הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון)(מועדים קבועים להקדמת הזמן בישראל)



2
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
14.2.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 382

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, ה' באדר א' תשס"ה, 14.2.2005, שעה 10:00

הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון)(מועדים קבועים להקדמת הזמן בישראל), התשס"ה-2004, של חברי הכנסת דוד אזולאי, אלי אפללו (פ/2198) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

חברי הוועדה: ר'אלב מג'אדלה - היו"ר
דוד אזולאי
אלי אפללו
ניסן סלומינסקי
אברהם פורז

שר הפנים אופיר פינס-פז
חה"כ חיים אורון
חה"כ אראלה גולן
חה"כ משה גפני
חה"כ אליעזר כהן
טובה אלינסון - משרד הפנים
יהודה זמרת - משרד הפנים
מרינה רובינצ'יק - משרד התשתיות הלאומיות
קרן הראל - משרד התשתיות הלאומיות
יחזקאל לביא - יועץ אסטרטגי

מרים פרנקל-שור
עידו בן יצחק – מתמחה
לבנת וקנין - מתמחה

יפה שפירא

טלי רם

הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון)(מועדים קבועים להקדמת הזמן בישראל), התשס"ה-2004,
של חברי הכנסת דוד אזולאי ואלי אפללו (פ/2198) - הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה בנושא הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון), תשס"ה-2005. הדיון החל בשבוע שעבר עם חבר הכנסת יורי שטרן, זה הופסק בשלב מסוים. יש כמה צדדים לעניין.

היו אמורות להיות הסכמות והבנות, לכן גם הופסקה הישיבה, כדי שנגיע להסכמה. אני מקווה שאכן קרו דברים. אנחנו נאפשר לשר הפנים לפתוח.

קיימנו בנושא הזה דיון גם במליאה - שאני לא השתתפתי בו אבל קראתי את הפרוטוקול- התגבשה שם פשרה, אשר לא באה לידי ביטוי בכתובים אלא בהבנות בדיון. אני אומר כשר פנים- אנחנו רוצים לתמוך בפשרה הזאת במסגרת החקיקה.

אני בעד חקיקה - אם היא באמת שקולה, אחראית ולוקחת בחשבון את הכול - כי ברגע שאתה מחוקק אסור שתצא שגגה תחת ידך. אם אתה מקבל החלטה לשלוש שנים, אתה יכול לבחון אותה טוב יותר מאשר חוק שאתה קובע מעתה ועד עולם.

בהנחה שהדברים האלה אכן נבדקו על-ידי ועדת הפנים, אני תומך בפשרה. אין פה ויכוח הלכתי ואין פה ויכוח דתי. אגב, גם יש פה ויכוח קטן באופן יחסי על אנרגיות - אנחנו לא אירופה, אנחנו לא בחושך, אנחנו במזרח התיכון. יש פה קיץ ארוך. כל המאפיינים של שעון קיץ אצלנו הם מאוד מאוד ב- play down, צריכים להגיד את האמת. אני כבר לא רוצה לדבר על כך שמשרד התשתיות הגיש מכתב שבכלל אין לכך השפעה על חיסכון באנרגיות, שאני נדהמתי, אבל אינני רוצה להיכנס לזה.

כנראה שבתקופת פואד המשרד השתנה ללא הכר, כי בעבר היתה להם דעה אחרת.

יכול להיות, אני לא רוצה להיכנס לזה. יש כאן יכולת להגיע להסכמה. ההסכמה שהתגבשה כפי שאני מבין אותה, ששעון הקיץ ייפתח בסמוך ל-1 באפריל - כך זה בכל אירופה, בשבוע האחרון של מרץ, אבל אנחנו יכולים מעט לאחר את זה כי זה לא קריטי, אנחנו לא בצפון אירופה - והוא נסגר בערב ערב יום כיפור.

אני חושב שזה נותן תשובה גם לציבור הכללי וגם לציבור הדתי שאנחנו הולכים לקראתו בעניין התפילות, ובא לציון גואל.

ברשותכם, אני אתן קצת רקע.

בשבוע שעבר לא היית בארץ. אמרו לך שחיכינו לך? אמרנו שבלעדיך לא יהיה שעון קיץ.

כן, אני מודה לכם מאוד. החוק הזה של קביעת מועדי שעון הקיץ נחקק בשעתו בתחילת שנות התשעים ביוזמה שלי, על דעתו של אריה דרעי - הוא היה אז שר הפנים - והוא קבע ששר הפנים, בתיאום עם ועדת הפנים של הכנסת, יקבע את מועדי שעון הקיץ כשהמגמה היתה ליצור מצב שהשר לא לבד והוועדה לא לבד, אלא בתיאום בין השניים.

הוויכוח תמיד הלך קדימה ואחורה, בעיקר בשאלה של סיום מועד שעון הקיץ. לשיטתי- ואני חושב שזה דבר נכון - שעון הקיץ צריך להסתיים בסוף אוקטובר, כמו בכל אירופה. אין שום סיבה מבחינת גרמי השמים והתאורה, להפסיק אותו קודם.

השיקולים להפסיק אותו קודם הם לא שיקולים אירופיים או שיקולים אמריקניים. אגב, גם בצפון אמריקה זה אותם מועדים.

האמת ניתנת להיאמר, שאני חושב שבישראל היה צריך להיות שעון קיץ כל השנה, ובתקופת הקיץ להוסיף עוד שעה אחת, כדי שנקום בחושך יחסי ויהיה לנו הרבה אור בערב. את זה ניסיתי להעביר בהצעת חוק בממשלה, היא עברה את ועדת השרים לחקיקה ונפלה במליאת הממשלה.

אני עוזב את זה כרגע וחוזר רק למצב דהיום. באמצע ספטמבר פניתי לוועדת הפנים וביקשתי - לפי החוק הקודם, החוק של חבר הכנסת אזולאי עדיין לא התקבל - לקבוע שעון קיץ מתחילת אפריל ועד סוף אוקטובר. ועדת הפנים במשך חודש וחצי לא קבעה מועד לדיון, בינתיים כהונתי עמדה לפוג, ואז אני באופן חד-צדדי - על סמך תקדים של העבר, אגב, כי היה בעבר מצב בתקופתו של השר שרנסקי שהוא רצה שעון קיץ, אזולאי לא רצה, וכתוצאה מכך מני מזוז, שאז היה משנה ליועץ המשפטי אמר שאם הוועדה לא מתכנסת, לשר מותר לקבוע באופן חד-צדדי.

על סמך תקדים מזוז, החלטתי על שעון קיץ מתחילת אפריל ועד סוף אוקטובר. הודעתי על כך למנכ"ל משרד הפנים ואמרתי לו: נא תבצע. כנראה שבמשרד הפנים היתה שאלה האם היתה לי הסמכות לעשות זאת, או לא, ובסופו של דבר התקבל ב-5 בדצמבר מכתבו של אליעד ויינשל, עוזר ראשי ליועץ המשפטי לממשלה, שקבע שלשר הפנים לא היתה סמכות לקבוע את מועדי שעון הקיץ וצריך כן תיאום עם ועדת הפנים.

התוצאה נכון לרגע זה היא שאם שר הפנים החדש - חבר הכנסת אופיר פינס-פז - יחליט לאמץ את מה שאני קבעתי בשעתו, וועדת הפנים תאשר - אז יהיה לנו שעון קיץ מתחילת אפריל ועד סוף אוקטובר.

זה למי שמחפש מלחמות, מחפש כותרות. את זה אתה חיפשת כל הזמן.

- - -

עזבו את זה עכשיו.

בחמש השנים האחרונות היה חוק ספציפי כהוראת שעה לחמש שנים, והחוק הספציפי הזה נחקק בשעתו בהסכמה ביני לבין חבר הכנסת אזולאי לבין חבר הכנסת ליצמן – זה היה לפני חמש שנים, בתקופה שבה היה נתן שרנסקי שר הפנים.


אנחנו קבענו את העיקרון – ואני מדבר כעת על הסוף – שאם יום כיפור יוצא בימים האחרונים של ספטמבר, אזי אנחנו מפסיקים את שעון הקיץ לפני יום כיפור; אבל אם יום כיפור יוצא בימים הראשונים של ספטמבר – וזה אחת לארבע שנים – אזי יום כיפור הוא בשעון קיץ.

לכן, בלית ברירה, על מה אני מוכן להתפשר? אני מוכן להתפשר על מה שהיה בחמש השנים האחרונות, דהיינו שבכל אותם מקרים שבהם יום כיפור יוצא בסוף החודש – וזה מתוך כל ארבע שנים, שלוש שנים – זה יהיה בשעון חורף. פעם אחת, אחת לארבע שנים, יום כיפור יהיה בשעון קיץ. זה קורה משום שהלוח העברי הוא לפי שעון הירח, אחת לארבע שנים יש שנה מעוברת מתקנת.

במה דברים אמורים מבחינת המועדים? יש פה טבלה שהכין חבר הכנסת אזולאי, והיא מקובלת עלי. אגב, גם מקובלת עלי הקביעה שההעברה תתבצע בין מוצאי שבת לראשון. גם האירופאים עושים זאת בדרך כלל לקראת סוף שבוע.

למה לא יום חמישי בלילה?

לא, הוא מדבר על הסיום שיהיה במוצאי שבת, וההתחלה ביום חמישי.

הסיום במוצאי שבת. אין לי בעיה עם זה, אני חושב שבעיקרון זה נכון.

לכן, הבעיה שלנו היא זאת. בשנת תשס"ז יוצא ששעון הקיץ ייפסק ב-15 בספטמבר, שזה בעיני בלתי סביר לחלוטין.

למה? בישיבה הקודמת הציע חבר הכנסת רשף חן שהמבחן יהיה 15 בספטמבר. מה שמעל – מקובל; מה שמתחת - - -

אם יש הסכמה של חבר הכנסת אזולאי לכך שכאשר שעון הקיץ צריך לצאת ב-15 בספטמבר – אני מדבר על השבת שלפני יום כיפור, כי אנחנו מדברים על כך שזה נכון לעשות.

ערב ערב יום כיפור.

אנחנו מדברים על כך שב- תשס"ז יום כיפור יהיה בשעון קיץ, וב- תשע"ג יום כיפור יהיה בשעון קיץ. לפי הטבלה של חבר הכנסת אזולאי, כל ארבע שנים יש שנה אחת בעייתית. אם הוא מוכן להתפשר ולחזור להסדר הקודם שבשנה הזאת שעון הקיץ יהיה עד סוף ספטמבר, זאת אומרת שאחת לארבע שנים יום כפור יהיה בשעון קיץ – על זה אני מוכן להתפשר.

אני מבקש לומר דבר נוסף, מתוך למידה ארוכה של הנושא. הטענה הבסיסית היא שקשה לצום כאשר יום כיפור יוצא בשעון קיץ, ואני תמהתי איך זה ייתכן. הרי יום כיפור מתחיל עם חשיכה ומסתיים עם חשיכה, ומה השעון הזה שהמציאו לפני 200 שנה.


אגב, היהדות קיימת 3000 שנה, רק ב-200 השנים האחרונות יש לנו שעון. מדוע זה מפריע מה מראה השעון? הרי זה משקיעה עד שקיעה, אין ויכוח על כך. זו לדעתי פשוט טעות של הגבאים בבתי הכנסת; כאשר יש שעון קיץ, הם מתחילים את התפילה מוקדם מדי, ואז אנשים קמים מוקדם מדי ויש לנו יותר שעות לצום. תן להם להתנהג בתקופה הזאת לפי מועדי שעון קיץ.

אתה מציע שבחוק תהיה הכשרה מקצועית לגבאים?...

אתה תתקין תקנות... אל תעירו את האנשים כל כך מוקדם בבוקר, תחלו את התפילה קצת יותר מאוחר, והצום יהיה רגיל. הצום מתחיל מחשיכה ומסתיים בחשיכה – הוא לא מתארך בשנייה בעקבות מה שאנחנו עושים פה. אותו צום. כמובן, אם תקום מאוד מוקדם בבוקר – יהיו לך יותר שעות לצום. אם יחליטו להקים אותך בשעה 4:00 בבוקר, יהיו לך עוד יותר שעות לצום.

לכן, אם הפשרה הזאת מקובלת, כלומר שאחת לארבע שנים כאשר מועד המעבר הוא ב-15 בספטמבר או קודם לכן – זה נדחה – אזי אני מוכן ללכת לפשרה הזאת.

מחזור התיקונים שלי הוא יותר קצר מאשר של חבר הכנסת פורז, אני את עניין הגבאים רוצה לתקן בגלגול הבא, לא עכשיו.

אני מודה – נפלתי לעניין הזה, אף פעם לא עסקתי בשעון קיץ. הייתי עֵד לקטטה במליאה- בתשע בלילה כל שינוי התגייסו וכל החרדים התגייסו, והכנסת פתאום התמלאה. עליתי לדוכן ואמרתי – בואו נחליט שבחוק יש דבר אנומלי – השעון מתחיל על-פי הלוח הכללי ומסתיים לפי הלוח העברי. בדרך אמרו לי עוד שניים-שלושה חברים דתיים וחרדים שלהם חשוב יום כיפור.

אמרתי – בואו נתחיל ב-26, זה חג האביב באירופה; אמרו: למה לפי האביב באירופה, אנחנו יהודים. אמרתי – 1 באפריל, זה בסדר, ויסתיים בשבת תשובה – זה גם בסדר, ואני מציע להישאר דבקים בכך.

פורז ידידי, אני מבין את הבעיה של אחת לארבע שנים. לפי הלוח פה, אם לוקחים את ה-15 כבר בתור ציר הפשרה - בשנה אחת זה ב-15, בשנה אחת זה ב-11, ובשנה אחת זה ב- 7, זאת אומרת אנחנו מדברים על שישה-שבעה ימים. אלוהים אדירים, בואו נכניס את זה בחוק, ונמצא זירה יותר מתאימה להתגוששות בין דתיים לחילוניים – ויש מספיק לצערי הרב.

אתה תומך בכך ששעון הקיץ ייפסק ב-7 בספטמבר?

פעם בארבע שנים.

ב- 7 וב- 11 בספטמבר יוצא אחת ל-20 שנה, ואתה כבר הסכמת לגבי ה-15 בספטמבר.

רציתי עד סוף אוקטובר, ואתה מציע לוותר על כל ספטמבר.

אנחנו מכירים הרבה שנים, אני בדרך כלל יותר פשרן ממך בכמה נושאים, אתה בדברים אחרים.

אם מאוד חשוב לחברים, אני מציע להם לוותר על זה. שלא יהיה כתוב בחוק 1 באפריל, ואחת לעשר שנים השר יפרסם את המועדים העבריים? עזבו את זה, תאמינו לי שהיושב במרומים יקבל את העובדה שזה ייכנס לספר החוקים. בחוק ההסדרים מופיע אינספור פעמים בחוק אחד מועדים שהם כולם על-פי הלוח הכללי, אז עזבו את העניין והזה ותעשו את זה פשוט. תכתבו 1 באפריל, וקיבלנו שאם זה יוצא במקרה ביום שישי – לא נחליף את השעון בערב שבת. באותה שנה יגיד השר – השנה עושים את זה ביום חמישי בערב, ובאה מנוחה ליגע ובאה גאולה לציון, ונמצא זירות אחרות לריב לגביהן.

חבר הכנסת אזולאי, תגיד שאתה מסכים עם כל מה שאמרתי.

אני מסכים עם כל מה שאמרת. איתך אין לי שום ויכוח ואני מסכים לכל מילה שאמרת- שזה יירשם בפרוטוקול – זאת היתה ההצעה המקורית שהשר וגו'מס ואנוכי והרב גפני ישבנו וסיכמנו ודיווחתי לחברי, שותפי להצעת החוק, חבר הכנסת אלי אפללו.

אני חושב שאם מדובר במחזוריות של 20 שנה, על ארבע פעמים ששעון הקיץ מתחיל באמצע ספטמבר - - -

לא, לפני.

לא. חברי פורז לא שם לב שבתוך המחזוריות הזאת יש גם פעמים שזה מתחיל ב-6 וב-7 באוקטובר. את זה הוא לא הזכיר, כלומר היה פה ויתור מראש.

ההצעה של חבר הכנסת אלי אפללו ושלי אומרת שבמקום להתווכח כל פעם מחדש על העניין הזה – אני חושב שיש הסכמה, יש הזדמנות.

ברור לכם שבהזדמנות ראשונה נתקן את החוק הזה, רק אם יהיה לנו כוח.

רק בגלל זה אני שואף להגיע לכמה שיותר קונצנזוס.

אחת לארבע שנים אתה לא מוכן לוותר? הרי ויתרת בחמש השנים האחרונות.

אנחנו ויתרנו על הרבה דברים כדי להגיע לקונצנזוס – גם חברי ג'ומס וגם חברי השר אופיר פינס, כולנו הסכמנו וויתרנו כדי להגיע לקונצנזוס על מנת שלא נשנה כל שנה ולא נשגע את המערכות כל שנה בהחלפת שעון קיץ.

זה לא קונצנזוס.

קבענו איזושהי נוסחה אשר אומרת שזה יתחיל ביום חמישי הקרוב ל-1 באפריל ויסתיים במוצאי שבת שבין ראש השנה לכיפור, ונעשה סדר בעניין הזה.

אמרנו – ערב ערב יום כיפור.

לא. בהבנות שלנו קבענו במוצאי שבת.

אבל בישיבה הקודמת זה מה שסיכמנו.

לא. אופיר, אמרנו שאנחנו חוזרים להצעה המקורית שזה יהיה מוצאי שבת שבין ראש השנה לכיפור.

זה, אגב, לא פותר את הבעיה.

היתה פה הסכמה רחבה שזה יהיה ערב ערב יום כיפור. אני שואל מה הבעיה.

כי מוצאי שבת זה עיתוי נוח ונכון לציבור. זאת הסיבה היחידה.

אז חזרנו למוצאי שבת לפני יום כיפור, וה-1 באפריל.

בדיוק. יום חמישי הקרוב ל-1 באפריל.

זאת אומרת, הפשרה המקורית שהתגבשה במליאה.

בדיוק. זה הסיכום, על זה אנחנו הולכים.

ותיקרא להלן: פשרת ג'ומס.

במקום פורז-אזולאי, ג'ומס-אזולאי.

אופיר, גם אתה היית שותף. אתה מפחד מפשרה?

ההפך. אני שותף, אני מגבה אבל אני לא מציע את הצעת החוק. הפשרה גובשה אצלכם ואני מגבה אותה.

הצעת החוק של אזולאי, ג'ומס, אפללו?

הצעת החוק היא של חבר הכנסת אפללו ושלי.

חבר הכנסת אזולאי ואני הבאנו ביחד את הצעת החוק הזאת. אני רוצה לחזק שוב את חבר הכנסת אורון - ואני אומר זאת כל פעם – הוא רואה את הדברים בהיגיון. צריך לראות את הדברים בפרופורציה.

חבר הכנסת פורז – יש לי באמת הרבה הערכה אליך – אבל המשפט שנהיה בשלטון ונשנה את זה, זאת לא הדרך.

הוא לא מוכן להתפשר.

מדוע אתה צריך לעשות את הדברים בכוח, אם להיות או לא להיות. עם כל ההערכה אליך, אני אומר לך שזאת לא הגישה שצריכה להיות.

הגענו לפשרה, הפשרה הזאת מקובלת – גם על דעת חברים מכל הקצוות. אני חושב שזאת הצעה נהדרת, עם פשרות רבות – גם של השר וגם שלנו – ואני שמח שיש פשרות ויש הסכמה רחבה כדי שהחוק הזה יהיה לשביעות רצונם של כולם.

אני מודה לכל החברים שהגיעו לפשרה מסוימת, ושזה יהיה לטובת עם ישראל. כשכולם מרוצים זה סימן טוב.

אם אני לא מרוצה, זה לא כולם.

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת פורז לא היה פה במהלך הדיונים. אנחנו ישבנו אצל שר הפנים – חבר הכנסת אזולאי, אורון ואני – התקיים דיון גם בוועדה, ולא היה קל. אני אומר באופן אובייקטיבי – מבחינתי הפשרה הזאת היתה טובה מלכתחילה, גם במליאה קמתי ואמרתי, וגם חברי הרב רביץ אמר, לא היה קל עם חברי דוד אזולאי.

הוא נטה בתחילה לא להסכים להצעת הפשרה הזאת – לאחר שהיא היתה אצל שר הפנים- והיו עם זה בעיות רבות. חבר הכנסת פורז לא היה שותף לכל הדברים הללו מכיוון שהוא היה בחו"ל – הוא לא היה כאן בדיון הקודם בוועדה, ואנחנו באמת חיכינו לו.

יש פשרה רבה. מבחינתי אין פשרה, מבחינתי זה טוב לכתחילה ואין לי בעיה עם העניין הזה. זו הצעה טובה מכיוון שאני כלל לא רואה בעניין הזה נושא דתי. אני חושב שזה נושא אזרחי.

זה באמת לא עניין דתי.

הפכו את זה לנושא דתי.

כלכלי.

גם לא כלכלי. אני לא נכנס לעניין הזה. במשרד הפנים יש דעות לכאן ולכאן, ממשרד התשתיות שמענו בעבר כך ובישיבה הקודמת שמענו אחרת שהוא טוען שאין לזה כל השלכה כלכלית. אינני יודע, לא נכנס לעניין הזה.

על מה הדיון כעת? הרי כולנו רוצים להגיע לכך שתהיה הסכמה מקיר לקיר, ואנחנו מעונינים גם שחבר הכנסת פורז יהיה בתוך ההסכמה הזאת.

חבר הכנסת פורז, לבוא ולומר שאחת לארבע שנים, מדובר בכמה ימים – שלושה או ארבעה ימים, או חמישה ימים – שאת זה נוציא מהקונצנזוס - - -

לא, זה שלושה שבועות.

מקסימום שבועיים.

לא, זה לא שלושה שבועות משום שעל ה-15 בחודש אתה מסכים מראש.

זאת הפשרה. אני הייתי רוצה עד סוף אוקטובר.

יש לי תחושה שלא תצליח לשכנע את חבר הכנסת פורז.

בכל זאת. אתה לא מכיר אותו כל כך.

אני מכיר אותו היטב. חבר הכנסת פורז יגיש הסתייגות למליאה.

חבר הכנסת פורז, אני פונה למצפונך. בך תלוי העניין הזה. אני רואה את זה הרבה מעבר לשעון קיץ. השאלה האחת והיחידה שנמצאת על השולחן – אם יש דבר אחד שאין לו משמעות כמעט ולא כלום, האם בדבר האחד הזה אנחנו יכולים להגיע להסכמה מקיר לקיר. זאת השאלה.

אבל אני מתפשר.

הוא התפשר. הוא התפשר, אתה לא יודע כמה.

בעיני, שעון הקיץ עד סוף אוקטובר. אני מוכן להתפשר על סוף ספטמבר.

תאמין לי, אופיר פינס לא פחות חילוני ממך, וג'ומס לא פחות חילוני ממך. תאמין לי, בזה המבחן – האם יש דבר שאנחנו יכולים להגיע אליו בהסכמה רחבה.

היועצת המשפטית, התייחסותך בבקשה.

אני רוצה להתייחס לפשרה לגבי יום ו' הקרוב ל-1 באפריל. עשיתי סקירה לגבי 20 השנים הבאות – היחס של יום ו' לפני ה-1 באפריל יוצא 10 פעמים;

לא, אנחנו מדברים רק על לפני.

זה לא בדיוק מה שכתוב. כתוב קרוב. הפשרה מונחת בפני.

לפני או אחרי. תכתבי לפני.

צריך לקבל על כך החלטה.

סליחה, חזרנו לפשרה המקורית שזה יום ו' לפני 1 באפריל.

על זה צריכה להתקבל הסכמה. יש הבדל בין "הקרוב" לבין ה"לפני".

· - -

אני לא רוצה שהחקיקה תהיה מגוחכת.

נכון. לכן, יש בידי ניסוח, ועל כך חברי הכנסת יצביעו: "בכל שנה בין אור ליום ו' הראשון שלפני יום ה-1 באפריל / אחרון בחודש מרץ, בשעה 2:00 לבין אור ליום ראשון הראשון שלאחר יום ב' בתשרי, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות."

אני הייתי מציע – יום ו' האחרון בחודש מרץ.

מה שייך ב' בתשרי?

זה יוצא מוצאי שבת תשובה. ב' בתשרי יוצא ראש השנה. בין ראש השנה ליום כיפור יש שבת אחת; אור ליום ראשון זה מוצאי השבת שבין השבת לבין יום ראשון.

לא הייתי בישיבה הקודמת, היינו בוועדת הכספים בהצבעה. קיבלתי הנחיה ממי שהיה במקומי ללכת להצעה המקורית שלך. למרות הכל, אני מפר הבטחה ואומר – כשאני רואה שיש כאן הסכמה, ודאי שאני מוותר ואני מניח שאחרי מה שאני אגיד, גם חבר הכנסת פורז יגיד: אם ניסן מוותר – גם אני מוותר, ונלך על הסכמה שתהיה פה אחד.

אל תוותר.

תודה רבה על תרומתך. אנחנו מעלים להצבעה את ההצעה שהתגבשה – שאותה קראה היועצת המשפטית – והיא בתמיכת שר הפנים.

אני רוצה להציע גם את ההצעה שלי. בשלב הזה אני מציע – אם לא תתקבל הצעתי, היא הופכת להסתייגות.

יש לי שתי הצעות חלופיות. הצעה ראשונה – ששעון הקיץ יהיה מ-1 באפריל עד 31 באוקטובר כל שנה;

נצביע על זה. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת פורז?

ה צ ב ע ה

בעד – 2
נגד – 5
נמנעים – אין
הצעת חבר הכנסת אברהם פורז לא נתקבלה.

2 בעד, 5 נגד. ההצעה הראשונה נפלה.

אני מבקש לרשום אותה כהסתייגות.

ההצעה השנייה – בהתאם להצעה שהציעה היועצת המשפטית, בהסתייגות הבאה- ואני לא מנסח אבל היועצת המשפטית תנסח - שבאותם ימים שהשבת שלפני יום כיפור יוצאת לפני ה-15 בספטמבר, אזי שעון הקיץ באותה שנה יתארך עד ליום החמישי הראשון של חודש אוקטובר.

זה בעצם מה שהיה לנו בחמש השנים האחרונות בהוראת השעה.

מי בעד הצעתו של פורז?


ה צ ב ע ה

בעד – 2
נגד – 4
נמנעים - אין
הצעת חבר הכנסת אברהם פורז לא נתקבלה.

2 בעד, 4 נגד. ההצעה לא התקבלה, נרשמה הסתייגות.

אני מבקש להכניס הסתייגות: במקום חוק קביעת הזמן – חוק הסכמה כללית.

מי בעד הצעת הפשרה שהתגבשה ואשר הוקראה על-ידי היועצת המשפטית?

ה צ ב ע ה

בעד – 6
נגד – 2
נמנעים – אין
הצעת הפשרה נתקבלה.

6 בעד, 2 נגד. ההצעה התקבלה. אני רוצה להודות לשר הפנים ולכולם על תרומתכם. הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:40.