כנסת פתוחה

תקציבים בלתי מנוצלים בנושאים הנוגעים לנשים



5
ועדה לקידום מעמד האישה
11.1.2005
הכנסת השש עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 153
מישיבת הועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, א' בשבט התשס"ה (11.1.2005), שעה 10:00

תקציבים בלתי מנוצלים בנושאים הנוגעים לנשים
בשנת התקציב 2004

חברי הוועדה: אתי לבני - היו"ר

ח"כ זהבה גלאון
משה בר סימן טוב – רפרנט רווחה, משרד האוצר
איריס גינזבורג – משרד האוצר
מיכל כפרי – משרד החינוך
ברוך יפה נוף – מנהל אגף תקצוב, משרד הרווחה
איילה מאיר – מרכזת תחום אלימות במשפחה, משרד הרווחה
חיותה שנבל – מנהלת השרות לטיפול בנערות ונשים במצוקה, משרד הרווחה
יהודית פלוטקין – מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
מרי חדייר – הרשות לקידום מעמד האישה
אסנת פיכטנברג – מינהל תכנון מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת
סיגל שלח – מינהל תכנון מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת
עו"ד רבקה שקד – ממונה על קידום נשים ושילוב נשים בשירות המדינה, נציבות שירות המדינה
עו"ד טליה לבני – יו"ר נעמ"ת
עו"ד עינת הורוביץ – המרכז לפלורליזם יהודי – מטעם פורום נשים לתקציב הוגן
הרב מנחם בורשטיין – מכון פוע"ה, פוריות ורפואה על-פי ההלכה
מאיר ביטון – מכון פוע"ה, פוריות ורפואה על-פי ההלכה
אמל זיאדה – רכזת סינגור, מרכז מסאווה לזכויות אזרחים ערבים
נדיה חילו – מרכז השלטון המקומי
תגריד ג'השאן – יועצת משפטית, שדולת הנשים
ענת גור – יועצת ארצית לשיקום אסירים, רשות לשיקום האסיר
הילה קרנר סולימן – מנכ"לית איגוד סיוע לנפגעות תקיפה מינית
עו"ד גליה ציון
גיל לאופר – מ.מ.מ.

דלית אזולאי

חבר המתרגמים בע"מ

תקציבים בלתי מנוצלים בנושאים הנוגעים לנשים
בשנת התקציב 2004

בוקר טוב לכולם. האם נציג משרד האוצר נמצא? לא הגיע. אנחנו נעביר לו את המספרים שאנחנו נעלה כאן. אני נדרשתי לנושא הזה כי בתקשורת הנושא הזה עלה וקיבל הרבה ביטוי, והנושא הוא תקציבים בלתי מנוצלים שנוגעים לנשים במשרדי הממשלה השונים. ביקשתי ממרכז המידע שלנו להכין לי את הניירות כי זה דורש הרבה עבודה, ואני מבקשת להביע הערכה על העבודה שהם עשו לנו. אני קיבלתי שני ניירות.

נייר ראשון, השפעת תקציב המדינה לשנת 2005 על נשים, שינויים לעומת שנת 2004, שגם זה ייכנס לתוך הדיון שלנו היום לגבי השינויים. ובתוך הטבלאות קיבלתי אינפורמציה שהיא בהחלט מעוררת ודורשת התייחסות. התקציבים הבלתי מנוצלים הם רבים, ובאחוזים גבוהים.

לפני יומיים קיבלתי נייר נוסף שבעצם עושה עדכונים נכון ל-10 לינואר, כלומר, ללפני יומיים- שיעור ניצול תקציבי המדינה לנשים בשנת 2004, והנה זה פלא אנחנו רואים שמשרדי הממשלה ניצלו את מלוא התקציבים ואף יותר. זאת אומרת, היו חריגות מעבר לתקציבים בשנת 2004, לבד מסעיף אחד בולט שבו ניצול נמוך במיוחד וזה במשרד התמ"ת, שהסעיף הוא עידוד תעסוקה לחד-הוריים - כמובן שזה חד-הוריות בדרך כלל - רק 54% ניצול תקציבי. יתר התקציבים - אמרתי רובם - הם פחות או יותר מעבר לתקציב המקורי, יחד עם השינויים. ומעט תקציבים - בעיקר התקציב הזה - לא הגיעו לניצול מלא.

חשבתי, ועדיין חושבת, שראוי לדון בנושא כדי לקבל הסבר מה קורה בחודשיים האחרונים מאז אוקטובר, שאז נערך הנייר הראשון. אז האחוזים המנוצלים הגיעו ל-70%-80% בהרבה מאד סעיפים, ובין הנייר האחרון שמראה ניצול כמעט מלא, למעט ההסברים שאבקש לגבי הניצול של תקציבי התעסוקה. אחר-כך או בחלק מהשיח שלנו נתייחס גם לשינויים של תקציב 2005 לעומת תקציב של 2004, בנושאים של נשים. יש לנו קיצוצים בתקציבים מסוימים בין 3%-4% ל-10%-12% בנושאי תעסוקה, שגם בהם ארצה שתהיה התייחסות לנושאים אלה. אשמח לשמוע ולהתייחס.

אני יו"ר נעמ"ת. אתחיל בנושא חד-הוריות כדוגמה, שאין גוף ציבורי שמשותף היה בהחלטה ובניסוח שלה. כשהתחיל המאבק כנגד התקציב - אני חושבת שכל ארגוני הנשים היינו בחזית אחת כנגד הגזירות הכלכליות, והיו הגזירות הכלכליות של ההנחתות הגדולות, והיה אוקטובר 2002 - היה ברור שהולכת להיות פה רעידת אדמה בכל מה שקשור בחד-הוריות, מבחינת יכולת המחיה שלהן ומבחינת עידוד התעסוקה. הדבר התחיל בקטע שאת אותה תקרה של 1,185 שקלים שחד-הורית היתה יכולה להרוויח מבלי שזה יפגע בהבטחת ההכנסה שלה - וכרגע אני לא מדברת על גובה הבטחת ההכנסה - הורידו והפחיתו והעמידו את זה על 485 שקלים. אם אתה חושב בכלל בכיוון של עידוד תעסוקה אתה צריך לומר, הדבר האלמנטרי שאתה אומר, "רגע, עידוד תעסוקה. אני אכפיל את התקרה. אני אומר שהיא יכולה להרוויח עד 2,500, 2,700 מבלי שזה יפגע בהבטחת ההכנסה", ואחר-כך לבוא ולדבר על התקרה של הבטחת ההכנסה - כלומר, מקצצים בה או לא מקצצים בה, לפי רמת המחיה - אבל בקטע של עידוד, הכיוון היה צריך להיות הגדלת אותה תקרה פטורה, אותה תקרה שלא פוגעים בה. וכשתעודד אותה באמת, היא תדע שאתה מגיש. אני עובדת, כי חלק מהטענות שלהן היו שכל מה שהן מרוויחות מעל ל-1,185 שקל פוגע ובעצם מופחת, והן כאילו לא הרוויחו אותו. אז זה היה צריך להיות כיוון הגיוני. במקום זה מי שניסח את אותו תמריץ או עידוד, נראה היה באותו זמן שהוא לא באמת מתכוון לעודד, ולכן התוצאה אינה מפליאה אותי. מפליא אותי שניצלו 56%. אני חשבתי שהתיבה תשאר בכלל ריקה, משום שהיא התנתה כל כך הרבה תנאים. היא לא דיברה, למשל, על עוֹבדוֹת קיימות ואני חושבת שהן מעסיקות את המשרה. אני אומרת, המסקנה שלי היא כזאת - - -

נראה למה את מתייחסת כדי שנוכל לטפל בזה בצורה מובנית.

אני מתייחסת לסעיף 361429, עידוד תעסוקה חד-הוריים. אני מבקשת לטפל- דבר ראשון, אני רוצה לדעת אם הסעיף הזה יהיה שייך לשנה הבאה. אני לא יודעת אם התכנית בכלל נמשכת, ואם היא נמשכת אני רוצה שיטפלו בה בכיוון שכל ההטבה תינתן בהעלאת התקרה. ובסך הכל, במשפט אחד, שיעלה את התקרה הפטורה ולא צריך יותר שום עידוד. זה יעודד לבד. ודבר שני, מי שבאמת קובע התמריץ על-מנת שהיא תקבל אותו- להרחיב את ההגדרה ושזה יהיה לגבי כל אישה שגם עובדת היום ושמעלה את אחוז משרתה. לא חייבים להגביל את זה דווקא לשליש, כך שזה ייפול בדיוק מבחינת השעות לכך שהתוספת שהיא תצטרך לשלם עבור מעונות תהיה הרבה יותר גדולה מאשר ישאר לה בסך הכל.

דבר נוסף- המלצה אחת שלי היא, שכאשר מנסחים נושא שנוגע לנשים, להעביר אותו לכל ארגוני הנשים באמצעות הוועדה- להביא לוועדה, ולשמוע לפני במקום בדיעבד. לא היינו שותפים - אף אחד לא היה שותף - וביקשנו להיות שותפים כשהיינו חלק מהמאבק. דבר שני, הייתי מבקשת שתתקבל החלטה שאנחנו קוראים או מחייבים את משרדי הממשלה לתת לנו דיווח על ניצול התקציב כמו שבכל גוף ובכל דירקטוריון, וצריך לעשות את זה במחצית השנה ובספטמבר- שני הרבעונים, לבוא ולקבל. ולא רק זה אלא להצביע ולנתח מדוע זה לא נוצל, על מנת שיהיה סיפק בידי כל הצדדים לנצל. כי הכוונה, הרי, שהתקציב מוקצה היא שהוא נועד לקיים מטרה, וכשהוא לא נוצל, המטרה לא מולאה. זה לא שהכסף נשאר אלא המטרה קוימה.

אני מהתמ"ת, מינהל תכנון וכלכלה, שלמעשה הפעיל את התוכנית לשילוב הורים יחידים בשוק העבודה בשנה הראשונה שלה, והיום התוכנית מופעלת על-ידי מינהלת לקידום ופיתוח תעסוקה. אקדים ואומר שלתכנית היו בעצם כמה כלים. כלי אחד - הכלי המרכזי, הכלי שתוקצב בצורה המקיפה ביותר בתכנית - היה תמריצים להורים יחידים להשתלב בעבודה- תמריצים כספיים ותמריצים למעסיקים לקלוט את אותם הורים יחידים לעבודה. סעיפים נוספים הוקצו, היו אמורים להיות מוקצים להכשרה מקצועית והתקציבים האלה התקבלו רק מאוחר יותר במהלך שנת ההפעלה.

אלה התקציבים שמופיעים לנו כאן בטבלה.

כן, יש שם תקציב כולל. תקציבים נוספים היו להנחות במעונות יום, שעד כה לפחות נאמר על-ידי מנהלת האגף למעונות יום שפנתה וקיבלה את העידוד הזה, אבל היא פנתה עם בעיה אחרת במהלך זה, בעצם השתתפות במסגרות תומכות שהן מעבר לשעות הפורמליות של מסגרות החינוך לילדים שבגילאים 4 עד 7 או עד 9, וכאן היתה הסכמה מול האוצר להקצות חלק, או להוסיף חלק מהכספים שלא נוצלו לטובת הפעלה של מערכת צהרונים כזו, והכלי הזה נבנה ואמור להיות מופעל בחודש הקרוב.

ממה נובע הניצול הנמוך- כאן אני חייבת להגיד שחלק גדול מהתקציב או כמעט 40 מיליון מתוך התקציב, היה מיועד לתמריצים - תמריצים להורים יחידים, ותמריצים למעסיקים - והתקציב הזה נוצל. הניצול עומד על 35% - 40% של ניצול התמריץ, וזה נובע מאי עמידה בתנאים. במהלך ההפעלה של התוכנית נערכו כל מיני הגמשות ביחד ובהתייעצות עם האוצר, בתנאים מכיוון שחלק מהתנאים היו בלתי סבירים לחלוטין. לדוגמה, על מנת לקבל את התמריץ הורה יחיד אמור להגדיל את שכרו ב-1,200 שקלים בכל חודש במשך שלישון מלא בהשוואה לשכר הקובע שהוא קיבל במהלך החודשים מאי, יוני, יולי 2003.

כלומר, אם אם חד-הורית הרוויחה 2,000 שקל, היא צריכה כל חודש להגדיל את השכר ב-1,200 שקל?

בעיקרון זה נכון, זה היה תנאי שהיה בלתי הגיוני, וראינו שהן גם לא מצליחות להגיע.

מי קבע את הקריטריונים האלה?

אני לא הייתי בגיבוש של הקריטריונים. זה היה האוצר יחד עם משרד התמ"ת.

האוצר. גם כשלתמ"ת היו הסתייגויות, האוצר הכריע.

הקריטריון הזה שהיה בלתי הגיוני - אמרת שקשה מאד למישהי שעבדה בשני-שליש משרה להגדיל, על אחת כמה וכמה למי שעבדה במשרה מלאה להגדיל ולקבל - הקריטריון הזה הוגמש, למעשה, החל מההארכה של התוכנית. וכאן המקום להגיד שהתכנית היתה אמורה לפעול מאוגוסט 2003 ועד סוף יולי 2004. היא הוארכה לבקשת המשרד ובהסכמת האוצר בשנה נוספת, רק להורים חדשים שנכנסים לתוכנית. כלומר, מי שניצל שנה מלאה של תמריצים או מיצה הטבות אחרות בתוכנית לא זכאי להמשיך ולקבל הטבות.

בכמה הורים תכננתם, בכמה משפחות כאלה?

טופלו הרבה מאד משפחות במסגרת מענקים. שולמו מענקים ותמריצים ל-2100 הורים יחידים שהגישו וקיבלו את התמריץ.

מתוך 126,000.

לא, כאן אני חייבת על מנת להעמיד דברים על דיוקם. התכנית הזאת התייחסה להורים יחידים ששהו במאי 2003, והיא עד היום מתייחסת לאוכלוסייה הזאת במערכת הבטחת הכנסה של ביטוח לאומי. היו כאלה בראשונה 42,000 מקבלות הבטחת הכנסה ועוד 15,000 מקבלות דמי מזונות.

כלומר, אנחנו מתקרבים ל-60,000 ואתם טיפלתם ב-2,000?

"טיפלתם", זה לא נכון. קיבלו תמריצים 2,100.

כלומר, רק 2,100 הצליחו לעבור את הקריטריונים שנבנו?

צריך לשאול כמה ניסו לחפש עבודה, כמה פנו לשרותי התעסוקה, כמה אוישו בעבודה וכו'. אוישו בעבודה- כיום עומד על כ-13,000-14,000 הורים יחידים, וצריך להסתכל על המספר קצת פחות מזה, או באזור ה-11,000, שבעצם אוישו בעבודה על-ידי שרות התעסוקה לפני 4 חודשים, שגם מגיעים למיצוי המענק רק אחרי 4 חודשים. עדיין אנחנו מדברים על שיעור מיצוי נמוך יחסית גם ביחס לאלה שפנו לשרות התעסוקה ואוישו בעבודה.

נערכו הגמשות, הגמשות חלקיות. בזמן ההפעלה בשנה הראשונה לגבי העובדות בסיעוד שהתגלו בעיות לגביהן, בעיקר עובדות מט"ב, שעובדות שעות מעטות בשבוע כיוון שהן נדרשות לעבוד בדרך כלל עם אותו קשיש, ובדרך כלל בשעות קבועות במהלך השבוע. והן נדרשו להגדיל את שכרן ב-800 שקל בלבד, שזה בערך אותה הגדלה. כלומר, זה נעשה לפי הגדלה שדיווחו העובדות האלה. כמו כן נערכו הגמשות לגבי הורים יחידים שעבדו במהלך התקופה הקובעת ועבורם החל מאוגוסט 2004 ואילך נדרשות להגדיל או מי שמגדילה ב-800 שקלים בלבד יכולה גם להגיע ולקבל את התמריץ, היא לא חייבת להגדיל ב-1,200 שקלים. מי שעבדה בתקופה הקובעת, והשתכרה 2,000 שקלים או יותר. כמו כן נערכה הגמשה שמאפשרת בעצם כניסה הדרגתית לשוק העבודה. כלומר, הורים יחידים שמשתכרים- נניח שהצליחו להגדיל ב-600 שקלים בשלישון הראשון, ובמידה והם הצליחו בשלישון השני להגדיל ב-1,200 שקלים, הם יקבלו את מלוא ההטבה - עבור שני השלישונים או שלושת השלישונים המועדים לכולם - בחודשים הבאים.

מה עשתה ההגמשה הזאת? כמה אנשים נוספים נכנסו לעבודה?

שאלה מצוינת. אבל מכיוון שהגמשה זאת נכנסה לתוקף רק באוגוסט 2004, והתשלום המשולם הוא בעצם אמור להיות עכשיו, אנחנו נדע בחודש הבא.

יש לכם הערכה כמה? ההגמשה היא סודית?

סודית? לא. התפרסמו אגרות שהופצו בכל לשכות התעסוקה, הופצו בכל מרכזי ההכשרה, נשלחו לביטוח לאומי, המקורות מעודכנים בכל ההגמשות האלה.

מה אתם יודעים? ההגמשות האלה נתנו פתרון לכמה אנשים. כמה אתם מעריכים? אנחנו כבר באמצע ינואר.

את זה נוכל לדעת. לפני התשלום האחרון היו 1.600 ובתשלום האחרון נוספו כ-400 הורים יחידים חדשים. כלומר, ההגמשות אכן נתנו, אבל כדי לבחון את הדבר באופן יסודי יותר צריך לראות טווח זמן כי לא כולן מגישות בבת אחת, וזה הולך על פי ההגשה, על פי מועד ההגדלה. נראה את זה בחודשיים הקרובים. נראה באמת עד כמה זה פעל. אני חייבת לומר שבפגישה האחרונה שלנו עם האוצר נערכו הגמשות נוספות לעוד מגבלות לבעיות בתוך התוכנית שהיוו מגבלות קשות. למשל, הדרישה בתוך התוכנית לרצף עבודה בכל השלישון. כלומר, מי עבדה למשל שלושה חודשים מתוך השלישון, הגדילה את שכרה ובחודש הרביעי לא הגדילה את שכרה, למעשה לא היתה זכאית לקבל את המענק עבור כל השלישון. הדבר הזה טופל, אנחנו גם נראה את הדברים האלה בעוד - - -

אין נשים בוועדה. חבל שגורמים כאלה לא נמצאים כי הרבה מאד מהעבודה היתה נחסכת, כי זה גורמים מקצועיים שיש להם הרבה מאד מה להגיד.

ואנחנו רוצים להפנות את זה לאוצר. את אמרת סעיף נוסף לגבי צהרונים.

האם נשלחה אגרת לאוכלוסייה, אלה שעובדות, על מנת להקביל, האם נשלחה אליהם איזושהי איגרת, מקום אוכלוסיית החד-הוריות - - זה נמצא בלשכות התעסוקה, זה ההבדל, כי מי שעובדת לא הולכת ללשכות התעסוקה, וזה לא מגיע, לכן היא לא יודעת.

בלשכות התעסוקה. ראשית, בלשכות התעסוקה היתה בעיה של חלוקה למרות שזה הגיע, ובאגרות הפעם נערכה הפקת לקחים וכל מי שמגיעה, חייבת - יש רשימה - לחתום שקיבלה את האיגרת והיא מקבלת את האיגרת ביד. לגבי נשים שעובדות, קיים מידע באינטרנט.

אני רואה שצריך לשלוח ולהעביר את האינפורמציה.

אני רוצה לומר שכל מי שהיתה חשופה לתכנית הזאת, למעשה קיבלה הבטחת הכנסה במאי 2003, והאיגרות האלה היו במערך ביטוח לאומי. כלומר, נשים שהגיעו בדרך כלל, רובן, לאיזשהו מערך טיפולי של שרות התעסוקה או של ביטוח לאומי- את האיגרות האלה קיבלו.

הבטחת הכנסה קיבלה גם אישה עובדת. חלק הרי מההטעיה הגדולה של שר האוצר בזמנו, שאמר שהחד-הוריות אינן עובדות והנתונים אחר-כך טפחו על פניו, ש-95% מהחד-הוריות עובדות. גם אם היא עובדת היא היתה זכאית להבטחת הכנסה כי ההכנסה שהיא הרוויחה לא הספיקה. זאת אומרת, כמו שיש פה שתי הגדרות, צריך להבין, מדובר באוכלוסייה שעובדת והאוכלוסייה הזאת לא מגיעה ללשכות התעסוקה. יש דרך אחרת, אז צריך לנקוט באמצעים על מנת להגיע אליה, ולכן ההוכחה של הניצול זה כאילו רק לגבי אותו חלק שבכלל לא עבד, אנחנו עוד פעם מוכיחים שזה חלק קטן מאוכלוסיית החד-הוריות, הן היו אלה שחיפשו עבודה ואליהן אולי הגיע המידע. זאת אומרת, כשמכוונים לאוכלוסייה, צריך לוודא בראש וראשונה שהאוכלוסייה אכן תקבל את המידע.

זה נכון, את צודקת במה שאת אומרת, אבל היו שני קמפיינים פרסומיים ממילא. זה נכון ש-40% ממקבלות הבטחת הכנסה במאי 2003 מביטוח לאומי עבדו באיזושהי חלקיות משרה. חלקן נדרשו להתייצב בשרות התעסוקה וחלקן לא נדרשו להתייצב בשרות התעסוקה. יש לציין שהתמריץ הזה נועד בעצם לעודד נשים גם להגדיל את משרתן ולכן אם היא עובדת בחלקיות משרה סביר להניח שתוכל להיעזר בתמריץ, אבל אם היא עובדת במשרה מלאה יהיה לה קשה מאד להיעזר בתמריץ הזה.

אבל אם היא עבדה ב-50% משרה, זו בדיוק האוכלוסייה שהיתה מאד זקוקה לתוכנית, והקריטריונים סגרו עליה והמידע לא הגיע אליה וגם ההגמשות לא הגיעו אליה.

אני רוצה להעיר שתי הערות. אני רוצה להתייחס למסמך באופן כללי, לא להיכנס לנקודות שהועלו כאן, כי אני חושבת שזו נקודה מאד חשובה שהעלתה טליה לבני. אני חושבת שהמסמך הזה לא משקף את המצב האמיתי לגבי התקציב שמיועד לנשים במשרדי הממשלה. ברפרוף קל, ממה שאני מכירה, אני יכולה להגיד לכן - ראיתי גם את המסמך הקודם עברתי עליו - למה הוא לא משקף, ואני חושבת שצריכה להיות כאן איזושהי תביעה. הוא לא משקף כי מרבית התקציבים אינם יעודיים, אינם צבועים לנשים. העובדה שתקציבים אינם יעודיים מאפשרת לשחק. לדוגמה, כל אחד קרוב אצל עצמו, לכן אוכל לספר על דברים שאני נתקלת בהם- עברתי היטב על כל תקציב משרד הרווחה, והדבר הזה חותך את כל המשרדים. העברתי בזמנו חוק שקובע שנשים שתצאנה ממקלט לנשים מוכות תקבלנה תגמולים להן ולילד לאפשר להם להסתגל לחיים חדשים. פתאום, ביום אחד, מסתבר לי שהחוק הזה לא מיושם, ומנהלות המקלטים מצלצלות אלי ועומדות בפני שוקת שבורה, אין תקציב. משרד הרווחה החליט באופן חד-צדדי, שהוא לא מעביר את התקציב. למה? כי משרד האוצר לא העביר לו את התקציב. מה אני רוצה לומר בדוגמה הקטנה הזאת, ואני משקפת בעיני את כל מה שקורה לגבי נשים- ברגע שאין תקציב מסומן, אפשר לשחק בזה. תמיד יש דברים יותר חשובים מדברים שנוגעים לענייני נשים. ולדעתי, מעבר לניתוח הפרטני שאני משוכנעת שכל אחד מתמחה בתחומו, אחת התביעות שכל אחד יוכל להגיד על המשרדים השונים- אני חושבת שהתביעה צריכה להיות, שבנושאים שקשורים לנשים התקציב צריך להיות יעודי ומסומן, אחרת תמיד זה לא משקף. אפשר לתת עוד דוגמאות שאני יודעת שבעצמי התעסקתי בהן, איך קיצצו בדברים שקשורים לנשים, ותמיד בסופו של דבר כשזה מגיע לנשים, הן אלה שמשלמות את המחיר. לדעתי, במסגרת ההכנות לדיונים לתקציב זו צריכה להיות אחת התביעות.

אולי תגידי על עוד נושאים שאת יודעת שבאופן פרטני - -

אני יודעת על משרד הרווחה, אני מודה שזה התחום שאני בקיאה בו יותר. אני מתנצלת, אני לא עוסקת לא בתמ"ת ולא באחרים.

אני רוצה לומר שבעניין שיקום האסיר ותמיכה בנשות אסירים ואסירות משוחררות בנייר הראשון שקיבלנו, שהוא נכון עד אוקטובר, יש רק 75% ניצול ויכול להיות שזו הסיבה, ועכשיו כשאנחנו מקבלים את כל התקציב יש לנו מעל ניצול יתר. השאלה היא האם את יודעת אם הכספים האלה הועברו במשך החודש חודשיים האחרונים?

אני לא יודעת להגיד, וזה שכתוב כאן ניצול יתר, אני לא מציעה להתרגז, שלא יבואו ויגידו היה לכם ניצול יתר. אני יודעת בדיוק מה העבירו, העבירו לפה וגרעו במקומות אחרים כדי להראות. אנחנו יודעים איך "השיתופים" האלה עובדים. ולכן לדעתי התביעה צריכה להיות ממש קומפונזציה של תקציב שמיועד לנשים.

אני חושבת שהנושא של הדיון היום הוא אחד הנושאים היותר חשובים. כי דרך התקציב של נשים משפיעים בצורה דרמטית על כל הנושאים של השוויון בין המינים, וההתייחסות של הציבור ושל הממשלה ושל משרד האוצר. ופה יש על כתפיהם אחריות מאד גדולה, כי זה משקף את ההתייחסות לנושא של מעמד האישה. ואני רוצה להציע פה את השרותים, אני הולכת להפגש עם שר האוצר בעניין הזה, של הרשות למעמד האישה במשרד ראש הממשלה שאני עומדת בראשה. וארגוני הנשים האלה יושבים אצלנו במינהלת ובוועדה המייעצת, וכדי שלא ייצא שהכוונות טובות, כי הרי מה אתם רציתם בכנות- לעזור לחד-הוריות. אני לא מצטרפת פה לאמירות, היה רצון אמיתי לפתור בעיות. אני מאמינה, היה רצון אמיתי לפתור בעיות. קודם כל, כל אחד מאיתנו יכול לטעות, אנחנו צריכים לתקן בדרך. אתן דוגמה- דובר פה הנושא של חד-הוריות, שעובדות במט"ב, הורידו להן מ-1,200 ל-800 - אני כמובן לא מעורה בפרטים, אני רק נותנת דוגמה, שאם אנחנו היינו שותפים או ארגוני הנשים היו שותפים לדיון הזה היינו שואלים על איזה 800 מדברים. האם מדברים על 800 של מט"ב או על 800 שלה כי היא מרויחה בערך 60% מהכסף שמט"ב מקבל. זאת אומרת שה-800 שלה זה 1,500, זה לא 1,200. בשבילו זה עליה לא ירידה. דוגמה. והסיכוי גם שבסוף היום היא מרימה את הרגליים עם הוורידים - שכל היום היא עזרה לקשישים לעשות אמבטיה ולקום ולרדת - היא תשב על האינטרנט ותקרא שם את הפרטים, זה עוד דברים שמי שמכיר את הקהל יכול לעזור לכן ולכוונות הכנות שלכן לכוון את הפעילות, לכוון את הכללים, לשדרג אותם וליידע את הנשים שבעצם כולנו רוצים שהן תיהנינה מהעניין הזה. אני שמחה שהרשות למעמד האישה לכל אורך הדרך עמדה ב-100% מהתקציב.

אנחנו נלחמנו על התקציב שלכן והנה אני רואה שהגדילו לכן.

לא, התקציב עוד לא הוגדל. תקציב הפעילות ל-2005 היום עומד על 826,000 שקל. אני אסביר מה המספרים האלה. אפרופו, מה שקורה כשיש לך פעילות בסוף 2003, והמשרד עוד לא מספיק לשלם לספקים ב-2003, הכסף, נאמר 400,000 שקל מ-2003 עוברים ל-2004, והם מוצאים ב-2004 אבל זה לא פעמיים 400, או אם הם לא שילמו שכר דירה של 2003, הוא עובר ל-2004. שורה תחתונה, ב-2004 תקציב הפעילות שלנו היה כמיליון שקל, ב-2005 תקציב הפעילות שלנו היום עומד על 820,000 שקל, ואני מקווה שלכשיעבור התקציב הוא יגדל בצורה משמעותית.

כדאי אולי ללמוד על מה מדובר. משרד ראש הממשלה, הרי שליש, תקציב 2004 על שינוי יהב, 2,608,000 שקל, תקציב 2005 אכן יש ירידה, 1,829,000 שקל.

זה לא פעילות. יש להם כמיליון שקל הוצאות ספירת מפרטים, תקורות ששמים עלינו, טלקונים, הוצאות שוטפות. מה שנשאר לנו ביד, זאת אומרת לפעילות, בשנה שעברה ב-2004 כמיליון שקל, ול-2005 מה שקיבלנו זה 820,000 שקל ואני מקווה מאד שיהיה פה שינוי. היתה פניה שלך, אתי.

אולי גם תתני לנו פילוח של המספרים האלה כדי שנדע על מה מדובר. כי כאן המספרים ששולטים מאד מרשימים, 2,600,000 שקל.

הוצאות קבועות, תשלום שכר דירה, שכר וכו'. שנה שעברה החזרי פעילות של 2004, הוא כמיליון שקל. 1,043,000 שקל. זה תקציב 2004. 2005 תקציב פעילות, אני מדברת על פעילות לא הוצאות קבועות ולא משרדים, זה מה שאני מקבלת, אני לא קובעת.

אני אגיד לך איך עושים חשבון. אם היה לה ב-2004 מיליון לפעילות, ואת רואה פה שהתקציב על שינויו ב-2004 הוא שלושה מיליון ומשהו, אז תביני ששני מיליון זה בערך מה שנקרא שכר דירה, ותקורות ומשרדים וטלפונים וכו', ושכר, ונשאר לה מיליון לפעילות.

אני אגיד לך מה ההפרש של המיליון הזה. כפי שאמרתי, בסוף השנה, נובמבר, היתה פעילות מרובה, אז יש כמו 400,000 שקל של השנה שלפני זה שהועבר לכאן. בנובמבר השנה קיבלנו תוספת מעודפים, 150,000 שקל, והוצאנו אותם בשביל תשדיר שרות ברדיו בנושא של המאבק באלימות שכולכם שמעתם. אבל זה לא מופיע בתקציב, אני לא יכולה לבנות על זה. גם עכשיו ה-826, יכול להיות שבנובמבר יבואו ויגידו לי, "קחי עוד 100,000 שקל". אני לא יכולה לבנות על זה תקציב.

אמרו לי במשרד הפנים - למשל מנכ"ל משרד הפנים אחרי שאנחנו עזבנו את המשרד - שבסוף דצמבר, בשבוע האחרון, באו עם 200 מיליון שקל, ואמרו, "קחו 200 מיליון שקל, תוציאו אותם בשבוע".

יש פה משהו משונה. מצד שני, משרד התמ"ת אמר שאין להם תקציבים בלתי מנוצלים. אני דיברתי בשבוע האחרון, כי אמרתי באותה הזדמנות שישנם כל כך הרבה צרכים בתחום של עידוד תעסוקה, ובקטע גם של המעונות, הרי מדובר על אזרחים שמפעילים מעונות על מנת לאפשר לנשים לצאת לעבודה. הקטע הזה כידוע איננו מתוקצב בכלל על-ידי מדינת ישראל. לא על-ידי התמ"ת ולא על ידי איש. האמהות מסובסדות, אבל כל הארגונים אינם מתוקצבים אפילו בשקל אחד, נקודה. אני כבר כמה שנים, כל הארגונים מתריעים בקטע הזה כי חלים שינויים בחברה, וחלים שינויים בתעריף. המחיר הוא מחיר בפיקוח, אבל במחיר בפיקוח לא נכלל בכלל כל נושא השינוי, שינוי מתקנים, דרישות בטיחות חדשות שקופצות כל שנה, ובוודאי שלא החזקת מבנים ושיפוץ מבנים וכו'. וכמובן יש עניין של תקנים. כולם קוראים בעיתונים על הנושא של התקנים שהוא לא בסטנדרטים המתוקנים שמכתיב משרד התמ"ת לאותם מעונות, ואינם בסטנדרטים המקובלים בעולם. יש פה נניח צורך שכל תקציב לא מנוצל בקטע הזה, אם הוא היה הולך לנושא הזה, זה תנאים פרופר.

יש לנו פה תקציב של מעונות יום השתתפות, יש ניצול של 11% מהתקציב, זה השתתפות מהמשרד להקמת המעונות. פיתוח תשתית ומבנים. משרד התמ"ת יש פיתוח מעונות יום.

את דוגמה, תקצבו בשנה שעברה 3 מיליון לבניית מעונות חדשים. מזאת אף ארגון לא ידע על זה. לא ידעו על זה. אבל אף ארגון לא בונה היום מעונות, כי כפי שידוע מי שבונה היום מעונות במדינת ישראל זאת הסוכנות. בשנת 2005, היה מאבק די גדול וניסו להרחיב את הסעיף ולבוא ולומר שהסעיף הזה יכלול לא רק בניה אלא יכלול רק שיפוצים. והוא יעמוד לא על 3 מיליון אלא הוא צריך לעמוד, לפי הערכתי, על מינימום כמו 35-34 מיליון, לפי הצרכים. גם התמ"ת הופיע עם דרישות חדשות מאד בחוזה, שאנחנו תרגמנו אותו למה המשמעות הכספית של הדרישות, ואני עושה פחות או יותר הרחבה לגבי ארגונים אחרים, יחסית למספר הילדים, אני יודעת שמדובר בכמה עשרות מיליונים. שום דבר לא זז.

זאת אומרת רוצים להטיל את זה על הארגונים.

מה קורה, מה זאת אומרת להפיל על הארגונים? להפיל על הארגונים זה אומר שכאשר אמא רוצה לצאת לעבודה, והיא באה מסתכלת, אז היא מסתכלת ואומרת, רגע, הסטנדרטים הממשלתיים אינם עונים היום לדרישות החינוך, המראה, כמו בדירה להשכרה השכנים נחמדים בעיניה, אבל הדירה לא יפה והמתקנים לא נמצאים באותה רמה וכו', ואז היא הולכת ונאלצת לשקול אלטרנטיבה של, נניח, מעונות פרטיים. ושם בכלל הסכומים, ואז היא מחליטה לוותר עליו.

בקטע הזה הראיה צריכה להיות מערכתית. אני לא חושבת, אני מסכימה עם יהודית, אני לא חושבת שמישהו במדינת ישראל ברמה של משרדי ממשלה, לוקח על עצמו תפקיד של ראיה מערכתית של צרכי שילוב של נשים, הורות ועבודה. הנושא הזה מבחינתי הוא הנושא החשוב ביותר לדור הצעיר במדינת ישראל.

זה כבר לישיבה אחרת, ויש לנו גם ישיבה על כל נושא המעונות.

מה שאני רוצה לומר, שצריך לעשות גם ניתוח לגבי סעיפים אחרים בתקציב שהם לא צבועים נשים. אבל אם למשל יש הכשרה מקצועית, ש-50% מהאנשים שעוברים הכשרה מקצועית הן נשים, אנחנו יודעים שפוטנציאל כח עבודה בלתי מנוצל הוא בעיקר של נשים, אז פוגעים בסעיף כזה, פוגעים בנשים הרבה יותר מאשר פוגעים בגברים. לאור זה אני הבאתי את זה בפני ראש הממשלה את כל הנושא, רק לפני שבוע או עשרה ימים, והיתה החלטה שאני שמחה להגיד עליה שתהיה בקרה מסודרת על הנושא של ניצול התקציבים, ויהיה חיתוך של התקציבים של נשים במשרדים ואנחנו ננסה לעזור איפה שיש את צווארי הבקבוק האלה כשיגיע דיווח לראש הממשלה, על הניצול של התקציב, צווארי הבקבוק הם הרבה פעמים לא באשמת משרדים. אם יש מצב שהחד-הוריות, לדוגמה, לא לוקחות את הכסף אז אנחנו צריכים לבדוק למה הן לא לוקחות ולא לחכות - - -

מה את אומרת לנו שהגעתם להסכמה שיהיה דיווח מסודר לרשות - -

במשרד ראש הממשלה יש מחלקת בקרה, ותיאום בינמשרדי, הוטל על ידי ראש הממשלה על המחלקה הזאת להביא לראש הממשלה ולרשות דיווח מסודר, - -

גם אנחנו רוצים לקבל את הדיווח.

אני מדברת על 2005. ואם תעשה עבודה גם מעבר לזה, של זיהוי סעיפים שזה יקח קצת זמן, הדבר הזה אפשר לעשות יחסית במידי, פה גם מרי עזרה למ.מ.מ בכנסת לעשות את זה. זה אפשר לעשות מידית. אנחנו רוצים לעבור עוד שלב, ולנסות, ביקשנו מהם לעשות עבודה יותר יסודית לזהות תקציבים של נשים שנמצאים בתוך סעיפים כלליים בתחום הזה. ואנחנו מקווים שיהיה מזה שידרוג, וחלק, לדעתי, מהניצול המוגבר הזה בסוף השנה לפחות חלק ממנו נובע מזה שאת עוררת את המודעות הציבורית בישיבה הקודמת שלך, שנאלצו כל המשרדים, פנו אליהם, ואמרו להם ניצול תקציב, ופתאום זה פורסם, ופתאום היה בתקשורת. זה היה טריגר, ואני חושבת שזה מאד חשוב שהטריגר הזה באמת כמו שאמרה חברתי טליה לבני, שהדיווח הרבה יותר מוקדם בשנה יכול להשפיע הרבה מאד.

אני בהחלט חושבת שחלק מהמסקנות הן לדרוש מאותה מחלקה במשרד ראש הממשלה, שיתנו גם לנו את הדיווח ונגיב. אני לא יודעת כמה הדיווח ריאלי, זה שלוש פעמים בשנה, פעמיים בשנה, פעם בשנה, איך לדרוש את זה. כל רבעון, שלוש ארבע פעמים בשנה. אפשר לבקש.

אני רכזת אגף רווחה באגף התקציבים. קודם כל אני רוצה לומר, לא חשבתי שאני אפתח במחאה, מאחר ונשמעו פה כל מיני טענות, כאילו משרד האוצר אינו מעונין לקדם נשים, להיפך, יש לו עניין להפלות אותן, אני אומר שאפילו - - -

כולם רוצים לקדם נשים.

אפשר לומר יותר מזה, לא מהתפיסה הפמיניסטית, אלא מהתפיסה הכלכלית, ראוי שנשים שהיום שיעור ההשתתפות שלהן הוא נמוך יותר בשוק העבודה מאשר גברים, אבל להבדיל מגברים זה שיעור השתתפות שעולה. שיעור ההשתתפות של הגברים יורד. דווקא בגלל שנשים הן בנקודת פתיחה נחותה בשוק העבודה יש לנו עניין בטח לקדם את השילוב של יותר נשים בשוק העבודה. אני יכולה לומר שלהבדיל אולי מהתעסקות אפילו קטנונית לטעמי, בתקציבים, נעשו שם מהלכים גדולים שאולי היו בהתחלה קונטרוורסלית שמשרד האוצר הוביל אותם, לדוגמה לא לקבל כנתון שאישה עד שהילד הקטן ביותר שלה בגיל 7, לא מצופה בכלל שתצא לעבוד, היא בכלל לא צריכה להתיצב בשרות התעסוקה. זה שינוי שאנחנו הובלנו, היום זה כבר לא קיים, היום כשילד מגיע לגיל שנתיים מצופה שאישה תצא לעבוד. זה השינוי האמיתי, זאת אומרת לא להסמך לא צורך שנשים יצטופפו על שולחן המדינה. וכל הכנסותיהן תהינה מקופת הציבור אלא שיוכלו לעמוד בזכות עצמן, זה כמובן אנחנו מקדמים.

לגבי התקציבים, אני אתיחס לתכנית של החד-הוריות, כי היה פה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל, בין משרד האוצר למשרד התמ"ת, היתה פה אמירה של משרד האוצר הוביל, כמי שהשתתפה בכל הדיונים האלה ובסופו של דבר בגיבוש של ההסכם, אני יכולה לשתף אתכן כשכל ההסכם הזה נוסח במשותף, משרד האוצר ומשרד התמ"ת, מעבר לזה אמרה סיגל, שיש היום פעילות פורה ומשותפת בינינו, שכשמשרד התמ"ת כמי שאמון מקצועית על ישום התכנית, בא ומתריע ואומר שיש מה לשפר, אז אנחנו יושבים ועושים את התיקונים בנדרשים בהסכמה. להסתכל על התקציב שהיה במקור - - -

היתה כאן הערה, למה לא שיתפו אנשי מקצוע לתוך הקריטריונים. הרי היו כאן כשלים, רואים את הכשלים האלה, למה אתם - - - -

מי שאמון מקצועית על התיקונים ואמור לבצע זה משרד התמ"ת, אין שום מניעה שמשרד התמ"ת לפני שהוא אפילו מגיע לדבר איתנו על שינויים והתאמות אין שום מניעה שהוא ישב עם ארגוני הנשים, יותר מזה, אני גם אשמח להשתתף בפגישות האלה ולשמוע את ארגוני הנשים. עד כה לא נעשתה פניה אלינו.

אנחנו ניצור את החיבור הזה.

ישנה טעות בסיסית בהנחת המוצא שקיים תקציב וצריך לראות איך מנצלים אותו. כי התקציב הזה לא אומר שום דבר. ולמה? אמנם בסיכום יש כמה מרכיבים שהם מותנים תקציב, כלומר, שבסיכום נאמר בדיוק כמה כסף יש לכל סעיף וזה התקציב שיש, וזה התקציב שיכול להיות מנוצל ולא מעליו, אלא אם כן בחוק התקציב יתקבל דבר מה אחר. לגבי התקציבים האלה מה שלא נוצל ב-2004, עובר ל-2005, וזה לא טריוויאלי, כי הסיכום הזה אמור היה להיות עד יולי 2004, ואנחנו הארכנו אותו לעוד שנה בגלל שהרגשנו במשותף שלא מיצינו. עיקר התקציב נועד לתמריצים. פה אנחנו עשינו איזו שהיא הערכה של כמה ינוצל ב-2004 ותקצבנו, באותה מידה יכולנו לתקצב חצי, ויכולנו לתקצב כפול. זאת אומרת, מבחינת תמריצים מי שעומד בקריטריונים ולפי השילוב הקיים מעת לעת מי שעומד בקריטריונים יקבל את הכסף. זאת אומרת, אותו לא משנה מה כתוב היום בתקציב משנה מה יהיה איתו. אם יהיה פחות או אם תהיה תוספת תקציב. ואם כך, לצאת מתוך הנחת המוצא שיש תקציב והוא לא נוצל, זה קצת - - -

אני רציתי לשאול, החלוקה הבלתי שוויונית של ניצול תקציבי כאשר חלק מהניצול הוא בנובמבר – דצמבר, זה דבר שהוא מראה על פעילות מסוימת, מה זה אומר.

את שואלת פה שאלה שהיא יותר בתחומי החשבויות של המשרדים השונים, בתחום של החשב הכללי, אני פה כנציגת אגף התקציבים, אני יכולה לומר רק, שאפילו אני רואה כמשהו לא תקין את העובדה שיש תקציבים שמנוצלים רק בסוף השנה, אני לא יודעת ממה זה נובע. זה נובע אולי מרצון של המשרדים לנצל את התקציב, שוב, בגלל שזו אולי המוטיבציה שחשופים בפניה. שוב, זו אל שאלה אלי, אני לא חושבת שזה צריך להיות ככה אבל אני לא חושבת שזה משהו שיחודי לתקציבי נשים.

לא, הוא לא ייחודי אבל הוא בולט מאד. עוד שאלה שעלתה כאן, האם אפשר לסמן תקציבים בתוך התקציב שהוא פחות או יותר תקציב שיש בו הרבה נשים, כל הנושאים שמנויים לנו כאן, לסמן כדי שנוכל לפקח על ניצול התקציב.

יש משום היומרה לסמן תקציבים שמיועדים רק לנשים.

אני מסכימה איתך שזה גם גברים, אבל אם יש סעיפים שיותר נשיים.

צריך להגיע למטרה ולא לנסות לעשות דברים מסביב, לדוגמה יש פה תקציבים כמו מעונות רווחה, מה הקשר בין מעונות רווחה לנשים,- - -

על השאלה הזאת ההוכחה והתשובה, יש בנושא של המעונות יש שני סוגים. יש תקציב לסבסוד מעונות יום עבור נשים עובדות שזה נמצא במשרד התמ"ת, ויש סבסוד למעונות שלילדי רווחה שנמצא במשרד הרווחה. סבסוד של מעונות לילדי רווחה מתחלק בהתאם להגדרה של הילד, אם זה ילד בסיכון, זה לא בהכרח קשור לצד הנשי במשפחה.

עם כל הצניעות נראה לך סביר שבמצב החברתי של מדינת ישראל ב-2004, התקציב הזה לא מנוצל? אגיד לך מדוע, משום שדבר ראשון נותנים תקציב, דבר שני מקשיחים את הקריטריונים לילדים בסיכון, ויש נושא שנקרא עידוד נשים, את לא יכולה להצהיר על הצהרה גדולה כאשר בפועל כל מה שהאוצר נוגע בו הוא פועל בדיוק הפוך. היה עם החד-הוריות היה דוגמה לפרסה קלסית, לגבי המדיניות של האוצר. נושא הרווחה, ידוע דבר אחד, הרשויות זועקות שאין להם מועדות ואין להם תקציבים.

הצרכים גדולים. את רואה איפה מסתובבים ילדים, והתקציב הזה לא מנוצל. מדוע. משום שנעשתה הקשחה במקביל לתיבה, אני אומרת לקליטה. תבדקי ותראי שזו קליטה. מקשיחים את הקריטריונים, אני אומרת ככה, שנעשה תיקון בחוק ילדים בסיכון, והיה ברור, ואנחנו שמענו, ואמרו ישנה בשנה שעברה הקשחה בקריטריונים, האם היא תשפיע, אמרנו, נקווה שהיא לא תשפיע, הראיה היא משפיעה. כי לא יכול להיות מצב שאנחנו יודעים על ילדים שהיום, מסתובבים ברחובות, ברשויות מסוימות ואנחנו באים ואומרים להם מדוע הילדים מסתובבים ברחוב, אנחנו נמצאים שם, וכשאני רואה שבמעון מסוים אני מסתכלת על מספר הילדים, אמרו לי ילדי הרווחה עוד לא נשלחו. הרשות אומרת אין לה הורדות. מדוע אין לה הורדות? לא יכול להיות שבמשרד האוצר ישנו תקציב ובאיזה שהיא דרך אין פיקוח שהתקציב יועבר אכן לרשויות והילדים האלה יגיעו עם הורדות.

התקציב לפי מספר הילדים, ורבו על רשויות מדוע זה קודם כל הרשויות מצוקה, אז היום יש מצב אבסורדי שבו ברשויות מצוקה שם יש יותר ילדים הקריטריונים הוקשחו.

את יודעת מה ההבדל בינינו, את יודעת מה ההבדל, אני אגיד לך מה ההבדל. כי כשהדבר קורה יצאו ניירות מנעמת, מדוע. כי עורך הדין גליה ציון, אנחנו מטפלים בנושא, אנחנו יש לנו יתרון שמצד אחד ראיית השטח, אנחנו נמצאים שם, ההורים הם האוכלוסיות, הילדים הם אלה שאנחנו מטפלים בהם. ומצד שני אנחנו קוראים את החקיקה כשהיא הולכת להתקבל. אנחנו מתריעים. אנחנו אומרים, אבל ברגע שאין חיבור או אין הערכה כפי שאת התחלת בדברים, ודיברת די בבוטות לגבי משונה שמדברים על מספרים, הדיון הזה הוא על מספרים. הדיון הזה בא מהמספרים אחורנית, כי דיון כללי צריך להיות מתורגם לביצוע ובחינת הביצוע היא בחינת האם המספרים מעידים שמה שתוכנן אכן מתקיים.

קודם כל, אם הוזכר הנושא של הקשחה במעונות רווחה, נראה שהיתה התפרצות לדלת פתוחה. כי מי שהתנגד לחוק הזה מה שקוראים חוק שמקשיח ומקנה זכות לשרותים, צריך לקבוע קריטריונים. מה שלא היה קיים טרם חקיקת החוק, וזה חוק חדש שחוקק בשנת 2000. מה שקרה, ושצריך לעמוד בחוק מסוים ובקריטריונים שלו, מה שקרה שמי שבא לברך יצא מקלל. כי אם בעבר למשרד הרווחה היה שיקול דעת, וגם בתוך קריטריונים שהיו, יש כעס, לפני החוק יש כעס אבל גם פה עדיין למשרד הרווחה וללשכות הרווחה ברשויות המקומיות היה שיקול דעת גם לשקול שיקולים שלא תמיד המחוקק יכול לראות אותם מראש. זה שיקול דעת שנלקח ממנו ברגע שחוקק החוק ואנחנו אמרנו את זה, שהחקיקה הזאת נעשתה בהליך אחד. זו בעיה, שאני כל כך מצטרפת למה שאת אומרת, ששוב אני אומרת שמתפרצת לדלת פתוחה. להבדיל, יש את נושא של תקציב מעונות יום לנשים עובדות. והתקציב הזה נמצא במשרד התמ"ת הוא לא מעוגן בכל חקיקה. אני יכולה לומר, שהתקציב הזה לא רק שהוא לא קוצץ אף פעם, התקציב הזה הולך וגדל ומתאים את עצמו לריבוי הטבעי כל שנה. אני בטוחה שאם פה היה חוק, היינו רואים את אותה תמונה שאנחנו רואים בילדי רווחה.

יש לי הצעה לתקציב הזה, אגלה מה ההצעה. אנחנו מדברים על עידוד נשים, אם את תסתכלי כמה עובדות ממשרד האוצר נהנות מהסיבסוד, דבר ראשון אני מבקשת שיומרו, התקציב הזה איננו סיבסוד, מעונות התקציב הזה הוא סיבסוד השתתפות הממשלה להורים. דבר ראשון, זה שהמעונות הם פריירים, אנחנו לא מקבלים עמלה על כך שאנחנו מטפלים בנושא בכך שההעברה היא לא ישירה ממשרד התמ"ת להורים, זה סיפור אחר. התקציב הזה לא נותן לזוג צעיר שמרוויח בערך 10 אלפים שקלים, שזה מעל השכר הממוצע במשק, לא נותן כבר שום השתתפות. הוא לא הגיוני לאותה אוכלוסיה שאני קוראת השדרה המרכזית, זה תקציב שמזמן היה צריך לשנות את הקריטריונים ובזמנו אפילו מנכ"ל האוצר חשב שזה נכון. אז אני קוראת היום בדיוק ערב תקציב 2005, לבוא ולטפל, את אומרת זה לא חקיקה, אז ישנה גמישות ואפשר לטפל, להגדיל את התקציב הזה בצורה מאד משמעותית, להכליל בתוכו דרגות 11, ו-12, ו-13 להתקדם קדימה לטובת, תסתכלו אתם על החברים שלכם בעבודה, ותגידו זוג צעיר שהוא עובד משרד ממשלתי, עם שתי משכורות האם הזוג הזה בנוסף למשכנתא מקבל באיזה השתתפות מהמדינה בנושא של מעונות. ואני ממש קוראת לכן, לטפל בעניין הזה בדחיפות הכי גדולה. ולהגדיל את התקציב הזה ולפרוס את זה לאוכלוסיות.

דרך אגב, אנחנו עוסקים בשאלה הזו האם היום פתרונות החזקה לילדים שניתנים לנשים עובדות מספיקים, אנחנו עוסקים בשאלה הזאת, - -

אנחנו מבקשים דיון עם שר האוצר.

אם את חושבת שיש מקום להגביר, עם הראיה שלנו לשרות נשים בשוק העבודה, ואם יש שם חסמים צריך להסיר אותם. אני לא בטוחה שדווקא הנחה לפתרונות הקיימים היא החיונית ביותר. יכול להיות, ואני מזהה את הפער ואת החוסר דווקא במסגרות משלימות אחרי גיל 3, כשילדים נמצאים בגן עד 1, ואין פתרון אחר-כך של צהרונים ומועדוניות אז אני חושבת שזה - - -

את רוצה שאקרא לשר האוצר לעשות חינוך חינם, אנחנו חשובים, שודעת דוברת, תבקשו את מר שלמה דברת לוועדה נוספת וזה לעניין הגיל הרך מ-0 עד 3. הנושא הזה ראוי בכל הרמות, ועדת מכסה מגיל 3 עד 18, עם חינוך חינם, ואנחנו קוראים להקים ועדת דברת שניה ולמנות את אותו - - אני אומרת הוא למד את כל הנושא, הוועדה למדה את כל הנושא.

לצערי אין פה אף חברה מהמקלטים, לדעתי, הבנתי שהולכות להיות גזרות רציניות אבל אני לא מוסמכת לדבר עליהן. שתי מילים על מרכזי הסיוע, תקציב שלי צבוע, - - -

אני עובדת משרד הרווחה, ובמסגרת השרות שבו אני עובדת, המקלטים אצלנו. אני לא עובדת המקלט, אני מפקחת במשרד הרווחה.

אני אתייחס בשם המקלטים, הבנתי שיש שינוי בקריטריונים וזה אומר שהסף כבר לא יהיה אותו סף. התקציב שלי הוא תקציב צבוע, הבעיה שלי אחרת, היום ה-11 לינואר 2005, ואני לא יודעת מהו. כשמשרד ממשלתי עובד, אז הוא יודע שיש לו X עובדים, והוא יודע שהכסף יזרום, ויכול להיות שיפתחו לו את הברז בסוף, או לא, וכשארגון שהוא עמותה שלא למטרות רווח, שהיא עמותה עצמאית לא יודעת מה הכסף שלה, אנחנו פשוט לא יודעות מה לעשות. התקציב שלנו באופן קבוע עובד על עשרה מרכזי סיוע, עומד על 2,400.000 שקלים, בשנה שעברה הינו צריכות לעשות איזה סוג של שתדלנות כי התקציב הזה ירד ב-30%, ובסופו של דבר הוא עלה, אני פונה גם אליך וגם ליהודית שתדאגו שהשנה התקציב שלנו ישאר 2,400,000 שקל, ושנדע את זה בהקדם.

בדקתם את התקציב על כמה הוא עומד?

לא בדקנו, אין תקציב.

אני רוצה לתת התייחסות כוללת לדברים. אני חושבת שאם אנחנו נסתכל במבט על כל התקציבים שלא נוצלו החל מעידוד תעסוקת נשים, מעונות רווחה, שיקום שכונות, מה שמאפיין ומשותף לכל הסעיפים שלא נוצלו, שזה בעצם נוגע לאוכלוסיות מצוקה ורווחה שזה נשים שהנזקקות היא הרבה יותר גדולה, כך שזה מעבר למספרים יש בזה גם משמעות הרבה יותר תכנית לאי ניצול התקציב. אנחנו גם יודעים, אני רואה תקציב שיקום שכונות, כלומר זה תקציבים שזה בהחלט, וגם סעיפים שנוגעים לנשים ולא נוצלו, חלק מהתקציבים האלה, ואני יודעת גם ביפו, והייתי בוועדות של שיקום שכונות שותפה, ולא תאורטית, שהרבה מאד מופנים להעצמת נשים, לקורסים מקומיים לנשים, לעזרה פה ושם לנשים, אז גם זה סעיף במהותו יש לו פגיעה מאד ישירה בנשים.

לגבי המעונות, טליה לבני התייחסה התייחסות כוללת. אני מכירה את זה הרבה יותר גם מהשטח, ועד לפני חודש ניהלתי מרכז לגיל הרך ביפו, בעיריה כמו עירית תל אביב, אני יודעת כמה נשים הגיעו עם תור כזה שרצו מעונות ולא קיבלו, מעונות רווחה, זה מפליא אותי באבסורד. וזה מה שבעצם עושה מעבר למספרים פה שלא נוצלו את הנפח של העוצמה של אי ניצול הרבה יותר גדול, מהבחינה הזאת. מה שאני חושבת, צריך פה עם מבט לעתיד, לאמץ שיטה ודפוס עבודה אחר. אם זה משרדי הממשלה, ומה לעשות הידע כולו אף פעם לא במשרד אחד, והידע כולו לא ניתן לתחום אחד וצריך לצאת, כל משרדי הממשלה, בגישה הרבה יותר רוחבית והסתכלות רחבה, משרד אף פעם לא מוריד מערכו אם הוא נעזר בגופים מקצועיים נוספים, ובארגוני נשים שאצלם נצבר הידע, לא רק ארגוני נשים, יש גם גופים מקצועיים כולל הוועדה הזאת, שדנה בכמה פעמים גם בתחומים האלה. ואני חושבת שזה ראוי גם לערב אותה ולערב גופים נוספים זה רק יהיה תוספת, ולא פגיעה באגו של המשרדים.

דבר נוסף, עם מבט לעתיד. נכון, הדיון היום הוא בדיעבד ובעצם הוא אמור להיות דיון של הפקת לקחים. מהמספרים של 2004 צריך גם להסיק מסקנות ולנסות להתקדם ולהפיק את הלקחים, ואחד הלקחים לדעתי מאד חשוב של פיקוח מאד צמוד ובקרה של הוועדה המכובדת הזאת, אולי בעבר, לא זכור לי, אבל יכול להיות שזה לא נעשה. ואז בזמן נתון, מסוים, תהיה השפעה הרבה גדולה ולא רק בחודשיים לדחוף. אני יודעת את זה כי הרבה פעמים שיש תקציבים במשרדים מסוימים, מודיעים, כולל בעיריות מסוימות יש לכם כך וכך תנסו לנצל, והשאלה מה ניתן מבחינת אפקטיביות בחודשיים לנצל תקציב רק בשביל הניצול, וכמה אפקטיבי הוא יוצא לתכנית שבקרוב מנצלים אותה רק כדי בסופו של דבר לישר קו. וזה נעשה. כלומר זה לא במקרה באוקטובר נובמבר, ניצלו אחוז מאד גדול, אני לא אומרת שלא צריך לנצל, אבל הרבה יותר מחושב ונכון ואפקטיבי אם פורסים את התקציב בחשיבה ובתכנון נכון לאורך כל השנה. ועם יד על הדופק, שהוועדה כל רבעון נאמר, פשוט להתריע, לקבל את הנתונים ומאד להתריע בבוא הזמן על תקציבים כאלה ואחרים, וגם ניידות. כלומר, אם היה במצב מסוים סעיף מסוים לא מנוצל ולא משנה מה הסיבה, והסיבה נלמדת אותו סעיף יש תקציבים באותו משרד פרויקטים אחרים או מגמות אחרות לתקציבי נשים שזה לא יעבור העברה שרירותית לתקציבים אחרים וניתן לעשות העברות מסוימות ונגישות לתקציבים של נשים. ובסעיפים אחרים שנוגעים גם לנשים.

אני ממכון פוע"ה, שהוא מכון סיוע ללא תשלום לסיוע גניקולוגי ופוריות לכלל האוכלוסייה בארץ. אני לא מדבר כרגע על דברים ספציפיים שלנו, שזה גם נושא בפני עצמו, נושאים שאנחנו מטפלים בהם שהם בעיתיים מבחינת תקציבית, אני מדבר על עצם העניין שאני שומע כאן, ואנשים לא נראים לי תמימים, אבל אני יודע שבנושא של חוקים, וגם בנושא של תקציבים, יש מעקב מאד יפה וטוב, וכאן מציעים שמשרד האוצר או כל משרד יבוא וידווח לנו. זה דבר מאד יפה ובאמת צריך לעשות את זה, אבל כמו שבחוקים אנחנו לא מחכים לכל מיני בקשות והתראות וכדומה, אלא ארגוני הנשים יושבות ועוקבות אחרי כל דבר אם הוא נעשה או לא נעשה, גם בנושא הזה צריך שאת הדו"ח הזה אפשר יהיה לבקש פעמיים שלוש בשנה. שאפשר יהיה למנות מארגוני הנשים - - -

אבל אם האוצר יקבל אפשר יהיה לבקש והם יוכלו לתת לנו.

יש את הרשות למעמד האישה, יש הנחיה של ראש הממשלה בעניין הזה.

אבל הנתונים יהיו, אבל השאלה אם לא ישבו ויבדקו למה צריך בסוף שנה לשמוע את נציגת - - -

זה מה שאמרנו שנעשה, לא נסתכל על הנתונים לצורך כותרות בעתונים אלא כדי לעזור.

אם לא יהיה אדם מסוים שימונה על ידי יושבת הראש, מטעם ארגוני הנשים יהיה אדם אחד או שניים שזה יהיה תפקיד שלו או שלה, שהוא יעקוב. השאלה למה לא עשו את זה עד היום, ולמה אי אפשר למנות אדם מסוים שזה יהיה תפקידו.

יש את הרשות, והרשות דאגה לכך שזה יוגדר כתקציב שלה כל מה שצריך לדאוג, זה באמת שהצינור יעבור באמצעות החשב, כי הוא יודע לנכון בכל חודש.

הרשות פונה, אחרי חצי שנה הרשות צריכה לפנות לארגוני הנשים, ולהגיד רבותי, קודם כל התקציב אינו מנוצל. זה לא מספיק, זה לא עוזר. קצת התממות מה שאתן אומרות.

למה התממות, אם אנחנו מבקשים שהוועדה תקבל, גם הרשות וגם הוועדה, ואחת לרבעון יהיה דיון וינסו לבדוק.

יש חוק ויש רשות, והיא תוקפת את הנושא הזה וכמו שציינה יהודית פלוטקין. אני רוצה להתייחס לנושא של הקריטריונים. כשהגעתם להגמשה זה מראה שפשוט הם לא הותאמו לצרכים של אותם אנשים. ולכן, כדי למנוע שוב הגמשות תוך כדי הליכה, מה שצריך לעשות לדעתי, זה להקים איזה שהוא הרכב של ועדה שיצורפו הרשות, ארגוני הנשים ויבחנו את כל המשרדים הרלוונטים, ואז אפשר יהיה להגיע לקריטריונים ישימים בשטח. וזה צריך לקבוע. לעשות את זה כבר עכשיו כדי להמשיך לעשות את זה בצורה הנכונה ביותר ולא שוב לחזור ולהגמיש קריטריונים, והכוונות לא מגיעות לשטח אפילו. הם לא יודעות, וכדי למנוע את זה צריך לדעתי שוב לחזור ולהתכנס עם ארגוני הנשים עם המשרדים הרלוונטים - - -

אני רוצה להתייחס לדברים שאמרה חברת הכנסת גלאון, להצביע על שתי נקודות. קודם כל יש דרך אחת לקיצוצים שלא רואים אותה בדרך כלל כאן בדו"ח שלכם, זו דרך של קיצוץ בכח אדם, ומי שמטפל בנושאים של נשים זה תמיד בעיתי, ובעיתי גדול יותר ככל שהצרכים עולים. ככל שיש יותר חברויות ככל שיש יותר מודעות לתקיפה מינית, ככל שיש יותר מודעות להטרדות מיניות, ולמקלטים לנשים מוכות וכו'. והדברים אני רואה פה חיוך מריר על פניהן של כמה חברות כאן, אך יש גם דברים שאני לא יודעת, אני יכולה להגיד על מה שאני יודעת. למשל, הדרך שבה הועמסו, זה לא היה בהתחלה ברשות למעמד האישה כשנוסדה, אבל אחרי שנה שנתיים, הועמס כל הנושא של כח אדם על תקציב הפעילות, ואז בעצם את נשארת עם תקן שאין כבר מה לעשות אם התקציב הוא יותר קטן של מעמד האישה. אבל מה שיותר חשוב לא בא לידי ביטוי. אצלי באגף, כח אדם היה מינימלי, של 4 עובדות, עובדת נגשה למכרז התקדמה, לקחה איתה את המשרה והיום כל משרה מומרת, ואני נשארתי בלי עובדת מקצועית וכך אני צריכה לעבוד, כבר שנה. כדי להשיג היום משרה בחזרה בשרות המדינה זו משימה בלתי אפשרית, בכח אדם תמיד צריך לעשות שיקולים של סדרי עדיפויות ואז מטבע הדברים הנושא של מעמד האישה תמיד נדחק לשוליים, ככה זה נראה. אותו הדבר לגבי תקציבים בנושא מעמד האישה, שהם לא צבועים ולא יעודיים, למשל פעילות של הממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה, פה בגף שלכם יש משרד אחד שצבע כבר לפני שנים את התקציב הזה זה משרד החינוך, - - -

לא בקטע של השוויון בין המינים. בקטע של הממונה על מעמד האישה - -

- - - בעובדות מאז יש אולי משרד אחד או שניים שממונות הצליחו להשיג את זה, ברוב המשרדים הם בעצם צריכות להיות ניזונות מפרורים. במשרד אם הן מקבלות, כמה הן מקבלות, והרבה פעמים בלי להשאיר עקבות, כי זה לא צבוע, וזה דברים שלא נראים כאן בדו"ח, ואלה דברים שהם בעיתיים כל יום בעשיה יום יומית במשרדים.

אני אחראי על התקציבים במשרד הרווחה, ורציתי להבהיר כמה דברים שאמרו פה, במה שנוגע למשרדנו. קודם כל אצלנו במשרד התקציבים לנשים ולא רק לנשים, כמעט כל התקציבים ממש צבועים ולא תקציב שאפשר לשחק איתו אם הוא מיועד לנשים או לנערות התקציבים צבועים לכל דבר ודבר. אנחנו, כפי שגם רואים בדו"ח השני שהגיע, והתפלאנו על הדו"ח הראשון שכאילו היה, גם בעתונות, יש לנו עודפי תקציב. אצלנו הבעיה היא הפוכה, יש לנו חוסר בתקציב.

אבל, בגדול, בוודאי שאנחנו לא משאירים יתרות תקציב אלא יש לנו אפילו מחסור, בסוף השנה אנחנו רצים אחרי החברים שלי באוצר לקבל עוד תוספות תקציב. יש חריג אחד שאפשר לומר שאם בודקים, כמובן אם בודקים עם מיקרוסקופ, ויורדים לרזולוציה של תקנה תקנה, יתכן שנמצא דברים לא נוצלו במלואם. אבל הדברים האלה נובעים מכך שישנם סעיפי תקציב שלא מקבלים אותם בראשית השנה אלא שמקבלים אותם לקראת סוף השנה, אם לדוגמה, חברת הכנסת גלאון דיברה על חוק התגמולים, קיבלנו אותו אבל בסופו של חודש נובמבר, חוק התגמולים לגבי נשים שהן במקלטים, של יוצאות מקלטים הוא היה רק לשנה אחת, בשנה זאת נשארו לנו עוד חובות, וקיבלנו באמת את החזר החובות האלה כדי לשלם אותם לכאלה שיצאו באותו זמן, באותה תקופת זכאות, היה שבועיים זכאות, שיצאו באותה שנה אבל נגמר התקציב. קיבלנו אותו, אבל הוא הגיע רק בנובמבר, לא הספקנו להעביר אותו כי צריך לאתר את הכתובות שלהן וכו', וזו דוגמה אחת, היות שחברת הכנסת גלאון העלתה אותה, אני מעלה אותה פה.

יש לנו עוד כמה דברים שאנחנו מקבלים אותם רק לקראת השליש האחרון או הרבע האחרון של השנה, וכמובן שאנחנו לא יכולים, לא בהכרח, אם אנחנו מחכים לכסף הזה ואנחנו ערוכים, אז אנחנו יכולים להוציא אותו. אם לא, מה שאני חושב הפתרון לזה, הוא להעביר את אותו סכום שהועבר ולא הספקנו להוציא אותו שהוא יועבר בעודפים ליתרה. אמנם זה לא יתרה מחויבת פורמלית, אבל זה כעין חיוב, ואז אם מעבירים את זה לשנה הבאה, למשל את הכסף של חוק גלאון, נעביר לשנה הבאה אז נוכל להערך לשלם את זה. אבל פרט לדברים האלה -- -

מי שהיתה זכאית לפני שנה וחצי מקבלת את זה רק עכשיו.

נגמר אז התקציב, נתנו לי תקציב, וכל השנה עבדנו לקבל כדי שנוכל לשלם את יתרת החובות, קיבלנו, את זה אבל קיבלנו במאוחר. אין לנו את כל הכתובות של הנשים הזכאיות, וזו דוגמה. החזר הכסף לא עובר אוטומטית. אבל עם רצון טוב של אגף התקציבים באוצר ניתן להעביר אותו לשנה הבאה. אנחנו כמובן רוצים - -

אבל יש בעיה נוספת שמקבלים באיחור רב. בסביבות נובמבר.

מדובר ב-300,000 שקלים ביצוע חוק למי שהיתה זכאית כשהחוק היה בתוקף וכמו שאומר ברוך יפה נוף, בתקציב הזה הועבר בנובמבר, אבל מה שלא ינוצל בהכרח, יעבור לשנה הבאה, וגם לא בנובמבר שנה הבאה, אלא בתחילת השנה הבאה.

ככלל, תקציבים שלא מנוצלים בנושאים האלה, עוברים לשנה הבאה אוטומטית, או לפי בקשה.

תקציבים שלא נוצלו ויש עליהם התחייבות, כלומר יש כבר התחייבות לגבי התשלום אבל עדיין לא נוצל, זה מעלה אוטומטית לשנה הבאה, כתקציבים שלא נוצלו ולא חויבו. אבל במקרה הזה מדובר בכלל במקרה אחר לגמרי ביישום של חוק.

אז בדרך כלל תקציבים שאין עליהם התחייבות ולא נוצלו יורדים לטמיון.

זה בדיוק מסביר את הביצוע החריג שדיבר עליו יפה נוף.

אני רוצה להוסיף, עוד משהו, שיכול ויראו בתקנה מסוימת עודף, זאת אומרת כאילו לא נוצל. זה מאחר וישנן תכניות שהן תכניות כמעט כמו חקיקה, ששומרים להם כספים והכספים לא מנוצלים, ואם אני אתן את הדוגמה הספציפית אצלנו, היתה תכנית לישובים, קראו לזה טיפול נקודתי אופק, ולתכניות האלה שמורים כספים. העניין הוא שהרשויות המקומיות האלה דווקא אותן רשויות מקומיות שבמצב קשה והן אפילו לא מנצלות, הן צריכות לתת איזה שהיא השתתפות קטנה, הן לא מנצלות את זה ואנחנו שומרים על הכספים האלה, ומי שיבוא ויקרא בתוך הדו"ח הכספי יראה שיש פה עודף, אבל העודף הזה הוא כסף שכאילו בכספת ברזל הוא שמור למטרה הזאת של אופק, אנחנו שומרים עליו. אופק זה טיפול נקודתי ב-11 ישובים, היתה תכנית שהממשלה החליטה עליה לפני שנתיים או שלוש, ולאו דווקא לילדים ונוער בסיכון גם לנשים, כל ישוב הגיש תכנית לפני שלוש שנים, ואנחנו מעבירים את התכנית הזאת משנה לשנה, את הכסף שנשאר. אם משרד ראש הממשלה יבוא ויגיד, ירדתי מהתכנית הזאת, אז או שהוא יקח את הכסף, כי זה כסף שהוא נתן למטרה הזאת, או שאנחנו נבקש שיעבור לטובת - - -

אם הרשות, אם קרית מלאכי לא יכולה להשתתף, כי היא בסיפציה, אז אנחנו - - -

בפרוש לא, כרגע אנחנו שומרים עליו. אם מישהו יבוא ויחליט, גוף שנותן לנו את ההוראות, הכסף הזה שאני העברתי לכם, למטרה הזאת שאתם מחויבים לשמור עליו כרגע בכספת, אל תשמרו אותו בכספת אז אנחנו נוכל להשתמש בו למטרות האלה גם. אבל צריכה לבוא החלטה שאנחנו, זה החלטה פוליטית סך הכל, כי לאותם ישובים יגידו הכסף שהיה מיועד לכם כרגע הוא כבר לא מיועד לכם.

לגבי תקציב 2005 היו פה שאלות והערות, כולנו יודעים שתקציב 2005 בכנסת עדיין בקריאה לא עבר, יכול להיות שיעבור מחר קריאה ראשונה, אין תקציב לשנת 2005, ולכן מה שקורה היום זה לא אומר שהחיים פסקו מלכת, כל התכניות ההמשכיות פועלות כרגיל, התכניות ההמשכיות. אבל מה שנעצר, כל דבר חדש אם צריך לחתום הסכם חדש, אם צריך לעשות איזו התחיבות חדשה, כל הדברים האלה נעצרו. ולכן זה מפריע לתכניות העבודה שחושבים עליהן כתכניות נוספות שצריך להוסיף אותן, אבל זה לא מפריע עד כה לפעולות ההמשכיות שכבר קיימות וממשיך, וכמובן שאנחנו כמו כל היושבים פה נשמח מאד אם התקציב יאושר מה שיותר מהר.

רציתי להתייחס לדבריה של רבקה שקד בדבר החשיבות של כסף צבוע לממונות. דבר מאד חשוב, אני מסתכלת עליו אצלנו במשרד החינוך. ראשית זה מעניק אוטונומיה לממונה אצלנו, ומדובר בהרבה מאד כסף, אמרו כבר לפני, אבל הוא מאפשר מגוון גדול מאד של פעולות. מעבר לכך מאפשר ניצול נכון, כי היא יכולה בתחילת השנה לידע את ציבור עובדות המשרד להתקשר עם גופים חיצוניים, לארגן סדנאות, הרצאות וכיוצא בזה, והדבר הזה הוא צבוע, היא לא צריכה לקבל את זה בדקה ב-90, ולנסות ולארגן. ולכן, אני גם יודעת, שעובדות המשרד אצלנו ועובדי המשרד, ובעיקר עובדות המשרד, מקבלות מגוון רחב של אפשרויות ויכולות לבחור, וזה גם בא לידי ביצוע.

לעניין תקציב שוויון בין המינים. אנחנו כמעט 4 שנים במשרד, נושא השוויון בין המינים שולש וגם הצלחנו אחרי חצי שנה במשרד כן הצלחנו להקצות תקן לממונה על שוויון בין המינים, תקן מלא במשרד. אני מאמינה שבהתנהלות, בנחת, בחשיבה נכונה אפשר לנסות לקדם דברים. אני יכולה להגיד לכם שאני לעודפים מחכה בכיליון עיניים. זו מאד בעיה הרבה פעמים של מידע. אין לי כאן תשובה ומה לייעץ למשרדים אחרים, אבל בעניין של מידע, מדיניות, אצלנו השויון בין המינים הוא דגל במשרד, הוא אחד מהדגלים כמו מורשת, כמו כל דבר אחר, אבל מידע הוא דבר מאד חשוב. כי מי שיודעת שיש כסף, ולוחצת, מקבלת. אני לא חושבת שזה קל, כי הדברים האלה, ואני לאו דווקא אומרת את הנושא לפרוטוקול, אבל הדברים האלה יש לי את הרושם לפעמים שההסתכלות היא שככל שתהינה לנו פחות שותפות, לא שותפים, יותר טוב. לכן, מי שבדרך כלל יודעים ויש להם את האפשרות להגיע למידע, וזה לא פשוט, יכולות או יכולים בסוף השנה לפעמים להנות ממה כינינו בשם כל מיני עודפים או תקציבים שנשארים. הראיה לכך, שאצלנו התקציב בדו"ח שקבלתם, הוא מנוצל. הוא מנוצל אפילו במשרד הספורט, מעל הוא מנוצל ,זה לא פשוט.

אפילו שינינו את אופן ההתחשבנות לגבי נשים, הגדלנו באחד וחצי. אבל גם השויון בין המינים, למרות הקיצוצים הגדולים שהיו, זה מדיניות של ה - - פגעו לנו בתקציב. הוא לא הוקטן.

השאלה אם לא כמדיניות ניתן להמליץ, שכל עודפי התקציב שנוגעים לנשים יעברו, כלומר, במקום למחוק אותם יעברו לשנת התקציב הבאה, כמדיניות. מאחר שאם כל המשרדים רוצים לחזק את המגמה של נשים, וכל העודפים הרי זה לא כמדיניות, הרי צריך לפנות ולא תמיד מאשרים, ואם הוועדה רואה לנכון לעשות המלצה כוללת.

יש כללים ברורים לגבי חידוש של עודפים, ובעניין הזה יהיה בדיוני התקציב. צריך לתכנן מראש וצריך ליצור מחויבות אני חושבת שזה מנכ"לי המשרדים. כי בסך הכל בסופו של דבר זה עניינו של המשרד, וגם החשבים. זה בשלוש פונקציות- מנכ"לית, מנכ"ל כספים וחשב המשרד. וברגע שיש כבר מחויבות זה ברור שבאה בקשה לנושא מסוים זה ברובד שמתחשבים בו. על כך זה עובד ואני לא יודעת איך לתרגם את מה שנדיה אמרה, אבל יש בזה, את לא יודעת איך האופרציה צריכה לעבוד. יש לוועדה מה לעשות בעניין. היא יכולה ללחוץ גם במקומות שאין את הפיילוט וזה מאד יעבוד.

אולי בכלל בכל משרדי הממשלה יהיה תקציב צבוע. כי לכל משרד יש נגיעה פה או שם בנושא נשים. ואז נוכל לפתור את הבעיה.

אני חושבת שאחת המסקנות צריכה להיות שהניסוח של סעיפי התקציב צריך להמנע מהקשחה מיותרת. זאת אומרת, הדוגמה שאני רוצה לתת זה אותם 3 מיליון מסכנים בתמ"ת שהם נועדו רק לבניה ובמשך שנה שלמה ארגוני הנשים לא הצליחו להרחיב או לשנות מבניה לשיפוצים, עשינו חישוב את השיפוץ יכול לעלות 300,000$ 200,000$ שיפוץ באותם מבנים ישנים. ולא היה איש בעל סמכות שמסוגל היה לתת את הפרשנות ולנצל את הסכום הזה. כי אין בכלל מחלוקת 3 מיליון זה מגוחך לגבי הוצאות השיפוצים שבוצעו, ושלושה מיליון רק לבניה זה סכום אולי גדול אי אף אחד יצא לבנות מכספי הון חדש. כך שגם בניסוח צריכה להיות ראיה שכוונתה אכן לבצע מדיניות. לא מעניינים אותי עודפים, מעניין אותי ביצוע מדיניות ושהמדיניות תבוצע במהלך כל השנה ושהאנשים ידעו על המדיניות יוכלו לכלכל את צעדיהם, גם ציבור הצרכנים וגם הארגונים המקבילים, הדבר צריך סעיף תקציבי, שצריך להיות כשמו. הוא בעצם כלי לביצוע מדיניות, הוא לא כלי רק להוצאת כסף. והדבר הזה צריך להשמר.

אני מטעם פורום נשים לתקצוב הוגן, שזה פורום שקם בחודשים האחרונים,מורכב ממספר ארגונים, הרעיון הוא לקדם את הנושא של תקצוב שוויוני לנשים. ובאחד הרעיונות שאנחנו דיברנו עליהם, זה עדיין לא בגדר הצעה קונקרטית, שדווקא תהיה חובה על כל משרד ממשלתי לערוך, לא לעשות את התקציבים הצבועים לנשים, כי אז אולי יש נטיה להקטין אותם במהלך השנים, אלא שכל משרד ממשלתי יהיה חייב לפחות פעם בשנה לתת דו"ח איזה מהתקציבים שלו מקדמים נשים או הולכים לנושאי נשים, שכמובן שתקציב של קידום הכשרה במשרד התמ"ת, זה לאו דווקא הולך לנשים, אבל יש גם קורסים שהם בהכרח יעודיים לנשים, והשאלה איך זה מתחלק בסופו של דבר, גם התכנון לא רק הביצוע, מסתכלים על תקציב אפקטיבי, אני לא יודעת כשאני מסתכלת עליו בתחילת השנה ובעצם אני רואה שיש שם מספיק, אבל אם היה לי דו"ח שמרכז את כל הנתונים והייתי רואה כמה מהם מקדם נשים לעומת כל השאר, יכול להיות שהיתה לנו דרך לקדם את זה במהלך השנים, שהנתח יהיה יותר גדול.

זה אחד הדברים שחשבנו עליהם, יכול להיות שדבר כזה דורש חקיקה, יכול להיות שהרשות לקידום מעמד האישה צריכה לקחת את זה על עצמה, אני חושבת שטוב מאד שמשרד ראש הממשלה רוצה להיות מעורב ושהוא יהיה אחראי, שבסופו של דבר אם לא תהיה אחריות על כל משרד ממשלתי, הנתונים לא יעברו לדעתי.

אני ממרכז מסאווה, ואנחנו עוסקים בעניין של ניתוח תקציבים שמועברים לאוכלוסייה הערבית במסגרת תכנית ייחודית שנקראת תכנית ה-4 מיליארד, כמה שזה ציני. בנושא של נשים, הסעיף העיקרי שמתייחס לנשים ערביות זה במסגרת סעיף של התמ"ת על תעסוקה, אבל זה גם סעיף שמדובר על הכשרה ותעסוקה ולא ידוע כמה מהתקציב, שזה 67 מיליון שקל לשנה - שזה אגב קרוב ל-5% מכלל התקציב שנוגע להעסקה בעבודה במשרד התמ"ת - התקציב הזה של 67 מיליון שקל מדובר שהוא מנוצל.

אנחנו לא יכולים לדעת איך זה הופנה, למה זה הופנה, קשה לנו לעקוב ולבוא ולהגיד בסדר, היתה לנו תכנית והיא באמת השיגה את היעדים שלה. כי הרי המצב בשטח מדבר על קרוב ל-17% נשים ערביות שבכלל משתתפות בכח העבודה, שזה אחוז מאד נמוך. וכל העניין של העוני, בעיקר באוכלוסייה הערבית המקור העיקרי שלו זה תעסוקה נמוכה, והנשים הערביות בעצם מורידות את כל השעור הזה של האוכלוסייה הערבית שמשתתפת בכח העבודה. זה לגבי 4 השנים האחרונות, השאלה איך בשנה הבאה זה יבוא לידי ביטוי, לנו לא ידוע אם יהיה תקציב יחודי לנשים ערביות, ואני בהחלט סומכת להיות בקבוצה בעלת צרכים יחודיים ובעיות יחודיות כן לתמוך בתקופה לפחות שנגיע למצב אופטימי, כן לתמוך בתכניות יחודיות עבור הצרכים היחודיים האלה. אנחנו לא יודעים אם משרד התמ"ת באמת יכול לתת לנו מלוות על 4 השנים האחרונות ואם הוא יכול לתת לנו מה הוא צופה לעשות עם התוצאות האלה בשנים הבאות. זה לגבי הנושא של תעסוקה.

אנחנו גם מזכירים שני תיקים נוספים של מעונות יום זה בעצם צורך מאד דחוף לנשים, הבעיה היא שאם הן גם רוצות ללכת לעבוד, שזה במקרה המצב האופטימלי החוק הזה לא מיושם באשכולות 3 ו-4, ששם בעיקר הישובים הערביים הם אלה שמשחקים תפקיד רציני שם, וכל מה שנוגע לבריאות מונעת, היה מוסכם במסגרת התכנית הזאת להעביר קרוב ל-10 מיליון שקלים לצורך טיפול מרפאות לאם ולילד, אנחנו מדברים על תמותת תינוקות של קרוב ל-9, כפול מהאוכלוסייה היהודית, לצערנו אני חייבת לעשות את ההשוואה, כדי להראות שבעצם צריך להעביר את הכספים לשם. היישום הוא מאד נמוך, אני מדברת על גליל, פחות מ-5% של הישום של התקציב הזה. זה גם לכשעצמו, אמנם הפוקוס אנחנו רוצים לשים אותו על סטטוס נשים, אבל אני רוצה להפנות גם לשני הסעיפים השניים. זה חשוב לנו לקבל את הדיווח מהתמ"ת.

אפשר לבקש את זה.

אני מהרשות לשיקום האסיר, אבל אני רוצה להגיד שכאילו בניגוד לתקציבים אחרים כאן שהם יעודיים לנשים, התקציב שציינתם בדף הוא תקציב כולל של הרשות לשיקום האסיר, מתוך זה התקציב שמיועד לנשים אסירות הוא בעצם בבחינת איש הישר בעיניו יעשה. זאת אומרת, כל מנכ"ל רשאי להקציב לנשים על פי ראות עיניו. אמנם אוכלוסיית הנשים, זו אוכלוסייה מאד יחודית כי סך הכל 2% מאוכלוסיית האסירים בארץ זה נשים, 98% גברים, וזה נותן לכאורה לגיטימציה גם לשרות בתי הסוהר וגם לרשות לשיקום האסיר להפנות את מירב המשאבים שלהם לגברים, ולא לנשים. אבל יחד עם זה אני רוצה להעיר שלמרות שמדובר בסך הכל ב-2% עד 3% מדובר באוכלוסייה של נשים מהמצוקות הקשות ביותר, שניתן להעלות על הדעת, בישראל, זה נשים שמגיל צעיר מאד מנוצלות על ידי החברה לגילוי עריות, לזנות מגילאים מאד מאד צעירים, ויש את הצורך להקדיש לנשים האלה משאבים, רובן, מעל 70% אמהות חד-הוריות, זאת אומרת הן גם יכולות, אבל הן לא נעזרות בשרותים הקיימים, כי הן נשים שנפלטות בכלל, לא צרכניות של שרותים. הדיון פה מעלה שאלה, האם בתוך תקציב נוסף של רשות לשיקום האסיר, או של שרות בתי הסוהר כן חשוב להקציב מראש תקציב יחודי לנשים.

איך מתחלק היום התקציב?

אני יודעת על עצמי שאני שנים נאבקת מאבק נואש כדי שיקצו בתוך הרשות שלי משאבים. ושוב אני אומרת שיש מנכ"ל שיותר מתחשב, היום המנכ"ל מתגאה בזה, שמיליון וחצי מתוך 14 וחצי מיליון הוא מקציב לטיפול בנשים. לכן מאד חשוב להקציב מראש את התקציבים האלה שלא כל אחד יוכל לבוא, כי זה מאבק נואש שנה אחרי שנה, בתוך התקציב של הרשות. אני רוצה פה להשמיע קולן של נשים שלא נכללות בכלל בשום תקציב, שלא תראו שאלה נשים שעוסקות בזנות, במדינת ישראל, אני סיימתי עכשיו מחקר של שלוש שנים שנקרא חוויתן של נשים שעסקו בזנות רחוב בישראל, מדינת ישראל בניגוד לכל המדינות המערביות היום בעולם, אין לה שום תקציב שמיועד לשיקום נשים וילדות שעוסקות בזנות, ואני חושבת שמן הראוי כבר מזמן היה לשנות את המצב הזה ולהקציב לזה תקציב.

לא יתכן שנשים שהן מהמצוקות הקשות ביותר ומנוצלות בצורה כל כך קשה על ידי החברה, וחשוב לי להדגיש שבשעה זו מתקיימת הפגנה ליד בית המשפט בתל אביב בעקבות הפסיקה של השופטת דרורה פלפל שקבעה שיש להקצות שרותי ליווי, נערות ליווי לנכה שלא מסוגל לקיים יחסי מין, זה פשוט לא יעלה על הדעת פסיקה של שופטת מסוג זה במדינת ישראל, ואני חושבת שראוי להקציב לזה תקציב לשיקום, לא יתכן שנשים שנלכדות במעגל של זנות מגיל 10, מגיל 8, מגיל 12, מדינת ישראל לא תקצה אגורה אחת לשקם אותן.

הפסיקה בטח לקחה בחשבון לצורך תביעת נזיקין, והכירה לו בסעיף ההוצאה.

זה נכה 100%, וחייל. אדם שנפגע בתאונת דרכים, הוא קיבל פיצויים על זה, בין היתר אחד הסעיפים היה לממן לו שרותי ליווי כי הוא לא מסוגל לקיים יחסי מין.

את יכולה לקרוא לזה טיפול רפואי, זה חלק - - -

ענת, אני חושבת שמה שהעלאת כאן הנושא של התייחסות לשיקום של נערות , בהחלט נושא שראוי, ובהחלט אני אעלה אותו.

אני חושבת שחלק מהתקציב זה עניין של גמילה מסמים.

אני ממשרד הרווחה, מנהלת השרות לנערות וצעירות. היה כאן אמנם החשב, אחראי על התקציבים של המשרד, שדיבר על התקציבים. אבל הייתי רוצה ברמה העקרונית. כשמתייחסים כל הזמן לאור הנושא של נשים ונשים, אני הייתי מאד מודה לך אם היית משתמשת גם במונח נערות וצעירות. אם בכותרת הגדולה היית מדברת על נשים ונערות, מפני שכשמדברים על נשים כנשים, יש להן את הבעיות המוגדרויות שלהן, ואנחנו עוסקים בדבר, במשרד בטיפול, וזה מאד מסומן וזה מוגדר. אבל האוכלוסייה של הנערות של גילאי 12-13 עד ל-22 עד 25 - היום גם השרות עוסק באוכלוסייה זאת - ואני חושבת שזו גם אוכלוסייה שצריך כשמתייחסים בתקציבים. ואני חוזרת עוד הפעם, יש סעיף לתקציבים לנערות וצעירות, יש לשרות הזה, אבל במושגים שמתייחסים ומדברים ודנים, חשוב מאד להתייחס לזה. אני הייתי מבקשת, בפרט בוועדה כזאת.

את אומרת שיש תקציבים מיוחדים?

לשרות יש סעיפי תקציב מסומנים, בהחלט. אם הבעייתיות של זה, עם חוסר כח אדם, פה דיברו על משרדים לגבי היועצות למעמד האישה, אבל אני מדברת על עובדות סוציאליות שצריכות לעסוק בטיפול ישיר ב-260 לשכות בארץ, ויש היום בטיפול 17,000 נערות במצוקה ויש בקושי 150 תקנים צבועים מסומנים, לטיפול בנערות האלה. זאת סוגיה שהיא ברמה אחרת אבל היא ברמה של הטיפול הישיר והמניעה והשיקום והטיפול בנערות אלה לפני תגענה לשלבים הקשים יותר, ולצערנו גם בקרב הנערות האלה יש נערות בסיכון ובסכנה, במצבי התדרדרות מאד קשים, וכשענת ציינה על אוכלוסייה שעוסקת בזנות גם בנערות האלה, למרות שזה לא מצוין שזה לא מוגדר עדיין כך, אבל יש נערות שעוסקות בזה. חשוב היה לי כאן להדגיש את זה, דבר נוסף לאור כל מה שכאן דובר.

חלק מהישיבה הזאת היה גם לברור הנושאים, קצת ללמוד את הנושא. יש כמה דברים שהם אופרטיביים, ונדמה לי שהכי אופרטיביים זה את, שאת מקבלת את האינפורמציה, אבל חובת הדיווח, העבודה עם משרד ראש הממשלה, בעיקר הדיווח, נדמה לי שכמה וכמה דברים מהסוג הזה אנחנו כן יכולים לעשות ולשנות ולטפל, אני חושבת שהנושאים האלה מאד חשובים וארגוני הנשים שפועלות בשטח אין סיבה שאנחנו נעורר את הנושאים האלה. תעוררו אתם ותביאו אלינו ואנחנו יש לנו את הנגישות היותר טובה או את יכולת הפיקוח כדי לעזור לכן לעשות את הדברים האלה, זה לא יכול להיות שאתם לא תזינו אותנו.

אין לנו בשום מקרה תמונה על ניצול סעיף תקציבי של משרד התמ"ת בנושא חד-הוריות. איך יכולנו לתת אינפורמציה. אלא אם כן נקבל אותם ממשרד האוצר.

אתם יכולים לפנות אלינו כדי לקבל את הנתונים. כאשר יש לכם למשל בעיה של מעונות יום עם 3 מיליון שקל שהם תקועים לבניה ולא לשיפוץ, תפנו, נעשה דיון על זה, נראה מה אפשר. אני מאד מודה לכם ולהתראות.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50