אי-אמון, שכר חברי הכנסת, מינוי סגנים

5
ועדת הכנסת
31.01.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 205
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"א בשבט התשס"ה (31 בינואר 2005), בשעה 10:00

1. קביעת מסגרת דיון בהצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה.
2. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת בנושא העוזרים
הפרלמנטריים – דיון בהשגות חברי הכנסת.
3. אישור מינוי סגנים ליושב-ראש הכנסת.

חברי הוועדה: היו"ר רוני בר-און
מוחמד ברכה
ענבל גבריאלי
מיכאל גורלובסקי
נסים דהן
רשף חן
דוד טל
שאול יהלום
איתן כבל
אילנה כהן
רן כהן
אברהם פורז

ראובן ריבלין - יושב-ראש הכנסת
אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
ירדנה מלר-הורביץ - סגנית מזכיר הכנסת
אבי לוי - חשב הכנסת
אורי בצרי - יו"ר ועד העוזרים הפרלמנטריים
פרופ' ראובן גרונאו - יו"ר הוועדה הציבורית
עו"ד יוסף גילאור - חבר הוועדה הציבורית
עו"ד שלמה שוהם - נציב הדורות הבאים

עו"ד ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שלומית כהן

1. קביעת מסגרת דיון בהצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. אנחנו מבקשים לקבוע מסגרת דיון להצעות להביע אי-אמון בממשלה. יש שתי הצעות להביע אי-אמון, האחת של סיעות המפד"ל והאיחוד הלאומי, בעניין המסע המאורגן והמתוכנן לדה-לגיטימציה של המתיישבים ביש"ע על הממשלה. המועמד להרכיב את הממשלה הנו חבר הכנסת בנימין אלון. ההצעה האחרת היא של ש"ס, בנושא העלאת מחיר החלב וגזלת דייסת העוני של ילדי ישראל. המועמד להרכיב את הממשלה הנו חבר הכנסת הרב אליהו ישי. ההצעות יידונו היום בישיבת הכנסת, ביום ב', כ"א בשבט התשס"ה, 31 בינואר 2005.

אני מציע שנקבע סדר מקוצר של חמש דקות לסיעת הליכוד ושלוש דקות לכל יתר סיעות הבית.

למה אתה מקפח את העבודה ואת שינוי?

אני מקפח בעיקר את הליכוד. בדרך-כלל הליכוד מקבל 20 דקות ושינוי מקבלת 8 דקות.

אני חושב שצריכות להיות שלוש מדרגות: הליכוד במדרגה הכי גבוהה, העבודה ושינוי באמצע והיתר במדרגה הנמוכה.

נעשה כמו שעשינו בשבוע שעבר: 10 דקות לליכוד, 5 דקות לשינוי ולעבודה ו-3 דקות לכל יתר סיעות הבית. אין הצעה אחרת. מי בעד ההצעה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

נקבעה אפוא מסגרת הדיון כפי שאמרנו.

2. המלצת הוועדה הציבורית לקביעת שכר ותשלומים אחרים
לחברי הכנסת בנושא העוזרים הפרלמנטריים – דיון בהשגות חברי הכנסת

אנחנו מקדמים בברכה את יושב-ראש הכנסת. הנושא על סדר-היום הוא המלצת הוועדה לקביעת שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת, בנושא העוזרים הפרלמנטריים, דיון בהשגות חברי הכנסת, בהשתתפות חברי הוועדה הציבורית. אני מקדם בברכה את פרופ' גרונאו, יושב-ראש הוועדה, ואת עו"ד יוסי גילאור, חבר הוועדה. רואה חשבון דניאל דורון, חבר הוועדה, הודיע שהוא לא יגיע.

אדוני יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, הרשו לי לברך את חברי ועדת גרונאו, הפרופ' גרונאו, עו"ד יוסי גלאור ורואה חשבון דניאל דורון. ביקשנו מהם לשמש כוועדה ציבורית, אשר מלווה אותנו ואשר בסמכותה לקבוע את אותם תנאים שהם תנאים של חברי כנסת.

צריך לזכור, שעוזרי חברי הכנסת הם חלק מהתנאים של חברי הכנסת. היום המלצות ועדת גרונאו מחייבות אותנו להגדיל את תקציב הכנסת בחמישה מיליון שקלים כתוצאה מההמלצות, שבאו להעתיר ולהוסיף לעוזרים הפרלמנטריים תנאים כאלה או אחרים. אני בהחלט מקבל כל המלצה של ועדה, שאנחנו כגוף ציבורי הקמנו אותה. מן הדין הוא, שרק במקרים מאוד מיוחדים לא נאמץ את המסקנות שלהם, שכן אנחנו למעשה האצלנו להם סמכות שהיתה נתונה בידינו והעברנו אליהם, על-מנת שהם ישקלו כגוף חיצוני את כל הדברים וכל השיקולים להם צריך כדי להחליט בכל אותן בקשות שהובאו בפניהם. לכן כעיקרון אני מציע לקבל תמיד מקשה אחת, בלי הסתייגויות, אלא אם כן הם מסכימים בעצמם להסתייגות כזאת או אחרת, לאחר שהם שומעים אתכם, מתוך כך שאולי נפלה אי הבנה או דבר שהוא בבחינת טעות שלא היתה באה לידי טעות אלא אם היו הדברים מובאים בפני הוועדה בזמן שהיא באה לקבוע את העובדות שלהן צריך כדי לקבוע את המסקנות.

העוזרים הפרלמנטריים הם תבליט פניו של חבר הכנסת. אמור לי מי העוזר הפרלמנטרי שלך, ואומר לך כיצד אתה מתפקד וכיצד אתה פועל כחבר כנסת. יצאה מתחת ידינו הקביעה לאפשר לחברי כנסת להעסיק עוזרים פרלמנטריים בעלי תואר שני או בדרכם לתואר שני. לצורך כך הכפלנו וגם הוספנו להכפלה סכום שהיה אפשר לתת לאותו עוזר פרלמנטרי, שהוא כבר לא רק בוגר אלא בדרך להיות מוסמך אקדמאית. הדברים באו מתוך מחשבה, שהעוזרים מפרים את עבודתם של חברי הכנסת ומוסיפים לעבודת חברי הכנסת, מאדירים את עבודתם וכתוצאה מכך גם מאדירים את פעולתה של הכנסת, לתפארת הרשות המחוקקת והרשות העוקבת אחר הממשלה. כתוצאה מכך נוצר מצב שבו נתקיימו אצל חבר כנסת אחד, שזכה לקבל שני עוזרים פרלמנטריים במקום עוזר אחד, כפי שהיה נהוג עד שנת 1996, עד המלצות רוזן-צבי. בזמנו היה לכל חבר כנסת עוזר אחד. העוזר היה מקבל שכר זעום, כמעט כפי שהיה בתקופת המנדט כאשר אנחנו ביקשנו להיות מתמחים. אז שאלו אותנו עורכי-הדין הוותיקים כמה אנחנו מוכנים לשלם להם על-מנת שיקבלו אותם במשרדיהם.

אני הייתי מתמחה בבית-המשפט העליון, ולא קיבלתי שכר בכלל.

בשנת 1996 היה לכל חבר כנסת עוזר פרלמנטרי אחד, והוא היה מקבל שכר בטל בכל קנה מידה, שכר שלא היה ראוי אפילו לעבודתו של מישהו שהוא נושא כלים של אדם מן היישוב. כתוצאה מהשקעת מחשבה רבה ומהבנה והפנמה שכאשר עוזרים פרלמנטריים הם בתנאי סף בהשכלה פורמלית מחייבת, הם יכולים לעזור ולהאדיר גם את פעולת הכנסת, ועדה ציבורית המליצה לפנינו ואפשרה לנו לקיים מערכת של עזרה של שני עוזרים פרלמנטריים. היא קבעה שעוזר אחד יקבל 8,000 שקלים, זאת אומרת מבחינת המשק מדובר במשכורת של אדם אשר נמצא במהלכים הראשונים של עבודתו המקצועית, מקום שיכול להיות לו כמסדרון המוביל לאופקים שהוא קבע אותם כמסע האישי שלו על-מנת להגשים את הרצונות שלו. גם לאפשר לו להתפרנס וגם לאפשר לו להתפתח, ובעיקר לאפשר לו לעזור לחברי הכנסת לעשות את עבודתם בצורה המכובדת ביותר.

כמה מחברי הכנסת ביקשו מייד שבמקום שניתן להם 8,000 שקלים ו-4,000 שקלים, ניתן להם 12,000 שקלים שבהם יוכלו להתחלק שני העוזרים. זאת אומרת, הרעיון שעמד מאחורי הגישה שאנחנו צריכים לאפשר לחבר הכנסת להעסיק אדם בעל כישורים פורמליים רחבים יותר, גם הוא התבטל כתוצאה מכך שחברי הכנסת ראו ב-12,000 השקלים שהוקדשו להעסקת עוזרים מקצועיים כסכום העומד ברשותם על-מנת לעשות צדק בין עוזריהם. גם בעניין זה פעמים העלמנו עין או הלכנו שבי אחרי לבנו, ואמרנו שבאמת אולי העיקרון של השוויון יותר חשוב מהעיקרון שעמד לנגד עינינו כאשר הגדרנו את הסכומים הניתנים לעוזרים פרלמנטריים.

עוזרים פרלמנטריים הם כמובן העוזרים של חברי הכנסת, והם כמובן משרות אמון בלתי מתפשר של חברי הכנסת כלפי עוזריהם. לא יכול להיות עוזר, אלא אם כן חבר הכנסת בחר בו. גם לא יכול להיות עוזר שימשיך בתפקידו, אם חבר הכנסת חלילה לא רוצה אותו יותר, או אפילו מאס בו. אלה הם דברים שצריכים להיות ברורים. מטבע הדברים, ובהתאם לנוהג שקנה לו שליטה בכנסת מאז ייסודה, חברי הכנסת מעסיקים את העוזרים הפרלמנטריים, וכדי שהם ישלמו להם בצורה מסודרת, הכנסת מקבלת על עצמה את ההתחייבויות של חברי הכנסת כלפי עוזריהם הפרלמנטריים, בתוך הסכומים העומדים לרשות חברי הכנסת כתנאי חברי כנסת. פירושו של דבר, שהמערכת המשפטית והמערך המשפטי ברור לגמרי. אין עוזרים פרלמנטריים עובדי הכנסת, אלא הם עובדיהם של חברי הכנסת. צא ולמד, אם כל עוזר פרלמנטרי המתקבל על-ידי כל חבר כנסת יהיה לעובד כנסת, הרי שגם כאשר ימאס בו חבר הכנסת, הוא ימשיך וישמש כעובד כנסת.

או אם העוזר הפרלמנטרי ימאס בחבר הכנסת.

הדוגמה שלך היא דוגמה מצוינת.

הדבר דומה למשרות אמון בשירות הציבורי. בא שר עם העוזרים שלו, הולך השר, הולכים העוזרים. בעניין הזה קיבלתי חוות דעת שהזמינה הלשכה לייעוץ המשפטי, שאומרת ששאלת מי המעסיק של עוזרי חברי הכנסת היא שאלה שמסורה לשיקול הדעת הבלעדי שלך. ועדת הכנסת, כך או כך, לא תדון בשאלה הזאת. אתה הוא היחיד שמוסמך להחליט, ואתה תחליט בעניין הזה. מבחינת ועדת הכנסת, העניין הזה לא נמצא על סדר יומה יותר.

יש כאלה שחושבים שנתברך יושב-ראש הכנסת בסמכויות של נציב שירות המדינה. זאת מטלה כבדה מאוד ומחייבת מאוד ואחראית מאוד, ואני יודע שלפעמים יושבי-ראש כנסת לא נותנים דין-וחשבון מה יקרה בדורות הבאים, שכן אין לידם נציב הדורות הבאים. כנציב שירות המדינה התחייבתי ואני מתחייב כלפי מבקר המדינה ליישם את אשר קבע בדוח מפורט ביותר על המעללים של הכנסת במשך 56 שנות קיומה, שכמובן לא מתייחס לתקופה שאנחנו משמשים בכנסת ה-16, אבל הוא מחייב את הכנסת ה-16 ואת הכנסות הבאות, ואנחנו מיישמים אותו כבר הלכה למעשה, כמצוות ביקורת המדינה שבה אנחנו מחייבים את משרדי הממשלה לשמור קלה כבחמורה ולקיים את המלצות הדוח כאשר הוא נראה לנו. לכן צריך לזכור תמיד, כאשר אנחנו רוצים להמציא את הגלגל, שגם אנשים לפני כן ישבו שבעה תמימים על-מנת לקבוע בגורלות של אנשים.

לעומת ערב 1996, מצבם של העוזרים הפרלמנטריים הוא כל כך טוב, שאין אדם בארץ שמחשיב את עצמו שהוא גם בעל יכולת שלא היה רוצה לשמש את אחד מחברי הכנסת, מה עוד שחברי הכנסת כולם הם אנשים דגולים ובעלי יכולות אדירות, והאפשרות להיות במרכז העניינים ובמרכז קבלת ההחלטות היא דבר מפתה. יחד עם זאת, אנחנו צריכים תמיד לזכור, שכל עוזר פרלמנטרי הוא פריבילגיה שניתנת לחבר הכנסת על-פי תנאי שירותו, על-פי תנאי כהונתו. והתנאים האלה נעשים ונקבעים ומשתנים על-ידי ועדה שהקמנו אותה, שהיא היום ועדת גרונאו. בזמנו היו ועדות גלנור וועדת רוזן-צבי. כל הדורות משתבחים בוועדות שלהם, ואני חושב שהכנסת ה-16 לא הפחיתה לעשות כאשר קבעה את פרופ' גרונאו ואת החברים גילאור ודורון כוועדה שהיא אובייקטיבית לחלוטין שתקבע לנו את אותם דברים שבהם אנחנו מתלבטים ולא רוצים לקבוע בעצמנו.

למותר לציין שרבים מחברי הכנסת מעסיקים עוזרים פרלמנטריים שהם על תקן של עוזרים בעלי השכלה אקדמאית מתקדמת כאנשים שהם מלווים או נהגים וכיו"ב. אלה הם דברים שכמובן תלויים בכל חבר כנסת, ובהם אני לא רוצה לגעת עכשיו. יושב פה יו"ר ועד העוזרים הפרלמנטריים, ואם הוא הנחתום שמעיד על העוזרים הפרלמנטריים, אז נתברכה הכנסת בעוזרים פרלמנטריים מעולים, שיודעים את מה שהם רוצים וגם יודעים להיאבק ולהילחם. אינני בטוח שעוזרים פרלמנטריים הם גילדה אשר צריכה להיאבק ולהילחם ולעשות לעצמם לובי בתוך הכנסת, בכל מה שקשור לתנאי העסקתם. תנאי העסקתם ברורים בטרם ייכנסו. הם גם לא תנאי העסקה שמוחמרים או מקוצצים בעניין כזה או אחר. תמיד טוב להתקדם, תמיד טוב להוסיף. צריך לזכור שלכל חבר כנסת יש מרכז המחקר ומידע כעוזר פרלמנטרי קולקטיבי, שיכול להיות עוזר פרלמנטרי אישי של כל אחד מחברי הכנסת, אם חברי הכנסת רוצים לקבל פרטים נוספים שלהם הם צריכים כדי להאדיר את עבודתם הפרלמנטרית.

העוזרים הפרלמנטריים יכולים להתהלך בבית ולהיכנס לכל מקום, משום שהם משרתים את חברי הכנסת, לא משום שהם עובדים בתוך הכנסת. אני מכיר הרבה עוזרים פרלמנטריים שלימים היו לחברי כנסת, לשרים ולסגני ראשי ממשלה. דרך אגב, אני עם עוזר פרלמנטרי מאז 1996, בלי שהחלפתי אותו, ואני מאוד מרוצה. יחד עם זאת, כמובן שאם העוזרים הם רציניים, בדרך-כלל אחרי כמה שנים הם רוצים להמשיך ולהתפתח במישור האישי שלהם.

לפיכך, ומתוך ראייה זאת, ומתוך הבנה ברורה שמנהל הכנסת נתון בידיו של נציב שירות המדינה לענייני הכנסת, שהוא יושב-ראש הכנסת – דרך אגב, אני מתכוון להמליץ שנציב שירות המדינה מטעם הכנסת לא יהיה פוליטיקאי, אבל זה דבר שיהיה נתון להחלטה שלי ושלכם גם יחד – אני מציע בפני כל חברי הוועדה לא לעמוד בפני לחצים כאלה או אחרים, שהם לחצים על רקע אישי, אלא לראות את התמונה ואת המסגרת הכוללת. אנחנו העברנו את אותה סמכות לוועדה שהיא ועדה חיצונית, שאין ויכוח על יכולתה, על מיומנותה ועל עוצמתה, היא ועדת גרונאו. היא המליצה בפנינו. ייתכן מאוד שיש חלק מההמלצות שלא נוחות לי באופן אישי. אני מתעלם מכך, ואני מבקש לאמץ את המלצות ועדת גרונאו ולקבוע שאלה ההמלצות, אין פחות מהן וגם אין יותר מהן. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ביום 9 במאי 2004 הוגשו המלצות ועדת גרונאו בנושא העוזרים הפרלמנטריים. כשישה שבועות אחר-כך, ב-29 ביוני, קיימנו דיון והחלטנו לאמץ חלק מן ההמלצות. ביום 20 ביוני 2004 הוגשה המלצה נוספת, ומאז ועד היום הוגשו השגות של מספר רב של חברי כנסת לגבי חלק מההשגות, ושל מספר מועט של חברי כנסת לגבי חלק אחר מן ההשגות, גם השגות מקוריות, חלק הצטרפו לכל ההשגות וחלק הצטרפו רק לחלק מההשגות. בכנסת יש היום כ-200 עוזרים פרלמנטריים. כזכור, מבחינת התקנון רשאית ועדת הכנסת לקבל את ההמלצות, לדחות אותן או לקבל אותן בחלקן ולמעשה לדחות אותן בחלקן.

בהמלצות שמונחות כאן היום אנחנו מדברים בעיקר בעיגון של הוראות שקיימות מזה שנים רבות, זכאות לשני עוזרים שעובדים אצל חבר הכנסת, חייבים לו חובת נאמנות, גם עוזר מקצועי וגם עוזר מנהלי. בנוסף למשכורת, מדובר בתנאי שכר והטבות נלוות, כמו אש"ל, טלפון נייד, קרן השתלמות וכיוצא באלה דברים שונים.

ועדת גרונאו, לאחר שהתייעצה עם גורמים שונים, ככל שעולה מהנייר שהניחה בפניכם, ממליצה להשאיר את המצב בעניין הסטטוס של חברי הכנסת כפי שנקבע על-ידי ועדות הכנסת לדורותיהן במשך שנים, קרי שהעוזרים יהיו עובדים של חברי הכנסת. כמו שאמר היושב-ראש, חבר הכנסת הוא זה שבוחר את העוזר, מחליט מתי מסתיימת העסקתו ומחליט על אופי עבודתו, טיבה וטבעה.

מוצע בהמלצות להוסיף סעיף להחלטה, לפיו הכנסת היא זאת שתישא בכל חבות שתוטל על חבר הכנסת מכוח יחסי ההעסקה שבינו לבין העוזר, דבר שהיה הלכה למעשה קיים גם היום, אבל עכשיו יוסיפו את זה גם להלכה ולא רק למעשה. לעניין זה לא הוגשו השגות. כמו שאמרתי, הסמכות להחליט בעניין הסטטוס שעלה פה בישיבות הקודמות, לפי חוות דעת חיצונית שהוגשה לי, שאומצה על-ידי המחלקה המשפטית, שייכת אך ורק ליושב-ראש הכנסת. לכן אנחנו בעניין הזה לא דנים, מכיוון שלא הוגשו השגות, וגם אם היו מוגשות השגות המצב המשפטי לא מאפשר לנו לדון בו.

בהמלצות המוגשות היום בפניכם יש הטבות ניכרות לעוזרים לעומת המצב הקיים. יש העלאה בשכר הבסיס. תשלום הוותק חל על כל התקופה או התקופות של העוזר כעוזר פרלמנטרי. יש פה תוספת לינה לאלה שגרים רחוק, למרות שבעניין הזה יש אפליה בין חבר הכנסת לעוזר. הגדרת הזכאות ללינה גם לחברי הכנסת חלה על רדיוס של 100 ק"מ. אנחנו יודעים שחברי הכנסת שגרים בתל-אביב, שהיא עדיין לא 100 ק"מ מירושלים, גם מקבלים לינה בירושלים.

המקור הוא 60 ק"מ.

לגבי העוזרים מדברים על 100 ק"מ. יש תוספת לינות בימי תקציב, קרי דיונים שמסתיימים לאחר השעה 23:00. צבירת טלפון נייד לתוך השנה, עד עכשיו לא אופשרה צבירה. חשב הכנסת העריך את ההטבות בעלות שנתית של כ-5 מיליון שקלים בסך הכול, מזה 3 מיליון בהטבות שכר.

השינויים שהמליצה עליהם הוועדה מההמלצה הקודמת הם: סעיף מפורש, לפיו הכנסת היא זאת שנושאת ותישא בכל עלות שתוטל על חבר הכנסת בשל היותו מעסיק. אם חלילה קרה משהו לעוזר בתקופת ההעסקה שלו. אני מבין שזאת כמובן כל חבות חוקית, אתם לא תישאו בעלויות בגין הפרת חובה על-ידי חבר הכנסת אם הוא תקף את העוזר הפרלמנטרי שלו או עשה בו מעשה אחר, שגם מקום עבודה לא היה משלם. להערכתי זה מרגיע גם את חברי הכנסת וגם את העוזרים, כי לא תמיד העוזר יכול לצפות שחבר הכנסת יהיה סולבנטי לגבי תביעות מתביעות שונות שעלולות לצוץ. השינוי מההמלצה הקודמת מדבר גם על כך שניתן לממש מתקציב הקשר עם הציבור חודש חפיפה לעוזר. אני מודה שזאת היתה הצעה שלי. במקרה הקודם של החפיפה של העוזרים שלי שילמתי מכיסי הפרטי, כי רציתי שתהיה חפיפה טובה. היום אפשר לממן את זה מתקציב קשר עם הציבור. אני חושב שזה מכשיר חשוב.

האש"ל היום הוא 650 שקלים נטו. בהמלצה הקודמת הוצעו 1,050 ברוטו. זה מקביל אבל קצת מיטיב. כעת מוצעות שתי אפשרויות, או לקבל את הסכום של 1,050 ברוטו, או לקבל 500 שקלים ברוטו והשתתפות בהוצאות נסיעה לפי מרחק מקום מגורים בפועל מירושלים. לא צריך להביא כרטיסים, אלא כמו בשירות הממשלה, עושים את חישוב הדרך על-פי שירותי נסיעה והתעריפים של התחבורה הציבורית ומשלמים בהתאם.

המלצה נוספת היא בעניין לינה. קודם הוצע לממן עד 110 שקלים לפי עלות ב"אכסניית רבין" ליחיד בחדר זוגי, למי שגר מעל 100 ק"מ מירושלים. כעת מוצעת גם לינה ללא קשר למרחק המגורים, אם ישיבת המליאה או ועדה שבה השתתף חבר הכנסת של העוזר הסתיימה אחרי השעה 23:00. כזכור, זה מיועד בעיקר לימי תקציב.

על ההצעות האלה הוגשו ההשגות הבאות. חברי כנסת רבים, בעשרות רבות, הגישו השגה שאני מניח שהיא על דעת הדרישה של ועד העוזרים, לגבי שלושה עניינים. האחד, מבקשים שהוותק יחושב גם על תקופה של עבודה כעוזר שר או כסגן שר, עובד ועדה בכנסת או סיעה. זאת אומרת, כל מי שהיה בזיקה לעבודה הספציפית הזאת, גם אם לא היה עוזר פרלמנטרי, מבקשים לחשב את הוותק. דבר שני, מבקשים תשלום רטרואקטיבי בעבור ותק. ועדת גרונאו המליצה כי הוותק ישולם לפי מצב העוזר בעת התשלום. מי שהיה עוזר מנהלי והופך למקצועי, ישולם לו ותק של המקצועי על כל השנים. ההשגה היא שמבקשים להחיל את זה רטרואקטיבית מתחילת כהונתה של הכנסת ה-16, ומבקשים תוספת סכום של 600 שקלים לכלכלה.

חבר הכנסת נסים דהן מבקש לאפשר באותה מסגרת תקציב להעסיק עוד עוזר. הוא אומר שיש לו שני עוזרים, וסך כל התקציב הוא 12,000 שקלים, הוא מבקש באותה מסגרת שעומדת לרשותו להעסיק עד שלושה עוזרים, שכמובן יעבדו בחלקיות משרה, אחרת הוא לא יעמוד בדרישות שכר המינימום.

חבר הכנסת שאול יהלום מבקש לקבוע את שכר העוזר המנהלי כנגזרת לשכר העוזר המקצועי ברמה של 90% שכר משכר העוזר המקצועי. היום זה להערכתי כ-70%. זאת אומרת, עובד עם תואר ראשון, שנקרא עוזר מקצועי, מקבל 6,600 שקלים, עם תואר שני הוא מקבל 7,000 שקלים. חבר הכנסת יהלום מבקש, שהעוזר המנהלי ירוויח 90% מזה. החשב מעריך את עלות ההשגה בשיעור של מיליון וחצי שקלים בשנה.

פרופ' גרונאו, האם אתה מבקש להציג את דבריך עכשיו או לאחר שתשמע את השגות חברי הכנסת?

מאחר שסקרת את הדברים בצורה מאוד מפורטת ויושב-ראש הכנסת סקר את הדברים בצורה מפורטת, ראוי שנשמע את ההשגות ואחר-כך נגיב.

בבקשה. היועצת המשפטית מעירה, שכללי הלינה לחברי הכנסת הם מלון בירושלים אם מקום מגוריו אינו בירושלים, בין שתי ימי הישיבות. בנוסף, אם גר במרחק של יותר מ-100 ק"מ מירושלים, מלון בירושלים או בתל-אביב לפני יום הישיבה. בנוסף, מזכיר הכנסת רשאי לאשר מלון בירושלים או בתל-אביב אם יש לכך הצדקה עניינית.

זה במקרים חריגים מאוד.

חברת הכנסת ענבל גבריאלי, בבקשה.

האזנתי בקשב רב לדבריו של יושב-ראש הכנסת, ואני מרגישה כאילו אנחנו נדחקים לאיזושהי פינה. בכל הדיונים וההחלטות והקביעות לגבי שכר חברי הכנסת והתנאים שלהם, הוועדות הציבוריות עשו תמיד עבודה מצוינת, גם אם לא תמיד אומצו ההחלטות במאה אחוזים. אבל כאשר מדברים במקרה של העוזרים הפרלמנטריים, אני לא בטוחה שאפשר להתייחס לזה כאל תנאי חברי הכנסת, כמו שאנחנו מתייחסים לרכב או למכשיר טלפון סלולארי או ללינה בירושלים, כי מדובר על בני-אדם, על אנשים שמגיעים לכאן לעבוד, על אנשים שמגיעים לכאן להתפרנס.

אני חושבת שהפערים הבודדים בין מה שאני הייתי רוצה שייקבע לעוזרים הפרלמנטריים לבין מה שנקבע על-ידי הוועדה נובעים בעיקר מחוסר היכרות קרובה את העבודה של העוזרים הפרלמנטריים. אדוני יושב-ראש הכנסת, דיברת בשבחם של העוזרים.

אני מצטער שמאז שנת 1988 לא הספקתי ללמוד את עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים, ואת בשנתיים הצלחת.

אני מדברת על חברי הוועדה הציבורית.

אני יכולה לתת כדוגמה את גיל, העוזר הפרלמנטרי שלי, שיושב אתנו כאן. אנחנו מתחילים לעבוד מאוד מוקדם בבוקר. בשעה 06:30 גיל כבר יוצא מהבית. פעמים רבות אנחנו יוצאים מהמשכן בשעה 20:00 או 21:00 ולפעמים ממשיכים גם מאוחר יותר.

לגבי שכר, ברור לי לחלוטין, ואני יודעת שיש עוד הרבה עוזרים איכותיים ומשכילים ובעלי תארים כמו העוזר שלי, שיוכלו להשתכר הרבה יותר מחוץ לכנסת. נתקלתי כבר בעוזרים שאמרו שעם כל הכבוד לכנסת ולקסם שיש בלהיות שותף בהליך החקיקה, הם רוצים להרוויח יותר. אני חושבת שאנחנו כן צריכים להתחשב בתנאים שלהם, ואני מדברת במיוחד על התוספת לאש"ל ולנסיעות. הרבה עוזרים גרים מחוץ לירושלים והרבה עוזרים מבזבזים המון כסף גם על נסיעות וגם על כלכלה יום-יומית, שאין להם מאין להיפרע, ואולי אנחנו צריכים לדאוג לזה. זאת השגה שאני תומכת בה.

לגבי אותו סעיף שפירטת, אדוני היושב-ראש, על ההחלה הרטרואקטיבית, אני לא חושבת שכדאי לנו להיכנס ולהחיל משהו באופן חריג. אנחנו יודעים שגם כשאנחנו מחוקקים חוקים, אנחנו לא מחילים אותם רטרואקטיבית.

אדוני היושב-ראש, ראשית תודה רבה לוועדה. אני תומך בכל ההצעות, ואני מצטרף לשלושת ההסתייגויות. אני רוצה לנמק את ההסתייגות שלי.

לא תמיד השכר הוא גמיש. לפעמים אדם נמצא עם עוזרים שעובדים במשך שנים, קדנציה אחר קדנציה, ולפעמים אפשרי לחבר כנסת שמקבל שלושה עוזרים חדשים או שני עוזרים חדשים לחלק את הסכום לשניים או לשלושה. אבל חבר כנסת מעט ותיק, או שהוא מקבל עוזר שכבר עבד אצל חבר כנסת אחר שפרש או שהחליף, לפעמים הוא לא יכול לשחק עם המשכורות. הסכום שמגיע למקצועי, מגיע למקצועי. הסכום שמגיע לעוזר הפרלמנטרי המנהלי, מגיע למנהלי. לכן נוצר פער שלדעתי הוא בלתי הוגן, הוא בלתי אפשרי והוא בלתי מוסרי. שני העוזרים יושבים זה ליד זה, ליד אותו שולחן, קרובים זה לזה. בשעות העבודה אין שום הבדל. לפעמים העוזר המנהלי עובד יותר מהמקצועי, ולפעמים הפוך. לכן לומר שההפרש של שניים שעוזרים לאותו חבר כנסת וצריכים להיות חברים זה עם זה, כדי שהאווירה תהיה נעימה, ויושבים זה ליד זה – ההפרש בשכר שלהם הוא 68%, עם השכלה, או 73% בלי השכלה, והוותק קופץ יותר מהר לעוזר המקצועי, זאת אומרת ההפרשים מגיעים לפעמים עד כדי 60%. זה זועק, אי-אפשר לקבל דבר כזה. זה רק יכול להוסיף אווירה לא נעימה בין שני העוזרים. אני מציע להשאיר, כמובן, את העוזר המקצועי ואת העוזר המנהלי על מכונם, אבל להעלות את שכרו של העוזר המנהלי. הצעתי שהוא יקבל 90% משכרו של העוזר המקצועי. אם יש בעיה, אפשר להתחיל בשלושה החודשים הראשונים ב-80% ולהעלות אחר-כך ל-90%.

אני רוצה להציג בפני חבר הכנסת יהלום שאלה שהיא היפותטית, אבל היא תוכל להפרות את הדיון שלנו. עלה אצלי רעיון, שכל יושב-ראש ועדה יקבל עוזר נוסף שיהיה דוקטורנט. כדי לעודד דוקטורנטים, אני רוצה לתת לו 10,000 שקלים בחודש. האם אני צריך לסגת מייד מהרעיון שלי, משום שבעוד שנה יבוא שאול יהלום ויאמר: אומנם הוא דוקטורנט, אבל הוא יושב ליד אותו שולחן עם העוזרים האחרים והאי-צדק זועק, לכן צריך להשוות. דרך אגב, תמיד משווים לכיוון מעלה, זאת אומרת שהזחילה היא כלפי מעלה, ההשלכה היא השלכה אופקית. במקרה הזה רצינו בחור כמו זה שמביא את דברם של העוזרים הפרלמנטריים, אורי. בזמנו שאפנו שאדם כמוהו יוכל להשתלב בכנסת, והקפצנו את השכר מ-4,000 שקלים ל-8,000 שקלים. אני מסכים אתך, דרך אגב, שכל שלוש שנים במערכת שווים לפחות תואר אחד או שנה אחת בתואר, כפי שנעשה בשירות המדינה. אבל בסך הכול אם אתה אומר שהאי-צדק זועק, אנחנו צריכים להיזהר מאוד היום מהבאת כוחות מקצועיים, כי לאחר תקופה שהיא כהרף עין, יאמרו שצריך להשוות את התנאים בגלל שהם כולם עובדים על אותו שולחן.

כאשר מדברים על תפקידים כמו מנהל ועדה ועוזר פרלמנטרי, כל אחד יודע. כאן מדובר לא רק על התארים, שהם זהים, אלא גם קיבלנו שעוזר פרלמנטרי מקצועי יכול להיות אדם שכל השכלתו היא ארבע שנות ותק. הוא אפילו לא צריך להיות בעל תואר, והוא מקבל משכורת בהפרש של 40% מהעוזר האחר, איך זה ייתכן?

אם כך, נבטל רטרואקטיבית.

למה לא לתקן? למה לקלקל? בוא נבנה הרים, לא נחפור בורות.

חבר הכנסת נסים דהן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הרשו לי לנמק את ההסתייגות שלי. כפי שאמרה חברת הכנסת גבריאלי, חברי הכנסת עובדים שעות רבות וימים רבים, לפעמים שבעה ימים בשבוע.

לא שבעה ימים בשבוע.

אני עובד שבעה ימים בשבוע. כשאני הולך להתפלל, הציבור עומד בתור בשורה אחרי התפילה, כל אחד עם הבקשות שלו. התפקיד של העוזר במהותו הוא תפקיד שמתאים יותר לרווקים ולרווקות, כי מדובר בשעות ארוכות ובימים רבים. הרבה פעמים חבר הכנסת מעסיק סטודנט או סטודנטית רווקים, הם צוברים ניסיון, נישאים ואז הם רוצים להוריד חלק מן המשרה כדי שיוכלו להמשיך ולהיות עוזרים פרלמנטריים.

אני מציע, שבאותו תקציב, בלי להוסיף אגורה, תינתן הבחירה, כך שאם חבר הכנסת רוצה להמשיך להעסיק את אותו עוזר שנישא, שיש לו ניסיון של שנים רבות ולכן לא כדאי לפטר אותו, הוא יוכל לעשות כך. אני מציע לחלק את שתי המשרות בצורה כזאת שיהיה אפשר לא לוותר על הניסיון הגדול שצבר אותו עוזר, שבינתיים שינה את הסטטוס האישי שלו. אם מדובר בעוזרת אחרי לידה, כמובן שהיא לא יכולה לעבוד משעה 06:00 ועד שעת לילה מאוחרת. אני מציע באותו תקציב בדיוק, לפי חלוקה אחרת של משרות, להעסיק שלושה עוזרים.

טוב שנקבע שוועדה ציבורית היא שתקבע את הדברים האלה, כדי למנוע לזות שפתיים. אני חושב שזה דבר נכון כשלעצמו. לכן חשוב שההשגה לא תהיה על התפיסה של הוועדה הציבורית, אלא השגה בתוך התפיסה שקבעה הוועדה, אילו שיפורים אפשר לעשות, גם לאור הניסיון שלנו. לכן אנחנו לא באים לערער על התפיסה שביסוד המלצות הוועדה הציבורית, אלא לשפר נקודות שלדעתנו הן חשובות והן נגזרות מן העבודה.

אין ספק שגם ההצעה של חבר הכנסת דהן וגם ההצעה של חבר הכנסת יהלום הן הצעות ראויות, ואני חושב שיש מקום לבחון אותם. אבל אני תומך בעיקר בהשגה בעניין השתתפות בהוצאות כלכלה ונסיעה. אני חושב שזה דבר שהוא טעון שיפור. תודה רבה.

המלצה נוספת של הוועדה, שמשנה את המצב לטובה לטעמי, היא שכאשר שני העוזרים שמעסיק חבר הכנסת יכולים ליפול בגדר העוזר המקצועי, ניתן יהיה ניתן לחבר את התקציב של המנהלי ושל המקצועי ולחלק את זה לשניים. זה עושה צדק, בלי לפגוע ברעיון שעליו דיבר יושב-ראש הכנסת, שאנחנו רוצים לעודד מקצועיות בעזרה.

זה נכון כששני העוזרים מגיעים באותה השעה. אתה לא יכול להרע תנאים של עובד שכבר התחיל לעבוד בתנאים מסוימים.

התנאי להיווצרות סיטואציה כזאת הוא כאשר נכנסים שני עובדים יחד, ולא במצב שבו אתה צריך לבקש מעוזר לוותר על חלקו, כי נכנס מישהו אחר שראוי גם הוא לתמורה מסוימת.

אני חייב לומר שיש לי הרגשה שאתם מנסים להחזיק בחבל בשני הצדדים. כי אם מדובר בעובדים של חברי הכנסת, הגיוני לתת תקציב לחברי הכנסת ולאפשר להם לעשות מה שהם רוצים, בכפוף לכללי מנהל תקין. ואם מדובר בעובדים של הכנסת, שיהיו עובדים של הכנסת. ההערה הזאת היא הערת אגב.

אני חושב שיש כאן נושא שלא זכה למספיק התייחסות מצד הוועדה הציבורית, וזה הנושא של הרציפות. יש שני אינטרסים שמחייבים מתן רציפות. האחד הוא הרעיון הכללי שרוצה עובד, כזה שיודע מה הוא עושה, לא אדם חדש שבא לעבוד. יש לנו אינטרס לעודד את זה, לפחות באותה מידה כמו שיש לנו אינטרס לעודד אקדמאים. מעבר לזה, יש מצב שאתה הולך לתפקיד מסוים ואתה רוצה לקחת את העוזרים שלך אתך. בדיוק בגלל שקבעו שמהותית מדובר בעובדים של חבר הכנסת, כאשר הם הולכים אתו הם לא משנים מקום עבודה. אם הוא עכשיו יושב-ראש ועדה, הם הולכים אתו לוועדה. אם הוא עכשיו שר או סגן שר, אז הם אתו שם, וכשהוא חוזר הם חוזרים אתו. זה אינטרס שלהם וזה אינטרס שלו וזה אינטרס של הכנסת כולה לאפשר את התופעה הזאת. לכן אני חושב שצריך להתייחס לזה. אני מעריך שאם הוועדה עצמה תתייחס לזה, היא תקבע שצריך להכיר בוותק הזה, ובעניין הזה לא להגיד שהוותק מתחיל מעכשיו. יש אנשים שעובדים פה כבר שש או שבע שנים, וצריך להתייחס אליהם כאנשים עם הוותק הזה.

גם אני רוצה להצטרף להשגה בעניין רצף הוותק. אמר יושב-ראש הכנסת, שהוא לא חושב שהעוזרים הפרלמנטריים צריכים להיות עובדי הכנסת. זה מקובל עלי, אבל בכל מקום עבודה יש רצף, וצריך להתחשב בזה. לא מדובר באדם שאחרי 20 שנה חוזר לאותו תפקיד. בדרך-כלל יש מעבר שיש בו רצף. בכל מקום עבודה מתחשבים ברצף הזה, וכשבא למקום העבודה עובד חדש שואלים אותו כמה שנים הוא עבד, ואם מדובר באותו המקצוע, מכירים בשנים האלה כשנות ותק. לכן אם העוזרים האלה עבדו בוועדה או היו עוזרים לשרים, זאת אותה עבודה. צריך גם להתחשב בעובדה שכל שנתיים יש בחירות.

אני מבקש שתזכרי את זה בהצבעה על התקציב.

אתה יודע שאני אדם עם עקרונות, ולא אדם פוליטי.

לגבי הכלכלה, בכל מקום עבודה נורמלי יש סכום סביר שדורשים מעובדים. המחירים פה הם באמת בשמים, ואין שום הצדקה שייקחו מאנשים כאלה בשכר כזה סכומים כאלה. חברי הכנסת שישלמו כפול, אבל לא העוזרים עם המשכורת שלהם. אדם חייב לאכול, מה אנחנו ביאפרה פה? אנחנו רוצים שהם גם ייראו יפים ואמיצים. זה מגיע להם, כי התוספות שהוסיפו פה הם קשקוש. אבל אם אנחנו יכולים לאפשר להם לאכול בסכום נורמלי, אנחנו צריכים לעשות זאת.

כשחבר הכנסת דהן יפצל את זה לשלושה עובדים במקום שניים, כל אחד מהם יקבל כמובן, כי לאכול הוא צריך, כי אנחנו לא בביאפרה. זאת אומרת, אם נפצל, כל אחד מהעוזרים יקבל הוצאות שהסכום שלהם יהיה יותר גבוה מהשכר.

ההטבות האלה יחולקו לשלושה העוזרים, והם אף פעם לא יהיו בבניין ביחד. תמיד יהיו פה שניים.

כיוון שאני מתמצאת בנושא של הסכמי עבודה, אני רוצה להוסיף. ההצעה שחבר הכנסת דהן הציע, שיהיו שלושה עוזרים, היא כמעט לא ריאלית. אולי זה נכון במקרים מיוחדים. הרי גם העוזרים עצמם וגם חברי הכנסת לא ירצו שלושה עוזרים. הם בקושי מסתדרים עם שניים, אז הם ירצו שלושה? בואו לא נגזים. אנחנו מדברים על הכלל.

אני רוצה לדבר ברמת העיקרון. אני לא מציע שהוועדה תקבל איזושהי החלטה אם היא לא מקובלת על הוועדה הציבורית. אנחנו, חברי הכנסת, אומנם בעלי סמכות ההחלטה, אבל אנחנו בניגוד עניינים מסוים. העוזרים הפרלמנטריים קרובים ללבנו, וקל מאוד להיות נדיב לטובתם על חשבון הקופה. לכן כל דבר שיתקבל פה, יושב-ראש הוועדה הציבורית צריך לומר שעליו זה מקובל.

אם העיקרון שהבעת כאן היה מקודש בעיני אלה שכוננו את הוועדה הציבורית, הם היו מחליטים שהוועדה הציבורית תחליט, ולוועדת הכנסת לא תהיה מלה בעניין. מכיוון שהדברים התגלגלו אחרת, הדברים הם המלצות. גם אני לא אוהב לא לקבל המלצות של גופים שאני מאוד מכבד אותם ומעריך אותם, והם עושים את העבודה במקומי בדרך-כלל. אבל לפעמים קורה שאין מנוס. לא צריך להלך אימים בדבר הזה.

אני לא מהלך אימים, אני יודע שהסמכות הפורמלית היא בידינו. אני מציע שבנושאים האלה, כמו בשאלות שכר חברי הכנסת וכדומה, נקבל תמיד את המלצות הוועדה הציבורית, אף שהסמכות הפורמלית תהיה בידינו. יש מקרים שהם יכולים להמליץ המלצה שהיא מרחיקת לכת עד כדי כך שאנחנו נצטרך לעצור אותם, כי עלינו יש ביקורת ציבורית. הוועדה הציבורית יכולה להגיד שמחר שכר חברי הכנסת יוכפל, ואני לא רוצה שהוא יוכפל.

אני חושב שעניין הוותק של העוזרים צריך להיות לרבות לגבי אלה שהיו עוזרים של שרים או סגני שרים בתקופה מסוימת. לי, למשל, היו שני עוזרים בכנסת, הם הלכו אתי כשהייתי שר ועכשיו חזרו לכנסת.

הוועדה לא קיבלה את הדבר הזה.

אני מבקש מיושב-ראש הוועדה לשקול באהדה את הרעיון, שבזמן שהם היו עוזרים של שר הם מילאו למעשה את אותה הפונקציה.

הפינג-פונג בין הוועדה הציבורית לבין ועדת הכנסת הוא פינג-פונג שמסתיים בשלב מסוים. אנחנו מקבלים המלצות, אנחנו מעירים את ההערות, ואז כשזה חוזר בוורסיה השנייה זה הזמן שבו יורד המסך על האינטראקציה הזאת, כי אז אנחנו צריכים להחליט. אי-אפשר להחזיר את זה עוד פעם, כדי שעוד פעם נקבל המלצות, אחרת לדברים האלה אין סוף. זה כבר היה בעבר, וזה התהליך שעכשיו הוא בפנינו, והיום הוא זמן קבלת ההחלטות.

הואיל ויושב-ראש הוועדה הציבורית נמצא פה ויש לו אפשרות להגיב, אני חושב שהבקשה שהתקופה שעוזר פרלמנטרי עבד עם שר או עם סגן שר תיחשב לו לתקופת ותק, כי היא למעשה אותו הדבר, זו אותה גברת בשינוי אדרת, מה גם שחלק מהשרים הם גם חברי כנסת, אני לא רואה למה תקופת הוותק הזאת תיגרע מהם. אני פונה ליושב-ראש הוועדה שיביע אהדה לרעיון.

הדבר השני שהוא בהחלט נכון הוא האפשרות להשוות בין העוזרים, אם חבר הכנסת רוצה בזאת. בסיעה שלנו, לכל העוזרים הפרלמנטריים המנהליים אנחנו משלמים ברמה הגבוהה. כי נוצר פה מצב ששני אנשים עובדים באותו חדר.

אתם גם משלמים להם במזנון.

עכשיו כבר לא.

עם כל ההבנה לעוזרים הפרלמנטריים של שינוי, זאת תופעה שבעיני היא לא ראויה, ואני אנסה לבדוק אותה באמצעות מבקר המדינה.

אין לך מה לבדוק, כי יש להם שתי משרות, אחת בכנסת ואחת אצלנו. אנחנו מנכים להם מס הכנסה ואת כל התשלומים.

אני לא אומר שאתם מעלימים הכנסה, אבל לדעתי לא לזה ניתן מימון המפלגות. אבל מכיוון שאתם בקושי אחראים למפלגה שלכם, אני לא יכול להיות אחראי למפלגה שלכם.

הואיל ומבקר המדינה בודק את הספרים שלנו כל שנה והוא רואה את התמונה, אין שום בעיה. מי שמכיר את הכנסת, ואני מכיר אותה היטב, יודע שהרעיון הזה שאחד הוא מזכירה שעונה לטלפונים ומקלידה והשני הוא גאון כלכלי שמייעץ בפוליטיקה גבוהה הוא לא נכון. זה לא כך. שניהם בפועל עושים עבודה מאוד דומה.

אם כך, אנחנו צריכים לחזור בנו.

הרעיון של ועדת גרונאו אומר, שזכותו של חבר הכנסת לחלק באופן שוויוני.

הישיבה שלכם היא לא כדי לדאוג לעוזרים הפרלמנטריים, אלא לקופה של שינוי, כי כל מה שניתן לכם פה יחזור לקופה שלכם.

רק אם אתה תצליח בפנייתך למבקר המדינה.

אני אצליח. אני יכול לומר לך לפחות לגבי, שלא הצלחתי לעמוד בקצב העבודה עם מכסת העוזרים שהוקצתה לי ולקחתי עוזר על חשבוני הפרטי, ואני משלם לו במסגרת תיק הניכויים הפרטי שלי.

אני אתן דוגמה קלאסית. בא יושב-ראש של ועדה מסוימת בכנסת ה-16 אל יושב-ראש הכנסת ואמר: לי לא מספיקים שני עוזרים פרלמנטריים, אני מבין שהכנסת לא יכולה לתת שלושה עוזרים, כי אז אנחנו מגדילים את סכום ההוצאה ב-33%. לכן אני מבקש אישור להכניס עוד עוזר פרלמנטרי שאני אשלם לו. כי עוזר פרלמנטרי הוא עובד של כל אחד, למעשה אתם משלמים אותו מכיסכם. אלא באה המדינה ומעמידה לרשותכם מקור כספי, שבו תוכלו להשיג עוזרים פרלמנטריים.

זה יוצר אפליה. יושב-ראש ועדה עשיר יכול לעשות יותר מאשר יושב-ראש ועדה ממוצע.

חבר הכנסת רשף חן הציע שייתנו 12,000 שקלים לתרנגולות, וכל אחת תקנה מה שהיא רוצה לאכול.

אבל אדוני לא עושה את זה.

אדוני היושב-ראש, יש מפלגות שחושבות שהדבר הכי במפלגה הוא שיהיה לה סניף בעיירה כלשהי, עם מועדון פתוח שבו יוכלו להתכנס חברי המפלגה והפעילים ולשתות קפה ולדבר על פוליטיקה גבוהה. יש מפלגה שחושבת שאיכותם של העוזרים הפרלמנטריים כדי לסייע לחברי הכנסת, וההישג של המפלגה בעקבות ההישגים של חברי הכנסת, הם יותר חשובים, ולכן היא רוצה עוזרים פרלמנטריים ברמה מאוד גבוהה, והיא מוכנה לתגמל אותם.

זה צריך להיות לכולם, ולא לחלק כך ולחלק אחרת.

את תעשי כפי שאת רוצה.

הדבר שוועדת גרונאו מציעה, ליצור אפשרות לחבר הכנסת ליצור שוויון בין העוזרים, זה דבר נכון. אצלנו, כמובן, פתרנו את בעיית אי השוויון, כי נתנו לאחד השלמה. אבל במקרה שלא היינו פותרים את אי השוויון, היינו יוצרים מרירות בקרב שני אנשים שעושים אותה עבודה.

אף פעם העוזרים הפרלמנטריים לא עושים את אותה עבודה.

אצלי הם עושים את אותה עבודה.

אומנם יש לי ניסיון מאוד קצר בכנסת. כל אחד לפי דרכו, כל אחד לפי שיטתו. אני לא מבין למה את לא יכולה להבין שיש אנשים שנוהגים אחרת ממך, וזה עובד לא רע. לכן המצב הזה שבו שני אנשים באותו חדר, שבדרך-כלל הם גם באותה רמה, שאחד מהם מוגדר כמנהלי ואחד כמקצועי, הוא לא נכון. זה יוצר אפליה. אני חושב שוועדת גרונאו פתרה את זה בצורה נכונה.

היום אנחנו בעידן חדש. גם עורך-דין בעל ותק גדול מקליד לפעמים את כתב התביעה לבד במחשב. כל העוזרים עושים אותה עבודה. לכן אני חושב שהאפשרות ליצור שוויון בין העוזרים היא דבר מאוד חשוב, וזאת בלי לפרוץ את המסגרת.

בואו נאמר לעצמנו אמת. אין אף מקום עבודה שכולם מרוויחים אותו דבר, ואף פעם לא יהיה. אלא שצריך להתמודד עם הסיטואציות כפי שנוצרות בחיי היום-יום של עבודת הכנסת. זה יפה לדבר על שוויוניות, אבל אף אחד לא גדל פה במבחנות, כך ששני אנשים יוצאים מהמבחנה באותו יום. גם אפרוחים לא בוקעים מהביצה באותו יום, כל אחד בוקע בזמן שלו. המשמעות היא, שכאשר אתה רוצה לייצר שוויוניות מצד אחד, ומצד שני אתה גם שואף שחבר הכנסת ילך אתך כברת דרך כמה שיותר ארוכה, בגלל המיומנות ובהנחה שאתה עובד עם עוזר שאתה מסתדר אתו ועושה אתו עבודה יוצאת מן הכלל, מנקודת המבט שלי יש קושי עצום לדבר על שוויוניות, כי יש תנועה שנובעת אם מחבר הכנסת ואם מהעוזר הפרלמנטרי. צריך לומר את הדברים האלה. מצד שני, יש לי סיטואציה שהעוזרת הראשונה שלי נכנסה לפי השיטה הקודמת, ונכנס עוזר חדש. כמובן שגם אם הייתי רוצה, ואינני רוצה, להרע את התנאים של אותו עוזר, אין לי כל יכולת לעשות כך.

אני חושב שצריך להתמקד בעוזר המנהלי, לשפר את תנאיו בהנחת עבודה שהוא לא הגיע לפה לחצי שנה או לשבעה חודשים. צריך לייצר סיטואציה או סל תנאים, שאם עוזר מנהלי ממשיך אתך כברת דרך ארוכה, ואני לא נכנס לשאלה מה אתה מטיל עליו, הוא יודע שלצערי אין יכולת לשנות את המצב הזה. אבל צריך לזכור, שגם עם הרצון שלי, אינני יכול להשוות בין שניהם, למרות שהם יושבים באותו חדר, כי שניהם ידעו מלכתחילה לאיזו סיטואציה הם נכנסים. השאלה היא מה לוח הזמנים שאתה יכול למשוך את העניין הזה. אם העובד עובד אתך שלוש שנים או ארבע שנים, אני חושב שצריך לשפר את המצב הזה.

אתה לא יכול עכשיו להציע דבר חדש שאינו נופל בגדר ההשגות.

תצטרף אלי.

חבר הכנסת יהלום, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

גם אם הטיעון שלך שובה לב, אני מצטער. שלב הדיון הוא כזה שאנחנו צמודים להשגות שהוגשו. אני לא ארשה לפרוץ אותן. יכול להיות שהפתרון שלך הוא במסגרת של ההשגה של חבר הכנסת יהלום. אני לא ארשה עכשיו דבר חדש.

אני אסיים את דבריי לפרוטוקול. אני חושב שההצעה שמציג חבר הכנסת יהלום היא קיצונית מדי. בתוך הדברים האלה צריך למצוא את שביל הזהב.

תודה רבה. פרופ' גרונאו יתייחס לדברים, ולאחר מכן נצביע על המלצות הוועדה ועל ההשגות.

יש כאן מצב משונה. מי שהוזמן לכאן הם המסתייגים, זאת אומרת הם גם ינמקו את ההסתייגויות וגם יצביעו עליהן, ולא כל חברי הוועדה. צריך שכל חברי הוועדה יהיו כאן להצביע.

במקרה זה אין צורך בקוורום.

יש גם קומנסס.

גם כשבא חבר כנסת שהוא לא חלק מוועדת הכלכלה ומדבר על עניינו, הוא מצביע אחר כך במקום נציג הסיעה שלו שאיננו נוכח.

אני מבקש שנעה תתקשר עכשיו לכל חברי ועדת הכנסת ותודיע שבעוד רבע שעה אנחנו מצביעים על המלצות ועדת גרונאו, כדי שגם האמירה של היושב-ראש תבוא על מקומה.

אורי בצרי, יו"ר ועדת העוזרים הפרלמנטריים, בבקשה.

אני רוצה להודות לך וליושב-ראש הכנסת על ההקשבה ועל העזרה, וגם לוועדת גרונאו שדנו בנושא, למרות שפרופ' גרונאו אמר בעצמו שהוא לא חשב שהוא זה שיצטרך להתעסק בעניין של העוזרים הפרלמנטריים.

לפני שנתיים ביקשנו את הכינוס של הוועדה, שתהיה ועדה הרבה יותר ממצה ותדון יחד עם העוזרים ועם חברי הכנסת מהו מהותו של עוזר פרלמנטרי ומה תפקידו. לצערנו זה לא בא לידי ביצוע, ולכן אנחנו נקבל את מסקנות הוועדה הזאת, כי זה הרע במיעוטו. זה המקסימום שהצלחנו להשיג במצב הקיים.

אני רוצה לתקן אותך, יושב-ראש הכנסת. אנחנו לא מקבלים 8,000 שקלים. המקסימום הוא 6,000 שקלים ברוטו.

תואר ראשון, לעוזר המקצועי, זה 6,600 שקלים. תואר שני, 7,000 שקלים. העוזר המנהלי מקבל 4,700 שקלים.

גם אם העוזר המנהלי הוא בעל תואר, ויש כאלה שיש להם תואר שני.

הם מקבלים 7,000 שקלים שכר בסיס, ועל כך צורפו כל מיני תנאים, כמו 650 שקלים שצירפנו לפני שלוש שנים כהוצאות. לכן אנחנו מתקרבים מאוד ל-8,000 שקלים.

אני רוצה לדבר על ההשגות שהוגשו פה. הראשונה היא בעניין של תוספת 4%, שתחול גם על עוזרי שרים וסגני שרים. אני חושב שזה מוצדק. אנחנו בסך הכול עובדים אצל אותם חברי כנסת.

בנושא של רטרואקטיביות, אני רוצה לתקן אותך, בייעוץ משפטי מדובר אך ורק על 10-15 עוזרים שפנו כבר לפני שנתיים לדיון בוועדה. מדובר על הוותק הקודם ולא על הוותק הזה, על אנשים שעברו ממנהלי אצל אותו מעסיק למקצועי, ואך ורק עליהם מדובר. בהסכם עם היועצת המשפטית, זה לא יחול על עוזרים מכנסות אחרות.

נושא חשוב מאוד זה נושא האש"ל. אני חושב שמה שהוצע הוא לא מספיק. אנחנו משלמים המון כסף גם על נסיעות. מי שרואה כמה אנחנו משלמים בכנסת על אוכל, אני חושב שזה משהו שאנחנו בהחלט זכאים לו. לקחנו את החישוב של התוספת של 600 שקלים בהתאם למה שעובדי הכנסת מקבלים, בהתאם ל-12 ימים בחודש. עובד כנסת שעובד פה למעלה מ-10 שעות מקבל 55 שקלים ברוטו על יום עבודה, כפול 12 ימים זה יוצא 600 שקלים ברוטו. לפי זה ביקשנו להשוות את התנאים גם לנושא של האש"ל, כך שזה יכסה בצורה מוצדקת את הנושא של הכלכלה.

בנושא של ההשגה שהעלה חבר הכנסת שאול יהלום, אני חושב שזה בהחלט מוצדק. פנינו כמה פעמים לוועדת גרונאו לטפל בנושא הזה, ובכל פעם קיבלנו תשובה שלילית. לצערנו לא דיברו אתנו. אם היו מדברים אתנו, אולי באמת היינו מגיעים אתם לעמק השווה. אני חושב שהעוזרים בכנסת עובדים שעות על גבי שעות. אנשים שמגיעים לפה הם אנשים עם תואר. אנחנו לא רוצים שסטודנטים יגיעו לפה לתקופה של הלימודים שלהם ויעזבו אחרי שנה או שנתיים. זה מקצוע אמון, זה מקצוע שבכל מקום בעולם הוא מוערך. אני חושב שהוא מפוצה בדרך-כלל על-ידי תוספות כספיות, בין היתר בגלל שאנחנו יכולים להיות מפוטרים תוך יום, בלי תנאי פיצויים. זה המחיר של מקצוע האמון. אני חושב שזה המינימום שאנחנו צריכים לקבל. אני מבקש שתאשרו את ההשגות האלה, ואנחנו בהחלט נכבד את התוצאות של הוועדה.

תודה רבה. בבקשה, פרופ' גרונאו.

תודה לכם. אני שמח שיצא לי לדון בשכר העוזרים הפרלמנטריים, מתוך שאני מודע לחשיבות התפקיד שהם ממלאים לתפקודה של הכנסת, עובדי הכנסת וחברי הכנסת, ומתוך שעד כה הדברים האלה לא גובשו בתקנות המתאימות. אני חושב שלפחות אני, בפגישות שהיו לי עם העוזרים הפרלמנטריים, ניסיתי להעביר את המסר הזה. עם זאת, לא ראיתי את עצמי כאחראי על שכר העובדים הפרלמנטריים, בבחינת יובל רכלבסקי שמנהל משא-ומתן מול העוזרים הפרלמנטריים ומגיע לפשרות בשעה 03:00 בבוקר. אנחנו ועדה ציבורית, שצריכה לדון בתפקודה היעיל של הכנסת, על כל ההיבטים הציבוריים הקשורים בזה.

בשנה של מצוקה תקציבית, ואתם יודעים את הדברים האלה יותר טוב מאתנו, החלטנו על העלאת שכר שבסיבוב הראשון היא הסתכמה ב-12.5%, ואחרי שקיבלנו את המלצותיכם הנוספות תיקנו את זה והיום ההמלצות האלה מסתכמות ב-25% תוספת לעלות השכר. עלות שכר העוזרים הפרלמנטריים היא 20 מיליון שקלים, והחבילה של השיפורים שאנחנו אישרנו, גם בשכר, גם באש"ל, גם בלינה וכדומה, מסתכמת ב-5 מיליון שקלים.

ההצעות שדחינו, ורוב ההצעות שבהן עסקתם והעליתם בשולחן זה היו על שולחננו משום שנשלחו אלינו במכתב על-ידי ועד העוזרים הפרלמנטריים, מסתכמות ב-5 מיליון שקלים נוספים. דהיינו, אם תקבלו את ההצעות האלה, מדובר בהעלאה של 50% בסעיף ההוצאה של העוזרים הפרלמנטריים. חשב הכנסת יוכל לפרט אחד לאחד את פריטי ההוצאה. כמובן, ההצעה של חבר הכנסת דהן היא הזולה מבין ההצעות האלה, משום שהיא מסתכמת רק בשיפורים שוליים.

היא לא עולה, זה פשוט חלוקת העוגה מחדש.

אין בה תוספת אגורה.

אנחנו היינו ערים מצד אחד לעובדה שאנחנו רוצים להבטיח שכר הוגן והולם לעבודה שהעוזרים הפרלמנטריים עושים, תוך הכרת המגבלות שיש על המחוקק ויש על התקציב, במיוחד בשנה זאת.

מה המגבלות הנוספות שיש עלינו? ככל גוף ניהולי, יש בפנינו מגבלות של תקינה. את התקינה הזאת קבעו ועדות קודמות, שאמרו שיהיה עוזר מנהלי ועוזר מקצועי. החיים הם לפעמים יותר חזקים מהתקינה, ועל כן לפעמים הסמכויות מתחלקות בצורה שווה בין העוזרים. אנחנו היינו ערים לזה, ואמרנו שהשכר יחולק בצורה שווה בין העוזרים. אני יודע שבשלב מעבר נוצרת בעיה, משום שכבר נקבעו תקנים. אבל זה רק בשלב המעבר, כי אם אתה יודע שאתה רוצה להעסיק רק עוזרים שהם מקצועיים, מראש תקבע שהעוזר הבא שלך, אחרי שהעוזר המקצועי עזב, יקבל את השכר הממוצע. מאחר שיש פה העלאה משמעותית בשכר שאנחנו ממליצים עליו, שכרו של אף עובד לא יקופח כתוצאה מהשינויים שאנחנו המלצנו עליהם. נכון שבתקופת מעבר תהיה בעיה, אבל ברגע שאתה תתרגל לזה שיש לך שני עובדים מקצועיים, הם יידעו שהם לא עובדים אצלך תמורת 9,000 שקלים אלא תמורת 7,000 שקלים, שזה הממוצע בין שתי רמות השכר. עד כה לא היתה מגבלה של היצע של אנשי איכות שיבואו ויסייעו לצד עובדי הכנסת, כך שאי-אפשר לומר שהשכר – אפילו הקודם – לא היה שכר הולם במובן שלא נמצאו האנשים ההולמים. להיפך, האנשים שיושבים מסביב לשולחן הזה בשורה האחורית הם בוודאי הולמים, והיו מוכנים לעבוד בשכר יותר נמוך, אבל חשבנו שזה שכר לא הוגן ועל כן העלינו את זה.

יש נושא ההכרה בוותק. הוותק של העוזרים הפרלמנטריים הוא ייחודי, משום שבמנהל הציבורי תוספת הוותק היא אחוז או שניים, ואנחנו, מתוך שהכרנו שאנחנו עוסקים פה בבעל-חיים מיוחד, אמרנו שתוספת הוותק היא 4% או 5%. אבל ניתן גם, שהוותק צריך להיות מוגבל לתפקיד. התפקיד הוא עוזר פרלמנטרי, התפקיד הוא לא עוזר, התפקיד הוא לא מי שעבד אתי במהלך השנים. לא זה מה שקובע את הרצף. מה שקובע את הרצף הוא העבודה בפרלמנט. במהלך השנים שהוא היה עוזר שר, הוא קיבל תגמול הולם על זה שהיה עוזר שר, ולא צריך להוסיף לו על זה לאחר מכן עוד את התגמול בתוספות ותק.

להזכירכם, העניין של תוספת ותק כשלעצמו, לפי הערכת החשב, מסתכם ב-1.6 מיליון שקלים. כלומר, תוספת של 7%-8%.

יש עוזרי שרים שמקבלים לא יותר מעוזרים פרלמנטריים.

כנ"ל לגבי מי שהיה עוזר בסיעה וכדומה. ברור שהדברים האלה מהווים מבחן שהוא יהיה יותר מתאים מאדם אחר, אבל הוא לא צריך להתבטא גם בתוספות ותק.

לבסוף עולה נושא הפיצול. אנחנו חשבנו שראוי שהעוזרים הפרלמנטריים יהיו אנשי איכות, ועל כן אנחנו הקפדנו על כך שיהיו שני עוזרים פרלמנטריים, ולא שלושה ולא ארבעה. היו לנו במהלך השנה האחרונה הרבה מאוד הצעות לגבי נושא הפיצול.

אם בעיית התקציב לא היתה מכבידה, היה אכפת לכם שיהיו ארבעה עוזרים פרלמנטריים? אם היה כסף ואם היינו מקבלים ירושה בלתי מוגבלת לטובת הכנסת, היה מפריע לך שיהיו פה ארבעה עוזרים פרלמנטריים?

לא מפריע לי שיהיו שמונה עוזרים פרלמנטריים, משום שכך עבודת חברי הכנסת משתבחת. אבל אנחנו חיים במגבלה תקציבית, ואי-אפשר לומר: השכר לא מתאים אנחנו רוצים העלאה, ומצד שני לומר שאת העלאה מחלקים לשלוש. אלה הם דבר והיפוכו.

עשינו הכול כדי להקל על עבודת חברי הכנסת, גם בנושא החפיפה. ניסינו לשפר את חייהם היום-יומיים של העוזרים הפרלמנטריים במובן של הקצאה ללינה וכדומה. על שפתיו של יושב-ראש הוועד יש חיוך. אין סוף לשיפורים שאפשר לעשות בתחום השכר. כל מי שהיה מעורב בדיוני שכר יודע את זה. אנחנו חיים במציאות מסוימת. אנחנו התחשבנו בהיבט הציבורי של הנושא הזה, ניסינו לשפר עד כמה שיכולנו במסגרת השיקולים הציבוריים שהנחו אותנו. אנחנו מבקשים מכם שתכבדו את שיקולינו ותקבלו את המלצותינו כמקשה אחת.

תודה רבה. עלתה פה השאלה של העלות התקציבית. חשב הכנסת בדק את זה, באמת מדובר ב-5 מיליון אבל צריך לדעת לפרט את זה. לעניין חישוב הוותק, ההסתייגות הראשונה שעליה דיברנו, גרירת הוותק של אנשים שהיו במקום אחר אבל באותו סוג של תפקיד, כיוון מדובר בהערכה שזה 20% מהעוזרים, סך כל האומדן והעלות הם 430,000 שקלים בשנה. אני די בספק אם זה 20% מהעוזרים, אבל אני אצא מתוך הנחה כזאת.

עלות התשלום הרטרואקטיבי היא מיליון שקלים בשנה. השתתפות בהוצאות כלכלה ונסיעה, לפי תוספת מבוקשת בהסתייגות של 600 שקלים לעוזר, היא 1.6 מיליון שקלים בשנה. תיקון חבר הכנסת שאול יהלום – מיליון ו-450,000 שקלים בשנה. תיקון חבר הכנסת נסים דהן – מיליון שקלים בשנה.

איך זה ייתכן?

פיצול משרד שני עוזרים לשלושה עוזרים יביא לתוספת עלויות, כגון הוצאות נסיעה, לינה, מקום לביצוע העבודה, ציוד מחשב, ציוד עזר אחר וכיו"ב.

אני מדגיש שלא תהיה תוספת. זה לא נכון. תמיד יהיו רק שני עוזרים במשכן ורק שניים יקבלו.

השכר יהיה מתחת לשכר מינימום. יהיו השלמות לשכר מינימום, זה החשבון של החשב. אני קורא את הדברים.

אומדן תוספת עלות לכל פיצול כזה היא 35,000 שקלים לשנה לחבר כנסת, בהערכה זהירה ש-30 חברי כנסת, רבע מכלל החברים בבניין, ישתמשו באפשרות הזאת.

חלק נכבד מחברי הכנסת שנוכחים כאן הם אנשים שחתמו על ההסתייגויות ויש להם עניין, גם אם לא אישי ישיר בהצבעה, לפחות אישי עקיף בהצבעה, כי הם באים לכאן לצורך הגנה על אינטרסים של העוזרים שלהם. חברי ועדת הכנסת – גזירה היא מן השמים שהם צריכים להחליט בעניין הזה, גם אם הם חתמו על ההסתייגויות וגם אם יש להם עוזרים. אלה שאינם חברי כנסת ונמצאים פה, אם הם יודיעו לי שהם משתתפים בהצבעה על תקן שחבר הכנסת ברכה מחליף את חבר הכנסת טיבי, חברת הכנסת אילנה כהן מחליפה את חבר הכנסת עמיר פרץ, חבר הכנסת רן כהן מחליף את חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת יאיר פרץ מחליף את חבר הכנסת יצחק כהן, זה בסדר.

פרופ' גרונאו, יש לי הצעת פשרה, כדי שלא נצביע בניגוד לדעתכם. השאלה היא שאלה עקרונית. אם אציע הצעת פשרה, שתיראה לכם, האם אתה חושב שאתם יכולים, בהתייעצות בינך לבין עו"ד גילאור, להחליט שאתם מוותרים על ההצבעה, כדי שלא נימצא במצב שבו ועדה מצביעה ואולי לא מאשרת את כל ההמלצות שלכם? אני חושב שתוכלו לחיות בשלום עם הצעתי, שעלותה היא אפילו לא חצי מהסכום של חמישה מיליון שקלים.

אנחנו ישבנו, ההצעות היו על שולחננו.

לא ההצעה שלי. ההצעה שלי היא לאשר שתיים משלושת ההסתייגויות רבות המשתתפים, לא לאשר את שתי ההסתייגויות מעוטות התומכים, ועל אחת מההצעות מבין השתיים לא לתת את הסכום המלא שמתבקש. אני אגיע אתך לתקציב של עד מיליון ו-200,000 שקלים.

אני רוצה לערער על הסכום שנקבע פה על-ידי החשבות.

אתה יכול לערער. אני מרגיש לא בנוח עם ה"מסחרה" שאני עושה. עשיתי את ה"מסחרה" הזאת כדי לשמור על כבודה של הוועדה הציבורית.

כבודה של הוועדה הציבורית לא נקבע על-ידי ההצבעה, כבודה של הכנסת נקבע על-ידי ההצבעה. אתם תנהגו לפי שיקול דעתכם.

אני מבין שהתשובה היא לא.

אני רוצה לחדד ולייחד כמה מלים לגבי משימתה של הוועדה הציבורית. בכוונה אני מדבר בצורה מורחבת וכללית. כמובן שאנחנו, בהחלטות שלנו ובהמלצות שלנו, לא יכולים לכוון ולרצות את כל האינטרסים ואת כל הפניות שהיו בנושא הזה. הסמכות לקבוע את השכר של חברי הכנסת, כידוע לכם, מסורה לכנסת עצמה, באמצעות ועדת הכנסת. הכנסת מיוזמתה נמנעה מהחלטה עצמית בעניינים אלה, והיא נזקקה לפיקוח הציבורי הוולונטרי, שהוא מחמיר עם הכנסת. הכנסת מחמירה עם עצמה, ומשמשת בזה דוגמה ציבורית הולמת. הכנסת מיוזמתה ומבלי לגרוע מסמכותה הגיעה כבר לפני שנים רבות למסקנה שמן הראוי שוועדה חיצונית תמליץ על שכר חברי הכנסת, על גובהו, על התנאים הנלווים אליו, כולל תנאי עבודתם של חברי הכנסת וכל הנושאים שיש בהם כדי להעלות את תפקודם ולתרום לאיכות השירות שהם מעניקים לציבור בכנסת, בין היתר בנושא שאנחנו דנים בו, נושא העוזרים הפרלמנטריים. ועדת הכנסת דנה בהמלצות השונות, והיא פועלת בדרך-כלל לאורן. בכך קבעה הכנסת נוהג, שהוא שריר וקיים כבר שנים, לפיו היא לא קובעת את שכר חבריה ואת התנאים מבלי שהעניין יעבור את המבחנה של הוועדה הציבורית הבלתי תלויה. נוהג זה מטרתו להגדיל את אמון הציבור בנבחריו, למנוע לזות שפתיים של חשש של ניגוד עניינים ציבוריים וביקורת ציבורית שאולי אין לה יסוד. זה שלב שני שאנחנו מגיעים לדיון בנושא הזה, וזה שלב שכפי שאמר יושב-ראש הוועדה, אין אחריו ולא כלום, צריך להצביע ולהחליט. הזכות והסמכות מסורה לכם ושמורה לכם.

אתם צריכים להבין, שרק בנושאים שהם באמת כבדי משקל וחמורים דיים שיש בהם באמת סטייה מהותית ראוי ונכון לסטות מהמלצות כאלה. לכן אני מציע שהשיקולים יהיו באמת שיקולים שראויים לחברים שדנים בזה ממרום הציפור.

אנחנו עוברים להצבעה לגבי ההשגה לעניין סעיף 9, בנושא חישוב הוותק. מי בעד הצעת הוועדה, כפי שהיא? מי בעד ההשגה? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד הצעת הוועדה כפי שהיא – 2
בעד ההשגה – 8
נמנעים – 2

תודה רבה. ההשגה התקבלה.

אנחנו עוברים להשגה הבאה, שנוגעת לסעיפים 9 ו-14, ועניינה תשלום רטרואקטיבי בעבור ותק. מי בעד הצעת הוועדה בלא ההשגה? מי בעד ההשגה? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד הצעת הוועדה כפי שהיא – 10
בעד ההשגה – 3
נמנעים – אין

ההשגה לא התקבלה.

עניינה של ההשגה הבאה הוא השתתפות בהוצאות כלכלה ונסיעה. אני מבקש לחרוג מסדר הדיון, ולהציע את ההצעה שלי. ההצעה שלי היא לשלם את החצי מהסכום הנקבע בהשגה הזאת, כך שבמקום 600 שקלים ישולמו 300 שקלים.

מי בעד הצעת הוועדה? מי בעד ההשגה להוסיף 600 שקלים? מי בעד ההשגה להוסיף 300 שקלים?

ה צ ב ע ה
בעד הצעת הוועדה כפי שהיא – 1
בעד ההשגה להוסיף 600 שקלים – 7
בעד ההשגה להוסיף 300 שקלים – 5

ההשגה על המלצות הוועדה להוסיף את הסכום של 600 שקלים כהשתתפות בהוצאות כלכלה ונסיעה היא זאת שזכתה ברוב, והיא זאת שתהיה אפוא החלטת הוועדה.

אנחנו עוברים להצביע על ההשגה של חבר הכנסת שאול יהלום, שאומרת ששכר העוזר המנהלי ייגזר כ-90% משכר העוזר המקצועי. מי בעד הצעת הוועדה כפי שהיא? מי בעד הצעת שאול יהלום, שההשגה הזאת תתקבל? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד הצעת הוועדה כפי שהיא – 4
בעד ההשגה – 8
נמנעים – אין

ההשגה של חבר הכנסת יהלום התקבלה.

אנחנו עוברים להצביע על השגתו של חבר הכנסת נסים דהן, שמציע שבמסגרת התקציב המוקצה להעסקת שני עוזרים, בלי חריגה מאותו תקציב, יכול יהיה חבר הכנסת לחלק את עוגת התקציב לשלושה עוזרים, אם ברצונו בכך. מי בעד הצעת הוועדה כפי שהיא? מי בעד ההשגה? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד הצעת הוועדה כפי שהיא – 5
בעד ההשגה – 6
נמנעים – אין

ההשגה התקבלה.

בכפוף להשגות שקיבלנו, מי בעד אישור כל יתר חלקי ההמלצה של הוועדה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

המלצות הוועדה התקבלו, בכפוף להשגות שקיבלנו.

היות שההשגה של חבר הכנסת דהן התקבלה, אני רוצה להבין לצורך ניסוח ההחלטה האם מדובר על כך שזה יהיה חלקיות משרה.

בוודאי.

זאת אומרת, הסכום לאש"ל כפי שהתקבל עכשיו לא יחול על שלושתם.

לא. הכול יחולק לשלושה חלקים.

תודה רבה.







3. אישור מינוי סגנים ליושב-ראש הכנסת

חברי הכנסת אלי בן-מנחם ומיכאל נודלמן התפטרו מתפקידיהם כסגני יושב-ראש הכנסת. אנחנו מתבקשים, כוועדת הכנסת, על-פי הנוהג והנוהל הקיימים, להביא לאישור הכנסת הצעה למינוי סגנים ליושב-ראש הכנסת במקומם.

מטעם סיעת העבודה-מימד, במקום חבר הכנסת אלי בן-מנחם, מועמדת חברת הכנסת קולט אביטל. במקום חבר הכנסת מיכאל נודלמן, על בסיס הסכם רוטציה, שהשתכלל עוד בוועדת ההסכמות, המועמדת היא חברת הכנסת גילה פינקלשטיין.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה רבה. המינוי אושר פה אחד.



הישיבה ננעלה בשעה 11:55