מפגש "נשים שרות לשלום"

5
ועדת החינוך והוועדה לקידום מעמד האשה
23.02.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 231
מישיבת ועדת החינוך, והוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, י"ד אדר א', תשס"ה (23 בפברואר 2005), שעה 09:00

מפגש "נשים שרות לשלום".

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך – היו"ר
אראלה גולן
זהבה גלאון
גילה גמליאל
אתי לבני
גילה פינקלשטיין

ענת מאור
מייק נפתלי - פרוייקט "פורום הורים עולים"
אליהו רוזנברג - פרוייקט "נשים שרות שלום"
עמוס פארן - פרוייקט "נשים שרות שלום"
סיגל בר טל - פרוייקט "נשים שרות שלום"
שני להב - פרוייקט "נשים שרות שלום"
נעמי פארן - פרוייקט "נשים שרות שלום"
תייסיר חדאד - פרוייקט "נשים שרות שלום"
ARIA PUISSANT פרוייקט "נשים שרות שלום"
דוד קאוס - מנהל, המועצה לחילופי נוער
רינה בר טל - יו"ר שדולת הנשים
בנות המקהלה "העולם"
בנות המקהלה "מורן"
דוד קראוס

יהודית גידלי



רשמה: אתי בן שמחון



נשים שרות לשלום

שלום לכולם, ברוכים וברוכות בעיקר הבאות, לוועדה המשותפת של ועדת החינוך והוועדה לקידום מעמד האישה. רינה אמרה לי שיש נשים ששרות לשלום, ועצם הכותרת הספיקה לי. אבל להגיד לכן שאני יודעת את התכנים, לא. אני סומכת עליכן שאתן תציגו לנו איך זה שנשים שרות למען השלום, ומי אתן, ומה אתן עושות. עצם הכותרת היא כבר חיובית. אמרתי ועדת החינוך, אבל אולי הייתי צריכה להדגיש ועדת התרבות. אני חושבת שאם אנחנו נכניס קצת יותר תרבות, וקצת יותר שירה לחיים שלנו, אז אולי באמצעות השירה יהיה לנו יותר משותף עם כל יריבינו. במיוחד אני מתייחסת למלה השנייה, אם נשים תעסוקנה יותר בשלום, אז אין ספק שאנחנו נזכה לראות שלום כבר בימינו ולא אולי בדורות הבאים.

הגיע הזמן שנשים תהיינה יותר מעורבות, לא רק בשירה, אלא גם בעשייה של השלום. במקרה היום קראתי בעיתון כותרת מתחום העסקים. שעשו מחקר בסקוטלנד, הקרן הסקוטית לעסקים בדקה מי מביא יותר תוצאות, מנכל"ים, או מנכ"ליות. ואחרי ניתוח 12 אלף חברות נשים ניצחו ניצחון בנוק אאוט מה שנקרא. הן הרבה יותר מוצלחות, הן מביאות תוצאות יותר טובות. אז אולי מכאן אנחנו נוכל להוציא בסופה של הישיבה הזאת קריאה שנשים תעשינה את השלום, ותהיינה יותר מעורבות.

אם תסתכלו לאורך הכל השנים, אתן לא מוצאות נשים, אלא מאחורי אלה שכותבות את מה שהגברים אומרים, המזכירות למיניהן. אבל אתן לא מוצאות נשים, שמנהלות ממש משא ומתן, או שותפות אמיתיות למשא ומתן.

מהצד האמריקאי כבר יש מישהי, אבל אנחנו צריכות לדאוג בעיקר פה לצד שלנו שתהיינה יותר נשים. ולכן כל כך שמחתי כששמעתי על הפרוייקט, ועל הכותרת "נשים שרות שלום". הייתי מוסיפה, נשים שרות ועושות שלום.

אני רוצה להגיד הרבה תודה על העובדה שאנחנו כאן. כבוד גדול לכולנו, אחרי שאנחנו עומדים להוציא מהכוח אל הפועל את הרעיון שהוא בעיניי מאוד ייחודי, של נשים שירה ושלום, ועוד פה בישראל בעיניי יש לזה משמעות מאוד חזקה. מהיומיים שאנחנו מבלים עם הקבוצה המדהימה הזאת, ושומעים והם יספרו בעצמם, אין ספק שיש לדבר הזה כוח משמעותי שעושה נפלאות בדבר הזה. אנחנו שמחים על ההזדמנות שניתנה לנו להגיע לפרלמנט ולכנסת הישראלית, ולהביא את הדבר הזה והבשורה הזאת לכאן. הרבה תודה.

אני יושבת ראש של עמותת טופז, וגם של המועצה הלאומית להתנדבות. במקרה הזה בכובע של טופז. למעשה באמת כמו שסיגל אמרה, בראש ובראשונה אנחנו מאוד רוצים להודות לך מלי, וגם לאתי ולכל חברות הכנסת, שהסכימו לארח את הארוע המאוד מיוחד הזה.

יש איתנו כאן עוד שתי חברות כנסת, כדאי לציין. אראלה גולן, וזהבה גלאון.

עבורי אישית זה אירוע מאוד מיוחד. זה למעלה מ-30 שנה עוסק בנושאים של נוער בסיכון, וודאי בעקבות הדו"ח המאוד קשה על מציאות הנוער בישראל, ועל אלימות בקרב הנוער, לבוא לזירה כל כך שונה ומהותית, ולדעת שאפשר לקדם נושאים של צעירים ושל נוער, באמצעות פרספקטיבה שונה לחלוטין. זו באמת חווייה מאוד מיוחדת. הצלחנו לחבר פה כמעט את המיטב שקיים בעולמנו. רשמתי לעצמי שישה נושאים. התנדבות, כל הפלטפורמה הזאת נעשית בהתנדבות, אחווה, שלום, שירה, ונערות ונשים. אז ודאי בתור גבר שאומר את הדברים, אני חושב שיש פה כמעט את החיבור האידיאלי של המהויות הכי חשובות בחיינו, שחוברים יחד להתרחשות מאוד מיוחדת במשך השבוע. וכאגודה בינלאומית שעוסקת בקידום ילדים ובני נוער, וגם בנושא של הקמת תנועת התנדבות ישראלית-יהודית בינלאומית, בשבילנו זו הזדמנות ראשונה להפיק אירוע מיוחד כזה, עם הפרטנרים הכי נפלאים בעולם. נאמר תודה, תודה לא לכנסת, תודה מיוחדת מאוד לנעמי פארן ולמקהלה שלה, שהרימה את הפרוייקט הזה. וכמובן לאיחוד האירופאי שמימן אותו, ומימן התרחשות מאוד מיוחדת.

התכנית הזאת אגב, התחילה לפני שנתיים. הזכרתי קודם את הנושא של ירדן. זה היה צריך להיות פרוייקט של רוכבים למען השלום, ויש פרוייקט שמתקיים אחת לשלוש השנים האחרונות, שרוכבות אופניים צעירות, רוכבות מביירות לרבת עמון. מאחר ואני בבוקר מאוד חגיגי ולא פוליטי, אני לא אספר איזה תלאות התרחשו. ורק להודות לסיגל שבמשך שנתיים עמלה להפוך את הפרוייקט הזה, למה שהוא היה רוכבות למען שלום לסיפור הזה, מכיוון שלא הצלחנו לשכנע ולו מדינה אירופאית אחת לבוא לישראל. נעמי הרימה את הכפפה באמצעות שרות למען שלום, ואנחנו רואים את ההפקה הנפלאה הזאת.

איך אספתם את הבנות?

עוד מעט נעמי תספר את כל הסיפור הזה. אז באמת רק להודות במיוחד גם לסיגל ולשלי שהרימו את השבוע הנפלא הזה, שמחציתו כבר אחרינו, אבל מחציתו לפנינו בעוד כמה וכמה קונצרטים מאוד מרשימים. תודה לכולכן.

אני מנצחת של מקהלות "מורן". היום אנחנו שבע מקהלות, והמנהלת המוסיקלית של המרכז הישראלי למוסיקה ווקאלית בבית יצחק, ששם לו ליעד להיות מרכז גם בינלאומי לשירה. בכלל אני מאוד מאמינה בכוח של השירה, לשפר, לחדש, למקד, לרגש. אני אדבר על זה בהמשך. מה שחשוב שאנחנו נפתח את הפה ונשיר. שתשמעו רגע את הזמרות האלה שרות עברית. נשיר עכשיו את השיר אשת חייל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה.

(מקהלת הבנות שרות)
אני רוצה לברך ולהודות על כך שאנחנו פה היום. חברת הכנסת אתי לבני, יושב ראש הוועדה לקידום האשה, מלי פולישוק, יושב ראש ועדת החינוך התרבות והספורט, חברת הכנסת גילה פינקלשטיין, חברת הכנסת זהבה גלאון, חברת הכנסת אראלה גולן, הגברת רעיה זימרן שנמצאת איתנו כאן, ראש מחלקת מוסיקה מינהל התרבות משרד החינוך, מר דוד קראוס מנכ"ל המועצה לחילופי נוער הגברת רינה בר-טל יושב ראש שדולת הנשים.

(אנגלית)


שלחנו קול קריאה לעולם לכל הקשרים שיש לנו למורן ולי בעולם, והגיעו אלינו המון תגובות כשהצגנו את הנושא, את הפרוייקט הזה "נשים שרות שלום". התגובות היו ממקהלות נבחרות, פנטסטיות. בסופו של דבר, נבחרו כמו ששמעתם צרפתיות – 4 זמרות מתוך מקהלה. כל הרעיון הוא כי כשבאות מקהלות שלמות אז אין בעיה, המקהלה עומדת על הבמה ושרה. אבל כשבאות רק נציגות של ארבע זמרות נבחרות, שכל אחת מסמנת כל אחת, סופרן, מאצ'ו, אלט ראשון, אלט שני., וצריך לשיר בארבעה קולות, וזה חשוף. אז קודם כל החשיפה שהוא מביא משהו הרבה יותר אינטימי ועמוק לפעמים. הדבר השני שקורה פה, וזה העיקר, החיבור המיידי של כל הרביעיות האלה ביחד על השפות השונות. זאת אומרת, כל קבוצה כזו הביאה איתה יצירה אחת. ואנחנו במשך יום אחד עסקנו בחמש יצירות שונות. יצירה ערבית, ישראלית, סלובנית, צרפתית ותורכית. ביום אחד למדנו את כל היצירות, ולמעשה אתמול עשינו חזרה, ואנחנו מוכנים לקונצרטים הכי מפוארים שאפשר לעלות על הדעת. לא יאומן כמה מהר. זה בדיוק מה שאני אומרת.

בכל השפות, לא רק בעברית.

כן, בכל השפות. המיידיות הזו של לשיר בשפות שונות. יותר מכך, החיבור המיידי להפוך לגוף אחד ביחד. חוץ מזה שאני מאמינה שהקול האנושי הוא דבר נורא מרגש, גם העוצמה שלו.

הייתי רוצה להזמין נציגות של המקהלות לומר משהו.

אם יורשה לפני, להעביר את העוצמה של המהירות שהחיבור הזה קורה דרך השירה. בערב הראשון היה יום חזרות ארוך מאוד, ובו עשינו איזשהו סיכום, וביקשנו מכל אחת מהבנות להגיד במלה אחת מה היא לקחה מהמפגש הראשון. השיח סבב סביב, דיאלוג, הקשבה, למידה, סובלנות, ידידות, אהבה. מהן, עוד לא היה שיח ביניהן, רק שיח החזרות שמראה כמה הדבר הזה, שאני לא קרובה אליו ברמה המקצועית, כל כך מגיע ומשיג מטרות, שאנחנו בסדנאות, בדיונים, יכול להביא לאותם עקרונות שאנחנו תמיד מדברים עליהם, שמפתחים דיאלוג ופותרים קונצרטים, בסוף יכולים להביא לאיזשהו פתרון של תהליך. זוהי נקודה יפה.

הבנות הכינו משהו קצר להגיד מהמקומות שהן באות.

נתחיל עם הצרפתיות.

אני יודעת שאני אראה אותן בקונצרט ביום שישי. אבל אולי יש לכם עוד מופעים שגם הירושלמים יוכלו לדעת.

היום, בכנסיית המורמונים.

ביום שישי אנחנו עושים פאנל של נשים יוצרות בעשר בבוקר, עם אלה שריף, נאווה סמל סופרת, וינאס מסאלחה זמרת ערביה שרה אופרה. אתן מוזמנות. זה יקרה ברחוב השומר 19.

מאוד מומלץ וכדאי לבוא, גם לירושלמים.

תייסיר מהגליל: אנחנו מאזור הצפון, חלק מהבנות של המקהלה שייכות לחוג למוסיקה באוניברסיטת חיפה, תזמורת יהודית ערבית שקיימת מזה כמה שנים, שהשתתפה בכל מיני פעילויות למען הדו-קיום והשלום. עסקנו בחומרים ייחודיים, זאת אומרת עשייה ישראלית על בסיס מוסיקה ישראלית ומוסיקה ערבית. שמות הבנות: היידי, אנא, ועטינה ורנה חורי.

נציג לכם קטע אחד מהמוסיקה העממית הפולקלורית, עם עיבוד שכתבתי אותו ממש בצורה ייחודית לסיטואציה הקיימת שהיא גם כן שילוב מזרח מערב, אנחנו מאוד מקווים שתיהנו מזה.

מאיפה אתה?

אני מהצפון צפון, מעלות תרשיחא. והבנות מהקריות, חיפה, עכו, חיפה.

אני עשיתי את העיבוד ותרגמתי את המלים.
(הבנות שרות)

"נשים שרות שלום", זה מין משולש כזה, שאנחנו מתמודדים איתו במיוחד בארץ, הוא מאוד יום-יומי. בשבילנו מוסיקה היא שפה, אנחנו לא פוליטיקאים, והמקום שלנו לא בכנסת. אנחנו באות ושרות, והשפה הזאת מחברת אותנו, וגורמת לנו להקשיב, שזה קצת מה שפוליטיקאים צריכים ללמוד מהמוסיקה, איך להקשיב אחד לשני, ולקבל דף תווים או חוברת ולהגיד את מה שרוצים להגיד ביחד, והקשבה עם המון סבלנות ואחריות על מה שאומרים, ועל מה ששואלים. הכל הולך במקביל, אז בשבילנו להיפגש ולשיר בערבית ובעברית זאת הישראליות האמיתית. היה לנו חשוב מאוד להגיד את זה.

(קבוצת בנות מתורכיה שרות)

נפלא.

(קבוצה מסלובניה שרות)

אין הרבה מה לומר אחרי ששומעים את זה כמה העניין של השירה עמוק. אני מציעה לחשוב על האפשרות להשתמש בשימוש פרודוקטיבי שיבנה משהו לעתיד, עם העניין הזה של חיבורים ושירה, ולהביא את זה לתוך הכנסת.
אגיד לכם מה החלום שלי באמת. זה לעשות במליאה מעגל מסביב, כשהמליאה תתפנה לדברים קצת יותר רגילים לא כמו עכשיו. עם 50-60 זמרים, ולפתוח בשירה. לדעתי כל דרך ההקשבה והדיבור פשוט יקרה משהו אחר שם. זרקתי את הרעיון הזה. בכלל לקחת את הקבוצות האלה, את הקבוצה של מורן, ולחשוב מה אנחנו עושים עם זה הלאה. לעשות לזה המשך.

מדי שנה אנחנו מציינים פה את שבוע הזמר העברי. מאוד יכול להיות, אני אנסה לראות, אולי ביום הזה, במקום לעשות עוד ישיבה על הזמר העברי, ננסה לעשות את מה שאת אומרת שהוא בהחלט מקורי.

אני לא יכולה להתאפק, אבל אני מוכרחה לומר שהבן שלי שר בלהקת מורן.

אני מצטערת שלא הייתי מההתחלה, אבל מה ששמעתי נהניתי, וזו ממש חווייה מרוממת. ננסה בהתאם לרעיונות שאת מעלה לשלב את השירה הזאת, אולי גם בפוליטיקה שלנו. נחשוב איך לעשות את זה. אם אוכל אבוא גם לאחד הקונצרטים שלהם. אני מברכת אתכן.

התכנית הזאת היא תכנית ייחודית ומאוד מצליחה, ואני מאוד שמח על כך. רק בשביל המסגרת זו יוזמה של האיחוד האירופי, ואני רוצה לציין שרק השבוע הזה, אחד מתוך ארבעה פרוייקטים שמתארחים בארץ. אנחנו המועצה לחילופי נוער, ואחראים גם על התכנית הזאת. אני כמתאם לאומי, אני רוצה לציין שאני רואה בזווית את ההישג לישראל, רואים את השינויים. ישבתי ודיברתי איתם על רקע כל הדעות והעמדות, פשוט מצד לצד, אלו שגרירים צעירים, וכפי שאני אומר, יש המון פרוייקטים כאלה. ומה שיפה זה נעשה בקצב של האיחוד האירופי, זאת אומרת לא בהשקעה גדולה מצד ישראל, בהשקעה מצד האיחוד האירופי אנחנו רואים הישגים יפים. ולכן חמש שנים שהתכנית הזאת בארץ, אני חושב שזו אולי גולת הכותרת שאנחנו נמצאים פה בוועדת החינוך של הכנסת כמו תרבות וספורט. אני כרגע רואה לנכון, שאת התכנית הזאת נעלה אותה יותר למודעות לתקשורת, כי התוצאות הן תוצאות מצויינות. תודה רבה לכן – לורד, טופז, וכמובן לסיגל על הפעילות המצויינת.

יש עוד קבוצות של מקהלות נוספות שלא נמצאות כאן שקשורות לפרוייקט?

זה כרגע פרוייקט שהתחיל, שפרץ החוצה.

יש עוד נקודה מאוד חשובה, הבנות האלה גרות בבתים של אנשים בשבוע שהן פה. מתארחות אצל אנשים, אני ממשיכה את הדברים שלך, אפרופו לשנות דעות וחשיבה. קשר ישיר, בבית יצחק כל שתי בנות מתארחות אצל משפחה. אני לא חושבת שצריך לומר עוד מלה. זה ברור שקמים בבוקר, רואים את המשפחה, רואים את ההורים, רואים את האנשים. בסופו של דבר מי יחשבו עלינו בכלל, אין לי מושג.

אני חושבת באופן גם אישי וגם ציבורי, שההורים שלהם שנתנו את הסכמתם, יש פה בנות צעירות, יש בנות פחות צעירות, בוודאי היה פחד לשלוח ילדים לכאן. אין לי בכלל צל של ספק, שבמקום שבו הן גרות ואת האנשים שהן רואות, היום הן יהיו כל היום בירושלים. מפה הן נוסעות לקבר רבין, חשוב לציין את זה. הן תהיינה כל היום בסיור בירושלים, בכותל, ומסיימות בקונצרט בכנסייה המורמונית. יש לזה חשיבות כל כך גדולה. בהמשך לדברים שאמרת, אלה דברים קטנים, וגם לשבת כאן היום, זה הישג מאוד גדול. כי הקבוצה הזאת נוסעת הביתה, בבת אחת, בשעה וחצי תסתכלו מה הצלחנו לעשות. זה מרחיב את המעגלים, עוד מעגל, ועוד מעגל, והן תחזורנה הביתה, לכפר, למושב, עיר, לא יודעת איזה צורת חיים יש להן, והן יספרו שהן היו בבית הזה, שהן נגעו באנשים שכל העולם אומר עליהם כך וכך. באמת, אני מתרגשת בעצמי, כי אנחנו לא בעשייה הסזיפית הנוראית המגעילה הקשה שאנחנו עושים פה כל יום. אנחנו לא חושבים על הדברים האלה אפילו, וכשיושבים כאן ושומעים את הדברים האלה, אחר כך המשמעות של זה היא עצומה, וצריך להכפיל את זה.

רק להודות לסיגל שאת הבאת אותן אלינו.

איך מרחיבים את המעגלים האלה לארצות אחרות?

לזכותה של מקהלת מורן וגם של סיגל, היה בלתי אפשרי להביא נערות לישראל, במשך שנתיים אנחנו בניסיון להביא נערות לנושאים אחרים, קיבלנו סירוב אחרי סירוב, אלפי מיילים, אני לא מגזים. טלפונים בינלאומיים, ומה לא. הן לא באו הנה, הן נסעו לירדן, ללבנון, לסוריה. היה פרוייקט אחר שצמח מתוך זה, זה פרוייקט שהתחיל ברוכבות למען השלום, ובסופו של דבר, סירבו לתת לישראליות שכבר הצלחנו לגייס לנסוע לירדן. לפני שנה באמצע האינתיפאדה, ולזכותה של השירה ושלום, שלמרות כל הקשיים, וזה אושר הרבה לפני ההתרחשויות של השבועות האחרונים, הנושא של השירה כנראה בכל זאת משך את כולן לבוא הנה. כנראה שמה שנעמי אומרת לנו שירה מחברת, היא הרבה יותר חזקה מהפוליטיקה. בנושא הקודם כשלנו, פה הצלחנו נפלא.

אני רוצה לצאת בדבר אחד נוסף שדיברנו עליו בוועדה למעמד האשה, שאנחנו צריכים לצאת מכאן בקריאה שלתהליכים כמו שאנחנו עוברים כרגע במדינת ישראל, יצטרפו נשים מכל המקומות מכל הדתות, מכל הכיוונים, מכל הארצות, כל התהליך כרגע זה התנתקות, ואחר כך זה תהליך שלום, יכול לעזור לתהליך הזה להיות הרבה יותר פשוט והרבה יותר רך. זה אחד הדברים שהייתי רוצה לצאת עם הסיפור מכאן.

זאת הקריאה שאנחנו נוציא מכאן לציבור, כמובן גם לתקשורת.

כל הבנות דיברו בצורה נפלאה, ומחוברת לנושא בצורה נפלאה.

לקינוח משהו. אתמול בערב חזרנו באוטובוס מארוחת ערב חגיגית בכרם התימנים. הנהג שלנו הוא נהג קבוע של הכפר שלנו, עצר בטרמפיאדה ליד שלושה חיילים, והוריד בנות שלנו. אמרנו להם תעלו לאוטובוס. אחד מהם חבש כיפה, צנחנים, לבושים טיפ טופ. הכנסנו אותם הן אמרו מה זה פה. אמרנו להן תשמעו זה משהו מיוחד. אמרנו מי מוכן לבוא ולשיר, שישמעו את זה מקרוב.

ראיתי איך כל הבנות היו מהופנטות, הם באמת כל כך יפים החיילים שלנו.

אם דיברת על יופי, מעניין לציין שלכל קבוצה יש את היופי החיצוני שלה. זה נורא מקרין, ונורא מחבר, כי לכל אחת יש את המאפיינים ואת היופי. גם יופי פנימי וגם יופי חיצוני.

אני רוצה לברך על עצם היוזמה, את רינה בר טל, ואת ביתה סיגל, זה הדבר היפה שדברים מולדים. המוסיקה זה דבר שמחבר, זה בין הדברים שניתן להתחבר אליהם. אפשר להתאהב במוסיקה ההודית והלאטינית והמזרחית והעברית והאנגלית, בכלל לאוו דווקא להתחבר למשמעויות של הקונטקסט. אני חושבת שהדברים האלה יכולים לא רק לסייע ולעזור בכל מה שקשור להיבט של הנשמה שיוצאת מעצם השירה ומעצם המוסיקה, שיכולה באמת לחבר עם להשאיר את המחלוקות בצד. בלי קשר, כשמחברים את זה לעניין הנשי, זה בכלל הופך להיות משהו שהוא בכיוון המושלם והמאחד.

כאן אני רוצה לברך על היוזמה של הדיון היום, וגם לומר שאין ספק, כשרוצים לבטא אחדות, ומנסים למצוא את הקונסנצוס ואת הדבר שהוא מינימום התנגדויות, אז אין דבר יותר מענג.

גילה גמליאל היא חברת כנסת מהליכוד, והצטרפה אלינו גם ענת מאור. אני חושבת גילה שאחרי שתשמעי את השיר הבא, את גם כן תצטרפי ותתמכי בראש הממשלה במהלכים הקרובים שלו.


תודה רבה, מפה נוציא את הבשורה, אפשר לעשות שלום גם עם נשים וגם עם שירה.



(הישיבה נעולה)