הצעות לסדר, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד בן משפחה נטול יכולת או המוחזק במוסד)

5
ועדת הכספים
14.2.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, ה' אדר א' התשס"ה (14 בפברואר, 2005), שעה: 10:00

1. הצעות לסדר.
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד בן משפחה נטול יכולת או המוחזק במוסד), התשס"ג – 2003. (פ/777)
3. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרת מס הכנסה באח תומך), התשס"ד – 2004. (פ/1798)
4. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד הוצאות החזקת אח במוסד), התשס"ד – 2004 (פ/2071)

חברי הוועדה: היו"ר יעקב ליצמן
חיים אורון
רוני בריזון
נסים דהן
אבשלום וילן
יצחק כהן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם בייגה שוחט

מאיר קפוטא – הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
פרידה ישראלי – משנה לממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
אבי לבון – סגן הממונה על הכנסות המדינה, משרד האוצר
טליה דולן-גדיש – היועצת המשפטית, מנהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
עו"ד יעל ייטב – רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד מירי כהן – רשות המסים, משרד האוצר
סיגל אבירם – יוע"מ, יו"ר ועדה מקצועית, לשכת יועצי המס
חזקיה ישראל – מנהל המחלקה לקשרי אמון עם הכנסת, התאחדות התעשיינים
פרופ' אלי שמיר – יו"ר עוצמה-פורום ארצי משפחות נפגעי נפש

עו"ד שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: שושנה מקובר



הצעות לסדר

בוקר טוב, רבותיי. אני פותח את הישיבה מעט באיחור, ועל כך התנצלותי.

בשל אי הבנה פנימית – אני לא יודע איך להגדיר זאת - משרד החינוך ביקש לדחות את הדיון היום בנושא חוק ההסדרים - סעיף יום לימודים ארוך. הם לא הבינו – הם רצו שהמנכ"לית תטפל בכך. הם לא חשבו שזה נוגע לחוק ההסדרים. הסכמתי לדחות את הדיון.

הצעה לסדר של חבר הכנסת שוחט, בבקשה.

במהלך סוף השבוע פורסמה באחד העיתונים הנפוצים במדינה פרשת 200 מיליוני השקלים לשיפוץ מקוואות ולבנייתן. למי שקורא את הכתבה קצת קשה להאמין שיש דבר כזה. מעבר לקריאת הכתבה, לא ידעתי שום דבר בענין. כיוון שמדובר בסכום כל כך גדול, ולפי הכתבה - במידה שהיא נכונה; אני לא יכול לדעת – יש האשמות הדדיות בין חשכ"ל, משרד האוצר לבין מי שיושב על תקציב המקוואות במשרד ראש הממשלה על טענות לגבי אלף ואחת דברים שלא ייעשו, הייתי מבקש אדוני היושב ראש שתזומן בדחיפות ישיבה בנוגע ענין הזה. יוזמנו החשכ"ל והאדם שעוסק בתחום הזה – אני לא יודע את שמו; ניסיתי לברר את שמו, ואמרו לי שמדובר באדם בשם שפיגל. אני לא מכיר אותו.

מאיר שפיגלר. אתה מכיר אותו.

הייתי מבקש שוועדת הכספים תדון במהירות בפרשה הזאת. לא מדובר ב-5 מיליוני שקלים – אומנם דין פרוטה כדין מאה – אבל בוודאי ובוודאי כאשר מדובר בסכומים האלה ובפרשה הזאת. הייתי רוצה שהדבר יתקיים במהירות רבה ככל האפשר.

מבלי להתייחס לעצם הענין, מוזר מאוד בעיניי שמשרד האוצר לא הגיע לכאן לאישור של הפרטת דיסקונט.

עוד מוקדם – נדמה לי שיש להם זמן. בררתי.

אין לי בעיה מהותית. אני רק קורא על כך שמקיימים טקסים, מעבירים צ'קים, חותמים על הסכמים ועושים את כל הדברים שעושים כאשר על פי החוק – ואתה מכיר את החוק; בנוסף, בררתי אותו כדי להיות בטוח – לא יכולה להתבצע מכירת מניות של בנקים בלא אישורה של ועדת הכספים. הדבר הזה לא נעשה. אם כן, הסדר הטוב מחייב לפחות שזה יגיע לכאן - מה גם שיש דיון ציבורי די גדול, למי שעוקב אחר הנושא בתקשורת, בנוגע להערכות השווי שניתנו ולשווי שבו הבנק נמכר בפועל. אני לא אומר שצריך לשנות את ההחלטה. אבל לכל הפחות שיהיה גילוי נאות לגבי הערכות השווי שהיו ובאיזה שווי אמיתי זה נמכר. כל היחצנות מסביב היא קצת לא במקום כאשר זה עדיין לא הגיע לדיון במקום שבו זה צריך להיות מאושר.

אדוני היושב ראש, למען הגילוי הנאות: פניתי למזכירות הכנסת לקיים דיון מהיר בנושא בוועדת הכספים.

תודה. נתחיל בנושא האחרון, ונמשיך בראשון. לנושא בנק דיסקונט: התעניינתי, ונאמר לי שעל פי החוק או הנוהל צריך להביא את זה תוך 90 יום לוועדה. העובדה שהם עושים חגיגות – זה לא ענייננו. לא מעניין אותי שום דבר.

אני לא יודע אם לא העבירו כסף.

לא. אני אומר--

אלו חגיגות? היו חתונות.

אין לי מושג - אני באבל, אז אני לא משתתף בחתונות.

הדבר בהחלט יובא לדיון בוועדת הכספים. יש בהחלט צורך בהחלטת הוועדה, וכך נאמר לי. הסיבה לכך שזה לא בא עדיין נובעת כנראה מכך שיש להם זמן לפי החוק או לפי הנוהל.

הייתי מבקש שתבקש ממ"י נכסים שיביאו את שתי הערכות השווי, וישימו אותם בפנינו.

אני אעשה דבר פשוט: בדיון לגבי המכירה, אזמין את כל הגורמים והכל יהיה פתוח בפני חברי הכנסת.


לגבי הנושא הראשון שהעלה חבר הכנסת שוחט: היות שגם שמי השתרבב לכתבה הזאת - ובייגה אמר לי למען הגילוי הנאות שלו שהוא עומד להעלות את הנושא, דווקא שמחתי, ואמרתי לו שאני בהחלט מעוניין בכך. אסביר לכם כמה דברים:

ראשית, אני גאה בכך שניסיתי לעזור בנושא המקוואות. אני לא מכיר את האיש הזה – הוא היה אצלי פעמיים – אבל מעבר לכך אני לא מכיר אותו בכלל.

מי זה, אטון?

אטון. אני לא מכיר אותו. הוא היה אצלי פעמיים לפגישות – רק בנושא המקוואות. מעבר לכך אני לא מכיר אותו. אין לי מקווה שבה הוא מטפל, ואין לי שיפוץ שהוא עושה. לכן, כל הדברים הללו לא נוגעים אליי. מה שעמד לפניי היה נושא בניית המקוואות בלבד. אני חושב שזהו נושא חשוב.

שנית, בניגוד לנאמר בכתבה – והעברתי זאת גם לכתב - בהסכם הקואליציוני לא העלינו באופן ישיר את נושא המקוואות. העלינו את הנושא של שירותי דת, ואחת הדוגמאות שנתנו היא – הנה, עומדות מקוואות במשך שנה וחצי ושנה, ואי אפשר לסיים את בנייתן כיוון שהחשב מעכב את הכסף. נפגשתי בענין הזה עם החשב הכללי – אני לא אומר זאת כאן כדיון אלא כפרטים – ואמרתי לו: אני לא נכנס אתך לענין הזה. יש ויכוח: אתה אומר שלא מגיע לו כל כך הרבה כסף. לא משנה. אבל מגיע לו כסף – אל תעכב. מה שמגיע לו, תן לו. תעכב את מה שלדעתך לא מגיע לו. Fair enough? אני לא ביקשתי שום דבר. אל תעביר לו כספים שלא מגיעים לו לדעתך. הוא התחיל להגיד לי – לא, פה, שם.

אני רוצה להזכיר לחברי הכנסת שבישיבת הממשלה ביום ראשון ראש הממשלה העלה את הנושא הזה, ושאל את אמנון דה הרטוך, שהשתתף בישיבה לגבי הנושא הזה, האם מטעם משרד המשפטים יש בעיה לשלם את הכסף. הוא אמר חד משמעית – לא. לכן יצאה ההחלטה לשלם את הכסף. זה כל מה שהיה ביום ראשון. אני מניח שהיו כנראה גורמים שהחלטת הממשלה לשלם לא מצאה חן בעיניהם, ולכן הכתבה - - -

החלטת ממשלה כזאת היא דבר חסר תקדים.

אני לא יודע. בייגה, אתה ישבת בממשלה. ברוך השם, אף פעם לא ישבתי בממשלה ואני לא מתכוון לשבת. לכן אני לא יודע מה תקדימי ומה לא.

בכל אופן, בייגה העלה את הנושא הזה. אני שמח – אין לי בעיה להעלות את הנושא הזה. נביא את החשב, את אמנון דה הרטוך, נביא את כולם. רק מה, אני מניח שכל אחד יצעק על השני. אבל לך אני אומר דבר אחד: אני חושב שההצעה הראשונית שלי לחשב הכללי היתה הוגנת.

לא על כך הביקורת.

לכן אני גאה בהתערבות שלי למען המקוואות, ולא רואה בכך שום פסול.

אני לא מעלה את זה - - -

הבנתי, אבל מותר לי לומר את הדברים למען הפרוטוקול; כפי שאתה אמרת, גם לי מותר.

לכן, אני אומר שעשיתי דבר נכון. נכון הוא שנפגשתי פעמיים עם האיש - הוא בא גם אליכם – אבל אין לי שום דבר; הוא לא חבר מפלגתי. נדמה לי שאבא שלו חבר בש"ס. זה לא שייך אליי בכלל. לכן זה לא נוגע לי. ה- - - אך ורק בנושא המקוואות. תודה רבה.

מה זה חבר? אבא שלו במועצת חכמי התורה.

חבר הכנסת וילן, בבקשה.

לגבי הסעיף השני שהעלה בייגה – בנק דיסקונט. לדבריך, על פי החוק, עד 90 יום הם חייבים לבוא.

נדמה לי. כך נאמר לי.

אבל אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית של הוועדה: נוצר כאן מצב אבסורדי - לפי הפרסומים בעתונות, הבנק נמכר במחיר מגוחך. עכשיו יכולים לטעון כך ולטעון אחרת. פניתי לפני חודש בבקשה לקיים דיון מהיר בוועדה בנושא. זה נדחה. אמרו לי - - - פניתי היום שוב לדיון מהיר בנושא הזה בגלל המחיר. אני רוצה לשאול אותך כיושב ראש הוועדה - היכן הפיקוח הפרלמנטרי?

הפיקוח אומרים שלפני אישור המכירה צריך הצבעה בוועדת הכספים כדי לאשר את המכירה. לכן אנחנו נעשה בדיוק את זה – בזמן הנכון, בזמן שבו אנחנו חייבים לעשות זאת. אם אתה רוצה שאפנה לממשלה כדי לזרז את הענין, אני יכול לעשות זאת. אבל נדמה לי – ואני מוכן שהיועצת המשפטית של הוועדה תבדוק את זה- - -

כתוב לגבי מכירת מניות וניירות ערך הניתנות להמרה במניות בנק – לצורך הענין כמובן זה בנק – יחולו המגבלות האמורות בסעיף 5ד לחוק נכסי המדינה. סעיף 5ד בחוק נכסי המדינה אומר: באם תנועת העסקה המוצעת עולה על 10,000 שקלים חדשים – ונדמה לי שזה היה קצת יותר - אלא באישור ועדת הכספים של הכנסת.

בסדר. אני גם אומר את זה. אין עוררין על כך. לכן אני אומר: רבותיי, נעשה את זה.

מהיכן לקחת את הנושא של 90 יום?

מישהו אמר לי את זה. אני לא יודע, אבל - - -

אדוני היושב ראש, במשך חודש שומעים על המחיר. קיימו טקסים ולחיצות ידיים - - -

כולם יודעים שיש צורך באישורה של ועדת הכספים.

- - -

- - - למכור שני בנקים – מזרחי ואיגוד. בהסכם היה כתוב: כפוף לאישור ועדת הכספים, ותוך שבוע זה היה כאן.

אני פונה אליך: יש היום דיון מהיר. טמיר יבקש להעביר בשם ועדת כספים. נהפוך את זה לדיון רגיל, ותזמן אותם. תעשה את זה מסודר. זה הכל.

אוקיי. אני אברר מה קורה עם זה.

הבעיה היותר חריפה היא שזהו למעשה ההליך היחידי שקיים, בשונה מכל מכירה אחרת, שם היה הפוך. זה החוק שבייגה וגדליה העבירו כאן. אני התנגדתי לו, אבל לא משנה כרגע. עובדה היא שבבנקים ישנה החלטה שאין מכירת בנק - - -

חבר הכנסת אורון, נכנסת באמצע הדיון.

אני חוזר ואומר: ועדת הכספים חייבת לאשר את מכירת הבנק. היא תעשה את זה, ואני אבדוק מתי - - -

חייבת לאשר?

היא חייבת לאשר.

היא לא חייבת לאשר; היא חייבת לדון.

בלי אישור אין מכירה.

אני חושב שכולם הבינו, ולא היו חילוקי דעות בענין. אני שמח על העירנות.

אדוני היושב ראש, לגבי הנושא של "ביקור חולים". אומנם נקבע דיון ליום רביעי, אבל אני לא רואה שהאוצר מתכוון לזוז מהעמדה שלו עד שתהיה שביתה - - -

השביתה הזאת היא לאו דווקא בגלל אותם 1.2 מיליוני שקלים, שכן שולמו או לא שולמו. ההסתדרות הכריזה על השביתה הזאת בגלל הפנסיה. הדיון שיתקיים אצלנו מדי יום רביעי – כרגע אמרתי שאני רוצה לראות שיהיו משכורות וישלמו את הפנסיה השוטפת. את זה אני אקיים. זה גם מופיע בסדר היום – דיון בן חצי שעה בנושא "ביקור חולים". אני אעמוד על כך. אבל קראתי באחד העיתונים אתמול שהתניתי את אישור תקציב המדינה - - -

אמרו את זה ברדיו, לא רק בעיתונים.

רבותי, נכחתם כאן בדיון, וזה לא נכון. אמרתי שאני אעמוד על התקדמות התשלומים ועל העברת תקציבי הממשלה ל"ביקור חולים". על כך קבעתי דיון אחת לשבוע, כדי לעקוב ולראות אם אכן משלמים. אבל להסיק מכאן שאיימתי על כך, זה לא נכון. תודה רבה.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד בן משפחה נטול יכולת או המוחזק במוסד), התשס"ג-2003. (פ/777)
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרת מס הכנסה באח תומך), התשס"ד-2004. (פ/1798)
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד הוצאות החזקת אח במוסד), התשס"ד-2004 (פ/2071)

אנחנו עוברים לסדר היום. אבקש לאתר את חברת הכנסת גילה גמליאל, אם ניתן, כי הבעיה אצלה היא בעיה גדולה יותר מזו שקיימת אצל חבר הכנסת בריזון.

אנחנו ממשיכים בדיון הקודם. ברשות אנשי האוצר, אני רוצה לבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה להקריא בפנינו שני פרוטוקולים: הפרוטוקול הראשון הוא מהדיון במליאה, והשני הוא מהדיון בוועדה, שהתקיים לפני שלוש שנים.

הבטחתי הצבעה לפני שבועיים. לא ערכתי על כך הצבעה - דחיתי את זה לשבועיים - - -

- - -

יש שני חוקים בנושא – של חבר הכנסת רוני בריזון. הוא מוסיף אח, ואם אינני טועה את סעיף 44. סעיף 45 הוא סעיף אחר – זה לא במוסד. שם אנחנו מדברים גם הורים, ועל כך יש דין ודברים. רבותיי, אמרתי בישיבה האחרונה שבישיבה של ועדת הכספים, כאשר כיהנתי כיושב ראש בפעם הקודמת והתנגדתי להכניס את זה לחוק ההסדרים, הבטחתם לי להכניס את זה לחוק הביטוח הלאומי.

אני רואה שזהבה גלאון הציעה אותו חוק והוא כבר בנוסח הכחול. .

הכל בקריאה טרומית.

לכן אני מבקש שני דברים: ראשית, שעורכת הדין שגית אפיק תקריא לנו את פרוטוקול המליאה בנוגע להצעת החוק של חברת הכנסת גילה גמליאל, שאיננה נמצאת כאן. שנית, את פרוטוקול ועדת הכספים.

אני מקריאה את הפרוטוקול, שדן בהצעת החוק של חבר הכנסת רוני בריזון, שדיברה אך ורק על אח. הצטרפו אליה חברות הכנסת זהבה גלאון וגילה גמליאל.

גם זהבה גלאון צריכה להיות כאן.

גם היא יודעת. כולם יודעים.

שלא יהיו טענות.

אין להן טענות. העוזרת שלה כאן הסמיכה אותנו.

לחברת הכנסת גמליאל אין כאן אף אחד.

נסים דהן ייצג את גילה גמליאל.

לגבי הצעת החוק הזאת היתה הסכמה ממשלתית, כשאומר שם השר מאיר שטרית: "אנחנו תומכים בשתי הצעות החוק הללו, כמובן בתנאים שהוסכמו עם המציעים בוועדת השרים לחקיקה, דהיינו שהדבר מוגבל לאח אחד בלבד, ובהנחה שאין לו מי שיכול לתמוך בו או לממן את שהייתו במוסד. אלו הם התנאים שנקבעו, ואני מקווה שהם מסכימים להם. על בסיס זה אנחנו מסכימים להצעת החוק."

זאת ההסכמה הממשלתית שהיתה במליאת הכנסת.

תרשי לי להבין: לכל אח – אח אחד? כלומר, במשפחה של עשרה אחים, חמשה אחים יכולים לתמוך בחמשה אחים.

כן.

כל ילד – אח אחד. אם כן, במשפחה של עשרה בנים, חמשה יכולים לתמוך בחמשה?

כן, בהנחה שחמשה משותקים ונמצאים במוסדות.

אחד יתמוך באחד בלבד, ואחד ייתמך באחד בלבד. אבל כפי שתארת – כן; מצב תאורטי כזה – כן.

כלומר, זה בא לשלול מצב שבו אחד תומך בשניים.

כן.

לא – אחד יוכל לתמוך בשניים; להפך – ששניים לא יתמכו באחד. אחד יכול לתמוך בשניים, והוא יקבל בשל כל אחד שהוא תומך בו. אבל אנחנו לא מוכנים ששניים יתמכו באותו אחד.

- - - לשלם פעמיים.

היה מצב כזה בעבר.

למעשה, עד שנת 2003 - בחוק ההסדרים לשנת הכספים 2003 - לפי סעיף 45 היו ניתנות שתי נקודות זיכוי לבן משפחה שמלבד ילד יש לו גם הורה שמרותק למיטה, משותק, עיוור או בעל פיגור שכלי. במסגרת חוק ההסדרים לשנת הכספים 2003, הגיע לכאן המשנה לנציב מס הכנסה חיים דוקלר, וביקשו להוציא את זה מהמסגרת של פקודת מס הכנסה. מאחר שהוועדה התנגדה להעביר את זה ולבטל את ההטבה הזאת לגבי הורים, ההנחה היתה שזה יועבר לביטוח לאומי.

אקריא מתוך הפרוטוקול. הוא אומר כאן: "היום, על פי פקודת מס הכנסה, ניתנות שתי נקודות זיכוי לבן משפחה שיש לו ילדים או הורים שמרותקים למיטה. במקרה כזה, בן המשפחה מקבל שתי נקודות זיכוי. אנחנו מבקשים לצמצם – שהסעיף יחול רק לגבי ילדים, ולהוציא את ההורים. הכוונה היא שהביטוח הלאומי ייתן את הפיצוי המתאים להורים, ובפקודה יישאר רק ענין נקודות הזיכוי בגין ילדים."

אדוני היושב ראש, אתה ניהלת אז את הישיבה, ושאלת כמה זה גורע. השיבו: "זה גורע 4,000 ש"ח לשנה מאנשים שניצלו את שתי נקודות הזיכוי בגין הורים המרותקים למיטתם, וכעת לא יוכלו לנצל, אלא יקבלו פיצוי בנושא הזה דרך הביטוח הלאומי, שאמון על הנושא".

"יוסף תיקון בחוק הביטוח הלאומי".

אם כן, אני רוצה לשאול את מס הכנסה אם זה קויים.

לא - ביטוח לאומי לא נותן את הזיכוי הזה.

אז מה אני אמור לעשות? את מאשימה את הממשלה בכך שהם לא קיימו את מה שהבטיחו?

אני שותק.

כולנו שותקים, אם אתה לא שם לב.

הממשלה התחייבה בפני ועדת הכספים שהיא תקיים את הנושא. באיזו שנה מדובר?

לקראת 2003.

רבותיי, שיקול הדעת שלי הוא כזה, ואני רוצה לשתף אתכם בהחלטה: אפשר להצביע על החוק של אח לבד, וזה יעבור אוטומטית. אפשר להמתין שבוע ימים – על ל שני הדברים יחד.

למה אי אפשר להצביע עכשיו על שניהם?

כי אני רוצה לערוך ברור עם הממשלה בנוגע לענין. לכן אני מעדיף שבוע ימים.

- - -

אם כן, אנחנו נדחה את זה לשבוע הבא.

אדוני היושב ראש, אני מבקשת להעיר הערה.

הדיון בנושא הזה הסתיים. בשבוע הבא, כאשר נדון בו שוב, אתן לך את רשות הדיבור. תזכירי לי, ואתן לך את רשות הדיבור.

אם כן, אנחנו נדחה את זה לשבוע הבא, ואני מציע לבדוק את הנושא של הביטוח הלאומי. תודה רבה.

אבל זה לא יעזור – הם לא יתקנו את זה עד שבוע הבא.

אדוני היושב ראש, אפשר לפטר ממשלה שלא מקיימת את דברה?

נסיתם פעם. גם אנחנו נסינו.

אני מבקש להעיר הערה, שקשורה גם לנושא: בשולי הדברים – זה זה לא נמצא בתוך הצעות החוק, אבל אנחנו צריכים לזכור שכאן מדובר בנקודות זיכוי למי שתומך במי שזקוק. אנחנו לא מדברים על מצב שבו לאדם עצמו - החולה – אין כמעט הטבות מס.

על כך תצטרך להגיש הצעת חוק.

אני יודע. לכן אמרתי שזה לא כרגע. יש דבר אחד שאני רוצה להעלות אותו כנקודה לחשיבה – גם למאיר קפוטא: בעקבות ביטול הפטור ממס על שכר דירה - - -

לא – 3,500 נשאר כרגע לנצח - על שכר דירה. כרגע זה לנצח.

לא – זה מתבטל.

נבדוק את החוק אחר כך – אני יודע שזה מתבטל.

ג'ומס השאיר עד 700 דולר.

מה שאני יודע שג'ומס עשה זה תיקון ג'ומס לדראון עולם – מ-1 בינואר 2005 זה יורד למעשה ב-25%, ב-1 בינואר 2006 זה יורד ב-50%, ונדמה לי שב-1 בינואר 2007 הפטור בטל לחלוטין.

מה שקורה כרגע הוא שהאדם שעובר להתגורר בבית אבות מקבל קיזוז על שכר הדירה שהוא מקבל, שמממן לו את בית האבות, עד גובה של 50% מהשכר. אני חושב שבמקרה שהדבר הזה כבר חייב במס – ובמידה שאני צודק – צריך להכיר בכל הסכום, ולא לעשות את זה במגבלה של 50%. שנית, אני לא רואה הבדל בין אדם שמתאשפז בבית אבות או בבית חולים סיעודי. בשני המקרים הללו הוא עוזב את דירת המגורים שלו, משכיר אותה, לוקח את הכסף הזה ומממן לעצמו את בית החולים.

אגב, בית אבות נחשב בחוק בית חולים סיעודי.

אנחנו נבדוק את זה.

- - - אני מזכיר לך שנשארו לך חודשיים - - - שהבטחת.

רבותיי, בסך הכל הארכתי לכם את היום בכך שקיצרתי את הדיון.

אני רק רוצה להפנות את תשומת לבכם ולהדגיש: הצעת החוק של חבר הכנסת רוני בריזון מתייחסת לסעיף 44 – הכרה בהוצאות החזקה במוסד רפואי - - - הוא מקבל זיכוי על 35% מההוצאה, אך בתנאי שהיא היתה למעלה משמינית מהכנסתו החייבת, הכל תחת תקרת הכנסה מזכה. תחשבו אלו מגבלות יש לסכומים המוכרים. הצעת הזיכוי לגבי שתי נקודות זיכוי – אח זה דבר חדש; אח לא היה בכל הסעיפים הללו. נקודות זיכוי הרי ניתנו להורה. לזה אין מגבלות כאלה של תקרות הכנסה - הרבה יותר נדיבות.

חבר הכנסת אורון, בבקשה.

אני בעד החוק, אבל צריך לקחת בחשבון שהמנגנון הזה של זיכויים עובד בערך על חצי אוכלוסיה. אני אומר את ההערה הזאת, כי אני לא חושב שעל הקולב הזה אפשר לעשות מס הכנסה שלילי או דברים אחרים. אבל צריך לקחת בחשבון שכל ההטבות האלה – ואני גם מבין שלממשלה קל יותר להיענות להן עכשיו; אני לא רוצה לחזור על כל הדיונים.

יש יותר ויותר אנשים שלא מגיעים לרף המס.

אם מישהו תומך במישהו במוסד, ברור שהוא מרוויח מעל 4,000 ש"ח - אחרת הוא לא יכול לתמוך.

נפגש עם כאלה. את יודעת מה, אני אפילו לא רוצה לומר את ההפך.

זה זהה בדיוק לכך שאנחנו יודעים שהשכר הממוצע במשק עומד על 10,000 ש"ח. אני לא רוצה לצחוק על כך.

השכר הממוצע הוא 7,300 ש"ח.

אני לא בטוח שמדת הנכונות לעזרה בתוך משפחה היא פונקציה של גובה השכר הממוצע במשפחה הזאת. אני לא רוצה לומר להפך. אנחנו מפעילים יותר ויותר מנגנונים, שבמהות לא חלים לגבי חלקים מאוד גדולים באוכלוסיה. אם שואלים אותי, דווקא הייתי רוצה לעזור להם קודם. הייתי מחפש דרכים לעזור להם. המנגנונים הללו מוכרים כיוון שמס הכנסה שלילי הוא ססמת בחירות, והטבות בגין הכנסה הן בעייתיות מאוד. אבל אי אפשר בקלות כזאת – כי עוד מעט יבוא שוב חוק להקלה לאשה עובדת, ואני גם בעדו. אבל מי יקבל את ההקלה הגבוהה ביותר? מי שעומד ב-50% מס יקבל הקלה גבוהה מאוד, מי שב-35% מס יקבל הקלה נמוכה יותר, ומי שמתחת לסף המס – יקבל אפס.

אומר לך איפה אתה טועה, חבר הכנסת אורון: הרי חלק מהכסף הזה בא לתמוך במקום הממשלה בסיעודי. כלומר, ההקלות שאנחנו שאנחנו נותנים - - -

- - - למי שיש קוד הממשלה במילא משתתפת.

לא. בודקים אותך בקוד לפני כן. מהרגע שבו אושרת לקוד אתה לא במשחק. מדובר במי שלא אושר לו קוד, ולפעמים - - -

מדובר במשפחות שתומכות בילדים נכים, שכבר עברו את גיל 18. הם לא יכולים לעזוב את הבית. המשפחות הן שתומכות בהם. הם מקבלים רק קצבת נכות.

זה נוגע לבריאות הנפש – זה בשבוע הבא.

זה לא נוגע רק לבריאות הנפש, אלא לכל התחומים. למשפחות האלה לא רוצים לתת אפילו נקודת זיכוי, שלא לדבר על כך שבמדינות אחרות נותנים להן ניכוי במקור מהמס. כאן לא מוכנים לתת להם אפילו את נקודות הזיכוי, ולדעתי זוהי שערוריה. משפחה שיכולה להרוויח 4,000 ש"ח, 5,000 ש"ח או 6,000 ש"ח, צריכה לתמוך בילד שבדרך כלל ייצא מהבית ויתפרנס, אבל בגלל שהוא נכה וחולה הוא לא יכול. גם אם הוא מקבל 2,000 ש"ח מהביטוח הלאומי, המשפחה צריכה להוסיף מדי חודש סכומים גדולים, ומס הכנסה לא רוצה לתת אפילו זיכוי של נקודות. אז נכון – יש משפחות שזה לא יעזור להן, כי הן לא משלמות מס הכנסה. אבל לכל המעמד הבינוני הנמוך – אתה רוצה לזרוק אותם?

לא, הוא לא נגד זה.

אני לא רוצה לזרוק - - -

פרופסור שמיר, אנחנו לא התחלנו את הדיון עדיין, ואתה כבר סיימת אותו.

רבותיי, תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00.