כנסת פתוחה

סיור ועדת הקליטה בשדרות

2
ועדת העלייה והקליטה
15/2/2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 209
מסיור ועדת העלייה והקליטה
יום שלישי ו' באדר א' התשס"ה (15 בפברואר 2005), שעה 10:15

סיור ועדת הקליטה בשדרות

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
מיכאל נודלמן

אנטולי נחשונוב - סגן ראש עיריית שדרות
רינה שטיינברג - מנהלת מחלקת קליטה בשדרות
תמי אהרוני - מנהלת לשכת הנגב המערבי
ישראל בודיק - מנהל מחוז באר שבע והדרום
אורית בראון - מנהלת מרחב דרום
שמואל אטיאס - עיריית שדרות
הרב אליעזר - סגן ראש עיריית שדרות
ז'אנה שניידר
אירה ביבר
שלום הלוי - עיריית שדרות
גבי בינסאן - עובד קהילתי, שדרות
עידו ז'ולאטי
חיבה שובאייב
ילנה ידלוקוב
רינת אשלומוב - רכזת תכנית סחב"ק, שדרות
שלומית סדרס

דנה גורדון

איה לינצ'בסקי

בוקר טוב, אני שמח לראות אתכם פה, בשנה האחרונה לא ראיתי הרבה חברי כנסת אצלנו, מלבד יורי שטרן שביקר פה, לכן אני שמח שבאתם לבקר אותנו ולראות איך אנחנו חיים בשדרות. החיים כאן לא קלים, יש לנו קשר טוב עם מחוז הדרום של משרד הקליטה הם עוזרים לנו ונמצאים בשדרות כמעט כל יום. יש לנו הרבה בעיות בשדרות, והרבה מהם לעולים ואם תוכלו לעזור לנו, אנחנו נשמח.

קודם כל תודה רבה על קבלת הפנים, במסגרת כל מה שקורה בשדרות בזמן האחרון ותודה לאל שאנחנו בתקופת רגיעה. חשבנו קודם כל לבוא לביקור הזדהות כוועדת העלייה והקליטה גם עם תושבי שדרות אבל גם עם העולים עצמם כי אנחנו יודעים שאחוז מאד גבוה של התושבים בעיר הם עולים חדשים ואנחנו יודעים שחלק גדול מהנפגעים היו עולים מאתיופיה רוסיה ואחרים.

למעשה תכננו את זה לפני כמה זמן ואז באה הכנסת כולה לשדרות לישיבת הכנסת והחלטנו שאנחנו דוחים את הביקור. ניסינו לתאם אותו עם ראש העיר ואנחנו כמובן מצטערים על כך שהוא לא יכול היה להיות כאן היום, ואנחנו מבינים שיש לו דברים חשובים יותר מלקבל חברי כנסת, גם אם הם מגיעים מירושלים.

מכל מקום באנו לישיבת עבודה והזמן שלנו יתחלק לשניים, נאלצנו לקצר את הסיור משום שהדיון על חוק פינוי פיצוי מתחיל ב- 12:00. באנו לקבל ידע ותדרוך מהאנשים שעוסקים בנושא בשטח, גם מאנשי הסוכנות וגם מאנשי משרד הקליטה. רצינו לשמוע מה סוג הבעיות בהם אתם נתקלים אנחנו בערך יודעים עם מה מתמודדים עולים חדשים אבל בעיר כזו יש תוספת בעיות, ורצינו לשמוע על כך מכם. החלק השני יהיה ביקור אצל העולים עצמם ואני מקווה שנשמע גם מה יש להם להגיד בנושאי תעסוקה דיור וכו'.

למען הגילוי הנאות הייתי רוצה להגיד שהייתה לי שיחה עם גזבר הסוכנות שדיווח לי על הפעולות שנעשו בזמן האחרון, על הסיוע, על איסוף הכספים, על הקמת מרכז טראומה על ההתרמה בארצות הברית, ומאד שמחתי לשמוע ממנו שהסוכנות התגייסה והצליחה לתרום לרווחת התושבים. אולי חברי חבר הכנסת נודלמן ירצה להוסיף על דברי.

אני מקרית שמונה ומזדהה עם הבעיות שפה, עברתי בעצמי הרבה קטיושות ואני חושב שמי שנפגע מזה הכי הרבה הם הילדים ורציתי לדעת איך מטפלים בילדים ואם יש מקרה שיש ילדים שנמצאים במצב לא טוב ומה עושים למענם.

האם יש כאן גם נציגי עולים

כל צוות העובדים שלנו, כולם עולים ויכולים לייצג את האוכלוסייה של שדרות.

כמו שאמרה יושבת הראש שהיום יש הצבעה על חוק ההתנתקות, מהניסיון שלי, הייתי נגד היציאה מלבנון בזמנו והייתה ישיבה של חברי כנסת בקרית שמונה, אבל אחרי היציאה מלבנון אף טיל לא נפל על קריית שמונה ואני מקווה שאם נצא מעזה יהיה שקט אצלכם ובאשקלון ואשדוד.

הלוואי שכך, אני לא מאמין בזה.

אני מאד מקווה שתתאכזב.

זה לא שאני לא מאמין לראש הממשלה שלנו או לממשלת ישראל, אני לא מאמין לפלשתינים.

נתחיל עם תיאור מצב ותיאור פעולות.

שדרות נמצאת בשבועות האחרונים בשבועות טובים, קצת מתאוששים אבל עברה עלינו תקופה מאד לא קלה. חוץ מהתמודדות עם מצב ביטחוני קשה ולא שגרתי, גם המרקם של האזרחים תורם למצב, אנחנו מדברים על 40% עולים בעיירה לא גדולה, כ- 8500 עולים ואלה נתונים שמשתנים כי עוזבים את העיר, נולדים, נפטרים.

8269 לפי נתוני משרד הקליטה, נכון ל- 31 לדצמבר 2004.

ואיך מתפלגת האוכלוסייה?

הרבה יוצאי קווקז, יוצאי בוכרה, מעט מאד יוצאי אתיופיה מ- 92, רוב עולי אתיופיה הם ממבצע משה מ- 89 . סך כל עולי אתיופיה שעלו ב- 89 וגרים בשדרות הם 179 שמרביתם עלו ב-82.

בשתי העליות יש כ- 120 משפחות. יש שתי קבוצות מאופיינות, קווקזים ובוכרים עולי קווקז הם בריכוז יחסית גבוה בשדרות אחרי אור עקיבא.

נתון שני שמאפיין את שדרות זה אחוז גבוה של ילדי עולים, כ- 35% מכלל הילדים בשדרות הם ילדי עולים. את כל התכניות שאנחנו עושים היום בשדרות אנחנו מתאימים לילדי העולים משום שזה אחוז גבוה באוכלוסיה. מפה אנחנו מתחילים לעבוד, התכניות שלנו מודולאריות אנחנו עובדים גם עם ילדים, בני נוער וקשישים, שרק בעיר כזו קטנה 8 מועדוני קשישים הם מועדוני עולים, וזה הרבה. אחוז האבטלה לא קטן בשדרות, מספר די בעייתי, כ- 16% בשדרות כשרובם עולים.

נוסף על כל זה המצב ביטחוני שהוא מצב קשה. אנחנו מתמודדים גם עם הנושא של מצוקות הורים שמפחדים לשלוח את הילדים לבית הספר, שלא תמיד מבינים את ההנחיות של פיקוד העורף, או מה רוצים מהם, כי לא הכול מגיע אליהם בשפתם.

ערכנו דיון בנושא תעסוקה ודברנו על זה שלעולים אין אפילו את השפה השימושית גם לא לאבטחה ולא יכלו לעשות להם את ההסבה בגלל השפה, חשבנו גם לעשות קורסים לשפה שימושית.

האם יש לכם מוקד להשמות של משרד הקליטה שגם דואג לקורסים, כי הבנו שמשרד הקליטה נותן קורסים לעברית שימושית כדי שאנשים יוכלו לצאת לעבודה, וגם קורסים שימושיים, איך זה פועל?

שאלה שנייה, אם מישהו יוכל להתייחס לתכניות החינוך האם מה שמשרד החינוך נותן לכם מספיק מבחינת תוספת שעות לימוד לעולים תכניות שלאחר בית הספר וכו'.

בנושא תעסוקה קיימנו השתלמויות ערב, האמת שאנחנו נותנים הרבה עברית ואני מוכרחה לומר שאני לא יודעת מה יוצא מזה.

למה? אתם לא מסתכלים על תוצאות?

יש הרשמה גדולה ומשום מה, ואולי חיבה תעזור לי בהמשך כי היא מורה לעברית. אני מוכרחה להגיד שלפני כשלוש שנים עשינו כאן קורס מיוחד למורות שהיו מורות לרוסית, בעיקר ברוסיה, ועשינו להן הסבה למורות לעברית. בקורס היו שמונה יוצאות קווקז ואחת יוצאת בוכרה, ויצאו שש מורות. חלק מהעניין היה שהמורות האלה היו אמורות לגייס לעצמן תלמידים על מנת להעשיר אותן שלא בגיוס הרגיל. אנחנו נותנים המון עברית וכנראה שיש בעיה אולי במערכת, אולי בציפיות שלנו, יש לי הרגשה שהם לא יודעים עברית למרות שאנחנו נותנים עברית. השנה נתנו גם עברית תעסוקתית לאנשים שהופנו אלינו על ידי שירות התעסוקה.

לכמה אנשים העברתם קורסים כאלה.

כ- 200 אנשים. כרגע יש מרכז שלא ממומן על ידי משרד הקליטה אלא על ידי התמ"ת והג'וינט. שם אנחנו נותנים גם עברית וגם קורסים מקצועיים. יש קבוצה של 22 נשים חד הוריות באמצע תהליך, כשבקורס הזה נותנים להם גם מקצוע גם עברית וגם מחפשים להם תעסוקה.

מה אחוזי ההצלחה?

בינתיים אין כי זה באמצע תהליך.

נחזור לעברית, עד כמה שהבנתי למשרד הקליטה יש עכשיו מדיניות לתגבר ולתת כסף לקורסים לעברית, זו הייתה העדיפות של השרה. את אומרת לי שלמרות המאמצים נראה לך שהתוצאות רחוקות מלספק. אתם בודקים למה? אולי זו שיטת לימודים לא נכונה? אולי אין מוטיבציה? צריך לבדוק את עצמנו כמערכת.

כל זמן שאחינו שבאו מרוסיה מדברים רק רוסית, לא מדברים עברית רק שומעים את השיעור והולכים הביתה. כל הפעילויות שלהם ברוסית, עיקר הסיבה היא שהם ביחד ואין להם עניין לדבר עברית ביום יום לכן הם מתקשים ללמוד את זה. אבל אם היו עושים פעילויות של רוסים וישראלים עם מרצים בעברית, לאט לאט הם יקלטו.

הוא מדבר על קשישים שזו אוכלוסיה שונה ויכולת הקליטה שלהם אחרת.

הצעירים לומדים תוך כדי עבודה.

אנחנו הולכים לעשות פיילוט חדש של עברית דרך מחשבים, עוד שיטה שמנסים ללמד בה עברית דרך תוכנות במחשב.

על איזה גיל אתם מדברים?

בתכנית הזו לא מדובר בפנסיונרים, אנחנו רוצים להתחיל עם נוער בהכנה לפסיכומטרי ואנחנו רוצים להגיע לגילאי ביניים לשיפור העברית, ואנחנו רוצים להגיע גם לאנשים שעובדים.

זה בדיוק מה שצריך כי לאנשים שעובדים אין זמן ולכן דרך המחשב זה יותר קל ויותר פשוט.

זה בהנחה שיש להם מחשבים.

הם מגיעים למרכז המחשוב, זה לא בבית.

הם יוכלו לקבל תוכנות הביתה למי שיש מחשב אבל יש כאן גם מרכז מחשוב שהם יכולים להגיע בזמנם ולשבת מול המחשב.

הצעירים שלקראת פסיכומטרי, למה בבית הספר לא עושים את זה.

אני מרכזת שנה השלישית תכנית של סטודנטים חברים בקהילה, תכנית להעצמת סטודנטים עולי קווקז ומעורבות חברתית בקהילה. עם הפעילויות החברתיות נכנסנו לקהילה ואפשר לומר גם שעל רקע ההצלחה במעורבות בקהילה התחלתי לעבוד כרכזת תכניות לעולי קווקז מטעם הג'וינט במחלקה הקהילתית ברווחה.

לשאלת הכישלונות בידע השפה, לא משתמשים בשפה גם אם לומדים אותה, ואני מדברת על הדור המבוגר לא על הסטודנטים.

מה עם הסטודנטים?

הסטודנטים לא רק יודעים עברית הם גם תורמים לקהילה. יש פה כ- 80 סטודנטים עולים מקווקז שלומדים הנדסה רובם במכללת ספיר הסמוכה לשדרות וכ- 30 במכינה, חלק קטן לומד באוניברסיטה.

את אומרת שבעצם הדור שהגיע גמר תיכון וצבא זה דור שכבר הולך בתלם?

משתדלים, לפעמים על רקע כלכלי קשה בבית זה קשה.

יש עזרה בשכר לימוד?

יש קבוצה גדולה שהספיקה ליהנות מסיוע לשכר לימוד לסטודנטים אבל זה הולך ומצטמצם. אלה שמעל עשר שנים בארץ ועדין הרקע המשפחתי לא השתנה כמעט ולא זוכים לסיוע הזה.

אני אוסיף ואומר שכרגע בשנת 2004 היו 38 סטודנטים שקבלו מימון. בבן גוריון למדו שניים במכללת ספיר 21, במכללת קיי שניים, במכללת הנגב 13, זה במימון מנהל הסטודנטים. המנהל מממן ליוצאי קווקז עד עשר שנים בארץ את שכר הלימוד לשלוש שנים כך שהותיקים בניהם לא זכאים לשכר לימוד ויש גורמים אחרים שעוזרים.

חשוב לי לדעת על גילאי ילדי בית הספר.

יש פה נציגה רשמית של משרד החינוך, בגילאי היסודי יש כל מיני פרויקטים של הג'וינט שנכנסו ללימודי עברית וכל מיני פרויקטים אחרים.

מה התקציבים שמגיעים לתלמידים ממשרד החינוך.

ממשרד החינוך לא מגיעים תקציבים לעולים.

הם מגיעים לבתי הספר ולא לעולים, לכל עירייה מגיעים כספים לבתי הספר לפרויקטים מיוחדים, כנראה את לא יודעת ואני מאד ממליצה לך שתדעי את זה.

שאלתי ולא קבלתי תשובה.

מי ממונה על תיק החינוך בעירייה?

שי בן יעיש.

אני מבקשת על זה תשובה, מערכת החינוך מקבלת תוספת תקציבית לכל ילד כדי להוסיף שעות ללימוד עברית או עזרה בשיעורים. נאמר לנו פעם אחרי פעם, על ידי אנשי משרד החינוך שהם לא הקטינו את התקציבים. בתי הספר מקבלים את הכסף הזה וחשוב לנו לדעת אם בתי הספר שמים את זה בפול הכללי ולא מטפלים בילדי העולים, או מוציאים את זה על התלמידים העולים בתוספת שעות.

אין לי תשובה על זה ואני אשמח לתת בהמשך אחרי שאברר את זה.

כל העניין של התקציבים שמשרד הקליטה מעמיד לרשות שדרות, בפרט בתקופה הזו, האם התקציבים האלה אינם דלים משמעותית יחסית לאוכלוסיה של מעל 8000 עולים, לפי נתוני הלמ"ס? מספר העולים בשדרות הוא מעבר למספר הזה אלה מספרים רשמיים לגבי תאריכים קודמים. מן הראוי שהתקציבים שמשרד קליטה מעמיד לישוב שקלט מסה של עולים חדשים ובפרט בתקופה כזו ייבדק כיוון שהתקציב שקיים היום - - -

אתה לא יכול להפנות את השאלה אלי בלי לתת לי תשובות, אם אתם לא אומרים לי מה התקציבים שעומדים לרשותכם אני לא יכולה לשפוט את זה. למי שאחראי על תיק הקליטה צריכה להיות תמונה כוללת מה מתקבל ממשרד הקליטה, ואז נוכל לפעול אני לא אוכל לנחש את זה אם אתם לא נותנים לי נתונים.

נציגת משרד הקליטה יכולה לומר לך מה רמת התקציבים שניתנה השנה ושבשנה שעברה ואתם כוועדה מן הראוי שתפעילו את כל המאמץ שלם כדי להגדיל אותו.

אתה דובר העירייה?

דובר העירייה הוא עורך דין כהן, אני עובד עם הדובר מאחר ואני נמצא בישוב שנים רבות אני עוקב אחרי מה שמשרד הקליטה תרם, והוא לא תרם את חלקו בצורה הטובה ביותר.

הייתי רוצה שהדיון הזה יהיה מסודר ושלא נשים את העגלה לפני הסוסים לכן קודם נשמע ואחר כך נשפוט. אני לא נציגת משרד הקליטה.

את לא הנציגה שלהם אבל את יושבת ראש ועדת הקליטה, יש לך יכולת לומר למשרד הקליטה את הדברים.

בתקציב הקהילתי והכוונה שזה לא כולל תעסוקה, בשנת 2004 משרד הקליטה העביר 1,131,841 ₪ שזה כולל חלק לפעילויות דרך הרשות המקומית דרך מחלקת הקליטה העירונית על תכניות שמחלקת הקליטה בנתה בשיתוף פעולה עם נציגי העולים ואתנו. הרשות הגישה ואנחנו מעבירים את הכספים לרשות המקומית.

כמה העברתם בעבר?

הרבה פחות. השנה תגברנו את התקציבים, אין לי את הנתונים של 2003, אבל ב- 2004 תגברנו די הרבה.

זה לא כולל שיעורי עברית?

לא כולל עברית, לא כולל סיוע בתעסוקה לא כולל קורסים תעסוקתיים ולא כולל קידום. זה כולל את כל החוגים שעושים דרך הרשות המקומית, זה כולל 430,000 ₪ ל- 215 ילדים בתכנית פל"א פעילות לימודית אחרת, הכנה לבגרויות שאנחנו נותנים ל-215 תלמידים דרך החברה למתנ"סים. זה כולל פרויקטים עם הג'וינט למשל פרויקט קידום יוזמות פרויקט מנהיגות עולי קווקז מועדונית באתר חירום, עזרה לסחב"ק, זה 29,000 ₪ דרך הג'וינט. מהעיזבונות נתנו 30,000 ₪ ואני מדברת על החלוקה של ה- 1,131 מיליון.

אם זה לא כולל קורסים לעברית ותעסוקה, מה התקציב הכולל?

אני אעשה חישוב.

אין לך תמונה כוללת כמה משרד הקליטה מקציב?

זה הולך לפי פרויקטים, יש לי תמונה כוללת כולל תשלומי הפרט וזה לא נכון להגיד כי אז יש הרבה מאד כסף. תשלומי הפרט זה התשלומים לעולים לסל קליטה וכל מה שמגיע לכל עולה.

בזמן שאת עושה חשבון אנחנו כבר שומעים שאנחנו מדברים על מיליון וכמה מאות אלפים שזה לא סכום קטן.

זה משרד הקליטה אבל בל נשכח שברווחה יש תקציבים שהם צבועים לעולים ובחינוך יש תקציבים שצבועים לעולים, הכסף של משרד הקליטה הוא אקסטרה לתכניות מיוחדות לעולים.

תנסה אתה לתת לנו תמונה כוללת כאחראי על תיק הקליטה.

מה שאנחנו קבלנו דרך העירייה בשנת 2004 היו לנו 240,000 ₪ בינתיים ב- 2005 אנחנו מתחילים עם תקציב של 110,000 ₪.

זה תקציב נוסף למיליון? כלול בתוך המיליון?

רוב הכסף מהמיליון הזה מקבלת החברה למתנס"ים, רווחה וחינוך אבל מה שקבלה מחלקת הקליטה ממשרד הקליטה בשנת 2004 היה 240,000 ₪ ועוד 100,000.

תנסה לתת לי תמונה ברורה כי אני לא מבינה לאן הולך התקציב הזה ולאן התקציב ההוא ואם יש עוד תקציבים שהולכים לעולים דרך רווחה או חינוך.

יש לי תמונה על הפרויקטים שלנו במחלקת קליטה של עירית שדרות.

הוא אחראי על הכסף שמעבירים דרך הקליטה לעולים, דרך העירייה לעולים. זה לא הולך ביחד עם תקציב הרווחה.

יכול להיות שאם מישהו היה יושב ועושה תחשיב על כל הכספים שמגיעים מכל המקורות וזה מה שעושים בעיריות אחרות, היינו מקבלים תמונה אחרת כי אנחנו מנסים לראות איך לחבר את כל התקציבים האלה יחד ולהשתמש בהם בצורה יותר יעילה. אני יודעת שבכמה עיריות יש יוזמה להביא סביב שולחן אחד את כל הגורמים ולראות כמה מוציאים מתוך תקציב רווחה על עולים, לפעמים יש גם כפילויות לכן אני מציעה שתעשו את הדבר הזה כדי שנקבל תמונה כוללת.

היינו רוצים גם לדעת, אחרי כל מה שאנחנו שומעים פה, מה בדיוק חסר, האמירה הכללית שמשרד הקליטה לא עושה מספיק אני מוכנה לקבל אותה כי אני בכנסת וקל לי להעביר ביקורת אבל הייתי רוצה להבין מה חסר כדי שנוכל לפעול בצורה יעילה. איפה חסרים תקציבים? שאלתי על חינוך ולא יכולתם לענות לי, חשוב לי לדעת האם מוציאים את הכסף ששולח משרד החינוך על שיעורים נוספים לילדי עולים או לא.

אלה דברים שחשוב לנו לדעת כדי לראות מאיזה קצה לפעול ואיך לנסות לעזור. אני מאד ממליצה שנקבל תמונה כוללת גם אם זה דורש ישיבה פנימית שלכם כדי שנדע מאיזה זווית אפשר לקבל עוד. אתה יכול להגיד באיזה תחומים חסר לכם?

אני לא ממונה על הקליטה לא על הרווחה, אני ממונה על התרבות התורנית ופונים אלי עולים שצריכים המון עזרה. למשל יושבת בחוץ משלחת של עולים שטוענים שעמיגור הכפיל להם את מחיר השכירות והם לא עומדים בזה.

דבר שני, יש לי דוגמא טרייה של אישה בלי בעל וששה ילדים עם דירה שגובים ממנה 1500 ורוצים להוציא אותה מהבית. יש לה חוב אבל היא משלמת כל חודש 1500 ₪, יש כאן דוגמא לתשלום אחרון שלה. למה שלא יעזרו לה להישאר בבית שלה עם הילדים ויעזרו לה לשלם את החוב.

היא לא הגיעה להסדר עם הבנק?

היא הגיעה להסדר עם הבנק, יש לי גם מכתב מעובדת הרווחה שמתחננת שישאירו אותה בדירה ולא יזרקו אותה לרחוב. דוגמא נוספת היא של יהודי עולה מצרפת שיש לו בעיה שהוא חולה לב. בבית החולים אמרו לו שהוא צריך לישון עם מכשיר הנשמה כל לילה אחרת הוא עלול למות, אומרים לו שהוא צריך לשלם 400 ₪ תשלום ראשוני וכל חודש 180 ₪.

יש לו ביטוח לאומי?

כן, אבל יש לו גם שלושה ילדים והוא בן 60.

זה הסיפור של כולם, זה יותר גרוע אצל קשישים.

במשרד הקליטה יש קרן של חמישה מיליון בשנה לעזרה לאלה שלא יכולים לעמוד במשכנתא. יש קרן של עשרה מיליון שקלים לאלה שלא יכולים לשלם לעמידר ועמיגור.

חשבתי שהם מכסים רק משכנתאות, הם מכסים גם מצבים כאלה?

בהסכם שהיה במפלגה שלנו הוסיפו גם עשרה מיליון לבעיות אחרות, אתם צריכים לפנות למשרד הקליטה לקרן הזו.

יש 70,000 אנשים שלא יכולים לשלם משכנתא, ההערכה היא ש- 40% מהם עולים ולפי דעתי גם יותר. קמה ועדה בין משרדית שעוסקת במקרים הפרטניים האלה כי הדרישה שלנו הייתה לבוא עם הסכם עם הבנקים ולפרוש אחרת או להקטין את התשלומים החודשיים או להגדיל את מספר השנים אבל הבנקים לא רוצים. הסיפור של לשלוח עולים שלא מבינים את השפה לקנות דירה ולהתחייב על משכנתא בלי שהם יודעים אם הם יכולים לעמוד בזה או לא, זו מדינות שהוכיחה את עצמה כבלתי נכונה ובזה אנחנו פועלים בנפרד.

אבל כיוון שכל כך הרבה אנשים נקלעו לצרה, חוץ מהקרן שדיבר עליה פרופ' נודלמן יש ועדה בין-משרדית שעוסקת בצורה פרטנית בכל העולים שלא יכולים לשלם את המשכנתא ומנסה לעזור להם בפרישת החובות בצורה אחרת. אני מציעה שאת החומר של הגברת הזו תיתן לנציגת משרד קליטה ושהיא תפנה בקשה לוועדה הבין משרדית, הם פתרו עד עכשיו לא מעט מקרים כאלה.

לדעתי אסור לנו לשלוח עולים שלא מבינים שום דבר לקחת על עצמם כאלה חובות, במיוחד שאין להם עבודה, חלקם פוטרו מהעבודה חלקם קשישים שהקצבה שלהם מהביטוח הלאומי קוצצה ויש לנו מקרים כאלה בכרמיאל או במקומות אחרים של אנשים שקודם הייתה להם קצבה גבוהה יותר ויכלו לשלם יותר היום הקצבה ירדה והם לא יכולים לעמוד בתנאי התשלום. גם אם ימכרו את הבית הם לא יכולים להחזיר את החובות כי הערך שלו ירד והם נמצאים במצב שהם לא יכולים לשלם לא יכולים למכור ולא יכולים לצאת מהבית.

היו בשדרות מקרים שהבנק מכר את הבית והעולים קבלו זכאות לדיור ציבורי אחרי שהייתה להם דירה והם לא עמדו בתשלומים.

אבל גם אם היא תצא עכשיו, עד שתקבל זכאות וימצאו לה דירה כמה זמן זה ייקח. אני רוצה להודות לך יושבת הראש על לבך הרחמן והייתי שמח לשיתוף פעולה נוסף בעתיד.

באת לשמוע אנשים מהקהילה וגבי עובד ברווחה ויכול לספר לך על הפעילות והבעיות שם.

המצב לאחרונה מאד קשה, איבדתי את הילדה שלי וזה מאד עצוב וקשה לי להתמודד עם זה. בתחום הרווחה האתיופית אני עוסק בשני תחומים בתחום הפרטני ובתחום הקהילתי. אני מטפל בצרכים כספיים של משפחות וילדים ברווחה. אני מטפל רק בקהילה האתיופית ומנסה לספק לה את השירותים בתחום הפרויקטים הקהילתיים.

בתחום הקהילתי יש פרויקטים שאנחנו מכירים מזה שנים, בראש בראשונה צריך להקים מנהיגות בקהילה שתוכל לשרת את עצמה ותוך כדי להשתלב בחברה הכלל יישובית. בשנת 2000 הקמנו ועד שכונה ועשינו בחירות דמוקרטיות והוועד הזה מוכיח את עצמו בפרויקטים קהילתיים כמו מסיבות אירועים טיולים וגם פעילויות למען איכות הסביבה. מתייחסים גם לפרויקטים קהילתיים גם בחשיבה גם בתכנון וגם בהפעלה, זאת אומרת שהם משתתפים גם בצוותי היגוי של הקהילה.

יחד עם זאת חשבנו שצריך לתת כלים לפעילים האלה ובשנת 2004 פתחנו קורס לפעילים שניתן במסגרת היחידה לעבודה קהילתית באגף הרווחה, היה קורס מוצלח שהשתתפו בו 13 אנשים שעובדים בקהילה ויש תוצאות טובות.

הבעיה שלי היא שבאופן אישי אני רוצה לקדם את הנושא של המנהיגות הזו אבל חסרים לי משאבים בסיסיים, אפילו כמו הוצאות כיבוד בזמן ישיבות עם אורחים, ועושים את כל הדברים בשכונה. הרווחה הקצתה סכום בסיסי שעזר אבל הוא לא מספיק אם אני רוצה לבקש זה לחזק את המנהיגות תוך השילוב בחברה.

דבר נוסף זה מועדון קשישים, מאז 91 לא ראיתי מועדון קשישים לאתיופים. יש לנו 35 קשישים בקהילה מתוכם 23 קשישים שמתגוררים בשכונה אחת, שם פתחנו את המועדון שהוא עמוס בפעילויות חברתיות וקהילתיות של גופים שונים כמו הפוך על הפוך מועדונית לילדים בגיל בית הספר היסודי ומועדונית לילדים קטנים.

יש מחסור של מקום, אבל הצלחתי לגייס רכזת פעילות לקשישים אשה מצוינת שמבינה עברית וכרגע אין לה הכנסה כי היא לא עובדת. סיכמנו שהיא תתנדב לזמן מסוים ואחר מכן היא גם תצטרך את הצרכים שלה. היא נהדרת עם הקשישים, הם יצאו לכמה מקומות לטיול וזה דבר מאד חשוב אבל לצערי הקבוצה עומדת להתפרק כי היא לא יכלה להמשיך בלי הכנסה. דווקא במצב הזה שאנחנו נמצאים בו האוכלוסייה החלשה צריכה את תמיכה הזו. בתחום הרווחה יש תמיכה במשפחות לילדים שנמצאים בסיכון.

יש הרבה ילדים שנמצאים בסיכון?

הסיכון נובע לרוב מבעיות כלכליות.

יש הרבה ילדים שנשרו מבית הספר?

לא הרבה, אבל יש. צריך למלא את המסגרת מגיל לידה עד שלוש, קשה להם בבית והם לא מקבלים את הצרכים שלהם בבית. למשל צרכים חברתיים כמו שפה הם לא הולכים לגנים בגלל העלות. המצב הכלכלי לא נתפס בנהלים של רווחה וחיזוק השפה העברית לשמחתי יש לנו כ- 20, 25 אנשים שרובן נשים ברשותה של רינה שעוזרים עם השפה. בסופו של דבר, אין לי מושג בנושא של התקציב אבל רציתי לדעת במה עוזר משרד הקליטה, בתקציבים שלו? לאיזה פעילות ספציפית?

לדעתי מספר העולים בשדרות מגיע לכ- 50%, כאשר המצוקות הכלכליות בשדרות קשות ומתמשכות. אם הממוצע הארצי שמטופל בשירות נע בין 18%, בשדרות זה כמעט 30% שזה כמעט שליש מהאוכלוסייה שמטופלת. אנחנו פוגשים אותם בכל הרבדים מילדים בסיכון עד לשאר המצוקות הכלכליות, כאשר סטטיסטית יש ברווחה כ- 60% עולים. עיקר המצוקות הם מצוקות כלכליות מצוקות של תעסוקה וילדים בסיכון.

מה אחוז הילדים בסיכון?

כ- 15% שזה מספר לא מבוטל.

הרוב עולים?

סטטיסטית, בכל האוכלוסייה משולבים העולים, כ- 60% מהמטופלים הם עולים שמשולבים כמעט בכל הפרויקטים כאשר בתקציב הרווחה כ- 16 מיליון כולל הכול ויש פער עצום בין הצרכים לבין המשאבים שמעמידים לנו וזה כולל את הותיקים ואת כלל האוכלוסייה, כמעט חצי מהתקציב הוא לעולים.

כחצי מהתקציב צבוע לעולים, אין לנו בעיה שבתקציב שלא צבוע ישתמשו לעולים.

יש לשדרות עיר או קהילה יהודית שאמצה אותה?

יש לשדרות שתי שותפויות כרגע עם קהילה בחו"ל, שותפות אחת שמשתתפת עם שער הנגב ועם קהילת הולנד, זו שותפות שמניבה קרוב ל- 250,000. הפרויקטים בה רובם משתתפים לשדרות ולשער הנגב גם מחלקות הרווחה והחינוך וגם משלבים אוכלוסיה ותיקה עם אוכלוסיית עולים. השנה נכנסנו לסיוע מיוחד לעמותות כמו אפיקים בנגב למועדוניות לאתיופים גם לילידם בגיל היסודי וגם לגיל תיכון אנחנו גם מסייעים למחלקת הרווחה בפרויקט לאמהות חד הוריות ומועדוניות לנוער קווקזי.

זה כתוספת לתקציב? אבל את אומרת שיש שתי שותפויות.

השותפות השנייה היא שותפות חדשה רק לעיר שדרות עם פדרציית צפון מזרח ניו-יורק שזה אזור אולבני ועוד כמה קהילות מסביב, שזו שותפות בתחילתה עוד לא הניבה פירות אבל יש תקציב של 100,000 דולר שהועבר.

מעבר לזה סוג האוכלוסייה הוא כזה שכמעט 50% הם עולים חדשים ושאר הפרויקטים שלנו זה מלגות לסטודנטים או הקרן לנפגעי טרור שלצערנו הרב חלק גדול מהנפגעים הם עולים חדשים, זה נושק לכלל האוכלוסייה ואנחנו לא צובעים אותו דווקא לאוכלוסיית העולים.

למעשה אנחנו פוגשים את העולים ומלווים אותם מגיל לידה עד לשיבה כולל האוכלוסיות המיוחדות של נכים ומוגבלים. אנחנו נתקלים מידי יום באנשים שלקחו משכנתאות ועומדים היום בפני פינוי. כמובן שיש לנו תכניות ייחודיות לכל גיל ותכניות אינטגרטיביות אני רק אזכיר מפאת קוצר הזמן פרויקט לגיל הרך של מדריכה ביתית למשפחות צעירות מעולי קווקז שזו מדריכה שמלווה את המשפחה ועוזרת לה בכל הנושא של גידול ילדים.

יש את המועדוניות שמתרכזים שם ילדי עולים במספר לא קטן. יש מרכז הורים וילדים עם שיטות חדישות שמטפלות בהורים ובילדים ביחד, גם שם יש משפחות של עולים במספרים לא קטנים. יש מועדוניות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים לשעות הפנאי, לנכים ולמפגרים. יש גם אוכלוסיה של חולי נפש שיש שם כוחות ובעיות באוכלוסיית העולים החדשים. יש תיאטרון בובות שכולו על בסיס עולים חדשים חולי נפש ורואים שם את הכוחות.

יש גם את התחום הקהילתי, כל נושא ליווי של האוכלוסייה אתיופית, בית הספר לפעילים שגבי סיפר עליו, כנ"ל עשינו לעולי קווקז ויש לנו כל מיני תכניות של התערבות ואנחנו הולכים לקראת פעולות של צוותי חירום שכונתיים שתהיה תשובה לחוסן הקהילתי.

אתה מתכון לאנשים שמטפלים בטראומות?

אני מתכוון שכשיש אירוע, עד שבאים אנשי המקצוע חשבנו לנכון שאזרחים תושבים ופעילים שכונתיים יהיו הכוח הראשון לעזור.

הרעיון הוא להכשיר אותם, מעבר לכוחות שלהם, יש להם "אינפוט" מקצועי גבוה מאד, והעזרה שלהם היא יותר מהעזרה המקצועית. יוצרים מערכת משולבת של אנשי מקצוע וצוותים שקבלו הכשרה מתוך הקהילה, שמכירים את האנשים מכירים את האווירה מכירים את התרבות והשפה ויוצרים יחד מערכת טיפולית משותפת בטווח המיידי וגם בטווח הארוך. אנחנו רואים באנשים האלה טיפול מקצועי לכל דבר.

נכנסנו עם פרויקט "משעול" עם הג'וינט שזה מתחם שברובו עולים חדשים לפעילות קהילתית מרוכזת וזה נועד לחזק את השכונה ואת עולים. הדבר האחרון זה הקשישים, יש לנו מועדוני קשישים.

אני מבינה שיש הרבה לקווקזים ואין לאוכלוסיה האתיופית.

גם לאוכלוסיה האתיופית יש מועדון, שברגע שהתחלנו עם הפעילות הזו הייתה בחורה אמרה שהיא מוכנה לרכז את הפעילות בהתנדבות, יש בעיה עם כל התשתיות הפיזיות ועם הקהילה האתיופית אנחנו עובדים עם שני מקלטים שיש להם את הבעיות שלהם זה לא כמו מבנה שנבנה פונקציונאלית, אנחנו מנסים להתמודד עם בעיות השיפוץ וההתאמה יחד עם בעיית המצב הביטחוני.

יש לכם מעקב או ידע על עמותות וולונטריות שפועלות בקרב ארגוני העולים? יש רשימה של עמותות ואתם יודעים איך הם פועלים?

עשינו מיפוי באמצעות היחידה להתנדבות של כל הארגונים שפועלים בשדרות. ישנו תיק מיפוי מאד מסודר, בתחום העולים הבולטת היא עמותת סל"ע שאנחנו עובדים אתה, יש גם את עמותת ידיד ועוד הרבה.

אני מארגן עמותה שמחלקת כל שבוע אוכל לעולים מעל 500 משפחות.

יש גם את עמותת רעות, גוונים, אפיקים בנגב.

כיוון שזמננו קצר ואנחנו הולכים לפגוש עולים בשני מוקדים, אני רוצה להודות למי שקיבל אותנו ותרם לדיון. למרות שאנחנו שומעים על משאבים שמוקצים על ידי משרד הקליטה ומשרד הרווחה ומשרד החינוך והסוכנות היהודית ושותפויות עם קהילות, אנחנו עדין רואים שבמצב כמו שיש בשדרות גם אילולא המצב הביטחוני, מצב האוכלוסייה הוא במצב כלכלי קשה, כשבעצם התקציבים הולכים ומצטמצמים וכל זה לא מספיק.

נעשה שיעורי בית וננסה לקבל תמונה כוללת גם ממשרד הקליטה אבל הייתי רוצה לומר כעצה, כי אין לי שום זכות להגיד מה לעשות, כשיושבים סביב שולחן אחד מתחילים לראות מה כל אחד עושה. זה לא רע לפעמים לקבל תמונה כוללת ולראות אם ניתן לעגם משאבים.

אנחנו נשב ונראה איך אנחנו יכולים לפעול מול משרדי הממשלה שונים ואם תעזרו לעצמכם ותעזרו לנו לקבל תמונה יותר כוללת, מי נותן מה, אני חושבת שנוכל להתקדם קצת יותר. בנושא של הקהילה האתיופית נבדוק בצורה קצת יותר יסודית, כיוון שאני מניחה שרוב העולים הם קווקזים יכול להיות שיותר תקציבים הולכים לשם, אבל גם אם הקהילה האתיופית קטנה הצרכים הם שונים וקיימים. אני חושבת שהרעיון של לפתח מנהיגות הוא מאד חשוב ואנחנו ניקח לשימת לבנו כל מה שגבי אמר, וננסה לראות מול משרד הקליטה הג'וינט וגופים אחרים, איך אפשר לעזור לך עם הבעיות שהעלית, ותודה על כל מה שאתה עושה.

יש שכונה שנקראת שכונת חירום, היום זה הנביאים למעלה מ- 90% עולים ואין בית כנסת. הם אומרים שברוסיה היה להם בית כנסת גדול וכאן אין להם.

לא היה ברוסיה בית כנסת מפואר.

אני רוצה להרחיב את המקלט אני מבקש את העזרה שהג"ה ייתנו את האישורים המהירים ואם זה אפשרי לעזור לזה בתקציב.

נפנה לראש הממשלה, שהוא כידוע גם שר הדתות ויש אצלו תקציבים נצטרך לראות מה אפשר לעשות. אני מכירה את זה שכל אחד מספר כמה היה טוב בחו"ל, אבל בנינו לא היו שם בתי כנסת מפוארים.

אני רוצה לנצל את השולחן הנפלא שיושב כאן של אנשי עשייה וכמובן שטובת העיר שדרות עומדת לנגד ענינו, ולבקש שתהיה הזדמנות לרכז את כל הגופים העסוקים בנושא קליטה, שזו לא תהיה הזדמנות חד פעמית אלא כמו שדברה יושבת ראש הוועדה, לעגם את כל המשאבים.

אולי תקימו פורום כזה.

להקים פורום שישב קבוע שנדע מה יש כאן כי יש כל כך הרבה עשייה וכספים שמוזרמים לעיר בנושא קליטה ושיהיה לזה המשך שהשולחן הזה לא יהיה חד פעמי.

אני רוצה לציין שסגן ראש העיר חדש בתפקידו והשאלה הראשונה שהוא שאל כשנכנס לתפקידו הייתה איפה התמונה הכללית של כל הפעילות שיש לעולים כולל מחלקת קליטה ועלייה.

אני רק אתמול הבנתי שהחברה למתנסים מקבלת כסף ממשרד הקליטה. לסיום אנחנו מעוניינים לתת לך תמונה של שדרות ושל השכנים שלנו בעזה.


מרכז פל"א בשדרות

שלום לכולם וברוכים הבאים, תרשו לי לברך את מי שהגיע אלינו היום, נכון ששדרות היא עיר שבשנה האחרונה מתרחשות בה תקריות מאד לא נעימות אבל חשוב לנו שתראו גם את העשייה במרכז פל"א שפועל כשבע שנים. אני רוצה לברך את חברי הכנסת קולט אביטל ומיכאל נודלמן, מר אנטולי נחשונוב מחזיק תיק הקליטה וסגן ראש עיר שדרות, תמי אהרוני וז'אנה ושאר החשובים כאן.

אני שמחה להציג בפניכם את תכנית פל"א, תכנית ארצית שפועלת מזה כעשר שנים בחברה למתנ"סים, זו תכנית שמאמינה באנוש. כל הנוכחים כאן, הרכזת איגנסה, נציגת המורים פלורה והילדים הנהדרים שנמצאים כאן יכולים להעיד על העבודה והעשייה שלנו.

אחד הדברים שחשוב לי להעביר לכם שפל"א זו לא רק עשייה לימודית חלק מהמטרות שלה הן בהחלט לימודיות וכפי שאתם יודעים הדוח שהתפרסם לפני שבועיים ימים מעיד על הצורך והטיפול הנדרש בכל ההיבטים החל מההיבט החינוכי הבסיסי וכלה בנושאים הסוציו-אקונומיים.

הפרישה שלנו מאד רחבה היא מגיל היסודי ועד הבגרויות ואני אציג את הנתונים של שדרות כדי שתבינו ביחס לחתך הארצי איך הצלחנו לתעל את הילדים למקום אחר ולמיצוב אחר לעתיד לבוא.

אחד העקרונות מובילים מבחינתנו הוא קודם כל שכל אחד יכול, נכון שטוענים שזו סוג של ציטטה שאומרת שהוא יכול והשאלה היא איך. אנחנו מיישמים את זה בזה שאנחנו שמים את הילד במרכז והכוונה למרכז האנושי כי זו דלת הכניסה דרך האהבה ותשומת הלב ומשם אפשר להשיג את הכול.

הלמידה הופכת להיות באמצעות כל מיני דברים שבאים מהמקום שכל אחד יכול, הילד במרכז ויש לו קבוצת למידה חברתית. הרבה פעמים הילדים במהלך יום הלימודים הרגיל מצויים בשוליים. הרבה פעמים גם בגלל העובדה שהם ממוצבים לימודית באופן חלש וגם בשוליים החברתיים במהלך יום הלימודים. אנחנו לוקחים אותם אחרי השעות הפורמאליות וממצבים אותם באופן כזה שיש להם שייכות אישית וחברתית ולאחר מכן אנחנו גם מקדמים אותם בכל ההיבטים הלימודיים.

הייעוד שלנו הוא להביא לשינוי חברתי באמצעות רכישת השכלה זה יעוד מהותי וזו אבן דרך שמובילה אותנו לכל אורך הדרך מפני שאם זה לא יקרה הדור הבא יהיה באותו מיקום ומיצוב ולא נשנה שום דבר עבורו.

אני רוצה לדבר על הפן הקהילתי אתם יכולים לומר לי שיש הרבה תכניות לימודיות ובמה אנחנו שונים. ראשית אנחנו אבא ואמא ברמה האישית, אם יש פרויקטים שרואים את עצמם רק כמובילים לימודיים אנחנו רואים את עצמנו כמובילים גם ברמה האישית גם ברמה של ערכים גם ברמה של מורשת שמירה ועידוד אי ההתכחשות של חלק גדול מהילדים גם הבוכרים והקווקזים והאתיופים למורשת ממנה הם באו. זה דבר הכי בסיסי מבחינתנו וככה אנחנו רואים את זה.

דבר נוסף, כל נושא הקהילתיות, אנחנו מכניסים את הורים את המתנ"ס את כל הפעילות שסובבת סביב העיר שבמרכז החיים החברתי שלו, גם כל נושא השכלת מבוגרים גם מתרחש כאן. הנושא של ההיבטים החברתיים, חלק גדול מהילדים לא יכולים ליהנות מהצגות תרבות משוררים וכל הדיאלוגים האחרים וכדי לשנות מיצוב אתה לא יכול רק לשנות את הישגי הבגרות, חייבים לפתוח לו אופק רחב יותר בחיי תרבות חברה והעשרה שהיא העשרה פנימית מסוגים שונים.

יש כאן את מרכז הסטודנט שהוא מרכז תומך שנמצא גם בתוך פל"א, יש את מרכז הפוך על הפוך של נוער נושר, אנחנו לא אומרים שנוער נושר זה לא המנדט שלנו, אנחנו נעזרים בעובדים סוציאליים וכל אדם בעיר הזו נרתם לפל"א, אנחנו לא רואים את זה כך ואסור לנו לראות את זה אחרת, אנחנו מאמינים שהמחויבות החברתית שלנו דורשת מאתנו בעצם לעשות את זה בדרך הזו כי אין דרך אחרת.

אתם יכולים לראות את הפרישה של הציונים בשנת 2002 ברמה הארצית זו הייתה פרישת ההצלחות ואני תכף אראה לכם את הפרישה של שדרות, וזה אמיתי נכון שריר וקיים, ההצלחה היא של 100% והילדים יכולים להריע לעצמם כי חלק גדול מהם נמצא כאן. תהיה ועדת היגוי, יהיו מנהלי בתי הספר ואני לא מדברת על מסלול בגרות רגיל שבו זה מינימום שלוש יחידות אנגלית ומתמטיקה, יש פה מדעי מחשב כלכלה תקשורת וטכנולוגיה.

אני מדברת על הניגשים מכיתה י' עד יב'. ביב' ההישגים שלנו הם גבוהים ואתם מבינים שפל"א מתוקצב באופן שהוא לא מכסה הכול, בשדרות אנחנו עושים הרבה מעל ומעבר כי יש עיגום משאבים גם עם העיר גם עם המתנ"סים משרד הקליטה שאני חייבת להגיד שאנחנו בקשרים תכופים אתם והם נותנים הכול, ואני מדברת על זה שכל משאב שניתן לתת והוא לא סותר את החוק מבחינת יכולת להעביר אותו לכאן, מגיע לכאן, ועל זה תודות מעומק הלב לצוות היקר שמלווה אותנו וזה המקום להגיד לנציגות המשרדים תודה.

כמה ילדים עוברים דרך התכנית הזו.

כ- 250 אני מדברת גם על חטיבות הביניים, לומדים כאן מכיתות ח' עד יב'.

כמה שעות?

בהגדרה צריכים להיות שש שעות, אבל זה לפחות מגעי לעשר ו- 12 שעות ויש מועדון של פל"א.

מישהי מוכנה לספר לנו איך היא הגיעה למרכז הזה?

הציעו לנו בבית הספר כמה מועדונים ואמרו לנו ללכת ולבדוק אותם כשהגעתי הנה המורה פלורה דבר ראשון שעשתה חייכה אלי והסבירה לי איך מתנהל המקום. אני הגעתי מאזרבייז'אן לארץ. התחלתי ללמוד עם פלורה והיא ממש עזרה לי הייתי בשלוש יחידות מתמטיקה ועליתי לחמש יחידות בעזרת המורים למתמטיקה כאן. המורים כאן הם מקסימים ואפשר לדבר אתם על הכול. הם עוזרים גם בנושאים אחרים, גם אישיים.

יש כאן גם דור שגדל, כמו גילי שיציג את עצמו.

שלום, שמי גילי, תודה שבאתם לפה היום, אני הגעתי לפל"א בכיתה י' וקבלתי עזרה מעל ומעבר מכל האנשים שכאן כולל המורים שהתייחסו אלינו כשווים ולא כמו המורים בבית הספר, והיו מדברים אתנו לא רק על הלימודים אלא גם על הצד החברתי והציעו לנו פתרונות להרבה בעיות. בעזרת פל"א סיימתי עם תעודת בגרות מלאה והיום אני עתודאי להנדסת מכונות וזו הוכחה חיה שפל"א הוא פרויקט מצליח, וכמובן שחזרתי אליו כדי לנסות ולעזור לילדים אחרים.

חלק מהעניין בפלא זה להצמיח אזרחים במדינת ישראל אנחנו לא מצפים שאנשים רק יקבלו פה מהמדינה אנחנו לא הולכים רחוק ואומרים אחרי הצבא אלא אנחנו מדברים על היום יום.

אני מתנדב פה ביום שלישי אחר צהרים ועוזר לילדים בשיעורים, אני כמו מדריך מלווה. אני בארץ מ- 92.

אני שלוש שנים בארץ וכשהגעתי לא ידעתי עברית והלכתי לאולפן של פלורה הכרתי את פל"א, באתי ללמוד פה והציונים שלי היום בכיתה י' הם גבוהים, ממוצע 80.

אני רוצה לתת מקום לאנשים שעושים את המלאכה, אני מלווה את התכניות אבל זה לא אני, זה בעיקר הם. מי שנעדרת כאן ומובילה את הפרויקט שנים היא אסנת שנמצאת בחופשת הריון.

בזכותה, בזכות האידיאל שעומד בפניה ובזכות הרצון שלה הפרויקט הזה ממשיך להתקיים. שמעתם תלמידים ורציתי שתשמעו גם אותי כמורה. כשהתחלתי בפל"א הייתה לי אפשרות או ללמד תיכון מקיף או פל"א, החלטתי ללמד בפל"א כי לדעתי מורה זה לא רק עבודה אלא ייעוד לכל החיים ואידיאל שחייבים להגשים.

קבלתי מהם יותר ממה שנתתי, האהבה והקשר המיוחד בינינו חשוב לי יותר, הם דברו וכמעט ירדו לי דמעות, אני כל פעם מתרגשת לשמוע אותם. זה לא רק ההישגים הלימודיים זה הדימוי העצמי של אותו ילד ההרגשה שלו השייכות האכפתיות של הסביבה ממנו. אנחנו מנסים לתת קודם כל הרגשה של חברה ואכפתיות, מעין בית שני חם ואוזן קשבת לצרכים שלהם.

אנחנו לא מסגרת חינוכית אבל אנחנו מסגרת שמקיפה את הילד מכל הבחינות הן מבחינה לימודית משפחה ואוזן קשבת. בבית הספר אין זמן למורים להתייחס לכל ילד ולצרכים שלו ופה יש את הזמן הרצון והיכולת אנחנו מוצאים שיטות עבודה לא קונבנציונאליות שאינן קיימות במסגרת בית הספר והילדים יספרו לך שאני מורה קצת לא נורמאלית כי אני מלמדת עם שירה תנועות וריקודים. הם מספרים לי שבמבחן הם עוצמים את העיניים ורואים אותי, אם מפקח ממשרד החינוך יראה אותי הוא יאשפז אותי מיד.

זו למידה חווייתית, אין את הדיסטנס שקיים בבית הספר אנחנו חברים. כשמתעייפים אנחנו יושבים ומפטפטים על החבר על הקשיים בבית או עזרה שצריכים. זו מסגרת אחרת ובגלל היותה מסגרת אחרת היא עולה פי כמה ממסגרת רגילה אבל ההצלחות באות כי הם באים לכאן מתוך כיף מתוך בחירה לפעמים הם באים מבית הספר ישר לפל"א עד שמונה בערב.

אני רוצה להבהיר לכם שזו דרך אחת, כל המורים וכל הפרויקטים היא מהחברה למתנס"ים שהיא חברת בת של משרד החינוך המחלקה להתחנכות ולמידה, צריכים להבין שיש בנו גם המון פורמאליות אנחנו מאד מרושתים על תכנים והצלחות בבגרויות וזו עבודה מאד קשה. המורים עוברים פה השתלמויות אינטנסיביות מסודרות ומובנות, נכתבות תכניות שאני אשמח בהזדמנות להעביר כדי שתתרשמו ושהם פשוט אחרות לגמרי, הם באות מהמקום של החיבור לילדים.

פרופסור משה כספי, אחד המובילים בארץ מדבר על נושא האמ"ת, האל"ף זה האישי, המ"ם זה המיומנות והת"ו זה התובנה. הלמידה באה מהמקום של התובנה האישית של הילד מהמקום הזה אנחנו תמיד מאמינים. הילד הוא לא לוח חלק, הגישה של החינוך הביקורתי זה חלק מהדברים. אנחנו מעצימים את הילדים, הילדים כאן לא צריכים להסכים לשום גורל, שאם הם נולדו למצב סוציו- אקונומי מסוים הם לא ישנו את המיצוב שלהם.

אנחנו מעצימים אותם גם ברמה האישית נעשות פה המון שיחות יש המון תמיכה סביב הדימוי העצמי פעילויות וסדנאות חברתיות שחלק גדול נדמה שהוא עטוף בקטע של רוך אבל יש שם דברים מאד ממוקדים על מנת להצמיח אותם. זה לא קורה בתהליך של יום אחד, חינוך זה דבר שדורש השקעה, דורש מאמץ אדיר.

התחלתי את פל"א כפיילוט לפני כשבע שנים ב- 97 בארבעה יישובים בארץ, עם 50 ילדים, הגענו מבחינת משרד הקליטה למימון של 215 ילדים ואם היה יותר תקציב היינו מעבירים פה הרבה יותר ילדים. אני רואה את זה כאוצר.

ישנן המלצות להרחיב את הפרויקט?

החברה עצמה נערכה בפני ועדת דוברת על האופציה של הכיסוי כי החברה עצמה מתעסקת מהגיל הרך עד הבגרויות, אז זה בהחלט נעשה אבל אין ספק שהמצב בשטח לאשורו הוא כל כך מורכב במתנ"ס עצמו יש את היכולת לתת חוגים וזה המצב הנורמטיבי ואני לא מדברת על השנה האחרונה, הילדים מקבלים כאן המון תוספות כל מיני מופעים והצגות שהם נכנסים אליהם חינם, זה אקסטרה.

רצינו שיהיה מגע אישי של הילדים למשוררים לא רק במסגרת למידה, הגיע המשורר יצחק חופי, שהוא במקרה אח שלי, הוא זומן לכאן לתת הרצאה ולשמש מודל חי כי גם הוא התחיל מאפס ועשה הכול בזכות עצמו אחרי הצבא. הוא מסיים עכשיו את הדוקטורט שלו בלשון ומתמטיקה וכתב שלושה ספרים. הוא הביא יחד אתו אמן והיה ערב משגע שהילדים מאד נהנו.

מה בנוגע לקשר עם ההורים?

יש לנו קשר מתמיד עם ההורים, אני עושה ביקורי בית קבועים לתלמידים שמגיעים ואני מנסה לגייס כמה שיותר תלמידים מהקהילה עצמה, אלה שלא משולבים בפרויקט, דרך ביקורי בית אני מנסה לשכנע את הורים למה פל"א הוא המקום שטוב לתלמידים האלה ולא פרויקט אחר מה אנחנו נותנים מעבר להישגים בלימודים, מה שעות הפעילות, למה הם יגיעו בסופו של דבר האם זה יצליח או לא, כל זה נעשה דרך ביקורי הבית.

היה לנו פרויקט בחינוך שהעבירה אותו פסיכולוגית שהסבירה על מערכת החינוך בישראל לעומת מערכת החינוך בברית המועצות. בכל הפרויקט הזה ההורים התחילו להשתלב בפל"א להתנדב יותר, בשבועות היה ברחבת העירייה פסטיבל מאכלי עדות, ההורים הכינו אוכל וזכינו במקום הראשון.

חלק מהתהליך החינוכי זה גם להוביל את ההורים לשינוי בעצמם. אנחנו טוענים שהילדים הם הסוכן לשינוי גם להורים.

האם ההורים רואים בזה הפחתת האוטוריטה שלהם?

לא, כי אנחנו עושים את זה דרך הקודים התרבותיים שלהם, מאד חשוב לנו לשמור על הצביון התרבותי, אנחנו יוצרים העצמה על ידי כל מיני אירועים אוטנטיים, כמו למשל "מבצע משה" עם השרה ציפי לבני ברמלה. הילדים לא הכירו מה היה במבצע משה הם לא היו מודעים לזה שכל כך הרב מתו בדרך, הם נחשפו לכל האינפורמציה, חזרו להורים יצרו סיפורים כשמתוך זה הם כתבו ויצרו פסל סביבתי מדהים שנציג אותו באחת מוועדות היגוי.

זה חלק מתהליך שמרחיב מעגלים שנושקים אחד לשני מכיל אחד את השני, ופה שום דבר לא יכול להיות אחרת יש פה חום אנושי אדיר שאני חייבת לציין אותו. אני חיפאית שגרה במצפה רמון יש עוד תכניות שאני מנהלת בתחום המצוינות אבל זה הפייבוריט שלי. אני מבקשת לתת זכות דיבור לאפרים שהוא בן יסוד בפל"א.

יש גם אתיופים בפרויקט?

יש אבל לא פה, פה יש בעיקר קווקזים ובוכרים. לילדי אתיופיה יש את פרויקט אופ"ק שזה לא בדיוק דומה ואני אגיד לך למה לא אחר כך.

פל"א זה הבית שלי, סיימתי פל"א והיום אני מורה, כשהתחלתי הייתי עולה חדש גם עכשיו העברית שלי לא טובה אבל אני לא מתבייש בה ומדבר. סיימתי בגרות במוצע 85 ואני מסיים היום הנדסאי תוכנה ועובד בפל"א.

אני רוצה להקריא שיר שכתב ילד מפל"א: כל רגע בו אנו חיים הוא רגע חדש
כל רגע שאנו חיים,
אין שני לו ביקום ולא יהיה לו לעולם
ומה נותנים אנו לילדנו בבית הספר
מלמדים אנו אותם כי שתיים ועוד שתיים הם ארבע
וכי פריז היא בירתה של צרפת
מתי נלמד אותם גם מה שהינם
עלינו לומר לכל אחד מהם, יודע אתה מה שהינך.
הינך פלא,
וכאשר תגדל תוכל לפגוש באדם אחד שכמותך הוא פלא
גם הוא יחיד ומיוחד גם הוא פלא
עליכם להוקיר זה את זה, עליכם לעבוד
כולנו חייבים לעבוד כדי להפוך את עולמנו זה שיהיה ראוי לילידיו.
הינך יחיד ומיוחד, הינך פלא.
בכל העולם כולו אין עוד ילד אחד כמותך,
הינך פלא יחיד ומיוחד.

צהרים טובים, אנחנו נמצאים במקום שהוא מרכז הישגים לסטודנטים וחיילים משוחררים ומרכז לתכנית סחב"ק, שהצגתי אותה בישיבה בעירייה. זו שנה שלישית של הפעלת התכנית אנחנו קבוצה של 80 חברים כשכל אחד מגיע ומשולב בלמעלה מעשר תכניות של פרויקטים קהילתיים וחונכות לילדים בסכנת נשירה מבתי ספר.

יש גם תכניות של הכנה לצה"ל עם בני נוער שמעבירים סטודנטים עולים מקווקז שהצטיינו בצבא ורוצים לחנוך דור צעיר. אנחנו לא באים מהמקום של לשכת גיוס אלא להכיר את העולם החדש לילדים עם הניסיון האישי.

אתמול חגגתי עשר שנים בארץ, ישבתי עם אמא שלי והיא אומרת ראית עשר שנים, זה כבר חלק מהחיים, ואם נסתכל אחורה נגיד, "כאן לא נולדתי אבל כאן נולדו לי ילדי". אני מאה אחוז מרגישה את עצמי בת העדה הקווקזית ומאה אחוז אני מרגישה את עצמי ישראלית. אני נשאלת לפעמים באיזה חברה אני נמצאת ואני אומרת שיש לי חברים מאה אחוז ישראלים ומאה אחוז קווקזים.

חשוב לזכור את העבר כי אז לא נוכל לשנות את העתיד ותכנית סחב"ק היא דוגמא איך הקהילה יכולה לקחת אחריות על הגורל שלה, איך הסטודנטים יוזמים אחרי שהם רואים מה חסר, מה קיים, איפה אפשר לשלב יותר. כל סטודנט כזה הוא סוכן שינוי, כמו מגשר, אבל פה המגשר הוא בן אדם צעיר ומשכיל. כל סטודנט כזה גורם לשינוי חברתי בבית שלו תחשבו מה זה נותן להורים שהבן שלהם רוכש השכלה גבוהה ומחר יהיה במקומות שהוא יוכל להשפיע בהם ולקבל החלטות.

בשנה השנייה של הפעלת התכנית אנחנו יכולים לראות בשדרות שכמעט בכל תכנית שפועלת ונותנת שירותים חברתיים לקהילה נמצאים אלה שהיו סטודנטים מתנדבים והיום הם בעלי תפקידים. למשל במרכז הפוך על הפוך שהוא מרכז לייעוץ והכוונה ונוער בסיכון עובד סטודנט שהוא פעיל בסחב"ק על רקע ההצלחה שלו בהתנדבות בחונכות והדרכה לנוער, היום הוא בעל תפקיד. גם במועדון הנוער בן גוריון יש רכזים מקצועיים, אנחנו כמו מפעל לחברה צעירים משכילים שיכולים לבוא מהמקום של מקצוענות.

בהתאם לשאלה ששאלת, עד כמה ידוע לבעלי התפקידים פה מה קורה בחינוך, עד כמה ידוע לנו כאנשי קהילה בכל אגף כזה ובכל מקום מה קורה עם האוכלוסייה של העולים. אנחנו סטודנטים ופעילים שדרך אגב שתי הקבוצות עברו קורס מנהיגות בעזרת מרכז הקליטה, קבלנו בית ספר לפעילים ולמדנו איך אפשר לקחת את הרצון שלנו ולהפוך אות ליכולת. כמו שבעל תפקיד צריך לדעת מה קורה עם העולים ועד כמה הדברים מתפקדים צריך גם שכל עולה ידע מה מגיע לו איפה הוא יכול ליהנות ואיפה הוא יכול להתחזק ולתרום.

אנחנו מקימים בדיוק ימים האלה מרכז דורות, שמדור לדור יוכלו אנשי הקהילה, עולים ותיקים וחדשים, אנחנו לא רוצים ליצור גטו של עולים, לקבל חיזוק פנימי כדי שאחר כך יוכלו לצאת ולהשתלב בחברה רב תרבותית. מקימים במרחק של כמה מטרים מכאן מרכז שבו רוצים לרכז גם את המידע לעולים מידע לאנשי המקצוע ושיהיה בית לעולה. כמו שעד עכשיו אנחנו בשיתוף עם משרד הקליטה הסוכנות, ועוד, כמו שאמרתי לפני יום בכנס כשאנחנו מארגנים אירוע חברתי, אין מספיק מקום לרשום את כל השותפים.

בשנים האחרונות ישנה תפנית מאד משמעותית שבאה לידי ביטוי ברמת לקיחת האחריות על החיים שלהם ואין ספק שאנחנו יודעים שההשכלה היא הכלי הכי בסיסי והאלמנטארי ליצור את השינוע של הרכבת כי הם חוזרים מהאוניברסיטאות לקהילה ועושים כל הזמן את המעברים האלה מתוך אני מאמין. אני חושבת ששדרות היא אחד מודלים המוצלחים ביותר לזה.

אני חייבת להגיד שיש פה צוות של מחוז דרום שהוא כל כך מסור ואכפתי וזה אמיתי. זה המקום לסגור מעגל ולהודות לכם על כל העשייה.

אני רוצה להגיש לך, חברת הכנסת קולט, את החוברת הזו שמתעדת את עשר השנים האחרונות שבהם אני עצמי רכשתי השכלה גבוהה, ונהייתי אמא, ויש פה גם אתה רשימה הארוכה של השותפים ואת כל העשייה שלנו.

אני רוצה להודות לכם כי באנו לשמוע לספוג ולהיתרם ואני מוכרחה להגיד שבשבילי זו הפתעה גמורה, תמיד ראיתי את השמות של התכניות, ואנחנו מתייחסים אליהם קצת בסקפטיות כשמה שאני רואה כאן זו הוכחה הכי טובה על הפוטנציאל האנושי, איך אנשים יודעים לנצל אותו ולהפוך אותו למשפחה.

אני רוצה להודות לכל הצוות ולאחל לכל אחד ואחת הרבה הצלחה ואני מקווה שיהיה ניתן לעשות כמה שיותר הכפלות לזה. אני רוצה להגיד דבר אחד ככלי, אני בכנסת חמש שנים והחוק הראשון שהצלחתי לחוקק זה חוק של שיתוף סטודנטים במסגרות לימודיות על ידי לקיחה של סטודנט מהקהילה, להשיג עבורו את המלגה תמורת מעורבות בקהילה.

אנחנו מאד נהנים מהחוק הזה. תודה רבה.

הסיור הסתיים בשעה 12:30