הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה באשפוז יילוד לתקופה עד 12

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
7.2.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 346
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שהתקיימה ביום שני כ"ח בשבט התשס"ה (7 בפברואר 2005) בשעה 12:00

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה באשפוז יילוד לתקופה עד 12
שבועות), התשס"ד 2004 של ח"כ שאול יהלום וח"כ זהבה גלאון, פ/ 2636 – דיון
מוקדם.

חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר

ח"כ זהבה גלאון
עו"ד שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
הרן לבאות – רפרנט אגף תקציבים, משרד האוצר
עו"ד נועה וגנר – הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת
ולי מועלם – מנהלת תחום אמהות, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת – הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
עמוס אולצוור – כלכלן, מרכז מחקר ומידע, כנסת

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

שרון רפאלי

הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה באשפוז יילוד לתקופה עד 12
שבועות), התשס"ד 2004 של ח"כ שאול יהלום וח"כ זהבה גלאון, פ/ 2636 – דיון
מוקדם

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה והרווחה. הנושא שלנו הוא הצעת חוק פרטית של חברי הכנסת זהבה גלאון ושלי – הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת חופשת לידה באשפוז יילוד לתקופה של 12 שבועות), התשס"ד – 2004.

החוק הזה מתייחס לתוספת של חופשת לידה לנשים שילדו פגים, וחופשת הלידה שלהן היא למעלה מ- 4 שבועות ולמטה מ- 3 חודשים. היום, אם חופשת הלידה מתארכת משבועיים עד 4 שבועות, מאריכים את תקופת האשפוז לפי ימי ההארכה, וכמובן, שזה לא עולה על 28 יום כי אנחנו מדברים על תקופה של עד 4 שבועות.

לפני כמה שבועות קיבלנו חוק שאם התקופה ארוכה מ- 12 שבועות אפשר גם להאריך את חופשת הלידה. הצעת החוק הזאת מדברת על הארכה מ- 4 שבועות ועד 3 חודשים. לכל אחד יש מסמך הרקע הכלכלי שהכין עמוס אולצוור ממרכז המידע והמחקר. בעמוד הראשון יש טבלה שמציגה את התקופה המותרת.

הישיבה הזאת היא ישיבה מקדמית; אני נמצא בוויכוח קשה על עלות החוק עם הקואליציה, עם הממשלה, עם הנהלת הקואליציה ועם ועדת הכנסת. לכן הדיון הזה הוא מקדמי, אנחנו לא נצביע בסופו, ומטרתו להגיע להסכמה בדבר עלות החוק.

עמוס הכין לנו מסמך רקע. תואיל לנו בתמציתיות, אבל בדיוק איך אתה מעריך את עלותו של החוק בשנה.

כפי שחבר הכנסת יהלום אמר, המשמעות של הצעת החוק מבחינת התוספת היא מה שנמצא בעמוד 2. כלומר נשים ששוכבות בין 6 שבועות ל- 8 שבועות יש תוספת של שבוע יחסית למצב הקיים; בהדרגה – בין 8 שבועות ל- 10 שבועות – שבועיים; ואלה שבין 10 שבועות ל- 12 שבועות – 3 שבועות.

יש שתי עלויות תקציביות מרכזיות לתוספת שתינתן לחופשת הלידה שתוכר לפי חוק, והיא מוצגת בעמוד 3: העלות הראשונה היא תוספת דמי הלידה שאמורה לבדוק מי יצטרך לשלם על שבוע או שבועיים נוספים; העלות השנייה היא לגבי עובדות מדינה או שירות ציבורי שיצטרכו להמשיך לצבור להן את הזכויות לפי ותק ולהמשיך להפריש את ההפרשות הסוציאליות גם בשבוע או שבועיים או שלושה שבועות הנוספים כיוון שהיום אם נגמרה התקופה המוכרת של חופשת הלידה האישה צריכה לקחת חופשה ללא תשלום.

תוספת דמי הלידה שהמוסד לביטוח לאומי צריך לשלם מורכבת ממספר נתונים: מה מספר הנשים – הנתון הכי חשוב. כלומר, מהי האוכלוסייה שהמוסד לביטוח לאומי יצטרך לשלם. צריך לדעת מה סכום דמי הלידה הממוצע ליום של אותן נשים שהילד שלהן אושפז בין 42 ל- 83 יום – בין 6 שבועות ל- 12 שבועות – אחרי זה מכפילים את זה בתוספת: או 7 ימים או שבועיים או שלושה שבועות.

ממשרד הבריאות קיבלתי נתון מאוד מדויק בקשר למספר היילודים ששהו באשפוז בין 6 שבועות ל- 12 שבועות מיד לאחר הלידה. הדגש הוא על אשפוז מיד לאחר הלידה כיוון שאם ילד אושפז 3 חודשים אחרי שהוא נולד, זה כמובן, לא כלול בהצעת החוק. הנתונים הראו שבין השנים 2000-2002 היו בממוצע 836 ילדים, ויש מגמה של ירידה: בשנת 2000 היו 859 ילדים ובשנת 2002 היו 811 ילדים. אני בחרתי את הנתון האמצעי גם מכיוון שהוא מראה את הממוצע וגם משום שלפי גורמים רפואיים, נראה שיש עלייה במספר הפגים או הילדים שמאושפזים בגלל טיפולי הפריון.

מבין 836 הילדים שמאושפזים צריך לקחת רק את הילדים שהאמהות שלהן מקבלות דמי לידה, כמובן; ילד שאושפז ואמא שלו לא זכאית לדמי לידה, כמובן שאין עלות תקציבית בתוספת דמי הלידה. אני הנחתי שמדובר כאן ב- 50% מכיוון שהנחתי ששיעור הנשים שעובדות מכלל הנשים שיולדות בישראל הוא כ- 50%. קיבלתי תיקון מהמוסד לביטוח לאומי שגם חלק מהנשים שמקבלות דמי לידה הן גם נשים שמקבלות דמי אבטלה, כלומר הן לא עובדות בפועל, אבל זה לא גורע מהאומדן כי יש פה נתונים של המוסד לביטוח לאומי שמהם עולה שאוכלוסיית מקבלות דמי הלידה – ב- 2003 היו 74 אלף נשים – מהוות 54% מכלל הנשים שילדו וקיבלו מענק אשפוז. לכן אם אני מתייחס ל- 54% זה לא משנה באופן מהותי את האומדן, ובשביל זה עשיתי את הדף הנוסף שצירפתי – ניתוח הרגישות בעמוד שהמספרים כתובים באדום. דף הרגישות נועד לבדוק מה קורה אם אני משנה את ההנחה המרכזית לגבי שיעור הנשים שזכאיות לדמי לידה מתוך כלל הנשים שהילד שלהן אושפז. אפשר לראות שאם למשל אני טוען ש- 55% מהנשים שהילד שלהן אושפז זכאיות לדמי לידה, העלות קופצת ל- 968 במקום 880; אם נעלה עוד קצת, ל- 60% זה מגיע למיליון, רק בחלק של דמי הלידה. כלומר, זה לא משנה באופן מהותי, אבל למען הדיוק עשיתי גם ניתוח רגישות.

את מספר הנשים שזכאיות לדמי לידה אני צריך לחלק בין התקופות השונות של האשפוז: מספר הנשים שהילד שלהן שכב בין 6 ל- 8 שבועות, בין 8-10 שבועות ובין 10-12 שבועות. לא היו לי נתונים מדויקים איך לחלק את זה, אבל מכיוון שהמגמה מראה שככל שהילד אושפז יותר ימים כך יש פחות ילדים בקטגוריה הזאת. אפשר לראות בטבלה שצירפתי בעמוד 6 שמספר הילדים ששהו באשפוז בין 90 יום ל- 120 יום היה רק 94; לעומת זאת בקטגוריה של אשפוז בין 30 ל- 60 יום יש הרבה יותר. כלומר רואים פה מגמת ירידה.

זה גם הגיוני.

50% מהנשים יהיו בקבוצה של אלה שהילד שלהן מאושפז בין 42 יום ל- 55 יום, כלומר בין 6 שבועות ל- 8 שבועות; 30% בקבוצה הבאה; ו- 20% בקבוצה שבין 10 שבועות ל- 12 שבועות. בהתאם לזה אפשר לראות את הטבלה המסכמת של החלק הזה של הצעת החוק: בין 35 ל- 42 יום היו 209 נשים, וסכום דמי הלידה הממוצע ליום לכל אחת מהן הוא 177 שקלים. כאן צריך להעיר שעל-פי החוק הקיים גם בעל של מי שילדה יכול לקבל חופשת לידה. לכן כיוון שהמספר הזה הוא ממוצע הוא כולל גם את המקרים שבהם הגבר קיבל דמי לידה אף על פי שלפי נתונים של המוסד לביטוח לאומי ב- 1999 מדובר על שיעור נמוך מ- 1% של גברים שניצלו את חופשת הלידה. העלות היא חיבור של המכפלות, לכן אם לוקחים, למשל 209 כפול 7 ימים כפול סכום דמי לידה ממוצע ליום אני מגיע ל- 258 אלף שקלים, סך הכול – 880 אלף שקלים. זו התוספת שהמוסד לביטוח לאומי צריך לשלם עבור דמי לידה. על-פי ניתוח הנגישות שעשיתי אם יש 55% זה יהיה 968 אלף שקלים – 80 אלף שקלים נוספים.

העלות השנייה שכרוכה בהצעת החוק היא לגבי נשים שעובדות בשירות המדינה או בשירות הציבורי, ולגבי המגזר העסקי זה לא עלות תקציבית למדינה. רוב הנשים שסיימו את תקופת חופשת הלידה המוכרת, והיא בכל-זאת רוצה להישאר עם התינוק שלה אחרי שהוא השתחרר מבית-חולים ייקחו חופשה ללא תשלום. אם אני משווה את המצב הזה לעומת המצב שיהיה אחרי הצעת החוק – אם תתקבל – באותו שבוע או שבועיים או שלושה שבועות היא תמשיך את חופשת הלידה, והמעסיק – קרי המדינה – יצטרך להמשיך לצבור לה את הזכויות לפי ותק: קרן פנסיה, קרן השתלמות, פיצויי פיטורין- -

עדיין אין תקנות בעניין הזה.

ההנחה המרכזית בחלק הזה היא ש- 50% מכלל הנשים שעובדות, עובדות בשירות הציבורי. את ההנחה הזאת עוד כמה גורמים ציטטו, וראיתי פה סימוכין מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בעמוד 8 לגבי ההפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות, אני צריך לדעת מה מספר הנשים בכל אחת מהקטגוריות. למשל, מספר הנשים שתקופת האשפוז שלהן איננה בין 42 ל- 55 יום- -

בסדר, הבנו, אנחנו קוראים את הטבלה.

כך עשיתי לגבי כל אחת מההפרשות, היו סוגים של הפרשות שלא הספקתי. אבל בגלל המספר הנמוך של נשים זכאיות להטבה הזאת מתוקף הצעת החוק וגם בגלל מספר הימים הנמוך, יוצא שהתוספת לגבי קרן פנסיה, קרן השתלמות, פיצויי פיטורין, דמי הבראה וביגוד תהיה רק 120 אלף שקל, ביחד, כל הצעת החוק היא מיליון.

אני הנחתי שאם אוסיף את ההפרשות הנוספות שלא בדקתי כמו ימי חופשה, ימי מחלה, זה יגיע למקסימום 1.5 מיליון שקל.

ראשית אני רוצה להודות לך. לפעמים שואלים את חברי הכנסת הוותיקים מה ההבדל בין שנים קודמות לשנה, ותמיד אנחנו אומרים שאחד השינויים זה המ.מ.מ. גם במ.מ.מ אנחנו קוראים ואומרים שאת חלק מהדברים ידענו ויכולנו לעשות, אבל כשקוראים את המסמכים הכלכליים ונותנים לנו חישובים כאלה, לעזר רב הוא לנו.

לפי הסיכום שלכם, אנחנו מגיעים למיליון, ואתה לוקח רזרבה ואומר – אולי 1.5 מיליון שקלים. עכשיו אני רוצה לשאול את אנשי הביטוח והאוצר מה דעתם על התחשיב. האם אתם מסכימים לו?

אנחנו מסכימים לתחשיב, אני רק רוצה לשאול משהו: לפני שנה העברנו את התיקון של אישה שמאושפזת למעלה 12 שבועות, תקבל 4 שבועות; נדמה לי שבתיקון שם מדובר לא רק אם היילוד מאושפז, אלא גם אם האישה מאושפזת.

לא, רק אם היילוד מאושפז.

אנחנו עשינו חישוב אם גם האישה מאושפזת. הגענו ל- 1.7 מיליון שקל, ואם האישה מאושפזת הגענו ל- 3 מיליון שקלים.

זה לא כולל את האישה.

ובאיזה טווח של זמן היא תהיה זכאית?

בתוך חופשת הלידה.

בסדר.

כמו שאמרת, שהיא לא צריכה אשפוז בעוד שנה, אלא הארכת חופשת הלידה.

להצעה התקציבית אין לנו הערות.

אז קודם כל בואו נסכם שעל דעת כל משרדי הממשלה אתם מקבלים את הסיכום של ה- מ.מ.מ. הערות נוספות של הממשלה.

הממשלה התנגדה לתיקון- -

הממשלה כרגע מתנגדת.

בהצעת החוק אין סעיף תחילה ותחולה. אנחנו מבקשים להכניס ומבקשים לאפשר תקופת היערכות בהנחה שלמרות התנגדות הממשלה זה יעבור.

מה אתם מציעים?

אנחנו חשבנו על תקופה של 3 חודשים.

טוב. עוד הערות?

האם התיקון שעבר בחודש מרס בטוח מדבר על פג? מדובר על 12 שבועות בתוך תקופת חופשת הלידה; כאן לא בהכרח מדובר על פג כי יכול להיות שהילד חזר לאשפוז.

אני הנחתי שמדובר על כל סוג של אשפוז, לא קשור אם זה פג או לא. החוק לא מגדיר פג.

החוק לא מדבר על פג.

מכיוון שמדובר על תקופה ארוכה בתוך חופשת הלידה- -

אבל זאת תקופה פחותה. תיקון 25 מדבר על 3 חודשים, וכאן זה פחות. אנחנו לא נוגעים ב- 3 חודשים.

לכן יכול להיות שזה לא סמוך ללידה. יכול להיות שאחרי 6 שבועות הילד חוזר לבית-החולים לעוד 6 שבועות.

אם כל העלות היא מיליון שקל, פלוס-מינוס עוד מאה אלף שקל – וכאן מדובר באוכלוסייה שבאמת צריכה עזרה בבית, והיעדר החום והטיפול של האם ישפיעו על הילד בעתיד – ואתם כולכם יודעים כמה אנחנו פושעים כלפי הפגים, וכמה אין לנו בפגיות – ניתן כאן לתת עזרה כלשהי להורים שרובם בטווח הזה; למה הממשלה מתנגדת? הרי אתם אוכלים מיליון שקל לארוחת בוקר.

גם בוועדת השרים אמדנו אומדן מאוד דומה לאומדן שהונח לפניך – מעט יותר גדול, אבל זה לא שם את ההצעה במקום תקציבי. גם בהצעה הנוכחית יש מקום לשיפור שהוא לחלוטין לגיטימי. לפני שנה הצענו תיקון ותוקן החוק. לא עבר פרק זמן מספיק בשביל לבחון את התיקון – לכל הדעות – ושבוע אחרי שבוע דנה הממשלה בוועדת השרים בשני תיקוני חוק בדיוק באותו עניין, אחד מהם של חברת הכנסת ענבל גבריאלי, שמוסיף במקום שבועיים – ארבעה שבועות, ובמקום ארבעה שבועות – 7 שבועות. זה תיקון, אגב, הרבה יותר גרוע מזה, לדעתי, אבל ברוח אותם דברים.

גם בתיקון הזה אתה נותן רק 7 שבועות ליילוד שמאושפז 10 שבועות, ולא 10 שבועות – ואני מאמין שלראייתך היו צריכים לתת 10 שבועות. אנחנו הצגנו את הטיעון הזה שלדעתנו, הוא לא רק לגיטימי, אלא הלכה למעשה בשנה האחרונה נראה באופן מובהק. האם זכאית לחופשה, היא תקבל אותה בכל מקרה, אף אחד לא יוכל לפטר אותה, היא פשוט לא תקבל אותה בתשלום.

היא לא תיקח אותה, מה זאת אומרת?

השאלה היא איפה אנחנו עוצרים, איפה הקו האדום בעניין של התשלום, כי את החופשה היא תיקח בכל מקרה.

היא לא תיקח. אם אין לה כסף היא לא תיקח. היא בכלל יכולה להתפטר מהעבודה, היא יכולה ללכת לחל"ת. היא לא תיקח כי היא מפרנסת את המשפחה מהמשכורת הזאת, כידוע לך. ממשכורת אחת לא חיים. לכן היא לא תיקח, במיוחד שנולד ילד, ואם הוא פג זה עולה עוד כספים: זה עוד רופאים, מוניות, חיתולים ועוד אלף דברים.

הנתונים מראים שהן לוקחות.

אתה לא עושה לה טובה שאתה נותן לה חופשה. אתה נותן לה חופשה בתשלום – זו רווחה.

להפך. מבחינת חוקי העבודה זה לא שאני עושה לה טובה או לא עושה טובה, זה בכלל לא המקום לדון בזה, אני רק אומר שמבחינת חוקי העבודה זה הדבר הכי נכון לאפשר לה לקחת את החופשה כשהמעביד לא כבול.

אבל זאת לא טובה גדולה. טוב שלא יפטר אותה, זכותה לקבל את החופשה ולחזור לעבודה, אבל לא נגזים בטובה שעשינו לה.

את החוק של ענבל גבריאלי דחיתם?

בהחלט.

זה מה שחשוב.

אתה שואל על הקידום מעבר להצעת החוק שהתקבלה במרס. שם כבר יש 12 שבועות כשבעצם כשמסתיימת חופשת הלידה של האם – אם לא הייתה הארכה – יש לה רק עוד 4 שבועות בשביל לטפל בילד, אותם 4 שבועות שהיא מקבלת מכיוון שהוא מאושפז. אז יש הצדקה לתת לו 8 שבועות; כשמדובר על אשפוז של 6 שבועות, אז יש לאם תקופת זמן פנויה להישאר עם הילד, ולכן 12 השבועות היו תקופה מאוד קריטית שבגללה נעשה התיקון.

אבל הובהר לנו שזה מיעוט שבמיעוט שבמיעוט. לכן זה בעדיפות ראשונה, אבל הובהר לנו שזה מיעוט קטן מאוד, ורוב האמהות נכנסות לקטגוריה הזאת, וגם כאן לא נותנים את מלוא החופשה, אלא תשלום על שבועיים אף על פי שזה 4 שבועות, אבל נותנים שבועיים. אם היה לנו כסף היינו נותנים את הכול, וגם אז מי יודע כמה זה היה יוצא – נניח 6 מיליון – זה לא מי יודע, אבל כאן אנחנו נותנים משהו.

גם בסיבוב הקודם עשינו את החקיקה הזאת יחד – וזה לשאלה שלא עבר מספיק זמן כדי לבחון. אני חושבת שהייתה לקונה אצלנו בסיבוב הקודם; אנחנו קיבלנו נתונים ועשינו את זה בגלל פנייה של הורים אלינו. אחד הדברים שלמדנו במהלך הזמן מאז שחוקקנו את התיקון הקודם הוא שזה לא עומד במבחן המציאות לגבי אותם הורים, כפי שחבר הכנסת שאול יהלום כבר ציין. החיים הם יותר דינמיים מדברים כתובים, ולפעמים צריך להתאים את החוק לחיים.

אין ספק. בהיבט הזה אני רוצה להביע חשש שיש לנו, ואני חושב שגם לכם צריך להיות, והוא לא מופיע באומדן העלות כי קשה מאוד לאמוד אותו – שינוי ההתנהגות. זה דבר שאנחנו כמעט אף פעם לא מביאים בחשבון, וזה קורה גם באשפוז קשישים וגם באשפוז ילדים שמעדיפים להשאיר את הילד באשפוז אף על פי שהם יכולים לקחת אותו לטיפול בבית.

אני לא רוצה לחשוב שיש הורים שמעדיפים להשאיר את הילד באשפוז.

אני מזמין אותך לשבת אתנו בדיוני הבריאות ולשמוע על העומסים בפגיות. משרד הבריאות עמוס ויורד מעניין הפגיות, והוא לא יכול.

משרד הבריאות מסבסד בעזרת המענק לאשפוז ליילוד רגיל את מענק האשפוז של הפגים.

רע מאוד.

יכול להיות שהיה צריך להוריד מפה ולהוסיף לשם.

זה שמישהו אחר יעשה, אנחנו דואגים לפגים ולפגות.

אבל אנחנו צריכים לדאוג גם לאמא. תודה רבה לכם. אנחנו נקיים הצבעה אחרי שניישר את ההדורים עם הקואליציה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 12:25