הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 98) (ועדת חינוך), התשס"ה-2005

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
31.1.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 372
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שני, כ"א שבט התשס"ה (31 בינואר, 2005), שעה: 09:30

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 98) (ועדת חינוך), התשס"ה-2005.

חברי הוועדה: היו"ר ראלב מג'אדלה
חמי דורון

עו"ד אביטל שטרנברג – ממונה בכירה (יעוץ וחקיקה), משרד המשפטים
עו"ד עדי ביתן – לשכה משפטית, משרד הפנים
עו"ד יבינה זכאי-בראונר – ע' ליועמ"ש, משרד החינוך, התרבות והספורט
ד"ר חגית מאיר – מפקחת מתאמת, מינהל פדגוגי, משרד החינוך, התרבות והספורט
עו"ד נועה בן אריה – יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי
פיני קבלו – סמנכ"ל שלטון מקומי, מרכז השלטון המקומי
שאול כמיסה – ראש מועצת חצור
דנה חוגרי – מועצת תלמידים ונוער ארצית
שמרי צמרת– ע"פ עסאם מח'ול

עו"ד מרים פרנקל-שור
עידו בן יצחק

יפה שפירא

רשמה: שושנה מקובר



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 98) (ועדת חינוך), התשס"ה-2005

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. בסדר היום יש לנו נושא קצר; ידידי חבר הכנסת חמי דורון ביקש להאריך את כהונתה של וועדת המשנה לתכנון ובניה בנושא בדיקת מטמנות אשפה. כהונתה מסתיימת ב-31 במרץ. חבר הכנסת דורון, אולי תסביר במספר מילים מדוע ההארכה נחוצה?

החומר שמצטבר, אותו אנחנו מקבלים, הנו עצום. כבר היינו במספר מטמנות, ובכל פעם אנחנו מגלים דברים חדשים – מטמנות פירטיות חדשות, שצצות חדשות לבקרים בכל רחבי הארץ; מטמנות שנמצאות בעיקר בנושא של פסולת בנין. בוועדה הזאת אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד לאיכות הסביבה, וכנראה אנחנו רוצים גם לקדם מספר הצעות חוק בנושא הזה. לכן אנחנו זקוקים ליותר זמן, ומבקשים להאריך זאת עד ל-31 באוגוסט – עד תום מושב הקיץ.

אנחנו מעריכים מאוד את פעילותה של ועדת המשנה בראשותה של חבר הכנסת חמי דורון. חבר הכנסת דורון עושה עבודה יפה ונחוצה לכלל החברה הישראלית. אנחנו ניענה בחיוב לבקשתו להאריך את כהונתה מ-31 במרץ. לגבי התאריך – לכמה חודשים ולכמה זמן – אנחנו נתייעץ ונודיע לך בכבוד הראוי. אנחנו בטוחים שתמשיך לעשות עבודה פוריה וטובה. סע לחו"ל – דרך צלחה. תחזור בשלום – זה הכי חשוב; אני רוצה אותך לידי הרבה זמן. אנחנו נסייע לך בכל דרך אפשרית. תרגיש כאן תמיד בבית - אנחנו רוצים אותך איתנו. שלא תחשוב לרגע משהו אחר.

הוא מסתלבט עליי – ככה זה במפלגת העבודה.

הוא חבר שלי.

ברשותכם, נציג את המוזמנים שהגיעו. נהפוך זאת למנהג של קבע כדי שנדע מי נמצא ועם מי יש לנו הכבוד להיות.

נתחיל לדון בהצעת החוק של חבריי – בראשם חמי דורון, רוני בריזון, רשף חן ואהוד רצאבי – בנושא פקודת העיריות. הם מבקשים שבכל עיריה תהיה ועדת חינוך חובה. אנחנו נפתח את הדיון. חבר הכנסת דורון, בבקשה.

ההצעה עברה בקריאה ראשונה, כפי שניסחנו אותה כאן וכפי שהגענו כולנו כאן להסכמות. לא היתה לה שום התנגדות גם בקרב אלו שעלו והשתתפו בדיון בנושא החוק הזה בקריאה הראשונה במליאה. אני לא רואה כל סיבה שלא לאשר את החוק כמות שהוא לקריאה שניה ושלישית, בדיוק כפי שסוכם וכפי שהוא עבר כאן בהכנה לקריאה ראשונה.

אני מניח שחבר הכנסת דורון יודע כי יש סיבה לכך שאנחנו רוצים לשמוע את הגורמים שהזמנו לדיון כאן – יש להם מה להגיד; אחרת היינו עושים תקדים, ומדלגים ישירות לקריאה השניה והשלישית.

הם כולם היו שותפים לקריאה הראשונה.

גברתי היועצת המשפטית, בבקשה.

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (מס' 98) (ועדת חינוך), התשס"ה-2005

סעיף 1 – הוספת סעיף 149ט

"בפקודת העיריות, אחרי סעיף 149ח יבוא:

סעיף 149ט – ועדת חינוך

(א) המועצה תבחר ועדת חינוך שתפקידה ליזום ולתכנן פעילות בתחומים הנוגעים לחינוך; הוועדה תגיש לאישור המועצה את תכניותיה ותפקד על ביצוע התוכניות המאושרות; כן תייעץ הוועדה למועצה בתחומים כאמור.

(ב) חברי הוועדה יהיו –

(1) ראש העיריה או ממלא מקומו לפי הוראות סעיף 14(ג) בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שלושה עד ששה חברי מועצה;

(3) שני נציגים של בתי ספר שבתחום שיפוטה של העיריה, שהם מנהלי בית ספר או סגניהם, האחד מבית ספר שניתן בו חינוך יסודי שייבחר על ידי הסתדרות המורים, והאחר מבית ספר שניתן בו חינוך על-יסודי שייבחר על ידי ארגון המורים העל-יסודיים;

(4) נציג ועד ההורים העירוני;

(5) יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, ואולם אם אין הוא זכאי להצביע בבחירות לעיריה לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, תבחר מועצת התלמידים העירונית נציג אחר במקומו הזכאי להצביע בבחירות כאמור."

כנראה נשמט כאן משהו: בסעיף קטן (ב)(2) כתוב "שלושה עד ששה חברי מועצה". זהו המספר עליו סיכמנו, אבל צריך להיות כתוב שאחד מהם לפחות יהיה נציג האופוזיציה.

לא צריך לכתוב את זה – דיברנו על כך בישיבה הקודמת; ברגע שבו יש לנו את סעיף 150א, שקובע כי ההרכב הסיעתי של המועצה, במקום שבו בוועדה מסוימת לא נקבע הרכב אחר, אנחנו הולכים ל-deafult של סעיף 150א, שקובע כי ההרכב הסיעתי יתאם ככל הניתן את הרכב המועצה, ולפחות אחד יהיה חבר אופוזיציה. סעיף 150א אומר את זה במפורש.

אם כך, אין בעיה.

בהרכב, כפי שאנחנו מגיעים אליו - בין 3 ל-6 חברי מועצה - בשתיים לפחות מתוך האופציות הללו אנחנו מגיעים למצב שבו יש לנו מספר זוגי של חברי וועדה. לפיכך, אנחנו צריכים תמיד לוודא שלא יהיה לנו מספר זוגי של חברי הוועדה.

או שליושב ראש הוועדה – ראש הרשות במקרה הזה – יש קול כפול בהצבעה שיש בה תיקו, כמו ועדת תכנון ובניה.

אז כאן אנחנו צריכים ליצור תיקון מיוחד. זאת משום שהנושא של קול נוסף ליושב ראש הוועדה קיים רק בוועדה הזאת. בוועדות אחרות אין לו קול נוסף. בנוסף, התוספת השניה לפקודת העיריות, שדנה בנושא של הצבעות - ולפחות הנוהל של ישיבות ועדות חל לכאורה גם על הישיבות האלה – לא נותנת קול כפול. אם כן, נצטרך ליצור כאן את המנגנון הזה, אם אנחנו רוצים - - -

אם כן, צריך לרשום: "ובלבד שהמספר הכולל יהיה מספר אי זוגי".

אני רוצה להוסיף להשלמת התמונה שפקודת העיריות קובעת: היו הקולות שקולים בוועדה, יבואו ההצעות השקולות להכרעת המועצה עצמה. כלומר, אין ליושב ראש קול כפול. אם נוצר וטו זה צריך לחזור למועצה - - -

למה לסבך את החיים? אפשר לקבוע מספר אי זוגי, וזהו. לשם מה אנחנו צריכים לדון בכל האפשרויות האלה?

לא צריך לקבוע את המספר, אדוני היושב ראש. די בכך שנכתוב הוראה, לפיה על המספר הכולל של חברי הוועדה להיות אי זוגי.

זה חשוב – כי יכול להיות שיש יישובים שבהם לא יהיה נציג עירוני, כפי שעידו העיר בצדק. במקרה הזה אנחנו גם צריכים את ההוראה הזאת. אנחנו נכתוב הוראה כוללת.

אם כן, זה צריך להיות לדעתי תוספת של סעיף קטן (6)?

אנחנו כבר נוסיף אותו.

הערה נוספת – ואני מניחה שזה נאמר כאן יותר מפעם-פעמיים – לגבי סעיף קטן (5): יושב ראש מועצת תלמידים עירונית. הסכמנו כאן שיכול להיות מצב שבו אין לנו מועצת תלמידים עירונית, ואז אין נציג. כלומר, לא מצאנו את האלטרנטיבה של נציג אחר.

אמרנו בצורה מפורשת שבמקרה כזה קרוב לוודאי שהרשות המקומית תרצה ליצור מצב שבו כן תהיה מועצה עירונית. זה תלוי בתלמידים בסך הכל – הם לא זקוקים לאישורו של ראש העיר כדי להקים מועצת תלמידים עירונית.

הערה נוספת, לסעיף קטן (א). אני חושבת שדיברנו על כך, וגם משרד הפנים העיר על כך בישיבה הקודמת: את המילה "תפקח" אנחנו רוצים לשנות למילה "תעקוב".

זה הפיקוח.

- - -

בדיוק כפי שאמרו עו"ד שטרנברג ועדי ביתן, המילה "תפקח" יוצרת איזשהו מעמד לוועדה, מעמד שלא קיים היום בוועדות החובה העירונית. ועדות החובה העירוניות הן בדרך כלל ועדות מייעצות; ועדות שמנסות להתוות וליזום איזשהן פעילויות, אבל הן אינן ועדות שיש להן סמכויות פיקוח. המילה "לפקח" יוצרת איזושהי קונוטציה של מתן סמכות לוועדות החובה, שלא קיימת להן היום בדין.

על מה היא תפקח? היא לא תפקח על תוכניות הלימודים, אלא על ביצוע תוכניות שהיא יזמה ושהמועצה אישרה.

נכון – זו בדיוק המשמעות.

אלו הן סמכויות שאנחנו בדרך כלל לא נותנים לוועדות החובה. וכשמדובר בתוכניות שהיא עצמה יזמה, די בכך שהיא תעקוב אחר ביצוען.

אלו אינן סמכויות. מהי סמכות? עם הסמכות באה גם הזכות להטיל איזושהי סנקציה, שאינה נמצאת כאן; היא לא קיימת – אנחנו לא מתכוונים לעשות את זה. סמכותה של הוועדה היא באמת לפקח ולראות שהדברים הנעשים. למעשה, הפיקוח הוא המעקב שלי אחרי הדברים.

אני חייבת להעיר בענין הזה: לאורך כל הדרך, הקפדנו על הסמכויות לגבי ועדות - ובמיוחד ועדות מן הסוג הזה, שמערבות גם מי שאינם נבחרי ציבור; דהיינו, יש להם סמכויות ולמעשה אין להם אחריות. למילה "פיקוח" יש משמעות משפטית מאוד מסויימת. אולי אתה לא רואה אותה; אנחנו רואים אותה: המילה "פקח" ו"פיקוח" נושאות בחובן סמכויות. אני לא רוצה שבעוד כמה שנים ניתקל בשאלה פרשנית. אם מבחינתנו המילה "תעקוב" משרתת את אותה תכלית, אני מציעה להמיר את המילה "פיקוח" במילה "מעקב". אחרת אנחנו נהיה בקושי מבחינת הסמכויות השלטוניות שאנחנו נותנים לוועדה הזאת.

משרד הפנים העיר זאת גם בפעם הקודמת וגם כשהעבירו לנו את הנוסח – בזמנו שלחתי לעידו את ההערות שלנו. אנחנו גם הצענו את המילה "לעקוב" - - -

כלומר, אם אני מבין נכון, היועצות המשפטית של משרד המשפטים, משרד הפנים ומרכז השלטון המקומי - כולן בדעה אחת, לפיה יש להחליף את המילה "לפקח" במילה "לעקוב".

אין לי בעיה.

אני מבקשת להעיר לגבי סעיף קטן (5): נאמר בו "יושב ראש מועצת התלמידים העירונית". לפני כעשר שנים, מועצות התלמידים ומועצות הנוער העירוניות התאחדו. יש רשויות שיש בהן "מועצת תלמידים ונוער", ו"מועצת תלמידים" בנפרד, שדואגת רק לבתי הספר. צריך להוסיף כאן למועצת התלמידים את המילה "והנוער", כיוון שהקונוטציה של "תלמידים ונוער" שונה מזו של "מועצת תלמידים".

השאלה היא אם מדובר בגוף שונה.

זה תחת אותו מינהל. אתן לך את הדוגמה של העיר תל אביב: שם יש מועצת תלמידים ונוער, ובנוסף לכך יש מועצת תלמידים עירונית, שאחראית יותר על הכיוון של בתי הספר – לדאוג רק לזה.

אלו הם שני דברים שונים.

לא הבנתי כל כך מדברייך מהו תפקידה של מועצת תלמידים ונוער עירונית?

זהו השם הרשמי של מועצת תלמידים ונוער ארצית.

שתיהן נבחרות?

שתיהן נבחרות. אם ניקח לדוגמה את העיר תל אביב, נציגי מועצת התלמידים העירונית בתל אביב הם אותם נציגים שנמצאים במועצת תלמידים ונוער. ההבדל הוא הם נפגשים פעם נוספת כדי לדון בבעיות בתוך כותלי בית הספר. לכן, יש קונוטציות שונות.

מהו תפקידה של מועצת תלמידים ונוער עירונית?

ההבדל בין מועצת תלמידים ונוער עירונית לבין מועצת תלמידים הוא הנציגויות. במועצת התלמידים והנוער העירונית יש נציגות של תנועות הנוער ושל מועצות שכונתיות. לא מדובר רק בנציגות של בתי ספר שונים.

אנחנו התכוונו למועצת התלמידים הנבחרת, נכון?

שתיהן נבחרות.

מלבד העיר תל אביב, יש מצב נוסף כזה?

לי נתנו את הדוגמה של תל אביב. השם הרשמי של הגוף שאותו אני מייצגת כאן – מועצת התלמידים והנוער הארצית, לא מועצת תלמידים ארצית.

השם "מועצת תלמידים ונוער" מתייחס כנראה גם לחינוך לא פורמלי, בעוד "מועצת התלמידים" מתייחס אך ורק לבתי הספר. היות שאני מניחה שסמכותה של הוועדה העירונית מתייחסת גם לחינוך הלא פורמלי, יכול להיות שמן הראוי להכניס - - -

גם זאת שאלה: זה מעורר כאן עכשיו איזשהו דיון שאיננו פשוט. השאלה היא אם ועדת החינוך הרשותית כוללת נציגים של מועצות תלמידים עבור החינוך הלא פורמלי, זאת בשעה שלמעשה הקידום של אותו חינוך נעשה בצורה שאם היא לא ממומנת על ידי משרד החינוך, הוא נעשה בדרך וולנטרית על ידי הרשות.

עו"ד בן אריה, מהי הסכנה בשינוי?

זה ממש היפוטטי כרגע, כי אני עדיין לא יודעת להצביע בדיוק על השוני בין שני הגופים הללו; אבל נניח שמדובר במקום שבו זהו גוף שמייצג גם את החינוך הלא פורמלי, ונניח שהנציגים שיקחו חלק בוועדת החינוך הם דווקא אלו שבאים מתחום החינוך הלא פורמלי. אני מניחה שהאג'נדה שלהם תהיה לקדם דווקא הקמה או יוזמות של בתי ספר דמוקרטיים ושל בתי ספר פתוחים. זה יכול להיות דבר ברוך כשלעצמו, ואפשר בהחלט לפעול ולקדם את הנושאים הללו, אבל יכול להיות שהדברים הללו אינם עומדים בסדר היום שלה.

אין עמדת ממשלה בענין הזה. בכל אופן, מדובר בחבר אחד, כך שאני חושבת שהמשקל שלו בכל מקרה לא יהיה מכריע. כך שזאת לא שאלה קרדינלית.

לא – לא שאלה קרדינלית.

אם זאת איננה שאלה קרדינלית, אני מציע להתקדם.

הבעיה היא אחרת: אני לא מכיר הרבה ערים שיש בהם מועצת תלמידים ונוער מאוחדת. אולי זה קיים בתל אביב.

יש מקומות נוספים, מלבד תל אביב?

גם אני לא מכירה. אני כן יודעת שבירושלים, למשל, אני נציגת מועצת תלמידים ונוער עירונית, לא מועצת תלמידים עירונית.

אז זה גם בירושלים?

בכל המועצות העירוניות מדובר במועצת תלמידים ונוער עירונית. אין דבר כזה – מועצת תלמידים עירונית. לפני כעשר שנים מועצת התלמידים העירונית ומועצת הנוער העירונית התאחדו בכל הרשויות בארץ. המועצות הרשותיות של התלמידים מאוחדות עם המועצות הרשותיות של הנוער. אם כן, זה ביחד; זה שם שהולך ביחד. אין מועצת תלמידים.

איפה זה קיים?

בירושלים, בתל אביב ובחיפה.

בחיפה יש מועצת תלמידים עירונית?

יש מועצת תלמידים ונוער עירונית. אנחנו פועלים ביחד.

אני מבין שלמשרד הפנים, למשרד המשפטים ולמרכז השלטון המקומי אין התנגדות לתיקון.

אני מבקשת להתייחס לכך, אדוני: אנחנו קובעים כאן בפקודת העיריות דבר שהוא נכון לכל העיריות. אנחנו זקוקים ליותר מידע על מנת להחליט – זוהי הפעם הראשונה שבה הנושא הזה עולה. אם יש מועצות תלמידים ונוער בירושלים, תל אביב וחיפה, זה עדיין לא אומר שכך הוא המצב בכל העיריות.

לפיכך, לפני שאנחנו מקבלים איזושהי החלטה לגבי קביעת החברים, שתהיה נכונה לכולם, השאלה היא האם מרוב שאנחנו רוצים לכלול את כולם לא יהיה בסופו של דבר נציג למועצת תלמידים ונוער עירונית.

- - -

מועצת תלמידים ונוער היא לא מועצת תלמידים עירונית. זאת בדיוק הבעיה.

עו"ד יבינה זכאי, האם יש לך איזשהו מושג?

הדבר המעניין ביותר הוא שישבו לכל אורך הדרך כאן נציגים של מועצות תלמידים, והם מעולם לא העלו את זה.

יכול להיות שכל אחד מושך לכיוון אחר, כי אני לא זוכרת מה התלמידים שהיו כאן ייצגו.

דווקא אתם היה הכי קשה – כל אחד מהם משך לכיוון אחר.

זאת הסיבה לכך שבאמת החלטנו שזאת תהיה מועצת תלמידים עירונית.

נכון - כיוון שזה נכון גם לגבי ועדות אחרות.

ברוב הערים, ועדת החינוך עוסקת בעיקר בנושאים של החינוך הפורמלי, כי היא עוקבת אחרי מה שקורה בתוך המערכת. זה מה שעושה הוועדה. בתוך העיריות יש כל מני ועדות שמכירים. כך למשל, בנושא של תנועות הנוער - יש ועדה לתנועות נוער כמעט בכל הרשויות המקומיות. יש ועדות "דור צעיר" כמעט בכל הרשויות המקומיות. אלו הן ועדות רשות, אבל כמעט כל הרשויות מקימות אותן. לכן אמרנו שלגבי הוועדה הזאת נציב מישהו שבאמת עובד מול תלמידים בבתי הספר. זה מה שסוכם בסופו של דבר.

אפשר להציע פשרה: "מועצת תלמידים עירונית", ובמקום שבו יש מועצת תלמידים ונוער? כך, במקום שבו יש מועצת תלמידים ונוער – בחיפה, ירושלים--

זה בכל הרשויות בארץ.

אין בכל הרשויות – למה את אומרת שזה קיים בכל הרשויות בארץ? ברחובות אין, בנס ציונה אין, בראשון לציון אין - פרמלנט הנוער לא מאוחד עם המועצה העירונית. במקום שבו יש פרלמנט נוער, הוא לא מאוחד. זאת איננה ועדה משותפת כפי שאת מציגה את זה.

- - -

חבר הכנסת דורון, מדוע לא נלך בהתאם להצעתו של היושב ראש? היא פותרת את הקושי.

אני יודע מי זו מועצת תלמידים עירונית; אני לא יודע מי זו מועצת תלמידים ונוער. אני לא יודע מי הגוף הזה בכלל, עם כל הכבוד. אנחנו יודעים מי הגוף הזה, שנקרא מועצת תלמידים עירונית. זה שבאיזשהו מקום החליטו לאחד בתוך מועצת התלמידים, והחליטו בעיריה כזאת או אחרת לעשות את זה כדי לחסוך במשאבים שלהם ולהפוך את זה לגוף אחד - - -

זה הוחלט במועצת התלמידים הארצית.

מה זה "הארצית? יש לוועדה הזאת מעמד סטטוטורי?

לשום גוף כזה אין מעמד סטטוטורי. לחלק גדול מהגופים שאליהם אנחנו מתייחסים כאן אין מעמד סטטוטורי, וזוהי הפעם הראשונה שבה אנחנו מזכירים אותם בחוק.

עו"ד שטנרברג, אני יודע מיהו הגוף שנקרא מועצת תלמידים. זה גוף שקיים לאורך שנים.

חבר הכנסת דורון, הצעתו של יושב הראש פותרת את הקושי. אני לא מבינה למה אנחנו מתווכחים.

אומרת האחראית אצלנו במשרד – בררתי אתה כרגע טלפונית - שזה לא משנה אם יהיה רשום "מועצת תלמידים עירונית ונוער". בסופו של דבר זה היינו הך – זה אותו גוף. זהו גוף יציג, אבל זה איננו תאגיד שרשום ברשם החברות, ששמו משנה לענין הזה.

אם השם איננו משנה, כיוון שבפקודת העיריות, בוועדה לקידום מעמד הילד, כתוב: "יושב ראש מועצת התלמידים העירונית", אני מציעה להישאר ב"יושב ראש מועצת התלמידים העירונית".

אתם, נציגי מועצת התלמידים, תבינו את זה ותראו את זה מבחינתכם כמועצת התלמידים העירונית והנוער. כי אנחנו מתכוונים לכך, ונגיד את זה גם בהסבר.

אין דברי הסבר להצעת החוק, אבל יש נאום של יושב ראש הוועדה במליאה, ואנחנו נכין את זה - - -

אנחנו נאמר את זה כדי שיהיה לכם כיסוי לדברים. אנחנו רוצים להיות צמודים גם לדברים - - -

יש לי הערה נוספת: נאמר לי על ידי נציגה שהיתה כאן בפעם הקודמת בענין הזה, שהיא דיברה עם חבר הכנסת חמי דורון לאחר הישיבה, והוא אמר לה שאם היושב ראש לא מעל גיל 17, לא יהיה נציג של המועצה.

לא מדויק.

זה לא מדוייק. ההסדר אומר כך: הנציג יהיה יושב ראש מועצת התלמידים העירונית, אך ך בלבד שהוא זכאי להצביע בבחירות. אם הוא לא זכאי להצביע בבחירות, ייבחר נציג אחר במקומו שיהיה זכאי להצביע. כלומר, תמיד תשארו עם נציג, ובלבד שיש לו זכות בחירה.

והוא ייקבע על ידכם. המחליף ייקבע על ידכם.

חברות, יש לכן מה להוסיף על הדברים?

יש לי שאלה ליועצת המשפטית: שמות ארגוני המורים – האם מדובר בעמותות או בגופים מוכרים - - -

בהכנה לקריאה ראשונה דנו בכך דיון ארוך. הארגונים הללו מופיעים כבר בחקיקה הראשית. אנחנו לא נותנים מעמד למישהו שעדיין לא - - -

גברתי לא היתה בישיבה הקודמת?

היא היתה באיטליה.

אתה לא מרגיש שקיבלנו היום תוספת של תגבורת?

אבל היה נציג של משפט המשפטים.

סביר להניח – הם תמיד מגיעים לדיונים.

אני מציע שתקראי את הפרוטוקול – זה מאוד חשוב.

קראתי את הפרוטוקול.

זה מופיע שם בצורה מאוד יסודית.

ברשותכם, היועצת המשפטית תסכם את הענין.

שני שינויים התקבלו: (א) בתפקיד הוועדה, במקום "תפקח" – "תעקוב אחר"; (ב) נוסיף הוראה כללית, לפיה סך כל מספר חברי הוועדה יהיה אי זוגי. אלו הם שני השינויים שהתקבלו להצעת החוק.

אם כן, נצביע. מי בעד?

הצבעה

בעד ההצעה לאשר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית – פה אחד

ההצעה לאשר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, נתקבלה

ברכות לכל מי שתרמו את חלקם. תודה רבה על ההשתפות הנעימה והתורמת.


הישיבה ננעלה בשעה 10:00