תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2005

2
ועדת הכספים
16.2.2005

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ז' באדר א' התשס"ה (16.2.2005), שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם: תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר לשנת 2005

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
חיים אורון
משה גפני
אבשלום וילן
יצחק כהן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם שוחט

שר החקלאות ישראל כץ
יוסי ישי – מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר
משה גורן מנהל שרותי הדרכה משרד החקלאות ופיתוח הכפר
פרופ' דב לבנון – מדען ראשי משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יעל ארנון – אגף תקציבים משרד האוצר

טמיר כהן

סמדר אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב רבותיי, אני פותח את הישיבה, אנחנו דנים על סעיף התקציב במסגרת הדיונים היום אנחנו נדון על משרד החקלאות ופיתוח הכפר. אגב, למה לא פיתוח החקלאות ומה הכפר דווקא?

אנחנו נדבר על זה היום קצת.

בסדר, אני מקדם בברכה את השר ישראל כץ, קודם כל ידיד אישי, גם היה תקופה יו"ר ועדת כספים, יודע בדיוק מה זה. ומעבר לכך שר מצויין ,מבין בחקלאות, עסק בחקלאות, אני מקווה שהאוצר מסכים אתי לכל מלה. אני אמרתי להם אתמול, אני אגיד את זה גם לפרוטוקול היום, שאני פעם ראשונה שומע דבר כזה שמנהלים אוצר משא ומתן עם מרכז חקלאי, לא יודע את התארים שלהם, ואני מכבד אותם, שלא יהיה לכם ספק, אני לא מדבר על זה בזלזול, אבל משא ומתן על מים, כשאני מסתכל על השר הוא אומר לי לא יודע מכלום, כאשר יש החלטת ממשלה, על ועדת מנכ"לים, שלושה מנכ"לים אם אני לא טועה, אז איך זה שיושבים בלעדי מנכ"ל משרד החקלאות ומחליטים, דנים, הוא צריך לבצע. רק אם החלטתם שאולי שהמנכ"ל לשעבר של משרד הדתות שהוא יבצע, אז אולי זה הסיבה שאתם מרגישים שמשרד החקלאות לא צריך לבצע את זה, זה אני יכול להבין. אבל מעבר לכך איך הנתק הזה. לכן שלחתי אותם הביתה אתמול. אמרתי להם רבותיי, ועדת מנכ"לים זה הדבר הראשון. אחר כך ביחד, אחר כך נבוא לראות בדיוק מה עושים לגבי מחירי מים. אני מבין שגם האוצר עכשיו, אמיר היה כאן, גם הוא קצת, נגיד את זה בלשון עדינה, שהוא גם מבין שזו לא הדרך. בכל אופן אני אומר, אם אתם רוצים להתייחס לזה אז כמובן הדלת פתוחה. אדוני השר, הבמה שלך. אני מניח שאני היחיד שלא יודע מה אתה הולך להגיד.

קודם כל אני מודה לך אדוני היושב ראש על קבלת הפנים ועל הדברים וכמובן שזה הדדי, יושב ראש הוועדה הוא בהחלט ידיד, לא רק באופן אישי, ודאי גם ידיד החקלאות, גם כשלא מילאת את התפקיד הזה באופן זמני, במצב הנורמלי אתה ממלא את התפקיד הזה, אז אנחנו בהחלט נפגשנו, גם ביוזמתך וגם ביוזמתי וקידמנו דברים הנוגעים לכלל הציבור הישראלי, לגבש דברים שהם בצנרת מבחינת דברים שהתחלנו אתם. אנחנו שמים דגש שתוך כדי הפעילות החקלאית והכפרית כל הציבורים, ודאי הציבור החרדי במקרה הזה, יהיו מיוצגים ומטופלים כהלכה לגבי כל הצרכים שלהם. אם זה בתחום פיתוח התיירות הכפרית והמרחב הכפרי של יישובים כפריים חרדיים, לקחנו כמודל מלבד כל איזור חפץ חיים גם את מושב קוממיות, ואנחנו כבר סיימנו להכין, בתאום עם תושבי המקום והנציגים שלהם תכנית אב לפיתוח תיירות חקלאית למגזר החרדי, כשקוממיות היא הפיילוט לנושא, עם היתרונות ועם הצרכים המיוחדים ועם המגבלות המיוחדות, דווקא במרחב הכפרי ממש, המושבי גם, לא רק הקיבוצי.

אנחנו בתחום החלב בהחלט קשובים לכל הצרכים המיוחדים, במידת היכולת להבטיח אספקת חלב עם ההכשר הנדרש ובתנאים הסבירים, במחירים הסבירים גם לציבור החרדי, והיו מספר דברים. גם בנושא השמיטה אנחנו טיפלנו ותיקנו דברים מבחינת צורת ההתחשבנות, כאשר שנת השמיטה לא נלקחה בחשבון לצורך פיצויים והחשיבו אותה כהכנסה אפס, דבר שהוריד את כל הממוצע, אנחנו הוצאנו את השנה הזאת מכלל החישוב, וגם הקמנו ועדה לבחינת כל נושא השמיטה, גם בתאום עם הרבנות הראשית. אנחנו מנסים להקדים את הנושא ולא לחכות עד שנת השמיטה ממש. בכלל, כל המחקר בתחום הזה הוא רק מסייע בסופו של דבר לחקלאים, כי ציבור הצרכנים תמיד צודק. יש הרבה צרכנים שמקפידים בנושא הדת, אז זה אינטרס גם של החקלאים ושל החברות למצוא פתרונות. אני עוד לא ראיתי חברה רצינית שלא רצתה למצוא פתרון כשרותי כזה ואחר.

הנושא של החקלאות הוא גם מאפשר פרנסה למי שעוסק, גם מאפשר אספקה שוטפת, במחירים שווים לכל נפש, בייחוד בתקופה כזאת שלצערנו היא נמשכת של קושי כלכלי ברמת הפרט, בשכבות רבות באוכלוסיה, העובדה שכל אחת ואחד יכולים לגשת ולקנות, למלא את הסלים או הארגזים או איך שזה הולך היום, בירקות, בפירות, בעופות, בבשר, במוצרי חלב, במחירים זולים ובירקות ובפירות זה גם הרבה פעמים במחירים שהם לא מחירים, זה אחת הסיבות שאומרים שאין רעב בישראל, אז אחת הסיבות זה שלא כמו באנגליה, שעגבניה אחת עולה יותר מקילוגרמים שלמים של עגבניות כאן, או מוכרים את התפוחים באריזה בודדת, או פלפל אחד מוכרים גם באריזה, והמחירים, למרות שמייבאים בכל העולם ואין אצלם את הצורך בשימור הקרקע כמו כאן, שאנחנו נמצאים במאבק לאומי על הקרקע.

העובדה הזאת מקלה על כל האוכלוסיה, והחקלאים, שמספרם מצטמצם אבל היכולת שלהם היא עלתה, והכמות לא פחתה ואפילו גברה, וכל חקלאי נדרש לייצר בכמויות הרבה יותר גדולות, היום מרמת המשק המשפחתי הלא גדול ועד הרמות של הפעילות בהיקפים היותר גדולים, חקלאים ובודדים וקיבוצים ואחרים, אנחנו מלווים את זה במחקר, כדי שהחקלאות הישראלית תוסיף להיות מהמפורסמות ביותר בעולם, ויושב אתכם המדען הראשי, פרופ' דן לבנון, חזר אלינו משנת שבתון שעברה מהר, חצי שנה, ויושבים כאן אנשי ההדרכה, יושב משה גורן שהוא מנהל שירות ההדרכה הציבורי של משרד החקלאות, לא נמצא כאן מנהל מכון וולקני, שהוא גוף מחקר שהוא שייך למשרד החקלאות, של מחקר ציבורי.

כל הדברים האלה אני מעלה אותם כי יש במשרד האוצר לדורותיו, ולא חשוב מי השר, יש כל הזמן נסיונות, זה מדי תקציב כמעט חוזר, ואם זה לא נכנס זה מקרי. בדרך כלל זה חוזר על עצמו, ניסיון לבטל את המחקר הציבורי החקלאי, את ההדרכה הציבורית החקלאית, דברים מהסוג הזה, כביכול הפרטה, אני חסיד גדול של הפרטה אבל אין מה להפריט כאן. כי אם השירות הזה לא יהיה ציבורי אז ההדגשים בו יהיו אחרים לגמרי. יש חברות שיש להם אמצעי מחקר משלהם, אבל זה בדיוק לצרכים שלהם. זה לא עם ראיית הצורך הציבורי, שאנחנו חייבים לייצג אותו כמשרד חקלאות, כממשלה. לכן בעניין הזה אסור להתפשר, ואני בטוח שאם עולות ואם יעלו דרישות מהסוג הזה ודאי נמצא אותך אדוני היושב ראש ואפילו את חבר הכנסת וילן, נאבקים כנגד מגמות של סגירת המחקר הציבורי, ההדרכה הציבורית, והאנשים שעוסקים בזה.

אנחנו קבענו לעצמנו גם יעדים, שפירטנו אותם כאן, אפשר יהיה להדגיש אותם בהמשך. נושא של אם רוצים לשמר את האיכויות המיוחדות של החקלאי הישראלי, את היכולות ואת היכולת לייצר, צריך להאמין לרשותו כמובן אמצעים, גם בתחום העובדים הזרים שאין להם תחליף בתחום הקשה של החקלאות, ואני חושב ששמרנו בשנתיים האחרונות, אני זוכר כשנכנסתי לתפקיד היו התאבדויות של חקלאים, הפגנות של חקלאים, מצוקות שנבעו מבירוקרטיה. גם מעבר לכמויות שאושרו, היה ניסיון לצמצם בכמויות אבל גם הכמויות שאושרו היו תיאורטיות, היו שמיים סגורים, היתה בירוקרטיה קשה. גם משרד החקלאות ייעל את עצמו בתוכו, בכל מה שקשור לטיפול מול החקלאים, וגמישות, ניהול, דייקנות בהקצאת העובדים, מניעת זליגת עובדים לתחומים שהם לא חקלאיים, בעניין הזה אנחנו שותפים לכל רשויות הפיקוח כדי שמה שמוקצה לחקלאות יהיה בחקלאות, למרות שיש עוד מקומות שיש מחסור והיה אפשר לייצר הרבה יותר אם היה עוד עובדים והיה אפשר לייצא יותר, אבל באופן בסיסי הזעקה נבלמה. הנושא הזה הוא די מוסדר, והוא לא עולה לאף אחד בכלום, להיפך, האוצר עוד גובה שמונה אחוז היטלים על כל השכר של העובדים, וגם הוא מרוויח מזה, והחקלאים מצמצמים את עצמם ונאבקים אבל אין להם ברירה, הם מתייעלים ומתייעלים כדי לעמוד בהיטלים האלה, אני מקווה שלא תהיה תוספת היטלים, אם היה אפשר לבטל זה היה דבר ברוך.

אנחנו קבענו יעד של הגדלת הייצוא, כי את כל היכולת הבלתי רגילה הזו, אם אנחנו רוצים לשמר אותה כאן, עם כל מה שנגזר ממנה בפריסת האוכלוסיה, שימור הקרקע, אספקת מזון, איכותי, זול וזמין לכל האוכלוסיה, אז חייבים להגביר את הייצור. ואני שמח שביחס ליעדים שקבענו לעצמנו של תכנית חומש, כמו שהיה פעם בגוש הקומוניסטי, תכנית חומש לחמש שנים, אבל כאן זה עובד. עשרה אחוז גידול בכל שנה. פעם היו תכניות חומש בשביל לא לממש אותם. וגם השגת היעדים מתבצעת בצורה מרשימה בשנה הראשונה זה גדל בעשרה אחוז, ב-2003, ב-2004 בעשרים ותשעה אחוז כבר גדל הייצוא החקלאי הטרי, והכלים שעזרו בזה זה הקצאת מים נכונה, עובדים זרים, מימון השקעות, קידום מכירות, מחקר ופיתוח. אנחנו נאבקים עוד בדברים האלה, אבל היעד הזה הולך ומושג. כל המערכות רותמות את עצמם. חברות הייצוא, החקלאים, המשרד, ההשקעות, מרכז ההשקעות במשרד, נותנים מענקים מיוחדים לחקלאים שעושים הסבה לייצוא, כיסוי מטעים ברשתות, בניילונים בתחומים מסויימים, אנחנו מממנים מימון מיוחד, או בדברים אחרים, בתי אריזה מיוחדים, דברים אחרים שמאפשרים לייצא. הייצוא הוא המפתח להחזקת החקלאות בהיקף הנוכחי, דבר שהוא חשוב מכל הבחינות.

בענף הרפת גם כן נכנסתי לתפקיד היה משבר חמור מאוד עקב רפורמה שהיו לה כוונות טובות, בחלקן, היו גורמים שהכוונות שלהם גם לא היו טובות, היעדים לא היו יעדים נכונים מבחינה לאומית, בעצם הם באו לצמצם, כאלף מאתיים רפתות לצמצם אותם אולי למאתיים. וזה חיסול, כל רפת זה מעין מפעל. שחיים סביבו ויש שם שדות שמגדלים דברים עבור הבקר ומחזיקים את השדות ויש אנשים שעובדים וקונים תוצרת וסחורה ואספקה וכל מה שנלווה לזה. וכאילו מישהו בא לעשות תכנית לסגור אלף מפעלים במדינה, שפרוסים בכל הארץ, הרבה מהם בפריפריות. אני מצאתי שתי רמות של משבר. אחת בקיבוצים, שאולי הצליחו לעמוד בקריטריונים, אבל תוך כדי ביצוע צעדים שכלכלית לא היו משתלמים. לקחו הלוואות, לקחו דברים שבמסלול שהרפורמה צעדה לקראתו לא היו מצליחים להחזיר אותם מבלי להגיע לפשיטת רגל בסופו של דבר.

במושבים המשבר היה חריף יותר, כי הרבה לא עמדו בקריטריונים. קבעו מראש קריטריונים שלא יכולים לעמוד בהם, או כדי לעמוד בהם צריך לשנות השקפת עולם של בנאדם שהוא מוכן לשותפויות, שהוא מטבעו הוא אדם פרטי. אז כאן בסיוע צוות המשרד, לאחר שהובהרה המדיניות נרתם בצורה יוצאת דופן כל צוות משרד החקלאות, עם גורמים נוספים שנרתמו, ופשוט עשינו מפנה, שינינו את התנאים מול משרד האוצר, העלינו את המחיר לרפתנים, לא העלינו את המחיר לציבור תקופה מאוד ארוכה, גם אדוני היושב ראש אתה סייעת בהצבעה אחת, אפילו כשהיית באופוזיציה, הסכמת לא להיות ולהצביע נגד, כאשר האוצר הקצה לרפתות הקטנות סכום כסף, אז הוחלט לא לייקר לציבור.

אבו לא הסכים.

אבו, אמרתי, יש לו כמה כובעים, אבל היום אני בטוח שהוא מברך על מה שהיה, בכלל הענף. לפעמים, לאנשים שלא עוסקים במלאכה והם חוששים ממגמות שהן לא קיימות,

בשלב זה אין תגובה ולא לפרט את האין תגובה.

אם יש ביקורת לאבו על תחום הטיפול בחלב אני אשמח לשמוע אותה. לפעמים חוששים ממגמות, לא נותנים אמון מספיק גדול בשרים שהכוונות שלהם טובות. אבל אנחנו לא מכירים דרך אחרת, גם ניסן אז היה מלא חששות. אנחנו לא מכירים דרך אחרת. ודווקא ש"ס ואתם ואחרים סייעתם לנו, וסייעתם לאנשים לשרוד. נדמה לי ערב החג, ערב ראש השנה או ערב אחד החגים והם קיבלו צ'קים הביתה, זה דבר נדיר היה. קיבלו החזר, זה דבר שהוא, לא התרגלו לו במחוזותינו, בדיוק כמו שהובטח, לאחר מכן מסתבר בסקר שנערך, יש סקר אחת לכמה זמן לבדוק את מצב הענף, בתאום עם משרד האוצר, שהמצב עוד יותר קשה ממה שאפילו העריכו, שפשוט החקלאים מפסידים מייצור החלב. גם כיום אגב, אם מחשבים את שכר העבודה שלהם, הם מפסידים כסף גם היום. בממוצע, כשהממוצע כולל רפתות גדולות בקיבוצים, רפתות קטנות ביישובים אחרים, גם היום אם אתה כולל את שכר העבודה הריאלי, גם היום מפסידים. אבל זו דרך חיים, אנחנו ביקרנו גם במקומות האלה ואני מבקר, ואנשים לא מוכנים להרפות מדרך החיים הזאת. לא תמיד החישוב הוא כלכלי. לוקחים כספים ממקום אחר ומשקיעים.

היה כאן שיפור עצום בתחום איכות הסביבה ואיכות החלב, מהפיכה, ממש קפיצה, אם נלך עוד פעם לתחום הקומוניסטי אז זו היתה הקפיצה הגדולה קדימה של מאו-צה-טונג, אבל שם היא לא היתה. אבל כאן באמת היתה קפיצת מדרגה מאוד רצינית בתחום החלב. ומה שמשקיעים היום ושורדים כלכלית זה ייתן פירות בהמשך, גם לכלל הציבור, חלב באיכות מצויינת, גם תחרות טובה לטובת הצרכן, וגם הישרדות של הענף הזה. אדוני היושב ראש, אנחנו הישראלים אוהבים להשוויץ שאנחנו הכי טובים בעולם בכל דבר. אבל בתחום הזה אנחנו באמת הכי טובים בעולם. זה אחד התחומים היחידים שאנחנו הכי טובים בעולם, בהפרש גדול אפילו.

הדבר היחיד שנכנס לשיא גינס, אנחנו בכנסת, אמרתי את זה לשרון כשהוא היה אצלי, שכל מפלגה מפולגת כאן בכנסת, חוץ מש"ס. אז שרון אמר לי, ראש הממשלה אמר לי שהוא מתכוון להכניס אותם לממשלה. אז הבנתי מזה שגם אחרי זה יהיה אצלם פילוג.

בכל מקרה התחום הזה הוא רגיש מאוד. אני מעלה את זה גם כי בכל מה שנוגע לחוק ההגבלים העסקיים אני לא יודע איפה נמצא כרגע התיקון שהאוצר רצה להכניס, נדמה לי שהוא מוקפא בוועדת הכנסת,

הוא לא הגיע לוועדת הכנסת אבל הוא לא מוקפא. הוא לא עלה. האוצר רצה לבטל את הפטור מהגבלים עסקיים, כאשר חילקו את הסעיפים בין ועדת כספים לוועדת כלכלה. הנושא לא עלה לדיון. הוא יושב בהקפאה עמוקה בוועדת הכנסת, ואני לא מציע לעשות הפשרה.

לא בכדי הוא מוקפא, בכוונת מכוון, אבל אם ייצא שהוא יגיע או שתהיה מעורבות אני מאוד בעד רפורמות, ועשיתי אותם, זה עניין של השקפת עולם, אבל אני נגד רפורמות ששופכות את התינוק עם המים. אני מוכן גם בתחום הזה של הגבלים לבחון הגבלה על רשתות השיווק, הנושא הזה, אני אדם שקשוב בגישה שלי לנושא, אבל לא בדרך הזאת, לא בצורה הזאת. לא כשבאים באופן שרירותי, למשל כל נושא החלב שתיארתי כאן, כל המבנה הזה יקרוס אם יעבור התיקון הזה. מה אכפת להם, אולי השר שלהם מבין, לא מבין, הסבירו לו, לא הסבירו לו, זה לא חשוב. הכל יקרוס כאן,

אמרתי כבר כמה פעמים בהיררכיה בממשלה זה ככה, זה שר אוצר, ראש הממשלה, אגף התקציבים. זה הסדר. גמרת עם שר האוצר תלך לראש הממשלה. גמרת עם ראש הממשלה, עכשיו צריך להסתדר עם הפקידים.

בכל אופן זה דבר לא סביר, הוא לא בנוי נכון, אסור שהמדינה תתנהל בצורה כזאת ששולפים מהמגירה דברים שאם במקרה הם יעברו, חייבת להיות מסננת יותר רצינית לדברים כאלה, כי יש הרבה פוליטיקה הרי בדברים. ויכולות להיות נסיבות שדברים עוברים. אסור שדבר כזה יעבור. לא יתכן, בחוק הסדרים, וזה כבר נאמר לא פעם, להביא דברים בניגוד לעמדת משרד ממשלתי. לפעמים כשבאים כולם ויוזמים והמשרד בודק וכולם בודקים, אז יש טעם בהליך מהיר. להביא דבר ולצפות שהמשרד לא יוכל למנוע את זה, ותהיה איזו קונסטלציה של להעביר את זה, יכולים לקרות דברים חמורים מאוד בלי שיש דיון מעמיק בדברים מהסוג הזה. צמצום הפטור מהגבלים עסקיים בחקלאות באופן שרירותי ולא מכוון זו דוגמא מצויינת לנזק חמור מאוד שעלול להיגרם, ואחרי זה לא רק שזה יעלה מיליארדים אלא זה פשוט יכול לחסל כאן תחומים שלמים, שהוכיחו את עצמם והם נדרשים. וזה לא איזה ניסוי או עבודה סמינריונית שכתב אחד מאנשי האוצר על ענף החלב, אני לא יודע איך הוא קיבל ציון טוב, כי במציאות זה עבד הפוך. ולפי העבודה הזאת הוא ניסה ליישם את הרפורמה, ומזל ששינינו את זה. אז לא פנינו לאוניברסיטה שיבדקו מחדש את הציון אבל שינינו את המצב בשטח.

כל הנושא של דברים שיוסי יסביר לאחר מכן על מערכות התמך ודברים אחרים אני רק יכול לומר, הרפורמה במועצות הייצור החקלאיות, שהיה כאן ויכוחים לא קטנים, וכרגיל הוחשדתי במניעים כאלה ואחרים, אלף היא הצליחה, היא מבוצעת, החוק קיים, רק בזכות החוק שעבר היא מבוצעת, כי אתה לא יכול לעשות רפורמות מרצון בדברים האלה. אגב כל העובדים שפרשו זה בתוך הסכם איתם עם ההסתדרות, הסכם למופת, המערכות עובדות, נחסכו כבר ארבעים משרות, כולל שלוש משרות של מנכ"לים, עשרה מליון שקל חסכון רק בנושא המנהלי הזה. והדבר הכי חשוב שההיטלים על החקלאים קטנו כבר בשלושים ואחד אחוז בענף הירקות ותשעה אחוז בפירות בממוצע. ענפים אחרים היו יעילים כבר קודם, כמו הפרחים וההדרים, אז לא היה צריך לצמצם כל כך את ההיטלים. ויש עוד דברים שמבוצעים וגם מבחינת החקלאים עצמם זו פעם ראשונה שבקרוב התקנות שמסדירות את זה כבר נמצאות בשלבי טיפול מתקדמים, גם מול משרד המשפטים ויובאו לכנסת לאישור, לוועדת הכלכלה, בנושא הלול ובנושא המועצה הצמחית. ופעם ראשונה שהחקלאים יבחרו ללא שום תיווך את הנציגים שלהם שיהיו רוב בכל מועצה. אחרי תקופת מעבר שאנחנו ניהלנו את זה על מנת להסדיר את הדברים, ויש עוד דברים, כולם רוכזו בבניין אחד חדש, כל הבניינים בתוך תל אביב עוד נמצאים, אבל זה כבר פוטנציאל פיננסי לטובת החקלאים והפעילות שלהם בהמשך, כשהם עצמם יחליטו מה לעשות עם הרכוש הקבוע הזה.

יש נושא של צמצום רשויות הניקוז, שכרגע לפי החלטת ממשלה שקיימת אנחנו לא מוכנים שזה יהיה רשות אחת ארצית כמו שדובר, אבל דובר על כשבע רשויות, יש מומחים שעוסקים בנושא, מנכ"ל המשרד מטפל בזה, על מנת לאפשר לרשויות האלה לפעול. אני חייב לציין שהמדינה לא נוהגת כהלכה בעניין התקציב של רשויות הניקוז. הנושא של הניקוז והנחלים זה דבר חשוב ביותר. אמנם קשה למדוד אותו כלכלית באותו רגע, כי זו כאילו רק הוצאה, אבל הנזקים, אנחנו ראינו מה קורה כשמזג האויר מכה, הנזקים שנגרמים הם גם כלכלית וגם מבחינה התיישבותית הם נזקים קשים, הנושאים האלה לא מטופלים. והמדינה רוצה להוציא את עצמה כמעט לגמרי מתיקצוב הנושא הזה. כרגע נדמה לי עוד יש השנה הזאת איזה שהוא תיקצוב. מבקר המדינה גם כתב דו"ח והיה דיון גם בוועדת ביקורת המדינה בנושא הזה. חייבים להסדיר את הנושא על כל ההיבטים שלו, גם לייעל וגם להבטיח מקורות תקציביים לפעילות הזאת של הניקוז.

כל נושא השימור ועיבוד השטחים החקלאיים הפתוחים, אם אני אקח את נושא הבקר, למרעה, השומר הגדול ביותר, הבקר והצאן הם השומרים הגדולים ביותר של אדמות המדינה מכל הבחינות, גם על האדמה עצמה וגם על האיכות ועל איכות הסביבה, ואנחנו הגענו להסדר עם משרד האוצר, אני חייב לשבח את משרד האוצר בעניין הזה, של הקצאת סכום כסף בפרישה לכמה שנים שמבטיח מענק לכל ראש בקר,

אין מחלות היום?

לא, פרה אחת מאז תחילת המבצע עד היום התגלתה, המשכנו את הבקרה ואת הפיקוח, לא נמצא מאז. פה וטלפיים בשליטה, פורצלוזיס גם בשליטה מסויימת. בסך הכל אנחנו מדינה די נקייה. המחלה הכי קשה זה הגניבות.

יש חיסון ארצי לבוטוליזם?

בוטוליזם אין חיסון ארצי, אבל זה נעשה דרך מרכזי המזון, יש מערכות ביטוח מסודרות לבוטוליזם. בוטוליזם נדיר מאוד שזה קורה, האירוע האחרון בבוטוליזם שקרה שאנחנו יודעים עליו זה היה רציני בצפון אבל פשוט זה אדם שהלכו לו שלוש מאות ראש בקר בגלל שהוא האביס זבל עופות לא מעוקר. זאת אומרת זה רשלנות, אני קורא לזה רשלנות. אבל זה לא מדבק, זה למעשה מזון נגוע שאם אתה מאכיל בו את הבהמות, זאת הרעלה.

אנחנו כרגע הקמנו ועדה שכבר הגיעה למסקנות לגבי התאמה, כל הנושא של המרעה, בקר ומרעה, הוא לא מוסדר. יש המון גניבות, כאן המשטרה נדרשת לצעדים הרבה יותר משמעותיים. אבל אנחנו רוצים להסדיר את השלב שלפני זה ולהכניס לרישוי את כל הנושא הזה. היום כל אחד יכול להחזיק עדר, הוא לא צריך להוכיח שיש לו שטח מרעה חוקי שהוקצה לו כחוק, והוא פולש לאן שהוא רוצה. יש תופעות מאוד קשות. זה עובר לגניבות ומעגל בלתי נגמר.

מה זה מפריע שהוא הולך למרעה במקומות שזה הפקר?

זה לא הפקר, אין מקומות הפקר. זה מקומות מוסדרים, רק שפולשים לתוך מקומות של אחרים. המינהל בתאום אתנו מקצה שטחים למרעה. רשות המרעה והגורמים האחרים מקצים שטח. וכשפולשים לתוך השטח הזה, ולאחר מכן מחבלים והורגים פרות וגונבים אותם וכל מה שמשתמע, אנחנו רוצים להסדיר בחוק ובתקנות את כל נושא הרישוי. קודם כל אנחנו עכשיו עושים התאמה בין שטחי מרעה, לפי אומדנים מקצועיים כמה שטח יכול לשאת, כמה פרות מחזיקות שטח, מדובר באלפי דונמים כמובן. יש קריטריונים בכל איזור לפרה כמה דונמים היא צריכה כדי שיהיה לה מרעה טבעי שהיא תוכל להתקיים שם. ואנחנו רוצים לעשות התאמה בין מי שמחזיק את השטח לבין גודל העדר. אם יש עודף שטח אנחנו ניתן אפשרות להשלים את הכמות לאותו אחד, ואם כעבור תקופת מעבר הוא לא ישלים אז השטח יועבר למישהו אחר שיש לו עודף בקר או שהוא נכנס לתחום לעשות התאמה, לעשות רישוי, ולהסדיר את הנושא הזה, שהוא קשה מאוד באיזורים מסויימים בארץ, בייחוד בצפון. ממש המערב הפרוע שם, ואנחנו חייבים להסדיר את הנושא הזה. יש יישובים שמתמחים בגניבות וחייבים להסדיר לכאן ולכאן את כל הדברים האלה. זה דבר חשוב ביותר. זה המכשיר מספר אחד לשמר את הקרקע, ובכלל. יש יישובים שמתמחים בגניבות וזה גולש לאלימות, ואלימות קשה, והטלת אימה, וכאן אנחנו לא נוותר בדברים האלה, אנחנו נסדיר ונאכוף. צריך להסדיר את האומדים ולאחר מכן את הכללים ולאחר מכן לאכוף את הדברים, שלא יקרה מה שקרה בנגב, שכבר הכל הפקר שם, וקשה מאוד להחזיר את הגלגל אחורה. בכל מקרה משרד האוצר ראוי כאן לשבח על זה שהוא הבין והוא מסייע בסיוע לחקלאים שמחזיקים את השטחים.

יש נושא של רשת בטחון לגידולי שדה, נושא שטחים פתוחים יוסי תוסיף אחרי זה דברים, של רשת בטחון. כל נושא המדגה הוא נושא שמחייב רה-ארגון. יש גורמים שעוסקים בזה, סך הכל הייצור הוא כעשרים ושבעה אלף טון, הצריכה שבעים וחמישה אלף טון. יש מודל של מדגה מתועש שחוסך הרבה מים, עשינו אותו גם במגזר הקיבוצי וגם המשפחתי. אני מבין שהולכים לחנוך בשדה תרומות את המדגה שעובד, גם בקיבוצים יש חלק שזה כבר עובד, זה חוסך תשעים וחמישה אחוז מהמים. המדגה המתועש המימון שלו מבוסס על זה, והיתה החלטת ממשלה עוד לפני שהייתי שר חקלאות, מבוסס על זה שנותנים מימון של למעלה משמונים אחוז להקמת מדגה, בתמורה להמרת מים שפירים, מחזירים חזרה את המים. מוותרים על המכסה מה שנקרא, וזה הבסיס של הפיילוטים האלה. היום גם אני מבין שיוצא המכרז סוף סוף ליד זיקים, אבל זה לא בהיקפים שאנחנו מדברים, וכבר הירוקים מתנגדים. אבל זה מבוסס על המים של תחנת הכוח באשקלון. זה מודל שצריך לפתח אותו, יש תחנות כוח עם מים חמים שאפשר להזרים אותם ליבשה. אותו דבר עושים גם בחדרה ואם זה ייצא וילך בהיקפים מסחריים אפשר להגדיל את זה. וישראל במקום לצרוך בייבוא כל כך הרבה דגים, חמישים אלף טון ייבוא, אפשר יהיה לייצא ולנצל את מזג האויר הנוח לאורך השנה כולה כדי לייצא אפילו סוגים של דגים.

דגי ים נחשבים כסוגים יותר יוקרתיים, וכל כמות שתיוצר כאן אפשר לייצא אותה, בייחוד נוכח מה שקורה עם הגידול דגים באילת, צריך למצוא אלטרנטיבות כאלה ואחרות. אנחנו הקמנו ועדה עכשיו שתבחן את כל הנושא הזה שעכשיו של הגידול.

מה שמדובר כרגע זה גידול ביבשה. זה פיילוט שאנחנו משקיעים בו אחד וחצי מיליון דולר שמיועד לבחון טכנולוגיות של גידול דגים ביבשה, בסמוך לים, בהתבסס על מי ים.

בכל מקרה התחום הזה הוא תחום שאפשר לדעתי לפתח אותו, אפשר לייצר הרבה יותר דגים ולהרוויח הרבה יותר תוך פיתוח הענף כולו. היום למעלה משליש מהדגים בעולם שנצרכים זה מגידול אינטנסיבי בכלובים ודברים כאלה. הוועדה צריכה לבחון גם את זה, למשל יש את הנושא של דגי טונה, שאם יהיה ציוד יותר משוכלל יכולים ללכוד אותם בתקופה מסויימת של השנה, והיפנים מוכנים לשלם כל מחיר על דגי טונה באיכות טובה.

נושא של פיתוח המרחב הכפרי, דיברנו על זה מספר מלים קודם, דבר חשוב ביותר, החקלאות והכפר, בייחוד שפחות חקלאים מגדלים יותר תוצרת, אבל האיזור שלהם הוא איזור כפרי חקלאי. וצריך לשמר את השילוב הזה על ידי עידוד התיירות החקלאית, התיירות הכפרית, העיסוקים החקלאיים בקנה מידה נכון, העיסוקים לצד החקלאות באיזורים כפריים בקנה מידה נכון. בעולם יש דגש גדול מאוד על הנושא הזה של פיתוח הכפר. לנו יש על הפרק,

בנושא הדגים הוועדה תגיש מדיניות כוללת בענף הדגים בשנה הקרובה. מתי היא תגיש מסקנות?

נתנו לה ארבעה חודשים לסיים את העבודה, היא צריכה לטפל בכל התחומים, גם בדיג בבריכות, גם בדיג בים, גם באינטנסיבי, גם בכל חופי הים, גם מול תחנות הכוח, גם ברמת מים מליחים, כל סוגי המים. הכוונה היא לשנות את המאזן שעומד היום על שליש ייצור לעומת צריכה, את המאזן הזה אנחנו רוצים לשנות. במקביל להקטין את צריכת המים כמו שאמרנו לפחות בחלק מהמדגה לרמות שמתקרבות לחסכון של תשעים אחוז. ולזה כבר יש טכנולוגיות.

לשדרג אותו, אין לו אבא ואמא בעצם, ענף שנופל בין הכסאות. ואם נגיע למסקנה שיש פוטנציאל אז נמצא את האמצעים, אולי מענקים מיוחדים, אולי דברים. אגב החקלאות הימית היא מוגדרת כאיזור א', זה דבר שהוא פוטנציאל אדיר שלא ממומש. זה דבר נדיר שכל חקלאות ימית לאורך הים, ולא חשוב איפה לאורך הים היא מוגדרת כאיזור א' שזכאי לתנאים של איזור א' מבחינת הסיוע. ואף אחד לא מנצל את זה כמעט. אף אחד לא טיפל בדברים האלה. מדי פעם יש כל מיני יוזמות, מארובות שם ליד ים המלח שרוצים כדי לגדל דגים, ועד דברים אחרים. אף אחד לא בודק את זה ברצינות. בשעה שהנתון הוא ששני שליש מהדגים מיובאים ולא מגדלים אותם, ויש כאן פוטנציאל, הידע קיים ואפשר גם, בקשר עם מדינות אחרות היו לנו מספר פגישות, יש מדינות שמוכנות לסייע בידע, יש מטיוואן ואיטליה, כל המדינות האלה יש לנו מה לתרום אחד לשני, נעסוק בזה ברצינות. בכל מקרה זה תחום שאין ספק שיש בו פוטנציאל גדול לפיתוח ולשיקום גם של התשתית שקיימת היום בתחום הדייג.

כל הנושא של המרחב הכפרי, יצירת תנאים לקיום ההתיישבות, שיקום התשתיות, עידוד פעילות תעסוקתית מגוונת, עדיין בפרמטרים של כפר ולא שחורגת מזה ולפי השקפתי, הדברים שעומדים על הפרק זה אישור ויישום החלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל 979 להסדרת חלקת המגורים בכפר. אני חייב להגיד שאני, נדמה לי אבשלום גם אתה, היו כאן שני חוקים שרצו במקביל, לגבי הסדרת זכויות החקלאים בקרקע, נדמה לי שהם עברו קריאה ראשונה, אני לא יודע אם ניתן לחדש אותם, להחיל עליהם חוק רציפות, איך זה הולך,

הם לא הועמדו לרציפות,

אבל הם יכולים לעמוד,

באופן עקרוני כן. אני גם אחד המציעים שלהם. הבעיה היא שבינתיים הכל הלך למסלול 979,

מבחינה חוקית הרציפות זה דבר פוטנציאלי עדיין?

בהחלט.

למה אני אומר את זה, כשכאן עמדה החקיקה בפני קריאה שניה ושלישית בוועדה הזאת אז קמו גם חברי כנסת וכל מיני אחרים ואמרו זה מופרז, אם הייתם מסדירים את חלקות המגורים כולנו היינו תומכים בצורה הכי ברורה בעניין. טוב, החוק ההוא לא התקדם לקריאה שניה ושלישית כבר. גם היינו מוכנים לשבת ולדון לשתף קבוצות נוספות באוכלוסיה בתוך התמורות של שינוי ייעוד הקרקע והפיתוח ושכונות והרבה רעיונות יצירתיים עלו כאן, וחלק אפילו כלולים בקריאה הראשונה כבר, כהחלטה. וזה עבר לטיפול במסלול של מינהל, ממשלה. היתה החלטה 979, החלטה מאוזנת, העסק הזה עוכב, יש כרגע חוות דעת של היועץ המשפטי, אני לא חושב שזה עניין משפטי כאן. הרי משפטית כל אחד יכול לפנות לבג"צ אחרי זה, ובג"צ זכותו לקבוע מה שהוא רוצה כלפי כל החלטה. אני ספקן, אמנם הוקמה עכשיו עוד פעם ועדת משנה שצריכה לאור ההערות לבדוק את הדברים, אני חושב שההחלטה הזאת היא פחות מוועדת מילגרום שבזמנו נתנה מסקנות שנדמה לי ש-979 היא פחות מהמסקנות האלה אפילו מבחינת החקלאים. המצב הנוכחי הוא הגרוע ביותר.

היא מתבססת, הניסוח של 979 מתבסס על המגבלות שהטיל דו"ח מילגרום. היועצים המשפטיים לדורותיהם, הנוכחי הוא ממשיכו של הקודם, ושיקולים שלפי דעתי אינם עומדים במבחן הביקורת, פעם אחרי פעם עוצרים את זה.

לכן אני אומר, אנחנו רוצים לראות באיזה משני המסלולים נלך. אם יש כאן פתיחות, ואני בעד לתקן אפילו ב-979 בעניין התעסוקה, להטיל מגבלות באיזורים מסויימים, אין לי שום עניין באיזורי תעשייה ענקיים בתוך ההתיישבות, ליד הבתים, אפשר לתחם לסוגים מסויימים של עיסוקים בתיירות או דברים אחרים, באיזורים מסויימים, אבל זו ועדה שאם היא יושבת צריכה לשבת בהקדם, שמינה אותה אהוד אולמרט,

ישבה ישיבה אחת, הישיבה הבאה תהיה רק בעוד חודש, היא רק בעוד חודש תתחיל לדון.

מה שאני אומר חבר הכנסת וילן, אני מציע לך לשקול את בדיקת האפשרות להפשיר את החוק ההוא, עם התאמות נדרשת, בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית, כי כנראה המקום היחידי שהוא ריבוני לחוקק זו הכנסת. הוא לא כפוף לחוות דעת מוקדמות, וכנראה שזה לא יילך רק במסלול אחד. אז אפשר לקחת את החוק ההוא לקראת קריאה שנייה ושלישית ולשבת בוועדת הכספים. ובאמת לראות, ללכת על הדבר הצודק ביותר, שכבר היתה ועדת מילגרום והיתה הוועדה הזאת, ויש החלטות מינהל, ואפשר להוסיף עוד הערות.

זה עבר קריאה ראשונה, עד סעיף 6 החוק הזה עבר, כולל מה שהוא אמר על העיירות פיתוח. אני מבקש לבדוק, השר שיטרית עשה לנו הרבה מאוד התנגדויות.

אני אזכיר לך, כל החוק עבר בקריאה ראשונה, עם התיקון לייעוד הקצאת כספים לערי פיתוח ולשכונות. בדיון לקראת קריאה שניה ושלישית בוועדה הוועדה כבר אישרה עד סעיף 6 את החוק, שחשבנו להגיש אותו באופן חלקי, ואז העסק הזה נתקע ונדמה לי הוקדמו הבחירות או מה שהיה שם.

נבדוק את הנקודה.

כדאי לקחת את החוק, להתאים אותו, ויכול להיות שזה הדבר היחידי שלא כפוף לכל מיני,

לפי הנוהל אם הוא מבטיח רציפות הוא מעלה לאן, לקריאה במליאה לשבועיים, כעבור שבועיים מתקבלת הצבעה, והשינויים שמדובר בשניה ושלישית.

העקרון הוא שמדיניות הממשלה ככל שאני מבין אותה היא בעד. השר הממונה העביר את 979. שר האוצר רצה לחתום או יש אומרים אפילו חתם וגרס את הדבר הזה.

הוא אמר שהוא חתם אבל היועץ המשפטי הודיע לו שאסור לו לחתום.

בסופו של דבר מדיניות הממשלה בכל דיון שיהיה לדעתי יהיה רוב ברור. אבל אנחנו לא יכולים, אני פונה אליכם, חברי הכנסת, ואני אומר, יש כאן דבר שכבר קיים, שאני בכובע הקודם גם בעצם הובלתי אותו, היו שני חוקים במקביל, אתה חתום על אחד מהם ודאי, וכדאי לדעתי לחדש את נושא הרציפות. זה גם יפרה את הדיון ויסייע בעניין הזה. אין לי שום בעיה שזה גם יגיע לוועדת שרים לחקיקה לגבש עמדה לקראת קריאה שניה ושלישית ושם יעלו כל הדברים. אי אפשר להיות במצב שהנושא לא מוסדר. הנושא שהמצב לא מוסדר פוגע באנשים בהתיישבות, מושבים, קיבוצים, הוא פוגע במשק, הוא מונע תנופה רצינית עם תשתיות קיימות. זו הסיבה אגב ששר האוצר למשל תומך בדבר הזה.

תשתיות קיימות, שאפשר על סמך התשתיות האלה לבנות עוד, לעשות עוד דברים שאף אחד לא מנצל אותם, הוא מונע מימון ואשראי זול לחקלאות. אנחנו מסתובבים ברפתות, בכל מקום, אנשים לא יכולים לקבל אשראי. היום מקבלים אשראי לטווח קצר, לא עומדים בו. הוא מונע פיתוח החקלאות, הוא מונע דברים אחרים, ובכיוון כזה או אחר חייבים לקדם אותו, עם כל המגבלות אגב. אני נושא תעסוקה מוכן לבחון מגבלות כאלה או אחרות, אין לי שום עניין לפגוע באיכות החיים ולהכות בערים. אבל אי אפשר להיות במצב אפס, שאין שום זכויות ושום דבר. לדעתי כרגע יש הזדמנות בהרכב הנוכחי כן לקדם את הדברים האלה.

לגבי הנושא של פיתוח המרחב הכפרי, הנושא של ההיפודרום, לדעתי יש כאן החלטות מרחיקות לכת, שכבר התקבלו, על הקמת היפודרום בגלבוע ובנגב, שגם המקום שם יוסדר בקרוב. ואלה החלטות קיימות שהולכות להתבצע. שהדבר החשוב מלבד ההשפעה הסביבתית המיידית על תחום החקלאות של גידול הסוסים והמספוא וכו' והתחום של התיירות שנלווה לזה, זה שסכום של כששה אחוזים נדמה לי מההכנסות המיועדות ילכו לפיתוח המרחב הכפרי , וזה יוגדר בחוק, בצורה מסודרת, זה מתואם עם האוצר, עם מועצת ההימורים, עם כל הגורמים האלה, זה יהיה גם כן כלי אדיר לפיתוח המרחב הכפרי, עם דגש על הנגב ועל הגליל. אין בעצם היום שום מקור ייחודי לשיקום התשתיות ופיתוח האיזורים האלה. המרחב הכפרי נופלים בין הכסאות והדבר הזה יכול להועיל. גם בתחום יבול חלקות המגורים סכום מסויים בשנים הראשונות ילך לפיתוח תשתיות במרחב הכפרי.

לגבי התקציב לאחר מכן יוסי יסביר. אני רק רוצה לגבי חוק עידוד השקעות הון. אנחנו כרגע סיכמנו עם משרד האוצר, זה דבר מסוכם, נכון,

כן, עם אגף תקציבים זה מסוכם, גם עם רשות המיסוי זה כבר מסוכם, למעשה זה מתבסס על החלטת ממשלה, יש סיכומים, יש כבר נוסח חוק.

אנחנו לקחנו לעצמנו מטרה לשנות את החוק ולאפשר לחברה חקלאית, לחקלאי שמוגדר כחברה וגם ליחיד, שזה שמונים עד תשעים אחוז מהחקלאים נדמה לי, מוגדרים כיחידים, כעוסקים מורשים, להיכנס למסלול של פטור ממס בצורה כזו או אחרת על השקעות בחקלאות. בייצוא. אנחנו הסכמנו שזה יתוחם לחקלאות שעוסקת בייצוא, ואין ספק שפלח מסויים, פלח בעל יכולת, בעל יכולות חקלאיות, שאין היום כספים, עקב הצמצום התקציבי ההולך וגובר, שאין היום כספים לתת לו כדי לסייע לו להקים מלכתחילה ולהתרחב, יוכל ללכת למסלול הזה, שיש בו תנאים כאלה ואחרים. מהבדיקות שלי יש לא מעט חקלאים, דווקא מהמצטיינים ביותר, אז יוסי אולי תסביר מה מדובר בדיוק. זאת תהיה פריצת דרך לדעתי, זה יכול להכפיל את ההשקעות בחקלאות.

ברשותך, מאחר ובייגה היה השותף, אני קורא לזה ממש להצלת הייצוא, אני זוקף את זה לזכותו כל הזמן, אז אני אגיד כמה מלים. היעד המרכזי שהשר הטיל עלינו לחמש שנים הקרובות זה הרחבת הייצוא. ואנחנו כל המשרד היום מוטה לכיוון ייצוא, ואני חייב להזכיר, ישראל בשנת 2000 שער האירו קרס, הוא הגיע לשלוש שבעים. הייצוא החקלאי עמד על סף התמוטטות, ומלה לזכותו של בייגה שאנחנו באנו אליו, הצגנו את העניין ואמרנו בואו נעשה ניסיון אחרון, בואו ננסה לתמוך בחקלאים כדי לעבור את התקופה הזו, זה היה סכום אדיר באותם מושגים, תשעים מליון שקל, כשר האוצר הוא יצא לטובת המטרה. עכשיו אני רוצה לבשר לך שיש מהפך מושלם בייצוא. זה מעבר לארו. בגלל האירו אין ספק, אבל זה מעבר לאירו.

השר הטיל עלינו משימה החל מ-2003 לגדול בעשרה אחוז כל שנה. אנחנו עשינו סוויץ בראש כולם, מההדרכה ועד המדען הראשי ועד מנהלת ההשקעות ועד אחרון הפקידים במשרד. כל המשרד עובד על הייצוא, כאשר תזכור שנמצאים בתקופה שכבר ארבע חמש שנים כמויות המים לחקלאים מקוצצות בין ארבעים לחמישים אחוז. בייגה, אל תטעה בזה, כי הפגיעה היא בחקלאות בשטחים הפתוחים וזה מסוכן. זה מוצר ציבורי.

תשמע, אני עוקב אחרי התוצאה, כל שנה אני קורא את החוברת,

אל תטעה, בגלל שזה פגיעה בשטחים הפתוחים. גם אני מתפתה לפעמים אבל אחר כך אני נזהר, תשמע, אני פוגע בשטחים הפתוחים. למה, בגלל שעדיין עם כל התנופה שהיתה בקולחים הוא עדיין לא משיג את הקיצוץ שיש בשפירים.

עכשיו מאחר וזו המגמה כל המשרד באמת נרתם, כולל חקר שווקים שמגלה חלון הזדמנויות ואנחנו נכנסים לכל חלון הזדמנויות. אם גילינו למשל לדוגמא שהיה מחסור בתפוחי אדמה באירופה הכפלנו את ייצור תפוחי האדמה באותה שנה. וכך אנחנו עושים בכל דבר. מאתיים חמישים אלף טון ייצוא. עכשיו מתברר שכשחדרת אתה לא יוצא. חלון ההזדמנויות הזה נסגר, אבל אנחנו על המדף.

זה מוצר רווחי?

כן, לא רק מוצר רווחי, זה הפך להיות מוצר ציבורי. זה כבר שטחים פתוחים. על שפדן. אתה יודע מה, אין באיזור אשכול דונם אחד פנוי. תפוחי אדמה כבר הגיע לרמת נגב. גם לאיזור המרכז. השרון. תשמע, זה פנטסטי. התוצאות הן, אנחנו גדלנו בארבעים אחוז ייצוא בשנתיים האחרונות, עשרה אחוז בשנה הראשונה. בכסף. בשקלים. כאשר הגידול ב-2004, וזה חשוב, 2003 אתה יכול לייחס את המדרגה הגדולה. 2004 גדלנו בעשרים ותשעה אחוז.

עכשיו הכנסנו את זה לראש. אנחנו כבר, למרות כל הקשיים, ונלחמים בכל העולם, נותנים מים מיוחדים לייצוא, נותנים הון לייצוא, המחקר הוא בייצוא, עובדים זרים, עם כל המגבלות. דרך אגב, אני אומר לך, המגבלה שלי היום להגדיל את הייצוא, המחירים טובים, יש פגעים בכל מיני מקומות בעולם, המחירים טובים יותר, השער עוזר לנו, התוצאות טובות יותר, היום יש עשרות חברות ישראליות שמתעסקות בתוצרת חקלאית. וכל מה שאני אומר עכשיו זה הייצוא של תוצרת חקלאית טרייה. היום אנחנו מגיעים קרוב למיליארד דולר.

היתה שנה אקלימית מיוחדת במינה. לכן בואו נגיד, אבל בייגה לזכותך ייאמר שאת ענף הפרחים, במשבר של היורו, הצלת. בואו נגיד את האמת.

אבל זה בדיוק תמיד הויכוח. החקלאות נופלת, אתה נותן עזרה, אתה מקפיץ אותה.

תראה, למעשה, אנחנו יודעים שהמשק כבר סתום וסגור ומוצף, החקלאות מתייעלת כל הזמן, הכמויות עולות כל הזמן, ואתם ראיתם מה שקרה עם התמוטטות המחירים גם השנה וגם השנה שעברה, ירקות ופירות הגיעו לאפס. יכולת לקנות השנה במחירים לצרכן של עגבניות ומלפפונים במחיר של חצי שקל וששים אגורות תקופה ארוכה. ולכן אין דרך אחרת, וזה אנחנו מכניסים לכל האוכלוסיה, דרך אגב כולל איזור המרכז, ששם יש לי בעיה שגם לעזור להם במענקים אני לא יכול. כולם לעבור לייצוא. אפילו דברים שלא חשבנו עליהם, למשל את הנשירים, את האפרסקים ואת הנקטרינות ואת המשמש, שזה קומודיטיס, גם כאן אין לנו ברירה אחרת, אם אנחנו רוצים לשרוד, גם אותם להוציא לייצוא. לאירופה מייצאים. אתה צריך איכות, אתה צריך שליטה על לוחות זמנים, אתה צריך בתי אריזה שעומדים ברמה, נישות וזנים מתאימים. זה מה שאתה צריך. וזה מה שאנחנו עושים.

למעשה מה שמעכב אותנו, האמת שלא מעכב אותנו כלום, אנחנו ממשיכים לרוץ בייצוא ונמשיך לרוץ כמו מטורפים לייצוא, זה הפתרון. אבל בכל זאת, אם אני מדבר על גורמים מעכבים, אחד זה עובדים, יש עשרים וששה אלף עובדים, כאשר החקלאות נורמטיבית, ואני אומר באחריות המקצועית שלי, זקוקה לארבעים ושלושה אלף עובדים.

יש פלסטינאים?

מעט מאוד. דרך אגב שאלה טובה, בגלל שהיו לנו עשרת אלפים פלשתינאים שאינם. יש לי אלף. בתוך הקו הירוק יש אלף, מעט מאוד. הבעיה שלנו זה עובדים ומימון.

לגבי העובדים יש איזורים שאני מגיע וכבר לא מדברים על עובדים. הייתי באיזור באר טוביה אתמול, לא הזכירו את המלה עובדים. או בכל מיני מקומות אחרים.

מה שישראל אומר, אם פעם היו מדברים רק על זה היום זה אולי מגיע בסוף, ולפעמים לא עולה. פשוט יישמנו שיטה שקבעה נורמות הקצאה לכל גידול וגידול, וההקצאה היא למתיישב, לפרט, לא לארגונים, לא לאגודות, לא לתנועות, לא לגופים, אלא לחקלאי המשתמש הסופי על פי נורמות. אבל גם לפי ההקצאה הזו אנחנו מקצים בששים וחמישה אחוז, ששים אחוז, זה מה שאנחנו יכולים להקצות. הבעיה הזו לא תיפתר לעולם, שיפרנו אותה אבל היא לעולם לא תיפתר. אם הצורך הנורמטיבי הוא ארבעים ושלוש ויש לי עשרים ושש זה לעולם לא ייפתר. יש צדק חלוקתי, אבל המקרו בעייתי, לא יעזור לי כלום.

הניוד הוא דבר קריטי. אם יהיה ניוד שנוכל לשלוט בו, בין הערבה לאיזורים אחרים,

חבר'ה, שלא נטעה אבל, עשרים אלף ישראלים, מעבר לעשרים אלף בעלי משקים מועסקים בחקלאות. מתוך השבעים וארבע יש לנו קרוב לארבעים אלף ישראלים. בתי אריזה זה רק ישראלים, אנחנו לא מקצים עובדים זרים לבתי האריזה בכלל. כל מערכות התמך לא מקבלות עובדים זרים.

מה עם כל הדברים העקיפים, בתי אריזה, והחברות ייצוא, כמה החקלאות מעסיקה בדרך עקיפה,

אני מדבר על הישיבה. עקיפה אני יכול להגיד לך, מאתיים שבעים אלף עובדים מועסקים, כולל העשרים וששה אלף זרים, מאתיים שבעים וארבעה אלף עובדים מועסקים בחקלאות. אבל בואו נתרכז בייצוא. אנחנו נמשיך לקלוט בייצוא. אמרתי שני גורמים מעכבים, אחד זה החלטת ממשלה, אין לי מה לעשות אתה, זה מגבלת עובדים זרים, כל יצואן שאתה תבוא אליו תגיד תוסיף לי עובדים זרים אתה תקבל תוספת ייצוא.

הנושא השני זה המימון. תסתכלו על התקציב של משרד החקלאות.

הצגנו לשר האוצר מודל שהוא אישית נטה להסכים לו, אבל עד שהגיעו הדיונים, שיצואנים מובהקים שיוגדרו יקבלו את כל מכסת העובדים שתגיע להם לפי הקריטריונים ללא מגבלה מלאכותית. ללא קיצוץ שאני מקצץ היום, בין ארבעים לחמישים אחוז, ואז במקום לעבור לאפריקה הוא יכול לעשות את זה בנגב כשהוא יודע שהוא מקבל,

בסך הכל הרווח לא גדול, היה שמונה מאות מליון ואתם במיליארד,

היה שש מאות עשרים, בייגה, ב-2002 גמרנו עם שש מאות עשרים מליון. היום זה תשע מאות מליון. ירקות מוביל, ירקות גדל בחמישים אחוז. גם פלפל ועגבניות וכולם. הדרים עולה, פירות נכנס, אבל יש עוד מה להיכנס. מה שאני אומר זה שני גורמים. האחד העובדים דיברנו, וזה קריטי, וזה מבני.

פירות זו נקודת תורפה, אנחנו מממנים כיסויים, רשתות, למי שמעוניין בייצוא, במענקים מיוחדים כדי שיעשה את זה שיוכל לעבור לייצור.

עכשיו הבעיה שלי בפירות שחלק גדול מהפירות זה במרכז הארץ, זה איזור ג', אני נותן מענק לכיסוי, אבל אני רוצה לתת מענק גם להחלפת זנים. אני חייב להחליף, את כל המשמש אני צריך להחליף אותו מזן רעננה הנוכחי שלא מתאים לייצוא לזנים אחרים שמתאימים לייצוא. אותו דבר בנקטרינה ואותו דבר בחלק מהאפרסק. עכשיו מטע באמצע ארץ זה מוצר ציבורי, זה איכות סביבה. אם יכולתי לתת מענק גם לנטיעה של מטעים כאלה במרכז הארץ אני שומר על השטחים הפתוחים, שומר על הריאות הירוקות ועושה ייצוא. התפוחים בגליל, הנשירים במרכז. לכן ההחלטה הזו שהממשלה החליטה בזמנו,

יוסי, תגיד, מעבר סופה, ייעודים לאומיים מירדן, נבדק עוד פעם?

אנחנו ממש בודקים אותו עכשיו, ממש יושבים כרגע צוות משותף של משרד העבודה, משרד החקלאות ומשרד החוץ ובודקים את הנושא הזה. אבל יש עם זה בעיקר בעיות בטחוניות. לא בערבה, יותר באיזור הצפוני.

באיזו שנה אמור להסתיים הסדר הקיבוצים?

מבחינת הפרעון זה 2013, מבחינת התקציבים הוא כבר עומד להיגמר.

גם בהסדר הזה נשארו שבעה או שמונה קיבוצים, וכספים מקבילים נשארים בבנקים, ומה שרשום לך פה מקביל נמצא בבנקים, וברגע שזה יעבור הבנקים יחזירו למדינה את הכסף בחזרה. כלומר זה משחק תחום אפס, הבנקים נהנים מריביות יותר טובות, ולכן יש פה מצב שכל שנה מעבירים בתקציב את הרישומים, יש בעיות מאוד קשות שם, אף אחד לא מזדרז לפתור אותם, אם זה הכרעות קשות עם השבעה שמונה האחרונים, בעיקר ויכוח שם על הקרקעות ולחצים, ומי שמעכב את זה בעיקר הבנקים. והם נהנים ממצב שהכסף נמצא אצלם בכל מקרה. לקיבוצים יש אינטרס מחר לגמור את זה.

בואו נמשיך במה שהתחלתי, הנושא המרכזי שעליו אני רוצה לדבר זה ייצוא. כמו שאמרתי עם כל הפנים לייצוא, ואתם שמעתם לגבי התוצאות שהשגנו בשנתיים האחרונות לגבי ייצוא, אנחנו ממשיכים עם המגמה הזו, וכמו שאמרתי, גורמים מעכבים להמשך התפתחות להרחבת הייצוא זה שניים, זה אחד עובדים זרים, השני זה תקציבים. כשאני מדבר על תקציבים זה תקציבים להשקעות ולמחקר ופיתוח. שני הדברים האלה אלו שני הדברים שאמורים היו לסייע בידינו בכדי להרחיב את הייצוא. אנחנו קיימנו ישיבות עם שר האוצר, שר האוצר הבטיח לנו להגדיל את התקציבים של המשרד בצורה משמעותית בשני הסעיפים. לצערי הרב תראו מה שעשו הפקידים שלו. תראו מה קורה עם תקציב במשרד החקלאות במנהלת ההשקעות, שזה אמור להיות לעידוד הייצוא. בין 2000 ל-2005 יש קיצוץ של כשמונים אחוז. תראו מה קורה עם תקציב מדען הראשי, גם שם יש קיצוץ של ששים אחוז.

אתם מקבלים תקציב מפורט עד כדי כך שמכתיבים לכם כל סעיף?

את התשובה תקבל כאן. תסתכל מהו התקציב. התקציב קוצץ בשלושים וחמישה אחוז. אבל יש מרכיבים קבועים. אתה לא יכול לשנות אותם. אתה לא יכול לשנות את השכר,

בחלק הנייד, הגמיש,

אין משחק. אם היו באים ואומרים שמטילים עליך קיצוץ פלט, אני אומר בסדר. מעבר לפלט, קיצצו לנו השנה עשרים וחמישה מליון שקל בסעיפים האלה. וזו למעשה הכרת התודה של האוצר למאמצים שעושה משרד החקלאות בכל מה שקשור לעידוד הייצוא.

למזלנו, זה הקיצוץ בבסיס, ולכן אני מודאג מאוד לגבי מה שיקרה ב-2006. 2005 עוד נשרוד בגלל שהאוצר הבטיח שלמרות הקיצוץ בבסיס של עשרים וחמישה מליון שקל שהביא אותנו לתוצאות האלה, הבסיס הוא יישאר, אבל יש לנו תוספת תקציב של שלושים וחמישה מליון שקל שאנחנו מייעדים אותה בעיקר לשני הסעיפים האלה. דרך אגב, כשאני מחבר את הדברים האלה, כשאני מדבר על המדען הראשי, אם אני מחבר את המצוקה הכלכלית שנמצאת בקק"ל, שאלו אותי למה הקק"ל, קק"ל זה הגורם המממן המרכזי של המו"פ הפריפריאלי, המו"פים שאנחנו מחזיקים בחגורה של מדינת ישראל, קק"ל מימן אותם. עכשיו בגלל המשבר בנדל"ן, בגלל הצמצום של שיווק השטחים בנדל"ן מקורות התקציבים של הקק"ל ירדו, קק"ל קיצצה בחצי את התקציב. ולכן תקציב מחקר ופיתוח יורד עוד.

יוסי, קיצצו לכם רק חמישה אחוז,

כן, חמישה אחוז. אבל הבעיה שכל היתר זה קבועים. למרות שפיטרתי ארבע מאות ושתיים עובדים, אין לי כלים אפילו אם אני רוצה לצמצם את העובדים מעבר לכך. תסתכל על התקציב, התקציב הפנוי שלי הוא שואף לאפס. ולכן כל קיצוץ, גם אם הוא בפלט, הוא ישר נופל על שני הדברים האלה. הוא נופל על המו"פ ונופל על הייצוא.

מה שאמור לסייע לנו כדי להמשיך את המגמה, אלף אני מקווה שהמגמה הזו תשתנה, ואני באמת פונה לוועדת הכספים עד כמה שהדבר ניתן לשנות את המגמה הזו. אני חושב שאנחנו אחד הענפים היחידים במשק שמוכיח לאורך זמן פיריון יוצא מן הכלל בהשוואה לכל ענף. והוא הוכיח את עצמו לגבי הגידול בייצוא, כמו שאמרתי ארבעים אחוז גידול ייצוא בשנתיים, אני חושב שמשק כזה, ומדובר על מספרים מצחיקים, מינהלת השקעות עשרים וארבע מליון שקל. כל ההשקעות של מדינת ישראל. לכו תראו מה קורה בעולם. אני מקווה שוועדת הכספים תאמר איזו שהיא אמירה גם בנושא הזה.

אבל בכל זאת הנושא הבא שאמור לתת לנו סיוע בקידום הייצוא באותו קצב שאנחנו מתחילים עכשיו זה תיקון לחוק עידוד השקעות הון.

החטיבה להתיישבות אצלך?

כן.

כשאתה עושה קיצוץ פלט, גם שם, זאת אומרת זה שהוא אצלך החטיבה להתיישבות, זה טכני, בזה שהוא אצלך אתה מפסיד מזה.

לא. הקיצוץ יחסי. גם הוא סופג את אותו קיצוץ. הוא לא עוזר לי בקיצוץ של העשרים וחמישה מליון שקל אבל בפלט הוא מקבל את החלק היחסי.

חברים, הנושא החשוב שאמור לסייע לנו להמשיך ולקדם את הייצוא כמו שאמרתי זה רפורמה אני קורא לזה בחוק עידוד השקעות הון בחקלאות. הממשלה בהחלטה 2436 במסגרת החלטות הממשלה לעניין תקציב המדינה קיבלה החלטה שמתקנים את חוק עידוד השקעות הון על פי הרפורמה שנקבעה בין שר החקלאות לשר האוצר שאמורה לתת הקלות במס לחקלאים שמשקיעים בגידולי ייצוא. זה נעשה במספר, אני מדבר על ייצוא בלבד, נעשה בשני מישורים. במישור המענקים, זאת אומרת אנחנו לא מבטלים את החוק העיקרי הקיים, החוק העיקרי הקיים ממשיך להתקיים, אנחנו מקווים שהתקציבים שמשרתים את החוק העיקרי ימשיכו להתקיים ואף יגדלו. אבל גם שם במסלול שמי שזכאי לקבל מענק גם יקבל מענק אנחנו הגדלנו את שנות הפטור לפי איזורי עדיפות, איזור עדיפות א', איזור עדיפות לאומית ב', כמו בתעשיה. זאת אומרת שם זה לא פטור, שם זה מס מופחת, עשרים וחמישה אחוז מס ליחיד, שלושים אחוז מס לחברה, לתקופה של שבע שנים.

אבל החשוב ביותר מבחינתנו זה המסלול החלופי. המסלול החלופי זה מי שזכאי למעמד של מפעל אושר, כולל איזור ג', כולל איזור המרכז, ומוותר על המענק, ועומד בתנאי סף של ייצוא, קבענו מדרגות, גם שם ישנם שני מסלולים, מסלול כחברה ומסלול כפרט. בחברה באיזור עדיפות לאומית א', כשחברה משקיעה בייצוא ומקבלת מעמד של איזור עדיפות לאומית א' זכאית לשבע שנים של פטור, על דיבידנד דרך אגב משלמים, אני מדבר על הכנסות שאינן מחולקות כדיבידנד. באיזור עדיפות לאומית ב' יהיה שנתיים פטור ועוד חמש שנים עשרים וחמישה אחוז ובאיזור ג' בהתאם. לצערנו, זה לא לצערנו, עובדתית חלק גדול מהחקלאות לא מאוגדת בחברות אלא זה משק משפחתי, מסורתי, לכן זה עוסק מורשה מה שנקרא. היה ויכוח קשה עם האוצר ועם רשות המסים האם לתת הקלות במס, אותן הקלות הניתנות לחברה גם לעוסק מורשה ברמת הפרט. הסיכום הוא שיהיה מסלול גם ברמת הפרט, זאת אומרת פרט שיסכים לוותר על המענק יוכל לקבל מסלול של הקלות במס. אמנם הוא לא יקבל פטור כמו בחברה, בגלל שבפרט אתה לא יכול לזהות איזה חלק הוא מושך לעצמו ואיזה חלק הוא משקיע חזרה לחברה. ומה שמסתמן כפתרון שיהיה מס קבוע שהוא חלופה לפטור של שמונה עשרה אחוז.

המשמעות היא שפרט שהולך ומשקיע במשך של ייצוא, לגבי אותו משק יהיה לו מס קבוע, אם הוא באיזור עדיפות לאומית א' יהיה לו מס קבוע של שמונה עשרה אחוז, אם הוא באיזור עדיפות לאומית ב' שנתיים שמונה עשרה אחוז וחמש שנים של עשרים וחמישה אחוז וכך הלאה.

אנחנו נמצאים אני מקווה מאוד בישורת האחרונה, אנחנו מתואמים עם אגף התקציבים, אנחנו מתואמים עם רשות המסים. אנחנו גם לא חיכינו ולמעשה כתבנו, למרות שיש ויכוח מי צריך לעשות את זה, אבל כדי לקדם את העניין החוק כבר מוכן, כתוב, אנחנו מעבירים אותו ממש היום לגופים. אני מאוד מקווה, למרות שהחלטת הממשלה אמרה שזה יהיה בחוק ההסדרים, כמו שהתעשייה לא הספיקו, לא הספיקו להכניס אותו לחוק ההסדרים, אם תשאל אותי אני מעדיף שחוק כזה יעבור בחקיקה רגילה. זה חוק לדורות, ועדיף שאנחנו נקפיד על כל מלה ועל כל אות. אין פה התנגדות לחוק, החוק הזה הוא מתואם עם האוצר, ולכן אני מקווה שלמרות שהוא הולך בחקיקה רגילה ולא בחוק ההסדרים כמו בתעשייה, אז אולי הוא ייקח קצת יותר זמן אבל בסופו של דבר ייצא חוק שבאמת נברך עליו. אם החוק הזה עובר, הוא עדיין לפרט נותן פתרון חלקי, הייתי שמח שהיו מתייחסים לפרט כמו לחברה, פטור ממש, אבל גם שמונה עשרה אחוז זה נותן הטבה. אנחנו גם בדקנו בשטח, שאלנו את החקלאים, אפילו אתמול, החקלאים אמרו לנו ברגע שהחוק הזה עובר אנחנו פשוט רצים. ואני מקווה שהדבר הזה בהחלט יעזור.

במקום שהם לא יגדלו וישקיעו בחו"ל אז שישקיעו כבר כאן מהמימון שלהם.

אגב, כל החוק השקעות הון זה מה שיש בחוק ההסדרים, אז אני לא בטוח שזה יישאר בחוק ההסדרים. יש מלחמת עולם שם. יש ויכוח לגבי אם יהיה בחוק ההסדרים או לא, אני מניח שהויכוח הזה נובע מויכוח יותר עמוק, על תוכן החוק. אני מניח. אבל בכל מקרה אני אמור לקבל תשובה ביום ראשון סופית.

האמת שקידומו של החוק ההוא יסייע בידינו לקדם את החוק שלנו, לכן אני בעד שהחוק ההוא יתקדם.

אז אני אומר לך סתם עצה טובה בינינו, שאנחנו, אם זה בחוק ההסדרים זה בחוק ההסדרים. אם זה לא בחוק ההסדרים אני מציע לכם, אני מניח שגם אנחנו נאשר את זה, אני מציע שנשלב את שני החוקים ביחד. דרך אגב הם די מתואמים.

לא כדאי, שם יש מחלוקת ופה יש הסכמה.

יש הסכמה בין האוצר לתמ"ת לגבי חוק עידוד השקעות הון. כך נאמר לי, לא בדקתי אבל נאמר לי שיש הסכמה. ולכן זו לא הבעיה. יש פה חברי כנסת, כולל חברי כנסת בוועדת הכספים שדורשים את זה, וזה לא בעיה שלי, ויסתדרו ביניהם.

אני מציע לשקול, אם אנחנו יכולים בנפרד מהיר יותר אז למה לחבר את זה.

אני חושבת שהתיקון בתעשייה הוא מאוד מאוד מורכב, ויש גם הרבה ויכוח עם ציבור הצרכנים של החוק עם התעשיינים. פה זה לא המצב.

אמרתי בתחילת הדיון, אני רוצה להראות דבר אחד, לא רק לפרוטוקול. תראה, ראית פה את התקציב, אדוני היושב ראש, תוריד את תקציב מה שנקרא שם הסדר הקיבוצים, שזה משווה בין האוצר והבנקים, אז התקציב האמיתי של המשרד לא רק שהוא קטן בחמש שנים האחרונות הוא קטן כל הזמן. כמעט אין להם יכולת, אין להם מנופים לקדם שום דבר גם כאשר מתארים חקלאות ייצוא מצליחה וכו'. פשוט אין. כלומר אתה רואה פה מצד שני, תראה את המספרים. תראה לדוגמא, הרפורמה, תראה את הרפורמה שנעשתה מסיבות של זיהום הסביבה ובריאות ושמירה על בריאות הציבור, אז אתה רואה שתשעים ושישה אחוז ממגזר המושבים ותשעים ושמונה או תשעים ותשעה במגזר הקיבוצים הלכו לרפורמה ובהחלט שיפרו תנאים משמעותית, כי פה בדיוק המדינה עשתה מה שהיא צריכה לעשות בחקלאות. היא הקציבה כסף, היא דרשה מהחקלאים להשקיע והיא קידמה את המהלך.

כשיש הפחתות בתקציב המדינה בשבעים אחוזים בשנת 2000,

יש מדיניות של עידוד השקעות הון וכו' שמאפשרת לתעשיינים לקבל עזרה מהמדינה במימון. בחקלאות אין. אני לא רוצה להיכנס פה לכל נושא המים. אני מזכיר לך, שדדו מהחקלאים שמונה מאות מליון שקלים כספי קרן איזון. כבר עשר חמש עשרה שנה האוצר מנסה כל הזמן לשחוט פרות קדושות. הפרות כבר כמעט ואינן, הקדושה כבר מזמן הלכה, אבל מתייחסים לזה כאילו זה היה לפני חמש עשרה שנים.

הבעיה היא פשוט בגישה. ולכן עד שלא נשנה את הגישה דבר לא נזוז ונמשיך עוד פעם לדשדש בויכוחים האלה.

שלושה דברים. ראשית דווקא אבו אני רואה לפחות ממספרים שדווקא התקציב לא קטן השנה כמעט. אני רואה במספרים פה. אם אתה מוריד את הנושא של הסדר הקיבוצים, שהוא לא רלוונטי, אז התקציב לא ירד. ירד בקצת. הוא ירד במאה עשרים מליון, מאה מליון זה הנושא של הסדרי הקיבוצים, נכון,

אבל קח בחשבון, השכר הוא קבוע,

בסדר, אני אומר, זה לא מה שהוא אמר. ירד קצת,

תסתכל על השקף הזה עוד רגע. תסתכל מה קורה.

כל שיטת הפלט היא שיטה אנטי-כלכלית בעליל. זו שיטה של גזבר, לא של מנהל כלכלי. לגזבר הכי נוח פלט,

אני דיברתי על 2004 ל-2005. השנה הזו הקיצוץ הוא יחסית קטן, אני מניח שבמקומות אחרים הקיצוץ הוא הרבה יותר גדול.

דבר שני, אני באמת מאוד מתפלא ומצטרף אליכם שדווקא בסעיפים הקריטיים, שהם הגורמים לתיחכום ולייעול של המשרד, לייצוא ולכל הדברים האלה, שזה שני הסעיפים, שדווקא שם באמת מורידים אתכם. אז נכון שהוא הבטיח שלושים וחמש מליון, אני יודע, אבל בסך הכל מורידים בתקציב, וזה באמת דבר שהוא מאוד לא בסדר, ולפחות נראה פה בוועדה אולי לשנות את זה.

הדבר השלישי זה אני רוצה בנושא של החטיבה להתיישבות, אולי קודם כל להבין , כי אני רואה כאן שיש איזורים שנמחקו, אני מניח שמאח ר וזה עובר דרכך,

יש תקציבן נפרד וחשב נפרד. אין שום יכולת השפעה.

איזור ירושלים.

הוא אוחד פשוט בחבל המרכז.

אני מציע משהו אחר, בוא תן לי לסיים את השר ויוסי תקיים.

אנחנו הצגנו אמנם באמת את התמונה היפה של השנים האחרונות, כולל הגידול האדיר, המכובד מאוד בייצוא, אבל אני רוצה לסמן בכל זאת כמה איומים, ואני אחר כך אתרכז במים. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים של העשור אנחנו רואים שהמחירים ירדו בקצב של ארבעה אחוז לשנה, הרווחיות של החקלאים נשחקה בקצב של שניים וחצי אחוז לשנה. כדי שהחקלאים ימשיכו לשרוד ולשמר הכנסה, זה מצחיק לראות מה כתוב שם בדו"ח של הלמ"ס, של מאה ועשרים אלף שקל בשנה, הם פשוט צריכים כל הזמן להתייעל ולהתייעל ולגדול. אם אני מוסיף את ההתייעלות הטבעית שנובעת כדי לעמוד ברווחיות הנשחקת, ואני מוסיף לזה את ההתייעלות הנכפית, שבאה מהממשלה, בכל הגופים, בכל התחומים, אנחנו מתחילים לקבל מן מצב שההתייעלות מתחילה להיות על חשבון ההתיישבות. אנחנו נמצאים היום במצב שבעשור מספר החקלאים פחת בחצי. וזה לא נגמר.

אנחנו רואים מה קרה למשל בענף החלב, כתוצאה מהרפורמה שהיה בה אלמנט של התייעלות והשקעות ציבוריות, שאין לחקלאי שום תועלת. ברגע שהוא משקיע באיכות הסביבה זה כאילו קנס, הוא חייב לבצע את ההשקעה, אין לו מזה שום תועלת. למרות שהוא מקבל את הארבעים, חמישים אחוז. אבל לפני כן, כאשר לפני התיקונים, שהשר הגיע לששים וחמישה אחוז, שאמרנו במענקים של ארבעים עד חמישים אחוז, חמש מאות חקלאים משפחתי עפו. הדבר הזה נעצר. וזה לדעתי צריך לאותת לממשלה, יש גבול להתייעלות. אם אנחנו נמשיך, חקלאות זה לא רק ערך כלכלי. חקלאות זה גם ערך התיישבותי. בכל העולם משמרים את המשק המשפחתי. אתם מסתובבים בעולם ואתם רואים את הכפר הקטן. אתם יודעים שבישראל המגמה היתה, והיא נמשכת גם היום, שרפת חלב של שלושים פרות, שלוש מאות אלף ליטר לא יכולה להתקיים. בכל העולם היא מתקיימת. אני הייתי בצרפת לפני חצי שנה וראיתי איך שמשפחה מתקיימת בכבוד, ולא אחת, משלוש מאות אלף ליטר. אצלנו כבר הגענו לרמה ששש מאות אלף ליטר זה כבר הגבול. אני חושב שזה דבר לא נכון, אנחנו פה שומטים את השטיח מאחת משתי המטרות העיקריות של החקלאות, זה אלמנט ההתיישבות.

כל הזמן הטיפו לנו שהציונות זה החקלאות, זה לא היהודי הנודד, זה זה שעובד באדמה.

אז אני אומר עוד פעם, הגורמים למעשה להקטנת מספר החקלאים זה כמו שהראינו קודם בתקציבים הקטנת תמיכת הממשלה, גם בהשקעות, גם במחקר ופיתוח, כל האיום כרגע על ההדרכה, זה חוזר על עצמו כבר כל שנה, והתמיכות השונות, פשוט לא היה זמן להראות את זה.

מה אתה עושה למשל עם התמיכות שלך.

מה אני עושה, אני עושה למשל ערבה נקייה. אני מטפל בהדברה מרוכזת.

הוא שואל אותך כדי לדעת אם אתה מקבל כסף.

בייגה צודק. אבל אין לו רוח הקודש כי דיברתי איתו בחוץ לפני חמש דקות. אבל מה, אני רציתי לדעת,

אני יכול להרגיע אותך, אני משותק. אנחנו משותקים. חברים, אני רוצה להתקדם.

במסגרת הגורמים, אני מדבר על ביטול התכנון וענפי החקלאות, אני לא מתכוון לחזור לחקלאות המתוכננת שהיתה בשנות הששים והשבעים, אף אחד לא משלה את עצמו, אבל ודאי וודאי לא צריך להמשיך את המגמה הזו. ולכן כל התכניות אם ישנן, מתחת לשולחן, מעל השולחן, לצמצם תכנון גם של ענפים שבהם עוד נותר תכנון, אנחנו ראינו מה התוצאה. בהעדר תכנון, בהעדר אפילו העברת ידע מסויים בצורה מסודרת התוצאה שיש עליות וירידות. יום אחד המחירים יורדים לתחתית שאפילו לא מחזירה חלק מההוצאות הקנויות, לא אמרתי הוצאות ישירות, ויום אחרי הם קופצים. ולכן הרעיון שאני רואה בו האיום הכי גדול על החקלאות, לדעתי אין איום אחר, לא תקציב ולא שום דבר אחר, זה צמצום הפטור מחוק ההגבלים העסקיים. מי שעוסק בזה פשוט לא יודע מה זה. אני עוסק בזה חמש שנים, כל שנה מוציאים את זה מהמגירה, אני מוציא את הנשמה, זה יוצא בסופו של דבר. גם הפעם זה ייצא, זה בטוח. אבל זה המסמר האחרון.

כל מי שיבוא ויגיד וינסה לעוור עיני חכמים ולהגיד שכל מה שרוצים זה לצמצם את הפטור על משווקים, הוא פשוט לא יודע מה הוא אומר. המשווקים היום זה המגדלים. בתי האריזה במטעים זה בתי האריזה של החקלאים. וקוראים להם משווקים. ואם בתי האריזה, שזה משווקים שרוצים לצמצם להם את הפטור, לא יכולים לתאם בינם לבין עצמם כל שבוע, בשולחן הקיבוצים בצפון, כמה פרי תפוחים להוציא מבתי האריזה, אז המחיר לא יישמר כמו שהוא עכשיו כמעט כל השנה במחיר של בין ארבעה לחמישה שקלים לצרכן, אלא שהוא פעם יהיה שני שקלים ופעם יהיה עשרה וחמישה עשר שקלים. פשוט אני אומר את זה, ואני אומר את זה באחריות, כל מי שעוסק בזה לא יודע על מה הוא מדבר. לבוא ולצמצם את הפטור בחוק ההגבלים בענף החלב, זה לצמצם את ענף החלב. בגלל שהמשווקים בענף החלב זה המחלבות. ואם המחלבות לא יודעות להעביר חלב, שהוא בעודף בחורף, לחוסר בקיץ, על ידי תאום העברת מלאים ביניהם, על ידי טיפול באבקת חלב, וכנ"ל אני יכול להגיד על פינוי עודפים.

אתם עושים אגב בדיקות באבקת חלב?

אני מניח שכן, למרות שזה משרד הבריאות, זה לא אנחנו. ברגע שמוצר עובר את תחום, יש חיץ ברור בין משרד החקלאות ומשרד הבריאות. המוצר בצורתו הטבעית הוא שלנו, ברגע שהוא משנה את צורתו הטבעית הוא עובר למשרד הבריאות.

לכן אני אומר ואני קורא, זו הזדמנות להופיע בפני ועדת הכספים ולהגיד, הגיע הזמן להוציא את הדבר הנוראי הזה מהמגירה ולא להחזיר אותו עוד. להפסיק להתעסק אתו כל שנה. כל שנה ברגע האחרון, שנה שעברה עם אורי יוגב ברגע האחרון, כשהוא הבין שאם הוא רוצה להגן על החקלאות, אם הוא רוצה באמת להגן על החקלאות הוא צריך לתת לי כל כך הרבה הגנה בחוקים אחרים, כמו למשל חוק חלב, הוא בא ואמר לי אתה יודע, סליחה, אני לא אתן לך את ההגנה אבל לא אקח ממך את חוק ההגבלים העסקיים. אני חושב שהדבר הזה הגיע הזמן להוציא אותו מהמגירות של האוצר. ואם לא ניתן אז יכול להיות שהגיע הזמן לחוקק את חוק החקלאות, להבטיח את הדברים האלה בצורה ברורה, שלא ניתן יהיה יותר להמשיך ולהעלות יותר את הנושא הזה בעתיד.

הנושא האחרון זה המים. באמת זה מרתיח. אני לא יודע אם אתם מכירים את הסיפור. אני שומע שמשרד האוצר מנהל משא ומתן עם התאגדות חקלאי ישראל על ייקור ארוך טווח של מחירי המים. כך אני שומע.

יש החלטת ממשלה.

לא, אני אתקן כדי שלא יהיה פה בלבול. יש החלטת ממשלה במסגרת חוק התקציב לייקר את מחירי המים לחקלאות בחמש עשרה אגורות. הממשלה קיבלה החלטה, בניגוד לדעתו של שר החקלאות, הוא הצביע נגד, שיוקם צוות ברשות מנכ"ל משרד החקלאות ויחד עם הממונה על אגף התקציבים ומנכ"ל משרד החקלאות שצריך לקבוע, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ביחד עם הממונה על אגף התקציבים ומנכ"ל משרד החקלאות כדי לקבוע את ייעוד התמורות. הוועדה הזאת עוד לא התחילה לעבוד. אנחנו לוועדה הזאת הגשנו כבר הצעה מסודרת לגבי חלוקת התמורות של אותם חמש עשרה אגורות, לא יותר. וההצעות שלנו מדברות בדיוק כמו שראינו כאן, ייצוא, ייצוא, ייצוא וחסכון במים. וזה פה. אז יושב אגף התקציבים,

תיאורטית לא ידברו אתכם ויסכמו עם התאחדות החקלאים,

זה נוגד את החלטת הממשלה.

בסופו של דבר זה חייב לחזור אליכם.

אדוני היושב ראש, אתה יודע מה שהתאגדות חקלאי ישראל והאוצר עושים לגבי זה, מה שהם הולכים לעשות, במקרה ראיתי את הטיוטה שהם כותבים, הם אומרים נייקר את המים לחקלאים בחמש עשרה אגורות כמו שהממשלה קבעה, ונחזיר להם את הכסף. שילמת מאה שקל יותר, תקבל מאה שקל יותר מימון השקעות. איפה סדר העדיפויות במדינה הזאת, אם יש לי בעיה ויש לי פחת מים באיזור תענך, אז אני צריך לקחת את התמורות מהייקור כדי לתקן את פחת המים של תענך. אני לא צריך את זה לגילת, למושב שלי. בגלל שהמושב שלי כבר גמר את הפחת. איזה דבר מטורף זה.

אבל כולנו יודעים שזה פיקציה, כי מה שיסכמו על ייקור יהיה, ומה צריך להחזיר, מאתיים עשרים מליון הפכו לאפס.

עכשיו אנחנו נדבר על דבר יותר חמור. לדעתי גם החמש עשרה אגורות מיותרות. אני מחזיק פה נייר, כדי שלא יגידו שאני משוחד, אני מחזיק פה שני מסמכים. אחד הודעה לציבור שכותבת התאחדות חקלאי ישראל, וההודעה אומרת ככה: משק המים הזרים בשנת 2004 כחמש מאות מליון שקל לקופת המדינה. וכותרת משנה, בכותרת המשנה אומר ככה: עודפי הגבייה הם ניגוד גמור לאמונה הרווחת שמשק המים מסובסד ושומטת את הקרקע מתחת לדרישה לייקר את מחירי המים. בסוף ההודעה נאמר: בימים אלה מתנהל משא ומתן בין התאחדות חקלאי ישראל למשרד האוצר שעיקרו ייקור מוסכם בתעריפי המים והעברת מלוא התמורה לחקלאים.

אני ממש לא מבין, בשביל מה צריך לייקר. אני מחזיק מסמך של התאחדות חקלאי ישראל, כדי שלא יגידו שאני כתבתי אותו, ואומר ככה: סיכום שנת 2004, הכנסות מקורות ממכירת מים שני מיליארד מאתיים חמישים וחמש. ההוצאות ללא היטל הפקה מיליארד תשע מאות עשרים ושלוש. הכנסות פחות הוצאות דהיינו עודף – שלוש מאות שלושים ושתיים מליון שקל. תוסיף על זה עוד היטלי הפקה שהמדינה קיבלה ממפיקים פרטיים, עוד מאתיים ועשרה מליון שקל. העודף ב-2004 לפני החמש עשרה אגורות חמש מאות ארבעים ושתיים מליון שקל. אם אני מוסיף את החמש עשרה אגורות תוספת והעשרים אגורות על משק הבית זה עוד שלוש מאות ארבעים ושבעה מליון. זאת אומרת שאחרי ייקור מחירי המים, גם לחקלאות וגם לעיר, העודף יעמוד על כמעט תשע מאות מליון שקל.

זה לא מסמך רציני.

זה רציני מאוד. התשובה של האוצר אתה מטעה את הציבור. למה, אבל אל תשכח שאנחנו מוציאים הון עתק כדי לטפל בקולחין ולהעביר אותם לחקלאות. הם רק שכחו דבר אחד, שקיצצו את מכסת המים של החקלאות בחמישים אחוז והעבירו אותה לעיר. הרצחת וגם ירשת, אתה הורדת חמישים אחוז ומייקר לי את המים. אני לא מבין את כל המהלך הזה.

אני מבקש מהאוצר תגובה.

בנושא המים אני לא אתייחס הרבה בגלל שהיה דיון מעמיק ואני מניחה שעוד יהיה לקראת ההצבעה.

לא יהיה. אם לא הגיעו להסכמה יכול להיות שאנחנו לא נאשר את זה. אני לא הולך לפתוח את כל הדיונים על חוק ההסדרים עוד פעם מחדש. עם כל הכבוד. זו הכוונה שלי,

אני רק רוצה להגיד מלה קצרה. הרעיון הזה של ייקור מחיר המים ותמיכה בחקלאות הוא לא רעיון חדש, הוא כבר היה בזמנו.

השאלה לא היתה אם מותר לעשות, היה הדרך. הדרך היתה שלא צריך לשבת עם התאחדות החקלאים וצריך לשבת עם משרד החקלאות.

אז אני אגיד שוב, יש ויכוח מאוד מאוד עקרוני האם הכסף צריך להגיע ישירות לחקלאים, דרך המשרד, אני לא אומרת שלא, אבל ישירות לחקלאים, או לא.

היה סיכום שהיה מקובל עלינו פה שעם משרד החקלאות צריכים לשבת, אם לא יגיעו להסכם לא מעלים את המים, אם מגיעים להסכם כן מעלים.

אני אומר שוב, אני אומר ששלחתי אותם לעשות שיעורי בית ביחד עם משרד החקלאות לפי החלטת הממשלה. בהחלטת הממשלה כתוב ועדת מנכ"לים, זה צריך להחליט, ככה אני מבין.

לא דנים על שום ייקור עתידי.

אני לא יודע, מה שיסכמו שם. רבותי, אני לא יודע, לא מעניין אותי גם. על זה יש הסכמה, זה מה שיהיה. הלאה.

אדוני היו"ר, הקדוש ברוך הוא זיכה אותנו בכמה שנים גשומות, אין שום סיבה להעלות את מחירי המים. כאן מזרימים מים אפילו.

אני רק אומרת שהכוונה היא כן לתת את התמיכה ישירות לחקלאים וחשוב לנו שהכסף יגיע ישירות לחקלאים ולא לדברים אחרים. זה אחד. אני אומרת שבנושא הזה זה רגיש, משרד האוצר מממן את נושא המים לא דרך משרד החקלאות אלא באופן ישיר למקורות. לנו מאוד מאוד חשוב בהסכם הזה שלא רק משרד החקלאות ומשרד האוצר יגיעו להסכמה, לא רק משרד האוצר ומשרד החקלאות יגיעו להסכמה אלא שההסכמה הזאת גם תהיה מקובלת על הציבור שזה נוגע אליו. וזה מהלך כבד מאוד מבחינת החקלאים, ובזה נסיים.

יעל, אני רוצה להבהיר לך חד משמעית, עם כל הכבוד למה שאת אומרת כאן דבריך לגמרי לא מקובלים כאן, אני אומר את זה על דעתי, ואני מניח, כי לא יכול להיות אם יש משרד ממשלתי שממונה, אני רוצה להגיד חד משמעית, לא יכול להיות שיש משרד ממשלתי ממונה, משרד שמטפל, וכפי שאני אגיד אני אבוא לישיבות מחר, אני אגיד לא רוצה שמשרד החינוך יטפל, לא מוצא חן בעיני, אני אגיע להסכם עם משרד האוצר שמישהו אחר יטפל. ולכן אני אומר את זה חד משמעית. רבותיי, משרד החקלאות זה חשוב לי, אי אפשר לבוא ולעשות ככה כי לא מסתדרים עם השר ומתחילים לדבר עם אחרים כאן.

אני חוזר על מה שאמרתי אתמול בדיון, גם אליך יעל, אני מבקש, אני לא יודע, אני איש קואליציה ואמרתי אתמול שאני לא יודע מה זה קואליציה, הסתכלתי במילון, במילון שלי כתוב קואליציה – שמצביע בעד על אף שלא מבין למה. זה מה שכתוב. אני איש קואליציה, אבל רבותיי, דבר אחד אני רוצה להגיד לכם, וזה חשוב לי. עם כל הכבוד אני חייב להחלטת ממשלה גם כן, זה היה בהחלטת ממשלה, נוח לי לעשות את הדברים האלה, גם אם לא היתה החלטה הייתי צריך לעשות את זה, קל וחומר שהיה.

אני שמעתי את הויכוחים, לא כל כך התערבתי, שמעתי אותם, אני מבין שישנה בעיה בסיסית. שמעתי את מה שאמרו החקלאים, שמעתי את מה שאמרו אנשי האוצר,

מי זה החקלאים?

ארגון חקלאי ישראל.

אבל הם לא ארגון מוכר ויציג של אף אחד. אף אחד לא מכיר בו. בניגוד להסתדרות הכללית ובניגוד למרכז החקלאי שהיה שלוחה של ההסתדרות הכללית, שהיה הגוף האחרון המוכר, כל השאר זה התאגדויות שיש כאלה ויש אחרות.

אני רוצה להעיר, יש המון קיבוצים ומושבים ואחרים שפונים ומתקוממים נגד המעשה הזה שמנסה לעשות אותו ארגון, מסיבות שלו, אולי הוא רוצה שזה יעבור דרכו, שהוא יהיה שותף שם לכספים או בחלוקות או בדברים אחרים. זה דבר טבעי שכל התאגדות רוצה להגדיל את כוחה. אבל המעשה שהם עושים כאן רק מוכיח מדוע אני צודק שאני לא נותן מונופול על ייצור חקלאי למישהו. כל אחד יכול לתרום, ואם יש בעיה לחקלאים הם באים בעצמם, פותרים להם את הבעיות. היום כבר בתחילת הישיבה קיבלתי שבחים, אולי לא בנוכחות כולם, מחבר הכנסת וילן על טיפול בענף החלב.

בעניין הזה יש כאן שתי נקודות. ראשית, אין מי שייצג את החקלאים, בעניין כזה, גם בניגוד לכל היגיון שהוא יבוא ויתמוך בייקור המים. אני מבין שארגונים חקלאיים יקומו וימחו נגד הממשלה על זה שהיא מייקרת את המים בחמש עשרה אגורות. יגידו לא צריכים לייקר, יתנו הוכחות. אבל אני לא רואה עוד מישהו שבא ואומר שמה ששר החקלאות לא מסכים הם מסכימים ועוד רוצים להוסיף על הדבר.

כשהיה שר חקלאות שרצה לעשות רפורמות אז דנו עם האוצר מולו. אם הוא היה משלים את המעשה אז הוא היה משלים את המעשה. בינתיים מה שאני ראיתי, וזו הירושה שקיבלתי, פיצויים לחקלאים של מאתיים עשרים מליון, שאתה קבעת, הם נשחקו למאה עשרים, ושמונים, ולשלושים ולאפס. עכשיו הם כבר נשחקו, למרות שהם היו צריכים להישאר באופן קבוע. כי הקיצוץ הוא קבוע. והיתה צריכה להיות התנייה שכל זמן שיש קיצוץ מקבלים מאתיים עשרים מליון. אז כל הסיכומים האלה הם דברים שמעבר לויכוח על התוכן. אז הויכוח על הפרוצדורה שהאוצר יודע לקחת אבל לא יודע לתת הוא כבר דבר ידוע, ואז יש את הקיצוצים. לכן אני מתנגד בכלל לדון על הסף בהסדרים מהסוג הזה שלא מעוגנים בחוקים ובשום דבר אחר.

דבר שני, נושא קביעת מחירי המים לחקלאות מעוגן בחוק. שר החקלאות קובע את המחירים בהתייעצות עם מועצת המים, ששם יש נציגים לכל התנועות המיישבות ולכל החקלאים במדינת ישראל. ואת כל הנושא הזה שבחוק הסדרים, והניסיון לטפל כל פעם במחירי המים, דרך חוק הסדרים, הוא עושה עוול גם מבחינה חוקית לסמכות הזאת שקיימת, והוא גם מונע דיון מסודר בנושא. הדבר הכי קרוב לדיון מסודר זו אותה ועדה, אני הסכמתי אגב בזמנו שתקום ועדה לדון בכל נושא המים, שהיא גם תיקח בחשבון, היתה ועדה של פיינרמן, פרופסור מכובד, אמרו לא, הוא בעד החקלאים. ישבו שם אנשים, יעקב גדיש ז"ל, אחרים, ישבו אנשים והגיעו למסקנות, זו הפעם האחרונה שנעשתה עבודה יסודית. רוצים לבוא, והקמתי להקים ועדה אובייקטיבית, עם נציגים של כולם, שתבחן באמת את נושא מחירי המים, על בסיס הנחות התיישבותיות, שאף ממשלה לא שינתה אותם, של פריסת ההתיישבות בהיקפה הנוכחי והחקלאות ברמתה הנוכחית. ועל סמך ההנחות האלה סיכם אתי משרד האוצר על הקמת ועדה. בא אחרי מספר חודשים ואמר אני רוצה להקים את הוועדה. אמרתי לו בסדר גמור, פרופ' ברונו, אמרתי לו בסדר גמור. אבל הם לא מוכנים להכניס את הנחות היסוד לתוך המנדט. אז את התרגילים האלה, לא, אנחנו עכשיו נדון בנושא מחירי המים. אמרתי אתם תדונו, אבל היה סיכום שאני שותף בניסוח המנדט, לאור פריסת ההתיישבות, היקף החקלאות, בואו נראה מה צריכים להיות מחירי המים. ולא הקימו את הוועדה הזאת עד היום, כי אין הסכמה על המנדט. הוחלט, אחרי שהצבעתי נגד הממשלה קיבלה החלטה לייקר את המחיר, שתהיה ועדת מנכ"לים שתקבע לאן הולכות התמורות, באיזו דרך הולכות התמורות, הם הולכות לחקלאים לדברים שלטובת החקלאים. הדבר הזה לא קרה.

מה עושים, מכניסים בצורה שרירותית, כל שר אוצר שצורה שרירותית מכניסים ייקור מחירי המים. לבתים, ראיתי את ההערות הנבונות של היושב ראש, קראתי בעיתונים, מה פתאום מייקרים, בכלל האם יש סיבה או אין סיבה, בבתים אפילו. מה העלויות, מה מבוזבז על ידי העיריות, ראיתי בסדרה של עיתונים את ההערות. וגם לגבי החקלאות, לגבי הפרוצדורה והנוהל. ואני חושב שמאחר ובית המשפט העליון כבר העיר הערות לגבי חוק ההסדרים, ואפילו העיר אותן בעקבות חקיקת חוק מועצות הייצור, שהוא אישר את החוק אבל אמר שדברים כאלה ואחרים צריכים להיות במסגרת חקיקה רגילה, אני באמת חושב אדוני היושב ראש שכל המים לא צריך להיות בתוך חוק ההסדרים. זה נושא כבד, רציני.

כל שנה מאשרים את חוק ג'ומס. כל שר שמצביע בעד הממשלה בעד התקציב בא לוועדת כספים ומסביר שהוא לא טוב

ג'ומס, אני חייב להגיד לך, היה חידוש היום, חידוש מרענן, שר החקלאות שיבח את האוצר. בכמה וכמה סעיפים. ג'ומס, אני חייב להגיד לך אתמול, עם כל הכבוד, לא אגיד לך אתה התחלת, מי שהתחיל את כל הסיפור כאן אתמול, עם כל הכבוד, היה אמיר, שהוא דיבר על נושא שאלת המים, והוא אומר שמשרד החקלאות לא השתתף בזה. לא משנה, כל אחד האשים למה לא, הוא אמר שסירבו לבוא,

משפט אחד לגבי הקואליציה, או שמגיעים להבנות עם משרד החקלאות או שמקבלים את עמדת השר.

אני חושב שבסופו של דבר לאור הדיונים אתמול אני מקווה מאוד שיגיעו להסדר ביניהם, כולל משרד החקלאות.

אני חייב לחבר הכנסת אורון, אני מאז שהופעתי כאן כשר, נדמה לי פעם שלישית, לא יצאתי נגד התקציב. לא יצאתי נגד התקציב וגם עכשיו, אמרתי, הצבעתי נגד הממשלה, אבל יש החלטת ממשלה לגבי ייקור המים ויש ועדת מנכ"לים שצריכה לשבת ולקבוע באיזה אופן התמורות לחקלאים יהיו. אם משרד האוצר היה בא עם הדבר הזה אז רשאים חברי כנסת לבוא ולא לקבל ולנסות לשנות, זה גם דבר לגיטימי, והיו דברים מעולם. אבל בא משרד האוצר, הוא פורץ בכלל את כל המתכון הזה, הוא הולך מעבר להחלטת הממשלה, הוא הולך על כל מיני עסקאות עם כל מיני גורמים שבכלל לא קשורות להחלטת הממשלה. ולכן אני אומר במקרה הזה, אם זה הדרך, אז נוציא את זה מחוק ההסדרים.

עובדים זרים זו בעיה, אנחנו מכירים אותה. אני חושבת שהפתרון הראשון צריך להיות,למרות שהוא קשה ובעייתי, גם שילוב של עובדים ישראלים ולא רק הגדלה של עובדים זרים. ועוד הערה שעובדים זרים היום מוקצים גם לענפים שהם לא רק ייצוא, אלא ייצור מקומי בלבד. ולכן יכול להיות שכדאי לעשות מחשבה בנושא הזה.

בנושא של ייצוא, חוק עידוד השקעות הון, אמרתי קודם, התיקון הוא הרבה פחות מורכב, אנחנו בהסכמה כמעט מלאה כבר על הכל, אחרי דיונים. לפי דעתי לא כדאי לצרף אותו לתעשייה. הוא גם שונה וגם הכוחות הם מיושרים. וזה לפי דעתי, אני חושבת שבעניין הזה אנחנו מאוחדים עם משרד החקלאות. זה יהיה דומה להקלות של התעשייה עם מגבלות של יחיד שהוא לא מתנהל כמו חברה.

דיברו על הגישה. אני חושבת שהגישה באגף היום היא לא להסתכל על החקלאות כמספרים ומרכיבים כלכליים בלבד. אני חושבת שהנושא הזה שהזכירו פה של תמיכה לבקר היא דוגמא לכך. גם בנושאים של חיטה, גם בנושאים של ביטוח, אנחנו כן מנסים לעשות איזה שהוא שילוב, עם המגבלות של תקציב פעולות הולך ופוחת. אין מה לעשות. ובנושא הזה אני חושבת שהדבר העיקרי שצריך לשים לב בנושא של התקציב של המשרד הוא המרכיב הגדול מאוד של שכר, שלמרות שהיו הפחתות של כוח אדם במשרד זה אחד המשרדים היום הגדולים ,קרוב לאלפיים עובדים, כולל כאלף חוקרים. אבל יכול להיות שבנושא הזה צריך לעשות מחשבה שהיא קשה והיא מורכבת והיא לא פשוטה, לראות איך אפשר כן להקצות אולי יותר תמיכות ישירות לנושאים חקלאיים ולא להעביר אותם לגופים הממשלתיים שהם מבצעים.

רק לגבי מינהלת השקעות הון, אני רוצה לומר שהרבה נושאים שהם נפרדים, כמו הנושא המרכזי שעוסקים בו היום שזה תקציב לתמיכה בענף הרפת, הוא לא מתוקצב פה אלא מועבר באופן שוטף במהלך השנה על בסיס הביצוע. בשנה שעברה תקציב מענקי ההשקעות יגיע למאתיים ששים וחמישה מליון שקל. לעומת חמישים מליון בבסיס. ולכן יש הרבה שינויים בסעיף הזה במהלך השנה.

רבותיי, תודה רבה, הדיון הזה הסתיים.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.