הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרת מס הכנסה באח תומך)

5
ועדת הכספים
18.1.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום שלישי, ח' בשבט התשס"ה – 18 בינואר 2005 – בשעה 09:30

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרת מס הכנסה באח תומך), התשס"ד-
2004
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד הוצאות החזקת אח במוסד),
התשס"ד-2004
3. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד בן משפחה נטול יכולת או
המוחזק במוסד), התשס"ג-2003

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר
רוני בריזון
גילה גמליאל
דני יתום
ניסן סלומינסקי

עו"ד יעל ייטב, יועמ"ש – רשות המסים, משרד האוצר
מירי כהן, משרד האוצר
טליה דולן, משרד האוצר
רוני שכטר, יועץ משרד הרווחה לעניין אנשים עם מוגבלויות
יואב קריים
רות שטיינר, עוצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן

הדס דויטש


1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרת מס הכנסה באח תומך), התשס"ד-
2004
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד הוצאות החזקת אח במוסד),
התשס"ד-2004
3. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד בן משפחה נטול יכולת או
המוחזק במוסד), התשס"ג-2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

נפתח בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד בן משפחה נטול יכולת או המוחזק במוסד), התשס"ג-2003, של חברי הכנסת גילה גמליאל, זהבה גלאון, כל אחת בנפרד, וגם חברי הכנסת רוני בריזון, רשף חן, אילן ליבוביץ', מלי פולישוק-בלוך. של גילה זה פ/1798, של גלאון זה 777 ושל בריזון וחבריו 2071. מאחר שרק חברת הכנסת גילה גמליאל כאן, בבקשה הציגי את החוק.

מבחינת החוק כבר הכירו בעבר בכל מה שקשור להוצאות לצורכי טיפול בילד שהוא מוגבל מבחינה פיזית לפי הגדרה של נטול יכולת של רופא, שזה בדרך כלל עיוורים או מוגבלות פיזית או נפשית. בעניין הזה הכירו בבן זוג, ילד ובהורים. יחד עם זאת למיטב הבנתי לפני מספר שנים גם הקפיאו חלק מהסעיפים, הגבילו ילדים ובני זוג.

אני חשבתי שיש מקום להחזיר את הקודמים ולהרחיב גם לאחים. פנו אליי הרבה פניות ציבור של אנשים שתומכים באחיהם, זה כרוך בהוצאות כלכליות שחוסכים מהמדינה את עצם העלויות האלה אם הם היו, נניח, במוסדות או כיוצא בזה, והרצון שלנו שהחולים יקבלו את התמיכה מהמשפחה כי זה סביבתם הטבעית, שם הם צריכים להיות, ויש מקום להרחיב את החוק לאח תומך. היתה תמיכה ממשלתית בקריאה הטרומית, זה עבר בקריאה טרומית ומגיע לכאן להכנה לקריאה ראשונית.

מישהו יכול לומר לא?

הממשלה תומכת, אך אני רוצה להסביר במה; היום קיימים בפקודת מס הכנסה שני סעיפי חוק שעוסקים במטריה דומה. פה יש סעיף 44 שעוסק בזיכוי בעד הוצאות החזקת קרוב במוסד, והוא מעניק זיכוי במס למי שמשלם בשל החזקת ילד, בן זוג או הורה משותקים שנמצאים במוסד. יש סעיף 45, זיכוי בעד נטולי יכולת. הסעיף הזה מדבר על יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר, או שהיה לבן זוגו ילד כאמור, הוא מתייחס לילד בלבד. פה אין נושא של החזקת הקרוב במוסד, מדובר רק בזה שיש ילד עם נכות.

הסעיף הזה בחוק ההסדרים 2003, בשל הבעיה התקציבית היתה מגמה לבטל את שתי ההטבות, גם בסעיף 44 וגם בסעיף 45, רק בשל העלות התקציבית. אמרו: המדינה משתתפת דרך ביטוח לאומי בכל מיני תקציבים, וחשבו שהאכסניה המתאימה היא חוק הביטוח הלאומי או חוקים אחרים ולא פקודת מס הכנסה. בסיכומו של דבר הוחלטו בסיכום גם פה בוועדה שסעיף 44 ייוותר על כנו, דהיינו יישאר לגבי כל הקרובים שמנויים בו, ורק סעיף 45 צומצם והוא כיום מתייחס לילד בלבד.

הצעת החוק הנדונה בשעתה בממשלה היתה הצעת החוק של חבר הכנסת בריזון, אם אני זוכרת נכון, והיא פ/2071.

למה רק שלו?

הוא הביא את זה לקריאה טרומית והן השתמשו בזכות שלהן להצמיד.

מה שנדון בממשלה זה היתה הצעת חוק 2071, ושם מה שמוצע זה לתקן את סעיף 44, שזה זיכוי בעד החזקת קרוב במוסד. שם מדובר בילד, בן זוג או הורה. ההצעה היתה להוסיף גם אח. הממשלה דנה ואמרה: אם מדובר באח ולשוהה במוסד אין הורה, בן זוג או ילדים שיתמכו בו, מן הראוי לתת גם את ההטבה הזאת, ובלבד שזה יינתן לאח אחד בלבד, כדי למנוע כפל הטבות. זו היתה החלטת הממשלה לגבי הצעת החוק הזאת.

אני מבינה שבהצעת החוק הטרומית צורפו גם הצעות החוק הנוספות שעולות כאן לדיון, דובר על זה שכל המציעים מסכימים לתקן את ההצעה.

אין עם זה שום בעיה. אין בעיה לפי מה שהיא אומרת, הם תומכים בזה. לפי מה שאת אומרת, זה בדיוק הצעת החוק שלי, זה תיקון סעיף 44 בחוק. תיקון סעיף 44 הוא על דעתכם. מה הבעיה בסעיף 45?

שזה מחזיר את המצב שהיה לפני חוק ההסדרים 2003.

היועצת המשפטית הזכירה לי שהובטח לי אז בחוק ההסדרים שתעבירו את זה לביטוח לאומי ולא עשיתם את זה, עכשיו יש לכם החוק הפרטי. זה היה בדיון אתכם יחד, לא יודע מי מטעמכם השתתף כאן. אז ביטלתי את הסעיף והובטח לי שזה יועבר לביטוח הלאומי.

מה מופיע היום בסעיף 45(א)?

אקרא: יחיד תושב ישראל שהיה לו בשנת המס ילד משותק, עיוור או מפגר, או שהיה לבן זוגו ילד כאמור, יובאו בחשבון בחישוב המס שלו או של בן זוגו שתי נקודות זיכוי בשל כל ילד כאמור.

עמדת הממשלה היא לתמוך בתיקון סעיף 44 כך שיוסף אח בסייגים שהקראתי. לעומת זאת אין תמיכת ממשלה לעניין תיקון סעיף 45, שבו מדובר בהוספת כל שאר בני המשפחה.

האם הודיעו את זה במליאת הכנסת?

בנאום נאמר שיהיו סייגים.

אני בעד שננסה לשכנע, אני לא יודע איפה זה עומד היום פורמלית לגבי מה הממשלה הבינה שהמציעים מבינים ומסכימים כתוצאה מכך או לא, אבל אני חושב שתיקון סעיף 45 עושה שכל רב, מה גם שהמצב היה תקף עד 2003 והמצב הזה שונה. אני חושב שזה ראוי ונכון, אני לא מוצא סיבה שיהיה הבדל תהומי בין בני משפחה, שלצערי הרב, לא שפר עליהם גורלם והם נזקקים רחמנא ליצלן לעזרה וסיוע מבני משפחה אחרים.

לכן צריך לבוא בדברים עם הממשלה, לנסות להבין למה הממשלה התכוונה ואז להחליט. אני חושב שהוועדה צריכה לצאת מכאן עם החלטה והשינוי של סעיף 45(א) ו-(ג).

בעניין הזה מכיוון שמדובר פה בהצעה שהיא עם תמיכה ממשלתית, אז קודם כל לאשר את מה שהממשלה מסכימה ולהתקדם עם זה, ואת שאר הדברים תמיד אפשר לנסות לקדם באופן נפרד.

אני רוצה להבין שאת אומרת כאן שעמדת הממשלה כן אך לא – אני אומר את זה בצורה גסה, אך זה מה שאמרת.

עמדת הממשלה לגבי סעיף 44 בלבד- -

אולי אמרתי את זה בצורה גסה, אך זה בדיוק מה שהיא אמרה.

לגבי סעיף 45 מדובר על כל בן משפחה.

בעיקר ההורה. ההבדל הנוסף בין 44 ל-45 זה השאלה איפה אותו אח או הורה נמצא, במוסד, שזה סעיף 44, ובסעיף 45 הוא יכול להימצא גם בסביבה הטבעית שלו, בבית.

אני מציע אחד משניים; או שנצביע על החוק, או אני מוכן לחכות עם ההצבעה עכשיו, נעשה הצבעה באחת הישיבות הקרובות ממש, לא אסחוב את זה, תעשו התייעצות, אך אני אומר לכם שדעת כל החברים כאן שזה כולל הורים.

אם אנו דנים בסעיף 45, אחת הבעיות שהיו שם היתה כמובן גם ניצול לרעה אך גם הנוסח היה שדי היה בכך שליחיד יהיו בן זוג או הורה משותקים לחלוטין וכו' או ילד, כמובן, ואז ישר הוא קיבל שתי נקודות זיכוי בשל כל אחד מהם. כלומר יכול להיות שזה הורה שיש לו אמצעים, שברור שיש לו הכנסה, כסף וכו', בכל זאת כל אחד מהילדים- -

זה תוקן. רק אחד. בן אחד נקוב בשם.

עקרונית מה שנכון היה זה שגם- -

זה לא שיקול. מה שאני רוצה יותר לבחון סביב סעיף 45, זה האם הממשלה יכולה להבין את מה שאנו מדברים עליו? הרעיון הוא לעודד את השהות הטבעית של החולה. אם יש לו בן זוג שמטפל בו זה בסדר, אם הורים שמטפלים בו זה מצוין, אם ילדים שמטפלים בהוריהם הכל טוב, ואם אין להם את כל אלה ויש להם אח אחד, זה הרעיון של החוק.

את אומרת שבחוק ההסדרים ב-2003 הורידו את כל המקרים, גם בן זוג וגם הורים, והשאירו רק ילד. זה המצב הקיים. אני חושבת לנכון שיש לבחון ולהחזיר אחורה גם את ההורים ואת בן הזוג, ולזה להוסיף את האח. לפי מה שאני מבינה, אתם מתנגדים לזה מבחינה תקציבית.

נבחן מה העלות של זה.

אל תעשי חלוקה. אני מציע שתחשבו, אני מקבל את הרושם בוועדה שכולם – אופוזיציה וקואליציה – בעד להחזיר את זה, במיוחד מה שהובטח לי בזמנו לפני שנתיים שייכנס בסעיף ביטוח לאומי.

אבדוק גם את זה.

אני מציע שלא נצביע היום.

כיוון שליוויתי את הנושא מתחילתו אני רוצה להוסיף כמה עובדות; אחת, עד 2003 ניתנו נקודות הזיכוי וזה רק בגין נטול יכולת שנשאר בבית. מי שמאושפז מקבל הכרה בהוצאות רפואיות, אז אין נקודות זיכוי, כלומר או זה או זה. זה לא אחד ועוד אחד, עם היגיון מסוים שיש בדבר הזה, אך גם את ההיגיון הזה צריך לבדוק. היום שתי נקודות זיכוי בעד כל נטול יכולת, זה בעיקר הורים.

אני רוצה לומר לכם מה קרה מאז 2003 לגבי מצבם של הקשישים; אחת, ביטלו את שתי נקודות הזיכוי. שתיים, הקטינו את קצבת הזקנה. כשאני לוקחת קצבת זקנה עם קצבת שארים והקיצוץ הוא 6%, לא 4%, כי היה גם הקפאת השכר הממוצע במשק וגם הקיצוץ של 4%, אני מגיעה לסכום שהוא בערך 100 ₪.

זה קשישים נטולי יכולת?

לכולם. אחר כך יש קצבת הסיעוד שהיא רק לנטולי יכולת, קטנה גם בכ-10%, שזה מגיע במינימום לכדי 100 ₪ בחודש. החישוב שלי היה שמצבם של כל נטולי היכולת בערך קוצץ ב-500 ₪ בחודש. הצעות החוק פה מציעות גם להוסיף את ההורה לנקודות הזיכוי וגם להוסיף אח לנקודות הזיכוי וגם להגדיר את זה בהכרה בהוצאות רפואיות בסעיף 44.

בשלב שיש שני הורים עם הרבה מאוד ילדים, המשפחה הולכת לקראתם, קשה להם, הם מגדלים ארבעה ילדים. כשהילדים נהיים הורים להוריהם – אני מדברת מניסיון אישי, אני חושבת שזה מותר פה - ההבדל בין משפחה ברוכת ילדים למשפחה שנותר בה רק ילד אחד לשני הורים קשישים, ויכול להיות שאותו אחד יהיה נשוי גם לילד יחיד לשני הורים קשישים, יכולה להיות אשה שיש לה עוד הרבה מאוד דברים בחיים מטפלת בארבעה נטולי יכולת. אני מכירה מקרה אחד כזה. הפער הזה, כשיש משפחה עם עשרה ילדים, פעם בחודשיים הם עושים תורנות שבת. אני רוצה שתקפידו על נקודות הזיכוי לבן שמטפל בהורה נטול יכולת.

עשיתי גם חישוב, כמה זה עולה; בשנת 2002 כשהיה הכל היה 60 מיליון ₪. לשנת 2005 אומדן הפסד הכנסות המס כשלא לוקחים כבר את ההורה בחשבון הוא 30 מיליון ש"ח. אני יוצאת מתוך הנחה שהנתונים של האוצר שמתפרסמים הם מדויקים. ההפרש הוא 30 מיליון ₪. הורה זה 30 מיליון ₪. אח זה יכול להיות רק אח שלא הורה או בן זוג או ילד קיבל בגינו את שתי נקודות הזיכוי, כלומר רק במקרה שאין לו ילד, אבא, אמא או בן זוג, צריך להוסיפו. לא ייתכן שבגין אותו נטול יכולת יינתנו יותר משתי נקודות זיכוי ליותר מאדם אחד.

ביטלו למשפחות שבן המשפחה שלהם נמצא במוסד את שתי נקודות הזיכוי, לפי החוק. אני חושבת שיש כאן התעלמות. בוטל ב-2005.

את זה רוצים להחזיר.

גם הטופס הזה של ההורים של עוצמה, ואני מתכוון בעיקר למשפחות של הורים שתומכים בילדיהם שהם נפגעי נפש הוא לא נכון, מאוד מעליב ופוגע גם בהגדרתו, כי הגדרתו היא לא מי שחולה נפש, אלא מי שלא שפוי – בלתי שפוי בדעתו. זה לא עומד בשום אבחנה רפואית, וזה סטיגמטי.

זה גם כתוב בפקודה. אם הם יציעו משהו חלופי, אנו מוכנים לבדוק. מה ההצעה?

אדם הלוקה במחלה נפשית.

אנו מבינים את הרגישות. אך "לוקה במחלה נפשית" זה מאוד רחב. צריך לחשוב על זה.

צריך לשנות את הטרמינולוגיה.

אולי יביאו לנו הצעות ונבדוק.

תביאו להם הצעות.

כמה זמן הם צריכים?

אתן להם שבוע ימים, בעזרת השם.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:05.