פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6666



4
ועדת המשנה לעניין נציב הדורות הבאים לכנסת
18.6.2003

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6666
ירושלים, כ"ד בסיון, תשס"ג
24 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון





פרוטוקול מס' 1
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין נציב הדורות הבאים לכנסת
יום רביעי, י"ח בסיוון התשס"ג (18 ביוני 2003), שעה 13:30

א. הנחת דו"ח נציב הדורות הבאים לכנסת ודיון.
ב. דיון בפעילות ובמבנה נציבות הדורות הבאים לכנסת.

חברי הוועדה: עמרי שרון – היו"ר
ענבל גבריאלי

שלמה שוהם – נציב הדורות הבאים
מירי ויצמן - נציבות הדורות הבאים
יונת מרתון - נציבות הדורות הבאים

ארבל אסטרחאן

אתי בן-יוסף

סיגל גורדון










הנחת דו"ח נציב הדורות הבאים לכנסת ודיון

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכנסת לעניין נציב הדורות הבאים לכנסת. אני מציע שנעבוד על פי סדר היום שהופץ, הנושא הראשון על סדר היום: הנחת דוח נציב הדורות הבאים לכנסת ודיון. אני רוצה לברך את כל חברי הכנסת שרצו להיות בוועדה, היו מוכנים להיאבק ולהילחם על זכותם להיות חלק מהוועדה.

אני מודיע לוועדה, שהדוח השנתי שלנו הונח על שולחן הכנסת. למעשה הדוח הזה כולל רק חלק מפעילות הנציבות שנסתיים בסוף השנה שעברה ויש חלק נוסף שכולל את הפעילות שלנו מאז ועד עתה. הדוח הזה הונח על שולחן הכנסת, נקבע כיום נציבות הדורות הבאים יום אתמול ואז הוא הונח רשמית למרות שהוא נשלח כבר קודם לחברי הכנסת. מכיוון שעל פי החוק אנחנו צריכים להניח את הדוח פעם בשנה, יכול להיות שאנחנו נכוון לתקופה הזאת של השנה, נקבע את היום כיום קבוע.

אתה בעצם מציע שהיום שייקבע ליום הנחת הדוח של נציב הדורות הבאים לכנסת - - -

16-17 ביוני יהיה היום שבו נניח את הדוח שלנו.

כלומר, תחילת השבוע השלישי של יוני, שנמצא עצמנו במרחק מספיק גדול מהפגרות ולא בעיצומן של מלחמות תקציב. שיהיה לנו זמן לדון ולעסוק בזה בכובד ראש.

אני מודה לאדוני שקלע לדעתי.

כמה מילים בקצרה. אני מכהן בתפקידי כנציב הדורות הבאים החל מ-1.1.2002. כלומר, הדוח הזה מציין שנה של פעילות. חייבים לומר, ששנת הפעילות לוותה בהתחלה בקושי וקצת ציניות כמו כל הטמעת גוף חדש בכנסת, במיוחד גוף עם שם שהוא די בומבסטי, אם זה היה ניתן לשיקולי, הייתי מציע לשנות אותו: נציב לפיתוח בר-קיימא, כמו שקיים במדינות רבות בעולם, ולא נציב הדורות הבאים, שהוא שם קצת בומבסטי. יש האוהבים אותו, יש פחות אוהבים אותו, אבל הוא ודאי תרם ליצירת ציניות בתחילת התפקיד.

הלבטים העיקריים היו תמיד במה אנחנו מתערבים. לכאורה אפשר לומר על כל דבר שהוא קשור לדורות הבאים. כל נושא שנידון בכנסת קשור לדורות הבאים, כל החלטה תקציבית קשורה לדורות הבאים, כל החלטה חברתית, כל החלטה סביבתית קשורה לדורות הבאים. המדיניות שלנו – וזה חלק שהייתי שמח אם ייפתח לדיון בוועדה – הייתה לברר איזה שהיא מובהקות של הדורות הבאים.

השאלה איך מכמתים את ההשפעה הניכרת. הכי קל לשים על יד של נושא של איכות סביבה כי זה דבר שאתה רואה אותו בעין וניתן לכמת אותו ולהגיע למספרים מדויקים. כשמדובר בדברים ערכיים יותר, כמו חינוך, כמו אופי של חברה, כמו היבטים של רוח לאומית ודברים אחרים שהם נגזרות של מספר נושאים, מחינוך ועד יחס דת ומדינה, זה דברים שקשה יותר לכמת אותם, הם פחות מוחשיים ועדיין יש להם השפעה הרבה יותר גדולה מאשר עניין של איכות סביבה שבסוף הוא גם קריטי אבל פחות ברור.

לעניין הזה אני רוצה להעיר, החוק קובע 12 נושאים שמתחיל אומנם באיכות סביבה ומשאבי טבע, אבל הוא מדבר גם על מדע ופיתוח, על חינוך, על בריאות, משק וכלכלה, דמוגרפיה, תכנון ובנייה, איכות חיים, טכנולוגיה ומשפטים, שאלה נושאים משמעותיים מאוד בחברה, למעשה, מרבית הנושאים המשמעותיים בחברה.

נכון שבשלב ראשון הדברים שבאו בפנינו היו הרבה מאוד דברים שקשורים לאיכות סביבה כי היה קל יותר להסביר אותם. זה נראה ברור, זה נראה משמעותי, אם מחר לא יהיה לילדים שלנו מים לשתות או המים יהיו מזוהמים או לא יהיה אוויר לנשום, לא יהיו הדורות הבאים. אבל ודאי שנושא של דורות הבאים הוא כל הנושאים האחרים. אני מסכים במאת האחוזים, שנושא של חינוך, נושא של חברה ורווחה, שזו שאלה לא פשוטה אם זה נכנס פה במסגרת איכות חיים וחינוך או דמוגרפיה, אלה נושאים שבעיניי הם קריטיים מאוד בנושא של נציבות הדורות הבאים, היא לא יכולה להתעלם מאוד. הנושא הבסיסי הוא משק וכלכלה. משק וכלכלה אומר הכל.

כאשר התחלנו לפעול חשבנו על הייעוד שלנו, חשבנו איך אנחנו נקים את נציבות הדורות הבאים, מה יהיה ייעודה, איך היא תתנהל, מה יהיה המבנה שלה. עוד לפני שחשבנו על כך, התחלנו להגיב למה שקורה. ביום שהתמניתי, ישבתי פה בחדר הזה, ובאותו יום הייתה שאלת הוועדה לתשתיות לאומיות. באותו יום צעקה חברת הכנסת נעמי חזן, איפה נציב הדורות הבאים? באותו יום, פורמלית, כבר יכולתי להתערב בנושא. זה היה היום שבו התמניתי ואמרתי, בואו נלמד את הנושא, זה לא יהיה אחראי להתערב בשלב הזה. יש נושאים שהכנסת קראה לנו להתערב בהם, באו אלינו חברי כנסת שהיו מרוצים או לא מרוצים, שבאו מומחים שונים ממקומות שונים ואמרו בואו תתערבו.

יש לנו הרבה דוגמאות מהתוכנית הכלכלית, למשל בנושא קטינים. יש כמה דברים שניסינו והצלחנו בהם, יש נושאים שפחות הצלחנו בהם. אלה נושאים שלא פחות חשובים מאיכות הסביבה. אפילו הדוגמה שנראית מצחיקה לכאורה, נושא חוק הספריות הציבוריות, יש לזה השלכה, האם תהיה לילדים האפשרות לקרוא ולרכוש ידע במקומות רחוקים ופריפריאליים. הצלחנו בו חלקית, ולדעתי זה הרבה יותר חשוב מנושא של איכות סביבה למרות שאני מתעסק מאוד בנושאים של איכות סביבה, קשה מאוד לכמת אותם ועדיין יש להם השלכה הרבה יותר גדולה לדורות הבאים.

אחד התפקידים החשובים שלנו ביותר, לעשות איזשהו כימות, מה שאנחנו קוראים לו: עלויות חיצוניות. בנושא של חינוך למשל זה הרבה יותר קשה ואנחנו יושבים עם כלכלנים בנושא הזה. למשל, בחוק השילוב של ילדים מהחינוך המיוחד אמרנו, שהעלויות החיצוניות, לא רק בעוד חמש שנים או עשר שנים, אלא מחר בבוקר הילדים האלה יצטרכו לשלם 150 אלף שקל לשנה לכל ילד כזה אם הוא נפלט מהחינוך הרגיל לחינוך המיוחד. בנושאים רבים מאוד, התפקיד שלנו לומר, רבותיי, אתם עושים משהו שנראה לכם עכשיו כחיסכון כספי, אבל בחיסכון הכספי הזה אתם קורים לעצמכם בור של עלות תקציבית הרבה יותר גבוהה. מבחינת מדינת ישראל, האופי של המדינה, איך היא תיראה כדי לא לפגוע בדורות הבאים, הדברים האלה הם קריטיים. אני לא רוצה לומר מה יותר קריטי או פחות קריטי, כשמדברים על איכות אוויר או מים, כולם מסכימים שאם מחר אי אפשר יהיה לשתות מים בישראל, לא יהיו הדורות הבאים. השאלה היא, עד כמה זה מסוכן ואיפה אנחנו עומדים בעניין הזה. בעיניי המגוון הזה רחב ומשמעותי מאוד לדורות הבאים בהרבה מאוד נושאים. אם נסתכל על השנה האחרונה, טיפלנו למשל בנושא הפנסיה. נושא הפנסיה הוא נושא שבו המדינה לקחה 137 מיליארד שקל ועשקה אותם מהדורות הבאים. מה שקורה היום, הילדים שלנו ישלמו את הפנסיה שלנו. ברגע שיש חוב כזה בקרנות הפנסיה, הילדים שלנו ישלמו את הפנסיה הזאת, והילדים שלהם ישלמו את הפנסיה שלהם. בעצם, לקחנו כמעט כל החוב הלאומי של כל ישראל וגלגלנו את זה לדור הבא.

כל נושא שנדון כאן היום, לא משנה באיזה מסגרת, בכל הבניין הזה, כל נושא שנדון כאן היום אפשר לקשור אותו לדורות הבאים. העניין הוא, גם אם תעשו השוואה בנושא חינוך ובין הנושאים של איכות הסביבה ותאמרו, לצורך העניין, שחינוך נתפס כמשהו חשוב יותר, אין מה לעשות, נושא איכות הסביבה הוא נושא מובהק לדורות הבאים. אם תיקח את הדוגמה שנתת לגבי המאבק שלנו לגבי המאבק על חוק השילוב, אז בסדר, אם לא היינו מצליחים הפעם הזאת, בשנת התקציב הבאה נצליח. אלה דברים שניתן לתקן אותם, הם הפיכים והם לא מובהקים של הדורות הבאים. יתרה מכך, אני חושבת שההתמקדות בהנפת החיסכון הכלכלי, אני חושבת שהיא מורידה מערכו של הגוף הזה. לא הייתי רוצה שנתעסק בכסף ונציג טיעונים כפי שציינת עכשיו, שיכול להיות שהשנה זה יעלה סכום מסוים אבל בעוד שנתיים הנזקים שייגרמו, הערך הכלכלי יהיה גבוה יותר. מבחינת מובהקות, השייכות והזיקה המאוד חזקה של הנושאים, הדורות הבאים הז כמעט מילה נרדפת לאיכות הסביבה. עוד פעם, בעיקר בגלל שהנזקים הם בלתי הפיכים.

ההערה שלך לגבי החסכון בכסף היא הערה נכונה. אני חייב לומר, שאני מוצא את עצמי יותר ויותר בסיטואציה הזאת עובר להנמקות של כסף, לצערי, משום שכאשר אתה אומר לחברי הכנסת, זה יעלה לכם יותר, קל יותר לשכנע אותם. את צודקת במאה אחוז, שהנימוק העיקרי, אם אנחנו מדברים על הדורות הבאים, אנחנו צריכים לייצג אותם, לייצג את טובתם, לייצג את שלומם.

אני רוצה לומר בקצרה כמה דברים שהתערבנו בהם ולמה התערבנו בהם. נושא הפנסיה הוא משמעותי מאוד, נניח שלדור הבא יהיה יותר כסף אז אולי הוא יוכל לקנות לעצמו מים מותפלים יותר. אם יש לו פחות כסף, הוא יכול לקנות לעצמו פחות מים, פחות אוויר נקי. אני נגד התפיסה הכלכלית שרואים הכל דרך הגרוש, אבל הדבר הזה משמעותי בזה שפגענו בילדים בסכום כל כך גבוה.

התערבנו בנושא התחבורה, בנושא התכנון והבנייה, בנושא הוועדה לתשתיות לאומיות. מי שקרא את חוות הדעת שלנו, יש לנו הצעה נכונה, ראינו את הביורוקרטיה והקושי של רשויות התכנון והבנייה, אבל מצד שני אמרנו, ברגע שנותנים לוועדה עצמה להחליט שהיא רק ועדה של נציגי הממשלה, אנחנו פוגעים בבכייה לדורות בהרבה מאוד נושאים של בינוי, תכנון, מנהרות הכרמל ודברים אחרים. חשבנו שאנחנו צריכים להתערב והתערבנו.

התערבנו בנושא הרכבת, בעיניי היתה לנו הצלחה מאוד גדולה בוועדת הכלכלה, הרכבת עברה מרשות הנמלים והרכבות לחברת רכבת ישראל. שלושה דברים יש בעניין של התחבורה בישראל: האחד, אנשים מתים מזיהום אוויר. שניים, אנשים מתים מתאונות. שלוש, בעוד ארבע-חמש שנים לא תהיינה תאונות דרכים כי אם נמשיך כך כבר אי אפשר יהיה לנסוע בעוד ארבע-חמש שנים. אנחנו מדינה שצריכה לדאוג לפריפריה. התערבנו בנושא הרכבת כי אמרנו שאי אפשר יהיה להגביל נסיעה פרטית אם לא תהיה תשתית אמיתית אלטרנטיבית לתחבורה ציבורית. בדיון מאוד קשה של ועדה הכלכלה הצלחנו שנכסי הרכבת יישארו בוועדות הרכבת. למעשה יותר מ-5 מיליארד שקל יישארו בוועדות הרכבת ויאפשרו לה למנף - - -

יש בעיה עם זה כי חלק גדול מתקציב הרכבת בעבר נבנה על זה שזה יבוא מרווחי רשות הנמלים, שזה גוף רווחי ביותר. לא הייתי מנסה להיכנס לזה כאן ועכשיו אבל יש צורך בהפרדה, זה שני גופים שונים, אינטרסים שונים עם מטרות שונות. האיחוד של נמלים ורכבות היה אך ורק השיקול הכלכלי, לקחת את הפרות של - - -

לפי כל הנתונים שקיבלנו, לא כל כך נתנו להם את החלק שהיו צריכים לתת לפיתוח. היינו צריכים למצוא פתרון, שהרכבת תוכל למנף, תוכל להתחיל לפתח את עצמה ובזה הצלחנו. אני מקווה שאנחנו יוצאים לדרך. מדובר בסך הכל, אדוני היושב ראש, ב-700 ק"מ מסילה, שכל חברת רכבות בינונית באירופה עושה זאת בשנתיים-שלוש, אנחנו מתברברים בזה יותר מ-15 שנים. היה כדאי לסיים עם זה כי אם לא נעשה זאת, אנחנו יכולים להביא אסון עלינו גם כלכלי וגם אחר.

נושאים נוספים. בנושא איכות הסביבה כבר דיברנו. אני אומר רק במילה אחת, חוק חופי הים התיכון, אני מקווה שנצליח לקדם את מה שלא הצלחנו אז. אם בחוק הזה לא יהיה סעיף שאומר, שהחופים הם קניין הציבור, טוב לא שלא בא לעולם. איפה המדינה פחדה ובצדק? אמרה, אם החופים הם קניין הציבור, מה יקרה עם אנשים שיש להם זכויות על החוף? נצטרך לשלם להם כסף.

הפחד של תביעה עתידית לדעתי אין לו על מה להסתמך.

זה נכון. אמרתי יותר מזה, גם נצטרך לשלם מחיר למי שיש כבר זכויות וצריך לוותר לו היום, זה עדיין עדיף על מנת שניתן כוח לבית המשפט העליון שמחר לא ייקחו לי עוד שטחים.

איך אתה מפצה אותו על הזכויות שלו?

גם אם למישהו יש כבר זכויות ואני אצטרך לוותר לו ויהיה סעיף בחוק שיאמר, שאני לא נוגע במי שיש לו זכויות, המחיר שווה לי כדי לדעת שאני שם גבול. אנחנו רואים מה קורה בחוף, הפך להיות מוקד לאינטרסים רבים והוא הולך ונעלם.

עסקנו בנושא של שימור מפרץ אילת. עסקנו בחוק המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, שם הצלחנו שיעבור חוק המולמו"פ. עכשיו השאלה הגדולה, איך ניישם אותו. אחת הבעיות הקשות, שהכסף של מדינת ישראל הולך לפיתוח או תעשייתי, ששם יש שיקולים כלכליים, או אקדמי, ששם השיקול אקדמי. אבל מדינת ישראל שמשקיעה המון כסף, לא שולטת על התקציבים, שאולי צריכים לסייע לפיתוח שלה ולעבוד לפי סדר העדיפויות הלאומי שלה.

עסקנו בספריות הציבוריות כבר קודם. עסקנו בנושאי בריאות, רפואה. עסקנו בנושא הפלרת מים, ועוד ועוד. עסקנו בנושא של חוות הגז בפי-גלילות.

בתוך הדוח שלנו אנחנו גם מביאים הצעות לגבי העתיד. חלקן הגדול כבר הפכו להצעות חוק המונחות על שולחן הכנסת, כמו הצעת חוק יסוד: פיתוח בר-קיימא, כמו הצעות חוק הקשורה לנציבות ממשלתית, חוק ייצוג גופים ממשלתיים, שימוש בשטחים פתחים וכו' וכו', לא אחזור על כל הרשימה.

אני רוצה לומר משפט אחד על המדיניות. המדיניות היתה בעצם לעסוק בנושאים שהם מובהקים הדורות הבאים. בחרנו דברים שיש לנו בעיה עם אפקטיביות, שנוכל להשפיע, לא תמיד הצלחנו, אבל אני חייב לומר, שגם בעקבות התוכנית הכלכלית וגם לפני כן, ההצלחה שם היתה לא מבוטלת. מסתבר, כאשר באים עם עמדה ברורה ומביאים אינפורמציה לכנסת, יש לזה בהחלט השפעה, הצעות חוק לא מבוטלות שונו כתוצאה מהתערבות שלנו וחלקן הגדול ירדו מהתוכנית. חלקן הגענו להסכמה. חלקן, לרמות שלא היינו שמחים לגמרי עם התוצאה הסופית, עדיין לדברים האלה היו את אותה השפעה משמעותית להתערבות שלנו.



פעילות ומבנה נציבות הדורות הבאים לכנסת

במבנה נציבות הדורות, אני חייב להודות שעברתי תסכולים רבים, כשקיבלתי את התפקיד התייעצתי עם יועץ ארגוני, שאלתי אותו, מה אני צריך בשביל שאוכל לתפקד, יש לי 12 שטחי פעולה, יש לי צורך לעסוק בהצעות חוק, כל הצעת חוק שמונחת על שולחן הכנסת צריכה להגיע לשולחני, אני צריך להחליט במה אני מתערב ובמה לא, ואז הכנתי הצעה שהיתה הצעה לא בומבסטית, אפילו די מינימלית. אבל כשבאתי לוועדת הכנסת, חזרתי עם ראשי בין ידיי וקיבלתי הרבה פידבקים שהמדינה במצור, למדינה אין כסף, היא לא יכולה להשקיע משאבים כאלה, ושאני רוצה רק לדאוג ללשכה שלי ולמכונית הצמודה – שלצערי אין לי.

הבעיה היא, שחברי הכנסת לא אישרו חלק מינימלי שהוא חיוני לתפקוד שלנו כי אני אחראי על 12 נושאים ואני צריך מומחים, גם אם ראשי התחומים שאציב אותם בתחומים האלה, יצטרכו רק לאסוף חוות דעת, לפנות לאנשים, להכין צוותי חשיבה, להשפיע על הצעות החוק, לראות מה ניתן לעשות, הדבר הזה הוא בלתי אפשרי בצוות שלנו. יש לנו כיום בסך הכל שלושה חצאי משרות בנושא של תחומי הפעולה של נציבות הדורות הבאים. שימו לב, מדובר ב-12 נושאים שכל אחד מהם הוא ים. למעשה, באופן פורמלי, אין לנו כרגע אחראי על נושא משק וכלכלה, שזה ים שלם, דמוגרפיה, תכנון ובניה, איכות חיים, טכנולוגיה, מדע ופיתוח. יש לנו היום רק מי שאחראית לתחום איכות הסביבה בחצי משרה, מי שאחראית בתחום חינוך ובריאות בחצי משרה, ומי שאחראית בחצי משרה על תאום כללי של כל התחומים האלה יחד. הדבר הזה לא מאפשר לנו לפעול היום, הדבר מצוי במסגרת של ועדת הכנסת. בנושא הזה הייתי רוצה לבקש מהוועדה שלושה דברים: הדבר הראשון, לדעתי אין מנוס מלאפשר לאנשים האלה לקבל משרה מלאה. מי שעוסקת למשל בתחום של איכות הסביבה, אם אתן לה משרה מלאה, היא תוכל לעסוק גם בתכנון ובניה, גם משאבי טבע. גם תחום של חינוך ובריאות, בוודאי תחום שאחראי על כל שאר התחומים, שיש ביניהם גם משק וכלכלה, גם טכנולוגיה וגם משפטים. אני חושב שבתחומים האלה צריך לעסוק מישהו במשרה מלאה. זו הבקשה הראשונה שלה, להוסיף חצאי משרה לאנשים שכבר עובדים בחצי משרות.

הדבר הנוסף הוא מתמחה. חשבתי, שאם לנציב הדורות הבאים יהיה מתמחה, אל"ף, הוא אחראי על התחום המשפטי. בי"ת, הוא עוסק בנושאים שהם משפטיים, דרך חוות הדעת שלו ובהתייחסות להצעות החוק. הדבר הזה יאפשר משרה מלאה בעלות הרבה יותר קטנה.

השאלה, אם העבודה תהיה משפטית?

היו ויכוחים עם הלשכה המשפטית, נשמע גם את דעתם בעניין, אני אומר שכן. קודם כל, הוועדה צריכה לאשר את זה והיא כנראה תאשר את זה. העבודה שאני עושה בהחלט יש בה פן מאוד משמעותי של עבודה משפטית. כלומר, אותן פן שעוסק בחקיקה, עוסק בהצעות החוק, עוסק בביקורת על הצעות החוק, עוסק בתיקון הצעות החוק - - -

אם יישב בעתיד על כסא הנציבות מישהו אחר שהוא לא שופט בדימוס - - -

אז לא יהיה לא מתמחה.

אם אנחנו רוצים לעשות משהו שלא יהיה בנוי למקרה ספציפי, אני חושב שיש יתרון שיהיה מישהו שמתמחה או שיש לו נגיעה משפטית כאשר מדובר בעיסוק בבחינת החוקים עצמם, אבל השאלה כאן, מי יהיה אביו מולידו? ממילא אם יש מתמחה והוא קשור למחלקה המשפטית, הוא יעבוד במחלקה המשפטית.

ראשית, מתמחה בדרך כלל עובד אצל בן אדם אחד, ואם אני איננו – גם הוא הולך הביתה, זה ברור. אני אומר משהו לגבי ההיסטוריה. נכון שהיה חשש של הלשכה המשפטית – אני מקווה שהיום הוא לא קיים – שנציבות הדורות הבאים תעסוק בנושאים משפטיים.

זה נגמר, חבל להזכיר את זה.

אני מקבל את ההערה. לגופו של עניין, אני עדיין סבור, שחלק משמעותי של העבודה הוא כן חלק משפטי. הוא משפטי לא במובן הזה שמחר אני נכנס לסמכויות של הלשכה המשפטית בכנסת, אני לא מביע עמדות לגבי חוקיותם של חוקים, אני לא מביע עמדה לגבי הצעות חוק בצורה שהן מתנהלות, אבל עדיין יש עבודה משפטית, שאני צריך לקחת את כל הצעות החוק, צריך לבדוק אותן - - -

השאלה היא, האם אנחנו באים על הצד של המשפטי של העניין ואז מחויב מתמחה. ואם אנחנו באים על הצד העקרוני מהותי וההשלכה לגבי הדורות הבאים, פחות מחויב מתמחה וצריך מישהו שיודע לקרוא ולהבין, עם ראיה מבוגרת של החיים כדי לראות קדימה.

זה נכון. מצד שני, חשבתי שזה פתרון כלכלי כי יש לנו תקציב ואני לא יכול לחרוג ממנו, כל הבקשות שלי פה זה עדיין במסגרת התקציב שלי. אני משאיר את זה לשיקול דעתו של היו"ר. אני חושב שיש מקום לעשות את זה, פרט למסגרת העבודה הקיימת, זו אפשרות שיכולה לחסוך גם בעלות.

מתוך מחשבה לדורות הבאים, האם החסכון בעלות לא יתפוס אותנו בפינה שלא נוכל לנצל אותה?

אם יש אישור למתמחה, מחר מתחלף הנציב, האישור הזה בטל אוטומטית.

השאלה, האם אנחנו רוצים לתת לנציבות מבנה שגם אם יתחלף הנציב, עדיין יהיה מי שיוכל לעשות את העבודה. לכן אני אומר, האישור למתמחה יכול להיות זול או מאוד יקר. צריך להגיע לוועדת הכנסת, להסביר לה את הצרכים ולבחון את הדברים. הגישה ללכת על מתמחה היא פתרון נקודתי שלבסוף יכול לקבע אותנו על משהו שלא נוכל לממש אותו.

בראייה ארוכת טווח.

על זה אני מדבר.

כל מה שביקשנו בנוסף, משרה נוספת של מזכירה, זה קריטי. אנחנו עושים הרבה מאוד עבודה שהיא גם עבודה כלפי חוץ, עבודה כלפי מוסדות, כלפי ארגונים. בדוח עשינו הרבה מאוד עבודה של קשרים עם גורמי חוץ ואנחנו נזקקים גם לתמיכה הזאת.

בזה סיימתי את ההערה לגבי המבנה. אני חושב שהטוב ביותר היה אילו לא היו מגבלות תקציב, שבכל נושא היו מומחים לנציבות הדורות הבאים. הדבר הזה בלתי אפשרי היום, למזלי הטוב, אני מוכרח להודות, הנציבות לא היתה מצליחה לעשות מאית ממה שהיא עשתה אם לא היתה לי תמיכה בהתנדבות מבחוץ של כל גופי המחקר, שהם גופי מחקר חיצוני, כמו למשל הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ועוד גופים שאני מהווה מעין צינור אינפורמציה שהם מעבירים דרכי אל הכנסת. זה מתוך האינטרסים שלהם, כשאני בודק את הדברים באמצעות הכלים שלי.

לגבי הנימוקים השונים, הייתי מבקש שתכין דף מסודר שמסביר את הבקשות.

לגבי השימוש בגופים החיצוניים, אני חושב שהוא חשוב והוא יוצר השפעה מצד אחד, מצד שני צריך לבחון, שאנחנו לא מקבלים את התפיסה של גופים אחרים כמי שיישבו וההשפעה שלהם תבוא בדרך עקיפה ותהיה קריטית על התוצרים שלנו.

אדוני צריך לקרוא את חוות הדעת שלנו, אנחנו בהחלט משתמשים באינפורמציה שלהם, אבל לא פעם אנחנו לא מקבלים עמדה כזו, מקבלים עמדה אחרת. אם ניקח את מפרץ אילת, יש בכל נושא שלוש או ארבע חוות דעת לכאן ולשם והדברים לא תמיד חדים. נציב הדורות הבאים, על-פי החוק, חייב להביע עמדה במקומות האלה, אבל אני בהחלט חושב, שהעמדה נעשית אחרי בירור יסודי, אחרי שמיעת כל חוות הדעת בנושא, לאו דווקא של צד כזה או צד אחר.

על מנת שנוכל להביא את הדברים בפני ועדת הכנסת, הייתי מבקש לקבל דף המסביר את הבקשות, עם זה נשב מולם. כל הנושאים שהנציב מוצא לנכון שהוא צריך לשים את ידו עליהם, צריך לראות איך ועדת המשנה יכולה לסייע לו בעשייה עצמה באופן פורמלי ולא באופן לא פורמלי. זה נכון גם לנציבות וגם לוועדה.

אני רוצה להודות לנוכחים כאן וגם למי שהיה מאוד חשוב להיאבק על זכותו כדי להיות כאן. תודה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 14:35.