כנסת פתוחה

בחירת יושב ראש הוועדה

5
הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
1.2.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 106
מישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ה (1 בפברואר 2005), שעה: 15:00

בחירת יושב ראש הוועדה.

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר

אורי אריאל
מיכאל מלכיאור
יעקב מרגי
גילה פינקלשטיין

יושב ראש ועדת הכנסת, רוני בר-און

הלית ברק-ישורון

רחל סעדה

אתי בן-יוסף

דרורה רשף



בחירת יושב ראש הוועדה

חברים יקרים. יש לי העונג והכבוד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. על סדר היום שלנו עניין חגיגי. כפי שאתם יודעים, בהתאם להסכמים של הוועדה המסדרת נקבעה ראשות הוועדה להיות ברוטציה. בחלק הראשון של הקדנציה חבר כנסת מסיעת העבודה-מימד – צריך להדגיש במקרה הספציפי הזה – ובחלק השני חבר מסיעת מרץ דאז, יחד-מרץ דהיום.

אני, בהתאם לתקנון הכנסת, הבאתי גם – מה קרה? שנסתייענו מהשמים. זאת אומרת, צדיקים, מלאכתם נעשית לא רק בידי עצמם אלא גם בידי אחרים, וזכינו שיושב ראש הוועדה מסיים את תפקידו לא רק בגלל הרוטציה, אלא גם ובעיקר בגלל העובדה שהוא התקדם לתפקיד אחר שבו גם יתרום, כמובן, לזכויות הילד, באספקטים הרבה יותר רחבים, כנראה, והוא היום סגן שר בישראל.

כיוון שכך, נתפנה מקום, ועל פי הסכם הרוטציה האמור הבאתי בפני ועדת הכנסת הצעה להמליץ בפני הוועדה הנכבדה הזאת, לבחור – במקום היושב ראש היוצא, סגן השר הרב מיכאל מלכיאור, את חבר הכנסת רן כהן. לי, באופן אישי, טקס החילופין הזה נעים באופן מיוחד כי יש לי הערכה גדולה ורבה, ולא מהיום, ליושב ראש היוצא. אני חושב שהוא דוגמה מיוחדת לאיש ציבור, גם בנועם הליכותיו, ברכות לשונו שיש בוודאי מה ללמוד ממנה וביכולת שלו לשרוד בים הכרישים הפוליטיים, ולהגיע בהחלט למטרות שלו ובזמנים הראויים, גם אם אין לו שום תכונות אופי של כריש.

ומצד שני, באמת חבר טוב שאנחנו כמעט לא מסכימים על שום דבר בעניינים הפוליטיים, אבל גם, חברות רבת שנים, שר לשעבר, אחד מוותיקי הבית הזה, איש בעל ערכים טובים ורבים, וגם אם אתה לא מסכים אתו פוליטית, אתה תמיד יודע לכבד את מידת הרצינות של העבודה שלו והיכולת שלו, גם כשהדברים לא בדיוק בהתאם לקונספציה, או למילייה הפוליטי שממנו הוא בא, לתת את העדיפויות הראשונות והנכונות לצרכים של הציבור ולצרכים של מדינת ישראל. והלוואי שהיו לנו בימין כל כך הרבה ערכים של אהבת ישראל, כמו שמביא רן כהן.

אחרי כל הדברים היפים האלה, אני מבקש – וכמובן, אחר כך ניתן ליושב ראש הנבחר לנהל את הישיבה, נשמע דברים מהיושב ראש היוצא, מהיושב ראש הנכנס, וגם מכם אם אתם רוצים לומר – אני מעמיד, איפוא, להצבעה, בפני הוועדה לקידום מעמד הילד – אני אצביע כמחליף של אחד מחברי הליכוד. יש כאן חברי ליכוד בוועדה?

כן.

אז אני מרשה לעצמי. את המלצת ועדת הכנסת בהתאם להוראות סעיף 10א' לתקנון הכנסת, לבחור בחבר הכנסת רן כהן לכהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. מי בעד ההצעה – ירים את ידו. תודה, נא להוריד. מי נגד? תודה, נא להוריד. מי נמנע? תודה. אני מודיע, איפוא, לפרוטוקול, שפה אחד נבחר חבר הכנסת רן כהן לכהן כיושב ראש הוועדה המיוחדת לזכויות הילד. אני שמח, דרך אגב, אם מותר לי לומר, שלא מעט ביוזמתי – שלא לומר שלא ביוזמתי – אנחנו מקיימים את הישיבה הזאת והוועדה הזאת לא סיימה את חייה כפי שהייתה כוונה לעשות, אז לפעמים "שב ואל תעשה" יש בו הרבה עשייה.

נכון.

אני מברך אותך, רן, אני מאחל לך הצלחה גדולה.

תודה רבה. בבקשה, סגן השר מלכיאור.

כבוד היושב ראש של ועדת הכנסת שהעביר פה את הישיבה הזאת בטוב טעם וכבוד היושב ראש הנבחר, שנכנס לפעולה של הוועדה לזכויות הילד. אני רוצה להגיד לכם: התקופה הזאת, בוועדה הזאת, זה הדבר הכי מעניין שעשיתי בחיי הפוליטיים. עבדתי בהרבה מאד נושאים שאני אוהב אותם. פשוט, כל יום נפתח בפני ספר חדש, נושא חדש, לימוד של היבט של הילדים שלנו, שהם 34% של האוכלוסייה במדינת ישראל, והדרך להיכנס לזה עם כל העומק ועם כל המומחים שרחל תמיד דאגה להביא, וגם חברי הכנסת, שלאט לאט גם באו יותר ויותר לישיבות. התחלנו עם ממוצע של 1.2 שהיה בקדנציה הקודמת, משהו כזה, והגענו ללמעלה מ-4.5 חברי כנסת בממוצע לישיבה – זו לא ועדת כנסת שמכריחים כל אחד לבוא.

גם בוועדת הכנסת לא מכריחים.

לפעמים גם מכריחים.

כן. לנו יש ממוצע של ארבעה סדרנים לישיבה.

כן. ויש לך מצליפים הכי אפקטיביים בכל הבית הזה.

כל ראשי הסיעות.

לפה באו אנשים בגלל שהיה אכפת להם. ולכן אני חושב שלא היה לנו נושא אחד שהייתה לנו עליו הצבעה. טיפלנו בדברים הכי רגישים, גם כאלה שיש להם השלכות חברתיות-כלכליות, גם דברים שיש להם, אפילו, השלכות מדיניות. דנו בישיבה האחרונה, למשל, בנושא של הילדים של גוש קטיף, מה שאומרים עכשיו, ורן כהן היה הכי תוקפני - - -

לטובת הילדים.

שמדינת ישראל לא עושה את חובתה כלפי הילדים – לא בזמן הפינוי. עכשיו! - לגבי הפצמ"רים שנופלים עליהם, והיה ממש פה אחד, מאורי ועד רן, וכולל, לפעמים, עזמי בשארה ואחרים שהשתתפו. אני חושב שהדברים נוהלו עניינית, וכל החברים שיושבים פה, שהם בין החברים הכי פעילים בוועדה, יסכימו שזו ועדה מרתקת, מעניינת, והצלחנו בזכות זה גם להדוף חלק מהגזירות. לא חושב שהזזנו דברים לחיוב, אבל להדוף חלק מהגזירות ולשנות פה ושם דברים משמעותיים, שמביאים למצב קצת יותר טוב לילדי ישראל, את זה אנחנו יודעים שאפשר דרך הוועדה לעשות.

אני רק אומר, שאני שמח שנכנס אדם שוודאי יותר ראוי, יותר חשוב, יותר מכובד ויותר מנוסה מכל הבחינות, כיושב ראש הוועדה הזאת. לפעמים נזפתי בו, כשהוא הלך לישיבות ועדת חוץ וביטחון במקום לוועדה לזכויות הילד, כי זה באמת הביטחון האמיתי של המדינה, אבל חוץ מהוויכוח הזה, אני מאד מאד שמח שאתה לוקח את זה, רן.

אני מקווה שהעבודה, שיושב ראש ועדת הכנסת היה חלק בה – ורמזת לזה – להפוך את הוועדה לסטטוטורית – תתקדם. יש היום גם התחייבות של יושב ראש הכנסת להפוך את זה לסטטוטורית. אני מקווה שזה יקרה בתקופה הזאת, כדי שהוויכוח הזה לא יהיה בתחילת הקדנציה הבאה. יש הסכמה של כל הגורמים המקצועיים שזה נחוץ, ויושב הכנסת אמר שזה בין חמשת הוועדות החשובות של הכנסת. גם לפי התוצאות של הדברים שעשינו. אז אני מקווה שהדבר הזה יסתייע.

אני גם מקווה שהעבודה שהשארנו במידה רבה, של הפיכת ועדת רוט-לוי לחוק במדינת ישראל – לא יכול להיות שעושים ועדה שכל המדינה תומכת בה, והממשלה מקבלת אותה, זה שישה כרכים של עבודה של שש שנים, ואחר כך זה שוכב שם במשרד המשפטים ולא שום דבר - זה צריך להיות, לדעתי, המשימה המרכזית. חוץ מכל הדברים השוטפים שעובדים בהם בוועדה, ואני בטוח שאתה תביא.

אני, אחד מכל הרשימה של הנושאים שאני מופקד עליהם במשרד החינוך, זה נושא של זכויות הילד, ואני בטוח שאני אקרא לוועדה ושאני אצטרך לעמוד לדין ובצדק ולקבל את הביקורת הצודקת – והבונה, אני בטוח – של הוועדה, כלפי הדברים שאנחנו עושים במשרד החינוך. אני אשמח מאד לשתף פעולה ונוכל לעשות למען ילדי ישראל.

תודה רבה. חברות וחברים, אתם תאמינו לי שעשיתי כמה וכמה תפקידים בחיים שלי, שהיו אולי יותר נחשבים מהתפקיד הזה, אבל אני מודה - - -

כשהיית המפקד שלי זה היה התפקיד הכי נחשב. לא ידעת, היית מפקד אגד ארטילרי, אני רק הייתי - - -

כן. אבל למרות הכל אני מודה – אני אומר לך, חבר הכנסת בר-און, אני מאד נרגש מהבחירה הזו. ולו גם מעוד סיבה. זה מסוג הוועדות שמאד מאד אכפת לי מעבודתן ומהייעוד שלהן, אבל אף פעם לא חשבתי שאני אהיה בראש ועדה כזאת. והנה, נפל הגורל, ואני מקבל לידי את הוועדה הזו. אני אעשה בה את כל המורשת שמלכיאור משאיר פה – והיא באמת עצומה. אני מצטרף, קודם כל, לכל מילה שאמרת עליו ועל ניהול הוועדה הזאת. ואני רק אוסיף, אולי, שמלבד העובדה שהוא עשה, גם בתוקף הנועם, את העבודה בוועדה הנפלאה הזאת, הוא עשה את זה גם בתוקף התוקף שיש לו. כמה שהוא נראה נעים הליכות, הוא נחרץ, הוא חד והוא יודע מה הוא רוצה, והוא מאד מאד - - -

זכינו לראות אותו כמה פעמים, ככה, כשמעצבנים אותו.

הוא משאיר לי פה מורשת שיהיה לי די לא קל להתמודד אתה. אתם רואים שאפילו בישיבה הזאת הוא עדיין מעצב את ההמשך של העבודה של הוועדה.

קודם כל שאנחנו באמת נעמוד בהבטחה הזאת, שאמרת. נעשה מאמץ שהיא תהיה ועדה סטטוטורית בכנסת. מגיע לכנסת שתהיה לה ועדה סטטוטורית כזאת. ומגיע למדינת ישראל שתהיה בכנסת ועדה כזאת, ונעשה את הכל כדי שזה יהיה.

דבר שני, שאנחנו באמת נמשיך את העבודה כלפי זכויות הילד יחד אתך, בתור סגן שר ובאמת לא יהיה יותר ראוי ומהנה מאשר לעבוד אתך על הדברים הללו.

אני מציע, ברשותכם, שאנחנו עכשיו לא נעשה שום דבר תפור "על הדרך". זאת ישיבה שהיא גם פורמלית וגם קצת חגיגית. ונשאר בחגיגיות הזאת.

אני רוצה באמת להודות לחברת הכנסת גילה פינקלשטיין, חבר הכנסת מרגי, לחבר הכנסת אורי אריאל, ליושב ראש ועדת הכנסת, חברי חבר הכנסת בר-און וליושב ראש היוצא של הוועדה. אנחנו נשתדל לעמוד בכבוד שאתה הורשת לנו. אני אומר לך את זה, וכשאני מחליט אני בדרך כלל עומד בדברים, אז נשתדל לעמוד בזה. אבל, אל תתבייש להגיד לי: רן, פה ושם, זה – אני מקבל תמיד הערות באהבה. כי הערות מעיר תמיד רק מי שאוהב. מי שלא אוהב לא מעיר הערה, אלא דוקר ועושה כל מיני דברים נכלוליים אחרים. ההערות שלך תמיד תתקבלנה באהבה. ואני רוצה להגיד מראש גם תודה לרחל וגם על העבודה המשותפת. אני בטוח שנעשה עבודה טובה.

אני מאד מודה לכולכם והישיבה נעולה.

15:30.