הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004 – המשך דיון

5
ועדת משנה לפיצוי עסקים וגורמים כלכליים
במסגרת הצעת חוק ההתנתקות
07.02.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכספים) לפיצוי עסקים וגורמים כלכליים
במסגרת הצעת חוק ההתנתקות
יום שני, כ"ח בשבט תשס"ה, 7 בפברואר 2005, שעה 10:45

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004 – המשך דיון

חברי הוועדה: אברהם (בייגה) שוחט – מ"מ היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
בני אלון
אלי אפללו
רוני בריזון
נסים דהן
צבי הנדל
דני יתום
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
יולי תמיר

(מ"מ)

חיים אורון

ארנון איקן - סגן החשב הכללי, משרד האוצר
שוקי ויטה - סמנכ"ל אגף המס, משרד האוצר
יעל ייטב - רשות המסים, משרד האוצר
מירי כהן - רשות המסים, משרד האוצר
ניר רייס - משרד האוצר
שוני אלבק - משרד המשפטים
עו"ד עליזה קן - משרד המשפטים
איתמר יער - סגן יו"ר המועצה לביטחון לאומי
גבי גולן - משרד ראש הממשלה
עמי חמצני - מנהלת סלע
יחזקאל לביא - משרד הפנים

אנה שניידר

סמדר אלחנני

טמיר כהן

הילה לוי

הצעת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2004 – המשך דיון

בוקר טוב לכולם, כמו שאומרים במרתון, אנחנו כבר בתוך האיצטדיון ועושים את ההקפה האחרונה. אני אעמוד בהתחייבותי להודיע שלוש שעות מראש על הצבעות, אם תהיינה ואני אוסיף תנאי נוסף. ההודעה לא תהיה מאוחר יותר מהשעה 18:00 היום ולא פחות משלוש שעות, כלומר אנחנו נתחיל להצביע היום בשעה 21:00 לכל המאוחר.

אתה יודע מראש שלא תהיינה הצבעות ואתה מחזיק אותנו.

לא, אני ממש לא יודע.

הוא מחזיק רק אותך? כולנו באותה סירה.

שבוע ימים אתה מהתל בנו.

שוחחתי עם יושב-ראש הוועדה, שכבר יהיה כאן מחר, ואם זה לא יסתייע היום, ההצבעה עשויה להיות מחר בבוקר בשעה 10:00.

אם זה מחר, אני מבקש שיסתיים עד 15:00.

יש בעיה. אני בוועדה למינוי שופטים וכבר דחיתי שם ארבע ישיבות, לכן צריכה להיות הפסקה בצהריים. אם תתקיים ישיבה, היא תתחיל ב-10:00, תופסק ב-12:00, היא תתחדש ב-15:00 וודאי תסתיים תוך שעה-שעתיים.

בכל מקרה אני לא אוכל להניח את זה מחר.

אני רוצה שזה יועבר למיקי איתן. התחייבנו לתת למיקי נוסח לאחר הצבעה. את לא תוכלי להניח את זה לא בגללנו אלא בגלל ועדת החוקה, חוק ומשפט. אני אומר את הדברים האחרונים שחסרים לנו בתשבץ: ראשית, נושא המס שמרחף באוויר, כנ"ל תוספת הוותק וכן להכניס את החממות אל תוך מסגרת מספרית, שכן רק קבענו את הנוסח ולא קבענו את המספרים. נסים דהן, הצעה לסדר, בבקשה.

בוקר טוב, הוכנסו אתמול תיקונים בנוסח המתוקן. ראשית, ראוי שכאשר נצביע על ההסתייגויות זה יהיה על הנוסח המתוקן.

יהיה, אין ספק.

שנית, אדוני היושב ראש, הבטחת לנו טבלאות.

זה יהיה היום.

נושא המכפילים עוד לא עלה לדיון.

הוא עלה אתמול. סלומינסקי נתן הרצאה שלמה.

אבל לא נתנו תשובות. ההערה הראשונה היתה שלך, אדוני היושב ראש, שהמכפילים לא יהיו מספר אחד אלא תחום של מספרים.

דיברנו על דבר יותר טוב מזה. כאשר לא היה ברור לנו אם הוועדה המקצועית מסוגלת לתת תשובה בטווח הזמן טרם הצבעה, ריחפה באוויר הצעה לדבר על תחומים. בינתיים קיבלנו תשובה שמייתרת את עניין הטווח. אנה, בבקשה.

לאור הדיונים כאן ובוועדת החוקה עלו מספר שאלות פרודצורליות. למעשה זאת החלטה תקדימית של ועדת הכנסת לפצל חלק מסעיפי חוק לאחר שהוא עבר בקריאה ראשונה ולהעביר לטיפולה של ועדה אחרת, כאשר רוב רובה של הצעת החוק עברה לוועדת הכספים. לכן אנחנו צריכים להתייחס למספר נושאים פרוצדורליים. דיונים בוועדת הכספים – יכול להיות מצב שבו ועדת הכספים תדחה את הצעת החוק, לא תקבל אותה, ואז סעיף 123(א) לתקנון אומר כך: "סיימה הוועדה את דיוניה בהצעת החוק, תחזירה לכנסת לקריאה שנייה בנוסח שאישרה לכך או שתציע לכנסת להסירה מסדר היום. אם ועדת הכספים רוצה להציע לכנסת להסיר מסדר היום את הצעת החוק הזאת, היא צריכה לפעול לפי סעיף 123(א) רבתי לתקנון, שהוסף לא מזמן, שקובע, שהצעת הוועדה לכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר היום צריכה להיות מובאת למליאת הכנסת ולהיות מוצגת על-ידי יושב-ראש הוועדה. הממשלה יכולה לענות על כך, לא מגישים שום נוסח בשלב זה, יכולים לעשות את זה מייד לאחר שוועדת הכספים...

מה זה נקרא שהממשלה עונה?

היא מסבירה למה היא חושבת שלא צריך, מביאים את זה למליאת הכנסת ללא שום נוסח ויש דיון במליאת הכנסת האם לקבל את הצעת ועדת הכספים או לדחות אותה. הכנסת צריכה להצביע על כך. החליטה מליאת הכנסת שהיא בכל זאת רוצה שהצעת החוק הזאת תוכן לקריאה שנייה ושלישית, זה חוזר לוועדת הכספים ואז ועדת הכספים צריכה להחליט לפי סעיף 123(א) רבתי (ג) האם להניח על שולחן הכנסת את הצעת החוק כפי שהיא היתה בקריאה הראשונה, בנוסח הכחול, או בנוסח אחר שתכין הוועדה בצירוף הסתייגויות. על-פי התקנון, הדבר הזה צריך להיעשות במצב הרגיל תוך שבוע מיום החלטת מליאת הכנסת אבל יש סמכות לוועדת הכנסת לקצר את המועד, כלומר לפטור מחובת הנחה.

אין אופציה אחרת, כלומר היא לא יכולה להחליט שהיא לא מעלה את זה שוב.

היא לא יכולה להגיד שהיא לא מעלה. יש לה רק שתי אופציות: או להעלות את הכחול או להעלות את המתוקן, כמובן עם הסתייגויות.

אם המליאה מאשרת את ההחלטה של הוועדה, זה מתקבל ואם לא, זה חוזר אלינו.

בפעם הראשונה שום דבר לא עולה. עולה רק ההצעה להסיר. סיבוך נוסף – אם אתם מחליטים כן לקבל את הצעת החוק עם כל התיקונים שהחלטתם עליהם, עדיין אני לא יכולה להניח אותה על שולחן הכנסת כי אני צריכה להמתין להחלטות של ועדת החוקה. גם לגבי ועדת החוקה נשאלת השאלה מה מעמדם של הסעיפים שהגיעו לוועדת החוקה. אין לי תשובה חד משמעית כמו שאמרתי לכם לגבי הצעת החוק שנמצאת כאן, כי שם היתה החלטה של ועדת הכנסת על פיצול ויכולות להיות שתי אפשרויות לגבי המעמד של הסעיפים האלה. ראשית, יכולה להתקבל החלטה שמדובר בהצעת חוק נפרדת, ואז חלות כל ההוראות שציינתי קודם לגבי סעיף 123(א), זה רץ בנפרד ומיקי איתן צריך לבוא למליאת הכנסת עם כל הפרוצדורה.

האפשרות הזאת מושתתת על החלטות קודמות של ועדת הכנסת לפצל את חוקי ההסדרים, כאשר לוקחים נושא מסוים, מעבירים אותו לוועדה אחרת ואז ועדת הכספים צריכה לחכות ולקלוט את התוצרת של אותה ועדה. אם לוועדה אין תוצרת, היא לא יכולה לקבור את זה אצלה אלא היא חייבת לעבור את הפרוצדורה הזאת. אפשרות אחרת היא שוועדת הכנסת תחליט שהיא העבירה חלק מסוים, אינטגרלי, של הצעת החוק לטיפולה של ועדת החוקה ואם ועדת החוקה לא מחזירה את הסעיפים האלה לוועדת הכספים, הממשלה יכולה להגיש הסתייגות ולומר: אין סעיפים כאלה בפני ועדת הכספים, אנחנו מבקשים להוסיף אותם לחוק. במקרה כזה אני צריכה להעלות את החוק בלי הסעיפים האלה כשהטקסט שלהם מופיע בתוך ההסתייגויות.

והכנסת מצביעה על ההסתייגויות.

היא מצביעה על הכל. אם הכנסת תקבל גם את הסעיפים האלה, אני צריכה לשלב אותם בחוק.

כלומר כל עוד ועדת החוקה לא סיימה לדון, הדיון בחוק לא מסתיים.

זה רק בתנאי שוועדת הכנסת תחליט בעניין הזה. הואיל וועדת הכנסת החליטה על סדרי דיון מיוחדים לגבי הצעת החוק הזאת, שבעצם סותרים את כל מה שכתוב בתקנון, כל החלטה כזאת יכולה להתקבל על-ידי ועדת הכנסת.

כל עוד הם לא גמרו לדון זה כאילו אנחנו לא גמרנו לדון בחוקים שלנו.

הם יכולים לומר שהם גמרו לדון כי הם דחו את הסעיפים. כל עוד הם לא גמרו לדון, אני מחכה להם.

הסעיפים שנדונים בוועדת החוקה הם חסרי משמעות בלי היסמכותם לחוק הנוכחי.

לא, זה לא מדויק. החוק הנוכחי יכול לחיות בלי הסעיפים.

אבל הסעיפים לא יכולים לחיות בלי החוק.

הסעיפים ההם יכולים להיות מחוקקים כחוק נפרד או שאפשר בכלל לא לחוקק אותם, כי בפינוי ימית, עד כמה שידוע לי, לא היו סעיפים כאלה.

החוק יכול לחיות בלי הסעיפים, אבל הסעיפים יהיו מאוד מגוחכים בלי החוק כי כל הזמן כתוב: "בהסתמך על חוק זה" כשכל החוק איננו, כך שאלה סעיפים ריקים מתוכן.

אפשר לתקן אותם.

אם אי אפשר להעביר את הסעיפים האלה, האם אפשר לוותר עליהם?

אפשר לוותר עליהם מבחינת התוכן, במובן זה שהחוק הפיצויים יכול לחיות בצורה הגיונית גם בלי סעיפים שמדברים על פינוי וגם בלי סעיפים שמדברים על ייחוד עילה, למרות שזה גורם לבעיה גדולה מאוד מבחינת הזכויות של אותם אנשים לערער לבתי משפט. מבחינת התוכן, החוק הזה יכול לחיות בלי הסעיפים האלה.

רבותי, אנחנו נציג מספר דוגמאות שהן, כמובן, אין סופיות, אבל התיקונים הרבים מאוד שהכנסנו יש להם השפעה מצטברת משמעותית בהחלט יותר במגזר העסקי וגם לגבי המשפחות ובתי האב. אני אשים על השולחן את הצעתי לגבי שני המרכיבים החשובים: פיצוי הוותק והמס. אני מציע שפיצוי הוותק יוכפל מול מה שמופיע היום בחוק ואני מציע שהמס יירד בעוד 2.5% ל-5%. אשר לחממות, ראיתם איך אנחנו מטפלים בעניין מבחינת פיצוי נכסי ולדעתי היה צריך לעשות שינוי בטקסט, אבל העקרונות ברורים. חקלאי יכול לבחור בין שני המסלולים: או במסלול הפיננסי או במסלול הנכסי. אם הוא בוחר במסלול הפיננסי, יש לו דרך לעשות את זה על-פי הרווח, על-פי המכפיל חקלאות וכל מה שקבענו. באותם שטחים שהם לא בבעלותך – יש לך 20 דונם שלך אבל הפעלת עוד 60 דונם, תואיל להודיע לנו האם השקעת וכמה השקעת ב-60 דונם שחכרת. יכול להיות שהוא השקיע אפס וקיבל על זה מלא, יכול להיות שהוא השקיע 50%, המנהלת צריכה לדעת. המחכיר עובר רק לפיצוי הנכסי. במידה וההשקעה כולה שלו, יקבל באופן מלא את שווי החממה.

המחכיר יכול ללכת גם למסלול הפיננסי.

נכון, זה לא סגור בפניו. הוא יצטרך להצהיר באיזו מידה הוא השקיע. אם הוא השקיע את הכול, הוא יקבל את המחיר הנורמטיבי שאני אציע, במידה ו-30% מההשקעות ייזקפו לזכותו של החוכר, הוא יקבל רק 70%, זאת אומרת שעל אותו דונם ישולם 100% והחלוקה ביניהם תהיה לפי ההשקעה. מחיר החממה – קבענו שלושה מחירים. בהתחלה חשבנו לתת 60% משווי החממה ואתמול, בדיונים למיניהם, אנחנו ניתן שני שלישים משווי החממה. החממה הנמוכה של בתי רשת תהיה שני שלישים מ-12,000, כלומר 8,000 שקל לדונם.

על איזה ותק?

זאת חממה. אין 96. ביטלנו את זה.

זה מרע את התנאים של החדשים כי החדשים היו מקבלים ב-96 מאה אחוזים.

הם יכולים לבחור.

לפי החוק המקורי, עד 96 הוא מקבל מאה אחוזים.

לא, 80%.

הוא מקבל 40% אם הופחת במלואו ואם לא הופחת במלואו, מקבל 80%. זה מה שכתוב בחוק.

החממה השנייה, שהיא החממה הנפוצה ביותר, שמכסה כ-70% מהחממות, היא חממה של 60,000 שקל. שני שלישים מהסכום הוא 40,000 שקל לדונם חממה ואני מזכיר לכם שזה כולל את המרכיבים האחרים – חימום, מיזוג וכן הלאה. החממה היקרה יותר מבוססת על 115,000 שקל, למרות שגם פה יש שני סוגים – יש חממות יותר יקרות – הפלפל וקצת יותר זולות – הגרניום והחלטנו לאחד יחד את המחירים. שני שלישים מזה הוא 76,000 לדונם חממה.

כמובן שאת הציוד הם יכולים לקחת.

כמובן. כל בעל חממה יכול לעשות עם הציוד מה שהוא רוצה. יש חלקים ניידים, ייקח חלקים מסוימים ואם גורם שלישי יקנה את החממות, הכסף יילך לזכותם של החקלאים.

אם מישהו מעתיק את הנכס הוא מקבל את זה, עוד 10% פלוס מענק?

הוא מקבל 24% על 30%. חקלאי שמקים חממה מקבל 65% לפי המחיר הנורמטיבי. אם הוא מקים הוא מקבל עוד 10% על המענק וזה מביא אותו ל-75%.

הדלתא מעל הסכום פלוס המענק.

ברור שהוא זכאי לקבל את הגבוה ביניהם?

79% מערך החממה.

פלוס מה שאתה רוצה להוציא מהחממה.

ברור שאוטומטית הוא זכאי לגבוה ביותר?

הוא מחליט.

אני לא רוצה שהוא יחליט. ואם הוא לא מבין בחשבון? הוא לא כלכלן. ברור שמגיע לו הגבוה ביותר.

מה לא יהיה חסר שם? לא יהיה חסר שם עוגמת נפש, לא יהיה חסר שם צער, אבל לא יהיו חסרים שם יועצים ורואי חשבון. ארבעת הדברים האלה יהיו בשפע.

המדינה תעמיד לרשותם יועצים אובייקטיביים על חשבונה.

אתה יכול להסביר לי את ההגיון בשני שלישים?

היתרה נובעת מכמה וכמה דברים. לזה שמקים, זה 79% ולא שני שלישים. זה שלא מקים אי אפשר להגיד שהחממות האלה לא גרמו איזשהו שווי בהיקפים גדולים שנעשה כתוצאה מפעילות של כל כך הרבה שנים בהחלטות שהוא קיבל ונשארים לו עוד חלקים להעברה. אתה נותן לאדם שווי גבוה מאוד אל מול נכס שחלקו בן 20 שנה. נכון שהוא משמש לגידול גם היום, אבל כששאלנו את שמחה גם היא אמרה שלחממה יש פחת מסוים. כעבור 30-35 שנה צריך להתחיל להחליף, לתקן ולשקם. אני חושב שלאור הדברים האלה המספר הזה מאוד הוגן. אני גם חושב שיצאנו מהמשוואה של עד 96, שהיתה אבסורד.

אין ספק שלעומת החוק המוצע, ואני אומר את זה לשבחכם, התנאים האלה הרבה יותר טובים, אבל אין גם ספק שאתה לוקח אדם שיש לו עסק, שנותן לו פרנסה טובה, ואתה זורק אותו ולא נותן לו את הערך המלא, ודאי וודאי אם הוא לא ימשיך בעסק הזה.

אם העסק כל כך טוב, יש לו מסלול פיננסי שנותן תשובה טובה מאד.

אם אתה לא נותן לי את מישור החוף ואני לא בטוח שיהיו לי אפשרויות להעסיק פועלים זרים, למה אני צריך לקבל שני שלישים על דבר שהיה לי, אני לא רוצה למכור אותו, טוב לי איתו ואני חי נהדר איתו. למה אני צריך להיות יותר עני ממה שהייתי קודם?

הוא לא יותר עני? רבותי, אני מבקש תגובות ואחר כך נציג טבלאות שונות. כמובן שהן אינסופיות בווריאנטים.

אני מציע שיציגו עכשיו את המטריצות ואחר כך יהיה דיון על כל הדברים יחד.

יש לי בקשה, למרות שאין לי זכות הצבעה בוועדה, אני מבקש שתודיעו גם לי על הצבעות כשם שתודיעו לאחרים.

בוודאי.

אני מבקש לקבל עותק של המצגת.

אני מכינה ריכוז של כל השינויים לעומת הכחול לפי סעיפים.

זה לא במקום המצגת.

לא, זה בנוסף למצגת.

חלק מהדברים לא יבואו לידי ביטוי בדוגמאות, כי הם מטפלים בכל מיני מקרים שלא קורים לכולם. הנושא הראשון הוא הגדלת הפיצויים בבנייה ב-450 ₪ לכל אחד מסוגי הבנייה, הגדלת מענקים להובלה ולהתארגנות, שכר דירה לשנה מלאה עם אופציה לשנה נוספת, הקרקע בשומה הפרטנית מאוד משמעותי, מלוא ערך הקרקע אחרי שש שנים וגם מי שעזב עד שנתיים לפני היום הקובע ויש לו ותק של שמונה שנים יקבל פיצוי בגין הקרקע במסלול ב'. נושא נוסף נוגע למי שרכשו בית בחמש השנים האחרונות ויקבלו לפחות בהתאם לשווי הרכישה בניכוי מסוים, כאשר הם זכאים לבחור במסלולים אחרים. ישנם בתים שנבנו באיכות בנייה נמוכה במקור והורחבו על-ידי הבעלים. במידה וההרחבה היא מעל ל-50% מהבית, יקבלו על-פי השווי הגבוה. ישנו מענק התיישבות בנגב, בגליל ובאשקלון, שיפוי על מס רכישה מלא, חישוב המרתף כחלק מהשטח העיקרי, מענק שכר דירה גם למי שלא עזב עד יום הפינוי ופיצוי על הרחבות שנעשו לאחר היום הקובע למי שלא היה לו היתר בנייה לפני היום הקובע.

נושאים נוספים – פיצוי על קרקעות פרטיות בשטח המועצה דרך הוועדה המיוחדת. הצמדת תשלומים עד ליום התשלום בפועל – זה אחד הסעיפים הכבדים, כ-90 מיליון שקל בהנחות אינפלציה מסוימות ותלוי לכמה זמן ייפרסו התשלומים וההתנהלות מול האנשים. הקפאת מחירים בקרקעות של מנהל מקרקעי ישראל. קיצור תקופת האכשרה למענק אישי לשלוש שנים, כלומר החל משלוש שנים יש לו ותק של שלוש שנים להתחיל לקבל מענק עבור הוותק.

יש פה אפליה בין גבר לאישה וזה לא יתקבל בשום מקום. אני צריך לדרוש את מעמד האישה? למה אתן יושבות בשקט?

שני נושאים מתייחסים לאוכלוסיה היותר מבוגרת: הורדת גמול הפרישה לגיל 55 והכפלת מענק ההסתגלות עד 12 חודשים למי שהוא בגיל 50-55. דמי הסתגלות ניתנים על ותק עבודה באיזור ללא התחשבות במי שעבר בשנים האחרונות בין מקומות עבודה.

מגיל 50 עד 55 הוא מקבל שנתיים הסתגלות.

לא, מוכפלת לו התקופה מארבעה חודשים לשמונה חודשים, מחצי שנה לשנה. המקסימום זה שנה.

יש לו גם חצי שנה אבטלה.

שכחת את החוק החדש שהצבעת נגדו? אבטלה היא רק למאה ימים פעם בשלוש שנים.

יש כתבה ב'הארץ' שאומרת שאנחנו נמצאים בתנאי ביטוח אבטלה הגרועים בעולם.

נכון. היינו שישה חודשים והורדנו את זה למאה ימים פעם בשלוש שנים. מה הטירוף הזה?

גם קודם זה היה טירוף מכיוון אחר.

נושאים נוספים שקשורים לעובדים: דמי הסתגלות למי שגר בשטח המפונה אך מקום עבודתו היה מחוץ לשטח המפונה ולהיפך.

וגם מי שגר בחוץ ועבד בחוץ ורשום בפיירול של החברה.

כן, הוא נחשב בפנים. נושאים נוספים: השוואת תקופת גמול הפרישה לנשים ולגברים עד גיל 67, מתן כלים למינהלת לפעול להעתקת קבוצות מתיישבים והמשמעות המעשית היא שאנשים יקבלו קרקע וגם המינהלת תקבל תקציב לפתור בעיות שנדרשות לצורך העתקת היישוב או הקבוצה. נושאים שונים שהוועדה דנה בהם רבות: העתקת מוסדות ציבור, שומה פרצנית למוסדות ציבור ופיצוי למוסדות ציבור על השקעות מדינה במידה ומוסדות הציבור ממשיכים לפעול. גם אלה נושאים שהם בעלי משמעות תקציבית לא קטנה. נושא ההצמדה נמצא בפנים אבל מדובר על כל החוק, כולל עסקים וזה לא כולל את המענק האישי, כ-100 מיליון.

זה נלקח בחשבון גם עם המכפילים?

זה כולל מענק הסתגלות לאיש עסקים?

מענק הסתגלות לא נמצא בפרק הזה.

אני מקווה שאני לא טועה ומינימום שטח דירה עלה מ-70 ל-80.

אצלי רשום 80 כבר מאתמול.

נושאים שקשורים לעסקים: בחירה של ארבע שנים רצופות, שנת 2004, שלפי הטענות היא היתה שנה טובה מאוד בסקטור החקלאי, הפחתת השכר הנורמטיבי, שיש לה השפעה די דרמטית, מקדם צמיחה רציף – קודם היה צורך במדרגות מסוימות ומי שהיה מתחת ל-10 לא קיבל ועכשיו יש מקדם צמיחה רציף, הורדת שיעור המס הנורמטיבי בנוסחה ל-30% - זה די משמעותי, העלאת המדרגה להפחתה בגין רכוש קבוע למיליון שקל מחצי מיליון שקל – דבר משמעותי, העלאת הפיצוי בגין מלאי ל-40%, הגדלת הפיצוי בגין חממות, הורדת שיעור המס ל-5%, בני זוג שהם בעלי עסק ייחשבו כבעלים אחד – זה משמעותי בשכר הנורמטיבי.

אבל זה משמעותי גם בהסתגלות.

פחות. דמי הסתגלות לבעלי עסקים.

זה דבר חשוב.

פיצוי על בנייה עד לגובה התב"ע. מגורים המשמשים לעסק שאינו בבעלות בעל העסק יפוצו כבית מגורים – תשלום לשני הגורמים בנפרד. תשתיות – פיצול תשתיות מחוץ לשטח המפונה. יש שינויים קטנים שיבואו לידי ביטוי בוועדה המיוחדת.

לא מוזכר נושא העסקים הקטנים.

זה לא בחוק.

זאת הטבה.

הייתי משוכנע שאת הוותק תעלו ל-10,000 לאדם.

400,000 שקל זה 800,000 שקל ברוטו כי זה פטור ממס.

אנחנו מתחילים עם דוגמה של משפחה בת ארבע נפשות וגרה ארבע שנים ברצועה. ההורים צעירים והם גרים בבנייה טרומית. בחוק המקורי זה היה 217,000 שקל וזה גדל ל-253,000 במינימום של 70 מטר. במינימום של 80 מטר זה עוד 700 דולר כפול 10 כפול 1.15.

איפה הכנסת את הפיצוי האישי?

זה לא מופיע כאן.

אני אעבור על כל הפרמטרים ואני אסביר איך רואים את השינויים בהם. הנושא הראשון הוא הגדלה של 100 דולר, שיגדלו עכשיו בעוד 10 מטר כפול 1.15. פיצוי עבור קרקע גדל משביעיות לחמישיות. פיצוי עבור שכר דירה והעברה גדל, עם אפשרות לשנתיים. דמי הסתגלות לא השתנו במקרה הספציפי הזה. מענק אישי, תקופת הכשרה ירדה לשלוש שנים והמשמעות היא שמתחילים לקבל את המענק האישי שיהיה עכשיו כפול שתיים. בסך הכל על בית טרומי כ-440,000 למשפחה. כשהתחלנו לעבוד על החוק הזה ודיברו על המחיר, אם הוא קנה את הבית מהדיור הציבורי, המחיר היה כ-25,000 דולר.

אם היה קונה במקום אחר היה מקבל מענק מקור והלוואה עומדת. זה לא 25,000 דולר. כבר סיכמנו שמענק והלוואה עומדת הם חלק מההון שלו. תוציאו את המילים האלה מהלקסיקון.

זוג הורים שנשוי חמש שנים יוצא עם 140,000 דולר. מה רע בזה? אני מכירה זוג שהלך לגור שם מחוסר ברירה כי לא היתה להם אפשרות לגור בתוך הארץ. אחרי שש שנים הם יוצאים עם סכום כזה.

תהיי ריאלית. אני לא אומר שזה מעט, אבל לא צריך לומר שזה הרבה. זאת תמורה לבית ולעבודה של שני אנשים.

זה סביר בהחלט.

יש תוספת של 15% לשטחי שירות. אם הבית המינימלי הופך להיות 80 מטר, מחשבים את זה למרות שגודל הבית לא באמת כזה. על עשרת המטרים הנוספים, מוסיפים עוד 15% לשטחי שירות. למספרים האלה צריך להוסיף עוד 50,000 שקל לנושא 80 מטר ולנושא הכפלת המענק האישי.

משפחה בת חמש נפשות שגרה ברצועה שש שנים. הורים בני שלושים עם בית של 120 מטר. הפיצוי על בית המגורים גדל כתוצאה מהשינויים בכ-200,000 שקל, הקרקע עולה לפיצוי מלא – 225,000 שקל, הפיצוי על שכר דירה והעברה – דיברנו על זה, המענק האישי מוכפל, עוד 28,000 שקל וכולל מענק נגב/גליל/אשקלון סך הפיצויים מגיעים ל-1.2 מיליון שקל.

הדוגמה השלישית היא של אנשים עם ותק של 25 שנה בבית של 220 מטר ב'בנה ביתך'. הפיצוי על בית המגורים גדל כי הוספנו עוד 100 דולר למטר בעלות בנייה גבוהה – 1,000 דולר למטר. יש פה גמול פרישה וזה הסכום שיקבלו גם הגבר וגם האישה במשך עשר שנים בתשלומים חודשיים.

זה לא יפה, אסור להכניס את זה. גם אם הוא היה עובד ב'טבע' הוא היה מקבל את זה.

היה מקבל פיצויים מ'טבע'. זה בלי קשר לפיצויים.

מענק ותק מוגדל כל פעם?

לא, צריך להוסיף עוד 120,000 שקל.

דוגמה נוספת היא של משפחה בגיל יחסית מבוגר, גרה ברצועה כעשר שנים. האב חקלאי והאישה לא עובדת במשק החקלאי. הפיצוי עבור בית המגורים גדל בעקבות ההעלאה של ה-100 דולר למטר, דמי ההסתגלות גדלו כתוצאה מזה שבעל העסק החקלאי מקבל דמי הסתגלות כפולים וזה סך כל הפיצוי, כ-1.8 מיליון שקל כולל מענק נגב/גליל. בנפרד לזה יש פיצוי על עסק חקלאי. אם אנחנו מדברים על כ-40,000 אלף שקל כפול 20 דונם זה כ-800,000 שקל ובנוסף לזה ישנו מרכיב הקרקע שהוא כ-135,000 שקל כלומר כ-1 מיליון שקל.

כמה הוא מקבל בשורה התחתונה?

3 מיליון שקלים.

אם הוא לא הולך למסלול הפיננסי. במסלול הפיננסי הוא מקבל הרבה יותר.

מה קרה עם דמי ההסתגלות?

הבעל מתחיל לקבל בתור בעל עסק עצמאי. דוגמה נוספת היא למשפחה שגרה בדיור ציבורי.

זה הרבה כסף.

פה הממשלה התחלקה ולא יכלה לחזור בה.

לא ייתכן שאחד קנה דירה, השני שילם שכירות של 100 שקל בחודש והם יקבלו כמעט אותו פיצוי. אחד שילם מאה שקל שכר דירה והשני שילם 25,000 דולר מזומן.

אני חושב שגם במקרה השני הפיצוי ראוי והוגן לבעל הבית.

הדוגמה הנוספת היא לשכירות פרטית. במקרה הזה שכר הדירה גדל במידה והם יבחרו לקנות בית. המענק האישי גדל עקב הורדת תקופת ההכשרה והוא יוכפל כתוצאה מהשינויים שהציע יושב-ראש הוועדה.

בדיור הציבורי הלכה הממשלה קדימה בצורה קיצונית. האם היה כתוב משהו על חובות לחברה משכנת של דייר בדיור הציבורי?

מקזזים את חובות שכר הדירה.

המודל הפיננסי – זאת חברה סינטטית ולא לקחנו רווח תפעולי של חברה קיימת, אבל זה אמור לייצג רווח תפעולי של חברה תיאורטית. מוצגים כאן הרווחים בשנים 1998 ל-2003. אחד הנושאים שדובר בהם הוא לתת לחברות אפשרות בחירה בין ארבע שנים ולא חמש מתוך חמש ולקחנו דוגמה לחברה שהרווח התפעולי שלה גדל. זאת חברה עם 15 עובדים, כלומר היה שינוי והיא ירדה מדרגה. קודם בשכר הנורמטיבי זה היה עד 10 עובדים ועכשיו זה עד 20 עובדים. רכוש קבוע – כ-1.2 מיליון שקל, שיעור צמיחה – 15% - אני מזכיר שקודם היא היתה במדרגה של 10% ועכשיו זה רציף. ברמת מינוף אין שינוי. הרווח התפעולי בחישוב הישן היה 310,000 שקל וההורדה של השנה, אם בחרנו את השנים הטובות, מעלה את זה ל-368,000 שקל והשינוי עדיין לא כל כך משמעותי. הירידה בשכר הנורמטיבי משמעותית, הירידה במיסוי היא לפי 7.5% והשינוי עכשיו נעשה משמעותי.

כמה הוא יקבל ברגע שהמס ירד מ-7.5% ל-5%?

עוד 2.5% על הסכום.

זה יגיע ל-1.25 מיליון שקל. כפול מהקודם.

הוא מפסיד כי הוא משאיר רכוש קבוע ב-1.2 מיליון ומקבל 1.2 מיליון.

לא, זאת העלות של רכוש קבוע ולא אחרי הפחתה. הרכוש הקבוע שווה היום חצי מיליון או פחות.

הוא משאיר שם 500,000? הרי מדובר על כך שהוא לא יכול לקחת.

יש הרבה עסקים שלוקחים הרבה מאוד דברים. זה לא מבנה אלא רכוש.

חצי הוא ייקח.

כמה שווה המבנה?

הוא שכר מבנה.

אבל יכול להיות מודל פיננסי לבעל מבנה. אם בדוגמה הזאת היה לו מבנה, זה היה יורד מה-1.2 שקל שהוא לא מקבל.

אם היה לו מבנה ששווה 500,000 שקל והוא אמור לשלם 50,000 שקל שכר דירה לשנה. את ה-50,000 האלה הוא היה מוסיף...

זה היה יורד לו מעלות הקנייה ועלות הקנייה היא הוצאה.

דוגמה נוספת דומה, אבל מספר העובדים יותר גדול, מעל 20 עובדים. גם כאן יש שינוי משמעותי בפיצוי, אומנם יותר קטן מקודם אבל עדיין שינוי משמעותי בפיצוי. המדרגה של ההפחתה על רכוש קבוע עלתה מחצי מיליון למיליון, זה מוסיף לו מעל ל-100,000 שקל.

וזה כולל את קופת הפיצויים של העובדים אם לא היתה לו קופה צוברת. פה הוא משלם את הפיצויים של העובדים אם הוא לא צבר להם. אם הוא לא צבר להם בעבר, לכאורה הרווח היה צריך לגדול, אבל אם היתה הפרשה ולא היה תשלום, הוא ישלם את זה מפה.

לא. אם היתה הפרשה ולא היה תשלום, אנחנו מוסיפים לו את ההפרשה לרווח.

דוגמה למפעל שאין שינוי משמעותי ברווח, הרווח די יציב, הצמיחה שלו יחסית נמוכה אבל הירידה בשכר הנורמטיבי מאוד משמעותית במקרה הזה.

זה מכפיל.

השכר הנורמטיבי משנה באופן דרמטי את הרווח. ברגע שהורדנו מ-1.6 ל-1.3, המשמעות היא בערך 2,000 שקל והמדרגות הורחבו ל-20 עובדים. זה יכול להגיע ל-5,000 שקל לבעל שליטה אחד לחודש, כפול 12 וכפול 7 זה פי 84.

תוריד 30% מס.

זה מגיע לפי 50.

יש פה דוגמה לעסק קטן עם שינויים לא גדולים ברווח התפעולי. הרווח התפעולי לא משתנה משמעותית, השכר הנורמטיבי גם לא משתנה משמעותית ומספר קטן מאוד של עובדים. שיעור הצמיחה נכנס לתוך החשבון ושיעור המס יורד ל-30%. אלה דוגמאות תיאורטיות ולכל עסק יש המאפיינים שלו. השינויים שהחוק יצר עליו שונים מעסק לעסק.

אתה יכול לתת 1,000 דוגמאות.

1,500 כי יש 1,500 מקרים.

אין אחד דומה לשני אבל זה מראה על מגמה.

אלה דוגמאות שנועדו להדגיש את השינויים שהוכנסו ביוזמת הוועדה לתוך החוק.

רבותי, אני מודיע שוועדת המשנה סיימה את דיוניה ועל מועד ההצבעה, שיכול להיות גם היום, אני אודיע מראש. תוך שעתיים-שלוש אני אדע. תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:10.