כנסת פתוחה

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ה- 2004 בדבר, בין היתר, מכונה ניידת, רכב ישן...

1
2
ועדת הכלכלה
14.2.2005
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מספר 358
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, ה' באדר א' התשס"ה(14.2.05), שעה 11:00

תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ה- 2004 בדבר, בין היתר, מכונה ניידת, רכב ישן, אספנות ולימוד נהיגה, רישיון סחר, גרירת רכב והאגרה, חגורות בטיחות, צמיגים, טכוגרף, הדלקת אורות במנהרה, ותק בנהיגה, רישיון לתושבי חוץ, מספר נוסעים במונית וקווי שירות, זיהום אוויר.

חברי הוועדה: אמנון כהן- היו"ר
דוד טל
אילן ליבוביץ

ח"כ נסים דהן
ח"כ אליעזר זנדברג
ח"כ אהוד רצאבי
שמעון אברהם, ראש תחום בכיר שירותי תחזוקה, משרד התחבורה
חוה בן- ארי, מנהלת אגף רכב, משרד התחבורה
אברהם גונן, אגף הרכב, משרד התחבורה
מיכה גולד, חבר הנהלה, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה
אברהם גלנצר, יו"ר איגוד מכוני הרישוי
אורי דיגמי, "ביי אנד דרייב", איגוד לשכות המסחר
ד"ר אריה ונגר, עמותת, אדם, טבע ודין
עוז חיים, איגוד לשכות המסחר
אריה טרנר, חבר הנהלה, איגוד מכוני הרישוי
דני לוי, ענף מכונאות רכב, איגוד המוסכים
אבי מושל, רכז זיהום אויר מכלי רכב, המשרד לאיכות הסביבה
שאול מרידור, אגף תקציבים, משרד האוצר
שולי נזר, ראש אגף איכות אויר, המשרד לאיכות הסביבה
עמי עברון, חבר הנהלה, איגוד יבואני הרכב
פקד עו"ד דנית עזריה, מדור תביעות של אגף התנועה, המשרד לביטחון פנים
דפנה עין -דור, מנהלת אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה
דני פאר, חבר הנהלה, איגוד מכוני הרישוי
שלומי פרידן, הלשכה המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד חוה ראובני, לשכה משפטית, משרד התחבורה
שוקי שדה, מנהל אגף הרישוי, משרד התחבורה
עו"ד מוטי שחר, לשכה משפטית, משרד האוצר
יוסף שיין, חבר מועצה, איגוד קציני הבטיחות והתעבורה

לאה ורון

איתי עצמון - מתמחה

חבר המתרגמים בע"מ



תקנות התעבורה (תיקון מס'...), התשס"ה- 2004 בדבר, בין היתר, מכונה ניידת, רכב ישן, אספנות ולימוד נהיגה, רישיון סחר, גרירת רכב והאגרה, חגורות בטיחות, צמיגים, טכוגרף, הדלקת אורות במנהרה, ותק בנהיגה, רישיון לתושבי חוץ, מספר נוסעים במונית וקווי שירות, זיהום אוויר.

אני פותח את הדיון בנושא תקנות התעבורה, תיקון מס', שיהיה בעתיד, התשנ"ה-2004. זה למעשה המשך דיון מתאריך 7.2.2005, ואנחנו נותנים זכות דיבור לעורכת הדין חוה ראובני. תציגי בבקשה את הנוסח הראשון שהגשתם לוועדה ואנחנו נתחיל היום מההתחלה ממש.

בתקנה 1 לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 להלן התקנות העיקריות:
1. אחרי הגדרת מכונה ניידת יבוא, מכונה ניידת רגלית, מכונה ניידת שיתקיימו בה שני אלה.
1. מכוונת בידי אדם האוחז בה.
2. אינה מיועדת על פי המבנה שלה להסעת נהג או נוסעים על גביה.

זה סוג מסוים של מכונות ניידות, יש כאלה מחבשים, יש כאלה מלגזות, שלא נוסעים עליהם אלא דוחפים אותם, יש---

מה אתם מבקשים בתקנה?

בתקנה הזאת זה רק הגדרה, מה אנחנו מבקשים יבוא בהמשך.

מה ההגדרה עוד פעם.

מכונה ניידת שהתקיימו בה שני אלה:
1. מכוונת בידי אדם האוחז בה.
2. אינה מיועדת על פי המבנה שלך להסעת נהג או נוסעים על גביה.

כל אחד רשאי לנהוג בדבר שכזה?

זה מה שאנחנו מתכוונים להציע.

והוא עובר איזה הכשרה לפני כן, גברתי?

בהיותו רכב, יכול עליו החובה לדעת איך להפעיל אותו, ככל רכב אסור לנוהג בו אלא אם כן אדם בקי בשימוש ובהפעלה, יש תקנה כללית כזו.

סליחה גברתי, השאלה היא ברורה מאוד, האם אדם שמניע דבר שכזה צריך לעבור הכשרה או שכל אדם שמלאו לו 16 שנים יוכל להחזיק את זה ולנהוג בזה?

אין דרישה בתקנות התעבורה להכשרת---

אם אין דרישה, איך אדם שאין לו הכשרה לזה, ידע איך להפעיל את זה? מה הסכנות שטמונות בהפעלה של מכשיר כזה? אולי יש פה איזה לקונה וצריך לתקן אותה?

ככל שזה מלגזה, הוועדה הזאת אישרה תקנות שחייבו---

יכול להיות שזה מכבש לצורך העניין, או מתרוממת למשל.

מתרוממת זה מלגזה.

זה מלגזה? גם לתמרים זה אותו דבר?

כן, עם מזלג הרמה. אנחנו הגבלנו מאוד את תנאי השימוש בזה ויש גם תקנות הבטיחות בעבודה שמסדירות הכשרה לשימוש במכונות במסגרת מפעלים ותקנה 25 שמחייבת אדם לא להשתמש ברכב אלא אם כן הוא בקי בהכשרתו. הכשרה ספציפית לאלה אנחנו, תראו בהמשך, אמרנו שאי אפשר שהם ינועו יותר מארבע קילומטר לשעה---

מכאן נובעת השאלה, איך אדם, בחור בן 16 שמפעיל דבר כזה, אם לא עבר הכשרה, ידע שאסור לו לעבור את המהירות של ארבע קילומטר לשעה?

מן הסתם הוא לא קונה את זה ולוקח את זה הביתה, זה במסגרת העבודה, זה במסגרת מקום העבודה ומקום עבודה לא מפקיד בידיו את הדבר הזה, אלא אם כן הוא יודע מה לעשות עם זה. ידיעת הדין זה דבר אחר, לא בכל מקרה כל דין אדם עובר הכשרה ספציפית לעניין איזה שהוא מכשיר---

אולי גם נאפשר נהיגה ברכב פרטי למשל, אותו דבר כמו זה, לא לעבור שום קורס, שום טסט וניתן לו, נפקיד בידיו איזה שהוא רכב שכזה?

אנחנו רואים את זה כאחר, אנחנו רואים את זה כדבר שאם המהירות היא מוגבלת ואוסרים עליו לנסוע בדרך---

אבל הוא לא יודע, הוא לא יושב על זה הוא מוביל את זה---

לאיזה מפעלים זה מיועד, לאיזה מחסנים?

בדרך כלל לסופרמרקטים, במחסן של סופרמרקט למשל---

אדוני, לא משנה לאן זה מיועד, מה שמשנה את דעתי, אם האדם שמפעיל את זה, במקרה וזה נהג בן 16, יודע שאסור לו לעבור את מהירות הארבעה קילומטר בשעה והוא לא יכול לדעת אם הוא לא עבר קורס. הוא יכול לעבור לשבעה קילומטר בשעה, אני הולך מהר---

אסור לו להיות בדרך למשל---

ההגבלות האלה יבואו בהמשך?

הדרישות, השימוש, בשלב הזה הייתה לנו רק הגדרה, בהמשך אנחנו נראה את הכללים לגבי השימוש בזה. אסור להפעיל את זה בדרך---

גברתי, את עדיין לא עונה על שאלתי, ואני מבקש לא להפנות את חברי הוועדה, מפני שהשאלה שלי היא מאוד ברורה ומה שגברתי מפנה אותנו לשם, שלא יהיה נער בן לא פחות מגיל 16 ולא ינהג ממהירות ארבעה קילומטר לשעה ומכאן נובעת השאלה איך הבחור הזה ידע? שאני עובר הכשרה מקצועית למשהו, גם על קטנוע או משהו אחר, אז אפשר לדרוש ממני, עברתי קורס ואני יודע שאסור לי לנסוע במהירות כזו וכזו, אני יודע שתמרור זה וזה במכניסה למנהרה למשל מראה כך ולא אחר, אבל אם לא עברתי הכשרה איך אני אדע?

קודם כל חס וחלילה, אין לי שום כוונה להטעות את הוועדה, אני נותנת את התמונה המלאה. בדיני התעבורה אין דרישה להכשרה על הכלי הזה ולא דרישות מיוחדות למעט מה שהזכרתי לגבי מלגזה. דיני בטיחות בעבודה יש להם כללים מסוימים---

חבר הכנסת טל, כרגע מה שאנחנו מדברים זה על הגדרות בלבד, בוא נתקדם ונגיע לדברים האלה גם, אני בטוח שנגיע בהמשך לדברים האלה, זה ההגדרה הראשונית. פסקה שתיים מה אומרת?

2. אחרי הגדרת מנהל אגף הרכב יבוא, מספר שילדה, המספר שהטביע יצרן הרכב בעת יצורו בשלדת הרכב ובהעדר שלדה במרכב.
3. בהגדרת רכב אספנות, אחרי רכב פרטי דו שימושי, יבוא אוטובוס. ובמקום 4 קילוגרם יבוא 12 אלף קילוגרם.

מה זה הדבר הזה?

כאן יש לנו קטגוריה בתקנות של רכב אספנות, זה רכב בן למעלה משלושים שנה ושהוא יש לו כללים מיוחדים לגבי הרישוי שלו, אנחנו מציעים שזה לא יהיה מוגבל לרכבים פרטיים על 4 קילוגרם, אלא יאפשר להיות גם אוטובוס ורכב מסחרי על 12 אלף קילוגרם יוכל להיכנס לקטגוריה הזאת של רכב אספנות שלגביו יש כללים כגון, רישוי לתקופה קצרה, איסור נסיעה בשעות העומס, היכולת לחדש---

טוב, נראה בהמשך. חבר הכנסת טל בנושא הגדרות, אנחנו נוכל להצביע כי אנחנו ניכנס לפרטי פרטים יותר מאוחר---

אני לא יכול להצביע על זה אדוני. אם אני מקבל, לדעתי יש פה איזה לקונה ואני רוצה להבין אותה, אם אדוני רוצה להגיע לאחר מכן, קיבלתי את הצעתו של אדוני---

אני מקבל, בואו נמשיך.

תקנה 2 אושרה בישיבה הקודמת.

אוקיי, תקנה 3.

תקנה 3, כאן אנחנו נכנסים למהות של השימוש במכונה ניידת רגלית. בתקנה 39 א(א) לתקנות העיקריות, אחרי 30 קילומטר לשעה, יבוא, או במכונה ניידת רגלית. תקנה 39 א' עניינה כללי התנועה בדרך של מכונות ניידות באופן כללי ובין היתר היא אוסר לנסוע בדרך, אני מייד פותחת ואקרא את הנוסח. הכלל הוא: "שלא ינהג אדם במכונה ניידת שמהירותה המרבית המתוכננת על ידי יצרנה עד 30 קמ"ש בדרך, אלא לשם חצייתה וכאשר היא נסיעה לביצוע עבודה של המכונה הניידת או בתחום עד 500 מטרים מהמפעל של בעליו." אני קראתי את זה טיפה בקיצורים, זו המהות ואנחנו מבקשים את הכלל הזה להכיל גם על מכונה ניידת רגלית.

למה אין את זה?

זה לאסור על מכונה ניידת רגלית כזאת לנסוע בדרך, אלא לשם חצייתה.

זאת אומרת שנער בן 16 יוכל לקחת מכונה כזאת רגלית ולנסוע בה 30 קמ"ש בשעה שהוא חוצה כביש.

לא, בהמשך יש את התקנה הבאה שאומרת שאי אפשר לנהוג במהירות העולה על ארבעה קמ"ש. כאן ה-30 קמ"ש מתייחס למכונות ניידות בכלל, וכאן היא מוסיפה לקטגוריה הזאת היא מוסיפה גם את המכונה הניידת הרגלית. לאסור עליה לנסוע בדרך אלא לשם חצייתה. זה כולל אפילו מכונות שטיפת רצפות באולמות שמחות---

שנייה, ב-39 א', הקראת לי את התנועה של מכונה ניידת, לא הבנתי מה המהירות בסוף, המכשיר שאנחנו מדברים עליו, מה המהירות?

בתקנה הבאה, כבוד היושב ראש, אני אראה שאנחנו מציעים שלאסור עליה מהירות שעולה על ארבע קילומטר לשעה. פה השלושים קילומטר נמצא בתור הגדרה לגבי מכונה, על מי חל התקנה הזאת 39 א(א) האוסרת תנועה בדרך? היא חלה על מכונה ניידת בכלל שמהירותה המרבית המתוכננת היא 30 קמ"ש ואני מבקשת להוסיף לזה גם מכונה ניידת רגלית.

אוקיי, מה הסעיף הבא?

בסעיף הבא אני מבקשת להוסיף לתקנה 39 ד' לאור העובדה שבינתיים התפרסמו, מאז שכתבתי את זה, תקנות אחרות שהוועדה אישרה, בענייני טרקטורים, אני מבקשת לקרוא לזה ג(1) ולא ד', כי יש לנו כבר, ממש השבוע נולדה תקנה 39 ד' שאושרה על ידי הוועדה לפני מספר שבועות.

אחרי תקנה 39 ג' רבתי יבוא, 39ג(1), תנועת מכונה ניידת רגלית:
1. לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית, אלא אם כן מלאו לו 16 שנים.
2. הנוהג במכונה ניידת רגלית, לא יסיע עליו אדם אחר.
3. על אף האמור בתקנה 54 שהיא התקנה שעניינה מהירויות, לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית במהירות העולה על ארבע קילומטר בשעה.

אדוני היושב ראש, כאן אנחנו חוזרים לשאלה הקודמת, אני רוצה לומר שיש כאן איזה בעיתיות בסעיף הזה, משום שתראה, אדוני היושב ראש, יש ילדים שלומדים בבית ספר, בני 16 שהם בחופש הגדול יוצאים לעבוד, עובדים לפעמים גם בעבודות מהסוג הזה. אפשר לפי התקנה הזאת, להפקיד בידי נער בן 16, מן מכשיר שכזה, מכבש או כל דבר, מה שתרצה, והילד הזה בעצם לא מודע לכללי הבטיחות של הכלי הזה---

אבל הוא מקבל את זה ממנהל העבודה.

אז זה מה שאני שואל, אם הילד הזה עובר איזה שהיא הכשרה, וכאן אין שום מקום שעובר הכשרה. כלומר, שאנחנו מוצאים רישיון נהיגה, תרם הוצאת הטסט, אתה עובר איזה שהיא הכשרה מסוימת, אתה מקבל שלושים או ארבעים שיעורים, יש פה מורה---

אפשר יהיה, מה שמעלה חבר הכנסת טל שהוא חשוב מאוד, לא ינהג אדם במכונה ניידת רגלית, אלא אם כן מלאו לו 16 שנים וקיבל הכשרה מתאימה ממנהל העבודה, משהו כזה, אפשר יהיה להוסיף? וקיבל הכשרה מהגוף המוסמך, או מנהל עבודה, מנהלו הישיר. בכל מקרה הוא לא יגע במכונה הזאת כל עוד לא יקבל הכשרה, זה מובן מאילו, אנחנו רוצים שזה יהיה כתוב.

כל הנושא של ההכשרה של המלגזות, נמצא במסגרת משרד העבודה בבטיחות וגהות. אמרנו בעצם שזו מכונה ניידת כמו מלגזה שיש לה הגה וכולי ששם כן צריך רישיון נהיגה. אמרנו, זה מכונה ניידת אחרת שדוחפים אותה---

לא דוחפים, לוחצים על כפתור והיא זזה לבד, לא דוחפים אותה.

כאילו מסיעים אותה, בהגדרה אנחנו לא, יש לה מנוע, היא נוסעת לבד ואתה צריך לדעת---

הבעיה יכולה להיות גם הפוך ולדרוס את הנער.

אני מסכימה אתך, וחבר הכנסת טל, אם צריך למצוא באמת דרך להעביר הכשרה, זה צריך לבוא באותה מסגרת של הכשרה של המלגזות שעליהם ממונה משרד העבודה.

גברתי מדברת על מלגזות ואני מדבר על כל, הסעיף הזה מדבר באופן כללי על כל מכונה מהסוג הזה---

התשובה נמצאת בחוקי העבודה אדוני, זאת אומרת זכות העובד לדעת, חובת המעביד לידע. זה זכות בסיסית שהיא קיימת בכל מקום עבודה. לא יתכן שמישהו יעלה שם ויקבל את ההיתר לנהוג או להוביל את אותה מכונה שאנחנו מדברים עליה, אלא אם הוא קיבל איזה שהיא הדרכה, לכן זה חובה של המעסיק או המעביד ולכן מופיע בחוקי העבודה.

אם זה כתוב בחוקי העבודה, ואתה אומר את זה לפרוטוקול, אז אני מקבל את זה.

אז חבר כנסת טל, אנחנו נוכל להצביע על ההגדרות?

כן.

כולל ארבע. אוקיי, אז מי בעד התקנות מההתחלה עד סעיף 4, כי סעיף 2 אושר בישיבה הקודמת, אז זאת אומרת על ההגדרות עם הסעיפים הקטנים, 1,2,3. על סעיף 3 ועל סעיף 4? חבר כנסת דהן, אתה איתנו?

לא, אני לא מצביע, אני הייתי רוצה להצביע על תקנה 2 ולבטל אותה.

אבל זה עבר כבר.

אני יודע שזה עבר, אבל אני מבקש דיון מחדש על זה.

טוב, אנחנו בינתיים הצבענו חבר כנסת טל עד כולל ארבע. נמשיך בבקשה גברת חווה, תקנה 5.

תקנה 5, זה תיקון תקנה 69. בתקנה 69 ה' לתקנות העיקריות בסופה יבוא, ולא יאוחר מ-12 שעות ממועד קלקול הרכב. זאת תקנה 69 היא תקנה שאוסרת באופן כללי להעמיד רכב בשולי הדרך, היא מתירה להעמיד את הרכב, רכב מקולקל, "שהיה הכרח לעצרו ולהשאירו באופן זמני עקב קלקולו ובלבד שעובד הרכב יעשה את כל הדרוש להסיעו ולהרחיקו מהדרך בכלל במהירות האפשרית", אנחנו רוצים לקצוב תקרה לא יותר מ-12 שעות, העמדת רכב בשוליים היא מסוכנת---

12 שעות?

תקרה, התקנה היום אומרת שיש לפנות רכב מקולקל בשולי הדרך, יש לפנותו במהירות האפשרית, אנחנו רצינו לתת לזה תקרה של 12 שעות.

מי יכול לתת לי תשובה, אם אני מפנה את הרכב ב- 12 בלילה או בשמונה בוקר, מה תעריף הפינוי, גרירה? נתקעתי ב-12 בלילה, מה התעריף אם הוא גורר אותי בהתחשב בזה שאין לי ביטוח, אני מזמין במיוחד גרר, מה התעריף ב-12 בלילה ומה התעריף בשמונה בבוקר?

זה לא בשליטת הממשלה, אנחנו לא מסדירים את העניין הזה, זה עניין של---

אני שואל את זה לא סתם---

המחיר לא בשליטת הממשלה אבל הממשלה באה ומציעה לוועדה לקבוע רק 12 שעות שאפשר להחנות את הרכב בשולי הדרך. שואל היושב ראש, האם העובדה שגוררים רכב בשעות הלילה או בשעות היום, יש לה תעריפים שונים?

בעיקרון אנחנו הסרנו את הפיקוח החל משנות ה-90---

גברתי, סליחה שאני קוטע אותך. אדוני היושב ראש, יש הבדל בין זה שאני אעבוד ביום ובלילה, אני אקח כסף---

חבר הכנסת טל, אם הייתי ממשיכה הייתי אומרת אין פיקוח, אבל יש שינוי בין התעריפים.

אוקיי, אז לכן אני חושב שאם אשתי נתקעה בשמונה ולא אספיק בלילה כי התעריף מאוד יקר ואני משתכר רק ב-3000 שקל בחודש, לכן אני חושב שאני אעשה את זה בבוקר ואני חושב ש-12 שעות לא יספיקו לי. מצד אחד, אני חושב שכל אחד שרוצה לשמור על רכבו הוא תוך שעתיים יפנה את הרכב כי יותר מזה יכול לבוא והוא לא ימצא או את הרכב או חלקים מהרכב.

אבל, אני חושב יחד עם זאת, להשאיר את האופציה, אני חושב ש-12 שעות זה קצר מידי לאלה שחושבים שכרגע קשה להם, על מנת באמת שלתת את האופציה קצת יותר זמן להיערך אולי להוסיף שעתיים לפחות, נעשה את זה 14 שעות---

אני לא מבין אדוני, באיזה שעה אשתך נתקעה בשמונה בערב? אז יש לה עד שמונה בבוקר זמן.

כן, נציגת המשטרה.

חשוב שאנחנו נראה לנגד ענינו גם את הנושא של מידת הסיכון שיש בעצירת רכב בשולי הדרך, בעיקר רכב לא תקין. בכבישים שהם כבישים בין עירוניים, לא מוארים, סכנת נפשות, גם בכבישים מהירים, אנחנו כמשטרה היום, ברגע שאנחנו נתקלים בכלי רכב שנמצאים בצד הדרך, אנחנו עושים את הכול כדי לאתר את הנהג שיזיז את הרכב בהקדם האפשרי מהמקום, כי כל שירות שלו לצד הכביש מהווה סיכון.

הגעת לרכב, איך את יודעת מתי חנה?

אם מדובר במשמרת שמסיירת באותו קטע דרך, היא יודעת בדיוק מתי הרכב היה במקום, מתי לא. ההנחיה היא, כל רכב שנמצא בשולי הדרך ועשו סיבוב וראו אותו פעם נוספת ומדובר בעיקר בקטעים של דרכים בין עירוניות ומהירות, לפנות אותו בהקדם האפשרי מהמקום. לאתר את בעל הרכב, לבקש ממנו להזיז. כאן הוראת החוק הזו באה רק לעזור לנו ולהקל כדי למנוע את מידת הסיכון שקיימת בהעמדת רכב בצד הדרך. ולא מדובר בהחניית רכב עקב קלקול סתם, אלא מדובר בצד הדרך, מאוד מסוכן ולא בטוח.

לא ענית לי אבל על השאלה.

ניידת רואה, ניידת נמצאת על קטע מסוים---

איך תוכיחי אם שמתי בשמונה או בתשע, מתי עברו 12 שעות איך את יודעת?

ברגע שהניידת עוברת, היא רואה פעם ראשונה את הרכב, היא לא יכולה לדעת אם הרכב הוחנה---

אבל נגיד ראיתי את זה בשש בערב, ואני שמתי את זה בשמונה בכלל---

נכון, אבל יש דיווח למוקד וזה נרשם, אנחנו לא בעד לרדוף אחרי הנהגים שיפנו את כלי הרכב אם 12 שעות או עשר שעות להזיז את הרכב, אלא במיידי. חשוב להדגיש שאם ניידת נתקלת ברכב שחונה במקום היא מבקשת את עזרת המוקד לאתר אותו, אנחנו לא בקטע של האכיפה אנחנו בקטע של פשוט לפנות את הרכב כדי שלא יהווה סיכון. והמסר פה, התקנה היא יותר המסר לנהג שברגע שהוא נתקל בבעיה בדרך ומשאיר את הרכב שלו עקב קלקול שיפנה אותו. והחוק אני חושבת, כן צריך להגביל אותו בפרק זמן ספציפי לפינוי.

מה המצב היום, מה החוק היום, מה התקנה היום?

החוק היום רק אומר במהירת האפשרית ולא קובע תקרה.

ואפשר להתווכח כמה זה המהירות האפשרית, אנחנו רוצים לקבוע את התקרה.

אתם נתקלים שזה שעות וימים ושבועות?

לא, לימים ושבועות לא כל כך, אבל שעות רבות כן ומספיק שעה אחת מיותרת כדי שהרכב יהווה סיכון.

בסדר, אז אני מבקש להאריך את זה ל-14 אם אפשר.

בסדר.

תאונת הדרכים שתקרה לו תתחשב אם מדובר בשבת או לא בשבת.

לא בשבת, נגיד שעה לפני כניסת שבת והיה פנצ'ר---

שעה לפני כניסת שבת, עדיין הוא מפעיל את הגרר לפנות את הרכב---

אבל הוא אומר שתוך שעתיים הוא מגיע וזה כבר שבת, אז מה יקרה?

כן, אבל יש התחייבויות, בדרך כלל עם כלי רכב שמבוטחים, יש עד כמה שאני זוכרת, התחייבות של תוך פרק זמן מוגדר להגיע לרכב. הוא צריך להזמין את הרכב לפנות את המקום וחבר הגרר בדרך כלל---

לא בשבת, או משהו כזה, אנחנו לא נעניש אנשים.

אני לא חושבת שאפשר לעשות את זה, הסיכון הוא אותו סיכון, יש אנשים שנוסעים בשבת.

הוא תכנן להגיע ליעד, להורים, הוא נתקע שעה לפני כניסת שבת, תכנן להגיע להורים שלו, אתה לקחת את הילדים לעשות שבת אצל ההורים, בדרך קרה שני פנצ'רים, פנצ'ר אחד אתה יכול להחליף, שני פנצ'רים אתה לא יכול. אתה מונית, נוסע, הרכב נתקע שם, עד שיוצא שבת לפחות 24 שעות, מה עושים עם האדם הזה.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה, אני חושב שאנחנו לא נאשר את הסעיף הזה, נעביר את זה לרב עובדיה שיפסוק בדבר.

אני באמת שמעתי על פסיקה של רבנים שביום שישי אסור לצאת לדרך אחרי חצות היום, שלא יהיו תקלות מן הסוג הזה של רגע לפני כניסת שבת.

הוא לא רצה באמת אבל קרה מקרה---

אדוני, זה פשוט הסיכון, כיוון שנוסעים בכבישי ישראל בשבתות, הסיכון קיים.

הרב עובדיה בוודאי יוכל לפסוק בנושא.

הסיכון קיים גם בשבת.

אני באמת רוצה, איך אפשר שאם באמת בן אדם אומר אני שומר שבת, ולכן לא יכולתי לפנות ושלא יהיה צפוי לקנסות, איך אפשר לעשות, עניינית, איך אפשר לעשות?

אני לא חושבת שיש בעיה לדרוש, את הרכב מרים הגרר----

מה אתם עושים שיש מפגע באמת תחבורתי?

אם את יכולה להציע לוועדה איזה שהוא נוסח שמחריג את נושא שישי שבת מעניין התקנות? אז בבקשה תציעי לוועדה.

אני לא רוצה שבשבת יגעו ברכב שלי. תמצאי משהו יצירתי לשבתות וחגי ישראל. תמשיכי הלאה, שש בבקשה.

בתקנה 77 לתקנות העיקריות, במקום הסיפה המתחילה במילים "או התשלום" יבוא "שנקבע בחוק העזר של הרשות המקומית שבתחומה החנה את רכבו". כאן אני רוצה לתת איזה שהיא תמונה טיפה יותר רחבה---

אני מבקשת להפנות את תשומת לב הוועדה שאני אתמול ביקשתי מעורכת דין ראובני להציג בוועדה נתונים לגבי הגבייה שנעשית ברשויות המקומיות בהתאם לחוקי העזר בנושא הגרירה וההובלה של רכב---

זה בדיוק חלק מהתמונה שרציתי להציג---

אבל לפני כן תסבירי לוועדה מה משמעות התקנה.

כיום במקום בו מתבצעת חניה אסורה ויוצרת הפרעה משמעותית לתנועה, לבד מהעניין של הקנס על עצם העבירה, הרשויות המקומיות מפעילות מכוניות גרר לסוגיהן על מנת לפנות את ציר התנועה, הם אומרים, זה שנתנו קנס לא עוזר, האוטו עומד ומפריע לתנועה. כיום בתקנות, יש לב מעובדה שהדבר מותר, נקבע בתוספת החמישית אגרה תמורת הגרירה הזאת, אגרה שנקובה עד עצם היום הזה בשקלים ישנים שזה אומרת, שכל שקל ישן הוא אלפית משקל חדש והסכום הוא תלוי בשעות זה כמה מאות שקלים ישנים שזה אומר פחות מאגורה אחת.

זה לא מוצמד בשום דרך?

זה לא מוצמד, זה לא עודכן ולא כלום.

אז למה הם גובים 300 שקלים?

אני מייד אסביר. לצד התקנה הזאת ישנן בחוקי עזר מכוח סעיף 77 לפקודה, יש סמכות מקבילה לרשויות המקומיות לקבוע סכומים, תשלומים, לא אגרות, בעד גרירה. זאת אומרת שנוצר לנו כאן הסדר חוקי כפול וסותר, מצד אחד סעיף 77 שמפנה לתוספת החמישית שקובעת אגרה הנקובה ושערכה היום נופל משקל אחד, או נופל מחצי שקל, האגרה הכי גבוהה שם. ומצד שני הרשויות המקומיות מכוח סמכותן בדין, קובעות בחוקי העזר תשלומים שונים. התשלומים שהרשויות המקומיות גובות, מבוססים על מכרזים שהן עורכות עם גרריסט.

עכשיו, התפיסה היא שהסכום הזה, הגרירה הזאת היא איננה עונשית אלא מטרתה תחבורתי, שהציר תנועה יהיה פתוח. לא הצלחתי להשיג איזה שהוא מגדם מייצג אבל מדגם מאוד אקראי, חוקי העזר שביקשו בשנתיים האחרונות לתקן אצלנו וזה אקראי לחלוטין המדגם הזה. דפדפתי לראות מה הסכומים שהם ביקשו בסעיף הזה.

אז לצד כמה עיריות שבכלל לא שמו לב שהתוספת החמישית נקובה בשקלים ישנים והם כתבו שהם יגבו תמורת הגרירה כאמור בתוספת החמישית לתקנות התעבורה, אני לא יודעת מה הן גובות בפועל, הן בטח לא גובות 358 שקלים ישנים. זה יש למשל בחוק העזר של רחובות, כפר שמריהו, רמת ישי, חדרה ועוד כמה, רק הבאתי כמה דוגמאות---

אז הם צריכים להחזיר כסף לתושבים.

אני לא יודעת מה הן גובות בפועל, זה מה שכתוב בחוקי העזר שלהם---

זה דבר שצריך להיבדק, גם על ידי משרד התחבורה, וגם על ידי הוועדה הזו, משום שאם גבו, תראי, שאנחנו לא משלמים את חובתנו למדינה ולרשויות השונות גובים מאיתנו קנסות והצמדה. אני מניח שנכון על פי החוק אם עירייה או כל רשות שגבתה יותר ממה שעל פי החוק, היא צריכה להשיב את זה בחזרה.

אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך לבדוק, מי שגבו ממנו יותר כסף מהחוק שהיה קיים עד אז, יבקש---

שבע שנים אחורה?

לא יודע, על פי החוק, או מה שמתבקש, לבקש את הכסף בחזרה---

יש לך טבלה כמה גובים?

זה ממש משורבט, אני אתן כמה דוגמאות שמצאתי. ביבנה גובים 180 שקלים, בירושלים 187 שקלים, בבאר יעקב 180, נצרת עילית 250 ₪, קריית מוצקין 150 ₪, אופקים 180, בבנימינה זה מדורג לפי סוג הרכב ושעת היום---

בתל אביב כמה גובים?

350 שקל למרחק של שני קילומטר. אם אתה מזמין גרר פרטי שיסיר את הרכב מהאזור המפריע, גובים ממך שמונים שקלים.

ואם זה מעל שני קילומטר?

אז יש תעריף לחברות הגרר, הבעיה פה שמדובר, סליחה שאני נכנס לעניין---

מי אדוני?

שמי דני לוי, אני מטעם איגוד המוסכים. אני רוצה להגיד לכם רק דבר אחד, לנו כאזרחים וזה קרה לי באופן אישי בשביל זה נכנסתי לתמונה כרגע, אתה חונה במקום אסור, אתה מקבל קנס, אתה משלם אותו. אבל הקנס השני הוא וזה קנס פי שלוש, זה שגוררים לך את הרכב ואז אתה לא משלם מחיר ריאלי של גרירה, אלא גם העירייה עושה על זה קופה וזו הבעיה.

זה חברה מפעילה, זה לא העירייה.

החברה המפעילה שקיבלה את המכרז, למעשה גם מעבירה לעירייה אחוזים וזה מאוד מפריע לאזרח מן השורה. אני רוצה להגיד לכם שאני הגשתי לבית המשפט עם זה ונאמר לי שיש איזה שהוא דיון בבית המשפט העליון על איזה בקשר לעניין. אני לא חושב שחברי הוועדה יכולים להסכים עם הנושא הזה כי זה נושא שמרתיח אותי באופן אישי כאזרח.

עורכת דין ראובני, למה לא נבחר לתקן את התוספת החמישית, לעדכן את הסכום באופן שאנחנו נדע כמה עולה, נגדיר איזה שהוא סכום סביר של גרירה ונמנע מצב שבעיריית תל אביב עושים קופה משולשת---

שאתם תנווטו, לא כל אחד יעשה דין לעצמו.

במקום שכל אחד יקבע לבד.

התפיסה שלנו את נושא החניה בערים, זה תפיסה שהרשויות המקומיות צריכות להיות אחריות עליו ושמשרד התחבורה---

ממשרד האוצר למדנו שהוא רוצה לשלוט ולהשתלט על כל הנושא של החניה בנתיבי ציבור למשל.

אנחנו לפי תפיסתנו, האגרה הזו אמורה לשקף את העלות, היא לא אמורה להיות עונש ולא אמורה להיות מס, זה אמור להיות העלות---

העלות היא פי שלוש---

בפועל היא עונש, מה היא הייתה בהתחלה כשהתחילו וזה היה בתוספת החמישית?

אני מצטערת שאני מתקשה לומר כי אנחנו מדברים---

לא, החובה ברורה, היא הייתה עונש, הלא היא לא הייתה אז, היא ביטאה את העיקרון שמדובר בעונש, לא ביטלנו את העיקרון.

גם אז היא התבטאה כאגרה ולא כקנס, מדובר על משהו שהוא בן עשרים או שלושים שנה, ואז הייתה תפיסה שהיא הרבה יותר ריכוזית של כל דבר, גם פיקחנו על מחירים שהיום אנחנו לא מפקחים עליהם.

אני חושב שיש מקום לרביזיה חשיבתית, זה לא היה נכון לעשות את זה ואם עשינו וטעינו, אנחנו צריכים פה כרגע לתקן וצריך לגרור, לשלם עבור עלות הגרירה ותו לא, לא צריך להעניש אותו עונש על עונש ושום עירייה בוודאי לא צריכה לקטוף קופון בדרך.

מה שמר טל אומר זה נכון, אבל זה בדיוק המשמעות של מה שהגברת ראובני מנסה להגיד. אם אנחנו נקבע את זה בתקנות, היינו זה קנס, אני אקבע 300 שקל, אני לא מכיר עירייה שלא תיקח את 300 השקל או 200 או כמה שזה לא יהיה. בעוד שאנחנו רואים שיש עיריות, עיריית ירושלים הצליחה להשיג מכרז ב-187 שקלים ולכן היא גובה רק 187 שקלים ולא אותו סכום שנקבע. ויש עיריות אחרות, זה תלוי---

תבדוק את המכרז, זה לא נכון מה שאתה אומר.

יש גבול ליכולת שלי לבדוק מכרז של רשות מקומית שעושה, היות וזה הגרר, רשות מקומית, אסור לה, לפי חוק, לקחת על זה כסף. בשונה דרך אגב מחניה שזה מס, אתה נכנס למקום שיש בו צפיפות רכבים, אתה חונה במקום מותר, דרך אגב, לא אסור, אם לא היית חונה במקום אסור, לא היית צריך לעבור את כל העניין הזה, אבל החלטת לחנות במקום אסור. ברגע שאתה חונה במקום מותר, העירייה לוקחת ממך מס, זה סיפור אחד, זה משהו אחר.

פה מדובר על מצב שבו אזרח עובר עבירה והעבירה שלו עד כדי כך חמורה שהיא מפריעה לתנועה, הוא משלם עבור העבירה קנס על זה שהוא חונה במקום אסור. חוץ מזה, היות והמכונית שלו הפריעה לתנועה והיא יכולה לגרום, אפרופו הדיון הקודם, או להרוגים בדרכים או לפקקים, אבל זה מה שקורה בעיריות, תשאל את הגברת ראובני---

זה נפתר במחיר עלות שעלה לעירייה ושלום על ישראל.

שנייה, התקנה שלך, מזה מסדיר, סעיף 6 תיקון תקנה 77, מה מסדיר, מה היה עד היום ומה זה מסדיר?

היום התקנה מחייבת את העירייה לגבות את האגרה פחות מחצי שקל חדש. אנחנו מציעים להפנות, וזה תואם את החקיקה הראשית הקיימת גם כן, יש שני הסדרים מקבילים, ההסדר שמסמיך את הרשויות המקומיות לקבוע בחוקי עזר כבר קבוע בפקודת התעבורה. יש כאן שני הסדרים לאותו עניין שאינם תואמים זה את זה. אנחנו מבקשים לבטל את ההסדר הקיים הכפול ושיישאר הסדר אחד ויחיד שלפי סעיף 77 לפקודה ותקנה 77 שתמורת הגרירה הזאת ישולם המחיר שנקבע בחוק העזר.

חוקי העזר, המחירים שנקבעים בהם, יש שונות בין הרשויות המקומיות השונות, אני מניחה שהשונות נובעת בין היתר מהכמויות ומעלות המגרש של להחזיק את הרכב עד שיבוא בעליו לשחרר אותו, זה גורם לשונות. יש כאן תווך מחירים בין 250, במודיעין זה פחות ממאה.

לכן אמרתי שאנחנו רק נוסיף איזה משפט קטן שיאמר במחיר עלות לרשות, אם הרשות שילמה מאה---

איך האזרח יודע מה הוא צריך לשלם?

יש לה מגרש שהיא משכירה והרכב מגיע אחרי שבוע ואתה משלם את המקום ויש עלות לא רק גרירה---

אני מעוניין לדעת האם חוקי העזר שקיימים כיום, את הבאת דוגמאות לחוקי עזר כאלה?

כל המספרים שהקראתי כאן לקוחים מתוך חוקי העזר של הרשויות השונות.

האם חוקי העזר האלה הותקנו מכוח הסמכות בסעיף 77 א(4) לפקודת התעבורה?

הם מותקנים מכוח סעיף 77 שהוא הסעיף המסמיך הכללי של הרשויות המקומיות להסדיר את החניה בתחומיהן. והן עוברות אישור שר הפנים ואישור שר התחבורה.

כל חוקי העזר בעניין הזה?

כן.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לומר משהו, לפחות בתחושה שלי מפעילויות רבות שקשורות לרשויות המקומיות בשנים האחרונות, לי יש תחושה שלא פעם שם מנסים כן להגביל את ההכנסה מעבר למה שנדרש, למשל במקרה כזה שבו הצפי שלנו להחזר ההוצאה בלבד, אולי עם איזה שהיא עלות ניהול מינימאלית. לכן אני חושב שאם אנחנו יכולים לעשות איזה שהיא הערכה של ממוצע, במה מדובר, בסכום שמדובר בו, אם מקום אחד הוא מאה ואחד 350, אני מסכים, אדוני היושב ראש, אם אתה צריך לאכסן איזה רכב שנה, זה מקרה חריג---

אנחנו לא מדברים על אכסנה, אכסנה זה דבר אחר.

זה בדיוק מה שאני רוצה להגיד, פעולת הגרירה עצמה ואפילו ההחזקה למשך יממה אחת יש לה משמעויות מאוד מצומצמות, אפשר להגיע פה לסכום של ממוצע ואפשר להגדיר אותו ואז כל עירייה, אם עירייה תוכל להרוויח איזה שהוא סכום קטן כתוצאה מכך בגלל התייעלות, עיני לא צרה, אבל אני יודע שאף אחד פה לא יעשוק את התושבים יתר על המידה וזה מה שאני חושש ממנו.

אופציה שנייה שאני רוצה להציע כאן זה שכל עירייה כזאת תצטרך לבוא אלינו ולשכנע לפני שמאשרים את אותן תקנות שבאמת הסכום הראוי. אם זה לא יעיל אז אני חוזר להצעה הראשונה שלי ואני אומר, אנחנו צריכים כאן לקבוע איזה שהוא סכום, הדרך של התוספת החמישית לדעתי הייתה הדרך הנכונה.

זה קצת מפתיע אותי כי אני זוכר שהיה חוק הצמדה שקבע בעצם הצמדה של כל קנס, אני חושב, אני חשבתי שגם כל אגרה בזמנו, ולכן חשבתי שגם זה בעל ערך כספים יותר גבוה היום. אבל אם לא, בוא נגדיר את זה, לא טוב, יבואו בעוד שנתיים ונראה מה המקרים החריגים, אבל לתת היום לכל אחד להתפרק שהוא יודע. אני חושב שרוב העיריות פשוט לא מודעות למצב החוקי, לתת להן היום להתפרע וכל אחד ייקח 300 ו-400 ו-500 ואיש לא יוכל לעצור אותו, מי יעצור אותו, משרד הפנים? אני חושב שזה אותו אינטרס שההכנסה שלהם תגדל.

הם עדיין לא יודעים שזה רשום בשקלים ישנים---

בוודאי, זה מקרה חמור בפני עצמו, דוד צדק, חייבים לבוא ולראות כיצד אנחנו מחזירים את הכסף שנלקח.

מה את אומרת עורכת הדין, צריך לתחום את זה באיזה שהם תחומים, מקסימום, מינימום. צריך לחשוב שזה לא יהיה גורף ולהחלטתו של ראש העיר שרוצה להעשיר את קופתו על חשבון תושביו, לכן צריך באמת פה---

אדוני היושב ראש אם יותר לי להציע, אם אתה מקבל את דעתו של חבר הכנסת אליעזר זנדברג, אני מציע להשאיר את זה פתוח, לאפשר לחברים במשרד התחבורה לחשוב בנושא הזה ולחזור פעם הבאה עם איזה שהיא הצעה כזו או אחרת.

אבל שיהיה איזה מנגנון שתהיה הגבלה על מה שהעירייה יכולה לגבות לכיסוי הוצאות.

תוודאו שהעירייה לא קוטפת פה קופון בדרך.

אוקיי, נמשיך הלאה, סעיף 7.

תקנה 7, תיקון תקנה 83 ב'. בתקנה 83 ב(א) לתקנות העיקריות, אחרי בתקנה 364 א' יבוא: "או בכל רכב שבו מותקנות חגורות בטיחות". כאן אנחנו מדברים על חובת חגירת חגורת בטיחות. התקנה כיום מנוסחת באופן שאומר שבכל רכב חובת החגירה מתייחסת לחגורות שחובה להתקינן. תקנה 364 א' קובעת איזה כלי רכב חייבים בהתקנת חגורות וכמה ואיפה. ו-83 ב' אומרת, חייבים לחגור את כל החגורות שחובה להתקינן שם.

עכשיו יש מצב שבו בכלי רכב מותקנות חגורות שהן לא על פי חובה, למשל, כלי רכב פרטיים עד שנת ייצור 1986 לא היו חייבים חגורות מאחור, יכול אדם להתקין בעצמו חגורה כזאת, אנחנו מציעים להתיר חובה של לחגור חגורות כמספר החגורות הקיימות גם אם החגורות מעבר למספר החובה החוקי.

רק אם זה גם באוטובוסים.

רק בקבוצה מאוד קטנה של אוטובוסים לפחות.

הם לא חייבים להתקין באוטובוסים לכן זה לא חל פה.

באוטובוסים, למעט אוטובוסים שהם לסיור ותיור הם משנת 2003 ואילך, אין חובה להתקין חגורות. מה שאנחנו מבקשים כאן זה מקום שאדם התקין חגורות מעבר למספר החוקי המחייב, מרגע שישנן שיהיה חובה גם לעשות בהן שימוש, זו הצעתנו.

מדברים על אוטו ישן נכון, אם יש לי קדילק שנת 49 שלא היו בו חגורות---

אתה לא חייב, אבל אם התקנת אתה חייב לחגור.

לחייב אותך לחגור אותם.

יש בעיה עם זה חבר'ה?

אני חושב שזה לא נראה טוב, אבל זה להיכנס יותר מידי---

זה כולל גם משאיות חשוב להבין את זה---

כולל משאיות?

אנחנו לא מדברים על חובת התקנה, אנחנו אומרים אם יש תחגרו. אם היצרן מכר את המשאית עם חגורה---

תקנה 7 מאשרים, חבריי? אישרנו. נמשיך הלאה.

בתקנה 91 לתקנות התעבורה, אני תיקנתי טיפה את הניסוח של תקנת משנה ז', אני אקרא את הנוסח המתוקן.

קודם תקראי מה יש, תגידי איפה תיקנת שנדע, זה משמעותי מה שתיקנת?

לא. הנוסח המקורי שהגשנו אמר ככה: "לא יגרור אדם ברכב גרור, אלא אם כן יותר הדבר ברישיון הרכב ומותקנים ברכב מתקני רתום וגרירה תקינים מסוג המפורט בפרט 27 בחלק ג' בתוספת השנייה, או למפרט שיישאר מעל הרכב---

מה את רוצה עכשיו לשנות?

"לא יגרור אדם ברכב גרור אלא אם כן מותקנים ברכב ובגרור מתקני רתום או גרירה תקינים מסוג מפורט..." וכולי אותו הדבר---

מה זה בדיוק, מה היה עד היום?

החלפנו את התקנה, זה לא קשור בכלל לנוסח הקודם---

איך הייתי גורר, שדוד טל נתקע ברכב בכביש ואני עוד עשרים מטר יגיע לבית, לא כדאי להזמין גרר וכל הסיפור, אני רוצה לגרור אותו.

קודם כל יש פה שני דברים בבת אחת, קודם כל אנחנו מבטלים כאן את עצם האפשרות לקבל אפילו היתר לגרור עם אופנוע, אופנוע לא יגרור.

עד היום אפשר היה לגרור?

אפשר היה לקבל היתר, לא שמישהו אי פעם קיבל למיטב ידיעתי, אבל---

אופנוע עם סירה יוכל לגרור?

לא, סירה זה לא גרור, סירה זה משהו אחר, זה אופנוע עם רכב צידי קוראים לזה בתקנות, זה משהו אחר. כאן אנחנו מדברים לאו דווקא על מכוניות גרר, שאנחנו מדברים על גרורים זה בדרך כלל מדובר על מכוניות שיש להם נגרר מאחורה, עגלה כזו או אחרת, גדולים או קטנים מכל מיני סוגים. וכאן אנחנו רוצים להוסיף דרישה מפורשת שיהיה ברכב ובגרור מתקני ריתום וגרירה תקינים לפי מפרט מסוים ותקן מסוים כתנאי לגרירה.

מה יש היום, זה תקן ישראלי או אירופאי?

למעשה הדרישות של גורר גרור, תומך נתמך, אלה כולן דרישות של תקינת אירופאית ולמעשה העסק הזה בסך הכול מסדיר שבעצם הריתום בין שני כלי רכב יהיה על פי סטנדרטים מסוימים.

עד היום איך זה היה? זאת אומרת אם היה לי היום לגרור באיזה---

לא היה רשום בחוק, אבל אם נגיד מגיע רכב כזה למכון רישוי לבדיקה התקופתית, הוא יכול גם על פי חוק לראות שבעצם הוו גרירה או החיבור הוא לא על פי התקן שאנחנו דורשים והוא יכול גם להוריד אותו מהכביש.

כמה עולה להתקין דבר כזה ברכב, גורר ונגרר?

תלוי.

אם זה רכב פרטי שלוקח אופנוע ים ויש שם מתקן של גרירה קטן, אני חושבת שזה---

אם זה רכב פרטי שרוצה לגרור גרור ספורטיבי או גרור להנאה, או ציוד פיקניק, גרילים, דברים כאלה, בסך הכול הוא צריך לחבר וו גרירה שהוא חייב להיות תקני כמובן, זה חייב להופיע דרך אגב ברישיון הרכב. ומערכת חשמל שתואמת, חיבורי חשמל כשקע ברכב הגורר וכתקע ברכב הנגרר---

כמה החיבור הזה בערך?

מה, כספית?

לא, זה בא יחד עם הגרור.

לא, זה חובה, אתה חייב---

הקטנים זה לדעתי בין 1500 ל-2000 שקל.

המשטרה מורידה אותם מהכביש---

אנחנו מצביעים על זה.

תקנה 9---

אני רק רוצה לציין את זה שאת אומרת, ברבע לאחת אנחנו מסיימים את דיון, כמה שנספיק נספיק.

אנחנו משתדלים. בתקנה 97 לתקנות העיקריות, אחרי תקנת משנה ד' יבוא: ה' לא ינהג אדם תחת במנהרה שבכניסה אליה הוצב תמרור א43 שעליו כתוב מנהרה, אלא שמאירים פנסים פנסי החזית והפנסים האחרים. הסעיף הזה מדבר בעד עצמו, חובה להדליק אורות במנהרה.

לא עקבתי, מה אמרת?

אנחנו מבקשים כאן להטיל חובה להדליק אורות במנהרות.

אגב, לא כל המנהרות מוארות על פי החוק?

גם כבישים בין עירוניים אפילו אם הם מוארים---

את זה אני יודע, אבל שאלתי אם על פי חוק מנהרות חייבות להיות מוארות?

על פי חוק לא, הרבה מהן כן ורמות התאורה בהן משתנות. למשל, אם המנהרה שאני מכירה בדרך לכביש לגוש עציון, כביש המנהרות, המנהרה הדרומית שהיא מאוד ארוכה, יש בה תאורה חזקה בקצוות ותאורה חלשה באמצע. אנחנו מטילים חובה להדליק אורות במנהרה.

אבל יש לנו תקופות שאנחנו נוסעים גם ככה בכביש הבין עירוני. עכשיו, תהיה איזה שהיא תזכורת בכניסה למנהרה, "נא להדליק אורות"?

במבחנים מקובל לרשום, הדלק פנסיך.

היושב ראש מבקש לא שזה יהיה מקובל, אלא שתינתן הנחיה לתלות שלט.

עורכת דין ראובני, התמרור כתוב כאן, זה לא רק תמרור, אלא גם כתוב עליו מנהרה, אז אפשר להוסיף: "מנהרה, הדלק אורות".

אפשר להוסיף את זה למטה בתוספת?

שיאמר בתקנה?

הדליקו אורות.

אני אעביר את הבקשה שבתמרור שמציין, תמרור א43 יאמר---

שאלה, צריך להיות שני תמרורים משני הצדדים של פתח הכניסה, כמו באין כניסה ובהגבלת מהירות בשטח בנוי?

אני מייד אבדוק בלוח התמרורים.

אני יכול להגיד לך שבאירופה חובה.

שני תמרורים?

אלא אם כן יהיה רשום מפורשות שחובה.

למרות פסיקת בית משפט עליון לגבי החובה להציג שניים בכניסה.

אבל אני חושבת שאם אנחנו רוצים תמרור---

הוא לא דקלרטיבי, החובה היא רק מכוח זה שיש חובה, בגלל זה אני שואל.

הבעיה היא אם לקחת בחשבון את הנושא של תמרור, האם אתה תכתוב את להדליק חובת אורות גם בעברית וגם באנגלית וגם בערבית?

אנחנו רוצים להתקדם.

תיקון קטן 113---

תשע אנחנו הצבענו.

תקנה תשע מאושרת.

כן.

בתקנה 113 לתקנות העיקריות: 1. בתקנת משנה א', אחרי מעקב בטיחות יבוא להולכי רגל.
2. במקום תקנת משנה ב', יבוא לא ימצא הולך רגל בכביש בקטע שבו מוצב מעקב בטיחות להולכי רגל.

יש מקומות שבהם מוצב מעקה בשפת המדרכה לפני הכביש או בשפת שולי הדרך כדי להפריד ואנחנו רוצים להבהיר ולחדד את האיסור שמקום כזה אסור להולך רגל לרדת לכביש, לא לחצות את הכביש ולא ללכת בכביש מעבר למעקה בטיחות.

איך הולכי רגל ידעו שאסור להם?

אדוני שואל על כל שאלות התעבורה, שאנחנו אומרים---

אדם לא קם בבוקר וקורא את תקנות התעבורה.

יש מעקה ואני חושבת שקודם כל השכל הישר מלמד שהמעקה מיועד למנוע ממנו לרדת לכביש.

אני אגיד לך מתי הוא יודע שאסור לו, אחרי שהוא נפגע בתאונה, אחרי שהאוטו פוגע בו. חברת הביטוח תגיד לו, יש תקנה. ואם מישהו עבר בטעות, מה העונש שלו? בטעות, מיהר בדיוק?

שולמית, את יודעת מה העונש שלו?

זה לא כל כך טעות משום שכשיש קטע של מעקה בטיחות המעקה אמור לחסום את הירידה האוטומטית שלו לכביש, הוא צריך להתאמץ בכדי לעקוף אותו.

למרות זאת, מה העונש שלו?

תכף אני אומרת לך, איזה תקנה?

113.

250 שקל.

כמה שוטרים יאכפו את התקנה הזו?

אם יראו אותו באותו הרגע עובר את המעקה כדי להגיע לכביש עצמו.

אנחנו ממשיכים הלאה, תקנה 11, בבקשה.

תקנה 11 היא קשורה לתקנה 69 שנשארה פתוחה עדיין, בתקנה 154 ב' לתקנות העיקריות, במקום מ-24 יבוא מ-12, אני כבר אכניס את זה להקשר של הפעם הקודמת. היום נאמר שאם התקלקל רכב בדרך, תוך כדי נסיעתו, קלקול קל המעקב התחלת הנסיעה או המשכתה, מותר לתקנו במקום שאירע הקלקול בלבד שלא יגרמו על ידי כך מטרד או אי נוחות לעוברי דרך. מכוח זה למשל, מותר לתקן פנצ'ר---

סליחה, את קוראת את מה שעכשיו?

אני קוראת את הקיים, אני קוראת את הנוסח של התקנה הקיימת.

אנחנו נדון בזה ביחד עם התקנה ההיא כי זה קשור אחד לשני, גם השעות, בואי נתקדם, 12.

למרות שזה פשוט יותר, כאן אנחנו אומרים אתה ממילא מתקן---

לא חשוב, ביחד, בגלל שזה קשור אחד לשני, שלא ייגזר אחד מהשני והשלישי, אז תקנה 12.

תקנה 12 אנחנו כבר יוצאים מתחום דיני התעבורה ועוברים לרישוי. בתקנה 173 לקנות העיקריות, בתקנת משנה א', אחרי בפסקה 3 יבוא, 4. שאיננו רשום במרשם האוכלוסין ורישיונו יחודש לתקופה שעד שנתיים. בתקנת משנה ב', אחרי תקנת משנה א', יבוא 1 או 3.

תסבירי מה זה בבקשה.

מתכוונים לומר כאן, תקנה 173 קובעת את אורך תקופת רישיון הנהיגה שינתן, כיום חמש שנים, הוועדה אישרה הארכה לעשר שנים שיכנס לתוקף באוקטובר. אבל יש אוכלוסיות שכבר כיום מקבלות רישיון נהיגה לשנתיים בלבד והארכה לעשר שנים לא חלה עליהם וזה נהגים חדשים ואוכלוסיות שמעל הגיל שחייבות בבדיקות רפואיות כל שנתיים.

אנחנו מבקשים להוסיף כאן עוד אוכלוסייה אחת שתקבל רישיון נהיגה לשנתיים וזה תושבי חוץ שמקבלים רישיון נהיגה בישראל. הרקע לזה זה הייתה בקשה נוקבת, אפשר לומר, של משרד הפנים ושל רשויות הביטחון כיוון שבפועל רישיונות הנהיגה משמשים כאמצעי זיהוי ויכול אדם לקבל רישיון נהיגה בעת שהוא שוהה בארץ כחוק, זכותו לשהות בארץ---

זה עוד כלי בקרה.

האשרה שלו פקעה, והוא במקום להציג תעודת זהות, דרכון, אשרת שהייה וכולי, הוא מציג רישיון נהיגה והוא בתוקף לעוד מספר שנים, אנחנו מבקשים לקצר לכן את תקופת---

אנחנו מקבלים את זה חברים?

כן, אבל למה שלא יעשו דבר שיהיה ברור שבעל הרישיון הוא לא אזרח ישראלי?

איננו רשום במרשם האוכלוסין.

ויהיה לו תעודה נפרדת?

הרישיון נהיגה שלו בצבע אחר.

יהיה לתעודה, איפה שכתוב מספר הזהות, שם אנחנו עושים את זה בצבע אחר, שהוא יהיה בולט.

שאלה, אנשים למשל שהורשעו בעבירות סמים ונשלל רישיונם וכולי, מקבלים לאחר מכן רישיון לכל החיים?

אין דבר כזה לכל החיים.

ברגע שהם נמצאו כשירים לנהיגה, הם מקבלים רישיון---

יש מגבלות שאת נותנת מראש לתקופה קצרה, אדם שהשתמש בסמים, אפילו הורשע בגרימת תאונה כתוצאה מהשימוש בסמים או בשכרות, האם אני נותן לו, שאני מחזיר לו את רישיון הנהיגה, עוד פעם רישיון לעשר שנים, או שאני אומר, רגע אותך אני רוצה לבדוק לשנתיים?

הוא לפעמים יהיה כפוף לבדיקות רפואיות למשל תקופתיות, אבל הרישיון בעיקרון הוא מקבל לתקופה המלאה ואם הוא לא מתייצב לבדיקות במועד יתלה תוקף רישיונו.

השאלה אם אנחנו לא צריכים פה לבוא ולהגיד, יש כאלה שאנחנו לא יכולים לתת להם לעשר שנים?

על בסיס המערכת הרפואית אנחנו נותנים לו רישיון.

תתנו דעת על זה, ועל מה שהעלה חבר הכנסת אליעזר זנדברג. אנחנו נאשר את זה כרגע את תקנה 12 ובפעם הבאה תגידו לנו אם אתם רוצים להוסיף עוד סוגי אוכלוסיות, בשבילכם יותר טוב גם בשביל עם ישראל, שתהיה בקרה נוספת על הדברים האלה. בבקשה, תקנה 13.

תיקון תקנה 179 א' רבתי, 13, בתקנה 179 א' רבתי 2 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא, "גם אם צמוד אליו גרור שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4000 קילוגרם." כאן זה פשוט תיקון של איזה שהיא טעות שתלויה ועומדת כבר כמה שנים. תקנה 179 א' מגדירה מה מותר לנהוג עם דרגה 13, שזה משאית מעל 15 טון.

איך שהתקנות נוסחו בהפניה הדדית מהדרגות הגבוהות לנמוכות יצא שמי שיש לו רישיון נהיגה דרגה שלוש לנהיגת משאית קלה, של עד 15 טון, רשאי להוסיף למשאית הזאת גם גרור של עד 4000 ק"ג. ומי שיש לו רישיון נהיגה מדרגה 13 שהוא רשאי לנהוג על משאיות כבדות יותר, יכול לגרור רק 1500 ק"ג כי הוא נהג רכב פרטי, זה איזה שהוא שיבוש בניסוח, אנחנו מבקשים לתקן אותו.

אוקיי, מסכימים? הלאה. תקנה 14.

תיקון תקנה 189 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא, ח', לעניין תקנה זו בתקנה 190, רשאית רשות הרישוי לאשר כי תקופה שבה היה גם בעל רישיון נהיגה לאומי, כהגדרתו בתקנה 562, תחשב כתקופה שבה היה בעל רישיון נהיגה בדרגה מקבילה לדרגת הרישיון הלאומי שלו.

כאן אנחנו מדברים על עידוד עליה למעשה. יש פה דרגות רישיון נהיגה, ממשאית מעל 15 טון, רכב ציבורי, אמבולנסים, גרירה וחילוץ ועוד כמה היתרים ספציפיים, אפשר לקבל אותם בתנאי שיש ותק בדרגה נמוכה יותר למשך פרק זמן מסוים.

התקנה הזו נועדה להכיר בוותק נהיגה בחו"ל לצורך העניין הזה, כך שעולה חדש שהיה לו בחו"ל רישיון נהיגה למשאית למשך שנתיים, גם אם הוא הגיע היום לארץ והיום המיר את הרישיון, קיבל רישיון נהיגה ישראלי למשאית, יראו אותו כבעל ותק של שנתיים---

זה מיום הוצאת רישיון או מיום שהוא עבד פיזית בפועל, יש לו אישורים שהוא עבד בחברת משאיות?

רישיון נהיגה. הוותק גם לגבי ישראלים, לפי התקנות דהיום, לא נקבע לפי עבודה בפועל, אלא החזקת הרישיון---

אדוני היושב ראש, אני רואה קצת בעייתיות בנושא הזה ואני אעשה איזה שהיא אנלוגיה לדבר שהוא אולי קצת שונה אבל אני חושב במהותו הוא אותו דבר. ראה, יש בחורים צעירים כאן בארץ שאזרחי מדינת ישראל שיוצאים לחו"ל ללמוד רפואה, שהם מסיימים ללמוד רפואה, למשל במזרח אירופה, הם חוזרים לכאן, אנחנו מבקשים מהם לעשות פה את המבחנים משום שגם אתה וגם אני לא היינו רוצים שרופא כזה שלא עבר הכשרה לדעת מדינת ישראל, מתאימה, שיטפל בנכד שלי או בנכד שלך.

היות ומדובר כאן ברישיון נהיגה, אני לא הייתי רוצה, הייתי רוצה איזה שהוא פיקוח, ואני יודע שעוד מעט יתקוממו נגדי עוד כמה גורמים, למה אני צריך להעביר אותם פה טסט עוד הפעם, אבל גם אם נגיד שלא בדיוק לעבור מבחן נהיגה מלא---

עושים את זה, הוא עובר מבחן נהיגה מלא. מבחן שליטה מלא וטסט מלא.

אם עושים את זה, אין לי בעיה. ואם הוא לא עבר את הטסט פה?

אם פעמיים לא עבר, הוא צריך לעשות את הכול מהתחלה, כאילו לא היה לו רישיון נהיגה.

זאת אומרת כאילו גם לא היה לו הוותק.

אמת ויציב.

תקנה 14 אושרה.

תקנה 15.

תקנה 15 אושרה בישיבה הקודמת.

תקנה 15 לא אושרה בישיבה הקודמת.

נכון, אישרנו אותה---

משרד התחבורה כמו גם המשרד לאיכות הסביבה רצו להמציא נתונים לוועדה.

15-25.

נכון, אז נדון עכשיו עד 25?

15-25

טוב, 16 חזרנו למכונה ניידת הרגלית, השאלה אם דנים עכשיו ב-25?

את רוצה לדון בזה בסוף?

אני מעדיפה קודם ולסיים את זה.

תציגו לנו מה התבקשתם על ידי הוועדה בפעם הקודמת.

בסדר, ההגדרה, הסברנו אותה בישיבה הקודמת, המהות למעשה נמצאת בתקנה 25. נתבקשנו על ידי הוועדה להציג נתונים בדבר עלות החלפת הממיר הקטליטי, היה והוא ימצא לא תקין בעקבות הבדיקה החדשה שאנחנו מציעים לבצע.

גם הייתה שאלה שלי, האם יכול להיות תוצאה שהערך, היחס בין כמות האוויר והדלק יהיה יותר גדול מאחד?

אז אני מציעה שאנשי המקצוע יתנו את הפרטים המלאים.

קודם כל תיאורטית אתה צודק, אבל אם אנחנו לוקחים בחשבון את טעות המערכות וטעות המכשירים, אז נותנים אפיצות פלוס מינוס 0.3, כי בעיקרון מתמטית אתה לא יכול להגיע יותר מאחד. אבל אם אני לוקח בחשבון את כל המערכות ואת כל הטעויות אני מקבל אפיצות מסוימת כמו בכל מערכת.

מאיזה משרד אתה?

תחבורה. יש אפשרות, תערובת עשירה ותערובת ענייה, בתערובת עשירה יש יותר מידי דלק, בתערובת ענייה יש יותר מידי אוויר. לא מדובר ביחס בין אויר ודלק, אלא בחלוקה בין אויר לדלק במצב בפועל ובין אויר ודלק במצב אידיאלי, ולכן אם יש סטייה בין היחס אויר ודלק מהמצב בפועל למצב האידיאלי היא יכולה להיות כלפי מעלה או כלפי מטה. כלומר, בכל סטייה ביחס הנכון בין אויר לדלק, יש סטייה מערך של אחד. אם יש יותר אויר היחס הוא כלפי מעלה ואם יש פחות אויר היחס הוא כלפי מטה.

זה במישור התיאורטי, במישור המעשי מה שקורה ברכב בפועל, אם תערובת הדלק גורמת לזיהום אויר, במערכות המודרניות, מצב הרכב נכנס למצב מוד, זאת אומרת הרכב מקבל נורת הזהרה בתוך הרכב, הנהג לא יכול לעבור מעל 2000 סל"ד וכך הוא צריך להתנהל כדי לתקן את התקלה, רק שידעו מה הולך בפועל בדבר הזה.

יש שאלות בנושא הזה?

רק רציתי להגיד שגם תערובת עשירה וגם תערובת ענייה גורמות לפליטת עשן והמכשירים מוסיפים על זה. מה שתוציא בתקן ואני בעד לאשר את זה.

כמות הדלק היא מדויקת, בדיוק אותה כמות שצריך בכדי שיישרף בצורה טובה, לא יותר מידי דלק, לא פחות מידי דלק.

תקריאי לנו בבקשה במסמך ששלחת לנו שחברי ועדה יקשיבו, בסעיף 6 ו-7 במכתב ששלחת לנו לוועדה.

לגבי אורך החיים של הממיר הקטליטי ואנחנו יודעים היום שעובדים אפילו להאריך את אורך החיים מעל לעשר שנים, אם אתה רוצה לשמוע מומחים, אז הבאתי פה איזה מומחה בנושא של ממיר קטליטי, זה ייקח דקה.

בוא קודם כל נשמע את סעיף 6 ו-7 מה שכתב.

6 ו- 7 עשינו מאז אותה פגישה שהייתה לנו ביום שני לפני שבוע, עשיתי סקר שוק והלכתי על הרכב העממי שהוא מרב הרכב בשימוש. סרקתי מחירים של מקורי ותחליפי ואתם רואים את המחירים בטבלה. יחד עם זאת כפי שאמרתי בפגישה הקודמת, חבר הכנסת כהן, הביקוש בוודאי יביא את ההיצע ומאחר והתחלנו את הממירים ב-95', והיום עברו 10 שנים ועדיין ממירים לא התקלקלו ואין בכלל ביקוש לממירים, לדעתי השוק הזה ברגע שיהיה לו ביקוש---

מאיפה את יודעת שאין לו ביקוש?

אולי דני יסביר שבעצם הממירים לא מתקלקלים חדשות לבקרים---

זה לא נכון, זה לא מדויק.

זה גם חוסך דלק, ממיר תקין.

מי ייתן לי תשובה, במזדה 323 כמה ממירים יש?

ברכב שיגרתי יש ממיר אחד. הרכבים היותר יוקרתיים יש להם יותר מאחד.

אוקיי, נתקדם הלאה, מה רצית להגיד?

אני רציתי להגיד רק דבר אחד, לא כל בדיקה במבחן פרטי שבה רכב נמצא מזהם אויר, צריכים להחליף את הממיר הקטליטי, יש מיליון תקלות אחרות, זה לא חובה להחליף ממיר קטליטי, יש חיישנים למיניהם, אני לא אפרט כאן, אבל כעיקרון זה לא רק ממיר קטליטי. ואני מניסיוני יכול להגיד לכם שאני מתקן מכוניות של יצרן מסוים, רק אותם, אני החלפתי בימי חיי משנת 95' שהתקנה נכנסה, אולי ארבעה ממירים.

אז יש לי בעיה עם זה, משום שאם אני נכנס לקומפיוטר של הבחור הצעיר הזה שאני מכיר אותו והוא בודק שבעצם יש זיהום אויר, הוא אומר לי לך תחליף את הממיר.

לא, הוא לא יגיד לך, לך תחליף את הממיר, הוא יגיד לך, גש למוסך שיפטרו לך את הבעיה ושיתנו לי אישור---

רק המוסך צריך---

להחליט אם זה ממיר או לא ממיר.

לאתר את התקלה ולתקן אותה.

אני רק רוצה להגיד, התהליך עצמו, מה שאתם רואים היום בכלי הרכב החדשים, המחשוב וכל זה נובע בגלל הצורך לענות על זיהום אויר. עכשיו, המחירים של הרכבים עלו בגלל אותן מערכות. אנחנו מתמקדים כרגע רק בממיר, צריך לראות את המזרקים שעולים הרבה יותר מהממיר ואת כל מערכות הבקרה שישנם. הממיר זה סך הכול קטע אחד שבו אנחנו רוצים לבדוק---

כן, אבל החבר נתן לנו רק את העלויות של ממירים ולא העלויות של מזרקים.

אבל עם מזרק אתה צריך---

אני לא יודע מה העלויות.

כן, אבל זה החזקה שוטפת.

אותי מעניין כמה זה יעלה לאזרח, זה שקמנו בבוקר והחלטנו שהוא מחליף את האוטו שלו או מחליף מערכת באוטו שלו, כמה זה יעלה לו? אני רוצה לשמוע, אחד, קודם כל אפילו במזדה, יש מזדות עם שלושה ממירים---

תלוי איזה שנת יצור, כי התקנה שמדברת עליה משרד התחבורה היא מ-95' היא כבר שונתה היום מחמירים באירופה פי עשר, היום הגיעו למצב של תקנה שנקראת, תקנה שהיא קיימת באירופה היא נקראת IFL5, 2005 ויצרני הרכב מקבלים את התקנה הזאת חמש שנים קודם כדי להתכונן אליה.

חבר הכנסת מודי, מדובר בממירים קטליטיים שנעים בין 1700 ל-4100 שקל.

אני מנסה להבין כמה זה יעלה לי מחר בבוקר.

בודקים את הרכב בטסט, אם מגלים שיש בעיה אתה צריך להחליף ממיר.

לא בהכרח.

כמה כאלה קיימים בארץ?

מה השאלה?

כמה מכוניות יצטרכו להחליף?

מיליון 300.

לדעתי, מה שצריך לעשות עם הממירים זה כן לאשר את התקנה, אבל הממירים צריכים להיות בפיקוח, לא יכול להיות שיבואני הרכב קיבלו פטור מממירים ולא משלמים מיסים, ממיר שעולה באירופה 100 יורו ויש לנו דוגמאות על זה, נמכר במדינת ישראל לצרכן ב-700 יורו. יש פה מכוניות כמו יונדאי אקסנט, שיכול להיות אוטו מודל 95' שאדוני מדבר עליו, ששווה כל האוטו בין 25-28 אלף שקל, אם הוא הולך לטסט והוא לא עובר על ממיר, ממיר עולה 6500 לפני מע"מ ועבודה, יש לי פה מחיר עם מספר קטלוגי.

אתה יודע מה, שבוע שעבר אמרת 15 אלף.

15 אלף לשלושה ממירים, מגיע גם לעשרים אלף ובמרצדס---

אז תגיד שזה במרצדס, מי שקונה מרצדס ב-300 אלף שקל שיחליף ממיר ב-15 אלף.

אנחנו נשארנו בסעיף 15-25. אני כרגע נועל את הדיון הזה היום, כי התחייבתי לפנות את החדר. המשרד לאיכות הסביבה, העברתם לי אתמול בלילה מסמך, אבל אני לא קיבלתי כאן פענוח בהשוואה לזיהום אוויר הנפלט מתחנות כוח, ממפעלי תעשייה, מבעלי רכב מנועים בסולר. זאת אומרת אתה התייחסת בכלליות כזאת שצריך לפענח לי את זה בדיון הבא, תכין לי איך אתה יכול להבחין בין הדברים האלה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:30