פרק י"ג – שונות (סעיפים 59, 61, 62 ) מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית



1
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10.2.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 410
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, א' באדר א' התשס"ה (10.2.2005), שעה 10:00

פרק י"ג – שונות (סעיפים 59, 61, 62 ) מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה- 2004

חברי הוועדה: אליעזר כהן – היו"ר

עו"ד אלחנן זוכוביצקי - ממונה על הסיוע המשפטי, משרד המשפטים
עו"ד אייל גלובוס - ר' הלשכה לסיוע משפטי ירושלים והדרום,
עו"ד יפעת רווה - יועץ חקיקה, משרד המשפטים
עו"ד תומר כרמי - יועץ חקיקה, משרד המשפטים
עו"ד ענבל רובינשטיין - סנגורית ציבורית ארצית, הסנגוריה הציבורית
דר' יואב ספיר - הסנגוריה הציבורית
עו"ד שחר וולנר - יו"ר הוועדה לסיוע משפטי, לשכת עורכי הדין
יעל גויסקי - לשכת עורכי הדין
רותם פלג - אגף התקציבים, משרד האוצר

עו"ד אפרת רוזן

דורית ואג

חבר המתרגמים בע"מ












פרק י"ג – שונות (סעיפים 59, 61, 62 ) מתוך הצעת חוק המדיניות הכלכלית

לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה- 2004

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה.

בעצם השינוי הוא במילים האלה, התייעצות והסכמה. אני דווקא במילים האלה אני החלפתי , כרגע זה התייעצות.

לפני שנדון לגופו של עניין, היה ראוי שנבין למה זה צריך להיות במסגרת של חוק ההסדרים.

אנחנו לא יכולים להחליף את האוצר, אנחנו מחויבים להחלטת הממשלה, אנחנו לא יכולים להחליף אותו ולא לייצג אותו.

אני אשאל את נציגי משרד המשפטים אחרת, אם אנחנו עושים את זה בהתייעצות ולא בהסכמה, יקרה לכם משהו נורא? אתם ניטרליים, הבנתי, בסדר.

לשכת עורכי הדין, בבקשה, דעתכם.

יעל דויסקי,עורך דין שחר וולנר. העמדה שלנו שלא צריך לקבל את ההצעה. דבר ראשון זה לא צריך להיות בחוק ההסדרים, זה כבר לא פעם ראשונה שמשרד האוצר מנסה לבטל את המשמעות של ועדת חוקה ולקבל החלטות כאלה במסגרת חוק ההסדרים, כשברור באופן חד משמעי, שתקנות כאלה והחוק, חוק הסיוע, צריך להתקבל על ידי אישור ודיון מעמיק של ועדת חוקה, חוק ומשפט, וזה הסמכות העניינית של הוועדה הזאת.

ניסיון דומה נעשה גם בעניין האגרות, גם בעניין שכר הטרחה שקוצץ אשתקד. אנחנו מתנגדים בתוקף לעובדה שזה ידון בחוק ההסדרים, זה ברמה הפרוצדוראלית, שהיא גם עניינית. ברמה העניינית, לעניין הפיכת הסעיף מהתייעצות להסכמה, אז בוא נתחיל ונאמר שעד היום, למיטב ידיעתי, משנת 72 עד היום, כל מה שנעשה זה קיצוצים, זה אף פעם לא היה הרחבת הזכאות, או לחילופין הרחבת איכות השירות.

כל מה שנעשה עד היום זה קיצוצים, שכל הקיצוצים האלה היו באופן לא מפתיע, יוזמה של האוצר, בהנחיית הממשלה באופן טבעי. הדבר הזה גרם באופן ישיר לזילות האיכות של השירות המשפטי לעניים במדינה. למעשה המדינה מבטיחה שירות עני לעניים, ובמקביל מטילה עליהם אגרות מאגרות שונות, כדי לחסום את היכולת שלהם לשירות המשפטי שהיא מחויבת על פי חוק. אם היא רוצה תבוא ותגיד אני לא מחויבת לנזקקים, לאוכלוסיות החלשות, אני לא מחויבת בסיוע משפטי ושהכנסת תבטל את החוק. אבל לא יתכן שבתקנות, שחדשות לבקרים משתנות לרעת הנזקקים, יבואו וינגסו ויוזילו את איכות השירות המשפטי דווקא לאוכלוסיות שהכי צריכות אותם. זה שירות משפטי שלא ניתן לאנשים עם נכסים, זה שירות משפטי של אנשים שמפנים אותם מהדירות, שאוסרים אותם בהוצאה לפועל על חובות, של סכסוכים עם בנקים.

רק לסבר את האוזן, היום אנחנו מדברים על – יש פה מספיק עורכי דין, רק שנבין את העלויות המשפטיות שהמדינה משלמת לעורך דין שמייצג מטעם המדינה נזקק, בהתאם לחוק, מדובר על סיכומים בכתב שזה ההליך המורכב והארוך ביותר בתיק, של שלוש מאות ושישה עשר ₪ לסיכומים בכתב. זה התעריף שהמדינה משלמת לעורך דין.

דיברנו על הכסף הגדול הזה.

זה שזה מביש, זה דבר אחד, מה שמפריע לנו זה שזה מבטיח שירות שהוא יכול להיות גם קלוקל לאותם נזקקים. זאת אומרת שאם בא עורך דין שמייצג בנק ומקבל על אותו הליך מורכב בתיק המשפטי, מקבל עליו בסביבות עשרת אלפים דולר, ואני מדבר על סכומים הנהוגים היום בשוק הפרטי, ומולו עומד עורך דין שמקבל על אותו הליך בדיוק שלוש מאות שקל, יש ספק בכלל מי הולך לנצח את ההליך הזה?

לכן ההתנגדות שלנו היא מצד אחד התנגדות ומצד שני –

אתם מבקשים לשמור על המצב הקיים.

כן, ומצד שני באותה הזדמנות אנחנו מבקשים לבחון הזדמנות, את ההזדמנות הזאת, אני לא יודע אם זה ראוי מבחינה פוליטית, זה אתם תחליטו, אבל שחברי הכנסת יבחנו דווקא העלאת הקריטריונים, גם של הזכאות וגם של איכות השירות.

אני מבטיח לך דבר אחד, שאני אביא את הבקשה הזאת שלך ליושב ראש הוועדה, את זה אני מבטיח. אני לא חושב שהשנה זה הזמן להעלות, אבל אני בכל זאת אגיש את זה בפני יושב ראש הוועדה. האוצר בבקשה,

א' התיקון הזה לחוק לא מדבר בכלל על הקריטריונים, כל מה שמדבר התיקון הזה הוא על כך ששר המשפטים יתייעץ עם שר האוצר, בנושא שכר הטרחה של עורכי הדין. אנחנו חושבים שכל נושא תקציבי וזה לא משנה מה הוא, חייב לעבור דרך שר האוצר. הדבר הזה לא יכול לעבור-

הוא כרגע מתייעץ עם שר האוצר, זה עובר לשר האוצר.

זה עובר בהתייעצות, אתם רוצים הסכמה.

אני מתנצל, הסכמה, אנחנו חושבים שבסופו של דבר, זה הרי בסופו של דבר אותה קופה, אם זה נותנים במקום אחד, אנחנו הרי צריכים להוריד במקום אחר. אנחנו חושבים שכמו כל דבר אחר שיש לו השלכות תקציביות, הוא צריך הסכמת שר האוצר.

אתה יכול להסביר לנו, למה זה צריך להיות עכשיו בחוק ההסדרים?

אני לא מבין את השאלה, מה זאת אומרת למה זה צריך להיות עכשיו בחוק ההסדרים.

למה תיקון החוק, סיוע משפטי, כרגע, בסעיף הזה, חייב לעבור בחוק ההסדרים ולא בתיקון חקיקה רגיל.

מכיוון שמבחינתנו יש כאן כרגע פרצה, שבה ניתן לשנות את שכר הטרחה של עורכי הדין מבלי שזה מצריך את אישורו של שר האוצר, ויש לזה השלכות תקציביות.

השאלה אם יש נתונים שמראים שיש פה איזה שהיא באמת פרצה. אם הם יעשו העלאות בשכר טרחה.

מישהו ביקש? מישהו פנה אליכם?

זה בכלל לא משנה לצורך העניין, לצורך העניין מבחינתנו כל מהלך שיש לו השלכות תקציביות, צריך להיות בהסכמת שר האוצר, הוא לא יכול לבוא בנפרד.

לצורך העניין אנחנו לא מתקנים דברים שלא צריכים תיקון באותו רגע.

לצורך העניין אנחנו חושבים –

האם יש לכם נתונים שמראים, אנחנו רוצים לדעת בשביל לדעת אם זה שייך- - האם שכר הטרחה עלה בניגוד לעמדת שר האוצר.

לפי ידיעתי לא.

מתי פעם אחרונה זה כן עלה?

לא, אבל עדיין יש פה איזה שהיא פרצה שאנחנו רוצים לתקן אותה. אנחנו חושבים שהמהלך הנכון הוא, שכל דבר שיש לו השלכות תקציביות, יהיה בהסכמת שר האוצר.

ושזה שמתייעצים איתכם ומגישים לכם בקשות, ההתייעצות לא מספקת.

התייעצות לא מספיק, אנחנו חושבים שהדעה שלנו במקרה הזה היא צריכה הסכמה ולא רק התייעצות.

שוב אני אומר, אין פה שום פגיעה בקריטריונים של קבלת הסיוע, אני אגיד יותר מזה אפילו, אני חושב שבסופו של דבר גם במקרים האלה, יש מקום למנגנוני השוק לעבוד. לצורך העניין, כמו שכולנו קראנו לאחרונה, מספר עורכי הדין בישראל הוא כנראה הגדול בעולם ביחס לאוכלוסייה, אנחנו חושבים שבסופו של דבר ניתן להוזיל את השירותים האלה, מבלי לפגוע ברמת השירות.

עוד להוזיל משלוש מאות שקל? אף פעם לא העלו את השכר, רק הורידו אותו.

מספר עורכי הדין רק הולך וגדל.

אתה מתייחס לשוק הפרטי, בוא נעשה הפרדה.

זה אותם עורכי דין.

תעשה הפרדה, זה עדיין השכר הוא לא שלוש מאות שקלים, גם לא של עורך דין מתחיל.

זה אותם עורכי הדין, הממוצע לתשלום לתיק הוא הרבה יותר גבוה משלוש מאות שקל בתיק, אני לא זוכר בדיוק את המספרים.

לפני שנתיים הגיע לאלף שקל.

כמה זה ממוצע תיק אצלכם?

בסביבות אלפיים ומאה שקלים, אבל תלוי באיזה תיקים מדובר.

מדברים על ממוצעים, זה לא העבודה היחידה –

הבעיה היא לא הממוצע, הבעיה היא כמה אני משלם עבור כל פעולה משפטית ואיך אני אשווה את זה לשוק הפרטי.

רבותיי, לגבי הסעיף הזה מה שאני מסכם, זה ששמענו את כל הצדדים, דעתי האישית היא שהסכום שמקבלים היום הוא מגוחך, וזה עובדה שהוא עדיין לא השתנה. אבל אני לא רוצה לעשות פה זעזועים, אני יודע מה מצב התקציב, אני הבטחתי גם ליושב ראש הקואליציה שאני לא אעשה זעזועים היום. אז אני עומד בדברי, אף על פי שאני מהאופוזיציה ואני היושב ראש.

אני לא אעשה זעזועים בכך שאני לא אשנה את המצב, זאת אומרת אנחנו נשאיר את המצב כמו שהוא, לא נשנה לא לטוב ולא לרע, אבל אנחנו נזכור, ככה בעורף חזק מאוד, שהסכום הנמוך הזה של שלוש מאות שש עשרה שקל, הוא מגוחך, ואני אעביר את דעתי האישית, אני מדגיש דעתי האישית וייצוגי הפוליטי, ליושב ראש הוועדה, חבר הכנסת מיכאל איתן, שבהזדמנות זו צריך אפילו לבדוק העלאה של הזכאות בעקבות השירות.

למה – נושא זכות הייצוג,

אולי נתחשב בבקשת האוצר, לא השנה, אבל בכל אופן יש מקום לבדוק אם כבר, העלאה, בטח לא הורדה. אנחנו כרגע לא נשנה את המצב. מה שאני מבקש מהאוצר, אנחנו נעשה עוד דיון, זאת אומרת ברור לי שיהיה, אנחנו לא משאירים את זה פתוח, אנחנו לא נשאיר פרצה נוראית כזו פתוחה, אז אנחנו נעשה את זה בדיון אחר, עם היושב ראש הקבוע. אני אעביר לו כל מה שאמרתם, אני אעביר לו את ההמלצות שלי ונעשה עוד דיון.

הדיון לא יסתיים כרגע בסעיף הזה,

בסעיף הזה,

אנחנו מבקשים אבל הדיון הבא, שבטח יהיה בשבועות הקרובים, אם אפשר להעביר לנו נתונים לגבי השנים האחרונות, מתי פעם אחרונה הייתה העלאה בשכר טרחה, מתי הורידו את שכר הטרחה.

אני יכול להגיד שלדעתי הוא ירד –

לפני שנה בהוראת שעה, אבל השאלה מתי העלו אותו זאת הבעיה, כיוון שאתם טוענים שיש פרצה, סימן שמעלים אותו.

הפרצה נוצלה להורדה,

השאלה מתי מעלים אותו, זאת השאלה.

רבותיי, פה כולם מספיק אינטליגנטים להבין את המצב, אנחנו נדחה את זה לדיון הבא.

בבקשה אפרת, מה הנושא הבא?

השאלה צריכה להיות מתי זה עלה שלא בהסכמת שר האוצר, גם אם זה הועלה, זה –

זאת שאלה טובה, את אומרת מתי זה עלה שלא בהסכמת שר האוצר, זאת אומרת שההתייעצות היא מספקת.

רבותיי, הנושא הזה הסתכם, הנושא הזה בבקשה אפרת, מהו הנושא הבא?

אנחנו בסעיף 61 לחוק המדיניות הכלכלית, תיקון חוק הסנגוריה הציבורית. האוצר רוצה להציג את התיקון?

כן, שוב, האמת היא שפה יש שני דברים. הראשון שבהם הוא בדיוק כמו הסעיף הקודם, רק בנושא הסנגוריה הציבורית. במקום בהתייעצות בהסכמת שר האוצר. הנושא השני הוא פשוט להעביר את הסמכות לפטור מחובת תשלום האגרה, מהשופטים, מקרים שבהם שופט ממנה סנגור ציבורי, להעביר את הסכמות ממתן פטור בתשלום האגרה, מהשופט לסנגור הציבורי הארצי, על פי הקריטריונים שקבועים אצלו.

מה יביא לתיקון?

איזה מהם?

השני, הראשון זה מה שאתה טענת קודם.

הראשון הוא אותו טיעון כמו קודם, הסיבה פה היא שברגע שהנושא נמצא בטיפול של השופט, אין לו את אותם כלים שיש לסנגור הארצי לבחון האם הבן אדם באמת זכאי לפטור מתשלום האגרה. אנחנו חושבים שזה יוצר שני מסלולים שבהם באחד מי שנותן את הפטור זה הסנגוריה הציבורית הארצית, בשני זה השופט. אנחנו חושבים שנכון לאחד את הקריטריונים לשניהם, אחרי הכול בסופו של דבר מינוי שופט יכול לבוא בשני מקרים או שהעונש פחות חמור מאשר במינוי של סנגור בצורה אוטומטית, או במקרים בהם מצבו הכלכלי נגיד יותר טוב. לכן לא נכון שיהיה הבדל במתן הפטור מתשלום אגרה.

כן, ברור, משרד המשפטים.

מי מהסנגוריה?

במידה מסוימת גם אנחנו מחויבים להחלטת הממשלה בנוסחה הנוכחי, אני רק יכולה לציין כמה עובדות שהבאתי לידיעת האוצר לפני יומיים שלושה.

לידיעת הוועדה,

לידיעת הוועדה כמובן וגם לידיעת האוצר, אחוז הפטורים במסלול שהסנגוריה הארצית פוטר –

אתם קיבלתם את זה, כן?

עומד על 41% ואחוז הפטורים במסלול שבית המשפט פוטר, עומד על 47%, כך שהמצב הוא לא שונה באופן משמעותי. נכון שהמספרים הם שונים, אבל האחוז היחסי של הפטורים הוא מאוד דומה.

הדבר הנוסף שחשוב לציין, שגם מופיע במסמך, ההכנסות השנתיות של הסנגוריה הציבורית מגביית אגרות, הם כחצי מיליון שקלים, המהווים כשלושת רבעי האחוז מהוצאות הסנגוריה הציבורית. זאת אומרת ההכנסות האלה אפילו לא מכסות אחוז מההוצאות. זה שני הנתונים שצריך לדעתי לדעת אותם.

שוב, אנחנו מדברים על כסף קטן, אני לא יודע למה אתם משחיתים את הזמן באוצר.

צריך לזכור שהאגרות האלה הם לא באות לממן את הזכאות, הם אגרות סמליות, אנחנו חושבים שעל כל שירות שהמדינה מעניקה, צריך להיות איזה שהוא תשלום סמלי בגינו. גם כאיזה שהוא מסננת מבקשות שווא למיניהם, וגם כי הציבור, כי מי שמקבל אותו צריך לדעת שיש לזה איזה שהיא עלות.

זה נכון שהמספרים הם מספרים דומים, אבל צריך לזכור שברגע שממנה שופט, זה גם עבירות יותר קלות וגם מבחני הכנסה שהשופט עושה, לא מבחני הכנסה שהסנגוריה הציבורית. כך שהיה צפוי דווקא שהמספרים במקרה של החלטת שופט, המספרים היו נמוכים משמעותית.

עוד מישהו רוצה להוסיף?

עוד מילה אחת, בסופו של דבר תיקון החקיקה הזה הגיע בהסכמת משרד המשפטים, הנושא לא ממש נכפה עליהם, גם לא בממשלה.

יש לי כמה שאלות, אם אני אנסה לחשוב על מה הביא לתיקון של הפסקה השנייה, לסעיף 22, אז חשבתי שאולי הרעיון היה שבית משפט נוטה הרבה יותר לתת את הפטורים, הם חושבים שהסנגור הציבורי, כיוון שהוא אחראי על התקציב של עצמו, הוא ימעט לתת את הפטורים. אבל הנתונים שהסנגוריה העבירו לנו, לא מלמדים על איזה שהיא בעיה קריטית שבית משפט נותן פטורים הרבה יותר ממה שהסנגור נותן פטורים. בכל זאת יש לנו שני מסלולים של מינוי סנגור על ידי בית משפט. מינוי סנגור לפי קריטריונים, אז השאלה אם יש איזה שהיא הצדקה עניינית תקציבית, להעביר את מתן הפטור, כשבית משפט ממנה את הסנגור על ידי הסנגוריה.

אני אומר שוב, על פניו זה צריך להיות מספר הרבה יותר נמוך, במקרה שבית משפט ממנה סנגור ציבורי ובמקרה שהסנגוריה הציבורית ממנה סנגור ציבורי. בסופו של דבר המספרים יותר גבוהים כאשר שופט ממנה, אז כנראה שיש פה איזה שהיא בעיה.

אנחנו מדברים על מתן פטור, לא על המינוי. לא רואים פה אחוזים יותר גבוהים.

זה היה צפוי להיות הרבה יותר נמוך.

אני לא מבינה למה.

כיוון ששוב אני אומר, המבחן הכלכלי עובר בסנגוריה הציבורית, אותו בן אדם לא עובר מבחן כלכלי ברגע שהוא מגיע למתן פטור, אנחנו חושבים שנכון לעשות את אותו מבחן לשני הצדדים. לא נכון שפה יהיה מבחן אחד ופה יהיה מבחן אחר.

משרד המשפטים, יש לי שאלה, אם אנחנו מתקנים את הסעיף הזה בהמשך, זה מחייב תיקון התקנות, כי התקנות במצב הנוכחי, אם הסעיף יתוקן, זה עושה אובר רולינג בעצם לסמכות של בית משפט. אי אפשר לתקן כרגע את החוק, אם לא יהיה תיקון תקנות.

צריך לתקן את התקנות,

חייבים, אחרת –

צריך להתאים את התקנות,

את מקבלת את זה שצריך לתקן את התקנות?

את התקנות חייבים לתקן, אם מתקנים את החוק.

עוד נקודה, לדעתי עוד פעם זה לא צריך להיות במסגרת הזאת בלוח הזמנים של ההסדרים, אם לעשות דיון צריך גם נציג בתי המשפט שיהיה כאן והוא לא נוכח כרגע ומן הראוי שדעתם תשמע בנושא, לפני שעושים כל שינוי חקיקה.

אני רוצה גם להוסיף נקודה, שעוד פעם, הנושא של ההסכמה, אנחנו קצת – את סעיף 22 גם פה, לדעתנו אין מקום להסכמה, אלא לאשר את זה בהתייעצות. ומאחר וזה לא דחוף בלוח הזמנים של חוק ההסדרים, זה לא איזה השלכה תקציבית, אפשר לדון בזה, בהחלט לא במסגרת לוח הזמנים הזאת.

אנחנו גם נבקש נתונים לגבי הפסקה הראשונה. מתי זה נעשה, אותה שאלה בדיוק, מתי הועלה שכר הטרחה, מתי זה לא היה בהסכמת שר האוצר.

זה פשוט יחסית, כי זה תמיד נעשה ביחד.

זה אני כבר יכולה להגיד לכם. לא היה דבר כזה,

לא היה העלאה?

לא הייתה אף פעם העלאה.

והדבר הנוסף, לא היו פה ושם שינויים בתקנות, תמיד, תמיד, הם היו בהסכמה. אנחנו בכלל עובדים בהרמוניה עם משרד האוצר.

אני חושבת שצריך לעשות שינוי בחוק, שזה יהיה בהסכמת הסנגוריה הציבורית, השינויים בתקנות שכר הטרחה צריכים להיות בהתייעצות ובהסכמת הסנגוריה הציבורית ולא רק בהסכמת שר האוצר, אם כבר. משום שכל פעם מורידים את התקנות, למרות דעתנו שאומרת שיש פגיעה אנושה ברמת הייצוג.

דעתנו היא כמובן, מספר עורכי הדין במדינה הזאת גדל בקצב די יפה ויש מספיק אנשים טובים בשוק, גם במחירים שאנחנו משלמים.

אני חולקת עליך, אם עורך דין צריך להגיע לשוק הפרטי בשכר מסוים וכאן יהיה אפלייה,- -

כמה סנגורים יש לכם היום במאגר?

שש מאות חמישים,

שש מאות חמישים סנגורים, לכם יש משהו בסביבות האלף.

יש קשר ישיר בין השכר לבין הרמה.

אתה פונה לאוכלוסייה שהכי נזקקת, שהכי צריכה, שלא יכולה להרשות לעצמה.

אני לא אכנס לדיון של איכות השירות שאותה אנחנו צריכים לתת.

אבל זה קשור, יש קורלציה,

בחוק הסנגוריה הציבורית יש סעיף שכדאי לציין, בתעריפי הסנגוריה הציבורית חלו במהלך השנתיים האחרונות שני קיצוצים, בסך כולל של שלושים אחוזים. זאת אומרת זה לא מצב אפילו שגם הוא לא ראוי, כושר הסיוע, קיצוץ של שלושים אחוזים אני לא חושבת שיש עוד סקטור במשק שקוצץ משכרו שלושים אחוזים, במהלך שנתיים.

יש לי עוד רעיון, כל איש ציבור שמקבל סיוע מטעם המדינה, במסגרת תפקידו, ששכרי הטרחה שעורך הדין שמייצג אותו יקבל, יהיו זהים. שיקבל ייצוג הולם, אם לדעתך זה ייצוג הולם, בוא נעשה את זה ככה.

רבותיי, היינו מאוד יעילים ועשינו את הדיון ברוח טובה, רבע שעה לכל נושא,

זה בגלל שאין חברי כנסת.

אם הם היו, היו מתחילות צרות לכיוון העלאה ואז האוצר היה בצרה. אם אני מכיר את חבר הכנסת יצחק לוי ואת חבר הכנסת אברהם רביץ, הם מיד היו דורשים להכפיל את הסכום. אז בשביל שלא ניכנס לאווירה זחוחה, כמו שנכנסו בשארם, אז אני מסכם ככה, קודם כל שמענו את כולם, דעתי האישית ואני אביא אותה ליושב ראש, אני מתפלא שהמערכות עובדות בסכומים כאלה נמוכים, אבל אנחנו נתחשב בבקשות הקואליציה שהשנה זה לא הזמן, אבל אני רושם לעצמי לפחות בלי שום קשר ליושב ראש, שאני אזכור את זה לפעם הבאה ואני אהיה תקיף בעניין של דרישת העלאות, מפני שזה נעשה ברמות של כספים נמוכים מאוד, נמוכים מדי, לא נמוכים מאוד, נמוכים מדי. אבל זה הסיכום האישי שלי.

הסיכום של הוועדה, כיושב ראש הישיבה הזו, היועצת המשפטית אפרת רוזן ואני, נשב ונעשה את הסיכום של כל מה שנאמר כאן, נביא את הדעות של כולכם ליושב ראש, ולפעם הבאה בנוסף לזה שנעשה עוד דיון עם היושב ראש הקבוע של הוועדה, אני מבקש משר המשפטים להעביר לנו את התקנות של הסנגוריה, ומהאוצר נתונים של כל מה שיש לך, בנוסף למה שנאמר כאן, לישיבה הבאה שתזומן.

אני מבטיח לכם שאני אנהג בהגינות, על אף הדעות האישיות שלי, אנחנו נעביר את כל הנתונים כמו שהם.

אולי כדאי להמליץ על לעשות דיון בנפרד מהצעת החוק הזאת, דיון עקרוני בוועדה לגבי שכרי הטרחה והתעריף שלהם.

השאלה אם יש מקום – בלוח הזמנים של חוק ההסדרים?

בשביל שזה לא יהיה בחוק ההסדרים, הוועדה חייבת לקבל החלטה, מליאת הוועדה חייבת לקבל החלטה ולהעביר את זה למליאה. חייבים בכל מקרה שיהיה עוד דיון בוועדה ונשמע את כל העמדות.

לא רק מליאת הוועדה, זה לא יכול להיעשות גם עם יושב ראש זמני ובלי חברי כנסת. מוכרח להיות עם היושב ראש הקבוע ועם חברי כנסת, אז זו עוד סיבה מדוע אנחנו דוחים את זה לישיבה הבאה.

אנחנו צריכים לקבל נתונים ולהחליט על סמך הנתונים.

מה שעשינו בכל זאת, אל תרגישו שבזבזתם את הזמן שלכם, עשינו עבודת הכנה לוועדה, הוועדה לא תתחיל לחפש וזה היה בהמלצתה של היועצת המשפטית אפרת רוזן, שלפחות נעזור לוועדה ונכין לה את הנתונים ואז בישיבה הבאה היא תוכל לקבל את ההחלטות הנדרשות, תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30


1