פיצוי עסקים וגורמים כלכליים במסגרת הצעת חוק ההתנתקות

5
ועדת הכנסת
10.1.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 196

מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ט בטבת תשס"ה, 10.1.2005, שעה 10:00

א. קביעת מסגרת לדיון משולב: 1. הודעת הממשלה על צירוף שרים, מינוי סגני שרים ושינוי בחלוקת תפקידים.
2. הצעות להביע אי-אמון בממשלה.
ב. בקשת חבר הכנסת עמיר פרץ להקדמת הדיון בהצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון - חובת
משא ומתן), התשס"ה-2005 (פ/3085), לפני הקריאה הטרומית.
ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק הבאות:
1. הצעת חוק הטלויזיה החינוכית, התשס"ד-2004, של חברי הכנסת ענבל גבריאלי, רוני בר-און
ויצחק הרצוג (פ/1896).
2. הצעת חוק פניות הציבור, התשס"ג-2003, של חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/1358).
קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום הבאות:
1. בנושא: "הרעש בדרום מזרח אסיה ומוכנות בישראל לרעידות אדמה", של חברי הכנסת יגאל
יאסינוב, דוד אזולאי, ניסן סלומינסקי, עזמי בשארה, רן כהן, עבד אלמאלכ דהאמשה, נעמי
בלומנטל.
2. בנושא: "קבלת נוסח ההכרזה של מגילת העצמאות הנוגע לעקרונות היסוד של מדינת ישראל
כפרק המבוא לחוקת מדינת ישראל", של חברי הכנסת אליעזר כהן (5534) ואופיר פינס-פז
(5535).
ד. הצעה לתיקון סעיף 142ב לתקנון הכנסת בדבר הצעת חוק שחתום עליה חבר כנסת אשר מונה
לשר או לסגן שר.
ה. סדרי הדיון בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005 והצעת חוק המדיניות
הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004.
ו. הסמכת ועדת הכספים להתחיל בדיוניה על הצעת חוק התקציב לשנת 2005.

חברי הוועדה: רוני בר-און - היו"ר
יולי אדלשטיין
דניאל בנלולו
ענבל גבריאלי
זהבה גלאון
צבי הנדל
רשף חן
אחמד טיבי
דני יתום
יצחק כהן
גדעון סער
מאיר פרוש
יאיר פרץ
עמיר פרץ
עמרי שרון
אהוד יתום – מ"מ
אורית נוקד – מ"מ

חה"כ זבולון אורלב
חה"כ מגלי והבה
חה"כ אבשלום וילן
חה"כ אליעזר כהן


חה"כ יעקב מרגי
חה"כ מרינה סולודקין
חה"כ ניסן סלומינסקי
חה"כ שלום שמחון
דלית דרור - משרד המשפטים
אנה אוליקר - סיעת האיחוד הלאומי

דוד לב

ירדנה מלר-הורוביץ

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

טלי רם

1. הודעת הממשלה על צירוף שרים, מינוי סגני שרים ושינוי בחלוקת תפקידים
2. הצעות להביע אי-אמון בממשלה

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. אנחנו מקדמים בברכה את אלונה סער, בתו של יושב-ראש הקואליציה.

על סדר-היום שלנו בקשה לקבוע מסגרת דיון. הממשלה הודיעה אתמול ליושב-ראש הכנסת כי בכוונתה למסור לכנסת הודעה על צירוף שרים לממשלה, מינוי סגני שרים, שינוי בחלוקת התפקידים ועוד כהנה נושאים הנוגעים להרחבת הממשלה. ההודעה תימסר בפתח ישיבת הכנסת היום, יום ב', 10 בינואר 2005.

עוד מבקשת הממשלה כי ביום ג', 11 בינואר 2005, יציג שר האוצר בכנסת את הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004, ואת הצעת התקציב לשנת הכספים 2005, מתוך כוונה שתהיה עליהן הצבעה ביום ד', 12 בינואר 2005.

כמו כן, הוגשו היום מטעם סיעת המפד"ל והאיחוד הלאומי וסיעת ש"ס, הצעות להביע אי-אמון בממשלה, אנחנו מתבקשים לקבוע סדרי דיון. הודיע לי יושב-ראש הקואליציה - על דעת סיעת העבודה ועל דעת סיעת הליכוד - כי הוא מבקש שהדיון בשני העניינים יהיה דיון סיעתי.

הנושא של הדיון הסיעתי לגבי הצעת אי האמון מובנה בפרוטוקול, והנושא של דיון סיעתי לגבי הרחבת ממשלה, הודעה על צירוף שרים, לא מובנה בפרוטוקול ולכן הוא נופל בגדר חלופה
א(7), שאומרת: "אלה הנושאים שהדיון בהם הוא סיעתי: נושא שעשרה חברי הכנסת, או שתי סיעות שמספר חבריהן ביחד אינו פחות משמונה, דרשו שהדיון בו יהיה סיעתי".

נמצא אפוא שסיעת הליכוד, סיעת העבודה, מבקשות שהדיון יהיה סיעתי. ההצעה כרגע היא לקיים דיון משולב גם בנושא תוספת השרים וגם בנושא האי-אמון - דיון סיעתי. לסיעת הליכוד - 20 דקות; לסיעת העבודה - 10 דקות; לסיעת שינוי - 8 דקות; ולכל יתר הסיעות - 5 דקות.

האם יש הצעה אחרת?

כן. לסיעת ש"ס - 5 דקות.

קיבלתם. מי בעד ההצעה, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה
בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין

20 דקות לסיעת הליכוד, 10 דקות לסיעת העבודה, 8 דקות לסיעת שינוי, 5 דקות לכל יתר הסיעות, נתקבלה.

תודה. נמצא אפוא פה אחד, דיון סיעתי משולב במסגרת הזמנים שאותה קראתי בפניכם. ראש הממשלה כמובן - זמנו בידו, יושב-ראש האופוזיציה - אם יהיה לנו כזה עד אז - זמנו בידו, והמציעים - 10 דקות לכל אחד.

אדוני יושב-ראש הקואליציה, האם כדאי שנקבע מגדר זמנים להצבעה, זאת אומרת שההצבעה תהיה לא לפני 18:00 ולא אחרי 19:00? אז זה יחייב את מנהלי הישיבה לעמוד בעניין הזה.

ניתן, אבל אני חושב שזה צריך להיות לא 18:00 עד 19:00, אלא 19:00 צפונה.

19:00 צפונה זה לא טוב כי אז ימרחו את הזמן.

19:00 עד 20:00.

הייתי אומר: 18:30 עד 19:30.

מה אתה אומר, חבר הכנסת פרוש?

בין 19:00 ל- 20:00.

לא נקבע את זה, אני מניח שזה יסתדר.



ב. בקשת חבר הכנסת עמיר פרץ להקדמת הדיון בהצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון - חובת משא ומתן), התשס"ה-2005 (פ/3085), לפני הקריאה הטרומית

הסעיף הבא הוא בקשת חבר הכנסת עמיר פרץ להקדמת הדיון בהצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון - חובת משא ומתן), התשס"ה-2005 (פ/3085), לפני הקריאה הטרומית.

חבר הכנסת פרץ, נא לנמק למה זה דחוף.

אדוני היושב-ראש, מדובר בסעיף שלדעתי מעולם לא נדרשו להשתמש בו. למעשה, חוק ההסכמים הקיבוציים במדינת ישראל קובע שברגע שהוקם ארגון יציג כלשהו - וארגון יציג בישראל מוקם על סמך זה ששליש מהעובדים באותו מקום עבודה מחליטים שהם רוצים להתאגד- חוק ההסכמים הקיבוציים לצערי לא קובע באופן מפורש את חובת המעסיק לנהל משא-ומתן .

היום אנחנו נמצאים בפרשה מאוד דחופה בבאר שבע. התחבורה הציבורית שם מושבתת, התושבים שם משלמים מחיר מאוד יקר. ברגע שייפתח משא-ומתן - אני לא אומר שיגיעו להסכם או לא יגיעו להסכם - השביתה שם תיפסק.

היום יש לקונה בחוק. ברוב המדינות המתקדמות - אפילו בארצות הברית - ברגע שיש ארגון יציג שנבחר כחוק, המעסיק מנהל אתו משא-ומתן. זה עוד לא אומר שיגיע אתו להסכם, אבל ניהול משא-ומתן הוא חובה על מעסיק מול ארגון יציג שנבחר.

מכיוון שמדובר בשביתה שמתבצעת בפועל ויכולה להיות תקועה עוד הרבה מאוד חודשים- אני חושב שהנושא דחוף וראוי שיגיע למליאה, שהמליאה תחליט אם הסעיף נכון או לא נכון.

תודה רבה. עמדת ממשלה. אין עמדת ממשלה, נראה אותה כמתנגדת.

הקואליציה מתנגדת.

האם מישהו רוצה לומר דברים כנגד ההצעה? חבר הכנסת סער.

אני חושב שאין דחיפות בעניין הזה. מדובר פה בטענה שהיא טענת רוחב בנושא של הסכמים קיבוציים, שמבטאת השקפת עולם שאנחנו חולקים עליה, אבל היא בסדר, היא יכולה להתלבן גם בהמתנה רגילה של הצעות חוק פרטיות.

הוא טוען שהחוק הזה נועד לפתור את בעיית השביתה.

באמת, החקיקה תפתור בעיה של שביתה?

כן, כן. ברגע שהחוק הזה יעבור - באותו יום נגמרת השביתה.

תודה. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד מתן פטור מחובת הנחה מוקדמת, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

אני מבקש התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית לאחר הצבעה, לא באמצע הצבעה.

אתה מצביע או שאתה לא מצביע? מי בעד? אין התייעצות באמצע הצבעה.

ה צ ב ע ה

בעד - 5
נגד - 8
נמנעים - אין
בקשת חבר הכנסת עמיר פרץ להקדמת הדיון בהצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון - חובת משא ומתן), התשס"ה-2005, לא נתקבלה.

לא ניתן פטור מחובת הנחה.

אני מבקש רוויזיה.

רוויזיה בעוד שלוש דקות.

(הפסקה)

רוויזיה. מי בעד רוויזיה, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה
בעד הרוויזיה - 8
נגד - 9
נמנעים - אין
הבקשה לרוויזיה לא נתקבלה.

8 בעד הרוויזיה, 9 נגד הרוויזיה. אין רוויזיה. תודה רבה.

ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות:
1. הצעת חוק הטלויזיה החינוכית, התשס"ד-2004, של חברי הכנסת ענבל גבריאלי, רוני בר-און ויצחק הרצוג (פ/1896)

אנחנו עוברים לדון בקביעת ועדות לדיון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק הטלויזיה החינוכית, התשס"ד-2004, של חברי הכנסת ענבל גבריאלי ואחרים, פ/1896.

מה את מבקשת?

אני מבקשת שזה יעבור לוועדת החינוך.

ועדת הכלכלה דנה בזה בעבר, ויש ועדה משותפת שדנה בעניינים הספציפיים.

אדוני היושב-ראש, ועדת הכלכלה דנה בכל מיני סעיפי חוק נלווים וקשורים לטלויזיה החינוכית. זו פעם ראשונה שישנה הצעת חוק שגם עוברת בקריאה טרומית.

תודה רבה. הצעות אחרות?

מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת החינוך, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

בעד - רוב
נגד - 2
נמנעים - אין
הבקשה להעביר את הצעת חוק הטלויזיה החינוכית, התשס"ד-2004, לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט נתקבלה.

החלטנו להעביר את זה לוועדת החינוך.




2. הצעת חוק פניות הציבור, התשס"ג-2003, של חבר הכנסת ישראל אייכלר (פ/1358)

הנושא הבא - קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק פניות הציבור, התשס"ג-2003, של חבר הכנסת ישראל אייכלר, פ/1358.

נשמעו הצעות להעביר את הנושא לוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הכספים. חבר הכנסת אייכלר איננו נוכח, לא נדע מה הוא מבקש, גם לא קיבלנו מכתב.

מה רוצה הקואליציה?

מה נאמר במליאת הכנסת?

במליאה אמרו חוקה חוק ומשפט, וכספים. שר התחבורה ביקש להעביר את זה לוועדת הכספים.

לדעתי, ועדת החוקה.

מי בעד ועדת החוקה, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
הבקשה להעביר את הצעת חוק פניות ציבור, התשס"ג-2003, לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

פה אחד, לוועדת החוקה.




קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום

א. הרעש בדרום מזרח אסיה ומוכנות בישראל לרעידות אדמה - של חברי הכנסת יגאל יאסינוב
(5391), דוד אזולאי (5392), ניסן סלומינסקי (5411), עזמי בשארה (5415), רן כהן (5418), עבד אלמאלכ דהאמשה (5434), נעמי בלומנטל(5451)

הנושא הבא הוא קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר-היום. 1. בנושא הרעש בדרום מזרח אסיה ומוכנות בישראל לרעידות אדמה - הצעה של חברי הכנסת יאסינוב, אזולאי, סלומינסקי, בשארה, רן כהן, דהאמשה, בלומנטל.

יושבת-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה - ממלא מקומה לצורך הדיון הזה הוא חבר הכנסת יעקב מרגי. היא מבקשת להעביר את הדיון לוועדת המדע, כך ביקש גם חבר הכנסת יאסינוב. גם שר התחבורה ביקש לוועדת המדע.

מהמציעים - גם חבר הכנסת דהאמשה.

הצעות אחרות? חבר הכנסת סער.

נראה לי ועדת הפנים מכיוון שמדובר ברעידת אדמה.

- - -

זה יכול להיות חוץ וביטחון, משרד החוץ.

למה חוץ וביטחון? למה לא ועדת המדע?

ועדת הפנים זה רעיון טוב.

אדוני היושב-ראש, בדיון - כשכולם הסכימו על ועדת מדע - זה היה בגלל שוועדת המדע טיפלה בכך. בזכותה הוקמה ועדה ממשלתית שמטפלת בנושא, ולכן ביקשו שיחזירו את הנושא לוועדת המדע.

אני רק מספר מה היה במליאה, אין לי שום עניין בנושא.

מה אתה רוצה?

ועדת מדע.

מי בעד העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת המדע?






ה צ ב ע ה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
הבקשה להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: הרעש בדרום מזרח אסיה והמוכנות בישראל לרעידות אדמה, לוועדת המדע והטכנולוגיה, נתקבלה.

עבר לוועדת המדע.

מבוא לחוקה, הפכו להצעות לסדר-היום בנושא: "קבלת נוסח ההכרזה על מגילת העצמאות הנוגע לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כפרק המבוא לחוקת מדינת ישראל", של חברי הכנסת: אליעזר כהן (5534), אופיר פינס-פז (5535)

הנושא הבא: קבלת נוסח ההכרזה של מגילת העצמאות הנוגע לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כפרק המבוא לחוקת מדינת ישראל, של חברי הכנסת אליעזר כהן ואופיר פינס-פז.

נשמעה הצעה להעביר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מדוע זה הגיע אלינו?

משום שאלה היו הצעות חוק שהפכו להצעות לסדר-היום.

מי בעד העברה לוועדת החוקה?

ה צ ב ע ה

בעד - 7
נגד - 1 (חבר הכנסת מ' פרוש)
נמנעים - אין
הבקשה להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: "קבלת נוסח ההכרזה על מגילת העצמאות הנוגע לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כפרק המבוא לחוקת מדינת ישראל", לוועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה.

ברוב של 7 נגד 1, עבר לוועדת החוקה.



ד. הצעה לתיקון סעיף 142ב לתקנון הכנסת בדבר הצעת חוק שחתום עליה חבר כנסת
אשר מונה לשר או לסגן שר

אנחנו חוזרים להצעה לתיקון התקנון – סעיף 142ב לתקנון הכנסת – בדבר גורלה של הצעת חוק שחתום עליה חבר כנסת אשר מונה לשר או לסגן שר, והיא הופכת אקטואלית ביום הזה יותר מאשר בימים אחרים.

בעקבות הדיון שקיימנו פה, הגענו לאיזושהי תובנה ועל-פיה הוכנה הצעת תיקון התקנון שלפיה הצעת חוק – במקום למות מות נשיקה כתוצאה מכך שחבר הכנסת עלה במעלה הסולם הפוליטי ועבר לרשות המבצעת – הצענו שההצעה תעבור להיות "רכושה" של הוועדה ומכאן ואילך – מרגע שחבר הכנסת שוב איננו חבר ברשות המחוקקת הלכה למעשה אלא רק הלכה – הוועדה תטפל בזה.

בין לבין קיבלתי פנייה מחבר הכנסת בנימין פואד בן-אליעזר, שמציע לי הצעה שזה יעבור להיות הצעת חוק ממשלתית – שזה בכלל לא נראה לי – וגם אם זה יהיה בהצעת הוועדה זה עדיין יישא את שם חבר הכנסת. לפי דעתי זה ניסיון לפתור פה בעיות אגו, ובוודאי אני לא רואה מצב שבו הצעת חוק פרטית עולה למעלת הצעת חוק ממשלתית, אבל עלו בין לבין גם דברים אחרים.

למעשה, לא פתרנו בהצעה הזאת את גורלה של הצעת חוק פרטית שהמציע שלה – לא עלינו ולא עליכם – נפטר לבית עולמו, או התפטר, או חדל לכהן.

אפשר היה לפתור את זה באותה מסגרת, אבל פתאום עלה רעיון יותר טוב. הרי הדברים לא קורים מרגע לרגע. חבר כנסת שנודע לו שהוא עומד לעבור לרשות המבצעת – בין שהוא עומד להיות שר או בין שהוא עומד להיות ממונה סגן שר – הרי עד להשבעתו כשר, או הגעה לכנסת כשהוא הפך לסגן שר – זה הרגע שבו הוא לא יכול להמשיך לטפל בהצעה שלו, יש לו זמן – שעה, שעתיים, עשר שעות, לפעמים אפילו שבוע או שבועיים.

באותו זמן הוא יהיה רשאי, על-פי התיקון שאנחנו מציעים עכשיו, להוסיף מציע נוסף להצעה שלו ואז הוא מעביר את זה בירושה לחבר כנסת נוסף.

אבל מה רע בהצעה? ההצעה הזאת הכי טובה.

ההצעה היא טובה, אחרת לא היינו מציעים אותה.

אני נגד העניין של מציע נוסף. יתחילו פה "דילים", עכשיו זה עובר בירושה מזה לזה. זה הופך להצעה של הוועדה. העברת לוועדה מסוימת – זה הכי הגיוני, זו הצעת חוק של הוועדה.

חבר הכנסת סער, כזקן מבחינת הזמן שאני בכנסת – לפחות בין שניכם – זה מה שמקובל. מה שאתה הצעת עכשיו זה מה שהיה מקובל.

זה לא היה מקובל כי זה לא היה בתקנון.

בדרך הקשה זה היה מקובל. אני הלכתי להיות סגן שר, לקחתי את כל הצעות החוק שלי שלא התקדמו, העברתי אותן לחבר הכנסת אורי אריאל או לאריה אלדד, הוא הגיש אותן מחדש.

אבל הדרך שהוצעה פה בהצעה לתיקון תקנון היא יותר ממלכתית כי זה כבר עבר שלב מסוים.

להעביר את זה לוועדה, אתה אומר.

כן. ברור שאורי אריאל או מישהו כזה יהפוך למקדם שלה אבל לא משתנה מי שחתום עליה.

הקושי בהצעה המקורית שהוצעה הוא שברגע שזה הופך להצעה של הוועדה, זה מקבל כאילו רמה גבוהה יותר, איזושהי עדיפות על פני הצעות חוק של חברי כנסת "סתם", שלא התמנו לשר או לסגן שר.

היתרון בהצעה השנייה שהיושב-ראש הציע הוא שבעצם זה מביא את ההצעה למצב שבו חבר כנסת היה יכול להיות מלכתחילה אם הוא היה יודע שיום אחד הוא יתמנה לשר או לסגן שר, ואז מחתים אנשים נוספים. זה בעצם מחזיר אותו לאותו מצב שהיה יכול להיות אפשרי.

אי אפשר סתם לצרף מציעים, אבל ברגע שהוא יודע שהוא הולך להתמנות – הוא יוכל לצרף מציעים. ברגע שהוא מתמנה – הם נעשים המציעים.

האם את בעד זה?

נראה לי שזה יכול להיות פתרון.

ההצעה השנייה נותנת מענה לכולם. אתה יכול למנוע "דילים"? ממילא יש "דילים" בהצטרפויות להצעות חוק. נניח שאתה מחר הולך קדימה או אני הולך קדימה – אני יכול לבחור את יולי או אותך או את ענבל. איזו שחיתות יש בזה? איזה ערך לא תקין יש בכך?

האיש נשאר אדון לגורלו, גורל הצעתו – זה נראה לי מאוד תקין. אתה רואה שכבר עשו את זה, אנחנו רק מה שנקרא "מתרבתים" את הממזרות הזאת.

ממסדים את זה.

קודם זה נעשה כך, ועכשיו אנחנו שמים את זה על השולחן.

אני רוצה לשאול מה יהיה אם לא יימצא חבר כנסת שירצה לרשת את ההצעה.

אז כנראה שזאת הצעה כל כך טובה, שהיא צריכה למות. אם אף אחד לא יהיה מוכן לתת לה משפחה אומנת או אימוץ – כנראה שזה יצור שלא היה צריך לבוא לעולם. אני לא יכול להתמודד עם סוג כזה של בעייתיות.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה מאוד לחזק את ההצעה שמסתמנת – בניסוח קצר וברור, שמענו עכשיו מפי היועצת המשפטית ארבל – אני חושב שזה תמיד היה ברמת הפרקטיקה, ואני אומר גם על סמך ניסיון אישי שלי – הייתי בסיטואציות האלה גם כשמישהו התמנה והמשכתי הצעות חוק, וגם הפוך.

נניח שההצעה היא של חבר כנסת אחד - יש פרק זמן מוגדר בתקנון תוך כמה זמן הוא חייב להודיע למזכירות, לנשיאות, מי מצטרף כמציע נוסף להצעה הזאת.

לפני, בין שנודע לו שהוא עומד להתמנות - - -

זה מה שאני אומר – צריך פרק זמן מוגדר, נגיד עשרה ימים או שבועיים מיום ההודעה לכנסת על מינויו.

אני חשבתי שהוא חייב להודיע לפני המינוי.

אי אפשר לפני המינוי.

הוא יודע שהוא הולך להתמנות לשר או לסגן שר – הוא יודיע ליושב-ראש הכנסת.

היום בסיעת הליכוד עשרה אנשים יודעים שהם אמורים להתמנות לשני תפקידים. אנשים לא יתבזו במצב כזה – זה לא מצב של סיעות קטנות. בסיעות הגדולות זה מצב הרבה יותר רגיש. לכן, חייבים לתת פרק זמן בתקנון בין רגע של ההודעה על מינוייו למליאת הכנסת - - -

אני לא רוצה לפתוח את זה, זהו פתח להמון צרות. אין דבר כזה שאין לאדם חצי יום או יום לעשות את המהלך הזה.

אבל אין.

בוודאי שיש חצי יום.

ואם הכנסת לא אישרה?

אז החבר שלו יוותר לו בחזרה.

זה נראה לי קצת מסרבל את התהליך.

אני לא עושה רטרואקטיביות. המליאה צריכה לאשר את זה, נכון?

זה צריך להיות מונח 14 יום על שולחן הכנסת.

יהיה מונח 14 יום, אין רטרואקטיביות.

למה אין רטרואקטיביות?

כי אני לא קובע חוקים רטרואקטיבית.

אם חבר כנסת הוא כבר לא שר, ואז ההצעה שלו "רצה", האם צריך להניח את ההצעה שלו מחדש כי הוא רוצה להצטרף שוב להצעה?

אם הוא לא העביר את זה בירושה?

אם הוא כן העביר את זה בירושה, אבל הוא עדיין רוצה להיות מצורף.

אז היא צריכה לרוץ מחדש, אין ברירה.

למה לא רטרואקטיבית?

אני לא רוצה, לא יהיה לזה רוב. אל תסבכי אותי. תבקשי שיצרפו אותך בעוד שבוע, בעוד עשרה ימים. אני לא הולך על הרטרואקטיביות.

אבל עד כמה שאני מבינה, אין התנגדות.

אבל אני מסביר לך שיש התנגדות.

סעיף 142ב לתקנון יהיה כלהלן: "חבר הכנסת שמונה לשר או לסגן שר, יחולו על הצעתו הוראות סעיף 142 כאילו חזר בו מהצעתו" – זה המצב היום.

"ואולם, לאחר שנודע לחבר הכנסת כי הוא עומד להתמנות כאמור, ולפני המינוי, רשאי הוא להודיע ליושב-ראש הכנסת כי חברי כנסת אחרים" – חבר או חברי כנסת; חברי כנסת זה גם חבר – "שהסכימו לכך בכתב, יצורפו להצעת החוק כמציעים;"

האם זה התיקון לחוק או לתקנון?

זה התיקון לתקנון, לא צריך חוק.

"עם מינוי חבר הכנסת לשר או לסגן שר, יראו את חברי הכנסת שעליהם הודיע כאילו הם מציעי הצעת החוק."

זה מתייחס רק להצעת חוק כשיש מציע יחיד, נכון?

נכון.

מי בעד הצעת התיקון, ירים את ידו בבקשה.

ה צ ב ע ה

בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – 1
ההצעה לתיקון סעיף 142ב לתקנון הכנסת נתקבלה.

נמצא אפוא שקיבלנו את זה בלא התנגדות, ברוב דעות, עם נמנע אחד. נניח את זה על שולחן הכנסת ונקווה שזה יעבור בשלום.



ה. קביעת סדרי הדיון בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005
והצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

קביעת סדרי דיון לתקציב 2005 ולחוק ההסדרים. אנחנו נחזור על כל ההחלטות שקבענו בפעם הקודמת, בתיקונים המתחייבים משינוי המועדים, ונאמר כך:

1) א. הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה) הונחה מחדש על
שולחן הכנסת ביום שני, 6 בדצמבר, וחוק התקציב הונח מחדש ביום 8 בדצמבר. שר
האוצר יישא את נאום התקציב על מכלול הצעות החוק הקשורות לתקציב ביום ג', א'
שבט תשס"ה, 11 בינואר 2005, בשעה 16:30.

ב. הכנסת רשאית להסמיך את ועדת הכספים להתחיל בדיוניה עם גמר נאומו של שר
האוצר.

ג. מייד לאחר נאום שר האוצר יתקיים דיון משולב. הדיון המשולב על התקציב
ועל הצעת חוק המדיניות הכלכלית יהיה אישי ויוקצו 3 דקות לכל נואם.

ד. בסיום הדיון תינתן תשובת שר האוצר, תתקיימנה הצבעות על הצעת חוק התקציב
והצעת חוק המדיניות הכלכלית, בקריאה ראשונה.

ה. ההצבעות ייערכו ביום ד', ב' שבט תשס"ה, 12 בינואר 2005, עם תום הדיון בהצעת
החוק בקריאה ראשונה, ולא יאוחר מהשעה 12:00 בצהרים. הייתי מציע שגם לא
יוקדם – לא לפני 11:00 בצהרים ולא לאחר 12:00 בצהרים.

2) תקציב הכנסת יידון בוועדה המשותפת לתקציב הכנסת. התקציב יוגש לקריאה שנייה
ולקריאה שלישית במסגרת הצעת חוק התקציב והצעת התקציב שמגישה ועדת הכספים
לכנסת.

מה כתבנו בפעם הקודמת בקשר לתקציב הכנסת? היתה לנו הסתייגות, אבל היא כבר נתמלאה – על תנאי שזה יוגש לוועדה עד 15 בנובמבר.

3) א. תקציב הביטחון – הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון תקבע את חלוקת תקציב
הביטחון, במסגרת הסכום הכולל שיאושר בכנסת בקריאה שלישית.

ב. הוועדה המשותפת רשאית לבחור ועדת משנה לבירור נושאים בתקציב הביטחון.

4) קריאה שנייה וקריאה שלישית – על סדרי הדיון בהצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה

1. הצעת התקציב לשנת 2005
2. הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005
3. הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005


חברי הממשלה זכאים ליטול רשות הדיבור בעת הדיון על ההסתייגויות כדי להעמיד עובדות על תיקונן.

אנחנו לא מצביעים על סעיף 4, אלא כשנקבע את סדרי הדיון לקריאה שנייה ושלישית.

אנחנו מצביעים על-פי סעיף 131 לתקנון הכנסת בעניין הזה. מי בעד ההצעה כפי שקראתי אותה כרגע?

ה צ ב ע ה

בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לסדרי הדיון בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2005, התשס"ה-2005, ובהצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004,
נתקבלה.

קבענו אפוא פה אחד כי אלה הם סדרי הדיון.



ו. הסמכת ועדת הכספים להתחיל בדיוניה על הצעת חוק התקציב לשנת 2005

ההחלטה הבאה היא החלטה של ועדת הכנסת בדבר סדרי דיון בהצעת חוק התקציב. בהמשך להחלטת ועדת הכנסת על סדרי הדיון בהצעות חוק התקציב לשנת 2005, מיום שני, כ"ט בטבת התשס"ה, 10 בינואר 2005 – מהיום – מוצע כי ועדת הכנסת תחליט על-פי סעיף 131 לתקנון הכנסת כדלקמן – וצריכים להצביע על כך במליאת הכנסת.

"הכנסת רשאית להסמיך את ועדת הכספים להתחיל בדיוניה על הצעות חוק התקציב לשנת 2005, מיד אחרי אישור הכנסת, ועוד לפני תשובת הממשלה וההצבעה על הקריאה הראשונה".

מי בעד ההצעה, ירים את ידו.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להסמיך את ועדת הכספים להתחיל בדיוניה על הצעות חוק התקציב לשנת 2005, נתקבלה.

גם זה נקבע פה אחד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:40.