ב' - הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
31.8.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 249
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, י"ד באב התשס"ד (31 באוגוסט 2004), שעה 13:00

הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002

חברי הוועדה: היו"ר שאול יהלום – היו"ר
ראלב מג'אדלה

עידית צ'רנוביץ - יועצת בכירה לשר, משרד התקשורת
שריל קמפינסקי - הלשכה המשפטית, משרד התקשורת
מיכל מור - קלינאית תקשורת ארצית, משרד הרווחה
יוני צ'ורנה - משרד המשפטים
נטע דגן - בזכות
אחיה קאמרה - אח"א
חן בן ציון - חבר ועד, אגודת החרשים
זבולון גורני - שמע
מיטל דמארי - הרשות השניה
יהודית לויט - ראש אגף תכניות, הרשות השניה
קרן גלייכר - הלשכה המשפטית, "יס"
יהב דרורי - מנהלת הסדרת השידורים לשידור, המועצה לשידורי
כבלים ולווין
יורם מוקדי - המועצה לשידורי כבלים ולווין
ישגב נקדימון - חדשות ערוץ 2
יפעת רוסו - מתמחה בלשכת היועמ"ש, חדשות ערוץ 2
ענת זיסמן - ערוצי "זהב"
סיגל פרימן - גורן עמיר יועצים
אורי שוורץ - בן צבי קורן, עורכי דין, "טלעד"
רוני שכטר - מטה מאבק הנכים
שמואל חיימוביץ - נציגות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
איילת בן חיים גת - יועמ"ש, ערוץ 10
אמנון ברקאי - סמנכ"ל תפעול, ערוץ 10
עדי לוי - מנהלת לוח שידורים, ערוץ 10
ניר פליסטרנט - "קשת"
תומר קרני - לשכה משפטית, רשות השידור
בני רוזנסקי - מנהלת מחלקת סרטים קנויים, רשות השידור
סמי סירוטה - מתורגמן

ג'ודי וסרמן
גיל שתבאי – מתחה

וילמה מאור

רויטל יפרח

הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר יומנו: הצעת חוק כתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה, התשס"ב-2002. זוהי הצעת חוק פרטית, שחתמו עליה 4 חברי כנסת, שמטבע הדברים נשארו מהם היום רק שניים, כי שרים לא יכולים לקחת חלק. נשארנו עם חבר הכנסת אליעזר כהן וחבר הכנסת קרא.

אני רוצה להתנצל בפני החברים על האיחור בפתיחת הישיבה. לאחר שכבר קבענו את ישיבת הוועדה, התברר שיש לנו ישיבת מליאה ויום מאוד עמוס בכנסת. לעניות דעתי, הנושא מאוד מאוד חשוב ודחייה נוספת שלו היתה מצטיירת כפגיעה בנושא עצמו, קבעתי שנשב תוך כדי קיום המליאה וקיבלנו על זה אישור מיוחד. הישיבה היום תהיה קצרה ואני מתנצל שוב, שבגלל קיומן של ישיבות אחרות בבניין אחרתי.

אני מבקש מהיועצת המשפטית שלנו, הגברת וסרמן, להציג את עיקרי החוק ואחר כך נדון בו.

הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ועכשיו, אנחנו דנים לקראת קריאה שניה ושלישית. הוועדה והמליאה אישרו החלת דין רציפות. הצעת החוק עוסקת בכתוביות ושפת סימנים בשידורי טלוויזיה במגוון הרחב של סוגי התכניות שקיימות. בקצרה, אמנה חלק מסוגי החובות שמוטלות בחוק. העיקרון שבחוק הוא להטיל בהדרגה חובה, שיהיו על שידורי הטלוויזיה כתוביות ושפת סימנים, כאשר למשל חלק כבר לא רלוונטי, כי עבור שנתיים מאז שהצעת החוק אושרה. אלא, שבאופן מדורג השידורים יעלו ובסופו של דבר, כל השידורים יהיו מלווים בכתוביות ושפת סימנים. אנחנו מדברים על כתוביות בתכניות מוקלטות. בהתחלה דובר על כ-25% ועד ינואר 2004 עד 50% וכולי, עד ינואר 2007, שאז 100% התכניות המוקלטות יהיו מלוות בכתוביות.

כמו כן, יש חובה לעניין כתוביות בתכניות שמשודרות בשידור חי. לעניין זה, שידור חי הוא שידור חי ממש ושידור שהוקלט עד 36 שעות לפני מועד השידור בטלוויזיה. יש הוראות פרטניות שונות לגבי כתוביות שהן במהדורות חדשות וכן, הוראות מעט שונות לעניין שפת הסימנים. ישנם גם פטורים או הקלות או הוראות שונות, כאשר מדובר על משדר שאיננו גוף ממשלתי אלא משדר פרטי, ולפי סעיף 7 להצעת החוק, הוא חייב ב-80% מהכתוביות ושפת הסימנים והחיובים שחלים על מי שאיננו משדר פרטי. ישנן גם הוראות לעניין פטורים ודרישות מופחתות, כאשר בגדול מדובר על נטל כבד מדי ויש פירוט מה הם השיקולים שיילקחו בחשבון לגבי תכניות כאלה ואחרות ויש מנגנון שיכול לפטור חלק מהשידורים, למרות שיש חיוב כללי בחוק.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לסעיף 10(ז), שמדובר שם על משדר פרטי, שמשדר לראשונה, החיובים יחולו עליו רק בתום שנתיים וזו גם הטבה או אפשרות למשדר פרטי להיכנס לכל החיובים שבחוק.

החוק גם קובע עוולה אזרחית וזכות תביעה גם לאדם שנפגע וגם לנציבות ולארגונים שעוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות השמיעה, למי שהפר את החוק. עד כאן.

אנחנו רוצים לשמוע את דעת החברים ובייחוד את דעת גופי השידור. בואו נקבע לעצמנו את העקרונות ולא נדון כרגע בפרטים. העיקרון אומר כך: כאשר אנחנו רוצים כתוביות, אנחנו רוצים להגיע לטווח ארוך. לפי הצעת החוק מדובר על עוד 5 שנים. נניח, שאפשר להאריך את המועדים מאחר ואנחנו עוסקים בחקיקה שמתאחרת בשנתיים. אז נניח, בעוד 6 שנים. אנחנו מדברים על טווח ארוך. כל תכנית מוקלטת, שאפשר היה והיה מספיק זמן להצמיד לה כתוביות, אנחנו מדברים על כך שיוצמדו לה כתוביות. זה הכלל הראשון. יש כאן הדרגה: בשנה הראשונה חלק, בשנה השניה עוד חלק וכן הלאה ונניח, בעוד 6 שנים לדוגמה, כל תכנית מוקלטת, יוצמדו לה כתוביות בשפה אחת. כרגע, מדובר על שפה אחת.

יש התייחסות גם לתכניות מוקלטות בערבית - -

בסדר, אז בערבית לא יהיו בעברית ובעברית לא יהיו בערבית. מדובר על שפה אחת. הנושא השני הוא שפת הסימנים. כאשר מצד אחד שפת הסימנים היא פרוצדורה יותר מורכבת, יותר יקרה ומצד שני, זוהי שפה יותר נדרשת והיא שפה סימולטנית, מיידית. לכן, לגבי מהדורות חדשות שאינן מוקלטות, יש כאן התייחסות של שפת הסימנים, שתצטרך להגיע למהדורות החדשות. לפי החוק הזה אנחנו מדברים על יעד מטרה של 50%.

לא, של 5%. בחדשות יהיו כתוביות וילוו בשפת הסימנים ב-5%.

בסדר.

מדובר במהדורה אחת ליום.

מהדורה אחת ליום. מהדורה מרכזית אחת של אותו ערוץ בשפת הסימנים. אחר כך, יש עוד פרטים לגבי תכניות ילדים, שצריכים להגיע אליהן בגובה של 70%. זה הרעיון. אנחנו רואים חשיבות רבה בחוק הזה ואנחנו מעונינים להעביר אותו בהסכמה. אם לא תהיה ברירה, נעביר אותו בחקיקה.

יש עוד נושא של תרגום בשידור חי. גם שידורים חיים ילוו בכתוביות.

איך שידורים חיים יכולים להיות מלווים בכתוביות?

כמו שעושים תמלול. היית עד לכמה מעמדים שהיה תמלול, אז אותו דבר אפשר לעשות תמלול גם בשידור חי.

איפה זה כתוב? באיזה סעיף? זה לא לגבי החדשות.

מדובר בכל השידורים החיים ב-100%. בעמוד 938 – כתוביות ותכניות שמשודרות בשידור חי. בסופו של דבר 100% מינואר 2009 מהשידורים החיים ילוו בכתוביות.

אני חוזר: מהדורת חדשות אחת ביום, מרכזית, שתלווה בשפת סימנים. כמו כן, להגיע לתכניות מוקלטות שתלווינה בכתוביות, בטווח ארוך של 100% והנושא של תכניות בשידור חי לטווח ארוך. אז מה ההבדל בין תכניות מוקלטות? זה אותו דבר.

זה משנה מבחינת הטכנולוגיה.

בסדר, אבל החוק לא מבין מה זה טכנולוגיה.

בגלל הבעיות הטכנולוגיות עשו אבחנה בין השניים, בשביל לתת יותר זמן לגופים השונים להיערך.

הזמן הוא הפרש של שנה? כאן מדובר על 2008 וכאן ב-2009.

כן, אבל ההיערכות יותר איטית.

אני מבקש לשמוע את עמדת משרד התקשורת. גברת קמפינסקי.

בעניין הזה אנחנו פועלים מזה זמן עם גורמים ממשלתיים וגם עם הגופים המפקחים כדי להגיע לעמדה מוסכמת. אני חושבת שהתקדמנו בבחינת השגת הסכמות לגבי חלק מהנושאים ובשל ההתראה הקצרה של הדיון אנחנו עדין מצויים בתהליך הזה. אני חושבת שבעניין הזה אנחנו מבקשים שיינתן עוד פרק זמן.

אני חושבת שהמועצה לשידורי כבלים באמת הגישה או הציגה עמדה. אנחנו מבקשים לקיים התייעצות בקשר לעמדה הזאת.

עמדת משרד התקשורת, מה היא?

אנחנו בהחלט תומכים במגמה להעלות את הרף לעניין הזה באופן משמעותי, אבל לגבי המכסות הספציפיות אנחנו מצויים עדין בתהליך של חקיקה.

מתי דעתכם תהיה מגובשת לדעתך?

אנחנו מקווים שזה יהיה עניין של סיום תקופת הפגרה, משהו כזה.

כיום, הפער בין מה שכתוב בחוק לבין מה שכרגע מתגבש הוא פער סביר? איך את רואה את זה? עיקר בקשתי היא להתייחס לטווח הארוך. אנחנו צריכים לקבוע נקודות מטרה ואחר כך, לגזור מהן שלבים. אני שואל: בעוד איקס שנים כל התכניות המוקלטות וכל התכניות בשידור חי תהיינה עם כתוביות. מהדורות חדשות, אחת מרכזית ביום. השאלה אם את אומרת: יש לנו ויכוח עם 95% או 100% או שאת אומרת שיש לנו ויכוח אם 20% או 100%. זה יום ולילה. אני רוצה לדעת איך להיערך.

ברור. אני לא רוצה להביע עמדה לגבי העניין הזה ובקשר לאחוזים הספציפיים. אני חושבת שהיעד הסופי של 100% נראה על פניו גבוה. אבל יחד עם זאת, אנחנו תומכים בשיפור המצב הקיים באופן משמעותי. מעבר לזה, אני לא יכולה להצביע על אחוזים.

מי נמצא כאן מהמועצה לשידורי כבלים?

אני יושב ראש המועצה. אנחנו מברכים על החקיקה וגם על החקיקה הקודמת, שקיימת. מדוע אנחנו אוהבים את החקיקה הקיימת ומדוע אנחנו אוהבים את האופן שבו זה הוסדר? כי אנחנו מאמינים שכשקובעים מסגרת כללית ואחר כך המועצות, ולצורך העניין הזה גם המועצה לשידורי כבלים ולווין וגם מועצת הרשות השניה, קובעות את ההסדרה הפרטנית הרי שההסדרה יותר טובה ויותר מעמיקה ומאוזנת מאשר ניסיון להיכנס לכל הפרטים בחקיקה ראשית ואני לוקח את הדוגמה של הפקות מקור, שהכנסת בשנת 2001 קבעה חובה של הפקות מקור בשיעור של 8% מהכנסות חברות הכבלים וחברת "יס" והמועצה של שידורי כבלים ולווין קבעה הוראות מאוד מפורטות לגבי הפקות מקור. אני חושב, שיש היום קונצנזוס מלא גם מצד יוצרים וגם מצד הציבור וגם מצד חברות הכבלים, על כך שיש איזה הסדר מפורט שאפשר לעבוד אתו ולחיות אתו והוא עובד. אני שמח לבשר, שלמשל חברות הכבלים עומדות במכסות האלה במלואן ואפילו מחזירות חובות מן העבר.

לכן, כמסגרת, הייתי מאוד שמח אם החקיקה היתה חקיקה שקובעת מסגרת כללית והרגולטורים, כפי שהם עושים בכל תחום אחר בתחום השידורים, קובעים את ההסדרה הפרטנית בפנים.

דבר נוסף, אנחנו מאמינים כמו בכל תחום אחר, שיש הבדל בין שידור ציבורי לשידור פרטי. מבחינתנו, הלוואי שאפשר היה להטיל את כל המשימות החברתיות והמשימות החשובות שיש על גבי השוק הפרטי, אבל יש קודם כל את השידור הציבורי וצריכות להיות הגדרות שונות וחובות שונות בין שידור ציבורי לשידור פרטי. כסף שממומן מתקציב מדינה פלוס אגרה כשידור ציבורי צריך לתת שירות מסוים לאוכלוסיות שונות ולא משיקולים מסחריים וכשמדובר בגוף מסחרי, צריכות להיות חובות שונות.

אתה פרטי?

אני הגורם שמפקח עליהן ומייצג את התעשייה הרב ערוצית הזאת - -

מה זה שידור ציבורי?

השידור הציבורי זה ערוץ 1 וערוץ 33 וערוץ שידורי הכנסת. לא ערוץ 2 ולא ערוץ 10. שידור מסחרי או שידור פרטי הוא שידור של אנשים פרטיים שהחליטו לעשות כסף מטלוויזיה. דרך אגב, רמפה צריך ומי שמטיל חובה על רמפה קובע מידות סבירות על רמפה. מדינת ישראל קבעה למשל שחברות הכבלים ישימו 8% בהפקות מקור והיא קבעה שהם יעשו 2000 מהדורות חדשות מקומיות והיא קבעה חובה של תרגום והיא קבעה חובות שונות. אני רק אומר שהפרופורציות האלה, אנחנו כמדינה, נורא קל לנו לבוא ולזרוק את זה על השוק הפרטי. התחרות בין הערוצים במדינת ישראל מבורכת, ההפסדים מדהימים. מיליארד שקל בשנה לחברת "יס" וחברות הכבלים, עד שנקבל פרופורציה. כך שאין פה איזה זכיין עשיר, שאפשר לתת לו עוד משהו ובסוף, הציבור משלם. אין יש מאין. לכן, אני מאמין שצריך לקבוע משהו מידתי.

איך הציבור משלם?

בסוף, בין אם חברה קורסת ובין אם חברה מעלה מחירים, אין יש מאין. אתה לא יכול להטיל נטל במקום אחד. הנטל של הפקות מקור, שאני מאמין בו, אני חושב שהוא נטל - -

אבל אם אתה משלם בדמי מנוי, אז לא יהיה הפסד. ברגע מסוים שתעלה את דמי המנוי אנשים יברחו ונניח שמחר חברת "הוט" - -

אז בא אספר לך מה קרה עם חברה נחמדה, חברת הכבלים הכי גדולה בישראל "תבל" שנכנסה להקפאת הליכים ושלמה שליש מהחובות שלה לספקים, שאנחנו קוראים על זה בעיתון אנחנו חושבים כמה שזה נהדר. יוצרים, מפיקים, תסריטאים, עובדי חברות וטכנאים לא קיבלו כסף או יותר נכון, קיבלו שליש ממה שמגיע להם. התוצאה השניה: שאנחנו, חברת "תבל" של אותה תקופה היתה חברה בהקפאת הליכים והיא חברה במצב סביר לגמרי. חברות הכבלים חייבות 6 מיליארד שקל לבנקים. זה סכום מדהים. אני חושב שלחברת "יס" יש חובות לבנקים - -

שיורידו לאדם אחד שעובד שם את הפיצויים ויש להם את הכסף.

לכן, מבחינת הצדקה כמדינה, הרי ברור לגמרי שצריכות להיות כתוביות ב-100% והשאלה, מי מממן את זה? השאלה אם יש הצדקה להפעיל את ה-100% האלה. לא מדובר בשידור הציבורי, ששם ההצדקה הרבה יותר גדולה מאשר בשידור הפרטי.

בדיוק הפוך. השירות הציבורי, האזרח משלם מכספו אלא שאם ערוץ 1 יעלה יותר כסף, הוא יעלה את האגרה.

לשידור ציבורי יש משימות בחוק רשות השידור.

מה זה משנה? הרי האגרה צריכה לכסות אותו. הרי יש לו משימות ואת המשימות האלה האזרח משלם ולא הזכיין משלם. לכן, בדיוק ההיגיון אומר הפוך. אם אני בא ואומר שהאזרח משלם הכל, זו חובה, אין ספק. לעומת זאת אצלכם, בעלי ההון משלמים. אז אני אומר לאותו אדם, שמטעמי ערבות הדדית אתה הולך להרוויח, חלק מהעניין במדינה שלנו זה לקיים גם משימות חברתיות. אני לא אומר הערוץ הראשון, חס וחלילה. אני רק אומר, שזה שאתה אומר איפה הציבור משלם, הוא משלם קודם כל בערוץ הראשון.

בערוץ הראשון משלמים אגרת טלוויזיה בין אם אנחנו פותחים אותו ובין אם לא. אנחנו משלמים את האגרה הזאת שהיא מחיר קבוע ולא משתנה ולא עולה ואפילו יורד אם הוא לא יוצמד.

על מה אתה מדבר? זה החלטה של ועדת הכספים שבכל יום יכולה להחליט על סכום יותר גבוה. זה שהיא לא החליטה, תודה רבה לה, נשלח לה פרחים. באופן עקרוני, יש ויכוח בכל שנה כמה צריך להיות גובה האגרה.

כשאני מדבר על חברה פרטית שקיבלה זיכיון ולצורך העניין, חברת "יס" שעלתה לשידור בשנת 2000 קיבלה רשיון מהמדינה וידעה מה המטלות עליה פחות או יותר וחברות הכבלים שקיבלו רשיון בעקבות זיכיון ב-2002, הם ידעו שיש חובות מסוימות. אני חושב שזה מסמכות המדינה גם להגדיל את החובות האלה. אני אומר, שצריכה להיות איזו התאמה למציאות.

אז מה אתה מציע?

דבר ראשון, במדינת ישראל מרבית השידורים מתורגמים, כשהם כמובן באנגלית. כלומר, אנחנו "נהנים" מזה שכל שידור זר מתורגם בכתוביות, מתוך הרגל שלנו כצופים. הדיבוב לא קיים פה ולכן, במדינת ישראל 99% מהשידורים מתורגמים.

החוק לא יבוא ויגיד: שמע, אם תרגמת בגלל שזה אנגלית אז עברת על החוק. להפך, הקלנו כאן הרבה מאוד.

בכלל לא. החוק הזה בצדק מתייחס לתכניות שמופקות בישראל. הרי לא יכול להיות מצב שבו לא יהיה תרגום של תכניות שמופקות פה. ציבור שלא יכול לשמוע זכאי ובדין זכאי לקבל תרגום. המכסה שאנחנו מציעים היא להיכנס באזור ה-40% בחלק מהתכניות וב-50% בתכניות אחרות שמופקות פה, בשפה העברית וזאת בנוסף למציאות שהיא 99% מהתכניות - -

מה אתה אומר על חדשות?

אנחנו מחייבים מהדורה אחת שבועית, שתשודר בליווי כתוביות וסימנים.

כאן מדובר על מהדורה ביום.

התרגום הזה הוא תרגום הרבה יותר קשה לביצוע. גם היום וגם בעתיד לתרגם משהו שבשידור חי הוא אחר לגמרי וברמה אחרת לגמרי.

מר מוקדי, תסביר לי מה אתה מציע.

בשידור חי, לגבי משאבים ציבוריים אכן צריך לשאוף להגיע לאחוז גבוה של 75%. אני מדבר על הערוץ הראשון ועל הערוץ השני. אני מדבר על 20% לגבי השידורים המסחריים, שזה ייתן, גם אם העלות תהיה גבוהה.

20% זה פחות מהיום.

כל שידור חי. אני מבין את זה שהתכנית של יצפאן בכבלים בשידור חי, לתרגם אותה בשידור חי כל יום זה בעלות די נכבדת.

טכנית זה לא אפשרי בכלל.

אבל שפת הסימנים אפשר בוודאי. אתם מדברים על כתוביות, אבל עם שפת הסימנים אין בעיה.

לגבי התכניות המוקלטות הישראליות – 40%. לגבי שידור חי – 20% ולגבי חדשות - -

חדשות מקומיות מהדורה יומית ומהדורה מסכמת אחת לשבוע לפחות, בחברות הכבלים בכל אזור.

אתה לא נותן מהדורה יומית? כל מהדורה יומית?

באחד האזורים לפחות.

אז אתה מציע אחת לשבוע ואת המסכמת. באופן גס, שתי מהדורות בשבוע. כל אזור ייתן מהדורה אחת ומהדורה מסכמת.

נכון. ולגבי הגיל הרך וילדים, מכסה של לפחות 30% בתכניות מסוימות שנגדיר ודבר נוסף שאני רוצה לציין בפני הוועדה, שאנחנו פרסמנו שימוע לפני שבוע שבועיים ובמסגרתו אנחנו הולכים להעלות את החובות הקיימות היום כמובן אם נקבל את עמדות השימוע ונראה אם אנחנו נשארים עם המכסות האלה או מעלים אותן. אבל אנחנו באמת מאמינים עם הניסיון שלנו בהפקות מקור, שקובע חובה כללית בחוק והכנסת היא בוודאי הריבון שצריך לקבוע את המסגרת. הרגולטורים שאני מדבר גם מניסיוני לגבי מועצת הרשות השניה, שקיבלה מטלה של הפקות מקור, היא קבעה כללים פרטניים וגם אנחנו שעובדים ברמה כזאת - -

אז אני רוצה להבין איך אתה רואה את זה שאתה מציע לגבי הפקות מקור - -

40%.

קודם אמרת 50% ועכשיו אתה אומר 40%.

כל מספר שהכנסת תקבע - -

לא, אני מדבר על היעד. כמה אתה אומר?

40%.

איך אתה בונה את זה ש-40% יהיה פרופורציונאלי? נתת דוגמה של תכניתו של יצפאן. יצפאן נכנס ב-40%. איך אני מגיע למצב, תן לי עוד תכנית ישראלית שאתם משדרים בערוץ 3?

גיא פינס למשל.

אתה יכול לומר שב-40% אתה נותן את תכניתו של גיא פינס ולא של יצפאן ואז, החרשים לא יראו בכלל יצפאן ולא יכירו אותו וכל היום יראו גיא פינס. אז האם כשאתה אומר 40%, אתה מוכן לכך שכל תכנית תצטרך לתת 40%? זאת אומרת, שתהיה לא רק פרופורציה כללית של 40% אלא לא יכול להיות שתהיה תכנית שתהיה פטורה מהעניין.

יש תכניות שצריכות להיות פטורות מהענין ויש תכניות אחרות שיש להם חובה להיות. למשל, הדרמות והסרטים שהכבלים משדרים לטעמי, צריכה להיות חובה ב-100% וכן בתכניות שמשודרות בערוץ 8, דקומנטריות, שם זה צריך להיות במידה יותר גדולה כי החשיבות שלהם - -

אתה יכול להגיע למצב שערוץ 44 בכבלים, ה"נשיונל ג'יאוגרפיק", את היכול לומר שבחוק כתוב 40% אבל אני קבעתי את ערוץ ההיסטוריה ב-40% ואת התכנית של יצפאן וגיא פינס 0%. יגיעו החרשים ויאמרו: מגיע לנו גם קצת לצחוק על העולם. כל כך רע לנו שמגיע לנו גם לצחוק. מה, אתה נותן לנו רק את הטרגדיות ההיסטוריות? אז תן לנו גם יצפאן. יותר חשוב לי האחוז מהפרופורציה. כמו שאמרנו לגבי שידורי ילדים. כמו ילדים יש גם בידור וכולי. זאת אומרת, ה-40% צריכים להיות על הכל. הם לא יכולים להיות 40% על היסטוריה והחרשים לא צריכים בכלל לדעת מה קורה עם פינס.

אני מאוד שמח על השאלה הזאת.

זה בדיוק הדוגמה לזה שעד כמה שהכנסת תנסה בחוק לחוקק צריך הסדרה פרטנית. הסדרה פרטנית צריכה לגעת בנקודות וצריך מישהו להסתכל על הכשלים ולסמן אותם. להגיד: אני למשל חייב שתהיה מסגרת לילדים וחייב שתהיה מסגרת לחדשות מקומיות וחייב שתהיה מסגרת גם לתכניות בידור וגם זו שאלה אם בתכניות בידור אני צריך לחייב 40% או שיותר חשוב לי שהדרמות והתעודה למשל יתורגמו ב-80% ותכניות הבידור יהיו בפחות. לכן, צריך להיות איזה שהוא מדרג והסדרה פרטנית שבשביל זה יש רגולטורים וזה כאב הראש שלהם והם יכולים לאזן בין הדברים.

מי מייצג את הרשות השניה?

אנחנו מברכים על ההצעה והנושא הזה מאוד חשוב בעינינו. הרשות השניה מיחסת חשיבות מאוד גדולה לנושא ואנחנו מברכים על היוזמה. מועצת הרשות השניה קיבלה כללים לאחר הליך התייעצות מאוד ארוך. היא קיימה דיונים רבים שעם כל הצדדים לעניין, עם ארגוני כבדי השמיעה, עם זכייני ערוץ 2 וערוץ 10 והופענו גם בוועדות והכללים עברו בהסכמה והתקבלו וזכו לאישור של וועדת החינוך. הכללים מאוד פרטניים שהעלו ושיפרו את המצב שהיה קיים עד - -

אני מאוד מצטער, אני חייב לעלות למליאה ל-5 דקות להצביע ומיד יורד.

(היו"ר מפסיק את הישיבה בשעה 13:55)

(הישיבה מתחדשת בשעה 14:13)

אני מתנצל שוב. נציגת הרשות השניה, תגידי לנו עכשיו מה קיבלתם, בהנחה שזה בחוק הזה, מה העקרונות?

העיקרון שלנו שצריך להשאיר את הנושא לחקיקת משנה ולא לחקיקה ראשית וזה בגלל שהנושא מאוד פרטני, כפי שזה מופיע היום בכללים שלנו. בכללים שלנו נעשו שינויים מאוד משמעותיים ממה שהיה קיים. היום אנחנו מגיעים למצב של 50% בתכניות מוקלטות. אנחנו מגיעים למצב שיש שיפור ניכר בשעות הפריים-טיים, 50% גם בפריים-טיים ויש שיפור בנושא של כתבות חדשותיות. כל הנושא של חדשות בשדרוג משמעותי וגם נושא של ילדים. לפחות חצי שעה של תכניות ילדים בשפת הסימנים, מה שלא היה קיים בעבר. כמובן שיש גם תרגום לילדים, אבל הנושא של שפת סימנים לילדים לא היה קיים בשגרה.

הכללים שלנו מתייחסים גם לשפות נוספות ולא רק לעברית אלא לעברית, ערבית ורוסית.

אז בואי נסכם שוב: התכניות המוקלטות, תואילי להיכנס לקטגוריות שלנו כדי שנהיה על אותו מישור השוואה. כאן מדובר על טווח ארוך, תוך כך וכך שנים ולא נתווכח כרגע, 100% מהתכניות המוקלטות. מה אתם אומרים לגבי האחוז הזה?

אנחנו חושבים ש-100% זה לא נכון מבחינת איזון האינטרסים. מבחינתנו, אפשר לשקול את העניין כשתגיע האפשרות הטכנולוגית. באפשרות של היום נראה לנו שזה אחוז גבוה מאוד.

מה אחוז המטרה שלכם?

אנחנו הגענו כבר היום ל-50% ו-50% בפריים-טיים.

אבל העולם מתקדם. אנחנו רוצים להיות יותר טובים. היום 50%, את מגיעה לראש השנה ומתפללת ביום כיפור אבל יש עוד יום כיפור בשנה הבאה. תגידי שזה אותו דבר ולא מגיעה לך שום משכורת, בחיים הטובים. מה המטרה שלך בעוד 5 שנים? את מדברת גם בשם ערוץ 10, נכון?

בוודאי. המועצה שלנו קיימה דיונים רבים ונתנה את דעתה גם לנושא הזה לאור החשיבות שאנחנו רואים בנושא הזה ונתנה ביטוי לכך גם בספר המכרז, שעתיד להתפרסם ב-20 לספטמבר. לאור העובדה שאנחנו נמצאים בהליך מכרזי, אני לא יכולה לפרט את הדברים.

את יושבת בוועדה שעוסקת בחקיקת חוק ואני רוצה לבוא לקראתך. אני לא רוצה להכתיב לך, אולי קצת, אבל שהרוב יעשה בהסכמה. אני שואל מה יעד המטרה של הרשות השניה בעוד 5,6 שנים? אז את מספרת לי על מכרזים ואת לא יכולה. אז אם את לא יכולה, את נותנת לי לחוקק איך שאני רוצה. אני שואל אותך מה היעד של הערוץ השני וערוץ 10 בעוד 5,6 שנים בתכניות המוקלטות. מה זה משנה אם זה פריים- טיים או לא פריים-טיים? התכניות המוקלטות.

יש חשיבות לפריים-טיים.

בסדר. אני שואל מה היעד?

נכון לעכשיו, הכללים שלנו עומדים על יעד של 50%, כאשר את הכללים שלנו ניתן לתקן מעת לעת.

זאת אומרת, את לא רוצה להתקדם.

ברגע שמבחינה טכנולוגית שתאפשר, אנחנו נגדיל את המכסה בהתאם.

מה את אומרת על חדשות?

אנחנו עשינו שיפור משמעותי. הגענו למצב שאפשר לתרגם את עיקר החדשות בתמצית. כבר היום כל המהדורות, גם המהדורה המרכזית והמסכמת בלילה, גם כתבות - -

היום כל המהדורות עם כתוביות?

עיקר החדשות ותמצית תכנן של הכתבות.

מה זה תמצית כתבות?

זה כותרות, זה לא כתוביות.

זה נותן תמצית של מה הולכים להציג במהדורה. הנושאים שעולים והכתבות שישודרו.

אני פותח טלוויזיה במהדורה של 8 בערב. מה אני רואה?

לדוגמה: מיקי חיימוביץ אומרת: להלן דברי החדשות ואלה הנושאים שיעלו על סדר היום. זה בדיוק זה. יש מחויבות היום שאחוז מסויים מהכתבות תהיינה עם תרגום. צריך לקחת בחשבון שהכללים החדשים שגברת דמארי הזכירה נכנסו לתוקף בסוף נובמבר 2003.

לא הבנתי את עניין הכותרות.

יש כותרות בהתחלה שבהן מציגים את כל הנושאים. אתה אומר לציבור על מה הולכים לדון היום במהדורה.

על זה דיברנו, אלה 2 הדקות הראשונות.

בנוסף לזה, יש מחויבות לתרגום של אחוז מסוים של הכתבות בתוך המהדורה.

רק בליל שבת, לא?

לא, גם באמצע השבוע ולגבי המהדורה של יום שישי, יש מחויבות ל-50% מהכתבות וזה מהדורה מסכמת.

מה עם שפת סימנים?

לגבי שפת סימנים יש לילדים יש חצי שעה בשבוע. יש שפת סימנים בערבית ויש שפת סימנים בעברית, על פי הכללים שהמועצה קבעה.

בעניין החדשות יש שפת סימנים לפחות פעמיים בשבוע, כאשר בערוצים האחרים כמו בערוץ 1 לדוגמה, אין תרגום לשפת הסימנים, על מנת שלא תהיה חפיפה באותו יום. מהדורת חדשות מסכמת בלילה מלווה בשפת סימנים.

בערוץ 10 - 3 פעמים בשבוע, מהדורת הבוקר ו-3 מבזקים ביום.

מה קורה בערוץ הראשון?

רצינו להזכיר את הנושא של פריצות בחדשות. אני מקווה שלא נגיע למצבים כאלה אבל ברגע שיש פריצת חדשות באיזה שהוא אירוע חדשותי לטוב או לרע, תמיד אנחנו דואגים שיהיה תרגום.

ערוץ 1, בבקשה.

אנחנו מצטרפים לברכות ולהכרה בחשיבות הנושא. אני מצטרף למה שנאמר פה, שעדיף כמו שהיה בעבר, שלא צריכים לקבוע במסגרת בחקיקה ראשית את הכללים הפרטניים אלא בחקיקת משנה. אגיד כמה דברים כלליים, שנאמרו פה כבר לגבי החוק: 1. לגבי המכסות והאחוזים שמגיעים אליהם ובסופו של דבר זה 100%. בהצעת החוק יש אפשרות או כוונה שאפשר יהיה גם להסדיר את הכתוביות או את שפת הסימנים. כיום, אין לנו אפשרות כזאת מבחינה טכנית. יכול להיות שכדאי יהיה להקטין את זה מהמכסה שאנחנו נחויב לשדר. יש הבדל אם אני מחויב לשלם 100% של כתוביות או שפת סימנים כאשר אני יכול באמצעים טכניים שאפשר יהיה להסתיר את זה לעומת מצב שלא קיימת אופציה כזאת ואז זה מופיע בשידור ויכול להיות, שהמכסה צריכה להיות נמוכה יותר.

למה?

משום שאם יש אופציה להסתיר, הרי אתה צריך להתחשב גם בסוגים שונים של תכניות ובציבור שאולי לא מעוניין לראות את הכותרות האלה.

למה הוא לא מעוניין?

אני לא יודע למה, אבל צריך לבדוק את זה.

אני מערוץ 1. מקובל לחשוב, שמי שלא זקוק לאותן כתוביות לא נהנה לראות אותן על המסך באופן כללי. בסופו של דבר, הטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשר לבחור. למי שיש את היכולת הזאת, זה המצב האידיאלי.

אצלנו בוועדה השיקול הזה לא קיים. אנחנו מחקנו אותו מסדר היום. העובדה הזאת של לכלכך את המסך וכל מיני דברים כאלה, אצלנו בוועדה לא מעלים. אדם צריך ליהנות כשהוא יודע שגם חברו נהנה. "ואהבת לרעך כמוך". אני אמנם קצת מקטין את המסך ורואה ב-90% את המסך ומפריעה לי הבחורה עם שפת הסימנים, אבל אני נהנה מזה שחבר שלי, שלא יכול לראות רואה בגלל זה ב-100%. לכן, השיקול הזה אצלנו לא קיים. יכול להיות שיקול כספי, יכול להיות שיקול של זמן, יכול להיות שיקול טכני. השיקול הזה לא מפחית אצלנו שום דבר. אנחנו מבקשים לא להעלות את זה בכלל. מי שמעלה את זה במקומות אחרים, אנחנו לא מתערבים. אנחנו שוללים את הנימוק הזה מכל וכל.

עדין אני חושב, ש-100% זו מכסה מקסימליסטית וגבוהה מדי.

תן לנו את היעדים של רשות השידור.

אני לא יכול לתת כרגע מספרים.

אני אשאל אותך, האם אתם מקבלים את העובדה שרשות השידור חייבת יותר מאחרים. זה נאמר על ידי מר מוקדי. הוא אמר שרשות השידור חייבת יותר מערוץ "הוט" 3.

אין לי עמדה רשמית של רשות השידור בעניין הזה לעומת ערוצים אחרים. רשות השידור היא שידור ציבורי ולכן, ברור שיש לה פה איזה מחויבות בעניין הזה. אני לא יודע אם זה צריך להיות באיזה שהוא מתאם למה שעושים ערוצים אחרים. אני לא יודע למה זה צריך להיות יותר ולמה זה לא צריך להיות שווה? אנשים רואים גם את ערוץ 2 - -

אני אתן לך דוגמה: נניח שאני מבקש דוגמה שלא מתחום התקשורת. יושב פה נציג הנכים ודנים על כסאות גלגלים ואני מבקש: תנו לי רמפה לכיסא גלגלים. אז אני יכול להגיד שמדינת ישראל, ממשלת ישראל, לא יהיה בה משרד בלי רמפה. עכשיו, אתה שואל אותי, שפתחתי חנות קטנה או קיוסק קטן אם אני צריך לשים רמפה. אז אני יכול להגיד שרק חנות שמעסיקה 2 אנשים או רק חנות שמוכרת דברים טבעוניים. רוכל קטן בשוק לא צריך לעשות רמפה כי הוא פרטי. אם הוא איש מדינה הוא חייב, כי המדינה חייבת לאזרחיה. אומר יורם מוקדי דבר כזה: "הוט" 3 זה לא כמו ערוץ 1. אם בערוץ 1 היה לנו 100% אז ב"הוט" 3 נדמה לי שהיעד הוא 40%. אני שואל אותך, האם אתם מקבלים את הגישה הזאת?

שוב, אנחנו מסתכלים על עצמנו אז אני מקווה, שכגוף ציבורי אנחנו חייבים לאיזה שהוא מוסף. אם תקבע שגוף פרטי פונה לקהל יותר קטן או עצם זה שהוא פרטי הוא צריך לקבל מכסה פחותה, יכול להיות. אני לא בטוח שזה ההגיון שצריך לחול כי מבחינת צרכנים יש לערוץ 2 או לכבלים צרכנים כמו לרשות השידור, מבחינת ערוצי צפייה ומבחינת החדשות שהם רואים. אז יכול להיות שצריך לחייב אותם באותה מכסה ואין הגיון לחייב אותם בפחות.

תודה. האם יש כאן עוד מישהו מגופי השידור שלא שאלתי אותו?

סליחה, יש עוד עניין עקרוני וזה הנושא הטכני וכל מה שקשור לשידורים חיים. כאן יש לנו בעיה טכנית לשדר כתוביות. זה כולל גם משדרי חדשות וגם כתבות שמשודרות חי. זו בעיה טכנית.

החוק מתייחס לזה? רשות השידור אומרת שאין לה עדין את הטכניקה הזאת.

אולי הוא לא מכיר את הנושא של התמלול.

אף אחד מאתנו לא מכיר את הנושא של התמלול. יכול להיות שזה לא מוכר בארץ. אין כאן מפעיל אחד מאנשי התקשורת שמכיר את נושא התמלול, שחוזר על עצמו בכל פעם שמעלים את הנושא הזה משום מה.

בואו ניתן את היעדים - -

אפשר עוד הערה אחת? אני מחדשות ערוץ 2: אני רוצה להיכנס לפרטים ולרדת לרגע מרמת העקרונות, כי כולנו מסכימים על כך שצריך לעשות מאמץ כדי שהחדשות תהיינה גם לציבור ליקוי השמיעה. הקושי המעשי הוא כזה: אנחנו מדברים על תכניות חדשות שלגביהן יש חיובים מרחיקי לכת בהצעת החוק הזאת. זה לא רק מהדורה אחת ביום אלא יש שם מדרג הולך ועולה עד לכלל מהדורות החדשות. בעצם, מהדורת החדשות במציאות שאנחנו חיים בה במדינת ישראל היא כל כך דינמית ומטורפת, שבעצם התכנית עצמה והתכנים שבה נקבעים ממש דקות ספורות לפני תחילת השידור עצמו ואפילו תוך כדי שידור, במקרה שקורה משהו תוך כדי או שנדרש עדכון כזה או אחר. זאת אומרת, יש קושי מעשי מאוד גדול להכין את הטקסט מתומלל מראש ולתת אותו כתרגום. אנחנו נדחקים כאן לאיזו שהיא סיטואציה שצריך לשבת אדם ולהקליד את הדברים קצת אחרי שהם נאמרים - -

או שפת סימנים...

נכון, אבל אני מדבר כרגע על החיוב בכתוביות, שהוא החיוב הגורף ביותר בהצעת החוק. שפת סימנים, אני מיד אתייחס לזה בהמשך. יש כאן סעיף מחייב בסופו של דבר, שבכל מהדורות החדשות יהיו כתוביות. אי אפשר לעשות את זה, כי הדרך היחידה לעשות את זה היא שישב אדם, ישמע מה שאומר המגיש, יקליד את זה לרוב עם שגיאות, עם השמטות ובצורה לא מסודרת וכל הדבר הזה מופיע לכלל הצופים בבית, מכיוון שכרגע אין את הטכנולוגיה שמאפשרת לחלק מהצופים לבחור לראות את זה עם או בלי כתוביות.

בהצעת החוק הזאת כבר יש את הזרע שניטע לקראת העתיד, כי בהגדרות כאן מדברים על טכנולוגיה שמאפשרת לצופים שרוצים כתוביות לראות אותן ולאלה שלא רוצים יש אפשרות להסיר את הכתוביות. דע עקא, אבל בתכלס, הדבר הזה לא קיים. התוצאה של החלת הצעת החוק כרגע היא בעצם חשיפת עם ישראל כולו למעין משהו שמתוקתק לאורך כל התכנית ופשוט גורם נזק לצופים, כי אין שום אפשרות לעשות את זה אחד לאחד.

אתם התחלתם במהדורות החדשות לשדר למטה סרט רץ כזה, של ידיעות. בא תאר לך שיושב אדם מיומן ושהרשות תפרסם שזה לאנשים שצריכים את זה. נניח שהוא יכול וראיתי את זה בלי סוף, היו לנו כנסים ובפעם הבאה נראה לכם, שאדם מדבר ויושבת קלדנית ומופיע מה שהוא אמר. אז יכולה להיות קלדנית יותר מיומנת שתעשה 0 שגיאות ופחות מיומנת, שתעשה 5 שגיאות. אבל בסך הכל זה עובד. תאר לך, שתתקלו בזה על הסרט הרץ. אדם רואה טלוויזיה ולמטה רץ סרט. עצם העובדה - -

בסרט הרציף אין מספיק מקום למילים - -

בא לא נכנס כרגע לטכניקה. אני רוצה להסביר: אתם עושים את זה. אתה אומר: אני את המסך שלי מחלק לשניים. באחד אני מראה את הויזואלי ובשני, האדם קורא. אתה היום עושה את זה. אתה יכול להגיד שזה לא מספיק, שאתה צריך 2 שורות או רק את עיקרי הדברים. זה לא משנה. אני רוצה להגיד לך שגם היום, כשאני מחלק את המסך וזה מפריע לי, לי זה מפריע. אני רואה כאן את הסיטואציה הנוראית ולמטה כתוב: מכבי תל-אביב ניצחה קבוצה כזאת או אחרת ואני בכלל מסתכל על חדשות מה שקורה בג'נין. אני כמעט שובר את הטלוויזיה. אני מניח, שאתה חושב שאדם שפתח עכשיו את הטלוויזיה רוצה לקרוא את כל החדשות והכתבה בג'נין לא ממש מעניינת אותו. האם אפשר לעשות דבר כזה? האם זה מספיק, האם רק את העיקרים? אנחנו נפתור את הבעיה. אתם עושים את זה. אז אל תהיו לי פתאום צדיקים, שאדם שפתח באמצע המהדורה, בשבילו אתם צריכים לעשות את זה או סיכום מהדורה כן ולאנשים שלא שומעים – לא. חוץ מזה, תמיד יש את שפת הסימנים.

מה אנחנו עושים היום? כל מהדורת חדשות כמעט נפתחת באיזו שהיא תמצית של כותרות המהדורה והדבר הזה נעשה גם בטקסט ואני מניח, שזה מה שאדוני התכוון אליו, שכאשר אולי יש אירוע חריג ויוצא דופן שקורה תוך כדי המהדורה ולא תוכנן מראש, לפעמים מיידעים את הצופים תוך כדי, אבל זה בוודאי לא משהו שרץ לכל אורך המהדורה, כפי שמחייבים כאן, בהצעת החוק. זאת אומרת, יש לנו נוהג לתת בהתחלה את תמצית הכותרות וכשיש כתבות מרכזיות לפעמים בפתיחה שלהם יש איזו שהיא כתובית שאומרת במה מדובר ואם יש איזה שהוא אירוע סנסציוני תוך כדי, נותנים גם אותו. אבל לא נותנים משהו שרץ לכל האורך.

אני חושב שמה שהגיוני לעשות כדי להשיג את המטרות הוא להתלות את ההוראות האלה בשימוש בטכנולוגיה הספרתית, שתאפשר בעצם לכל צופה לבחור אם הוא רוצה לראות או לא.

הבנתי. רבותיי, אנחנו לא נסכם עכשיו. מיד אחרי החגים, בשבוע הראשון עם תחילת המושב תהיה כאן ישיבת החקיקה. עד אז, אני מבקש מכל הגופים שהוצגו בפנינו, הרשות השניה, הערוץ הראשון והכבלים והלווין לקבוע את עמדתם לפי עיקרי החוק. החוק בידיכם. חדשות, ילדים, תכניות מוקלטות וכולי. אני מאוד מבקש לבוא לקראתנו ותרשו לנו גם לא לעשות את החקיקה שלא בכפיה. אנחנו נרד לפרטים ולא נשאיר את זה לחקיקת משנה, אבל אנחנו מאוד מבקשים ורוצים לעשות את זה בהסכמה. לכן, אנחנו מבקשים מכם וזה חשוב מאוד, שהרשות המחוקקת לא תכפה דעות על רשויות התקשורת בנושא "חופש הביטוי" . מצד שני, אני אומר מראש שאם הרשות השניה תגיד: 50% הגענו ו-50% נישאר, אני אומר לכם עכשיו שאנחנו נשנה את זה. ללא כל ספק. אני פונה אליכם ואומר, אל תתקעו במה שיש. כל גוף צריך להתקדם לקראת הנושאים החברתיים והשוויוניים. לכן, אני מבקש מכל גוף לקבוע את היעד. אתם רואים מה היעד שבחוק, שלא נתרחק ממנו בהרבה. אני יכול לומר במקום 100% שיהיה 90%. אבל אני לא יכול לקבל במקום 100% 50%. תבינו את העניין. אתם יכולים להגיד שאתם מוסיפים עוד שנה, במקום 2005 שיהיה 2006. בסדר. תבואו לקראת המטרה, שכל אדם כבד שמיעה יוכל ליהנות במדינה שלנו מהנושא הזה של תרבות החדשות, הפנאי והתקשורת, כמו כל אחד מאתנו. אין סיבה שאני איהנה מיצפאן, למרות שהוא נהנה ממני יותר, אבל נניח שאני נהנה ממנו וקאמרה לא ייהנה ממנו. אין סיבה לכך. מה ההבדל שלי יש משקפיים ולו יש מכשיר שמיעה?

היו דיונים בנציבות וכל ההסכמות שהיו לפני שנתיים היו הרבה יותר מרחיקות לכת ממה שאנחנו שומעים כאן היום ואני מתפלא על העמדות שאנחנו שומעים היום. יש לי פרוטוקולים ומסמכים. אנשים התחלפו ולא למדו את הדיונים שהיו קודם, הם לא מעודכנים בחומר שהיה מצוי אצלם גם מבחינה טכנולוגית וגם מבחינת דברים אחרים. אני לא מבין מה קורה פה?

מר חיימוביץ, תקשיב לי: אני מבקש מהנציבות להכין לי חוות דעת טכנית, לקחת מהנדס תקשורת ולהכין לי חוות דעת טכנית שאומרת שהציוד הזה שמדובר עליו ובערוץ 2 לא שמעו עליו - -

להעסיק אדם כזה ייקח לנו שנתיים.

למה? תן לי שמות של אנשים ואני אעסיק אותם. תן לי שם של אדם איש תקשורת, איש טכני, שיתן לנו את כל הנתונים ויגיד: הטכניקה הזאת של הכתוביות הסימולטניות, יכולים במחיר זול להסב.

כל העניין עומד על הכתוביות הנסתרות. אם הטכנולוגיה תהיה זמינה בידי הגופים המשדרים ההתנגדות שלהם תפחת משמעותית. כך אני מבין את זה.

אבל יש כאן שתי שאלות טכניות: האחת, מה שאתה אמרת על שני מישורי השידור ויש את זה שהם אומרים שהם לא מכירים את הטכניקה של - -

אז יש להם בעיה כי ההקלדה היא לא תמיד 100% ויש שגיאות.

לי אין בעיה, אני מוכן שתהיה הקלדה ב-99%. הם אומרים: אין לנו את הטכניקה.

השידור הוא ב-60%.

אין להם טכניקה של הקלדה.

לא, ברגע שזה כתוביות שגויות ומוכנים לחיות עם שגיאות מסוימות - -

לא, זה לא מה שנאמר. בא נדבר על שידור חי. אני צריך גם לשידור חי וגם להסתרה, את שני הדברים. צריך לברר מתי הם מגיעים למדינת ישראל וכמה זה עולה ליישם את זה היום.

אין במדינת ישראל מישהו אובייקטיבי? אמנון ברקאי קשור לערוץ 10.

אבל הוא האיש שמבין טוב מכולם.

יש איש כזה שלא קשור?

מעלים בקודש ולא מורידים. אם יש פרוטוקולים, ואתה תשלח לכל האנשים, שבהם כתוב שהרשויות הסכימו למטרות יותר גבוהות, אז מעבר למה שאמרתי, אתם לא יכולים לחזור בהם.

אבל יש גם גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה.

אני מבקש שכל גוף שידור ייתן לנו את המטרות תוך שבועיים שלושה, כדי שנוכל לעבד אותן עד הישיבה הבאה ונראה מה אנחנו משנים, איך מתקדמים ומה מקבלים. דבר שני, אם אתה, אמנון ברקאי, יכול לתת לי חוות דעת מהניסיון שלך, אני מבקש מהנציבות למצוא לי את האיש הטכני שיהיה אובייקטיבי. אם לא ימצא אדם כזה, נשמע מה שאומרים אנשי הערוצים.

בנוסף לכך, הנציבות תשלח לכל הגופים את מה שהם הסכימו, שיהיה בידיהם ואנחנו בעוד פחות מחודש, מתחילים לחוקק את החוק. אני מאוד מבקש שהכל יהיה בהסכמה. ההסכמה תלויה בכך שאנחנו נבוא לקראתכם מבחינת פריסה, מבחינת אפשרויות טכניות ומבחינת יעדים שקרובים לחוק ואולי לא מדויקים. אתם תבואו לקראתנו מבחינת קביעת יעדים גבוהים יותר. מר קאמרה, בבקשה.

אני מנכ"ל ארגון כבדי השמיעה. אדוני היושב ראש, תודה שזימנת ישיבה של הוועדה הזאת אחרי שנה שבה לא היו דיונים על החוק הזה. המחיר של ההתמהמהות סביב החקיקה של החוק הזה זה מה שאנחנו מגלים היום. כלומר, התחלפו אנשים ורוב הגופים המשדרים לא יודעים מה היה בעבר. 5 שנים אנחנו דגנים בכל הנושא הזה דרך המועצות הציבוריות שמר מוקדי דיבר עליהן ושנתיים כבר דרך חקיקה, כי התייאשנו מהמועצות הציבוריות האלה. לא יכולים לבוא אלינו עכשיו, אחרי 5 שנים שאנחנו רצים אחריכם ולהגיד שלא צריך חקיקה - -

אבל חלה התפתחות גדולה מאוד.

המועצות הציבוריות האלה מעולם לא עשו את תפקידן קודם בנושא של החוק הזה. האמת חייבת להיאמר. ערוץ 2, שאני מברך מאוד על ההתקדמות ואין ספק שיש התקדמות גדולה בערוץ 2, עשתה את זה רק בעקבות זה שהחוק עבר בקריאה ראשונה. רק אז, אחרי למעלה משנתיים שהיו דיונים בינינו לבין המועצה הציבורית של מועצת הרשות השניה, היא נזכרה לבקש שימוע. אותו דבר בדיוק קרה עכשיו עם מועצת הכבלים והלווין. שבוע אחרי שפורסם על הישיבה היום, הם נזכרו שהם מפרסמים שימוע בנושא של התקנות לאחר למעלה משנתיים שאנחנו דנים אתם בנושא הזה.

מה שקורה הוא שאנשים חוזרים אחורה. בדיונים הקודמים כל הגופים, בלי יוצא מן הכלל, הסכימו לעיקרון שאנשים כבדי שמיעה וחרשים זכאים לשוויון מלא. כולם הסכימו לזה. הויכוח היה על המדרג. טענו על העניינים הטכניים, טענו גם על העניינים הכספיים ועל כך שצריך להתכונן בזמן. לכן, החוק הזה שכבר שונה כמה וכמה פעמים מדבר על 9 שנים כמעט, אבל עוד לא התחלנו. אנחנו מדברים על אחוזים בפריים-טיים, אנחנו מדברים על שידור מוקלט, אנחנו מדברים על שידור חי. אנחנו נותנים אפשרות של פטור מטעמים טכניים וטעמים כספיים, אבל לא יתכן שיבואו היום הגופים הנכבדים ויגידו שהם לא מוכנים לעיקרון, אחרי ששנים הם מסכימים לעיקרון ודוחים כל הזמן את הדיונים בעניינים טכניים.

חייבים להבין על מה אנחנו מדברים כשמדברים על האוכלוסייה הזאת: מדובר על זה ש-10% מהאוכלוסייה הם אנשים לקויי שמיעה. המילה לקוי שמיעה כוללת כבדי שמיעה וחרשים. רוב רובם של ליקויי השמיעה הם אנשים כבדי שמיעה. הם לא יודעים לקרוא את שפת הסימנים. לכן, הצעת החוק מדברת בעיקר על כתוביות, כי מי שלא יודע שפת סימנים לא יוכל ליהנות מזה. למה כן נעשה פה שפת סימנים, בדומה לחוק האמריקאי? בגלל שיש בארץ 9000 אנשים שיודעים שפת סימנים, הם זכאים גם כן להבין את מה שנאמר ולכן, יש אחוז שדומה מאוד לאחוז האמריקאי של תרגום בשפת סימנים אבל אין האחד מוציא את השני ולכן, לא נכון להגיד שחרשים מעדיפים שפת סימנים, כי רוב רובם של האנשים לא יודעים שפת סימנים.

אחרי שבכל הדיונים הקודמים נאמר שזה לא אפשרי טכנית, הקליט עבורנו נציג משרד המשפטים, דן אורנשטיין, שמגיח מדי פעם למולדתו בריטניה, מה קורה שם. האם יש זמן לאדוני? אני יכול להראות 2 דקות של חדשות במהדורה אנגלית והם גם לחוצים בזמן בדיוק כמו החברים בערוץ החדשות בערוץ 2.

בבקשה.

(בליווי סרט וידאו – מהדורת חדשות בשידור חי – בריטניה):

אתם יכולים לראות מהדורת חדשות בשידור חי בערוץ באנגליה. כל הערוצים מחויבים שם בליווי כתוביות. תראו באיזה מהירות הכתוביות, מי שמספיק לקרוא. יש צבעים שונים לכל דובר, כדי שאני אדע שהדובר משתנה.

עם כל הכבוד, זה לא שידור חי. תשים לב, שהכתוביות מופיעות והקרין עוד לא אמר את הדברים. זה לא שידור חי. יכול להיות שהם מקדימים את הכתוביות. תודה רבה.

רבותיי, אני חושב שהבהרנו את העניין. אני מאוד מבקש שכל אחד יעשה את המאמץ כדי לא לחייב אותנו לחוקק בדורסנות או בכוחניות.

אדוני, השאלה ששאלת, אם יש תודעה של מחויבות של הערוץ הראשון, השאלה הזאת בכלל לא מובנת לי. בוודאי שצריכה להיות תודעה, כי הם הרשות הראשונה שלנו הממלכתית. אם אין לה את התודעה הזאת, אז למי יש? זאת שאלה שבכלל לא עומדת לדיון. מי יהיה המודל והדגם והדוגמה ועליו אנחנו נצביע תמיד?

לא אמרתי שלא.

לא ענית ליושב ראש הוועדה.

לא משנה. רבותיי, שתהיה לכם שנה טובה ומבורכת וכל טוב. הישיבה נעולה.






(הישיבה ננעלה בשעה 14:50)