תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (צורת הצגתה של הודעה)

ועדת הכנסת 2
14/2/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת הכנסת
‏יום שני, ה' באדר א' התשס"ה (‏14 בפברואר, 2005), שעה 09:00

1. שונות: קביעת מסגרת דיון בהצעות שהגישו סיעות שינוי, האיחוד הלאומי-מפד"ל וש"ס להביע אי-אמון בממשלה

2. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני קריאה טרומית:

א) הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופת הזיכיון בערוץ השלישי), התשס"ה-2005, פ/3188, של חה"כ גלעד ארדן

ב) הצעת חוק להשבת נכסים של קורבנות השואה ויורשיהם, התשס"ה-2005, פ/3207, של חה"כ קולט אביטל

ג) הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (דחיית תחילה), התשס"ה-2005, פ/3189, של חה"כ יולי תמיר

3. בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, למיזוג הצעות החוק הבאות:

א) הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002

ב) הצעת חוק החברות (תיקון מס' 3) (כשירות דירקטורים חיצוניים), התשס"ה-2004

חברי הוועדה: רוני בר-און – היו"ר
זהבה גלאון
רשף חן
גדעון סער
מאיר פרוש
עמרי שרון

חה"כ קולט אביטל
חה"כ איתן כבל
חה"כ אליעזר כהן
מזכיר הכנסת אריה האן
סגנית מזכיר הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
נגה שילוח - משרד האוצר
ערן היימר - משרד האוצר
אריאלה קלעי - משרד האוצר

משה בוטון

אתי בן-יוסף

רשמה: אירית שלהבת

קביעת מסגרת דיון בהצעות שהגישו סיעות שינוי, האיחוד הלאומי-מפד"ל וש"ס
להביע אי-אמון בממשלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר היום שלנו כמה עניינים, אבל קודם לכול, עניין קביעת מסגרת דיון בהצעות אי-אמון.

1) של סיעת שינוי, שעניינה: המצב בו המדינה מתנהלת ללא תקציב מאושר. המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר הכנסת יוסף לפיד;

2) של סיעות האיחוד הלאומי והמפד"ל, שעניינה: הפרסומים בדבר הסתרת מידע לגבי המשך ההסתה האנטי ישראלית ברשות הפלסטינית. המועמד להרכיב את הממשלה הינו חבר הכנסת בנימין אלון;

3) של סיעת ש"ס, שעניינה: מדיניותה החברתית הגורמת להעמקת הפער בשכר בין עשירים לעניים ובין גברים לנשים. המועמד להרכיב את הממשלה אינו חבר הכנסת אליהו ישי.

אציע כי כל שלוש ההצעות יידונו בדיון משולב. המכסה לזמן הדיבור תהיה, כפי שאנחנו נוהגים בשבועות האחרונים: 10 דקות לכל מציע, 10 דקות לסיעת הליכוד, 5 דקות לעבודה, 5 דקות לשינוי, ו-3 דקות לכל יתר סיעות הבית.

הצעות אחרות? אין. תודה.

מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד ההצעה למסגרת הדיון בהצעות של סיעות שינוי, האיחוד הלאומי-מפד"ל וש"ס להביע אי אמון בממשלה, כפי שהציע חבר הכנסת בר-און – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה נתקבלה.

פה אחד הוחלט שזאת היא, אפוא, מסגרת הדיון.




בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני קריאה טרומית:

א) הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופת הזיכיון בערוץ השלישי), התשס"ה-2005, פ/3188, של חה"כ גלעד ארדן

ב) הצעת חוק להשבת נכסים של קורבנות השואה ויורשיהם, התשס"ה-2005, פ/3207,
של חה"כ קולט אביטל

ג) הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (דחיית תחילה), התשס"ה-2005, פ/3189,
של חה"כ יולי תמיר

הנושא הבא הוא בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות החוק הבאות, לפני הקריאה הטרומית:

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הארכת תקופת הזיכיון בערוץ השלישי), התשס"ה-2005, פ/3188, של חבר הכנסת גלעד ארדן.

לבקשת שר התקשורת הסכים המציע שלא נדון בהצעתו היום. כיוון שכך, ההצעה הזאת לא תידון.

הסעיף השלישי, שגם הוא לא יידון היום, הוא הצעתה של חברת הכנסת יולי תמיר, שמספרה 3189, ועניינה: הצעת חוק רשות הספנות והנמלים (דחיית תחילה), התשס"ה-2005.

בשיחה שקיימתי אתמול עם המציעה היא ביקשה שלא נדון בבקשתה, וגם עניין זה נדחה.

נותר, אפוא, לדון בהצעת החוק להשבת נכסים של קורבנות השואה ויורשיהם, התשס"ה-2005, פ/3207, של חברת הכנסת קולט אביטל.

מה עמדת הממשלה?

הממשלה מתנגדת.

אין קוורום. צר לי. חברת הכנסת אביטל, גברתי סגנית היושב-ראש, על-פי תקנון הכנסת דרישת הקוורום היחידה בכנסת – למעט חוקים משוריינים – היא בעניין פטור מחובת הנחה. היא קובעת שאי אפשר לקיים דיון בוועדת הכנסת בבקשה לפטור מחובת הנחה אלא אם נוכחים שליש מחבריה הקבועים של ועדת הכנסת. אין לנו כאן את השליש הזה בנמצא. לכן גם שאלתי את הממשלה אם היא מתנגדת. אם הממשלה היתה מסכימה היינו פותרים את הצרה הזאת כי אז לא היית זקוקה לעניין הקוורום.

הצעת החוק הוגשה בתיאום עם השרים.

למען הפרוטוקול וההיסטוריה, לא נשכח לציין כי נוכחים עמנו נציגי משרד האוצר: הגברת נגה שילוח ומר ערן היימר. אנחנו מודים לכם על שירותכם למען האומה ונפרדים מכם באותה מהירות שבה קיבלנו את פניכם.

למה הממשלה מתנגדת?

מפני שלא נעשה תיאום מראש בעניין הזה.

נאמר שהיה תיאום עם השרים. אם אפשר, עד הפעם הבאה שזה יעלה, אולי תוכלו לדבר ביניכם.

עד הפעם הבאה שזה יעלה ננסה לעשות תיאום.

הכנסת מקבלת החלטה לאמץ את הדוח ובסוף הממשלה מתנגדת?

דיברתי רק על הצעת החוק.

למה לממשלה יש בכלל say בפטור מחובת הנחה?

תמיד הממשלה אומרת אם כן או לא.

נראה לי שזאת לא הפעם הראשונה שלממשלה ולכנסת אין תמימות-דעים שלמה.



בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, למיזוג הצעות החוק הבאות:

א) הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002

ב) הצעת חוק החברות (תיקון מס' 3) (כשירות דירקטורים חיצוניים), התשס"ה-2004

הנושא הבא הוא בקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, למיזוג הצעות החוק הבאות:

1) הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002;

2) הצעת חוק החברות (תיקון מס' 3) (כשירות דירקטורים חיצוניים), התשס"ה-2004.

עו"ד משה בוטון, היועץ המשפטי של הוועדה לעניין החוק הספציפי הזה, אנא פרט את הבקשה, בטובך.

יש שתי הצעות חוק לתיקון חוק החברות שעברו קריאה ראשונה בכנסת. הצעה אחת היא ממשלתית, עוד מהכנסת הקודמת, והחילו עליה דין רציפות; וההצעה השנייה נתקבלה לפני כמה חודשים, של חברת הכנסת גילה פינקלשטיין ואחרים, שעניינה: כשירות של דירקטורים חיצוניים. הצעת החוק של חברת הכנסת פינקלשטיין קובעת שלפחות אחד מהדירקטורים החיצוניים בחברה ציבורית צריך להיות בעל מומחיות פיננסית חשבונאית, שלא יהיה אדם שאין לו כישורים.

זה מה שעשו לפני שנתיים לגבי ועדות ההשקעות בחוק החברות החדש.

בהצעת החוק הממשלתית יש הרבה נושאים שמתייחסים לדירקטור, למשל בעניין הרמת מסך לגבי דירקטורים.

גם ענייני כשירויות?

לא. כשירויות אין בהצעת החוק הממשלתית. אבל יש עניינים הנוגעים לחובות של חברי דירקטוריונים.

היא הנותנת. אז מה החיבור בין שני הדברים?

היא הנותנת שאנחנו מטפלים באותו נושא. אנחנו מטפלים בנושא הדירקטורים ורוצים להסדיר את הנושא כולו. זה ישתלב כחלק אינטגרלי בנושאים הנוגעים לדירקטורים בהם אנחנו עוסקים בהצעת החוק הממשלתית.

השאלה היחידה שאני מבקש לשאול בעניין הזה, אני לא משוכנע שהקורלציה מושלמת. העוגן של המילה "דירקטור" לא מחבר אחד עם השני מיד. אני שואל את השאלה כי לפי דעתי החוק הגדול הוא חוק כבד, הוא חוק שייקח הרבה זמן, ואילו החוק השני, על כשירות דירקטורים חיצוניים, הולך על מסלול סלול למדי, שאותו הזכרתי לך, של חוק החברות החדש, על-פי המודל שנקבע לנושא ועדת ההשקעות. אז למה לקחת חוק שתהליך החקיקה שלו, כפי שאנחנו רואים, החל ב-2002 ובינתיים לעכב תיקון שבא לתת פתרון לאיזה צורך שעלה מחוק החברות החדש, והוא הרבה יותר קל ונייד והוא ייגמר הרבה יותר מהר? למה לעשות את זה?

אני מבקש להבהיר, ברשותך. הצעת החוק הממשלתית עומדת לקראת סיום. הדיון בה הסתיים בוועדת המשנה בראשות חבר הכנסת רשף חן והיא אושרה ועומדת לבוא בפני מליאת הוועדה לאישור בעוד שבועיים. זאת אומרת, העניין אושר. חברי הכנסת גילה פינקלשטיין והאחרים הסכימו להצעה.

אז אדרבה, אם כאן קצב הזמנים כבר נקבע על-ידי החוק הכבד יותר אז ברור שאנחנו רק מיטיבים עם עניינה של הצעת החוק הקלה יותר.

אני חושב שבנסיבות העניין אציע לחברים למזג את הצעות החוק. מישהו רוצה להביע דעה אחרת? לא.

מי בעד להיעתר לבקשת יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט? ירים את ידו בבקשה. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט למזג את הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002 ואת הצעת חוק החברות (תיקון מס' 3) (כשירות דירקטורים חיצוניים), התשס"ה-2004 – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה נתקבלה.

קבענו, אפוא, פה אחד שאנחנו ממזגים את הצעות החוק, ובתנאי שאנחנו אכן מקצרים את המועדים, כפי שאמר עו"ד בוטון. אנחנו מודים לך.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:15