פרק י"א - שירות הקבע בצה"ל (גמלאות), מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית

5

ועדת הכספים_
10.2.005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ג' בשבט התשס"ה (10.2.2005), שעה 11:00

פרק י"א - שירות הקבע בצה"ל (גמלאות), מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה – 2004

יעקב ליצמן - היו"ר
חיים אורון
רוני בריזון
נסים דהן
דני יתום
יצחק כהן
ניסן סלומינסקי

הראל בלינדה – רכז תחום בטחון - משרד האוצר
אסי מסינג - לשכה משפטית -משרד האוצר
נגה שילוח – ע' סגן בכיר לחשב הכללי - משרד האוצר
ניר רייס - צה"ל
איריס דנון – רמ"ד מילואים בענף תשו"ג, מח' פרט – צה"ל
שמרית שקד - עוזרת ליועצת המשפטית של ועדת הכספים

טמיר כהן

סמדר אלחנני

שגית אפיק

חבר המתרגמים בע"מ




פרק י"א - שירות הקבע בצה"ל (גמלאות), מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה – 2004

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הסעיף על סדר היום זה פרק י"א בחוק ההסדרים - שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות).

התיקון, אני אסביר את המהות שלו, אחרי זה אני אסביר את הרקע. במהות - התיקון הזה לחוק שירות צבא הקבע גמלאות, מאפשר למי שסיים את שירות הקבע שלו ויש לו ותק שלפחות 10 שנים לבקש מה שנקרא "הקפאת זכויות". דהיינו, הוא יוכל לקבל קצבה בהתאם לאחוזי הפנסיה שהוא צבר החל מגיל 67, בתמורה לויתור על פיצויי הפיטורים שלו. זה במהות.

זאת אומרת, אם בעבר מישהו היה בפנסיה תקציבית, סיים את שירות הקבע שלו ולא הגיע לגיל הפרישה שבו יכול היה לקבל גיל פרישה, בעצם איבד את זכויות הפנסיה שלו, התיקון הזה שומר לאותם אנשים את זכויות הפנסיה שצברו לגיל הפרישה במשק.

הרקע לתיקון הזה היה לאחר הסיכומים שהיו על צמצום במספר אנשי הקבע וההפחתה במספר גדול של אנשי קבע, גם בוותק יחסית גדול של מעל 10 שנים, התעורר הצורך לעשות את התיקון הזה שסוכם על דעת משרד הביטחון ומשרד האוצר. זה פחות או יותר העניין, אלא אם כן את רוצה להוסיף משהו.

לא, אני חושבת אמרת את הדברים במלואם.

איך יכול להיות שהפעם האוצר אומר משהו שמסתפקים בזה. אני במקומכם הייתי חושב כאן מי יודע מה שיש בפנים, הם לא כאלו נדבנים.

אני חושבת שבעניין הזה האוצר הבין שמצב שבו אדם נמצא בסוף שנות ה-30 ללא זכויות פנסיוניות הוא מצב שלא יכול להיות סביר, בייחוד כשהמדינה בעצם מעודדת ביטוח פנסיוני. ולכן המהלך היה משותף ואני חושבת שהכל בהסכמה.

שתי שאלות. שאלה ראשונה - מה קורה למי שצבר תשע שנים ו-11 חודשים בשירות קבע - מה יעלה בגורלו, מה הוא מקבל כאשר הוא פורש? כי אני מבין שההסדר לא חל עליו, ההסדר חל רק על מי שצבר לפחות 10 שנים.

ההסדר הזה שנעשה הוא מקביל למה שקיים כבר לגבי עובדי מדינה וזה החל מ-10 שנים.

לא, אבל מה קורה למי ששירת בצבא.

מה קורה בעובד מדינה? אחר כך נגיע לצבא.

אנחנו מדברים על הצבא, אדוני היושב-ראש.

לא, אני יודע. אני שואל קודם כל מה שקורה רגיל, אחר-כך נגיע לזה.

בסדר.

הוא מקבל את פיצויי הפיטורים שלו, הוא מקבל את חופשת הפרישה וכל הדברים, כפי שנהוג עד היום.

לאיזה פנסיה הוא זכאי?

הוא לא מקבל פנסיה. זה המצב היום. השינוי שנעשה כאן זה לתת זכות בחירה למי שמעל 10 שנים, להיכנס למסלול שאם הוא יבחר בו - כנראה שהוא יותר טוב לו.

לפי חשבון פשטני, אני מבין שיש כל מיני קטגוריות.

אני אמרתי לראש-הממשלה שהוא היה אצלי, שהוא הצליח לפלג את כל המפלגות בכנסת חוץ מש"ס. מה הוא אמר לי - שהוא רוצה להכניס אותם לקואליציה. אז אמרתי לו: "הבנתי שזה הפילוג הבא".

הוא הצליח בעיקר במפלגה שלו עצמו.

שם השיא.

ליצמן, בינתיים השיא אצלך.

השאלה השניה. האם אפשר לקבל תחושה כמותית, מספרית, מה קורה לאדם שמסיים 10 שנות קבע. מה ההיקף של פיצויי הפיטורים? אדם מסיים 10 שנות שירות קבע במסלול קרבי, מה הסכום הכולל שהוא זכאי לו כאשר צוברים את כל הזכויות שלו והוא לא בוחר להיכנס למסלול הקצבה מחד, ומה החשבון האקטוארי כאשר הוא מבקש לבחור במסלול הקצבה. אני מבקש לקבל איזה תחושת מספרים.

קודם כל, הזכויות הן כמובן פונקציה של השכר. אתה לקחת במקרה הזה כדוגמה לוחם שמן הסתם השכר שלו יותר גבוה ממישהו אחר שאינו לוחם. בגדול, היקף הזכויות הוא דומה. אין הבדל, אבל יש הבדל אחד שנותן incentive לפרט ללכת לאפיק הפנסיוני והוא ההבדל בפן של המיסוי.

זאת אומרת, כשהוא מקבל מאתנו היקף זכויות במועד השחרור והוא בוחר לקבל את זה בצורה הונית. זאת אומרת, פיצויים לצורך העניין, מוגדלים. אזי הוא משלם על הפיצויים האלה מס שהוא בשיעור די גבוה.

מה שיעור המס?

מעל תקרת הפטור זה לפי המס השולי שלו. שהחבילה היא די גדולה בפריסה שנתית, הוא כמעט תמיד מגיע לשיעור המס המקסימלי. לעומת זאת אם הוא בוחר באפיק של פנסיה, אזי הוא יכול ליהנות מכל מיני הטבות מס שזכאים להם היום גמלאים במדינת ישראל.

אבל הוא יוכל ליהנות מהטבות המס האלה רק בהגיעו ל-67.

נכון. אבל עדיין שווייה של ההטבה נטו היא יותר גדולה מאשר שוויה של ההטבה ההונית נטו.

ברור. יכול להיות שהוא יצבור בדרך עד הגיעו לגיל 67 עוד זכויות פנסיוניות?

כן.

הזכויות שלו מהצבא הן הזכויות שלו הצבא, הן מנותקות מנושאים אחרים או מפנסיה אחרת שתהיה.

יש הערה לעוד מישהו? תודה. אפשר להקריא את הסעיף.

"46. בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, (בפרק זה - חוק שירות הקבע.

(1) בסעיף 10 (א)(1), אחרי "12" יבוא "12(א)";
(2) אחרי סעיף 12 יבוא:
"יציאה מוקדמת לפנסיה -
(I) חייל שהסתיים שירותו לאחר ששירת עשר שנות שירות קבע, שאינו זכאי לקצבת פרישה לפי הוראות אחרות של חוק זה ושהתקיימו בו התנאים שנקבעו בפקודות הצבא, יחולו עליו הוראות סעיף 54(ג); ואולם אם הופחתה, הותלתה או נשללה קצבתו של החייל, כולה או מקצתה, לפי הוראות חוק זה, לא יחולו הוראות הסעיף האמור או תצומצם תחולתו לפי העניין.
(II) הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:
(1) מי שקיבל מענק שחרור;
(2) מי שזכויותיו לגמלאות נשמרו לפי סעיפים 38 או 42(ב) או לפי חוק אחר.

(3) בסעיף 25, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שאיריו של מי שבחר בזכויות לקצבה לפי סעיף 12(א) ונפטר בטרם היה זכאי לה לפי הוראות סעיף 54 (ג). ולעניין זה תבוא במקום הקצבה שהיתה מגיעה לזכאי אילולא נפטר - הקצבה שהיתה מגיעה לו אילו במועד הפטירה כבר היה זכאי לה.

(4) בסעיף 34 (ג) אחרי "10" יבוא "12(א)" ואחרי 54 (ב) יבוא "ו-(ג)".

(5) בסעיף 54, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
(III) חייל שבחר בזכויות לגמלאות לפי סעיף 12(א), תשולם לו קצבת פרישה, על אף האמור בסעיף קטן (א), מהחודש המתחיל אחרי היום שבו הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה); ואולם -

(1) אם פרש החייל לפי הגיעו לגיל פרישת חובה, מכל עבודה או משלח יד, מסיבות מצב בריאות לקוי, והחל לקבל עקב פרישה זו קצבה מכוח חיקוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, תשולם לו קצבת פרישה לפי חוק זה מהחודש שבו החל לקבל את הקצבה עקב הפרישה האמורה וכל עוד משתלמת לו הקצבה האמורה;
(2) אם פרש החייל מכל עבודה או משלח יד לפני הגיעו לגיל לפרישת חובה ואינו זכאי לקצבה לפי פסקה (1), תשולם לו קצבת הפרישה לפי חוק זה מהחודש המתחיל אחרי יום הפרישה מכל עבודה או משלח יד, אך לא לפני תום החודש שבו הגיע לגיל 60;
(3) אם החייל אינו זכאי לקצבת פרישה לפי פסקאות (1) או (2), אך הוועדה הרפואית קבעה כי אינו מסוגל להשתכר כדי מחייתו מחוץ לשירות, תשולם לו קצבת הפרישה גם בתקופה שבה אינו זכאי לה לפי הפסקאות האמורות, החל מהחודש המתחיל אחרי יום תחילת אי-כושרו וכל עוד נמשך אי-כושרו האמור, או כל עוד רואים אותו כמובטל לפי הוראות סעיף 163 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995".

"חוק שירות הקבע - תחילה ותחולה -
47. (א) תחילתו של חוק שירות הקבע, כנוסחו בסעיף 46 לחוק זה, ב1- בחודש שלאחר פרסומו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה), והוא יחול לגבי חייל שהתקיימו לגביו הוראות סעיף 12(א) לחוק שירות הקבע כנוסחו בסעיף 46 (2) לחוק זה, ששירותו בשירות הקבע הסתיים ביום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003) או לאחריו;
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הסייג לתחולה האמור בסעיף 12(א)(ב)(1) לחוק שירות הקבע, כנוסחו בסעיף 46(2) לחוק זה, לא יחול לגבי חייל ששירותו בשירות הקבע הסתיים בתקופה שמיום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003) עד יום התחילה ושקיבל עקב שחרורו משירות הקבע מענק שחרור, ובלבד שהשיב את מענק השחרור בתוך שלושה חודשים מיום התחילה".

אתם תפרסמו איזה הודעה שאנשים יידעו? כי שלושה חודשים זה זמן קצת קצר.

וזה רק חל מהחוק. זאת אומרת, אחרי שהחוק עובר רק.

כן, רק אחרי שהחוק מתפרסם אפילו.

בסדר, זה פחות רלוונטי משום שהגמלה בין כה מתחילה להשתלם הרי רק מגיל 67.

כן, אבל אתם רוצים את ההשראה של מענק השחרור בתוך שלושה חודשים.

תודה רבותיי, הסעיף הזה הסתיים.




הישיבה ננעלה בשעה 11:30