ערעורים, הוספת מליאה ביום ה', הצ"ח הכנסת, קביעת ועדות, שונות

5
ועדת הכנסת
7.2.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 206
מישיבת ועדת הכנסת
מיום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ה (1 בפברואר, 2005), שעה: 09:00

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.

ב. הצעת יו"ר ועדת הכנסת לוועדת הכנסת להמליץ בפני יו"ר הכנסת להוסיף ישיבות מליאה גם בימי חמישי לדיון במכלול הנושאים שהצטברו על סדר יומה של הכנסת, ושאינם מגיעים לכלל דיון.

ג. הצעת חוק הכנסת (תיקון - התפלגות סיעה), התשס"ה-2005.

ד. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה באשפוז ילוד לתקופה עד 12 שבועות), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת זהבה גלאון ושאול יהלום (פ/2636).
2. הצעת חוק יום לימודים ארוך ולימודי העשרה (תיקון - תחולה על מוסד חינוך מוכר), התשס"ה-2004, של חבר הכנסת משה גפני (פ/2814).
3. הצעת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (תיקון - מענק אשפוז ליולדת ויילוד פג), התשס"ד-2004, של חבר הכנסת חיים אורון וחברי כנסת (פ/2653).

ה. קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "סגירת מעון אמירים", הצעת חברת הכנסת ענבל גבריאלי.

ו. שונות.

חברי הוועדה: היו"ר רוני בר-און
אראלה גולן
זהבה גלאון
רשף חן
שאול יהלום
דני יתום
איתן כבל
אליעזר כהן

עבד אלמאלכ דהאמשה - סגן יושב ראש הכנסת
מזכיר הכנסת אריה האן
סגן מזכיר הכנסת דוד לב
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים

עו"ד ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

רשמה: אתי בן שמחון; שושנה מקובר

קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:

1. הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה באשפוז ילוד לתקופה עד 12 שבועות), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת זהבה גלאון ושאול יהלום (פ/2636).
2. הצעת חוק יום לימודים ארוך ולימודי העשרה (תיקון - תחולה על מוסד חינוך מוכר), התשס"ה-2004, של חבר הכנסת משה גפני (פ/2814).
3. הצעת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (תיקון - מענק אשפוז ליולדת ויילוד פג), התשס"ד-2004, של חבר הכנסת חיים אורון וחברי כנסת (פ/2653).

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת ועדת הכנסת - ישיבה מס' 206.

אני מודה לסגן היושב ראש חבר הכנסת עבד אלמאלכ דהאמשה, על התייצבותו בענין הנשיאות. נברך אותו בהזדמנות זו כיושב ראש ועדת הכנסת לרגל מינויו לסגן היושב ראש. אני מתנצל בפניך - למרות שלפי סדר היום היינו צריכים להתחיל בערעור, אני מבין שחברת הכנסת גלאון, שהיא המערערת היחידה, נמצאת ממש במדרגות.

קיבלתי את גישת אדוני לפני ששמעתי את נימוקיו. אני בטוח גם בכך שהענין הוא פרודקטיבי לכולם.

אז אולי אתה מסכים גם לערעור?

לא אוכל להסכים, כיוון שתפקידי - - -

הוא בעייתי גם בסיטואציה הקיימת, למרות שהנושא הוא חשוב. כך או כך, נתחיל בסעיף (ד) בסדר היום - קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות. הנושא הראשון הוא הצעת חוק עבודת נשים (תיקון - הארכת חופשת לידה באשפוז ילוד לתקופה עד 12 שבועות), התשס"ד-2004, של חברי הכנסת זהבה גלאון ושאול יהלום (פ/2636).

חבר הכנסת יהלום, אתה מבקש שזה יטופל בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

כן.

מכיוון שהצהרת בפניי - ואתה תאשר את דבריי לפרוטוקול - שהענין לא מוצה עד תום בינך לבין יושב ראש הקואליציה, אהיה מוכן לתמוך ב - - - שלך, ובלבד שיתקיימו שני תנאים: (א) עלות החוק הזה אינה עוברת את הסף של מיליון שקלים וחצי.

עד 2 מיליוני שקלים.

עד מיליון שקלים וחצי. אם עמדת הקואליציה תהיה שהענין צריך לעבור לוועדה אחרת, אתה מתחייב כי עד שלא נשמע את העמדה הזאת לא תתחיל הוועדה שלך בטיפול בחוק, ושאם תהיה עמדה אחרת הענין ישוב ויידון בוועדת הכנסת.

מסכים.

בנסיבות אלה, אני מציע להיעתר לבקשתו של שאול יהלום. מי בעד, ירים את ידו.

הצבעה

בעד בקשתו של חבר הכנסת שאול יהלום - פה אחד

בקשתו של חבר הכנסת שאול יהלום נתקבלה.

הצעת החוק השניה היא הצעת חוק יום לימודים ארוך ולימודי העשרה (תיקון - תחולה על מוסד חינוך מוכר), התשס"ה-2004, של חבר הכנסת משה גפני (פ/2814).

אני מציע להעביר את זה לוועדת הכספים. היו הצעות במליאה להעביר את זה לוועדת הכספים, שם עברה הצעת חוק דומה. העברנו הצעה דומה של חבר הכנסת משולם נהרי לוועדת הכספים, וההצעה היא שהדיון בשתי ההצעות יהיה משולב. מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים ירים את ידו. תודה, נא להוריד. מי נגד, מי נמנע.

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים - פה אחד

ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים, נתקבלה.

תודה, ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים נתקבלה פה אחד.

הצעת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (תיקון - מענק אשפוז ליולדת ויילוד פג), התשס"ד-2004, של חבר הכנסת חיים אורון וחברי כנסת (פ/2653). חבר הכנסת אורון איננו נמצא. אני מציע להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים - זה ענין של כסף.

זה נושא של הביטוח הלאומי, עם כל הכבוד.

זה רק כסף.

אדוני היקר, עם כל הכבוד, כל הנושא של הביטוח הלאומי - שכולו כסף - נדון לפי התקנון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

מאה אחוז. אני מציע אפוא להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים. דיברתי גם עם המציע.

תצביע אחד מול השני?

כן. אפשר לקבל ייעוץ משפטי?

אבל אדוני, אי אפשר לקחת מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות את כל סמכויותיה.

אני חושב שזוהי טענה שנשמעת כטענה שלא במקום. יכול להיות שבכל מוסד אחר ממוסדות הבית מנסים לקזז מסמכויות הוועדה שלך, חוץ מאשר ב - - -

אבל אדוני יראה את התקנון - כתוב במפורש. המוסד לביטוח לאומי זה בוועדת העבודה והרווחה.

מה הייעוץ המשפטי אומר, עוד לא שמעתי.

עבודה ורווחה.

אני שב ואומר כי עמדת הקואליציה היא להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים - אני לא זוכר מהי עמדתו של המציע עצמו. אני לא יכול לומר שום דבר בשם המציע.

אתם מבקשים להצביע על כך?

בוודאי - מה השאלה.

מי בעד העברת הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים, ירים את ידו. תודה רבה. מי בעד העברת הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה והרווחה?

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים - מיעוט
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות - רוב

ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, נתקבלה.


קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: "סגירת מעון אמירים", הצעת חברת הכנסת ענבל גבריאלי

הנושא הבא - סגירת מעון אמירים, הצעה לסדר היום של חברת הכנסת ענבל גבריאלי. היא רצתה להעביר את הנושא לדיון בוועדה למעמד האישה. מי בעד העברת הנושא לדיון בוועדה למעמד האישה, ירים את ידו. תודה, נא להוריד. מי נגד? תודה.

הצבעה

בעד ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדה למעמד האישה - רוב
נגד ההצעה - מיעוט

ההצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדה למעמד האישה, נתקבלה.

הנושא עבר לדיון בוועדה למעמד האישה.


ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

אנחנו עוברים כעת לערעורים, ואנחנו מודים לחברת הכנסת זהבה גלאון.

אני מודה לאדוני.

אנחנו מודים שוב לנציג הנשיאות, שהסכים בטובו להמתין. הערעור הוא על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות של הצעה לסדר היום בנושא: דו"ח ששון בנושא המאחזים הבלתי חוקיים באזור יהודה, שומרון ועזה. אני מניח שמדובר בדו"ח טליה ששון, נכון?

כן.

יושב ראש הכנסת כותב לי על מכתבך אליו, מכתב הערעור, שהדיון ביום רביעי זה הוא דיון מקוצר בשל ביקורו של נשיא גרמניה והטקס שעורכים לו באכסדרה. לכן אושרו לדיון באותו יום שלוש הצעות לסדר בלבד: (א) החלטת היועץ המשפטי לאפשר מכירת קרקעות קק"ל לאזרחים ערבים; (ב) תשתיות כבישים כגורם לתאונות דרכים; (ג) סגירת מסעדות ובתי קפה בשבתות ובחגים בטרמינל החדש בשדה התעופה בן גוריון.

הבעיה - ומצד שני גם חשיבותה של ההצעה שלך - היא ששבעה חברי כנסת נוספים הציעו יחד אתך את ההצעה לסדר.

לא אכפת לי שזה יעבור לשבוע הבא, אבל כהצעה הראשונה.

אני לא יכול להבטיח לך לגבי שבוע הבא, כיוון שבשבוע הבא מתרגש עלינו חוק פינוי-פיצוי. כלומר, יכול להיות שהכנתו לצורך הדיון במליאה לא תסתיים. יכול להיות שהדיון במליאה יסתיים עוד לפני יום רביעי.

- - - לא יהיו בכלל דיונים בהצעות לסדר - - -

מסתמא. אבל כשאני אומר לך היום שאני - - - את יום רביעי הבא - אני לא אומר. אם את לוקחת את הסיכון, אני מוכן לעשות את הקונססיה הזאת.

אני רוצה לשאול את חברי הכנסת.

אני רוצה להבין - סדר היום ביום רביעי אומר שאנחנו מסיימים את הצעות החוק הפרטיות, ועולים לחגיגה של נשיא גרמניה.

- - -

אולים לפני - בסדר, עושים את החגיגה של נשיא גרמניה. כמה זמן לוקח הדבר הזה?

יש ארבעה נאומים. זה ייקח לנו קצת זמן - בערך חצי שעה, אולי 45 דקות, בתוך המליאה. אחר כך הליגה לידידות בין הכנסת והפרלמנט הגרמני יבוא - - - קבלת פנים במה שנקרא "המועדון", החלק השני של האירוע במזנון הכנסת.

לכמה זמן יימשך - - -

אני מניח שזה יכול לארוך בין שעה לשעה וחצי.

ואחר כך חוזרים למליאה לשמוע את ההצעות לסדר?

זאת השאלה. היושב ראש אומר שיכול להיות שזה יהיה נבון שלא לחדש את הישיבה - - -

ואז מה יעלה על אלו שאישרתם.

- - -

הבנתי - הם אומרים שאף אחד לא יחזור אחרי הטקס של נשיא גרמניה למליאה.

אם כי זה לא סופי.

אם כן, אולי נחליט טנטטיבית שאם הוא מחזיר אותנו למליאה אחרי פסטיבל גרמניה אנחנו מוסיפים את זה, ואם לא - בפעם הראשונה שיהיה דיון בהצעות לסדר?

אני מציעה לקבל את ההצעה של הפעם הראשונה שבה יתקיים דיון בהצעות לסדר. לא נראה לי שיחזרו אחרי גרמניה.

זה לא נקבע סופית.

מה מבוקשך?

בפעם הראשונה שיהיו הצעות לסדר, אני מבקשת להיות ההצעה הראשונה. זה הכל.

- - -

חברת הכנסת גלאון, את יודעת היטב שקביעת סדר היום היא ביננו לבין מזכירות הממשלה. אנחנו מתאמים - אנחנו יכולים לעשות את כל המאמצים כדי שזו תהיה ההצעה הראשונה בהצעות הדחופות לסדר היום. אבל אם תהיה בעיה עם השר המשיב - - -

אין בעיה. אני סומכת עליך שתעשה את כל המאמץ מול שרת המשפטים ומול שר האוצר.

את יודעת שנעשה את כל המאמצים.

אני מודה לך.

אני רושם מפיך כי בהתחשב בסדר היום החגיגי הצפוי ביום רביעי הקרוב, ובהתחשב בעובדה שלא ברור אם ביום רביעי הבא תדונה הצעות דחופות לסדר היום, את מבקשת שוועדת הכנסת תקבל את הערעור במובן זה שהיא תמליץ בפני יושב ראש הכנסת לקבוע את ההצעה שלך ושל החברים המציעים המשותפים שלך לדיון בפעם הראשונה שבו הכנסת תשוב ותדון בהצעות דחופות לסדר היום.

מקובל עליי.

מי בעד ההחלטה הזאת, ירים את ידו בבקשה. תודה, נא להוריד. מי נגד? תודה.

הצבעה

בעד ההחלטה - רוב
נגד - מיעוט

ההחלטה נתקבלה.

נקבע אפוא כפי שהצענו. אני מודיע לפרוטוקול כי בענין החלטת הוועדה בנושא הצעת חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (תיקון - מענק אשפוז ליולדת ויילוד פג), התשס"ד-2004, של חבר הכנסת חיים אורון וחברי כנסת (פ/2653) - אני אדרוש לקיים רביזיה. אם אחליט לוותר על כך, אודיע לכם. כמו כן, אודיע לכם על מועד הרביזיה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני מודה פעמיים: גם על כך שלא אילצת אותי לומר שום מילה בענין הזה.

אתה מוזמן.

אם היה לי מה לומר, הייתי אומר.

כל טוב, ובהצלחה רבה בתפקידך.


הצעת חוק הכנסת (תיקון - התפלגות סיעה), התשס"ה-2005

הנושא הבא על סדר היום הוא אותו ענין של הצעת חוק הכנסת (תיקון - התפלגות סיעה), התשס"ה-2005, מה שאנחנו כבר קוראים: נושא שינוי/פריצקי.

שוחחתי בימים האחרונים גם עם חבר הכנסת פורז וגם עם חבר הכנסת פריצקי. דומני שהגענו לאיזשהו פיתרון שמניח את דעתם של שני הצדדים. כלומר, לא מניח את דעתם של שני הצדדים במידה שווה - וזה כפי שלימד אותי מורי ורבי נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים: פשרה ששני הצדדים יוצאים ממנה נפולי פנים היא הפשרה הנכונה.

כך או כך, לדעתי יש עדיין חילוקי דעות בשאלה אם מבקר המדינה יאשר את הפשרה הזאת. כלומר, יש דעה שההצעה כבר הוצעה למבקר המדינה, ומבקר המדינה לא אישר אותה. לעומת זאת, הדעה השניה אומרת שבדרך המיוחדת שבה אפיינו אותה במשא ומתן האחרון, יכול שהוא כן יאשר אותה. אני מציע אפוא שאנחנו שוב ניתן לזה שבוע כדי לבדוק את זה.

אפשר לדעת מהי הצעת הפשרה?

לפי הצעת הפשרה, בין אם נעשה זאת על ידי חקיקה - ולדעתי, לא צריך יהיה לעשות את זה בסופו של דבר לעשות את זה בדרך של חקיקה - נאשר את הפילוג הזה של פריצקי.

בהסכמת שינוי.

בהסכמת שינוי - בוודאי. פריצקי כסיעה נפרדת יוותר על יחידת המימון הנוספת, ויזכה ליחידת מימון אחת באופן שאוצר המדינה לא ייצא ניזוק. מתוך אותה יחידת מימון אותה הוא יקבל, הוא יהיה שותף בהחזר החוב שנוצר אצל שינוי עקב הבחירות לרשויות המקומיות בשיעור של 1:15 למשך כל התקופה שבה הוא יזכה למימון המפלגות, או עד שהחוב יסולק - - - לפי המוקדם.

יש ויכוח על החוב - אתה תכריע בנושא.

- - - החוב יוכרע בהתאם לסטייטמנט שנקבל מהבנק.

בסדר גמור.

זה חוב כלפי - - -

סטייטמנט לגבי הזוכה בחוב. הזוכה בחוב ימצב את החוב. אנחנו נראה אותו, נחלק אותו ל-15, וחבר הכנסת פריצקי ישתתף מדי חודש בהחזר החוב הזה - בחלק אחד מתוך ה-15, בשיעור שלא יעלה על 50% מיחידת המימון. כמובן, הוא לא ייקח את החוב הזה אליו הביתה; אם חברותו בכנסת, כמו חברותם של כולנו, תיפסק לפני שהחוב ייפרע, הוא יפסיק לשלם את חלקו. אם הוא יזכה - - - לסיים את הכהונה והחוק ייפרע, כמובן הוא יקבל - - -

- - -

- - -

- - -

למה אתה מחפש חורים - - - אנחנו נמצא את הפיתרון אם זה בהסכמה.

הזכאות של חבר הכנסת פריצקי למימון אחרי ההתפטרות תהיה רק אם הוא ייצג מפלגה.

ברור. גם זה לוקח זמן. צריך לרשום, לייסד. זה סיפור, זה לא עסק פשוט.

אני נותן לך פטור מחובת ההנחה.

ראשית, כפי שאמרת, הפיתרון הזה מוסכם. אני חושב שכדאי שמעז ייצא מתוק, ושכן נעשה את זה בחקיקה, בהמשך להערתו של חבר הכנסת יהלום.

הסיטואציה הזאת של התפלגות של פחות משליש לא מוסדרת בחוק.

הסכמה זה פיתרון. אבל אתה משדר כאן משהו הפוך ממה ששמעתי מפורז אתמול.

הדברים שאני אומר עכשיו לא קשור לסכסוך שינוי-פריצקי, אלא לדעתי לגבי מדיניות חקיקה נכונה - תיקון של לקונה מסויימת שיש. באמת, אין כאן שום אינטרס. אני לא מדבר על אינטרס; אני מדבר על החוק הראוי, לדעתי.

כרגע אין התייחסות לשאלה של התפלגות של פחות משליש. החוק כרגע מניח שההתפלגות היא של שליש. אני חושב שבהזדמנות חגיגית זו, כדאי ליצור מנגנון לפיו בהסכמה יכולים להתפלג פחות משליש, ולקבוע ברחל בתך הקטנה, שבמצב הזה החלק המתפלג מקבל רק יחידת מימון כמספר חבריו, ולא את - - -

אני רוצה לפתור קודם כל את הבעיה. יש הצעת חוק, אפשר יהיה לקדם אותה.

אם אנחנו רוצים לעשות את זה בלי הצעת חוק, זה גם טוב.

מבחינתי, עדיף לפתור את זה בלי חוק.

אדוני היושב ראש, אני חייב לשאול את השאלה שחייבים לשאול: אגב, הדבר הזה הועלה, וגם חוות דעתה של היועצת המשפטית המכובדת היושבת כאן, ארבל אסטרחן, היא שהדבר הזה הוא לא ייתכן.

ברגע שזהו חלק יחסי, הדבר הזה נעשה - - -

אני שואל שאלה פשוטה מאוד: אני מסכים ומקבל. לפי מה שהבנתי - אולי טעיתי.

אמרתי שצריך הענין הזה - - -

מה קורה אם הוא אומר לא.

אז צריך לפנות אליו - - -

מה קורה אם הוא אומר לא? אנחנו נימצא במקום שבו אתם מצויים בו כבר שבעה חודשים. אני לא מחליט כרגע מה קורה אם הוא אומר לא. אני מקווה שהוא יגיד כן בדרך שבה אנחנו מציבים את זה עכשיו. כבר היינו בקטטה וכבר היינו בפיתרון א', ב' וג'. אנחנו נמצא פיתרון לעניין הזה.

בעבר נעשה דבר כזה כאשר חברת הכנסת דליה רבין עזבה את המרכז. אז היו ששה חברי כנסת, והשתתפותה בחוב היתה שביעית, כי אמרו שהם מקבלים שש פלוס אחד. לכן - - -

- - -

לכן חלקו של כל חבר כנסת - - - צריך להיות אחד חלקי 16, חלקו היום - - -

אבל מעכשיו אנחנו מקבלים 14. לכן - - - הוא 15.

כל הצורך להצטיין כאן ביכולת למצוא עוד אבן שלא הפכנו אותה כדי להרבות את המבוכה, הייתי מוותר על זה. כולנו חכמים במתמטיקות.

יש יושב ראש, והוא לקח על עצמו את - - - בואו נסתפק בכך.

אם יש כיוון שמסתמן לפיתרון, הניחו לי לנסות ולפתור את הבעיה הזאת.

אדוני, אתה תפנה למבקר המדינה?

לא.

אני מעדיף שכן. אני לא בקשר טוב אתו.

למיטב ידיעתי, חבר הכנסת פריצקי, יש בידי אדון פורז מכתב.

אבל אדון פורז בחו"ל - תצטרכו למצוא את המכתב - - -

ננסה עכשיו.

אז אני מבקש שתמצא את המכתב הזה. עו"ד אסטרחן - - -

אני לא רוצה לבקש את זה מהמדינה, תבקשי את זה את. אם לך יש את המצב הזה - אדרבה ואדרבה.

אז אנחנו קובעים טנטטיבית לשבוע הבא. תודה רבה.

פורז יחזור עד שבוע הבא?

כן. הוא יחזור.

למה, הוא בורח מהחוב המוניציפלי?

הוא כל הזמן בחו"ל - - -

פעם הוא היה במרצ, לא?

אהוד, אתה מתחצף הבוקר.

תודה. נעבור לנושא הבא.


הצעת יו"ר ועדת הכנסת לוועדת הכנסת להמליץ בפני יו"ר הכנסת להוסיף ישיבות מליאה גם בימי חמישי לדיון במכלול הנושאים שהצטברו על סדר יומה של הכנסת, ושאינם מגיעים לכלל דיון.

הנושא הבא הוא ההצעה שלי בסיבוב חוזר - לנסות ולהגיע לפתרון שיוריד מסדר היום את כל הנושאים שמצטברים, ועניינם מעולם לא מגיע לשמיעה.

אני רוצה להזכיר לכם בקצרה על מה דובר: כפי שאתם מקבלים מדי יום שני את סדר היום של הכנסת, יש נושאים שחברי כנסת חשבו שהם נושאים דחופים לסדר היום, נשיאות הכנסת החליטה שהם דחופים, המליאה דנה בהם כנושא דחוף והחליטה לעביר אותם לדיון במליאה. כלומר, מכל האופציות - להסיר מסדר היום ולהעביר את זה לוועדה - החליטה המליאה שהנושא חשוב דיו כדי שהמליאה תדון בו.

בין יתר הנושאים שלא הגיע זמנם לדיון עד היום אני אזכיר לכם כמה, שייראו לכם כאילו הם אקטואליים מהיום: שחרור אסירים פלסטינים; הצורך בפירוק תשתיות הטרור; מסקנות ועדת אור - זהו נושא ממש קרדינלי; מעורבותם של ערביי ישראל בפיגועי טרור - כל אלו נושאים שהיו חשובים. אני מדבר אתכם על דצמבר 2003, יולי 2003, ספטמבר 2003. כל אלו שהיו נושאים חשובים אז, לא פחות מחשיבותם היום. הדברים האלה לא באים לדיון, כי הכנסת עובדת קשה מאוד, ואין לה זמן לדון בדברים האלה. פעם אחר פעם הם נדחים, ואני לא חושב ששום אורגן שמכבד את עצמו יכול להרשות לעצמו שברשימת ההמתנה שלו יהיו נושאים שהם כמעט בני שנתיים. אני שב ומזכיר - זאת איננה גחמה, שמישהו קם בבוקר והחליט שמטריד אותו שצבע הקיר בוועדת הכנסת הוא צבע עץ אורן.

באמת הגיע הזמן - - -

זה גם נושא שצריך לטפל בו, נכון. זה נושא שחבר כנסת חשב שהוא דחוף, שהנשיאות חשבה שהוא דחוף, ושהמליאה חשבה שהוא צריך להידון במליאה. לכן באתי לפני שבעה חודשים - בחודש יוני 2004, ערב פגרת הקיץ - והצעתי שאחת לחודש, מדי יום חמישי האחרון של החודש, במשך שלוש שעות בבוקר, מהשעה 09:00 ועד לשעה 12:00, כדי שאנשים יוכלו לנצל את יום חמישי גם לעבודה פוליטית במקומותיהם, ועוד שתי נתחי דיון: (1) שעתיים בסוף סדר היום של יום שני; (2) שעתיים לפני פתיחת הדיון ביום שלישי. בשעות האלה נעשה מבצע לביעור חמץ.

הוא משרת את המטרה - אומרים לחבר הכנסת שהנושא עולה לדיון. אז חבר הכנסת אומר - הוא לא מענין אותי יותר, תמחקו אותו. ואז זה בסדר. חבר הכנסת, שהוא בעל ההצעה, בא ואומר למזכירות למחוק את ההצעה; הנושא כבר לא מענין. יש כאן לא מעט נושאים שחברי הכנסת יגידו - עבר זמנו, בטל קורבנו. בטלו אותם.

חבר הכנסת לוקח על עצמו אחריות. אומרים לו: אדוני, זה לא בסדר היום הרגיל, זה ביום שני, מהשעה 20:00 או 21:00 עד השעה 23:00. מעניין אותך - תישאר. לא מעניין אותך - לך הביתה, ואז אנחנו נמחק את זה. או שזה ביום חמישי.

הצעתי את ההצעה הזאת, וועדת הכנסת הסכימה - זאת היתה הסמכות היחידה שלה; אין לה סמכות להחליט בענייני סדר היום - להמליץ בפני יושב ראש הכנסת לקבל את ההצעה הזאת.

הגיע מכתב תשובה של היושב ראש, שמעולם לא הגיע לידיי, אלא בימים האחרונים. הודענו ליושב ראש על ההצעה ב-1 ביוני. כתבנו לו: בישיבת ועדת הכנסת, התברר כי על סדר יומה של הכנסת הצטברו נושאים רבים... עוד התברר, כי לעתים קרובות הדיון בנושאים שהכנסת החליטה לכלול בסדר יומה נדחה לחודשים רבים, ונוצר מצב שבו הנושא כבר אינו אקטואלי. לפיכך החליטה ועדת הכנסת בישיבתה היום - אני מדבר על 1 ביוני, 2004 - להמליץ בפניך כי תעשה שימוש בסמכותך לפי סעיף - - - ותורה כי ביום החמישי האחרון של כל חודש, עד סוף הכנס הנוכחי, קרי: יוני ויולי, תתקיים ישיבת כנסת בשעה 09:00 עד 12:00 בדיון בנושאים שהצטברו על סדר היום.

בנוסף, מבקשת ועדת הכנסת להמליץ בפניך כי ישיבות הכנסת בימי שני יוארכו בשעתיים נוספות, והישיבות בימי שלישי יחלו בשעה 14:00, כך שהשעות שנוספו ישמשו למטרה האמורה של חיסול הפיגורים בענין ההצעות לסדר."

להזכירכם - ודיברנו על כך - זה לא יפגע בעבודת הוועדות. זה מתחיל ביום שלישי בשעה 14:00, וזה הולך לאמצע הלילה ביום שני. ביום חמישי, גם אם צריך להישאר ביום רביעי מאוחר - לנים בירושלים, קמים בבוקר, גומרים מ-09:00 עד 12:00 וחוזרים לתל אביב.

תשובת יושב ראש הכנסת - ואני לא קיבלתי אותה; קיבלתי אותה בימים אלה - "הנני מודה לוועדת הכנסת על המלצתה לקבוע - - - ברם, אין בדעתי לקבלה. נוכחות חברי הכנסת הנוכחית בישיבות המליאה היא דלה במיוחד. זאת גם בדיונים חשובים, גם בישיבות מיוחדות או חגיגיות של הכנסת. קיימת גם תופעה של חברי כנסת שנרשמים לדיונים - לרבות דיונים שהם עצמם יזמו כהצעה - ואינם טורחים להופיע לדיון. תופעה זו היתה קיימת גם בעבר, אולם מעולם לא בממדים המתגלים בכנסת הנוכחית. בכל יום דיונים ניתן לשמוע את יושב ראש הישיבה קורא 10 עד 15 שמות ויותר של חברי כנסת שנרשמו לדיון, ושאינם נוכחים באולם.

אני עד גם בכל שבוע לתופעות מדהימות בחוצפתן של חברי כנסת, המסתלקים ל"סידורים" בשעה 17:30, אפילו ביום שני, היום החם ביותר בכנסת. תופעות כאלה אינן זכורות לי מכנסות קודמות. בעיני קבוצה גדולה מדיי של חברי כנסת - בעיקר כאלה שחדשים מקרוב באו לחיים הציבוריים - העבודה הפרלמנטרית בכנסת בשליחות הציבור שבחר בהם, היא כנראה רק אופציה.

לא למותר להזכיר בהקשר לכך את ישיבת הכנסת שנועדה ליום חמישי האחרון שהיתה לאחר חג השבועות, לאחר שלא התקיימו ישיבות בימים שלישי ורביעי, אשר בוטלה לבסוף לבקשתם של חברי הכנסת עצמם.

לכן, בטרם נשנה סדרי בראשית ונקבע ימי דיונים נוספים, נראה לי כי ראוי שחברי הכנסת ימלאו את חובתם בימי הדיונים שנקבעו מקדמת דנן".

אני מבין את כעסו של היושב ראש, וחלק ניכר מהעובדות המופיעות במכתבו נכונות בעליל. עם זאת, אין בטענות ובתשובה הזאת של היושב ראש כדי לשנות מדעתי, לפיה צריך לעשות את המעשה. אנחנו יכולים להיות אחראים עד גבול ידוע – גם היושב ראש, גם אנחנו, כולנו – למידת המחוייבות של חבר כנסת למילוי התפקיד שלו, ליציאה המוקדמת שלו, להיעדרות שלו ולהירשמותו לדיון בלא שהוא מתייצב שם. אין כאן אפוטרופסות לעריות; אנחנו לא יכולים להיות אחראים עד הסוף.

עם זאת, אני אומר שלא צריך לשפוך את התינוק עם מי האמבט. אם מי שמכעיס אותנו ואת יושב ראש הכנסת בכך שהוא לא מגלה מחוייבות לתפקידו יוצר מצב שבו לפעמים קוראים בכנסת שמות, ואנשים לא באים והכנסת נראית ריקה – זה לא אומר שלא צריך לפתור את הבעיה של אותן 100 הצעות ויותר שמצטברות מדי שבוע, ושהאפשרות לקיים את הדיון שלהן לא מתקיימת.

אני שב ומציע לוועדת הכנסת לשוב ולהמליץ על כך. אני מקווה שהיושב ראש ייאות לקבל את ההמלצה הפעם הזאת. אם לא – זה מה שיש.

אני בהחלט מסכים להמשיך ולהמליץ. עם זאת, אני מבקש לשנות את ההחלטה בדבר אחד – אני אומר את זה כיושב ראש ועדה: יום שלישי לפני הדיונים במליאה הוא שעות העבודה בוועדה שלי, ואני בטוח שגם בוועדות נוספות.

זו טענה רצינית.

אם אדוני רוצה לפתור בעיה, זה לא צריך להיות על חשבון העומס שעלול להיווצר מחר בוועדות אחרות. יום שני – טוב מאוד; יום חמישי – אפילו אם נצטרך להגיע, בסדר. אבל אני מציע לנטרל את יום שלישי מהענין, ולהשאיר לנו את השעות.

אני חושב שיש צורך לתאם את זה גם עם מזכירות הממשלה. מה שיקרה הוא שאם הממשלה לא תסכים להצעתו, לא יבואו שרים לעלות ביום חמישי. זה מה שיהיה. עם התיקון שלי, אני מצטרף להמלצה.

מה זה "לא תסכים"? יבואו. אם הכנסת תחליט, הם יבואו. חבר הכנסת יהלום, אם הממשלה לא תבוא, אז אנחנו באמת לא יכולים - - - זה מעביר את האחריות לממשלה. הרבה פעמים אנחנו דנים, ושולחן הממשלה ריק. אני אומר שהממשלה, לדעתי, תכבד את החלטת הכנסת לעשות את מבצע ביעור החמץ הזה.

אני מקבל את ההערה שלך לגבי יום שלישי. אם אתם רוצים להוסיף שתי שעות עבודה ביום שלישי, אחרי סיום המליאה, אין לי בעיה אם זה. אם לא רוצים להכביד יותר מדיי – לא בעיה. אפשר להתחיל באמת עם שעתיים ביום שני, כדבריך, ועם שני ימי חמישי שעוד נותרו לנו עד פגרת הפסח – אני לא מתכוון לכל יום חמישי; אל תבינו אותי לא נכון - אחד ביום החמישי האחרון של חודש פברואר והשני ביום חמישי האחרון שלפני התפזרות הכנסת במרץ, כי אנחנו מתפזרים ביום רביעי.

העובדות מדברות בעד עצמן – אי אפשר להתווכח עם העובדות. אבל מתוך העובדות האלה, ואני מקבל את ההמלצה, אני רוצה שנבחן גם סיטואציות שהן לא רק הכנסת ולא רק הממשלה. לפעמים סדרי עבודת הכנסת - - - כך למשל, כל הנושא הזה שנקרא הצעות לסדר: ברוב המקרים שבהם אני עומד לדבר ביום רביעי על הנושא של הצעות לסדר, אני עושה את זה לפעמים כמי שכפאו שד – לסטטיטסטיקה, כדי לסיים את הענין. כי פתאום אתה עומד ומדבר על משהו, שאפילו לך הוא נשמע כבר כאילו הוא לקוח מאיזשהו סיפור שאף אחד לא זוכר.

- - - שלושה ימים קודם.

הענין הזה שווה מחשבה – הייתי שמח אם אפשר יהיה להשתדל שההצעות לסדר תהיינה בזמן אמת, עד כמה שניתן. אין שום מקום - - - שצריך שכל ההצעות לסדר תדחפנה ליום רביעי.

אז כל יום אתה מציע לדון בהצעות לסדר?

לא, אני אומר שאם במקום לעשות את כל ה-6-8 הצעות ביום רביעי, אתה עושה שתיים ביום שני, שתיים ביום שלישי, ושתיים נוספות ביום רביעי.

על כך אני לא יודע לענות. אבל אני מניח שהוותיקים בבית יסבירו לך למה זה פתרון לא - - -

אדוני היושב ראש, אני בטוח שכל אחד מאתנו מרגיש כך לא פעם ולא פעמיים – ובוודאי הוותיקים מרגישים את זה.

הפתרון לבעיה שלך הוא כנראה להעתיק שיטות זרות, ולייסד כאן שני בתים – בית אחד שידון בחקיקה ובית שני שידון בהצעות לסדר. לא נראה לי שזוהי הצעה מרחיקת לכת; פעם עוד נגיע לזה.

לשני בתים כן, לחלוקה הזאת – כנראה שלא.

הנושא השני הוא מערכת היחסים שנוגעת לשאילתות. כל חבר כנסת מגיש שאילתה. יש שרים חרוצים יותר ויש חרוצים פחות - - -

אבל לא נוח לי לדון בזה.

אני אומר לך שזו חלק מאותה תחושה שקיימת בקרב חברי הכנסת – ואני תומך בדברים שאתה אומר. תסתכל על הנושאים שאתה מתייחס אליהם – כולם מתקופת - - -

הכנסת מעולם לא דנה בנושא אמנות ז'נבה. אני חושב שאהוד יתום חושב שצריך לדבר על כך, כמו זהבה גלאון שחושבת שצריך לדבר על כך. זהו נושא שעלה כאן כהצעה דחופה לסדר היום, והמליאה החליטה להעביר את זה לדיון במליאה, וטרם בא זמנם - - - לדיון במליאת כנסת ישראל.

כשמצביעים במליאה לאן להעביר את זה - - -

החלטת האו"ם בנוגע לגדר ההפרדה – האם זה נושא שלא היינו צריכים לדון בו? אני קורא אחד אחרי השני – אני לא מחפש - - -

ראיתי את זה. כשאתה רוצה להכניס משהו לבית הקברות של הכנסת, אתה אומר מליאה.

עמדת ישראל וארצות הברית בבית הדין הבינלאומי בהאג – זה נושא שלא היו צריכים לדון בו בכנסת? זה מביש.

נכון. לכן אני מצטרך להמלצה. אני חושב ששום דבר לא יקרה אם ננסה לייצר לכל הפחות איזשהו ניקיון, למרות שכשנעלה ונדבר על הנושאים, חלקם ייראו - - -

אני מרשה לעצמי משפט אחד נוסף, לאחר דבריך. דיברת על נושא הנוכחות במליאה – זהו דבר שהוא ביזיון בזכות עצמו, ועל כך מלין בצדק יושב ראש הכנסת. הצעתי ליושב ראש הכנסת מספר הצעות בענין הנוכחות במליאה. אני חושבת שתעודת השליש שמחלקים כאן מפעם לפעם לחברי הכנסת בענייני סטטיסטיקה היא אם כל חטאת. כשבאים ואומרים – פלוני נאם 300 פעם, כשמתוכם 50 הם נאומים בני דקה, ו-150 נוספים הם הצעה אחרת לסדר היום – פתאום האורטורים הגדולים – 400 נאומים, אתה מבין? כאשר זה תמיד נעשה בכנסת של 3-4 אנשים. איך אומר היושב ראש? אני גם היושב ראש וגם הכנסת הנכבדה. הצעתי הצעות פרקטיות – איך בודקים את נוכחות חברי הכנסת במליאה. אף אחת מההצעות האלה לא נבדקה בכלל, למיטב הבנתי.

הרי מהי נוכחות? אם בסוף המושב אני מקבל 100% נוכחות, זה גם אם אני נכנס בשעה 20:00, עושה סיבוב – אפילו לא עושה סיבוב; אומר שלום, קליק, ויוצא החוצה – קיבלתי יום, פלוס 85 ש"ח אש"ל ליום? נגמר הסיפור. כלומר, אני יכול להשאיר את הרכב מותנע בחוץ, להיכנס, לצאת – אני מקבל יום נוכחות פלוס 85 ש"ח. זאת לא שיטה לבדוק מחוייבות לעבודה.

זה בגלל שאתה אוכל בחוץ - - -

או העניין הזה של הצעות חוק: 100 הצעות חוק, ש-85% מתוכן מועתקות ו-99 מתוכן לא עברו קריאה טרומית. אחר כך הם מחוקקים דגולים.

- - -

יש הצעות פרקטיות – ואתה היית חלק מזה, אריה – לגבי הסוגיה של בדיקת זמן נוכחות במליאה.

איך, באמת?

אני לא רוצה לומר את הדברים כאן עד שהדברים האלה לא ייבדקו.

- - - הוועדה הזאת לא תסכים.

הוועדה הזאת לא תסכים? למה אתם לא מנסים? החלטתם שאנחנו לא נסכים? תביאו את זה לכאן. אני כבר מדבר על כך במשך שנה וחצי. אחרי חודש בכנסת הצעתי הצעות בנוגע לאופן שבו מוודאים שחבר הכנסת משלם את הזמן שלו במליאה.

אם אתה כבר מציע את זה, אולי אפשר להקים ועדת משנה של סיעות הבית?

עזוב.

אדוני היושב ראש, יש שני דברים שמפריעים לי עם ההצעה שלך: הראשון הוא מחלוקת עם יושב ראש הכנסת, שגם מפריעה לי לכשעצמה, וגם יש לי הרגשה שהיא לא תועיל. אז אנחנו נשאר באותו מקום.

- - - ממה אנחנו חיים? ממחלוקות. אני חושב שהמחלוקת היא מחלוקת עניינית. היושב ראש סבור אחרת, ואני סבור - - -

אני לא חושב שהדו שיח הזה יקדם.

הפרלמנט חי מדעות שועות. מה שנכון הוא שהיושב ראש הולך לפי מסורת של 56 שנה, ואתה שובר כאן מסורות.

שנית, גם הפתרון שאנחנו מציעים הוא למעשה פתרון טכני, ולא מהותי. הוא לא יפתור לנו את הבעיה בטווח הארוך. הוא טכני כי הוא מנקה את השולחן. אבל הצפי הסביר לגבי אותם ימי חמישי הוא שזה יהיה דיון שלא בדיוק מכבד את הכנסת – במקרה הטוב יגיעו לדבר אלו שמדובר בהצעות החוק שלהם. זה נובע מכך שזה לא יום עבודה רגיל של הכנסת. אין דברים אחרים על סדר היום. כלומר, זה מין יום - - -

בהצעות אחרות לסדר - - - יש יותר סדרנים במליאה מחברי כנסת.

זה נכון, אבל אני חושב שעל העובדות של הצפי הזה - - -

- - - טלוויזיה, שומעים אותך 100 אלף איש. אם חשוב לך - - -

האמת היא שלא לשם כך מעלים נושא לדיון בכנסת; מעלים דיון לכנסת כדי שיתקיים דיון בכנסת. כאן אני מתחבר לדברים שחבר הכנסת כבל אמר: יש כאן איזשהו פספוס במוסד הזה של הצעות דחופות לסדר היום. מטרת ההצעה הדחופה לסדר הוא הדיון בהצעה הדחופה לסדר. זוהי המטרה האמיתית. זה גם מתחייב מהדחיפות.

על הנושאים שפרטתי אפשר לדבר בשלוש דקות? אני מדבר על הבנות ז'נבה, על הגדר ועל בית הדין הבינלאומי בהאג? אני לא יודע.

הרי לכל אחד מאתנו יש אפשרות להעלות הצעה רגילה לסדר בנושא שהוא חשוב בעיניו. כדי לנטרל את הסכנה הזאת של עומס בלתי אפשרי על הכנסת, יש לנו מכסה. ואז, אם מישהו רוצה לדבר על הגדר, שיגיש הצעה רגילה לסדר, וידבר על הגדר בצורה הרגילה.

לעומת זאת, אם מישהו בא ואומר – קראתי ידיעה בעיתון, אני ועשרה חברי כנסת נוספים חושבים שהנושא הוא דחוף – ראוי - - - מהצעה דחופה לסדר להצעה דחופה לדיון מהיר. היה ונשיאות הכנסת, במתכונת הרגילה עכשיו; בדרך כלל משום שהיא רואה שיש חברי כנסת רבים שרוצים לדון – מסכימה שהנושא הזה ראוי לדיון מהיר, ייקבע דיון מהיר. בדיון המהיר הזה יוכל כל חבר כנסת לדבר במשך דקה. כל מי שנוכח באולם יקום ויאמר את דברו במשך דקה. בסוף הדיון הזה, היה והכנסת תחליט שהנושא ראוי לליבון מהותי יותר, תעביר את זה לוועדה. אם לא – לא; נגמר הענין. אם מישהו ירצה להגיש הצעה רגילה לסדר בנושא הזה, הוא עדיין יכול להגיש הצעה רגילה לסדר בנושא הזה. אבל אני חושב שאז אנחנו ניצור מנגנון שבאמת עונה על מה שאנחנו באים לעשות כשאנחנו מגישים הצעות דחופות לסדר, ולא יוצר את - - - כי כל פתרון שלא נביא לא פותר את הבעיה.

גם אם אני לא מבין איך אתה פותר את הבעיה בהצעה שלך – ואני לא מבין - - -

אני לא פותר - - -

אני לא מבין ב-shot הראשון, אבל אני מוכן להקדיש לכך מחשבה. אני לא מציע למסד יום דיונים נוסף; אני מציע לכבד את הדברים שנצטברו עד כה ברשימה הזאת.

אני חושב שזה איכשהו פחות מכובד מאשר לשים את זה בסוף היום - - -

זה מקביל – אפשר לבדוק את ההצעה שלך, ואני לא יודע עדיין איך היא פותרת את הבעיה.

אין הבדל גדול בין השיבוץ של זה ביום חמישי לבין השיבוץ של זה בסוף השבוע או בסוף היום עד לשעה 24:00. זה אותו דבר, בגדול. מי שזה מאוד חשוב לו יבוא לשם, ורוב האנשים לא יהיו בכלל.

תודה, הבנתי. חבר הכנסת אהוד יתום, בבקשה.

אני רוצה להעלות שלושה טיעונים: ראה מה קורה עכשיו, אדוני היושב ראש. שעה ארוכה אנחנו יושבים כאן חמישה חברי כנסת – הצוות המקצועי רובו ככולו יותר מחברי הכנסת.

אדוני לא יודע לספור?

ברבע השעה האחרונה הצטרפו שניים – אדוני יודע לספור מצויין.

- - - בשתי ועדות שאני שותף בהן – ועדת חוץ ובטחון ווועדת הפנים – אלו בדרך כלל ימי סיורים. אם זה לא יתואם עם יושבי ראש הוועדות--

חבר הכנסת יתום, מדובר בפעמיים בלבד. אל תדברו על ימי ה'. אם עד הפגרה יש לנו רק שני ימי ה' ושלוש שעות - - -

בבקשה – תאם זאת עם יושבי ראש הוועדות.

יתואם. אם תתקבל ההמלצה, יום ה' הראשון שבו זה ישובץ יחול בעוד ארבעה שבועות, והיום ה' השני יחול בעוד שמונה שבועות.

אני מעלה נקודות משמעותיות, כיוון שההצגה של העבודה במשך שלושה או ארבעה ימים איננה מדוייקת לגבי חלק מחברי הכנסת, כולל החדשים.

היושב ראש צודק – וכך גם חבר הכנסת כבל. אני מציע בהזדמנות חגיגית זו לקבוע נוהל בכנסת שכל סיעה – לכל דיון – תפריש 30% מחבריה. כך שהמליאה תהיה מלאה ב-30% מהאנשים. זה פשוט נורא ואיום.

זה יהיה כמו סמל מחלקה - - -

אתה יודע מה? אפשר לעשות את זה, כפי שיש את הדבר המצחיק של תורנות שרים – שר אחד שיהיה במליאה – כך גם לגבי 30% מחברי הכנסת. יהיו כל הזמן 40 חברי כנסת במליאה, וניתן יהיה לנאום בפני 40 חברי כנסת, ולא בפני אדוני היושב ראש. אם כן, הא בהא תליא.

אדוני, גם אני מתנצלת – אני צריכה לצאת לישיבה נוספת שיזמתי.

בסופו של דבר אני אחליט לבד.

אדוני היושב הראש, ועדה נכבדה. אני חושבת שהיושב ראש מעלה ענין רציני, שחייב לבוא לידי פתרון. אין חולק על כך. יש לי השגות על דרכי הפתרון המוצעים.

אם יש לך פתרון חלופי אחר - - -

מייד אציע אותו.

אני רוצה להעיר הערה, ואני מעירה אותה בעדינות: נראה לי לא נכון – ואני אומרת את זה מבחינת יחסי עבודת הכנסת – לעשות את הדברים האלה שלא בתאום עם מוסד יושב ראש הכנסת. אני אומרת את זה מתוך הערכה רבה ליושב ראש הוועדה – אין ספק שיושב ראש הוועדה מעלה בעיה רצינית, שאיננה לכבודה של הכנסת. אבל יש דברים שאני חושבת שצריך לעשות בתאום.

לאחר שאמרתי זאת, אני רוצה להציע את הפתרון שלי: אני לא חושבת שצריך לקבוע אחת לחודש, בסוף כל חודש. אגב, אני לא מתנגדת לכך שזה יהיה ביום חמישי. זה גם לא צריך להיות משהו שהוא מקובע. עכשיו - ביעור חמץ, לפני שיוצאים לפגרה. מצדי זה יכול להיות עכשיו מדי יום חמישי, עד שיוצאים לפגרה. אני לא מציעה לקבע משהו, אלא לעשות משהו על פי הצורך.

אחרי שאמרתי את כל זה, אני רוצה להסביר למה לדעתי יום חמישי הוא לא רעיון טוב: אני מציעה לקחת בחשבון כמה דברים. חברי כנסת שירצו להשאר כאן ביום חמישי יצטרכו בחלקם ללון – יש גם את כל ענין העלויות, וצריך לקחת את זה בחשבון. צריך לחשוב על כך. אבל אני לא הולכת על ענין התקציב – זה פחות מטריד אותי.

את זוכרת מה אמר השופט ויתקון על ועדת החקירה של נתיבי נפט? אולי גדעון אלון יזכור – פסטיבלים עולים כסף.

נכון, אבל אני חושבת שאפשר לעשות את הפסטיבל הזה באופן צנוע יותר, ואני רוצה להציע את המודל הבא: אגב, אני לא מתנגדת לפתרונות שהועלו כאן, מעכשיו ואילך; למצוא פתרונות לגבי אופן קיומו של הדיון הזה. הרי הנושא כבר נדון. אז במקום 3 דקות אפשר 5 דקות. צריך לחשוב על פתרונות, כי אולי במקום שההצעה לסדר תהיה 3 דקות, היא תהיה 5 דקות, ואז לא יצטרכו את המוסד הזה שבו חוזרים שוב למליאה לאחר שמורידים את הנושא לדיון.

עם זאת, אני לא נכנסת לפתרונות המיידיים הללו. אני רוצה להציע להאריך את שעות הדיון במליאה שבימים שבהם המליאה במילא עובדת – לפחות כשלב ביניים, כדי שלא לקפוץ מייד לדבר ההוא. בנוסף, רק כדי לסגור את כל הקצוות שנותרו עד שיוצאים לפגרת הפסח – מצדי, אם צריך מדי יום חמישי; אני חושבת שלא נכון לקבע את יום חמישי כיום עבודה נוסף--

אני לא מקבע את זה. אני הוא מי שאומר שני ימי חמישי פעם בחודש, ואת אומרת כל יום חמישי, ומצד שני את אומרת - - - לקבע אותו. אז אני לא מצליח להבין את הטיעון.

אני מציעה שלא לקיים בכלל את ימי חמישי, אלא כשיטה להאריך את ימי העבודה במליאה. עם זאת, אם נוצר מצב של הצטברות של דברים, ואנחנו רוצים לנקות שולחן – אפשר לעשות שני דברים.

לפני שבועיים – 80 נושאים מן הסוג שדברתי עליהם: יוזמת ז'נבה, גדר ההפרדה, בית הדין בהאג, מעורבות ערביי ישראל בטרור, שחרור האסירים. כל הנושאים הם נושאים שהועברו לדיון במליאה – לא הוסרו מסדר היום ולא הועברו לוועדה.

אבל אדוני ראה כמה זה - - - לא דנו בכך וזה חלף מן העולם. ממש.

אני רוצה להציע את הדבר הבא: תפנה מזכירות הכנסת – כשלב ביניים – לכל המציעים שהציעו, כדי לבדוק. לדעתי, מתוך ההצעות האלה אתה תרד למחצית. אם כן, נשארו לך 40 הצעות. או שתגיד שאתה מוסיף שעות מליאה עד שיוצאים לפגרה, או שתוסיף עוד כמה ימים עד שיוצאים לפגרה. אל תקבע את זה כמשהו מוסדר. לדעתי, זוהי טעות.

גם אז הצענו את זה, ביוני.

חברת הכנסת גולן, בבקשה. אנחנו מברכים אותך על הפעם הראשונה שבה את מדברת בדיון.

כמי שלא אמונה כאן על הסדרים, יכול להיות שאני שואלת שאלות נאיביות – אבקש כי תסלחו לי מראש על השאלות האלה. ראשית, אם יש באמת עודף של נושאים שצריך לדון בהם, האם לא פשוט יותר להעביר ליום אחד את הוועדות ליום חמישי, ולקיים את הדיונים במליאה - - -

את שומעת שיום חמישי הוא יום שבו אנשים - - -

אבל אני חושבת שקל יותר להעביר את הוועדות מאשר להביא את כל חברי הכנסת ביום חמישי. אם כן, אפשר לדון ביום שלישי משעה 09:00 בבוקר במליאה.

לא הבנתי מה יותר קל.

היא מציעה להעביר את יום הדיונים בוועדות מיום שלישי ליום חמישי, ולפנות את יום שלישי למליאה.

שאלה נוספת: האם זה משהו קבוע מאוד – האם אי אפשר לקצר את החופשה ביום-יומיים, ולקחת יומיים נוספים כדי לדון באותם דברים נוספים? אני רואה שאני מעלה כאן חיוכים, אבל זה נראה לי רעיון הרבה יותר פשוט.

לפני שנה היתה לי בלורית שער יותר מאשר לגדעון אלון, עד שקיצרתי את החופשה בשבוע מכאן ובשבוע מכאן – ואז מרטו את כל שערותיי. אין שום בעיה – נבטל את החופשה.

לא לבטל – לקצר אותה ביומיים, במקום להביא את כולנו שוב ושוב ביום חמישי, מה שכרוך גם בעלות כספית.

גם בחופשה זה יעלה את אותו כסף.

זה לא יעלה אותו הדבר, כי נהיה כאן בכל מקרה.

למה? בפגרה זה עולה כסף. אני לא אצביע על כך בנוכחות של שלושה חברים. זה ממש לא לענין.

אני מתנצלת - - -

חבר הכנסת כהן, בבקשה.

אני תומך מאוד בהצעה, ואני שמח על כך שהעלית אותה. אתמול, כנראה בגלל הכתבה בטלוויזיה על כך שאנחנו לא עובדים, סגרנו את המליאה בשעה 22:00 בלילה. העברנו בין השאר את חוק ספורט מוטורי, עליו אנחנו עובדים ארבע שנים, ועוד כמה עניינים חשובים.

אגב, היו שם עשרה אנשים.

זה חשוב וזה טוב. אני מציע לבדוק שני דברים: ראשית, לא להתחיל את ישיבת המליאה לפני 13:00, ואסביר מדוע. לגבי ועדת חוקה לפחות, יושב ראש הוועדה ואנוכי תכננו למשך כל השנה הבאה – כל שנת 2005 – לקיים במשך כל ימי ראשון וחמישי ישיבות ועדת חוקה בנושא חוקה בהסכמה. אם תעשו את זה לפני הצהרים, כמו ביום רביעי בשעות 11:00 או 12:00, תפגעו בעבודות הוועדה.

שנית, מי יקבע מהם נושאים חשובים? אני מציע שאתה, אדוני יושב ראש ועדת הכנסת ויושב ראש הכנסת.

כל הנושאים כאן, אלא אם כן חברי הכנסת יוותרו עליהם מראש. הרשימה קיימת – אנחנו לא צריכים לגעת ברשימה הזאת.

מה שצריך לעשות ברמה הפרקטית הוא שאריה האן מזכיר הכנסת יפנה לכל חבר כנסת, ויגיד – על סדר היום שלך מונחת הצעה מחודש יולי 2003 ומספטמבר 2003. האם אתה עדיין מעונין בקיום דיון במליאה? יש לך שבוע ימים. אם לא תשיב לנו, יראו כאילו ויתרת עליה. מי שענה - פירושו שהוא היה אקטיבי ונקט יוזמה - זו תהיה הרשימה. ברשימה הזאת, הקודם נכנס קודם. זה ייכנס לדיונים בהתאם לתאריכים שבהם הם הוצעו. זוהי ההצעה שלי.

אם כן, אני מוותר על הנקודה השניה. הנקודה הראשונה שציינתי – שלא לפתוח את המליאה לפני הצהריים – עדיין בתוקף.

אני רק רוצה להסב את תשומת לבכם: כל הדיונים האלה שרשומים - כשבא חבר כנסת ומבקש להעלות לסדר היום, אנחנו מעלים תוך שבוע-שבועיים. הבעיה היא שלא מבקשים. זה הכל.

אני רק רוצה להזכיר לכם שלכנסת יש פרקטיקה שכן מקדימה את פתיחת הדיונים בימים מסויימים. יש ימי מליאה שנפתחים קודם למליאה. כשיש נושא חשוב, דרמטי, שהמדינה ממש ממתינה בכיליון עינים לשמוע – הסקרנות במדינה גדולה כל כך לגבי מה שהכנסת אומרת – מקדימים את המליאה. זה קרה. בין יוני לאוגוסט בשנה שעברה, במועדים שבהם אני ביקשתי לפתוח את המליאה לגבי נושאים כמו אמנת ז'נבה והשתתפות ערביי ישראל בטרור – זה לא היה מספיק חשוב. מה היה כל כך חשוב? יום ארכיאולוגיה, ומלאת 40 שנה לרשות הטבע והגנים הלאומיים. על זה הקדימו את המליאה, כי המדינה לא יכלה להתקיים יותר בלא לשמוע את דבר הכנסת לגבי הדברים הללו.

מה אדוני מציע, אם כן?

אני מציע לחזור על ההמלצה הזאת – בלי יום שלישי - ולקבל את ההצעה של חברת הכנסת גלאון. לא צריך לנהל בענין הזה התכתבות. אני מאוד אשמח אם יושב ראש הכנסת יזמין – אם לא אותי אז את חברת הכנסת גלאון, כבל או יהלום - את חברי ועדת הכנסת אתם הוא רוצה לדבר. הוא ידבר אתם, ושהם ינסו לשכנע אותו שזה לא יילך בהתכתבות. כך או כך, אני מציע לחזור על ההמלצה ברוח הדברים שהצעתי בפתח הדיון, כאשר אני משמיט את הנושא של הקדמת הדיון ביום שלישי. ברשותך, מותר לי להוסיף את השעתיים עליהן דיברתי ביום שלישי לסוף סדר היום ביום שלישי?

- - -

אם כן, אנחנו מציעים כך: להאריך את ימי שני בשעתיים, את ימי שלישי בשעתיים, ואחת לחודש עד לפגרה – יום חמישי דיון בן שלוש שעות, כפי שיקבע יושב ראש הכנסת.

מי בעד ההמלצה הזאת? מי נגד? מי נמנע?


הצבעה

בעד ההמלצה – פה אחד

ההמלצה נתקבלה.

אני קובע אפוא שההמלצה אושרה פה אחד. אנחנו נעביר את הדברים. תודה רבה לכם.


שונות

נותר לנו ענין אחד בסעיף "שונות": מודיענו חבר הכנסת איתן כבל כי חבר הכנסת סגן השר הרב מיכאל מלכיאור הפסיק לכהן מטבע הדברים כיושב ראש הוועדה לזכויות הילד.

אתה מודיע את זה כיושב ראש הסיעה וכממלא מקום יושב ראש הקואליציה?

אני אומר זאת כיושב ראש סיעת עבודה, כי אני אמור לוותר על המקום הזה.

וזה על דעת יושב ראש הקואליציה.

אני הוא מי שמוותר – זה בהסכמה.

במקומו יכהן חבר הכנסת רן כהן. החילופין הללו הם במסגרת רוטציה מוסכמת בוועדה. האם חבר הכנסת רן כהן חבר בוועדה לזכויות הילד?

אם הוא חבר, אני מציע שוועדת הכנסת תמליץ לוועדה לבחור אותו ליושב ראש במקום חבר הכנסת מלכיאור. אם הוא איננו חבר בוועדה, אני מציע שהוא ימונה כחבר – סיעת מרצ-יחד תדאג לכך כמובן – ואז תכנס לתוקפה המלצתנו, ואז נבצע גם את החלופין.

מי בעד ההמלצה הזאת, ירים את ידו.

הצבעה

בעד ההמלצה – פה אחד

ההמלצה נתקבלה.

תודה. אני קובע אפוא שזוהי ההחלטה שקבלנו פה אחד.

תודה רבה, חברים. הישיבה נעולה.

10:05