ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 01/02/2005

פרוטוקול

 
פיס אירופה

2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
1.2.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, כ"ב בשבט התשס"ה (1.2.2005), שעה 11:00

(הישיבה התקיימה בשפה האנגלית, להלן התרגום)
סדר היום
ציון 60 שנה לפועלו של חסיד אומות העולם ראול ואלנברג
נכחו
חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
מרינה סולודקין
מוזמנים
השר נתן שרנסקי
פרופ' ביאלובסקי
לואיס דה דארדל
מרדכי פלדיאל
מקס גרונברג
מריו אנבין
לארי קצברג
ישי העצני
מנהלת הוועדה
דנה גורדון
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ
תורגם על-ידי
פרוטוקול


ציון 60 שנה לפועלו של חסיד אומות העולם ראול ואלנברג
היו"ר קולט אביטל
אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות. זאת ישיבה מיוחדת שמוקדשת לזכרו של ראול ולנברג. מפאת כבוד האורחים שאינם דוברי עברית אנחנו נעשה מעשה מיוחד, שאנחנו בדרך כלל לא עושים אותו בוועדה הזאת או בכנסת. אנחנו פשוט ננהל הישיבה הזאת היום באנגלית ברשותכם. אני לא בטוחה שיושב ראש הכנסת היה מאושר מזה, אבל בכל זאת, אנשים שהם תרמו כל כך הרבה להיסטוריה היהודית ולהמשך קיומו של העם היהודי שנמצאים כאן אתנו היום, מזכים אותנו להתנהל ולהתנהג בצורה יוצאת דופן.

בוקר טוב יש לי הכבוד לפתוח ישיבה מיוחדת של הוועדה שלנו שמוקדשת לזכרו של ראול ולנברג. כולנו יודעים איזה איש יוצא דופן ובלתי רגיל הוא היה שחי ופעל באומץ גדול ותוך חזון רב בנסיבות בלתי רגילות וזה קורא לפחות להתנהגות יוצאת דופן מצידנו. אנחנו בדרך כלל לא נוהגים לנהל את הישיבות בכנסת בשפה זרה אבל בגלל הביקור שלכם ובגלל החשיבות שאנחנו מייחסים להזדמנות המיוחדת, אנחנו ננהל לכבודכם, לזכרו, את הישיבה באנגלית.

אנחנו חווינו בשבועות האחרונים טקסים רבים שהחזירו לנו הרבה זכרונות אפלים, אלה של השואה, כשציינו בשבוע שעבר בכנסת את יום השנה השישים לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ ראינו אז את כל התמונות שהיו בטלביזיה ובוודאי רבים מאיתנו ראו בטלביזיה את הטקס שהתקיים באושוויץ עצמה. כיהודים טבעי הוא שאנחנו מדברים על אותן טרגדיות אך בצד אותן טרגדיות שאי אפשר לתאר במלים שעלו בגורלו של עמנו, עלינו לזכור גם שעות של אומץ לב, שעות של גדולה. אנחנו צריכים לזכור גם את אותם אנשים מעטים אך בני אדם טובים מאד שעזרו לנו במשך השעות האפלות האלה. ראול ולנברג, אפילו בין האנשים הבלתי רגילים האלה היה יוצא דופן. שום דבר לא הצביע על כך שאותו איש צעיר בן 32, שבא ממשפחה בעלת אמצעים, משפחת בנקאים ודיפלומטים, ילך ויסכן את חייו בהונגריה. אני מבינה שהוא לא רק פעל כדיפלומט מיומן ביותר עם הרבה כוח דמיון אלא גם כשחקן. כשרון המשחק שלו עזר לו כנראה לשחק את התפקיד.

אנחנו יודעים היום שהוא הציל לפחות מאה אלף יהודים ממוות בטוח. אנחנו יודעים שהגרמנים ניסו ללא הצלחה להרוג אותו והוא ניצל. האירוניה היא שאחרי שהוא ניצל, עם השחרור כשהצבא הרוסי צעד פנימה, הוא נתפס ונלקח לרוסיה היכן שהוא נשאר גיבור ללא קבר. אני באופן אישי עקב עברי הדיפלומטי, במהלך השנים נעשו נסיונות רבים ללא הצלחה לברר מה קרה. אני יודעת שגם מצדנו נעשו דברים טובים. במהלך השנים אנחנו יודעים שברית המועצות סירבה לקחת אחריות ורק עם שינוי השלטון, השלטונות הסובייטיים בפעם הראשונה הודו ונתנו לנו גירסה אחת על מותו. אני לא בטוחה עד היום אם זו האמת, אם זה נכון אבל אנחנו כאן נציין את זכרו, היום כאן בוועדה ולאחר מכן בסביבה רחבה יותר אנחנו נצדיע לו.

אנחנו מבקשים לברך אתכם בני משפחתו על היותכם כאן איתנו, להודות לכם באיחור רב אבל באופן אישי על כל מה שהוא עשה ולקוות שכולנו לא רק נשמור לעד את זכרו אלא שפעולותיו וזכרונו יישמרו כמשהו אשר ישרה על כולנו לא לעבור תקופה חשוכה כזאת שוב. תודה לכם וברוכים הבאים.
אני רוצה לבקש ממר שרנסקי לומר מספר מלים.
השר נתן שרנסקי
תודה לך גברתי יושבת הראש. אני גם רוצה לברך את לואיז דה דארדל ומרי דופו שלמי שאינו יודע, הן שתי האחייניות של ראול שיחד עם כל המשפחה מובילות את המאבק לחקירת האמת על האישיות המופלאה של ראול ולנברג. אני רוצה גם לברך את יושב ראש הוועדה לשחרור ולנברג וכמובן את שגריר... כאן אתה רואה היום הרבה ניצולים שבאו ויודעים מיד ראשונה כמה נוראים היו הימים האלה וכמה שונים היו התפקידים וכמה אור נתנה באותם ימים העבודה של ראול ולנברג ... ... מחוברת לאותה תרומה הירואית ייחודית מוחלטת, דוגמה ייחודית כיצד יכול אדם אחד, בזמן שכל העולם נכבש על ידי הרשע, לבצע שינוי בלתי ייאמן כזה. אולם עם כל העובדות אלו, אנחנו לא יכולים לומר בישראל ובעולם הפתוח כי עשינו כל שניתן לעשות כדי לדעת את האמת, כדי לדעת את כל מה שקרה לראול ולנברג. יש הרבה עדויות שהוא היה חי אחרי שנת 1947, השנה שבה באופן רשמי הוא נהרג.

אני הייתי נרגש מאד כאשר אנחנו השגנו את המטרה שלנו. נתנו לי את כרטיס הרישום שלי מכלא ולדימיר. בשנת 1990 לאחר מאמצים רבים ועדה מיוחדת נתנה אפשרות להגיע לכלא ולדימיר בו הייתי כלוא שנים רבות, כדי לבדוק את הארכיב שלו ולדבר עם אנשים שעבדו בבית הכלא. כך קיבלנו מידע מסויים עליו מאחר ושהה שנים רבות בבית כלא זה. לכן אני סבור שכל כך חשוב שלא רק שאנחנו היום, מדינת ישראל והכנסת והוועדה שלכם, יש לנו את הכבוד לארח את המשפחה, יש לנו שוב ושוב את האפשרות להביע את רגשות התודה העמוקים של עמנו. חשוב מאד גם שהיתה יוזמה לחוק, מכון שלום יזם את החוק הזה וכמה חברי כנסת דואגים שהחוק יעבור, אשר יחייב אותנו להמשיך לעשות את כל המאמצים לקבל כל פיסת מידע כדי לדעת את האמת על גורלו של ראול ולנברג.

דבר נוסף ואני מקווה שזה יבוא כהמלצה של הוועדה, חשוב מאד שכל העולם ידע על המורשת הייחודית של ראול ולנברג. חינוך מתחיל מבית, אם בבתי הספר שלנו הילדים שלנו לא ידעו מי הוא ראול ולנברג ומה אדם אחד יכול במצב הנורא הבלתי אפשרי להציל עשרות ועשרות אלפים של יהודים, אם אנחנו בבתי הספר שלנו לא נלמד זאת, מה אנחנו יכולים לצפות מהעולם? כך שמאד חשוב שזה ייהפך חלק מתוכנית הלימודים של בתי הספר בישראל ואני מקווה שזו תהיה אחת ההמלצות של הוועדה שלכם, גברתי יושבת הראש. תודה לכם.
פרופ' ביאלובסקי
לפני שנים רבות שמעתי על ראול ולנברג ואז הבנתי שהוא היה גיבור גדול של העם היהודי, שהוא חלק מההסטוריה היהודית וזה מאד חשוב כי תולדות העם היהודי הם היסטוריה לנצח. עתה כשידעתי שעומד להתקיים הדיון הזה, החלטתי לגלות מידע נוסף על ולנברג. היום זה מאד פשוט, אתה פונה לאינטרנט שתי נקישות ואתה צופה בקובץ המתאר את חייו של ראול ולנברג ומאמציו העילאיים להציל את היהודים. אני הבנתי שהוא היה אפילו שנה אחת כאן, פלשתין באותה עת, בחיפה.
באותו מידע נאמר גם, אינני יודע אם זה נכון או לא, שהיתה לו טיפת דם יהודי כי היו כמה גברים רווקים שהגיעו לשבדיה במאה השמונה עשרה והפכו חלק ממשפחת ולנברג, האם זה נכון?
לואיס דה דארדל
כן, למעשה לאמו היתה טיפת דם יהודי. אני מאמינה שזו אחת הסיבות שהוא הרגיש כל כך מעורב בגורלו של העם היהודי.
פרופ' ביאלובסקי
תודה לך. כל העבודה שלו, הצלת העם היהודי, היתה עבודה הירואית. אני מבין שהרכבות היו מלאות יהודים והיו מיועדות לאושוויץ, הוא קפץ אל הרכבת והתחיל לחלק ליהודים תעודות מעבר ואחר כך דרש שהיהודים עם תעודות המעבר יעזבו את הרכבת ותינתן להם האפשרות לעזוב ולעבור למדינות אחרות, היתה זו פעולה מסוכנת ועילאית. בהתאם למספרים שמצאתי פייר ... בהתאם למידע שלו היו באמת כמאה אלף יהודים שניצלו על ידי אדם אחד, זה מספר יוצא מן הכלל. מה שקרה אחר כך, כולנו יודעים, קג"ב זה קג"ב. אנחנו ממשיכים במאמצינו לגלות מה קרה. אנחנו צריכים לזכור לתמיד את ראול ולנברג כגיבור הגדול ביותר של העם שלנו. תודה לכם.
לואיס דה דארדל
יש לי הרבה מה לומר אבל דבר אחד הוא מאד נוגע ללב כאן. הרגשתי שהיום הוא יום מיוחד אבל להיות כאן כשאתם מכבדים אותנו ומדברים באנגלית, אני מצטערת אנחנו לא דוברות עברית, עושה את היום ליותר מיוחד. אני חושבת שזה מאד משמעותי לי, לנו למשפחה וגם לכם פה בישראל.

אני הייתי בת מזל להיוולד בשבדיה אחרי המלחמה במדינה נייטרלית, כך שאינני יודעת דבר על המלחמה למרבה מזלי. אני מעולם לא פגשתי את דודי, הוא נחטף חמש שנים לפני שנולדתי אבל אני יכולה לומר שהוא היה דמות עיקרית במשפחה שלנו. למעשה כילדה קטנה ראיתי את המבוגרים סביבי, ראיתי את אבי, את דודתי, את הסבים, שלי מתלחשים עליו, מנסים לתכנן מה לעשות, מה לעשות הלאה, למי לכתוב והם כל הזמן שאלו את השאלה למה? למה הוא נלקח, למה הוא לא חוזר, מדוע אף אחד לא עוזר לו?

כאשר הסבים שלי נפטרו ב-1980, שלושים וחמש שנה אחרי החטיפה שלו, הם חשו נטושים ומיואשים ואז אבי ודודתי לקחו את עבודתם עליהם. סבתי היתה תמיד אומרת, זו עבודה חשובה להמשיך את הקרב הזה, להביא לשחרורו, להחזיר אותו לביתו לא רק למען ראול ולנברג אלא בגלל שיש מיליוני אנשים שנחטפים באופן שרירותי וזה לא מתקבל על הדעת לאף אשה, לאף אם. כך שהיא עשתה את העבודה עבור כל האמהות בעולם. אני סבורה כי תודות לעבודה שלה, אתם יודעים היום על ראול ולנברג, מלבד כמובן אלה שניצלו על ידו, אחרת הוא לא היה הופך להיות סמל והעם היהודי היה ממשיך להאמין גם היום שלאף אחד לא היה איכפת ממנו. אני חושבת שהידיעה שהיו אנשים שכן עשו משהו, שסיכנו את חייהם, שעברו מארץ לארץ, שהרגישו מעורבים במה שקורה בהונגריה, אני חושבת שזה גורם להסתכל אחרת על מה שקרה על החיים באותה עת.

אני סבורה שבבואו להונגריה הוא לא רק הציל חיים אלא הוא החזיר להם את כבוד האדם שלהם בחזרה. כי ממה שאני שמעתי, ההתעללות ביהודים היתה כזו שהם בקושי האמינו שהם עצמם בני אנוש. הוא הראה להם, הוא הוכיח להם שהם כאלה והם חזרו להאמין בעצמם והם הצליחו לקום על רגליהם והם עזרו לראול לעזור לעמו. כך שדודי לא היה לבד, היו אנשים אחרים סביבו, הם היו יהודים שעזרו להצלת העם היהודי.

עכשיו מה שאנחנו היינו באמת רוצים להבין הן התשובות לשאלות של הסבים שלי, של אבי ושל דודתי, מדוע הוא נלקח? מדוע הוא לא שוחרר מעולם? מדוע אף אחד לא עזר לו? אני סבורה שהדור שלנו, הדור שלאחר המלחמה צריך להבין, לקבל את התשובות לאותן שלוש שאלות כי אחרת איך ננהג בגבורים של היום? האם אנחנו עומדים להמשיך להתעלם מהם, האם אנחנו עומדים להמשיך לזנוח אותם? אני סבורה שלמעשה זה העניין האמיתי כיום, איזה פעולות אנחנו יכולים לעשות כי הוא היום סמל לאנשים שדואגים, שאיכפת להם מאנשים אחרים ועוזרים, נוקטים בפעילות. תודה לכם שהקשבתם לי.
היו"ר קולט אביטל
אם יש מישהו שרוצה לדבר עברית, בבקשה, אני אתרגם לאורחות. אני אמרתי בתחילת הישיבה שלכבוד האורחות ובאופן יוצא דופן ננהל את הישיבה הזאת באנגלית. זה לא צריך למנוע מאלה שלא מדברים אנגלית, שרוצים לדבר, אני פשוט, מכיוון שאין תרגום סימולטני, אני אנסה לתרגם לאורחות.
מרינה סולודקין
יש לנו הכבוד לארח אתכן בישיבה שלנו של ועדת קליטה ועלייה. הואיל וראול ולנברג היה חלק מהסטוריית הגולה, אתן כולכן חלק מההסטוריה של היהודית והישראלית שלנו. לפני מספר שנים ארחתי קרובת משפחה אחרת שלכן שהיא אשתו של קופי ענאן, אני הייתי יושבת ראש הוועדה למעמד האשה והיא הרצתה בפנינו על הפמיניזם שקיים בארצות הסקנדינביות, זו היתה הופעה מרגשת של אשה גדולה שגם היא חלק מההסטוריה שלנו.

כאשר את שואלת את השאלה מה קרה לראול ולנברג, פרופ' ביאלובסקי, נתן שרנסקי, מיכאל נודלמן ואנוכי באנו מברית המועצות והתשובה היא דממה, התשובה היא גולה והתשובה היא משטר טוטליטרי. אני מבינה שזה לא מספק אותך אבל אנחנו מצטערים על כך, כל משפחה יהודית באופן כללי היתה ניצולה ולדור השני יש את הערכים שלו כך שאנחנו זוכרים אותם. המשפחה שלי זוכרת אשה אוקראינית בשם סשה פולישיק, אנו נטענו עץ לזכרה כאן בישראל. בארץ הזאת במדינה הזאת קרוב המשפחה שלכם ראול ולנברג ייזכר כאיש אמיץ, כגיבור, כקדוש מעונה כקדוש. תודה לכם.
לואיס דה דארדל
בשבדיה אנחנו כמובן מבינים מה קורה כי שבדיה קרובה מאד לרוסיה. במהלך שלטונו של סטאלין היה קשה מאד לחקור על אדם אחד כי המצב היה כל כך מתוח. היום חלפו שלושה דורות ואני סבורה שאין שום סיבה להמשיך לשמור את הסוד על גורלו. גם רוסיה השתנתה מאד כך שאני יכולה לומר לכם, אם אתה מסכים, נתן שרנסקי, מה שקרה, למעשה אבי הוא חוקר והוא היה מאד מוערך בברית המועצות, הוא ביקר שם לעתים תכופות בענין אחיו וגם בעניינים המדעים שלו.
הוא פגש אנשים רבים כמו סקארוב שהתעניין רבות בעניין ראול ועשה כל שביכולתו, הוא ואיינשטיין באמריקה, שניהם היו מאד פעילים והכינו עצומות. הוא ארגן צוות חיפוש מקרב רוסים ושבדים, זה לא נעשה מעולם קודם לכן, זה היה בתחילת תקופת גרובצ'וב. כך הוא הצליח להיכנס לכלא ולדימיר ותאמינו או לא, הם הסכימו שהוא ייכנס לארכיב ויצלם את כל התיקים, זה אפשרי וזה אמיתי כי יש לנו הוכחות. אנחנו נתנו לנתן שרנסקי, אנחנו מצאנו, יש לומר כי אחיו של ראול ולנברג מצא את התיק של נתן שרנסקי כך שאני סבורה שהעולם יכול למצוא את התיק שלו.
היו"ר קולט אביטל
תודה רבה לך. אסתר סולומוביץ, חברת כנסת לשעבר, אני אתרגם.
אסתר סלמוביץ
אסתר סלומוביץ באה יחד עם אחותה כל הדרך מצפון הארץ, מהעיר ששמה נהריה כי היא הרגישה שהיא רוצה להיות חלק מהישיבה המיוחדת, לחלוק כבוד לאיש הענק הזה. כאשר היא היתה חברת כנסת, היא היתה חלק מפורום בכנסת שטיפל מצד אחד בנושאי אנטישמיות ומצד שני בהנצחת הזכרון של ראול ולנברג.

שתי האחיות הן דור שני, הן הבנות של הורים ניצולי שואה. הן היו עדות לסיוטי לילה, בכי בלילות של הוריהן. אמה, אומרת אסתר היתה במשלוח הראשון שעזב את בודפסט לאושוויץ והיא לא היתה בין אלה שניצלו על ידי ולנברג. כשהיא שהתה באושוויץ, היא עבדה במקום שנקרא קנדה שם היו ממיינים ועורמים בגדים של אנשים שמובאים למחנה. אחרי אושוויץ אמה היתה גם בברגן בלזן והיא ניצלה על ידי בנות הברית על ידי הנציגות הבריטית בבנות הברית. אסתר עצמה בהיות חברת כנסת, יצאה עם המשלחת הראשונה שבראשה עמד ראש הממשלה יצחק רבין, לאושוויץ. היא עצמה כשהיא היתה שם היא יכלה לראות ולחוות מה שקרה שם. היא חזרה נרגשת במיוחד כי במקום הזה היא גם איבדה אח ואחות מנישואיו הראשונים של אביה.

היא מבקשת להודות לשגריר ודרכו לאנשים השבדים על מה שהם עשו. אמה נלקחה מיד אחרי המלחמה לשבדיה שם היא אושפזה למשך חצי שנה בבית חולים כי היא לא יכלה לאכול. לאחר מכן היא שהתה שנתיים בשבדיה ואז חזר לטרנסילבניה כדי לחפש אם מישהו מקרוביה נותר בחיים. כך שהיא מבקשת להביע את הכרת תודתה. אני מבינה שהיא השאירה לנו חומר.
מרדכי פלדיאל
שמי מרדכי פלדיאל אני מיד ושם. יש לי שתי הערות להעיר, ראשית, אנחנו לא צריכים לדאוג אם היה לו דם יהודי או דם תורכי או דם סיני, מה שחשוב כאן היה הנשמה והיתה לו הנשמה הנכונה, הוא היה אביר הנשמה. אנחנו ביהדות מאמינים שזה הדבר החשוב, מה שנמצא למעלה ולא כל כך בדם, אתה יכול להפוך ליהודי וזה לא משנה איזה דם יש לך. הוא מייצג את המסורת היהודית, הנוצרית ואפילו המוסלמית. בשבוע שעבר מישהו הראה לי משהו בקוראן - כנראה מוחמד שאמר כי אלוהים אמר שבמקום שמצילים נפש אחת כאילו הצילו את כל העולם כך שכנראה הוא לקח את זה מהתלמוד, הוא כנראה למד את התלמוד.

אנחנו ביד ושם הענקנו כבוד ל-20,750 אנשים. בשנה שעברה הוספנו חמישה לרשימה של חסידי העולם. ראול ולנברג היה הראשון שהוכר ב-1963. כך שאני יכול לומר שראול ולנברג הוא המודל, הוא הסמל, הוא מייצג את הטוב בהתנהגות אנושית, ברוח האנושית. אני הייתי אומר שיש לנו היום 20,750 ראול ולנברג כי הוא היה מיוצג בתוכם והם היו מיוצגים בתוכו אבל הוא היה הטוב מכולם כי הוא התנדב ללכת לשם. האחרים ברשימה היו שם במקום והצילו יהודים שם. כך שאנחנו נמשיך להוסיף עוד חסידי אומות העולם ברוחו של ראול ולנברג. אנחנו גאים מאד שיש לנו אותו ברשימה שלנו, כמובן שהוא הראשון במעלה. תודה רבה לכם.
מקס גרונברג
אני מקס גרונברג ואני בוועדת אזרחות כבוד לראול ולנברג. אני הייתי רוצה להביע רק משאלה, במיוחד כאשר אביהן של לואיס ומרי לא יכול להיות איתנו היום אבל משאלתו היא להחזיר את ראול הביתה כדי שהוא יוכל להתאחד עם משפחתו. לכן מאד חשוב להבין שראול ולנברג עדיין נעדר וקרוב לוודאי בחיים.

אני יכול לומר לכם כי מכל הדוחות שניתן היה לקבל עד כה, לרבות הדוחות הרוסיים על נושא ולנברג, אין הוכחה חותכת שראול ולנברג מת. לכן אנחנו צריכים לחשוב עליו שהוא בחיים היום. אני סבור גם שחשוב לנו מאד כיהודים לדעת שראול ולנברג הוא אזרח הכבוד הראשון של מדינת ישראל. מה שמביא אותנו לאחריות אחרת, אולי מהצד של המשפטנים המעורבים בהגשת החוק על ולנברג, הוא אזרח הכבוד הראשון שלנו ואין לנו היום רק אחריות מוסרית אלא גם אחריות חוקית למצוא את ראול.

אני הייתי מבקש להתבטא במספר נקודות שהמשפחה היתה מעוניינת להבהיר ביחס למדינת ישראל. חשוב מאד שתצא אמירה ברורה וחד משמעית המבקשת מכל הארצות לסייע להגביר את החיפוש אחר ולנברג. כמו כן להמריץ את כל האזרחים עם ידע על הגורל של ולנברג להתייצב, כולל עולים מרוסיה בישראל, ולראות אם יש איזה שהוא מידע על מקום המצאותו של ולנברג. למטרה זאת הוכן עלון הנקרא פניה לציבור על מידע עובדתי על מקום המצאותו של ראול ולנברג. עלון זה מופץ דרך משרד החוץ הישראלי כיום ודרך משרדי החוץ השבדי. אני יכול לומר לכם ברשותו של השגריר, אם מותר לי לציין, אנחנו דיברנו שתי דקות לפני ישיבה זאת, שום דבר לא מתוכנן, והשגריר יידע אותי כי העלון נמצא עכשיו באתר הבית הרשמי של ממשלת שבדיה והם עדיין מחפשים אחר ראול ולנברג. תודה לך אדוני השגריר רידברג על כל העזרה שלך בעניין הזה.

חשוב מאד שוועדה זו תעזור בתרגום המידע לעברית ורוסית כך שדרך כלי התקשורת הישראלים אנו נוכל להפיץ את המידע ואנו מקוום שנקבל מידע חדש על העניין. משרד החוץ הפיץ את זה דרך רשתות השגרירויות שלו.

נקודה שלישית, אני אעריך מאד באם יש אפשרות שהוועדה הזאת תבדוק את ההצעה לקיים ישיבות בין-לאומיות של השגרירים הזרים שמוצבים בישראל כדי לראות איך אנחנו יכולים לשבת לערוך סיעור מוחות ולחפש דרכים חדשות למציאת ראול. לידיעתכם, שתי פגישות כאלה התקיימו בעבר בישראל בהשתתפות ממשלת ישראל, שגריר שבדיה כמובן ושגרירים זרים.

נקודה רביעית, חשוב מאד לבקש את עזרת ארגוני זכויות האדם הבין-לאומיים והארגון להנצחת השואה להשתמש בכל האמצעים שלהם לחפש מידע על ראול. אני שמח לשמוע, אני לא ידעתי שד"ר פלדיאל יהיה נוכח פה אבל אנחנו קיבלנו התחייבות גם מיד ושם על בדיקת האפשרויות למחקר בין-לאומי. היינו מאד רוצים שוועדה זו וממשלת ישראל ימנו שר לתיק ולנברג. חשוב גם שוועדה זאת אולי תחפש אפשרות למנות נציג פרלמנטרי על מנת לוודא שמנצלים את כל הערוצים ההולמים לחיפוש אחר ראול. אולי הוועדה תשקול לכלול אנשים מקצועיים.

נקודה שביעית, לכנס אסיפות דו שנתיות של מי שמעורבים בחיפוש על מנת לבחון את ההתקדמות ולתאם פעולות בין המאמצים הנמשכים. אנחנו מקווים שחוק הכנסת בעניין ולנברג יקודם במהירות כי הזמן אוזל ואנחנו מוקירים תודה למאמץ.
נקודה עשירית, חשוב גם לוועדה זו לבדוק את כל הדוחות של ממשלות אחרות בעניין ולנברג כדי להיות מיודעים לחלוטין. אנחנו גם היינו רוצים ללכת אחר הדוגמה של ממשלת שבדיה, אולי להקים אתר במשרד החוץ ממנו יישלח העלון הזה.

במישור היותר אישי, אני לא ידעתי את מי אני אפגוש היום אבל הייתי רוצה להתחיל עם גברתי יושבת הראש אם יורשה לי. לפני מספר שנים בקבלת פנים בשגרירות השבדית, בעת כהונת השגריר הקודם, אני שוחחתי עם השגריר שמורק שהוא בגלל אסתר נסע לשבדיה. ואני שאלתי אם יש התעניינות במקרה כי לא ידעתי מי אתם באותו זמן והשגריר שמרוק אמר, אתה יודע, תן לי לדבר עם קולט. דיברנו מספר דקות ומשהו קרה, תודה לך על כך.

הייתי רוצה לומר את אותו דבר לשר שרנסקי שעסוק בכל כך הרבה בקשות ופה אנחנו מבקשים ממנו לעזור לנו בעניין של ראול ולנברג. אני אסיר תודה גם בשם המשפחה למחוייבות המתמשכת שלך להבטיח שהמשפחה תוזמן לישראל ושמתאפשר לנו לעקוב אחר המקרה. אני הייתי רוצה לומר גם למרות שאני סבור שהוא לא נמצא כאן, אחד האנשים הראשונים בישראל היה שבח וייס שהיה דובר הכנסת באותה עת.
לפני חמש עשרה שנה לערך הוא החליט כי חשוב שיהיה במשרד החוץ תיק על עניין ולנברג. אני חושב שכתוצאה מזה בעיקר אנחנו אולי יושבים כאן היום.

אסתר שיושבת לצידי, אנחנו ישבנו ביחד בישיבות דומות לאלה והיא שאלה מה אנחנו יכולים לעשות עבור ראול. היא העלתה שאלה שהוועדה שלנו היתה צריכה לקבוע מה לעשות. כתוצאה מאותה שאלה ישראל שלחה את השגריר שמרוק לשבדיה ואת השגריר ביין למוסקבה כדי לעקוב אחר החיפושים אחר ראול ולנברג. תודה לכם.
מריו אנבין
הקרן הבין-לאומית למען ראול ולנברג (תרגום): מריו מייצג את הקרן הבין-לאומית למען ראול ולנברג הפועלת בבואנוס איירס, ניו יורק בירושלים. הם פתחו במסע תעמולה שמטרתו לקבל מאה אלף חתימות אשר יוגשו כעצומה למזכ"ל האו"ם.

הוא אומר שחשוב מאד להמשיך את החיפוש אחר ראול ולנברג. זה קשה מאד אבל יותר קשה אך יותר חשוב באותו זמן להתחיל לעבוד על מורשת ראול ולנברג. הוא אומר שזה חייב להעשות כי הוא מייצג דמות הירואית אפילו במונחים מיתולוגיים של המיתולוגיה היוונית של מי שנלחם במשך שלמה לבד מול כוחות הרשע והוא רצה לעשות זאת. זוהי הזדמנות מיוחדת כיוון שראול ולנברג מייצג את היחיד ואת העולמי, היחיד הוא אנחנו היהודים שאותם הוא הציל והעולמי כי הוא מגלם את הערכים האנושיים הנשגבים כמו, גבורה עילאית, אחווה, דמוקרטיה, כל דבר שהוא נפלא לתרבות המערבית. לכן הוא האישיות האידיאלית לגלם מסורת כזאת ולדעתו חשוב להציג דמות כזו במערכת החינוך. הוא מספר שבארגנטינה הצליחו לעשות זאת, הם הובילו תוכנית וראול ולנברג הוא חלק מתוכנית הלימודים שם. הוא שואל מדוע אין זה אפשרי לעשות זאת כאן בישראל.
דוברת
הגברת אומרת שזה אפשרי. למעשה היא מנהלת בית ספר והיא עצמה הנהיגה תוכנית כזו בבית הספר שלה. היא חזרה זה עתה משבדיה כי גיסה מר הרשקו קיבל שם את פרס נובל לכימיה יחד עם מר צ'חנובר, שניהם קיבלו השנה את הפרס.

היא נסעה לטקס ושהתה שם שבוע והופתעה מאד לטובה מקבלת הפנים הנפלאה, החמימות שבה הם התקבלו ומהכנסת האורחים לה זכו מהאנשים בשבדיה.

בעלה לא דיבר שנים רבות על השואה, בעלה נלקח למעשה ברכבת, היו שתי רכבות שיצאו באותו זמן, אחת לאושוויץ ואחת לאוסטריה, הוא היה בר מזל להילקח לאוסטריה. במשך שנים רבות הוא לא דיבר על כך אבל עם השנים הוא התחיל לספר את הסיפור. היא מספרת שהיא כל כך התרשמה מהסיפור הזה שהחליטה שכל שנה הם ילמדו על השואה, בבית הספר תמיד משתמשים בנושא זה כחלק מתוכנית הלימודים בזמן מסויים בשנה. היא לוקחת את ראול ולנברג כדוגמה הוא חלק מתוכנית הלימודים בבית הספר הזה.
היו"ר קולט אביטל
אבל מה שאת עושה צריכים לעשות בכל מערכת החינוך. הנקודה היא שמה שהיא עשתה מיוזמתה, אנחנו צריכים להכניס את זה בכל תוכניות הלימוד.
לארי קצברג
אני חלק מקבוצה הנקראת קבוצת העבודה הירושלמית להכרת מצילים יהודים בשואה. אנשים שונים דיברו על ראול ולנברג, איזה איש גדול הוא, כך שאני לא אכנס לפרטים נוספים. ברור שהוא היה דמות אלוהית. אני הייתי רוצה לציין נקודות אחרות בעניין ולנברג. אני סבור כי ראול ולנברג היה אדם בעל אמת ואיש פעולה. הרבה אנשים ידעו דברים רבים באותה תקופה. הוא היה אחד ממעטים שהחליט לעשות משהו כיחיד. אני ניסיתי לחשוב מה האנשים האלה היו רוצים שאנחנו נאמר היום. אחד הדברים שהייתי רוצה לומר, שבהסטוריה של השואה היו חייבות להיות מספר ברירות שאתה יכול לבחור ביניהן. אנחנו נוטים להכיר אפילו באחד מהמצילים האלה, אם אנשים אלה לא היו קיימים, אולי לא היינו היום כאן. עלינו לזכור את שמותיהם, הוא היה אחד מהם. קארל לואיס דיפלומט שהיה בבודפשט לפני ולנברג, אם הוא לא שם, אולי הדברים היו יכולים להראות אחרת.

אני סבור כי ולנברג היה אומר לנו, אני לא יכול לדבר בשמו אבל אני אנסה. ראשית כל, חיב להיות חוק המכיר בכל אותם מצילים.

נקודה שנייה ואני סבור שהיא מאד חשובה כי הרבה מאד אנשים מתלוננים כי אנחנו לא מכירים מצילים יהודים. אין לנו רחובות הנקראים על שמם, אנחנו לא משמרים את שמם. הנקודה השנייה היא שאנחנו צריכים להכניס לתוכנית הלימודים לא רק את ראול ולנברג כיחיד אלא את התכונה הפרטנית המופשטת ביחוד בישראל שבה שמים את הדגש על קבוצות, אנחנו שמאלנים, אנחנו ימניים, אנחנו חרדים או אנחנו חילוניים. ראול ולנברג היה יחיד, הוא לא היה חלק ממפלגה פוליטית או הוגה דעות נדיר. במיוחד אם אנחנו חושבים על שורשי היהדות שאנו נוצרנו מצלם האל, בצלם אלוהים.
היו"ר קולט אביטל
אני מבקשת לסיים את הישיבה אך לפני כן ישנו ישי העצני, הוא מייצג את מכון שלום. הם הגישו הצעת חוק להמשך החיפוש אחר ראול ולנברג, דבר שהוא ממש טוב. לפני שאתה מציג, אני רוצה לציין שהיא הוצגה כבר בכנסת על ידי ח"כ יצחק הרצוג שמשמש כיום כשר בממשלה. מאז שהוא בממשלה, אין לו את הזכות לקדם את זה ולכן אני לוקחת על עצמי להציג את ההצעה. כך אנחנו נאלצים לפעול עם התנועה של חברים בוועדה הזאת ואנחנו בוודאות ננסה לעשות את זה. האם אתה רוצה לומר מספר דברים על ההצעה?
ישי העצני
ראשית כל אני רוצה להודות לך על העלאת הנושא החשוב הזה בוועדה היום ולך מר שרנסקי על העבודה על הנושא. ההצעה שיצחק ואני ביחד התחלנו לקדם בכנסת היא לכיוון נקיטת פעילות לנסות ללכת בעקבות ראול ולנברג ולמצוא אותו. הרעיון שעמד מאחוריי היה שמדינת ישראל והעם היהודי חייבים לעמוד מול ראול ולנברג ולהודות לו אך לא רק לראול ולנברג עצמו אלא לרעיון, לאופן בו אנשים יצאו מדרכם ופנו נגד המגמה, מה שנחשב בזמן מלחמה כדבר מסוכן. הם הלכו כנגד המגמה והצילו יהודים רבים. כך שהשאלה אם הם היו יהודים או לא יהודים היא חשובה אבל היא לא הדבר שבאמת חשוב. ישראל צריכה להוות דוגמה לכל בגמילה לאנשים שעשו מעשים טובים. ראול ולנברג הציל מאה אלף יהודים אני לא יודע כמה מכם- אני מנסה לספור את בני משפחתי ומצרף אליהם את כל החברים שלי, את כל החברים שאני מכיר, כל האנשים שהכרתי במהלך חיי והגעתי בהתחלה למספר תלת ספרתי ולאחר זמן כשממש ישבתי וחישבתי הגעתי למספר בן ארבע ספרות. אנחנו מדברים על מספר בן שש ספרות, מאה אלף איש, פנים, אנשים, ילדים, זקנים, סיפורים, לכל אחד יש את הסיפור שלו, זהו מספר בלתי נתפס. מה שישראל והעם היהודי צריכים לעשות זה לפעול ובכך לשמש דוגמה ולדעתי יהיה בכך לפחות כדי למלא צורך חינוכי כדי לומר משהו לדור הבא.
היו"ר קולט אביטל
תודה רבה לך. אני אקריא תחילה את ההחלטה של הוועדה בעברית ואחר כך אני אנסה לתרגם.

1. ועדת העלייה הקליטה והתפוצות מחליטה לפנות למשרד החינוך לכלול במערכת החינוך את פועלו ומורשתו של ראול ולנברג.

2. הוועדה תפעל יחד עם השר שרנסקי, השר לענייני תפוצות בירושלים לגבש תכנית עבודה להמשך החיפושים אחר ראול ולנברג.

3. הוועדה תקדם את הצעת החוק שהוגשה בזמנו על ידי חבר הכנסת יצחק הרצוג, מרכז שלם וניקח את זה על עצמנו.

4. הוועדה תעקוב אחר הפעולות הנעשות בתחום הזה, כי אנחנו לא יכולים כוועדה לפעול, אנחנו לא אקסקיוטיב. אנחנו יכולים לעקוב אחר הפעולות של הממשלה. אז הוועדה תעקוב אחרי פעולות הנעשות על ידי הממשלה, משרד החוץ והשר לענייני התפוצות. תודה רבה מאד לכולם.
משה שוחט
לא בכל הערים בארץ קראו רחובות על שמו של ולנברג. אני מציע שתופנה תשומת לב לערים שאין דבר כזה ש –
היו"ר קולט אביטל
אנחנו מנסים עכשיו, כיוון שאין לנו את כל המידע, להמליץ לכל הערים שאין להם, לקרוא רחוב על שם ראול ולנברג. זה עתה שמעתי שמחר עומדים לחנוך רחוב כזה בירושלים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.
2

קוד המקור של הנתונים