הצעת חוק גלי צה"ל- שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל – שידורי חסות ותשדירי שירות)

2
ועדת הכלכלה
18.01.05
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 348

מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שלישי, ח' בשבט, התשס"ה (18 בינואר, 2005) בשעה 09:30

הצעת חוק גלי צה"ל- שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל – שידורי חסות ותשדירי שירות),
התשס"ד-2004

חברי הוועדה: איתן כבל – היו"ר
גלעד ארדן
דניאל בנלולו
גילה גמליאל
אבשלום וילן
דוד טל
אברהם פורז

משרד הביטחון: רס"ן עדי בן שך – יועמ,ש, גלי צה"ל
סא"ל רוני פנחס – עוזר בכיר לחקיקה, פרקליטות צבאית ראשית

עדית צ'רנוביץ- יועצת בכירה לשר התקשורת
עו"ד דינה עברי עומר – לשכה משפטית

מיה אלון גורן – אגף תקציבים
עמירה חכמון – אגף תקציבים

נגה רובינשטיין - משרד המשפטים

דורון אבני – יועמ"ש
מנשה סמירה – יו"ר המועצה

תומר קרני – הלשכה המשפטית

עו"ד ליאור חריש
מנשה זיגדון
עובד לוי

יצחק כפיר – פדרציה לתקליטים וקלטות
מיכאל מירון

אתי בנדלר
שמרית שקד

לאה ורון



הצעת חוק גלי צה"ל- שידורי רדיו של צבא ההגנה לישראל – שידורי חסות ותשדירי שירות),
התשס"ד-2004

שלום לכולם. אני מתנצל על האיחור, כיוון שהייתי בוועדת הכנסת.

ב- 13.7 הצעת החוק שמונחת על השולחן עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. התקיימו עד עתה 4 דיונים. היום הוא הדיון החמישי. הדיון האחרון היה באמצע דצמבר, 14 לדצמבר. הוועדה החליטה, בהצבעה, ברוב מוחלט, על מספר עקרונות. העיקרון המרכזי שבגלי צה"ל לא תהיינה פרסומות. זה העיקרון שאולי הוא המרכזי בתוך כל החקיקה הזו. נקודה נוספת היא שיתאפשר במשך ½ 4 דקות בשעה לשדר חסויות ולשדר תשדירי שירות. כמו כן – שתחולת החוק היא לשנה. הביצוע יחל 3 חודשים מיום פרסום החוק. התקנות – באישור ועדת הכלכלה, והשר, שר הביטחון, ידווח כל שלושה חודשים לוועדת הכלכלה על ביצוע החוק, לרבות על ההכנסות שהיו בפועל בשלושת החודשים שעברו, וההכנסות הצפויות במהלך שלושת החודשים הבאים. היועץ המשפטית התבקשה להכין נוסח, והוא מונח עתה על שולחן הוועדה לשם הצבעה.

אני רוצה להיכנס, ברשותכם, לעניין עצמו. אני מבקש מהיועצת להסביר בדיוק את הנקודות שעדיין נותרו לנו.

בהתאם להנחיות הוועדה הכנתי נוסח, ומה שנשאר להתלבטות, לדיון ולהחלטה של הוועדה הוא בעצם עד כמה לצמצם את ההגדרה של "תשדירי שירות". כפי שנאמר, ההנחיה היתה לגרום לכך שבכלל תשדירי שירות לא ייכנסו תשדירים שעשויים לשמש, בעצם, פרסומת לכלל הציבור. אני מפנה אתכם להגדרת "תשדירי שירות" שמופיעה בדף השני, וכאן יש שלושה סוגים של תשדירים שייחשבו, לפי הצעת החוק, לתשדירי שירות. החלק הבעייתי הוא בפסקה (1) של ההגדרה, שאני מבקשת לקרוא:

(1) תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל בלא ציון שמו של יצרן מסוים;"

וכאן הכנסתי הערה. כתבתי שדורון אבני, שלמי שאינו מכיר – הוא היועץ המשפטי של הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, המפקחת על פעולתן של תחנות הרדיו האזוריות שניזונות, בעצם, מפרסומות, והן אלה העלולות להיפגע מקבלת הצעת החוק, ככל שהיא תהיה רחבה יותר. הוא מציע למחוק מתוך הפסקה הזו את המילים :".. או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים". את הטעמים לכך אני אסביר בקצרה, ואולי הוא ירחיב, ברשותך, לאחר מכן, שתשדיר שמטרתו קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים יכול להוות מנוף לשידור של תשדירי פרסומת. באותה הגדרה מופיעות גם המילים "תשדיר מטעם גוף ציבורי" כאשר המונח "גוף ציבורי" מוגדר בדף הקודם, ובקשר לאחד מהסוגים של גוף ציבורי, בפסקה (5), נאמר: "גוף הפועל שלא למטרות רווח;". כאן מציע דורון אבני שוב – תיקון - -

:

אני מושך את ההערה.

מה היתה ההערה שלו?

הוא ביקש מצד אחד להרחיב את הסוגים של "גוף הפועל שלא למטרות רווח" ומצד שני לצמצם, אבל אתה רוצה שאני אסביר את ההערה שהוא מושך?

אני אגיד לך למה – אני רוצה לאמץ אותה.

המטרה העיקרית של ההערה שלו, בעצם, היא שלא כל גוף הפועל שלא למטרות רווח יוכל לפרסם או למסור תשדירי שירות לגלי צה"ל, אלא רק אם הוא פועל למטרות של חינוך, תרבות, מדע, אמנות, בריאות או רווחה. מצד שני, לעורכת הדין נגה רובינשטיין, נציגת היועץ המשפטי ממשרד המשפטים, יש הערה ביחס למונחים האלה, והיא תסביר את ההערה שלה, בעצמה.

אלה, בעצם, ההערות שנשארו פתוחות מבחינתי, אלא אם כן הוועדה תרצה לדון.

יש לנגה רובינשטיין הערה נוספת, לגבי התחולה.

הצעת החוק הממשלתית, במקורה, לא דיברה על הוראת שעה, אלא דיברה על הסדר שאנחנו חשבנו לנכון שיהיה. במהלך הדיונים ועדת הכלכלה ביקשה לקבוע את הוראת החוק כהוראת שעה לחצי שנה, ואחר כך לשנה. לאחר שעשינו חישובים, ובהסתכלות על החוק כולו, שכולל הוראות כמו קביעת תקנות ופיקוח, אני חושבת שהוראה של שנה היא עדיין הוראה קצרה מדי כדי שההסדר הזה ייכנס לתוקף. אני סבורה שהוראת החוק צריכה להיות לשנתיים-שלוש. אני חושבת שמדובר בתקופה קצרה מדי, מצד אחד, בשביל לבחון בעוד שלוש שנים, נניח, הסדר אחר, ומצד שני – היא לא קצרה מדי בשביל שכן ייקבעו התקנות, הוועדה המפקחת תפעל וכן – השר יוכל לקבוע את הנהלים שנדרשים לשם ביצוע מטרות החוק.

תודה. אני רק רוצה להזכיר שהצבענו על הסעיף הזה. לכשנגיע לסעיף הזה אני אעלה אותו להצבעה, על מנת - -

יש לי הסתייגויות לגבי זה.

אני היועץ המשפטי של התאחדות תחנות הרדיו האזוריות. אנחנו סברנו לתומנו שבהגדרת "גוף ציבורי", שהתוספת של דורון אבני תבוא במקום התיקון של סעיף (5). אנחנו סבורים שכן ראוי לצמצם את ההגדרה של סעיף (5), שהיא מאד מאד רחבה, רק באמת לגופים שמקבלים תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, כמו שמנוסח על ידי עורך הדין דורון אבני, למעט המילה "או", שדי הופתענו לראות אותה בנוסח הצעת החוק. אנחנו חשבנו שהמטרה היתה לצמצם את גדר הגופים שיכולים להיכנס למסגרת "גוף ציבורי" ושהתיקון יבוא במקום התיקון שבסעיף (5).

דהיינו, אתה מציע – במקום "גוף הפועל שלא למטרת רווח" שיהיה: "גוף המקבל תמיכה"?

אמת.

להיכנס לנושא ההגדרה של סעיף (1) ל "תשדיר שירות" – אל"ף, אנחנו הבנו כבר לאן נושבת הרוח בכל מה שקשור לנושא של תשדירי שירות ושידורי חסות. מה שכן – אנחנו רוצים בכל זאת שתהיה איזושהי אבחנה. ב "שידורי חסות" ברור לנו שייכנסו גופים מסחריים ויתנו חסויות, אבל אנחנו מבקשים להקפיד שבתשדירי שירות באמת תהיה הקפדה שלא תהיה פרסומת. אנחנו חושבים שלצורך השגת המטרה הזו חייבים לבצע תיקון גם בסעיף קטן (1) וגם בסעיף קטן (3). בסעיף קטן (1) אנחנו חושבים שהתוספת של עורך הדין דורון אבני היא חיונית. בהגדרה, כמו שהיא היום יכול להיות פתח מאד רחב לכל מיני גופים כמו מועצות ציבוריות, למיניהן, שנועדו לקדם אינטרסים של גופים מסחריים במשק, כמו מועצות פרי הדר, מועצת החלב, ומגוון שלם של גופים כאלה, שיש, לדעתנו, למנוע מהם את האפשרות לעשות פרסומת עקיפה דרך תשדירי שירות.

לגבי סעיף קטן (3) אנחנו סברנו, ועדיין סבורים, שראוי להגביל גם שם, כמו שמוגבל בסעיפים (1) ו- (2) את תשדירי השירות לגוף ציבורי. משום מה לא נכללת פה ההגדרה של מתן תשדירי שירות לגוף ציבורי בלבד. העובדה שמדובר במבצעים והטבות ייחודיים שמיועדים ללקוחות סדירים או לגמלאי כוחות הביטחון – עדיין משמעותה שכל גוף מסחרי במדינת ישראל, שרוצה לפנות לארגוני הצרכנים האלה, שהם ארגונים גדולים, חזקים ומשמעותיים, באיזשהו מבצע ייחודי – יכול להיכנס דרך הקטגוריה הזו, ולתת תשדיר, ואנחנו מתנגדים.

אני מתייחסת לחלק שמתייחס לאפשרות שחברה שלא למטרות רווח או לעמותה, לפרסם. עמותה או חברה שלא למטרות רווחה מתאגדות באופן עצמאי, וזה צורת ההתאגדות הפנימית שלהם. הטבות המדינה מוגבלות לעניינים מסוימים או עניינים אחרים. אני חושבת שאין מקום, בהכרח, לאבחן בין עמותה או בין חברה שלא למטרות רווח שעושה תשדירי שירות למען הציבור, לבין אדם פרטי, למשל, שמעוניין, מכספו, להוציא על כך כסף ולשדר תשדיר למען הציבור. זאת אומרת – אתה לא חייב להיות מאורגן בצורת התאגדות, בחברה שלא למטרות רווח, או בצורה של עמותה, על מנת לשדר תשדיר שירות. כי בעצם, מה אנחנו רוצים כאן? אנחנו רוצים להבטיח שגלי צה"ל לא תשדר פרסומת, אלא תשדר תשדיר לטובת הציבור, בכללותו. היו גם חברות מסחריות שעשו תשדירים וכל עוד הן לא מקדמות מוצר ספציפי שלהן, וכל עוד הן לא מקדמות את שם החברה שלהן, אני חושבת שיש קושי בהטלת המגבלה.

אבל יש, בכל אופן, אפשרות שזה לא לכלל הציבור, אלא רק לגזרה מסוימת בתוך הציבור. אני, אגב, בעד. הטענה היא טענה, אבל אף על פי ולמרות מה שהוא אמר, אני בעד זה שנניח ל "חבר", לצורך העניין הזה, גמלאי צה"ל – שבמסגרת הזו של גלי צה"ל אפשר יהיה להעביר להם מסר כזה או אחר.

אבל המגבלה שכאן דובר עליה היא מגבלה מבחינת תוכן, אני מדברת על כך שיהיה גוף שיכול להביא את אותו תוכן שאפשר לשדר, שיהיה גוף שיכול להביא את התוכן לשידור. אני חושבת שזה לא משנה אם זו עמותה, חברה שלא למטרות רווח, גורם פרטי או חברה מסחרית, כל עוד אנחנו שומרים על זה שהתוכן יהיה התוכן כפי שמוסכם גם כאן.

כיוון שאני לא ניהלתי את הדיון הקודם, הצוות כאן העיר לי לגבי אופן ההתנהלות, בעיקר לאור הדיונים הקודמים – אני מבקש ממך להתחיל להיכנס לעניין. אני לא רוצה לפתוח כאן את כל הדיון מחדש. אין זו הכוונה. נשארו מספר נקודות פתוחות פעם אחת, ופעם שניה יש גם נקודות של שינויי נוסח כאלה ואחרים.

אני ביקשתי, אפילו לא זכרתי, לאשר את הנוסח באותם סעיפים שלא היה שום נוסח בפני הוועדה, אלא נקבעו רק עקרונות.

אתה צודק, אבל אם יורשה לי – הערה קטנה אחת, כי כנראה אאלץ לעזוב. אני לא אתייחס לכל שאר הדברים. בכל מקרה, אני חושב שבסעיף 3, במידה ודעתי תישמע ותתקבל, אני מדבר על זמן שידור מירבי לשידורי חסות – אני מבקש שיהיה שם 6 דקות ולא ½ 4 דקות, והחוק הזה, בסעיף 9, יעמוד בתוקפו עד תום שנתיים מיום התחילה. אני חושב שזה פרק זמן סביר.

אמרתי- כשנגיע אליו.

יכול להיות שלא אהיה כאן, אז לפחות דבריי נאמרו, ואם לא תתקבל דעתי – שהיועצת המשפטית תרשום את זה כהסתייגות.

אז בעצם אנחנו חוזרים לנושא שהוועדה התחילה לדון בו – הגדרה של "גוף ציבורי". אני מבקשת שהוועדה תחליט לגבי פסקה (5). אני מבינה שרק לגביה - - אני אקרא את ההגדרה ושהוועדה תחליט:

"גוף ציבורי" – כל אחד מאלה:
(1) משרד ממשלתי ומוסדות המדינה;
(2) רשות מקומית;
(3) גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין;
(4) תאגיד או גוף שהוקם בחוק;
(5) גוף הפועל שלא למטרות רווח;"

הערות נשמעו רק לגבי פסקה (5) - - -

עורך הדין חריש, אתה לא רוצה להישאר בעניין של פסקה (5)? הערת את ההערות שלך.

כן.

עורכת הדין נגה רובינשטיין – מה את מציעה?

אני מציעה את ההצעה שמעלה חברתי ממשרד התקשורת: "גורם שתשדיר השירות מטעמו אינו למטרות רווח". ההתייחסות כאן היא לתוכן, בעצם, ולא לגורם המפרסם.

זאת אומרת – גלי צה"ל יצטרכו לבדוק מה המטרה של תשדיר השירות ?

גם.

צריך לבחון כליות ולב.

זה לא רק עניין של כליות ולב. כל הכוונה בחוק הזה זה להגדיר את התוכן שמשודר, ובעצם, בגלל שאנחנו חוששים שגלי צה"ל לא יוכלו לבחון את התוכן המשודר, אנחנו הולכים לגורם שמשדר. להגיד שגלי צה"ל יכולה לבדוק האם מדור בעמותה, גוף שלא למטרות רווח – זה גם סוגיה שאני לא בטוחה שגלי צה"ל יכולה לעשות בעצמה.

אנחנו שוכחים שיש גם את הסעיף שמגדיר "תשדיר שירות". למה אנחנו צריכים לעשות מזה יום לימודים ארוך, כשכבר יש לנו את ההגדרה של "תשדיר שירות"? זאת אומרת, כשאתה מגדיר גוף הפועל שלא למטרות רווח – קודם כל, הגדרת: כל גוף שפועל שלא למטרות רווח. הוא, בכל מקרה, אם הוא רוצה לתת תשדיר שירות או תשדיר חסות, הוא חייב לפעול בתוך המגבלות, או של שידור חסות או של תשדיר שירות. אחר כך נלך למשפטנים ונשלם להם כדי להסביר את זה.

ירשה לי, אדוני, בכל זאת אני מבקשת להסדיר את ההערה: אחד מסוגי תשדירי השירות זה תשדיר מטעם גוף ציבורי. לצורך זה מוצעת ההגדרה של "גוף ציבורי", שבה אנחנו דנים כרגע. מה שאומרת נגה רובינשטיין הוא שבהגדרה של "גוף ציבורי" לא נאפיין את הגוף אלא את סוג התשדיר. דהיינו – שגם אם גוף עסקי שמטרותיו הן הפקת רווחים - - -

או אדם פרטי.

או אדם פרטי, מישהו שיש לו הרבה מאד כסף ורוצה לעשות כסף, אבל הוא רוצה איזשהו תשדיר שהמטרה שלו היא לא לצורך הפקת רווחים, אלא למטרה ציבורי כלשהי – היא רוצה לאפשר לו את זה. לכן, יש צורך להכריע, בכל זאת, בעניין פסקה (5), האם גוף פועל שלא למטרות רווח או שהתשדיר יהיה שלא למטרות רווח.

זאת אומרת – חברת "זוגלובק" תורמת לחיילים או - -

בדיוק.

ברשותך – אנחנו כאן נכנסים לפינה מאד "פינתית" בכל ההתייחסות של מה הן ההגדרות של "תשדיר שירות", כי מה העניין? הרי כל המהות היא לא כמה הוא מרוויח או לא מרוויח – המהות המרכזית היא שגופים שהם לא למטרות רווח תינתן להם פלטפורמה במקום כמו גלי צה"ל, שיוכלו להביא את המסר שלהם, לא את דבר המפרסם. אני חושב שאנחנו מייצרים פה מהומת שווא.

אני רוצה להוסיף ולומר שאם מאשרים לכל אדם ולכל גוף עסקי לפרסם, לא צריכים בכלל את ההגדרה של "גוף ציבורי". נלך רק על מטרות התשדיר, וזהו.

הרי לא הולכים לפתוח את גלי צה"ל בשבוע הבא בפעם הראשונה. אני לא מניח שאלפים יידפקו ביהודה הימית, ויעמדו הגורמים הפרטיים וכל אותם גופים שאנחנו מנסים. יש גם מה שנקרא – סבירות, ואנחנו פועלים ברוח הסבירות. הסבירות היא שעד היום הזה, פחות או יותר, הרי התהליך היה שגלי צה"ל הרימו לחברה' להנחתה, מה שנקרא. הם אמרו: נביא פרסומות, בגלל הבג"ץ והכל יסתדר כדי להכניס את כל מה שהם עשו עד היום במחלוקת, לעגן אותו בצורה מסודרת. זה בסדר. כל אחד והשיטות שלו, אני רק אומר: בואו לא נפריז בעניין הזה, בואו לא נגיע למקומות שלא התכוונו. גוף שלא למטרות רווח – ברוב המקרים אנחנו מדברים על גוף ציבורי או שיכול להיות שזו עמותה. "האגודה למלחמה בסרטן". אנחנו מניחים שהיא פועלת למטרות רווח, לא רק למטרות המנהלים והמפעילים שלה. זאת אומרת – הנקודה היא, אני חושב, נגה, שאנחנו הקדשנו לזה קצת יותר ממה שצריך.

אני מציע להשאיר את סעיף (5) כמו שהוא. אני מבקש להצביע עליו – מי בעד?

יש לי הסתייגות. אני הייתי רוצה להכניס: "גוף הפועל שלא למטרות רווח" ואני הייתי לוקח את מה שצוין פה, מה שהביא עורך הדין דורון אבני: "הפועל למטרה של חינוך, תרבות, מדע, אמנות, עבודה, רווחה ובריאות". להוסיף את המילה "עבודה".

עם ה – "או" או בלי?

בלי.

אני רק אגיד לך שכל העניין הזה זה קידום של דברים שהם במסגרות האלה. מצד שני, אם לא זכרנו את כל המטרות ואת כל הפעולות?

אז לא זכרנו. לכן אנחנו, ועדת הכלכלה, שתשוב ותדון בנושא הזה אם מישהו העיר את תשומת ליבנו, ונחשוב אם זה נכון.

את הנושא הזה אני חייבת לבדוק אצלי, בבית. יכול להיות שזה ראוי וזה רעיון מצוין, אבל אני צריכה לבדוק את זה אצלי, בבית, כי בעצם מדובר במתן הטבה נוספת.

את יכולה לעשות שיחת ועידה עכשיו? כי אנחנו צריכים לסיים את זה היום.

"גוף שלא פועל למטרות רווח הפועל למטרה של חינוך..."?

וכן הלאה – עבודה, רווחה ובריאות.

אולי אני יכולה להציע לך, להשלים את הצעתך : "הפעול לאחת המטרות המנויות להלן או למטרה אחרת שקבע השר באישור ועדת הכלכלה".

אני תמיד מסכים לדעתה של גברתי. אז נשאיר את זה במסגרת של השר, כפי שהציעה היועצת המשפטית. השר הממונה, מעבר למה שכרגע פרטנו, יוכל להוסיף מטרות אחרות באישור ועדת הכלכלה. אז אנחנו מוסיפים את "...עבודה, רווחה ובריאות". "חינוך, תרבות, מדע, אמנות, עבודה, רווחה ובריאות".

נוסיף ספורט וחקלאות?

יגיע מישהו ויגיד גם – דת - -

זה מיותר, לא?

זו בדיוק הנקודה שאליה חתרתי. זאת אומרת, שאתה לא תתחיל להטריד את השר ולהגיד לו על גוף שרוצה להעלות עניין מסוים. אני לא מציע.

השר מקבל 30 אלף שקל. שיתכבד וידון, ואם הוא יחשוב שזה נכון, כמדיניות של המשרד - -

אני חושבת שזה מיותר - - -

אני מעלה כנוסח הרשום במקור, מול ההסתייגות של חבר הכנסת דוד טל.

מי בעד הנוסח כפי שקיים בהגדרות סעיף (5): "גוף הפועל שלא למטרות רווח"?

הצבעה
בעד הנוסח – 2
נגד – 1

הנוסח התקבל. תוכל להגיש את זה כהסתייגות.

הגשתי.

הסעיף הבא – הוספתי הגדרה של "קדימון" ושל "רבעון" שהם נדרשים לצורך סעיף 3, ואני מבקשת לדלג על זה. אני אחזור לזה כשנגיע לסעיף 3.

אז אנחנו יודעים שאנחנו צריכים לחזור לזה. הלאה.

עכשיו ההגדרה של "תשדיר שירות". אני קוראת: "תשדיר שירות" – תשדיר שהוא אחד מאלה:
(1) תשדיר מטעם גוף ציבורי..." כפי שהגדרנו - "...שמטרתו מתן שירות לציבור, בין בדרך של מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים, ובין בדרך של הכוונה או מתן ייעוץ בנושאים שבטובת הציבור, והכל בלא ציון שמו של יצרן מסוים;"

אני מזכירה שכאן, המשפט השנוי במחלוקת הוא ""או לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון סוגי מוצרים".

שדורון אבני מבקש למחוק.

וגם היועץ המשפטי של הרדיו האזורי.

העמדה שלנו היא שהצעת החוק בעצם נועדה ליצור איזה איזון. אם זכור לאדוני, העמדה שאותה הציגה הרשות השניה, מועצת הרשות השניה – שמלכתחילה, חסויות ותשדירי שירות לא צריכים להיות של גופים מסחריים. העמדה הזו נדחתה, ועל כן אנחנו חושבים שצריך לשמור על האיזון שהוועדה מצאה לנכון לאמץ, והוא – שתשדירי השירות יעסקו במה שהם מכוונים לעסוק, והוא – שירות לציבור. זה לב הכוונה של תשדירי שירות לציבור. אין הכוונה לאפשר לגלי צה"ל דברים שאנחנו גם לא רואים ברשות השידור, זה הרי לא יעלה על הדעת. וכך אנחנו יכולים למצוא, בדרך של הניסוח שמוצע כאן, למשל – שהתאחדות החברות הסלולריות יעשו תשדירים בגלי צה"ל כי זה קידום ענפים במשק, או את מועצת החלב או ענף הלול, וכל מיני דברים כאלה. אם יש בדברים האלה שירות לציבור, אזי ממילא, מתוקף ההגדרה של "תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור" – התשדירים האלה ייכנסו. אין כוונה לאפשר קידום של ענפים במשק, וזה לא סתם קידום – זה לרבות תוך ציון סוגי מוצרים. אז ממש אפשר לבוא ולעשות תשדירים שבאפיונם - - -

מה זה לוטראקי יוון?

זה תשדיר חסות, זה משהו אחר לגמרי.

צריך להבין שמה שיכול להתפתח פה זה שאנשים במשק יתאגדו, וכמו שיש היום את התאחדות החברות הסלולריות אני מניח שמחר יהיה את התאחדות ענף המוניות, התאחדות כזו או אחרת - - -

ואם אנחנו נגדיר שתשדיר לוטראקי יוון יהיה גם חסות.

לוטראקי לא נכנס לגלי צה"ל. זה היה ברשות השידור.

סליחה – בחסות מועצת הביצים.

זה בסדר. את זה קיבלתי. זה האיזון בהצעה.

כשישבתי על העניין הזה – אני קראתי "תשדיר חסות" ואחר כך אני קורא "תשדיר שירות" אני מרגיש שתוך כדי תנועה אני מבלף את עצמי במעבר מהחסות לתשדיר שירות. זאת אומרת: כל העניין הוא סמנטיקה.

ברשותך, אני אסביר מה ההבדל, וההבדל נקבע במפורש בפסיקה. לתשדיר חסות יש מבנה מסוים. אנחנו מכירים את זה גם מהטלוויזיה בערוץ 2 ובערוץ 1, וגם מגלי צה"ל: "התכנית משודרת בחסות..." כך וכך, אולי עם עוד איזו אמירה – מספר טלפון או כל מיני תוספות. המבנה הוא מאד נוקשה. כמו שציינת – לוטראקי יוון. תשדיר שירות הוא הרבה יותר - - , כי כשמו כן הוא: הוא תשדיר. הוא לא בחסות. אפשר לשמוע חצי דקה של תשדיר שירות. זה לא שמונה שניות. ברשות השניה, למשל, חסות זה שמונה שניות. תשדיר שירות יכול להיות גם חצי דקה.

ברשותך. אני אומר לך את זה מהצד, כמאזין: הוא, בגלי צה"ל, אותו מעניין רק דבר אחד: מי משרשר. זה הסיפור שלו. יש את הגופים כמו האגודה למלחמה בסרטן – וזה לא משנה, הוא יכניס להם תשדיר שירות כמה שהם רוצים. איפה הנקודה. הנקודה היא באותם גופים שאנחנו קוראים להם "על קו התפר". הם כבר חושבים, אני רואה את הגלגלים כבר זזים להם בראש. הוא אומר את הדבר הבא: כל אלה, והם גם לא כסף גדול, אני אעביר אותם לשידור, זה בסדר גמור: האגודה למלחמה בסרטן וכל הגופים הציבוריים. כולם יהפכו להיות חסות, כי גם המפרסם, זה שמבקש לקבל את תשדיר החסות – אותו מעניין שבתוכנית של רזי ברקאי, שאולי זו תוכנית עם אחוז ההאזנה הגבוה ביותר ברדיו, כל מה שרוצה אותו מקבל תשדיר חסות- שרק יגידו את השם שלו.

כדי שההנחה שלך תהיה נכונה, אז מה שצריך לראות זה האם למשל אם בערוץ 2 המחיר לחסות הוא כמו המחיר לתשדיר פרסומת, כי אתה אומר שכל מה שרוצה המפרסם זה לראות את השם שלו מופיע. ולא היא. יש הבדל דרמטי בין תשדיר חסות, כמה שמקבלים עליו בערוץ 2 מנתונים שאני מכיר, לבין כמה שמקבלים על תשדיר פרסומת. לכן אנחנו רוצים, בעוד שהוועדה החליטה ודחתה את עמדת הרשות השניה בעניין הזה, לפתוח חסויות לגופים מסחריים. אנחנו עדיין מבקשים לשמור על היסוד ולאפשר תשדירי שירות בקידום ענפים במשק, איפה שהתשדירים האלה צריכים להיות – בתחנות הרדיו האזוריות.

קידום ענפים במשק מעולם לא היה - - יצרני הסלולריים זו באמת דוגמה יפה. מה שיש אצלנו, בעיקרון, זה : קידום פרי הדר, מועצת החלב, בהחלט – ואני חושב שזה תשדיר ראוי. זה לא מקדם יצרן ספציפי. זה בא לקדם ענף שלמדינה יש אינטרס בו.

ומכוח מה תוכל לדחות את בקשת איגוד החברות הסלולריות שניתן כאן כדוגמה לצורך העניין, לכלול תשדיר שירות, אם הם יענו להגדרה?

אני לא יודע איך הם יתאגדו, אני לא יודע איזו הגדרה תהיה - -

הם יתאגדו.

אני לא יודע מה המטרה. המטרה פה היא מטרה ציבורית ממעלה ראשונה. משרד החקלאות - - -

מה שאני שואלת הוא: ברגע שהם ייכנסו להגדרה, מכוח מה תפעיל שיקול דעת ותגיד שאתה לא רוצה לפרסם כי אתה חשב שהמטרה לא ראויה?

יכולים להגביל את זה בחקיקת משנה. יש שלב של אישור ראש אכ"א לתשדירים, על פי תקנות שיכולות להגביל. אם הם יחשבו שזה לא ראוי - - -

לא נותנים לחתול לשמור על השמנת.

אם התשדיר לענף הלול הוא תשדיר למתן שירות לציבור, אזי ממילא – והיועצת המשפטית של הוועדה תתקן אותי – הוא נכנס לרישה. הסעיף אומר: "תשדיר מטעם גוף ציבורי, שמטרתו מתן שירות לציבור". אם מדובר בגוף ציבורי שרוצה לתת שירות לציבור, אזי, גם אם זה - - עליו במשק, זה בסדר.

אני לא יודעת אם מועצת החלב זה גוף ציבורי.

המועצות הצמחיות כולן פועלות על פי חוק.

הן פועלות לפי החוק, אבל - - . מועצת פרי ההדר, לדעתי, כבר לא. בחוק ההסדרים הקודם שונה מעמדה.

חלק מהמועצות הצמחיות אוחדו למועצה אחת. הן פועלות עם ענפים מתוך המועצה.

השאלה אם הן גוף ציבורי.

מה זאת אומרת? הן גוף הממלא תפקיד ציבורי על פי דין. אם לא – הם תאגיד או גוף שהוקם בחוק. הם עונים על ההגדרה של גוף ציבורי.

קודם כל – הם לא תאגיד, לדעתי.

הם גוף שהוקם בחוק?

אבל אני לא חושבת שהם תאגיד.

"תאגיד או גוף שהוקם בחוק". הם עונים גם על פסקה (3) בהגדרת גוף ציבורי.

אני חושב, עדי, שהעניין "לשם קידומם של ענפים במשק לרבות ציון סוגי המוצרים" אתה לא צריך את זה - -

"סוגי מוצרים" אני לא צריך.

עכשיו תראה: כשיש לך את הרישה, וצודק דורון אבני," תשדיר מטעם גוף ציבורי שמטרתו מתן שירות לציבור" - ברגע שהסעיף הזה - - -

"סוגי מוצרים" אפשר, אבל "קידומם של ענפים במשק" - - -

שניה, תקשיב. מה שאני מנסה לומר לך הוא שאני חושב שלא כדאי לך להיכנס לפינה, כיון שהעניין של "...שמטרתו מתן שירות לציבור" בעצם, כשמדברים על מתן שירות לציבור, זה למה? נקודת ההנחה היא שאם אתה כותב "מתן שירות לציבור", הנחת העבודה היא שרוצים לקדם איזה עניין מסוים. אני אומר לך לך על זה.

דהיינו – למחוק את המילים?

למחוק את המילים "לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות תוך ציון ציון סוגי מוצרים".

נכון.

יש איזושהי הערה? אני חושב שעורך הדין דורון אבני בהצעתו למחוק את המילים – אין שום בעיה עם זה, כי הרישה נותנת את הפתרון לכל העניינים האלה.

אני מבקש להעלות את העניין להצבעה. פסקה (1).

כי בפסקה (2) ו-(3) הכנסתי מספר שינויים אבל הם כולם מוסכמים.

נחנו בהצעת החוק הממשלתית, אז אם יותר לנו לשניה לדבר אחד עם השני.

זה היה רעיון שהייתם צריכים לחשוב עליו לפני כן. זו היתה כוונתי. שלא תופיעו לנו ככה בדיון.

שהרי גם הנוסח שנלח קודם.

אבל הנוסח כולל את ה "לרבות".

בבקשה, את רוצה להתייחס? אני לא מונע?

השאלה מה משמעות הורדת הסעיף, כאן. כיוון שאתם אמרתם לנו: מועצת פרי ההדר תוכל להמשיך לשדר תשדירי שירות כמו שהיא עושה עד היום. מועצת פרי ההדר מכוונת קידום של ענף במשק. אז אם אנחנו מוחקים את הסיפה, "או לשם קידומם של ענפים במשק.." זה אומר שמועצת פרי ההדר, על אף שהיא גוף ציבורי, לא תוכל להמשיך לעשות את זה.

היא נותנת שירות לציבור?

שניה. אם זה לא מתן שירות לציבור, אז ממילא – "קידום ענפים במשק" מתייתר. זאת אומרת – כל העניינים האחרים שואבים את כוחם, בעצם, כל הנושא הזה של אפשרות למתן תשדירי שירות בגלי צה"ל נובע מתוך העניין: מתן שירות לציבור. היא הנותנת. אם מועצת פרי ההדר משדרת תשדיר לעידוד אכילת פומלות - -

זה אומר, מבחינת הפרשנות של הסעיף : מתן מידע והדרכה לגבי שירותים ציבוריים? איזה שירות ציבורי זה?

לא, לא.

מה זה? זה מתן שירות לציבור?

אם הם ישדרו שאכילת פומלות משפרת את הבריאות, אז זה מתן שירות לציבור, אבל אם זה יהיה בשביל למכור פומלות, זה לא יהיה תקין, כי אין פה כוונה למכור פה מוצר. אני מתפלא על משרד המשפטים. גם חברי הכנסת שכבר נתנו דעתם בעניין הזה, כולם פה אומרים לכם שאם הדברים כלולים ברישה של הפסקה – הרי מה קורה כאן? המשפט הוא "לשם קידומם של ענפים במשק, לרבות ציון סוגי מוצרים" בעצם, הכוונה היא כאן לשם קידומם של המוצרים. זה הרי בסתירה לשירות לציבור, ולכן זה לא יכול להיכלל. אני לא מבין את ההתעקשות, נגה.

קודם כל, אנחנו אוהבים תמיד ל- - , אם אתה מתפלא על העמדה של משרד המשפטים, וחוץ מזה, אנחנו לא מתנגדים להורדת "סוגי מוצרים" אבל למשל, כמו שעורכת הדין דינה עברי ממשרד התקשורת אומרת, מוצרי כחול-לבן, שידור קידום הנושא - -

בשביל לקדם מוצרי כחול-לבן יש רדיו אזורי.

זה, למשל משהו שירד. אתם יכולים לקבל את החלטתנו, רק שנבין מה המשמעות של הורדת הסעיף.

כשאנחנו מדברים על "מתן שירות לציבור, כשהמשמעות כאן היא שאני מדבר כאן על קידום ענפים במשק, המועצות הצמחיות, כמשל – למדינת ישראל יש עניין למכור אבוקדו. היא לא אומרת לך היכן לקנות אותו, או אצל מי, או אם תפוחי רמת הגולן טובים יותר מתפוחי המועצה האזורית גלבוע. היא לא אומרת את זה. עכשיו – יש שני פנים. יש פן אחד שבו המדינה אומרת: אם אתה אוכל הרבה גזר זה משפר את הראיה, ואנחנו פונים לציבור לאכול הרבה גזר. עם זה אין בעיה, הרישה נותנת את הפתרון. הבעיה היא שאם למדינת ישראל יש עניין לגרום לכך שאנשים יקנו ירקות ב- 5 צבעים, ולמדינת ישראל יש עניין לעודד את החקלאות - - -

אדוני היושב ראש, אם יורשה לי – יש למדינה עניין לקדם את הבריאות במדינת ישראל. היות והזכירו את הפומלות, למשל – מדינת ישראל, משרד הבריאות, יכולים לומר: רוצים להדביר את השפעת, ומי שיאכל הרבה פומלות יש בהן הרבה ויטמין C - - -

אז זה נכנס. זה נמצא בהגדרה.

מה שהתכוונו – שלא יהיה מצב שאומרים: פומלות בשקל ועשרים בשווקים.

מה שאני מנסה לומר: עזוב, אתה נסחפת. אני אגיד לך למה. כשאתה אומר לי להגיד אצלו בתשדיר שירות לקנות בשקל ועשרים? – עזוב. אם בכלל יש לו את האפשרות להגיע למצב הזה.

אני מנסה להראות שלא צריך את זה.

תמשוך את זה.

אני חושבת שאפשר להתקדם. יש כאן הסכמה להוריד את המשפט "לרבות תוך ציון סוגי מוצרים". אני לא רואה שום בעייתיות עם "לשם קידומם של ענפים במשק". לטעמי, אפשר - - -

אני תומך בעמדתה של חברת הכנסת גמליאל.

או.קיי.היועצת מציעה לי כאן הצעה: או לשם קידומם של ענפים במשק, ללא ציון סוגי המוצרים.

אבל השאלה היא – לא יגידו "תפוז"? תפוז נופל בקטגוריה של "מוצר"?

לפני שניה אמרת שזה בסדר, מבחינתכם.

כלומר, במקום "לרבות" יהיה "ללא ציון".

לא, זה פשוט יימחק – "לרבות תוך סוגי מוצרים" פשוט יימחק.

למחוק לגמרי?

כן.

אז אני מציע שנעלה להצבעה את סעיף (1) שממנו יישמט רק הקטע שאומר "לרבות תוך ציון סוגי המוצרים". מי בעד?



הצבעה
בעד פסקה (1) עם ההשמטה – 5
נגד – אין
נמנעים – אין

פה אחד, ללא נמנעים – אישרנו. אנו עוברים לפסקה (2).

אני קוראת: (2) תשדיר הנותן מידע למשרתים בכוחות הביטחון ולגמלאי כוחות הביטחון, בנוגע למוסדות להשכלה גבוהה כמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, שמשמעותם בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-2958 או למפעלי תרבות ואמנות המנוהלים על ידי גוף ציבורי, ושאין בו תיאור איכותי או השוואתי של המוסדות והמפעלים האמורים;
(3) תשדיר הנותן מידע בנושא למבצעים והטבות ייחודיים המיועדים למי שנמנים על כוחות הסדירים של צבא ההגנה לישראל בשירות חובה או בשירות קבע ולגמלאי כוחות הביטחון כאמור בפסקה (2) להגדרה "גמלאי כוחות הביטחון" ושאין בו תיאור איכותי או השוואתי של מוצר או שירות מסוים;"

ליאור חריש, היתה לך הערה. ביקשת לצמצם.

לגבי סעיף (3) אנחנו חוזרים ומבקשים שתהיה מגבלה כך שהתשדיר יהיה מטעם גוף ציבורי. לא יעלה על הדעת שתשדיר כזה יינתן על ידי כל גוף עסקי או מסחרי במשק. זה פשוט לפתוח את כל התשדירים - - -

אבל אנחנו הגדרנו כבר מי בכלל יכול.

פה זה לא נכלל.

גוף ציבורי לא נותן מבצעים ואין לו הטבות.

אם היית מקבל את דעתי, והיתה נשמעת דעתי בנושא, בסעיף 1 (5) – גוף הפועל שלא למטרת רווח, זה היה מייתר את הסעיף הזה.

כל מה שאנחנו מבקשים זה להוסיף "תשדיר מטעם גוף ציבורי". זה כל השינוי שאנחנו מבקשים. אחרי "תשדיר" שיבוא "מטעם גוף ציבורי".

המהות של התשדיר הזה זה תשדיר מיוחד שהוא מסחרי. גוף ציבורי לא נותן הטבות ומבצעים לחיילים. אז ברגע שאני נותן - - גוף ציבורי - - איזה גוף ציבורי ייתן מבצעים והטבות לחיילים?

· - -

הטבות ומבצעים לחיילים על ידי גופים מסחריים יפורסמו ברדיו האזורי.

השינוי נוסח הזה מעקר את הסעיף הזה, והסעיף הזה הוא מיוחד. דנו על זה פה הרבה פעמים.

הסעיף הזה הוא סעיף של פתיחת כל נושא תשדירי שירות - - -

אני רוצה להזכיר לכם, ואני הייתי כאן כמעט כל הדיונים – סעיף (2) ו- (3) היו כבר בקונצנזוס שהתקבל כאן. אני לא הולך מכאן לפתוח עכשיו את כל הדיונים, אני רוצה לסיים את זה היום. אני התייחסתי רק לאותן נקודות שהחומר הופץ בין כולם וכל אחד יכול היה לתת התייחסויות. לכן אני עובר להצבעה בעניין הזה.

מי בעד סעיף (2) ו-(3), כנוסח הרשום בפניכם?

הצבעה
בעד סעיף (2) ו- (3) – 4
נגד- אין
נמנעים – אין

סעיפים (2) ו-(3) התקבלו פה אחד.

על אף שהצבעתי לגבי הסעיף הזה – אפשר הסתייגות? רציתי להוסיף רק בנוגע למוסדות להשכלה גבוהה – ועבודה, רווחה ובריאות. תמצאי את הניסוח.

בנושאי עבודה, רווחה ובריאות.

תמצאי את זה, בהתחלה, כדי שזה לא יחתוך את המועצה להשכלה גבוהה. היא תמצא, אני סומך עליה.

אני עוברת לסעיף 3 שהוא סעיף חדש שהוצע. אני רק רוצה להזכיר את הרקע: עלה כאן לדיון הנושא שבעצם מנסים לקבע את ההכנסות שהיו לגלי צה"ל עד כה מתשדירי שירות והודעות חסות ולא לפתוח מקור הכנסה חדש שירחיב את ההכנסות. בהקשר לכך הוצעו מספר הצעות במהלך דיוני הוועדה. הנוסחה שעליה החליטה, בסופו של דבר, הוועדה, היתה להגביל את משך הזמן לתשדירי שירות ולהודעות חסות, ולעניין זה לקחת בחשבון גם קדימונים, ולהגביל אותם ל- ½ 4 דקות לשעת שידור, בהנחה שהנוסחה הזו תביא, בעצם, לשימור ההכנסות שהיו לגלי צה"ל ערב פרסומו של החוק מהנושא הזה. לצורך זה ניסחתי את סעיף (3) ובו שתי הגדרות שאותן אני אקרא:

"היקף התשדירים
3. זמן השידור המרבי לשידורי חסות, לתשדירי שירות ולקדימונים, בגלי צה"ל, לא יעלה על ארבע וחצי דקות לשעת שידור".

"קדימון"- כל אחד מאלה: (1) תשדיר המודיע על משדר אחד או יותר שישודרו בעתיד בשידורי גלי צה"ל;
(2) תשדיר שנועד לקדם את שידורי גלי צה"ל או את תדמית שידוריו;"
(3)
בעצם, מדובר בשידורים שאינם תוכניים. סך כל המשדרים האלה לא יעלו על - - -

יש לי הערה. לא נסתר מעיניי מה שאמר כאן אבי בניהו – ש "מכיוון שאנחנו הולכים לחקיקה לטווח ארוך, בישיבת ועדת השרים לענייני חקיקה השרים אמרו לנו ללכת על תשע דקות. אמרתי להם שאני לא רוצה". זו הצהרה של עורך ראשי של גלי צה"ל. "הפרסומות ותשדירי השירות מלכלכים לי את השירות ומפחיתים לי את ההאזנה." עם כל הכבוד לידידי, אבי בניהו – הוא לא לעולם יישאר העורך הראשי של גלי צה"ל. אני רוצה לומר כך: קודם כל, זה שאני מתקן כאן לשש דקות זה לא גורם לשום לכלוך של המערכת, משום שאם הוא ירצה 4 דקות – זה יהיה 4 דקות, הרי נאמר כאן :"לא יעלה על שש דקות". אבי בניהו רוצה רק שלוש דקות? ארבע דקות? הוא יעשה את זה. אבל מה יקרה אם אחרי אבי בניהו יבוא מישהו אחר וירצה חמש דקות, חמש דקות וחצי? אני רוצה לאפשר לו את טווח הגמישות הזה. אני לא הלכתי לתשע דקות, כפי שהשרים דיברו, אבל אני סבור ששש דקות זה ממש מידתי, ואני מציע שנאמץ את זה. אם זה לא יאומץ על ידי הוועדה אז גם את זה אני אבקש בתור הסתייגות.

אני מהפרקליטות הצבאית. אנחנו מתנגדים להוספת הקדימונים תחת הזמן של הארבע וחצי דקות - - -

זו היתה ההצעה של המפקד שלך שהוועדה הצביעה עליה.

הוא לא מפקדי, אבל הוא גם קשור אלינו, זה נכון. אבל אני צריך לברר האם הוא עלה על הנושא של הקדימונים, בהיבט הפרסומי כמו: מחר יש תוכנית בחסות "קוקה קולה". קשה להאמין שמדובר על קדימונים. אין שום קשר בין להודיע מה סדר היום של גלי צה"ל לבין תשדירי שירות ושידורי חסות. זה לא קשור לארבע וחצי דקות. זה לא קשור לשוק הפרסומת, בכלל.

בוא נראה למה זה מקביל- אם רזי ברקאי מתאר במשך 25 שניות המשך ראיון שיהיה בתוכנית הבאה – זה יירד כבר מהמכסה?

אני רק רוצה להגיד לכם את הדבר הבא: הרי קיימנו גם דיון בפעם הקודמת על העניין הזה של הארבע וחצי דקות, וה- 15 מיליון שקל הרי לא סתם כיווננו את העניין הזה.

אני מברך את חבר הכנסת אברהם פורז, על הצטרפותו אלינו. אני רוצה לומר לכם: כיוון שאנחנו דיברנו על ארבע וחצי דקות, או כ- 15 מיליון שקל, אני לא מציע לתת תשע דקות. אם אתה נותן תשע דקות אתה נותן הרחבת יתר. אני אומר את הדבר הבא: אם מפקד גלי צה"ל, ובצדק, לא רוצה ללכלך את השידור שלו, אין לו עניין ללכלך את השידור שלו - -

אז נרשום אפס דקות, במקום ארבע וחצי? זה יהיה נקי, זך, לבן וטהור.

אני מנסה לומר לך את הדבר הבא: הארבע וחצי דקות זה הקטע המסחרי. זה ארבע וחצי דקות ששם הוא עושה או חסות או תשדירי שירות. או, מול זה – 15 מיליון שקל שזה הצפי על פי 2004. אם הוא ירצה לומר : "אילנה דיין תופיע אצלי בשבוע הבא, בתוכנית כזו או בתוכנית אחרת.." הוא כבר יצטרך להצטמצם.

היא הנותנת, אז ההצעה שלי עדיפה. ואז יהיה לו שש דקות, ואז – ארבע וחצי דקות נותנים לו 15 מיליון , ועוד דקה וחצי הוא יכול להזכיר את אילנה דיין, לאורך כל השנה.

מה הקשר של הקדימונים לזמן הזה?

לא, לא. קדימונים לא צריכים להיכלל בכלל. קדימונים לא קשורים לחוק.

רק כדי לסבר את האוזן: ברשות השניה - - אנחנו בכלל מדברים על זמן לא תוכניתי, בדיוק כמו שכתוב פה, כלומר: קדימונים ופרסומות. שני הדברים האלה הם בזמן אחד. כלומר, אם הוא מחליט לעשות יותר קדימונים – הוא עושה פחות פרסומות. יש לו 12 דקות בשעה.

האם אפשר לבחון הצעת ייעול שאולי גם תגשר על עניין הזמנים – אפשר להישאר עם הארבע דקות וחצי, ומה שאפשר לעשות זה פשוט, את הקדימונים לא לכלול בתוך הארבע וחצי דקות. לטעמי זה יפתור את כל הבעיות. מצד אחד – כל נושא הפרסום לא יהיה לו טווח של שש דקות, וגם – הקדימונים - - -

אני אעלה את הנושא להצבעה.

רגע, אדוני היושב ראש. קודם כל צריכה להיות הצבעה על קיום רביזיה.

כן, נכון. אני מבקש: כיון שהנושא הזה של סעיף 3 כבר הוצבע, אני מבקש רביזיה על העניין הזה: מי בעד הרביזיה, ירים את ידו.

הצבעה
בעד הריביזיה – 4
נגד - אין
נמנע- אחד

4 בעד, נמנע אחד, אין מתנגדים.

עכשיו נעבור לגופו של עניין – אני מציע שסעיף 3 יהיה ארבע וחצי דקות לשעת שידור, לא כולל קדימונים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד ההצעה – רוב
נגד- 1
נמנע – 1

נגד 1, נמנע 1.

אני מבקש הסתייגות של שש דקות.

שש דקות ללא קדימונים?

זה מה שהם רצו.

זה מה שאמר בניהו.

חבר הכנסת טל – האם זה שש דקות בלי קדימונים?

שש דקות בלי קדימונים.

אני פשוט מוחקת את המילה "ולקדימונים" ואת ההגדרה.

· - -

אבל אני רוצה להזכיר, שאני אומר: לא יעלה על שש דקות. זאת אומרת- ירצה מפקד גלי צה"ל רק שלוש דקות או ארבע דקות? יכול לשדר רק שלוש דקות.

הנושא הבא שדורש את התייחסותנו הוא סעיף - - -

סעיף 4 אושר ואתם רוצים שראש אכ"א יטפל בתשדירי שירות?

כן, אבל זה יהיה בהתאם לתקנות לפי סעיף 5.

קצין בצבא יעסוק בעסקים? בתשדירים? זה יכול להיות על ידי הוועד המנהל של רשות השידור - - להתעסק בפרסומות. זה נראה לי סעיף לא ראוי שקצין בצבא עוסק בקביעת תכניהם של תשדירי שירות. כשתהיה הפיכה צבאית במדינה זה מתאים.

יש לי שאלה – ראית את תחילת סעיף 5? יש שם את השר והשר הממונה. מה ההבדל?

אני אסביר, אם אני מבינה נכון את הצעת החוק הממשלתית – סעיף 4 מתייחס לתשדיר שירות כאמור בפסקה (3) שזה הסוג היחידי של תשדירי שירות, שבעצם זה די פרסומת. זאת אומרת – חברה עסקית - - -

זה לא בעצם פרסומת. זו פרסומת סמויה.

לא, זו פרסומת ישירה על מבצעים. חיילים בשירות סדיר מוזמנים לאכול במסעדה בציון השם המסוים של המסעדה.

המסעדה משלמת על זה?

ודאי, וכיוון שמדובר כאן בפרסומת ברורה, אמרו – במקרה הזה יתנו אישור - - -

יכול להיות שראש אכ"א לא מסכים.

אני לא מתווכח אם צריך או לא. בעיניי, כל החוק הזה לא ראוי. היה צריך לתת לגלי צה"ל חלק מאגרת רשות השידור - - אבל אני לא מתווכח. את זה נעזוב. אני לא חושב שקצין בצבא צריך לעסוק בתשדירים מסחריים.

האוצר התנגד.

האוצר התנגד, עזבו. העלינו את זה. אני יכול לשלוח פרוטוקולים של הדיון.

השאלה היא מי כן יכול. אם אומרים- לא, אז מי כן יכול?

חבר כנסת מטעם ועדת הכלכלה, למשל?

קודם כל – לא קצין בצבא. מצדי זה יכול להיות מי ששר הביטחון הסמיך, אבל לא קצין בצבא.

אני חושב שחבר הכנסת פורז צודק, כאן, ואני מציע שזה יהיה כמו שאמרת: מי שהסמיך אותו שרש הביטחון.

שר הביטחון. שימנה איזשהו אזרח.

שיוגדר שזה לא איש עם מדים, ולא חסרים אנשים - - -

- - -

המטרה היתה פיקוח נוסף מעבר לתקנות ולחקיקה, לוודא שאותם תשדירים לפי פסקה 3 הם אכן מיועדים למגזר מסוים, אחרת הם כאלה שמיועדים באמת לאותו מגזר, וזה לא איזה משהו סמוי. וראש אכ"א, שהוא האחראי על רווחת הפרט, והמבצעים האלה מיועדים לרווחת הפרט – הוא זה שיפקח על זה - - -, הסעיף הזה הוא מכשלה נוספת, בשרשרת - - -

אולי באמת יש מקום למחוק את הסעיף, והסיבה היא שיש כאן עניין פנימי של גלי צה"ל, למה בכלל אני, כמחוקקת, צריכה עכשיו לקבוע להם מי ומה ינהל את זה.

אני מקבל את ההערה של חבר הכנסת פורז. אני מציע – מי שהסמיך אותו שר הביטחון.

צריך להיות שיהיה ברור - - -

· - -

מעובדי משרד הביטחון.

אני שואלת דבר אחר: אני לא קיבלתי תשובה מבחינת הרעיון- למה בכלל להיכנס לסעיף הזה?

הם הביאו את זה.

משרד המשפטים. יש בעיה למחוק את הסעיף?

לא.

אז בואו נמחק את הסעיף.

· - -

יש לי שאלה אליך. אתה ממשרד הביטחון. הרי החוק לא מחייב אתכם לקבל את כל התשדירים שמגיעים. תקבעו לכם נהלים פנימיים ולא צריך לעגן את זה בחוק.

מנסים לכבול אותנו בסעיף הזה.

אז הסעיף נמחק?

סעיף 4 נמחק. אני אעשה על כך הצבעה: מי בעד מחיקת סעיף 4? הסעיף עבר.

אני רק רוצה לדעת לגבי סעיף 6 (א) – שתגדיר את השרים.

מיד נגיע. סעיף 5- הגבלת תשדירים: "5. השר..." השר הוא שר הביטחון – "...בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור..." – השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, הוא שר שהממשלה ממנה מעת לעת. כיום זה שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, סגן ראש הממשלה.

מי בעד סעיף 5? תודה, רוב. אושר.

ועדת הפיקוח, סעיף 6. אני קוראת:

"6.
(1) השר והשר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור, ימנו ועדה שתפקידה לפקח על השדיור של שידורי חסות ותשדירי שירות..." צריך להיות כאן: "שידור של הודעות חסות ותשדירי שירות" – "...בגלי צה"ל, לפי הוראות חוק זה.
(2) ועדת הפיקוח תהיה בת שלושה עד חמישה חברים בעלי ידע בתחום השידורים, האתיקה או התרבות, שימונו מקרב החברים במליאת רשות השידור, ובלבד שלא ימונה לוועדת הפיקוח מי שחבר בוועדה שהקימה מליאת רשות השידור לפי סעיף 12(ג) לחוק רשות השידור, אשר תפקידה לעסוק בתחום הרדיו ברשות השידור."

בסעיף הזה יש הנחה שחלק מחברי מליאת רשות השידור אינם בעלי ידע בתחום השידור, האתיקה או התרבות.

יש לי הערה – מה זה "בעלי ידע בתחום השידורים, האתיקה או התרבות"? מי שעבר את ועדת רביבי להיות במליאת רשות השידור הוא כשר להיות בכל דבר שהמליאה ממלאה. לא תתחילו לעשות שם עכשיו כאלה שהם טובים יותר לעניין זה.

אנחנו לא עושים טובים וטובים יותר. אנחנו עמדנו על הסעיף הזה מכיוון שלרשות השידור מתמנים אנשים – למשל, עם ידע בכלכלה.

אדם שיודע כלכלה לא יודע מה זו אתיקה ותרבות?

· - במינוי למועצות ציבוריות, כמו במועצה לשידורי כבלים ולווין. יש התמחויות שונות. מכיוון שכאן הדגש הוא דגש תוכני - - -

אפשר להוריד את זה.

תארי לך שאני הייתי מועמד. בכלכלה יש לי הבנה?

לגמרי.

באתיקה כנראה לא. ותרבות? אני יודע מה זה תרבות? איך אפשר לפסול - - -

לדעתי אפשר להוריד את המשפט הזה.

הנחת העבודה צריכה להיות כזו: או שמי שמונה לרשות השידור אינו ראוי, ואם מישהו מונה לרשות השידור, הנחת העבודה היא שהוא ראוי. אני אומר שמאופן הניסוח של הסעיף הזה יש כבר, מלכתחילה, הטלת דופי במי שנמצא - - -

אני פשוט דוגמה חיה לסעיף הזה.

המילה "ראוי" או לא ראוי היא מילה שנכנסה לכאן וכמובן לא היתה מטרת הסעיף. הנוסח של הסעיף הזה נמצא עוד לפחות ב- 5-6 דברי חקיקה שמדברים על ידע בתחומים שונים.

· - -

אני אסביר מה הרעיון. האנשים מתמנים למועצות ציבוריות מטעמים שונים. הם יכולים להיות מומחים לענייני כלכלה, למשל. אגב, ברשויות ציבוריות אנחנו הרבה פעמים מבקשים אנשים שיש להם מומחיות בענייני כלכלה. מי שהוא בעל מומחיות בענייני כלכלה לא חייב להיות מומחה בענייני - - -

המטרה של החוק היא מטרה תכנית.

אני רואה אותך עכשיו בדחיפה מנסה לעלות את ההר, כי הנחת העבודה היא – עיזבי אותך מזה. את מתאמצת להרכיב משפטים שלמים, וזה בסדר. העניין הוא כזה: הנחת העבודה היא שמי שהולך להרכיב את הוועדה, חזקה עליו, כמו שאומר ידידי, העורך דין המלומד, שהוא גם חבר כנסת, שאני אומר: הוא יידע להגיד – צריך כלכלן, וכן הלאה. לכן אני אומר: נכון הוא שאין כאן תוספת של "או חבר מרכז", אבל עזבי אותנו עכשיו מזה.

אני מצטרף לדבריך. באמת חזקה גם על השר, כשהוא מרכיב את המליאה, וגם על יושב ראש הרשות שהוא מסדר את הוועדות שלו, שישים בכל ועדה את מי שיש לו מומחיות, ואם כבר מדברים על זה – את יודעת כמה ועדות יש למליאת רשות השידור. אני הייתי יושב ראש ועדת הביקורת, והייתי חבר ועדת טלוויזיה. חוץ מאשר להיות צופה בטלוויזיה לא הייתי לי שום מושג בכל הדברים שאת אומרת. הדבר היחיד שאני כן מסכים אתה, כי הרגשתי את זה על בשרי – זה ניגוד העניינים המובנה שיש שם בין חבר שהוא חבר בוועדת הרדיו לבין חבר שהוא חבר בוועדת גלי צה"ל. אני הייתי חבר מליאה, והייתי, באמת, גם בוועדת גלי צה"ל וגם בוועדת הרדיו, וזה דבר מוזר, כי יש תחרות ביניהם, אין מה לעשות. גם שניהם מוכרים פרסומות בצורה כזו או אחרת, שניהם נאבקים על רייטינג, ולא יכול להיות שאדם שנמצא בוועדת פיקוח על גלי צה"ל במליאה גם יישב בכובע אחר כחבר בוועדת התוכניות ברדיו.

הסיפה מקובלת, רק המשפט "בעלי ידע בתחום השידורים, האתיקה והתרבו" – אפשר למחוק.

אני מרשות השידור ורציתי להעיר לגבי כמה דברים שנאמרו פה. קודם כל, היום, מי שחבר בוועדת רדיו באמת לא יכול להיות חבר בוועדת גלי צה"ל.

אבל זה מתוך רצון טוב. איפה זה כתוב?

לא כי הוא לא יכול, לא כי זה רצון טוב.

הוא לא יכול. זה כתוב בנהלים, אני לא זוכר כרגע איפה, אבל זו הערה שעלתה כאן, אז אני אומר. אבל בסדר, אין לי התנגדות. זה גם מה שכתוב פה, בהצעה, וזה בסדר, בעניין הזה. אני אגיד משהו יותר כללי: קודם כל, נכון להיום, כמו שאתם יודעים, ברשות השידור אין ועד מנהל, ומליאה ישנה, אבל היא לא יכולה לקבל החלטות כי לא קיים יושב ראש ואין לו משנה. אז צריך לראות את הדברים מול העיניים.

מי הסמיך אותך לבוא לפה?

אני בא מטעם רשות השידור. יש מנכ"ל לרשות השידור. אז העמדה של המוסדות לגבי הסעיף הזה, לכן – אין לנו. אני גם אביא לידיעתכם שכיום, מי שממנה את הוועדות מתוך מליאת רשות השידור זו מליאת רשות השידור, חברי הוועדה, ומי שקובע את סדרי העבודה – זה קבוע בנוהל.

אדוני היועץ. מה איכפת לך? הרי אצלכם אין מי שיפקח. אז עכשיו לא יהיה מי שיפקח על עבודת גלי צה"ל. הכל בסדר. אתה מנסה עכשיו שאנחנו ניתן פתרון לכל החוליים של כל העניין הזה? עזוב. הנחת העבודה היא שזה במדינה מתוקנת, או במערכת שפועלת בצורה מתוקנת.

אני רוצה להוסיף ולומר משפט קצר – לא צריך, ברגע שעבר את הסף הראשון, לא צריך להיות מומחה בשום דבר. לא צריך להיות מומחה בתרבות, ולא מומחה באתיקה. אני חושב, כפי שאמר השופט ברק – מספיק שאנחנו מדברים על האדם הנאור והסביר, אז יש לו שכל ישר שהוא יכול להגיד מה הוא תרבותי ומה לא. תרבות זה דבר מאד סובייקטיבי.

גם אתיקה.

"ועדת הפיקוח תהיה בת שלושה עד חמישה חברים שימונו מקרב בעלי ידע בתחום השידורים, האתיקה או התרבות" – למחוק, והשאר – להשאיר.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ברוב קולות, פה אחד – אישרנו.

אני ממשיכה בקריאה: "(ג) השר יקבע את סדרי עבודתה של ועדת הפיקוח".

האם הכוונה היא שהוא יקבע את זה בתקנות?

כן.

אז באישור ועדת הכלכלה, בבקשה.

כל התקנות. חובת דיווח.

אולי זה צריך להיות השר – השר הממונה, כי יש פה התערבות בסדרי עבודת המליאה.

"השר בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור" - - -? בסדר גמור.

צודק.

מי בעד, ירים את ידו? מי נגד? אין נגד ואין נמנעים. אישרנו.

חובת דיווח. אני רוצה להזכיר את הרקע. סעיף 7 זה סעיף שניסחתי בהתאם להחלטות הוועדה, לאחר שהיא דנה בנושא של הגבלת ההכנסות שהוצגו כאן, ואנחנו חשבנו שאין מקום לקבוע את תקרת ההכנסות בחוק, כדי לפקח, אבל לראות שבאמת לא גולשים מעבר לסכום שדובר עליו – 15 מיליון שקל, הוצע הנושא הזה של חובת הדיווח.

בהמשך לדברים – אני רוצה לומר שהרים אלי טלפון אתמול נציג האוצר ואמר לי - - -

מי זה היה, למען הגילוי הנאות? מה שמו?

נציג האוצר, אני לא זוכר את שמו. עמיר, אני חושב. והוא התחיל להגיד לי – אם זה יהיה 16, ואם זה יהיה 17. אני לא מוכן שייקבע. הנחת העבודה היא שאם גלי צה"ל יהיו כל כך טובים, ורמת ההכנסה פתאום תהיה מי יודע מה – אני רוצה לומר את הדברים כאן, שהנחת העבודה היא שזה 15, 16 – אף אחד לא הולך לרדוף אחריהם בעניין הזה.

אני מהאוצר, מאגף התקציבים. תראו, תכלית החוק היא לקבע את המצב הקיים. לא להרע את מצב גלי צה"ל אבל גם לא לשפר אותו, כי יש פה עוד כמה שחקנים שחיים אך ורק משוק הפרסום ברדיו. ארבע וחצי דקות – אנחנו לא יודעים כמה הכנסות זה מניב, כי זה לא היה עד היום. זו איזושהי החלטה של איזושהי פשרה. ההנחה היא שארבע וחצי דקות אקוויולנטי, או יניב – 15 מיליון שקל. במידה ותוך שלושה חודשים אנחנו נראה מצב תיאורטי שלגלי צה"ל יש הכנסה בכיוון של 30 מיליון שקל – המשמעות היא אקוטית לתחנות הרדיו האזוריות. היא אקוטית לרפורמה שאנחנו רוצים לקדם בתחום הרדיו הדיגיטלי - -

למה? למה זה אקוטי לרדיו הדיגיטלי?

ארבע וחצי דקות – לא נעשתה בדיקה מקצועית כמה זה שווה היום בכסף?

לא צריך לעזור לי. גם הייתי פה וגם קראתי את הפרוטוקול, ואפילו הבנתי אותו – העניין היה ארבע וחצי דקות, כיוון שלא ידעו לכמת את ההכנסות. לקחו את מה שהיה בשנה שעברה. ההכנסות היו כ- 15 מיליון ואמרו: או ארבע וחצי דקות, שווה ערך לכ- 15 מיליון - - -

מי אמר שזה שווה ערך? אני לא הבנתי.

אני לא אומר שזה היה הרציונל.

· - -

- - -זה לא הרציונל של ההצעה הממשלתית. הרציונל היה עיגון של מצב נורמטיבי של מה שקיים היום בפקודות מטכ"ל, ואמרנו שנעגן את זה בחקיקה. לכן, טעות ביד משרד האוצר אם הוא היה פועל כמו ועדת השרים - - -

הרעיון הוא שהחוק הזה יעבור וגלי צה"ל יוכלו לעבוד, והכל יהיה מעוגן בחקיקה, והכל יהיה בסדר. אנחנו חייבים לשמור איזשהו מנגנון ביטחון למקרה שרמת ההכנסות יגדלו ל- 25 מיליון שקל או 30 מיליון שקל. אנחנו צריכים ללכת עוד צעד אחד קדימה. חובת הדיווח זה משהו ריק, כי במידה ושר הביטחון, או, לטעמנו – שרת התקשורת, וכפי שהבנו, דליה איציק מוכנה לקבל על עצמה את התפקיד הזה, ברגע שהיא תדווח שרמת ההכנסות היא 25 מיליון שקל או 30 מיליון שקל, חייבים לתת לה את הכלי. צריכים לתת לה איזושהי הסמכה בחוק לתקן את כמות הדקות כך שתתאים למצב הקיים היום.

אדוני היושב ראש. יש גבול לציניות של אגף התקציבים. נניח שאומרים שחס וחלילה יהיה שם עודף כסף – אז באותו רגע יקטין תקציב הביטחון הדל את חלקו, לדוגמה, או שיחליטו – עושים שם פרוייקטים, אנחנו נפקח. יש גם תקציב משרד הביטחון. אני לא מבין את כל ההיתממות הזו. אני אגיד למה: אני פה שנתיים צועק שאתם לא מטפלים ברדיו האזורי ואתם עושים מחטפים בממשלה עם תקציב רשות השידור, והורדתם להם את האגרות בלי שנתתם אפילו זכות דיבור, ואתם עושים תרגילים מתרגילים שונים כפי שנוח להם. פתאום – שמא, ופן יהיו עוד 2 מיליון שקל לשנה, אתם אומרים – רגע. עד כאן. אם אתם נמצאים בתקשורת, יתכבד סגן הממונה על ענף התקציבים, עמיר לוי, להכין תכנית כוללת, להביא אותה לממשלה, להביא אותה לפה. אתם שלוש שנים לא רק שלא עושים את זה, אלא שעובדים בשיטה החאפרית הגדולה ביותר. פתאום איכפת לכם מגלי צה"ל?

אני חייבת להתייחס.

אני חושב שיש טעם בדרים. לשם שינוי, אני בפעם הראשונה בצד אגף התקציבים. אני אגיד מדוע – לפני שהגברת מאגף התקציבים דיברה, שאלתי את עצמי לגבי עצם הסעיף הזה. יש לנו איזה כלי, לנו או לשר, להיות גמישים ולומר – פה עברת מעבר למה שצפינו, אז יש איזה כלי שיכולים להוריד, אז נאמר שנוריד משש דקות כפי שהצעתי, לדקותיים.

זו הוראת שעה.

אם אין לי את הכלי הזה – מה הועילו חכמים?

ארבע וחצי דקות זו היתה איזושהי הערכה - - -

לא, אני לא נותן לך לדבר על ה- 15 מיליון כי זה נושא שכבר נדון.

למה? אני לא פותח אותו.

תרשה לי. אני רוצה לעסוק בעניין המהותי.

של הוויכוח.

לא, של הדיווח.

אז אני מדבר על הדיווח. הדיווח צריך להיות מהטעם הפשוט – כי באותה מידה שיכול להיות עודף יכול להיות חוסר. לכן חייב להיות דיווח.

ואיך מתקנים את זה?

לכן חייב להיות דיווח רבעוני, בגלל שזה לשנת ניסיון. הדיווח יהיה מספר דקות אל מול הכנסה. אם יהיו עודפים או יהיה חוסר, זה יצטרך לבוא לשולחן כאן - -

אני מאגף התקציבים ואני רק רוצה להתייחס להערה של חבר הכנסת אבשלום וילן. כיוון שתקציב הביטחון, תקציב מסגרת, ההסמכה שלנו לקחת את העודף ולקצץ בתקציב הביטחון אם יהיה עודף הכנסות בגלי צה"ל – זה לא יקרה, מכיוון שזה תקציב מסגרת. 2 מיליון שקל לכאן או לכאן - - -ולכן אני רק מחזקת את הדברים שאמרה מיה אלון.

· - -

כעיקרון מדובר פה בחובת דיווח. אם וכאשר כל התרחישים שאתם מדברים עליהם יקרו, וזה לא יהיה חד פעמי שכעבור רבעון אחד תראו איזושהי חריגה ותראו שזה מגמתי לאורך שנה – אתם יכולים תמיד לבוא לוועדת הכלכלה ואז לבקש את הסייגים שאתם מדברים עליהם. נכון לכרגע, לטעמי, זה באמת לא משנה.

לגבי הנושא של קיצוץ מתקציב משרד הביטחון – לא כל כך מעניין אותי שאם הם עברו את ה- 30 מיליון אז אני אקצץ בתקציב משרד הביטחון - - -

- - -

מעניין אותי ששוק הפרסום לא ייפגע, כי זה ש- 15 מיליון ייכנסו לתקציב משרד הביטחון זה לא יעזור לתחנות הרדיו האזוריות. לגבי איזושהי החלטה כוללת לגבי תחום הרדיו, כמו שאתם יודעים, מונתה הוועדה של צוקרמן, שהולכת לבחון את כל התחום הזה כמכלול.

יש גם את הוועדה של משרד המסחר והתעשייה.

אני מדברת על ועדת צוקרמן. זה גם מה שעמד מאחורי ההחלטה לעשות הוראת שעה כי אנחנו מניחים שתוך שנה, ועדת צוקרמן, שתבחן את כל תחום הרדיו ומקורות ההכנסה - - -

הצעת חוק הזו מקורה בהצעת חוק ממשלתית. הממשלה אמורה לדבר בקול אחד. הוועדה לא אחראית על הממשלה, כמובן, אבל אני רוצה להביא את זה לתשומת הלב שהממשלה אישרה את ההצעה. היא הגיעה לקריאה ראשונה.

אני רוצה לומר לכם כך: הסעיף הזה יישאר כמו שהוא. הנחת העבודה היא – אנחנו עוסקים כרגע בפרויקט של סחורות עתידיות. המשמעות היא שאם גלי צה"ל יצליחו להגיע לחסויות של 30 מיליון אז הם צריכים לעשות בדק בית, לסגור את עצמם מזמן.

אין תחנה רביעית ואין תחנה אזורית - - -

לא לחינם אנחנו הגדרנו 15 מלכתחילה. מה שאני אומר, חובת הדיווח, ואומר מנשה נכון – העניין יובא לפה. אם נראה שפתאום יש קפיצה כלפי מעלה, הוועדה תתייחס לזה.

אבל איזו הסמכה יש לוועדה לשנות את כמות הדקות, כך שרמת ההכנסות תישאר - -

אם את שואלת אותי זה לא בעניין של כמות הדקות.

· - -

לכן הגדרנו – ארבע וחצי דקות שווה ערך לכ- 15 מיליון. זו הנחת העבודה. אם יקרה ופתאום תהיה השנה הבאה שנה מדהימה, וכולם יעשו תשדירי חסות ושירות רק בגלי צה"ל – זה מובא לוועדה. מה שאני אומר, בעניין הזה: אם תיווצר הסיטואציה הזו, נדון בה כשזה יקרה. אבל גם להפך. ואני אומר לך שהסיכויים של הלהפך הם יותר גדולים.

אבל למה לא לתת כלים כבר היום בחקיקה?

אני לא חשוד כמי שלא אוהב את גלי צה"ל, אני אוהב את התחנה ורוצה בהצלחתה, באמת. אבל אני באמת נוטה לקבל את מה שאומרת נציגת האוצר: למה לא להשאיר עדיין כלים לשני הכיוונים, וגם מבחינת גלי צה"ל?

· - -

כולם פה מסכימים שארבע וחצי דקות זה לא משהו מדעי. אף אחד לא יודע באמת - - יש פה מטרה שבאמת תהיה תוצאה, שיישמר המצב הקיים. למה לא להשאיר פה איזה כלי? מצדי, שוועדת הכלכלה, איזשהו כלי צריך להשאיר פה כדי שתהיה לנו, למדינה, אפשרות להגיב למה שקורה.

קודם כל – לגופם של דברים, מדובר כאן בעניינים תוכניים. אני חושבת שיש איזשהו צורך בוודאות, ביציבות, ושאחרי כל רבעון, אם זה יהיה 12.5 או 12.3 יעלו ויורידו - - מדובר כאן בעניין כלכלי שמשתנה בהתאם לדינמיות. בדיוק כמו שאמרתי – אם זה יהיה 30 מיליון, כל אחד יעשה את הבדיקה אצל עצמו, וצריך איזשהו מבנה. משרד האוצר בחר לסטות מהעמדה הממשלתית, אבל אני רוצה להזהיר מה היה הרציונל של הארבע וחצי דקות. זה היה היגוי של מצב נורמטיבי. מה קיים היום, איזה סדר גודל קיים היום, מבחינת זמן שידור, ואליו הגענו.

בדקתם שהוא אכן מתקיים? כלומר- שאין אף פעם חריגה מארבע וחצי דקות?

קודם כל – זה התחיל מיותר דקות, אבל את המצב הנורמטיבי אנחנו צמצמנו. זה שתוצר הלוואי הוא כלכלי, זה ברור. אבל הצמצום לא נבע מחישובים כלכליים, וחבל שסתם נזרקים פה משפטים, כי לא מזה זה נבע. האמת היא שזה נבע מהמצב הנורמטיבי של מה מאפשרות פקודות מטכ"ל, פלוס צמצום של המצב הנורמטיבי. לא היה לנו חישוב כלכלי, זה לא שהממשלה עשתה - - -. ההצלחה הכלכלית היא הצלחה נלווית, וזה מה שמעניין את חברנו, וזה ברור. אבל אני אומרת לך מאיפה יצאה עמדת הממשלה.

רוב החכמה היא בידי הממשלה, אבל לא כולה. מה איכפת לכם שיהיה פה איזשהו פתח, עדיין - - -

מה הפתח יגיד? שמה?

שוועדת הכלכלה רשאית לשנות את - -

שאם תהיה חריגה של 30%, נניח, מהיעד שדיברנו עליו, כלפי מעלה או כלפי מטה - -

יש לי הצעה של היועצת המשפטית: "נוכח השר כי ההכנסות שהתקבלו או הצפויות בשני רבעונים עולות על ההכנסות בתקופה המקבילה..."

"...עולות או נמוכות".

"...על ההכנסות בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לתחילתו של חוק זה, רשאי הוא, באישור ועדת הכלכלה, לקבוע כי זמן השידורים המרבי לשידורי חסות ולתשדירי שירות יהיה גבוה או נמוך...."

אין בחוק - - בכלל ועדת הכלכלה. אתם מכניסים כלים שלא קיימים, זה בלתי אפשרי.

הבעיה עם ההצעה הזו היא שאנחנו בהצעה הזו עלולים להתחיל היכנס לתחומים של הרדיו האזורי, של רשת בי"ת. זה לא בריא. אני בכלל, בתור איש אופוזיציה, אוהב שהממשלה מדברת בקול אחד. יש הצעת ממשלה – הבה נכבד אותה.

לדעתי תמיד, את ההחלטה שהחלטתם נוכל לקבל.

ממש לא. החוק קובע ארבע וחצי דקות - - -

למה אני מתכוונת? כשבאה הוועדה ומקבלת עדכונים, ורואים, כעבור שני רבעונים – קודם כל צריך לצפות, בכלל, בשני רבעונים כאלה. כשרואים שכעבור שני רבעונים המצב הוא גרוע לגלי צה"ל או שהוא יותר מדי עבור העניין הזה, אז יהיה ניתן לשנות את החקיקה סביב - - -

· - -

אפשר להחליט כאן שני דברים: או ללכת סביב הסעיף האחרון, כפי שהיה בהתחלה: לבחון לאורך זמן, תקופה של שנה, כפי שכתוב פה, בחוק, ואז יהיה ניתן, באמת, לחשוב כעבור שנה, מה רוצים לעשות או מה רוצים לתקן. זו אפשרות אחת.

אפשרות שניה, לטעמי – לבוא ולהיכנס לכל העניינים הכלכליים בוועדה הזו, זה קצת יורת מורכב - - -

יש לי שאלה. האם משרד האוצר חושב שבזמן התחולה של החוק הזה, קרי- בשנה הבאה, או אם נאריך את זה – בשנתיים, תהיה עליה דרמטית כזו בשוק התקשורת?

אני לא יודעת.

· - -

אנחנו נכונו מהערכות האוצר לגבי ערוץ 10, צריך להיזהר מזה.

הוזכר כאן הנושא של תכנון שאמור להיות כמה שיותר - - לפחות בטווח של חצי שנה או שלושה חודשים, דיווח רבעוני או צפי רבעוני – משהו מאד לא ודאי. בינתיים הפיקוח כאן הוא כל רבעון. אם הוא היה כל חצי שנה זה היה יותר סביר.

הפיקוח הוא כל רבעון על שלושה חודשים אחורה ושלושה חודשים קדימה.

· - -

אני מוחה. אני לא מוכן לשמוע את זה בדיונים כל פעם. שאנחנו נמציא המצאות זה בסדר. לא יכול להיות שהממשלה תבוא לפה ותדבר בשני קולות, זה לא סביר. אי אפשר לעבוד כך.

צריך להבין שההצעה לגבי התיקונים – לפחות מה שמעניין אותי זה שאם אני בא עם פחות מ- 15 זה שתאפשר לי גם שעה שלמה לעשות פרסומת, אף אחד לא קונה.

אני קניתי גם קניתי, וזה מה שנתון ביסוד ההצעה שלי, הקודמת, לתת שש דקות. למה חשבתי גם שש דקות? שש דקות מאפשר מרחב גמישות. אני מניח שמפקד גלי צה"ל יוכל להתחיל ב- 3 דקות, בשתי דקות, אבל תמיד - - -

אני חושב, אדוני היושב ראש, לכן, שמרחב הגמישות שנתתי למפקד גלי צה"ל, עד שש דקות – הוא סביר, מפני שכאן נשמעת טענה, ואולי היא נכונה – אולי זה לא יהיה 15 אלא רק 10 מיליון, ויחסרו לו דקות? ברגע שיחסרו לו, והגענו עד שש דקות, הוא יוכל להעלות לשש דקות ובמשחק הזה – להעלות ולרדת, הוא יוכל להגיע פחות או יותר לסכום, ואני לא מדבר כרגע על הגרוש.

שתי הערות – אני מציע לקשור את זה לסעיף 9 ואז זה פותר את הבעיה. כרגע, בשנה הזו – רק דיווח, ללא אפשרות לשנות, כי שנה זה פרק זמן סביר לבחון את כל העניין. לכן, אם קושרים את שני הדברים - - כלומר, לא במהלך השנה, וכל 3 חודשים לשלם, זה לא ריאלי גם מבחינת תכנון שידורי.

הדבר השני – עוגת הפרסום השנה, 2004, גדלה בסדר גודל של 25 מיליון דולר. הרדיו גם צמח בתוך העניין הזה. צפוי גם להיות גידול ב-2005, לפי איגוד המפרסמים, כפי שנמסר בכנס שהיה שלשום. כך שכולם יכולים להיות רגועים, בסך הכל, מבחינת הנתונים וההכנסות שצפויות מעוגת הפרסום. אם לא משנים – כי שמעתי קודם שמישהו רוצה להאריך את זה לשנתיים ושלוש, לא. לשמור על שנה, להשאיר את המתכונת הקיימת, ואזי ההצעה הממשלתית מתקבלת as is.

ההצעה של מנשה סמירה היא הגיונית, ואני מבקש לומר למנשה סמירה – ההערכות לשוק הפרסומת טובות אם העסקים הם כרגיל, אם אין שינויים - -

אני רוצה שאתם מתברברים עם עניין הדקות. אני אגיד לכם, מהניסיון שלנו, שההערכות תהיינה כאלה ואחרות, הן לא תהיינה מדויקות, ואתם תתקשקשו עם זה. עדיף לכם ללכת לעניין שאתם חושבים כמה מותר להם לגייס מחסויות ותשדירי שירות. נניח אחוז. אתם מחליטים שזה אחוז, שניים, שלושה או ארבעה – שזה מתקציב - - -

אני לא פותח את הסיפור הארוך הזה עכשיו.

האמת היא שנטיית הלב שלי היא ללכת עם מה שהממשלה הביאה לנו. יש ממשלה שהביאה את הדברים ואני נוטה להעלות את ההצעה כפי שהממשלה הניחה אותה בסעיף 7.

סעיף 7 הוא הצעה של הוועדה - - -

אבל אני הבנתי שזה הוסכם על ידי הגורמים הממשלתיים כשהעניין קפץ ביניהם. לא?

ועדת שרים לענייני חקיקה.

· - -

אבל אתם הסכמתם לזה. אתם לא מסכימים עם מה שאומר האוצר, נכון?

זה שאנחנו לא מסכימים עם מה שאומר האוצר – זה ברור, אבל לחובת הדיווח לי יש תוספת.

יש כאן שתי הצעות. אני רוצה להעמיד אחת מול השניה. אני מציע אחת מהשתיים: או שסעיף 7 מתקבל כפי שהוא רשום בפניכם, או בתוספת שהיועצת המשפטית מציעה, שבעצם נותנת את הגמישות העניינית, כשמעלים בקודש – מתייחסים לזה בהתאם, או מורידים.

זאת אומרת, מה שמוצע כאן, לא בנוסח סופי זה שהנוסח הכלול בפניכם בסעיף 7 יסומן (א), ואחריו יבוא סעיף קטן (ב). השר זה השר הממונה על החוק הזה, שר הביטחון.

אבל איזה אינטרס יש לשר הביטחון להביא בקשה כזו? נניח שזה עולה בהרבה על ההכנסות, והרדיו האזורי פושט רגל, בעוד לגלי צה"ל יש את כל ההכנסות אצלם. איזה אינטרס יש לשר הביטחון לבוא לפה ולבקש הפחתה?

אז – השר הממונה על רשות השידור.

לא, זו בעיה.

שרת התקשורת - - -

שרת התקשורת לא רלבנטית לעניין הזה.

מה את מציעה?

קודם כל, להצעה הזו של סמכות השר לשנות מהדקות , אנחנו מתנגדים לה.

אבל שאלו אותך כרגע איזה שר.

שר הביטחון. הוא השר הממונה. אי אפשר לפגוע בסמכות שלו בעניין הזה.

או קיי.

"(ב) נוכח השר כי ההכנסות שהתקבלו או הצפויות בשני רבעונים עולות על או נמוכות על ההכנסות בתקופה המקבילה בשנה שקדמה לתחילתו של חוק זה..." זאת אומרת – משווים מחצית שנה למחצית שנה קודמת - - -

אם זה עולה – אז שר התקשורת יבוא. אם זה יורד – שר הביטחון יבוא. הוא אחראי על הרדיו האזורי והוא – על גלי צה"ל. אם ההכנסות עולות,אז יוכל שר התקשורת להגיש בקשה. אם זה יורד – אז יבוא שר הביטחון ויגיש בקשה.

· - -

אני חושבת שמה שצריך לעלות זה קודם כל – מי חושב שאפשר להשאיר את הסעיף הזה כמו שהוא.

אני מעלה להצבעה: מי בעד השארת סעיף 7 כמו שהוא?

הצבעה
בעד סעיף 7 כניסוחו –3
בעד התוספת לסעיף 7 – 2

אם כן – רוב בעד הסעיף כניסוחו.

אני מבקש להגיש את זה כהסתייגות, לפי הנוסח של היועצת המשפטית.

אנו עוברים לסעיף 8.

ביצוע ותקנות.

"8. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

(ב) תקנות לפי חוק זה יהיו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת".

מי בעד אישור סעיף 8? מי נגד? תודה, הסעיף אושר. עוברים לסעיף 9.

אפשר להוריד את הסמכות שלו להתקין תקנות?

יש את זה מכוח חוק יסוד: הממשלה. בלאו הכי הסמכות מעוגנת בחוק יסוד: הממשלה.

"תחילה, תוקף והוראת מעבר" – סעיף 9.

"(א) תחילתו של חוק זה, שלושה חודשים מיום פרסומו.
(ב)חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנה מיום התחילה.
(3) כל עוד לא מונתה ועדת הפיקוח לפי הוראות סעיף 6, יקבע השר את התקנות לפי סעיף 5 בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק רשות השידור ועם הוועדה שהוקמה על ידי מליאת רשות השידור, לפי סעי ף12 (ג) לחוק רשות השידור, לשם פיקוח על התכניות הלא צבאיות של גלי צה"ל כמשמעותן בסעיף 48 לחוק האמור".

אני מבקש לתקן ב- 9 (ב) לשנתיים.

קודם כל – לגבי פרק הזמן שבו החוק יהיה תלוי ועומד. הממשלה הביאה את זה כהצעה קבועה והוועדה מבקשת להכניס סעיפי תוקף. אני מבקש: אל"ף, גם אם הוועדה תחליט להגביל את תוקף החוק בזמן, שזה יהיה לתקופה ארוכה ככל הניתן, המטרה הראשיתית של ההגבלה הזו היתה על מנת לבחון - - -

הנקודה היא פשוטה: הסעיף הזה הוצבע.

אי אפשר להעביר חוק כזה בשנה.

דבר נוסף – מנגנון הארכת תוקף החוק – לא בהוראת שעה רגילה. יש תקדימים בחקיקה. אתם רוצים מנגנון פיקוח פרלמנטרי, לבדוק אם יש חקיקה תקשורתית שמשפיעה על החוק הזה. הכנסת, בהחלטתה - - -

אין לי בעיה עם השנה, נמשיך את זה אם נרצה, ודווקא בגלל הבעייתיות שזה מתנגש עם הרדיו האזורי, זה חייב להיות - -, אבל יש פה בעיה בסעיף 9(ג) עם הוועדה שהוקמה במליאת רשות השידור. כרגע אין להם מוסדות, הם אמרו. תאר לך שהוועדה הזו לא קמה, והיא צריכה ל - --?

לא. יש סעיף שאומר שעד שהוועדה קמה השר רשאי להתקין תקנות.

יש כאן הצעה. השאלה היא האם אתה רוצה לדון בה – לאפשר לשר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת להאריך את תוקפו של החוק. אם כן, צריך לקבוע – לתקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל פעם, ובלבד שסך כל ההארכות לא יעלו על שנתיים, נניח, לצורך העניין.

· - -

הוראת שעה לא מוגבלת כל כך בזמן דטרמיניסטי. חמש שנים עם הארכה - - -

בדרך כלל מגבילים. ממש לא.

· - -

תראה איזה עיניים גדולות. כבר אישרנו בפעם הקודמת את העיקרון של השנה. אני בכלל מאפשר לך אולי להאריך את זה, ואתה מתחיל להתווכח אתי האם זה יעלה על שנתיים או לא. אני רוצה לומר כך: נגה רובינשטיין פנתה אלי והעלתה כאן את העניין שבמקום שנה – שאין זה זמן סביר מבחינת התהליכים הנדרשים, לדעתה – שנתיים זה זמן סביר. זה גם מתחבר למה שחבר הכנסת דוד טל מעלה. אני תומך בזה. האם יש למישהו התייחסות נוספת?

לטעמי, אם מבחינת המשרדים השונים אפשר להרחיב את זה לשנתיים – זה מבורך. מה שכן – גם להוסיף לזה את ההערה שאמרה קודם היועצת המשפטית בדבר זה שתינתן אפשרות לשר באישור ועדת הכלכלה להאריך את ההסכם, מעבר לזה, מדי תקופה. צריך למצוא איזו תקופה.

יש פה, קודם כל, נציג של הרדיו האזורי? מה עמדתו?

עמדתנו בעניין להאריך עד שנתיים - אין לנו התנגדות.

אני חושב שההצעה שלך היא טובה. אני רק רוצה לשאול פה – מה קורה עם החוק, גם עוד שנה או שנתיים, כשיש בחירות ואין כנסת, ועדיין לא הוקמו ועדות וכן הלאה.

שלושה חודשים הוא מוארך אוטומטית.

יש הוראות סטטוטוריות, אני לא זוכרת כרגע באופן מדויק. על כל פנים, כל דבר חקיקה שאמור לפקוע בתקופת בחירות מוארך אוטומטית, אם אני זוכרת נכון – לתקופה של שלושה חודשים עד אחרי הבחירות.

אני תומך בשנתיים - - -

אני מבקש להציע משהו שהוא גם ממלא את כוונת הוועדה וגם את כוונת הרשות המבצעת – הוועדה רוצה שהחוק יהיה לפרק זמן על מנת לבחון אותו. יש מנגנון שקיים בחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, שמאפשר הארכה של תוקף החוק לפי החלטת הכנסת. זה כמובן עובר דרך הוועדה הרלבנטית בכנסת שמעבירה למליאה. זה מנגנון קבוע שגם קובע שפרק זמן מסוים לפני סיום תוקפו של החוק הכנסת צריכה להידרש לו. זה גם יאפשר את זה שהחוק יגיע בזמן הרלבנטי לדיון בכנסת, גם פיקוח פרלמנטרי וגם זה לא יוזנח ויישאר בצד. הכנסת היא זו שתחליט.

על אף שהאינטרס שלנו הוא שהחוק יהיה כמה שיותר ארוך, מטעמי, לפחות, אני מתנגדת לאפשרות שהשר בעצמו יחליט אם החוק יוארך או לא. זה חוק עם משמעות גם לגבי תוכניות הרדיו האזוריות וגם לגבי צדדים שלישיים. ככל שרוצים שהחוק יהיה ארוך יותר- או שמלכתחילה - - או שיש שלוש קריאות על מנת שהצעת החוק תפורסם ברשומות, שיהיה דיון של שלוש קריאות. אני לא חושבת שצריך לתת סמכות לשר להאריך את החוק בעצמו.

אני מבקש להבהיר לעניין עמדת תחנות הרדיו האזוריות שאנחנו מדברים שלגבי נושא השנתיים זה בכפוף לכך שאנחנו מדברים על הצעת חוק שעוברת, שבה היקף השידורים הוא ארבע וחצי דקות או 15 מיליון שקל.

אתה מבין שאנחנו נוכל לדעת אחרי שנה שבשנה הזו לא היו 15 מיליון אלא 30 מיליון, אבל החוק הוא לשנתיים.

לכן העמדה שלנו היתה, מלכתחילה, שצריך, בין היתר, גם לאפשר את הסמכות - -

אז שאלתי אותך קודם ואמרת לי שאתם לא מתנגדים.

אם אנחנו מדברים פה על שנתיים אני, כמובן, לא בעד, אבל על אחת כמה וכמה – רמת הפיקוח, הכלים והשיניים שצריכים להיות פה לוועדת הכלכלה צריכים להיות גדולים. אחרת מה? זה מאריך שנתיים, אנחנו פתאום נגלה אחרי שנה שיש להם את ה- 25 מיליון שקל ואתם תקבלו את הדיווח ולא תדעו מה לעשות עם זה. תחנות הרדיו האזוריות יתמוטטו ולכם לא יהיו את הכלים.

אני באמת לא הבנתי – קודם הצבעת בעד ההצעה של היועצת המשפטית שיהיה אפשר לעשות איזושהי בקרה ושיפור לאחר חצי שנה. זה נדחה. עכשיו יש הצעה לעשות את הבקרה הזו לא אחרי חצי שנה, זה יהווה מטרד מאד קשה.

לא. כל רבעון נקבל דיווח. גם אם זה יהיה שנתיים.

בסדר, אבל עכשיו אנחנו מדברים על לעשות את הבקרה הזו אחרי שנה. בחוק אמרו שנה. עכשיו רוצים שנתיים.

לא. אני מדבר על החוק למשך שנתיים. כל רבעון זה יגיע לכאן, ואני מוסיף את מה שאמרה היועצת המשפטית – שיהיה בידי השר או ועדת הכלכלה או באישור ועדת הכלכלה כדי להעלות או להוריד - - -

אז עכשיו יש הצעה לא לבוא אחרי חצי שנה אלא להאריך את התוקף בשנתיים, כי לא סביר, וכן הלאה. אז לפחות, אם אנחנו רוצים להאריך לשנתיים חייבת להיות אחרי שנה איזושהי אפשרות של הוועדה או של אחד משני השרים שזה נוגע ב - -

אז תצביע על הסתייגות שלי.

אז מה אתה מציע?

אני אצביע גם על ההסתייגות שלך, אבל על אחת כמה וכמה שאתה צריך לתמוך בהכנסת איזשהו מנגנון בקרה.

המנגנון הזה הוא די כדי לבסס - - -

אני חוזר ואומר: עד שיוגשו דו"חות רבעוניים ועד שיהיה תהליך של שינוי תחלוף שנה . לכן צריך להשאיר את המנגנון של השנה בלבד, גם אם תעבור ההצעה של חבר הכנסת טל, זה עדיין לא יבטיח את ה - - . להשאיר את זה לפרק זמן של שנה ובעוד שנה לבחון את העניין. לא להפוך את זה לשנתיים אוטומטית.

שני דברים: בישיבה הקודמת הוועדה הצביעה על העיקרון של שנה. לכן, אם רוצים לקבוע היום מועד ארוך יותר, לא ברמה של הסתייגויות, כי הסתייגויות אפשר להגיש לזה. צריכים שהוועדה תצביע קודם על רביזיה.

דבר שני – אם רוצים להוסיף, כמובן שלזה לא צריך רביזיה, ולכן אני מציעה לכם בכל זאת לשקול אם הוועדה לא תחליט על רביזיה, ותחליט להשאיר את זה על שנה – להוסיף בכל זאת מנגנון שיאפשר הארכה. אני מציעה לכם את המנגנון, אם אתם רוצים לשקול את זה. המנגנון יאמר שהשר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את תוקפו של החוק לתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל פעם, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלו על שנתיים, כך שבאופן מעשי - - -

כולל התקופה הראשונית?

לא. סך כל תקופות ההארכה. כך שסך כל התקופות אפשר יהיה להגיע לשנה וחצי, שנתיים, שנתיים וחצי, עד שלוש.

אל"ף אני צריך לעשות רביזיה: מי בעד רביזיה על נושא סעיף 9?

לפני שאתה מצביע על רביזיה – אני רוצה לשאול: ההצבעה הקודמת היתה על שנה?

כן.

מי בעד הרביזיה, ירים את ידו.

הצבעה
בעד רביזיה – 3
נגד - 1
נמנעים – אין

בעד – 3, נגד- 1 ואין נמנעים – הרביזיה אושרה.

אם אושרה הרביזיה צריכים סעיף קטן (ב): "חוק זה יעמוד בתוקפו..." מה מוצע במקום שנה?

אני מציע את ההצעה שהציע - -

להשאיר שנה בתוספת.

אז לא היינו צריכים רביזיה.

· - -

זה לא שנה, זה שנה ו - -

שלוש שנים. ארבע פעמים - - -

· - -

אז הצעה שלישית – כמו שלה, אבל שלא יעלה ביחד על שנתיים.

מי בעד רק שנה, ירים את ידו? – אין. מי בעד שנתיים? 2 בעד. מי נגד? אין. ההחלטה היא שחוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנתיים מיום התחילה. הצעת החוק כולה אושרה לקריאה השניה והשלישית, עם התיקונים הנדרשים.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10