כנסת פתוחה

פעילות מרכזי המו"פ אשר בחסות משרד המדע והטכנולוגיה

5

ועדת המדע והטכנולוגיה 10.1.2005_
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 113
ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, כ"ט בטבת התשס"ה (10.1.2005), שעה 12:00

פעילות מרכזי המו"פ אשר בחסות משרד המדע והטכנולוגיה

חברי הוועדה: לאה נס - היו"ר
ג'מאל זחאלקה
יעקב מרגי

עתליה רוזנבאום - מנכ"לית המשרד - משרד המדע והטכנולוגיה
גיא אטיאס - יועץ בכיר למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה
סימה גילצ'ינסקי - מנהלת המחקר למו"פ אזורי -
משרד המדע והטכנולוגיה
רוני ליפשיץ - יועץ לשר המדע והטכנולוגיה
פרופסור אורי מינגלגרין - סגן למחקר, מינהל המחקר החקלאי -
משרד החקלאות
דב ליטבינוף - ראש המועצה האזורית תמר
פרופסור בנימין בנטל - יו"ר הוועדה המייעצת למשרד המדע
והטכנולוגיה
ד"ר אמיר קיטרון - מנהל מרכז מו"פ אזורי יהודה
ד"ר יואבי אבני - חוקר במרכז מדע רמון
ד"ר דוד סולומוניקה - מרכז מו"פ אזורי השומרון ובקעת הירדן
פרופסור שמעון מוזס - מנהל מרכז מו"פ אזורי ים המלח
יעל מאור - מרכז מו"פ אזורי ים-המלח
אברהם יחיא - מנהלת מרכז מו"פ אזורי המשולש
ד"ר חאלד מטר - מרכז מו"פ אזורי המשולש
ד"ר אריה הייליג - מנהל מרכז מו"פ אזורי חצבה
יעקב ארזי - מנהל מרכז ידע גלילי עליון (מיג"ל)
ד"ר עסאם סבאח - מנהל מדעי - המרכז למחקר ופיתוח אזורי
אגודת הגליל
פרופסור יפתח בן אשר - מנהל מרכז קטיף לחקר מדבריות החוף
ד"ר ישראל זיידרמן - יו"ר איגוד סגל המחקר
יעקב ארצי - מזכ"ל מיג"ל

ענת לוי

חבר המתרגמים בע"מ







פעילות מרכזי המו"פ אשר בחסות משרד המדע והטכנולוגיה

אני מתכבדת לפתוח את הישיבה. אנחנו רוצים לבקש ראש-הממשלה שהוא שר המדע היום, כבר אנחנו נדבר על תקציב המו"פ האזורי. באמת יהיה מיותר לדבר בשבחם של מרכזי המחקר האזורים, עשרה, מנין מרכזים שעושים עבודה ברוכה.

אני מבינה שכל אחד באזור שלו, אזורים אקולוגיים שונים ומחקרים שונים וגם בגדלים שונים. האמת היא שהייתי רוצה קצת לקבל יותר אינפורמציה על איך מרכזים קטנים נהיו גדולים, יש פערים מאוד גדולים בין המרכזים, גם במספר החוקרים, במחקרים, בתקציבים, בכל.

אני לא בטוחה שזה דווקא מתאים לאזור שזה נמצא שם, מתאים לאזור מסוים. זה הדרישה, בגלל התנאים האקולוגיים, החברתיים, הרי המחקר הוא באמת אמור להתאים לאזור שזה נמצא.

על זה אנחנו נשמע פה בהמשך. באמת זה ישיבה ראשונית בנושא של יותר היכרות ומתוך הפרטים, אנחנו נלמד איך אפשר לשפר ולתקן ולהוסיף. וגם על הכשלים שיש בכל מערכת ובלי ביקורת, דברים לא יכולים להתקדם.

הקמת הממשלה משליכה בהחלט על השולחן הזה, על התקציב המדע והטכנולוגיה בכלל, על תקציבי המו"פ הכלליים בכלל והאזורים בפרט. יש השלכה לכל, לכן אני מרשה לעצמי שגם התחלנו לדבר גם על הממשלה שאם תקום היום, יש לה בהחלט משמעות לדעת אם אנחנו ממשלה שיש לה סיכוי לשרוד מספר חדשים וייכנס שר חדש, או שלא. לכל דבר יש משמעות בשולחן הזה.

אז אמנם ועדה מקצועית ולא אמורים פוליטיקה, אבל אין זה הולך בבד בבד, שזור נכון. אז המנכ"לית היום שהיא כשרה, מותר לי להגיד.

גבירתי היושבת-ראש, חברי-הכנסת, מנהלי מו"פ, חברים עובדים. האמת, כאילו הצד הבירוקרטי הזה מעמיד אותי בלב של איזה שהיא סערה שמשרד המדע אף פעם לא אוהב להיות בתוכה, הוא מעדיף לעשות את עבודתו נאמנה ובשקט, ולקבל תקציבים הולכים וגדלים ולא מפסיק לבקש מוועדת הכנסת והיושבת בראשה לסייע לנו לפעול להשגת תקציבים נוספים לטובת כל הפעילויות של המשרדים.

היום אנחנו התכנסנו בקשר למרכזי המו"פ האזוריים, ואני חושבת, אף-על-פי שלא אני הייתי בין היוזמים של הפעולה הזאת, אני חושבת שזה אחד הדברים הטובים שנעשו מבחינת הנגשת המדע וקירוב המדע אל הקהילה.

אחת הדאגות הגדולות באירופה, בעולם בכלל וגם בישראל, זה מיעוט הדורות הבאים, הנערים והילדים הפונים אל תחום המדע. כיוון שתחום זה הופך להיות תחום יותר קשה, דורש מאמצים בלמידה ובהרבה השקעה. ואנחנו הולכים אל העולם היותר קל וכולם רוצים להיות אנשי עסקים ועשירים תכף ומיד.

אני אומרת שכאשר שואלים ילדים לא משנה איפה, איך נראה מדען בעיניהם, אז הרי הם תמיד חושבים דבר ראשון על זה עם השיער הלבן, מדובלל, קצת מדבר לעצמו ונראה מוזר. המו"פ האזוריים בעצם מטרתם הוא לקרב את המדע אל הקהילה ולקרב את המדענים אל הקהילה.

הבסיס של המו"פ האזורי הוא פעילות מדעית על-ידי התושבים, על-ידי אנשי הסביבה, לטובת אנשי הסביבה ועל תחומים שהם רלוונטיים לסביבה. לכן כל מו"פ יש לו את הייחוד שלו. כל מו"פ שונה ממשנהו.

מו"פ נגב אין דבר כזה?

בנגב יש לנו מספר, יש מצפה רמון, יש לנו חצבה, יש לנו ערבה, אם אתה קורא זה לא בדיוק זה נגב, זה יותר צפונה או יותר מזרחה. ים המלח גם כן. בעצם אנחנו פרוסים בכל רחבי הארץ ניתן לומר.

כמו שהעביר לי כאן פתק, תכף אני אספר לכם על מו"פ הבדואי שעומד לקום בימים אלו, זה רק עניין תזמון של אירוע פתיחה. וזה מו"פ אחד המעניינים שיקרה. המו"פ כמו שאנחנו רואים אותם על אף התקציבים המדלדלים של משרדי הממשלה השונים במהלך משנת 2003 להיום, תקציבם, אני יכולה להגיד לא קטן, במידה רבה נשמר ואף גדל.

כמו שאתם ודאי יודעים, אחת הבעיות הגדולות ביותר של כל תקציב זה האם הוא בבסיס או לא בבסיס. מה שאנחנו עשינו בשנתיים האחרונות זה בעצם לקבע את תקציב המו"פ האזוריים, גם התקציבים המחקריים שלהם כשורה בבסיס על-מנת שלא ייפגעו ואשר הכסף יישמר להם משנה לשנה. הכל תלוי בפלטים למיניהם ובקיצוצים רוחביים כאלה ואחרים.

ישנה ועדת טבע למו"פ שמסייעת בעצם בהכוון למו"פ ולמשרד לגבי הדגשים שצריכים להינתן להם. יש לנו כאן בעצם יושב-ראש ועדת הקבע ויושבים כולם ועושים אני חושבת אחת מהעבודות החשובות ביותר, איך הם אומרים, "בכולה בשביל כל-כך מעט כסף אנחנו משקיעים כל הרבה זמן ועבודה".

ובעצם מה שאנחנו אומרים למעט השנה האחרונה שמכפיל הכסף דהיינו "הסיד מני" שהממשלה נותנת לא הביא יותר מאשר כפול בתקציבים, אבל בשנים יותר טובות זה היה פי שלוש. ישנם מקומות שבו הכסף של הממשלה מביא עד פי ארבע ופי חמש תקציבים ממקורות אחרים. ואנחנו לא מדברים על מקומות עבודה, אלא אנחנו מדברים על השפעה שאפשר להגיד על הסביבה.

לא נעים לי להגיד, אבל שרים בתקופתי ראו במו"פ גוף מאוד חשוב והינחו אותי לחזק את המו"פ עד כמה שניתן לתת להם את ההזדמנות השניה או השלישית, כאשר מו"פ לא עמד בקריטריונים. ואני חושבת שכל המשרד מגויס, אני רוצה לציין לשבח בהזדמנות הזאת את סימה מהמשרד שבעצם הייתי אומרת שזה הבייבי שלה ודוחפת בכל דרך להשיג עוד תקציבים ופעילויות למו"פ האזוריים.

לגבי שאלתך, לגבי הגדלים של המו"פ. אנחנו חותרים לכך שהמו"פ יהיו עם מוטט שליטה רחבה יותר או עד כמה שניתן על פעילויות מדע שקורים אצלם תחת האזור הגיאוגרפי שלהם. פה אני רוצה לציין את אחד הפעילויות המאוד מעניינות שאירעו לאחרונה והייתי שותפה זה מו"פ המשולש שעשה כנס שבו הוא כינס.

אני ראיתי במו עיני למעלה מ 500 בעלי תואר שלישי או מתענייני מדע לכנס ראשון, אמרו לי, מזה 2,000 שנה, כך אמרו, בתחום של מדע. ואנחנו מקווים שהכנסים האלה ילכו וירחיבו ביחד עם גופים אחרים כמו אוניברסיטת חיפה שרוצה לעשות כנסים גם כן בתחום הזה.

אני עדיין רוצה להבין, אני מסתכלת פה על הרשימה שיש לי, בגליל העליון הרי אין בכלל פרופורציה בגודל של המרכז הזה למרכזים בכלל אחרים. זה היה מכוון, איך מכוונים את זה, זה מטרה, זה קורה? או תופעת לוואי?

הכל ביחד. יש בזה, גם היה כיוון, גם זה קרה, גם כי זה יוזמה של.

לא, כי אם זה יוזמה וזה קורה, צריך לדאוג שזה יהיה בשאר המקומות. אני לא כל-כך מבינה למה זה קורה פה ולא קורה באחרים. לא רק שהפערים, אם אני גם מסתכלת על נתונים של דוחות שקיבלתי, גם התמיכה שם בתקציב איך שזה נע בין 20 ל-70-80 אחוז.

יש פה כל מיני פערים, גם הרבה נתונים מאוד חסרים בכל מיני מרכזים שלא ידוע מספר החוקרים, מספר המחקרים שכבר הסתיימו. יש פה הרבה דברים, דווקא בשאר המרכזים שהם מאוד פתוחים וזה לא מוצא חן בעיני.

גבירתי היושבת-ראש תכף אני אענה על כל השאלות. אני חושבת שבתום הפגישה היום חלק מהשאלות יינתנו תשובות.

בשביל זה אנחנו עושים את זה.

לגבי הגודל - משרד המדע חותר שכל אחד מהמו"פ יהיה מגה מו"פ. המטרה שלנו לסייע לכל מו"פ לגדול עד כמה שניתן ולהרחיב את ההשפעה שלו. לכן סיפרתי על מו"פ המשולש בהשפעה לאגם 500 אנשים, זה מספר עצום. ויש להם פוטנציאל. מאוד תלוי בשותפויות שיוצרים אותם מו"פ עם גופים אקדמיים שנמצאים בסביבתם על-מנת להרחיב את יכולת גיוס הכספים שלהם ממקורות אחרים.

משרד המדע רואה את עצמו רק יוצר, נותן את הדחיפה ההתחלתית, כמו באוטו, ההילוך הראשון עושה משרד המדע.

למשל מיג"ל לאיזה אוניברסיטת, דווקא בגליל, אם כבר מדברים על חיפה, איזה אוניברסיטה ואיזה מוסדות העיקריים שתומכים בהם?

יעקב ארצי נמצא פה, הוא יוכל לתת לך קצת אינפורמציה גם בעניין הזה. מדובר על מכללת תל-חי. אבל אני חושבת שניתן גם את זכות הדיבר ליושב-ראש ועדת הקבע וימשיך לתת לך חלק מההסברים ואני אתערב יותר מאוחר.

אני מאוניברסיטת חיפה ואני יושב-ראש ועדת הקבע שהוזכרה כבר שמסייעת ליד משרד המדע בטיפולה בנושא של המו"פ האזורי. אני אתחיל דווקא מהשאלה שעכשיו עוררת, זאת לא הייתה כוונתי, הנושא של מיג"ל. הנושא של מיג"ל מבחינתה של ועדת הקבע הוא נושא נפרד.

למעשה הוועדה הודיעה שהיא איננה מעונינת לטפל בנושא הזה. מיג"ל חיה וקיימת בזכות תקנה ספציפית של הממשלה. וחלק מכם אולי יכולים גם לצטט את מספרה, היא מתוקצבת בכוחה של התקנה הזאת. אין שום קשר בין התקציב הזה לבין התקציבים של המו"פ האזוריים.

בקיצור, זה ייצוב אחר לחלוטין. אני מוכרח להגיד ועדת הקבע גם קצת מוחה כנגד העניין הזה. זה באמת אותם תארים אדירים שאת הצבעת עליהם.

לא, אני לא כל-כך מתלוננת שזה כל-כך גדול, אני רוצה שאחרים יהיו כאלה גדולים.

בסדר, אז אני אומר, אז אנחנו חיים איפה שאנחנו חיים, אנחנו יודעים שיש במציאות. אז בקיצור, זה ייצוב אחר, זה בסדר גמור שהם פה אבל מבחינתי לא אנחנו מטפלים בו, בוא נאמר ככה.

הכסף הזה הוא כאמור צבוע, אם ועדת הקבע תמליץ למשרד המדע ומשרד המדע יקבל את המלצתה שלא לתקצב את מיג"ל במלוא הסכום, המשמעות שהכסף חוזר לאוצר. לא שהכסף הזה הולך למרכזי מו"פ אחרים.

"אם אתם רוצים שאנחנו נהיה חותמת גומי בעניין הזה, אז תודה רבה, תהיו אתם חותמת הגומי, אנחנו לא מתעסקים בזה".

התקציב הוא במסגרת משרד המדע?

התקציב הוא בתקנת ממשלה מועבר למשרד המדע.

על-ידי האוצר?

כן, אבל הוא צבוע. אתה לא יכול לעשות אתו שום דבר חוץ מלתת אותו למיג"ל. אז ברור שאין טעם לא לתת אותו למיג"ל.

אני רוצה להגיד כמה מלים לכל הנושא הזה של המו"פ האחרים, כמובן שוב למעט מיג"ל. אני הוכנסתי לסוד העניין, אני חושב שזה היה 1998 כאשר התבקשתי על-ידי יושב-ראש ועדת הקבע אז, פרופסור שכטר, לכהן בוועדת בדיקה של מו"פ הגולן.

ואני מוכרח להגיד, חלק מהאנשים שיושבים פה כבר שמעו את הנאום הזה, אני הגעתי בכוונה מפורשת להמליץ על פירוק, הרעיון לא נראה לי בכלל, מדינה של 6 מיליון אנשים, על שטח של 20 אלף קילומטר מרובע, שיהיה לה מרכז מו"פ אזוריים, נראה לי מופרך מעיקרו.

ושוב, נמצאתי מברך, הפעילות שמה הרשימו אותי רושם עמוק כולל האפקטיביות שלה כאמור על הסביבה. וכל זה באמת בתקציבים זעומים ביותר. כלומר, פשוט לא נותר לי אלא להמליץ לכל אחד שלא מכיר את הפעילות הזאת, לבוא ולראות אותה במו-עיניה. לאחר מכן, גויסתי לוועדת הקבע בתור חבר ואז התמניתי לעמוד בראשה של ועדה שבדקה את כל הנושא של המו"פ האזורי עבור משרד המדע ביוזמתה של המדענית הראשית דאז, פרופסור חגית מסר-ירון.

ישבו בוועדה הזאת מספר חברים, אני אציין רק שניים מהם כיוון שהשמות בודאי ידועים מאוד, אחד מהם זה פרופסור שלמה גרוסמן שהיה אז עדיין סגן יושב-ראש ות"ת, והשני זה פרופסור אוריאל ספריאל, אז הוא היה באוניברסיטת בן-גוריון, היום הוא באוניברסיטה העברית.

ועברנו למעשה על כל מרכזי המו"פ האזוריים. קודם כל שאלנו את עצמנו, האם יש מודל כזה במקומות אחרים בעולם. ומצאנו שלמעשה אין, זה מודל ישראלי ייחודי. יש כל מיני דברים אבל הם אחרים. והדבר השני, שוב שאלנו את עצמנו, האם יש הצדקה במדינה כל-כך קטנה לקיים את המפעל הזה.

ומצאנו שגם בכך התשובה היא כן. זאת אומרת, שלמרות הגודל הקטן, יש מספיק שונות, זה עניין אחד. שנית, יש היצע של מדענים שאינם נקלטים באוניברסיטאות. ודבר שלישי, האוניברסיטאות אינן מטפלות בבעיות האזוריות, מדען מצוי באוניברסיטה רוצה לפרסם את עבודתו ברחבי העולם ואיזה שהיא, לצורך העניין, ברמת הגולן, לא בהכרח מעניינת את הקהילה המדעית העולמית.

ולכן יש מקום לעודד את הפעילות הזאת. הגענו למסקנה הזאת באופן חד-משמעי. הגדרנו גם מה זה אזור ונתנו פרמטרים. הן פרמטרים גיאוגרפיים, מבחינת מרחק מהמרכז. והן פרמטרים דמוגרפיים, ייחוד של הקהילה. ושני הדברים האלה משחקים והפכו בעצם להיות, אחר-כך משרד המדע תרגם את הדברים האלה לקריטריונים. והקריטריונים האלה הם אלה שעומדים בבסיס מודל התקצוב של משרד המדע.

הנושא העיקרי שמרכזי המו"פ העלו באותו סיור, היתה הבעיה של העדר תקצוב רב-שנתי. אנחנו מדברים גם על האוניברסיטאות כמובן מתלוננות על אותו דבר, אבל להבדיל באמת אלפי הבדלות כאשר מדברים על תקציבים של מאות מיליונים או מיליארדים של שקלים, אז אם פעם מקצצים קצת, כן, יש מספיק שומן במערכת ואני חי את הדבר הזה באוניברסיטה שלי, כדי שהמערכת תתגבר. אבל גם כשמקצצים אותה היא ממשיכה לתפקד יפה מאוד.

אבל אני מבינה שהתקציב הוא תלת שנתי לכל מחקר?

המחקר, אנחנו מדברים על בסיס התקציב.

בסדר, אבל לא מוכן לתקצב כל מחקר בתקציב תלת-שנתי בסופו של דבר באותו מרכז, הוא מקבל תקציב תלת-שנתי.

לא, לביצוע המחקר. עכשיו יש אנשים שצריכים גם להכין את הצעות המחקר האלה וצריך לייצר תשתית שאחרת הצעות המחקר האלה פשוט תיפסלנה על הסף. שוב אני אומר, אותו דבר נכון גם לאוניברסיטאות, אנחנו לא חיים רק מתקציבי מחקר שהם soft many. הבסיס זה התקציב שמאפשר לקיים סגל.

והתקציב הזה גם לאוניברסיטאות, אבל בכל זאת כאן יש איזשהו קטר עם משקל עצום שנע קדימה. המרכזים האלה על 500 אלף ש"ח, 700 אלף ש"ח, 300 אלף ש"ח, כאשר פוגעים בהם, אפילו בשוליים, כיוון שזה כל-כך מעט כסף, נפגעים קשות.

וזאת בעיה שאנחנו עדיין חיים אתה, אנחנו לא הצלחנו להתגבר עליה עד עכשיו כדי לנסות ולמצוא איזשהו מודל שיאפשר להם מידה מסוימת של ודאות. שוב, אותו תקציב יסודי שיאפשר קיום פעילות מתמשכת. הם חיים באמת מהיד אל הפה.

גם מה שלא הצלחתי לפחות להבין מחומר הרקע שביקשתי לקבל, זה באמת התקציב שכמו אתה אומר, זה בשביל הבסיס, זה בשביל הפעילות, זה למשכורות, אבל לא המחקר עצמו. ואני לפחות ממה שאני מתרשמת שיש חוסר פרופורציה בין התקציב שצריך להיות למחקר עצמו למערכת, שהיא חשובה, אבל כדי להעצים ולהגיע למחקרים רציניים בכל אופן צריך גם להעצים את החלק של המחקר.

יש איזשהו חוסר פרופורציה, שמעתי שיש מקומות שזה ממש שיעור התקציב זה רק משכורות ולא נשאר בכלל, כמו שאומרים, "בשר" בשביל לעבוד. יש עובדים אבל אין להם מה לעשות.

לא, נכון. שוב, מה שהצבעת נכון. המספרים כאן קצת מטעים, לא נעשתה פה הבחנה בין תקציב היסוד הזה שכרגע אני מתייחס אליו, לבין התקציבים של המו"פ התחרותי של משרד המדע. שעליהם ניגשים אותם מרכזי מו"פ, אבל הם ניגשים, שוב, בזכות התשתית שיש להם.

ואם את עושה את התחשיב הזה בצורה נכונה, את מקבלת מכפילים אחרים. זאת אומרת, נכון שזה בא ממשרד המדע, אבל האנשים האלה צריכים להתחרות על הכסף. ושוב אני אומר, התקציב נקרא לו לתפעול הבסיסי, שאותו חילקנו לפני שבוע, הוא בסדר גודל של 3.5 מיליון ש"ח. כמעט מצחיק לדבר עליו.

עבדנו קשה כדי שהמספר ישאר כאשר יש קיצוצים ולשמור על המספר הזה ככה, זה בעצם גידול.

הבנתי שהתחרותי כפול מזה?

התחרותי הוא בערך 4.5 מיליון ש"ח.

שוב, את צריכה להביא בחשבון שמחקר חי שלוש שנים. זאת אומרת, כל שנה הם מתחרים על, תלוי, 1.5-2.5 מיליון, זה סדרי הגודל החדשים.

התחרות היא והכוונה היא על מצוינות בלבד?

כן. בגלל זה לגמרי לגיטימי.

השנה היתה תוספת?

השנה היתה תוספת.

מה שאני הייתי רוצה באמת לשמוע, אני לא מכירה, אני מקווה שנמצאים פה אולי רוב אלה שעומדים במנהלי המרכזים וננסה ב-60 שניות, גם אם זה יהיה ב90- שניות כדי שנשמע את כל מנין המנהלים של מרכזי המו"פ. אז אני פשוט יתחיל בסדר שזה רשום לי ובאמת נשמע מכל מרכז, גם על המחקרים המיוחדים וגם אם יש תוספת? אז נתחיל עם מרכז מו"פ אזורי יהודה.

המו"פ נמצא באמצע הדרך בין הרי חברון לים-המלח. וזה יוצר מפגש אדיר בין שתי אוכלוסיות צמחים, אוכלוסייה ים-תיכונית ואוכלוסייה רבתית. המפגש הזה יוצר מצוקה בצמחים, מצוקה שהיא מאוד נדירה בעולם. כי יש מצב שזה 30 ק"מ של מעבר בין שני קצוות מאוד חדים.

ואנחנו מוצאים בצמחים שמתמודדים עם מצוקה כזאת, תכולה של הורמונים צמחיים מסוימים. אחד החוקרים אצלנו מתמחה מבחינה מדעית בהתמודדות צמחים מתנאי מצוקה וסטרס. ויש לזה הרבה השלכות, גם השלכות יישומיות. למשל, החלפה של, שמדובר בסטרואידים, החלפה של תרופות בנויות קורטיזון בטיפול במחלות.

גם השלכה אקולוגית כי ההתפשטות של מדבריות בעולם בגלל ההתחממות היא דבר שהוא מאוד מעניין ואצלנו באזור רואים את זה בצורה מאוד בולטת בשטח על-ידי ההתמקדות במרחק בין הרי-חברון לבין אזור עין-גדי. אז זה בעצם אפיינו לאזור שלנו איזשהו משהו שהוא ייחודי בארץ.

והיותנו מרכז מחקר מקורי מאפשרת לנו למדוד את הדברים בשטח, לגדל צמחים כאלו בשטח, ליזום חלק מהצמחים האלו כגידול חקלאי. ומה שעוד אולי ייחד אותנו זה שפעלנו פחות בלהישען על מקורות תקציביים של הרשויות באזור שלנו ויותר קמה חברה במקום, חברה כלכלית שמיישמת את חלק מהידע הזה. היא בעצם מחזירה את הכסף בתמיכה למרכז המחקר.

נוסף לזה אנחנו בעצם פועלים גם לשמר את האוכלוסייה של צמחים כאלו במקום. עושים גם מיפוי שצומח ייחודי לאזור הזה. וגם להטמיע על-ידי חינוך בקהילה שאנחנו מפעילים תכניות עם מדע בקהילה. הרשויות שבהן אנחנו נמצאות הן נסתרות בין ירושלים לבין אזור צפון הנגב. למשל, בקרית ארבע אנחנו מפעילים מדי שנה תכנית של הכשרה מדעית, וזה דבר שחושף נושאים מדעיים מאות ילדים בשנה שאחרת לא היתה להם שום גישה לזה.

ומעבר לזה אנחנו מוצאים שעצם הפעילות היא מהווה גרעין לגיוס עוד חוקרים שמרחיבים את כל הנושא של ידע של נושא המדבר, צמחים ישראליים, שאחרת אף אחד בכלל לא היה מבין את הפוטנציאל שגלום בהם.

תודה, אני רואה שאתם מרכז מאוד קטן, רק מזה חמישה חוקרים.

אנחנו פעילים חמש שנים, אבל אנחנו חושבים שעכשיו זה פתח לנו גרעין מהרבה מאוד- - -

זהו מה שרציתי לשמוע.

אנחנו קמנו לפני חמש שנים ולהצלחה וקיבלנו מידי החטיבה להתיישבות את מחנה יפית כי הוא היה מחנה ריק, יעדי בסיס, עכשיו גם יזמים שונים שיעבדו באינטראקציה עם המחקרים שאנחנו עושים. ובעצם גם יהיו בסיס להזרמת יותר כסף שיאפשר לפתח יותר את הפעילות שלנו.

רק רגע אחד גבירתי היושבת-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות קצת להרחיב עוד היבט אחד שלא הרחבתי אותו בסקירה הראשונית שלי. אחת המטרות של המשרד זה לעשות מחקר שהוא ישים. לא מדובר פה במחקר תיאורטי, לא מדובר פה במחקר תשתיתי, אלא במחקר שבעצם אנחנו יכולים להביא נושא לייצור תעשייתי.

פה מדובר, חבל שלא הבאת דוגמה אני זוכרת שהשר זנדברג קנה חומר להצמחה. זאת אומרת, שיש לנו פה תוצאה אמיתית, ועל זה הוא דיבר, על אותה חברה כלכלית. זאת אומרת, אותה יוזמה קטנה, אותו כסף קטן יצר בעצם תעשייה קטנה שמפרנסת כמה משפחות?

כיום 10 משפחות.

וזה לא מצוין לך כאן. יש איזשהו "ארפוט" וככה אם כל גוף וגוף יספר בעצם את התוצרת של המרכז, אני חושבת שנוכל לראות את ההשפעה.

באמת שמענו רק מרכז אחד שזה כל-כך קטן ומצומצם, זה כל-כך מעניין וזה כל-כך יפה ואת אומרת, למה זה יכול להגיע. זה להפך, זה אפילו קצת מקומם, איך כזה קטן אבל זה יכול להיות וזה כלום.

תודה רבה. עכשיו מרכז רמון.

אני לא מנהל מרכז מו"פ ברמון כי המנהל בוריס קסנוב מתנצל זה שהוא חולה כרגע. אבל מכיוון שאני יושב במצפה רמון כבר 15 שנה ובעצם הגעתי למצפה רמון בגלל הקמת המו"פ. אני מכיר היטב את העניין מהתחלתו.

מרכז רמון הוקם על-ידי משרד המדע והמועצה המקומית, כדי לנסות למצות את הפוטנציאל, מה שהיום אנחנו מכירים כארץ המכתשים. יש את מכתש רמון שזה הפארק הביולוגי אולי הגדול ב יותר בישראל. יש לו גם משמעויות גם בקנה מידה בינלאומי.

וככל שאנחנו חקרנו את האזור אנחנו בעצם הגדרנו יחידה גיאוגרפית חדשה בארץ, שהיא נקראת "ארץ המכתשים", שכוללת גם את המכתשים האחרים, גם את מכתש גדול וגם מכתש קטן. והיום אנחנו מכניסים פנימה גם את האוכלוסייה שגרה בקרבה ובסמוך למכתשים וזה הקהילה במצפה רמון, בירוחם ובדימונה.

ובתמר.

או-קיי, נכניס גם אתכם.

זה לא מלחמה, זה נראה לי אינטרס של כולם.

לא, הוא פשוט לא יודע, אנחנו בתוך הפרוייקט הזה. כי מכתש קטן שייך למועצה האזורית תמר ונאות הכיכר וחמר הם יישובים.

הדיון פולש לפוליטיקה וזה לא מה שבאתי להגיד פה. דיברנו על גיאולוגיה, דיברנו עכשיו גם איך לוקחים 15 שנה של מחקר מדעי ומיישמים אותו בתוך הקהילה. כי באיזשהו מקום אנחנו יודעים ואנחנו מרגישים וגם מחויבים לישיבה שלנו בתוך מצפה רמון.

גם כתושבים, גם שמי מגדל משפחה במצפה רמון וגם מתוך זה שמדענים אסור להם לדעתי לשבת על מגדל השן האקדמי, בטח לא במו"פ ולנתק את עצמם מהסיטואציה החברתית, גם כלכלית של האזור, במקרה שלנו האזור של עיירות היותר עם קשיים כלכליים ידועים בנגב.

אז אנחנו בעצם פיתחנו פרוייקט של יישום ידע מדעי בתוך הקהילה. הוא עובד היום במצפה רמון, בירוחם ובדימונה שלוקחת את הממצאים של המחקרים בתחום הגיאולוגי, בתחום האקולוגי, בתחום שמירת הטבע ותחום אפילו של איכות סביבה, מודעות לכל נושא המחצבות וכל המפגעים הגדולים, רמת-חובב מצד אחד ואזור הפוספטים ואזורי חציבת השיש והאבן במצפה רמון.

ולהפוך את האזרחים שהם גדלים בתוך עיירות הפיתוח האלה לאזרחים בעלי מודעות. אל"ף, לזכויות שלהם אבל מעבר לזה גם לסביבה המיוחדת שלהם, גם הטבעית וגם זו שגם לצערנו הגדול נוטה להתעלל בנגב ביותר מאשר באזורים אחרים.

המקום מעסיק שמונה חוקרים. חלקם הגדול עולים חדשים שעלו מארצות חבר העמים. נקלטו במרכז מדע רמון ואנחנו שואפים להתפתח הלאה לתחומי ידע כמה שאפשר רחבים יותר. וכמובן התקציב כמו תמיד הוא בעצם המגבלה למרות שכל אחד מאתנו מהחוקרים את המעט שהוא מקבל, הוא כמובן מתחרה על כסף תחרותי גם באמצעות הקרן של המו"פ אבל לא רק.

משרדי ממשלה אחרים כמו משרד לאיכות הסביבה ומשרד התשתיות וגם בקרנות הנחשבות יותר כמו הקרן לאקדמיה וכמו הקרנות הבינלאומיות המשותפות: ישראל-ארצות-הברית, ישראל-גרמניה. ואנחנו פועלים בתחום הזה להתחזק ולהמשיך את המחקר ברמה הבינלאומית.

נקודה אחרונה שאני רוצה להעלות, את הדואליות או את הבעייתיות שמצד אחד מצוינות מדעית, שאנחנו מחויבים לה וזה בעצם הסיבה שאנחנו יושבים ומתייחסים כחוקרים עד כמה שניתן בשורה הראשונה, למחויבות הקהילתית סביבתית שלנו כלפי האוכלוסייה. קשה מאוד לעשות את זה בו זמנית ולהצליח בו זמנית בצורה מצוינת בשניהם.

אבל זה חובתנו ואנחנו נמשיך להתאמץ בדברים האלה. על זה יש לנו ויכוחים פנימיים בתוך המרכזים, אני מניח שהנטייה הטבעית הולכת כמה שאפשר יותר למחקר טהור שגם מקבל קרדיטים גדולים וגם מתחרה יפה על הדברים החשובים. אבל מצד שני אנחנו חייבים ואסור לנו לזנוח את המחויבות הקהילתית שלנו ואנחנו פועלים בתחום הזה.

תודה. חקר הגולן, יש פה שניים אז אחד מהם.

הוא חולה, הוא התנצל הבוקר.

או-קיי, אז אנחנו עכשיו בשומרון ובקעת הירדן.

המנהל ד"ר יעקב אשל לצערנו אושפז בשבת ואנחנו מוסרים לו החלמה. שמי דוד סולומוניקה ואני עוסק בנושאים חברתיים במו"פ - אחד המו"פ הקטנים לפי הרשימות שקיבלנו היום. בוא נאמר מה אפשר להגיד בדקה וחצי.

שני התחומים העיקריים שהמו"פ עוסק בהם. זה נושא של מצד אחד, חקלאות מים ואיכות הסביבה ומצד שני, נושאים חברתיים. אנחנו מנסים גם לשדך ביניהם. נעשו לא מעט מחקרים שעוסקים בנושא של זיהום מקורות המים של ישראל משפכים שזורמים מהרי השומרון לכיוון השפלה. הן על-ידי מזהמים יהודים והן על-ידי מזהמים ערבים.

סך הכל בזיהום מנסים בסביבת קו מחקרים לנסות לראות מה בדיוק מידת הזיהום וכיצד ניתן להתגבר על זה. תזכרו, זה לא תחום המומחיות שמביע את הדברים היקרים שהמו"פ עוסק בהם. נושא החקלאות פותחה בשומרון חקלאות יהודית. השומרון-בקעת הירדן. בבקעת הירדן החקלאות היא ידועה כבר מזה 30 שנה ויותר.

אולי אפשר למצוא מחקרים חדשים על איזה שהיא ירידה בחקלאות. זה אנחנו לא עושים כרגע. נחקרו כ-100 חקלאים בשומרון, בבנימין. והצד היישומי שאחרי שאתה יודע מה הם עושים שעמיתי במו"פ מארגן להם ימי-עיון קבועים. חקלאים, או שהם עובדים איזה פר טיים או שהם עובדים עבודה מלאה, מגיעים לימי-העיון האלה אצלנו וזה סיפור מצליח מאוד.

אני רוצה לציין שהמו"פ נמצא בתוככי מכללת יהודה ושומרון באריאל. העובדה שאנחנו יושבים בתוך המכללה שהיא גוף אקדמי מסייעת, הן לפעילות השוטפת והן גם למימון התקציבי שכל חברי אומרים הוא נמוך מאוד. הדבר האחרון שאני רוצה לדווח במסגרת המו"פ התחרותי שאתם שומעים, יזמנו מחקר שאני עוסק בו עם עמיתיי, וראש החברה ומדעי הטבע יכולים בהחלט לעבוד ביחד, בנושא של הקצאות מים לציבור היהודי והפלסטיני באזור שלנו.

מדריך לשודד המצוי, ככה זה בעזה וככה זה ככה.

זה לא לגמרי מדויק, חבר-הכנסת, בוא נאמר אולי זה לא המקום וגם המחקר לא הסתיים, אלא הוא בתחילתו.

אחרי שהכיבוש יסתיים.

בואו נשמע, זה מעניין הנושא הזה ואם אתה יכול דווקא כן בנושא של המים זה מעניין. מדובר על איכות סביבה אז זה גם מעניין.

זה לא איכות סביבה, זה שוד המים מהפלסטינים, אנחנו מתעסקים בזה, יש יישוב שמקבל עם 20 אלף תושבים ולידו יישוב של 200 תושבים ו-200 מקבלים פי חמש מה-200 האלף.

אתה מדבר עכשיו על העבודה או על המחקר. אנחנו מדברים עכשיו על המחקר.

לא מחלוקת המים, הוא נגע בזה.

אל תכעס עלי. אל"ף, אני מביע את דעתי, זה המחקר שאנחנו יזמנו ואנחנו עוסקים בו. ואנחנו, איך אומרים, נהיה חכמים בעוד שנה שהמחקר הזה יסתיים. ואולי בסופו של דבר, מה שאמר חבר-הכנסת זחאלקה יתברר כנכון, אני לא יודע מראש להגיד לך.

אם אתה עובר ליד מקום שאין להם מים והם מביאים מים בג'ריקנים ולידו הדשא והחקלאות מקבלת את כל המים, אז לא צריך אפילו מחקר בשביל זה. צריך עיניים, צריך חוש של צדק.

יש עובדה שאנחנו חושבים שהנושא מספיק חשוב כדי לדון בו בכלל, כי עד עכשיו התעלמו ממנו. דבר אחרון, פה דובר על כנס שנערך במשולש. אנחנו כבר שנה ה-15 עורכים והמנכ"לית היתה מוזמנת והיתה נוכחת בכנס שיזם אותו ד"ר אשל, של כל המחקרים בתחומים שונים, היסטוריים, גיאוגרפיים, גיאולוגיים, איכות הסביבה, באמת קשת רחבה מאוד של נושאים. מתקיים כנס שנתי בהשתתפות לא 500, של 200-300 חוקרים מגיעים כל שנה לכנס הזה ויוצא בעקבות הכנס ספר מחקרים.

אבל זה רק החוקרים מאזור?

לא רק מהאזור. מוזמנים חוקרים מהאוניברסיטאות השונות ומופיעים ומביאים את דבריהם, כולל חוקרים מהאזור, זה מפגש מפרה מאוד בין האנשים מהאזור לאנשים מחוץ לאזור.

המטרה היא במו"פ האזורי זה לקדם את.

אני לא מניח שהכנס ששמענו של 500 חוקרים שכולם היו מהאזור.

אולי כן, אנחנו נשמע עוד מעט.

אבל בכנס שאנחנו גורפים כ-200 חוקרים, הנושא מעניין אותם, הם בהחלט באים כולל מאוניברסיטת חיפה ואוניברסיטאות אחרות שהן בהחלט לוקחים חלק בכנס הזה. יוצא ספר שנתי שמסכם בעצם את הנושאים שהועלו בכנס.

תודה רבה. עכשיו הגענו לים-המלח, שוב, אני מקריאה את זה לפי סדר הרשימה שיש לי, לא לפי גודל ולא חשיבות.

המרכז למחקר פיתוח ים-המלח קיים זה 10 שנים. הוא משמש כמו"פ אזורי של משרד המדע והמועצות האזוריות שלאורך חוף ים-המלח ופועל בחסות אוניברסיטת בן-גוריון ובתמיכת משרד התיירות, הבריאות ואגודת בתי-המלון.

המו"פ עוסק בייזום, עידוד, פיתוח ומימון מחקרים בדגש יישומי בפיתוח אזורי התורמים לרווחת התושבים. מחקרים אלה מתבססים על המציאות הסביבתית יוצאת הדופן של האזור, המתבטאת בקיום משאבי טבע ייחודיים אשר בצירופם זה יחידים במינם על-פני כדור הארץ.

משאבים אלה הכוללים תנאי מליחות מיוחדים בימה, הרכב חריג של קרני שמש, לחץ חלקי גבוה של חמצן, בוצה שחורה, מעיינות גופרית, צמחיה המכילה צמחים יוצרי מלח שאינם בעלי הרכב של מלח בישול, הגדלים בסביבה נמוכה, אצות בימה בעלות צבע אדום הניתן לניצול תעשייתי ועוד.

צמחים ומיקרו אורגניזמים המתקיימים בתנאים קיצוניים, חום יובש ומליחות, ומהם ניתן ללמוד על תהליכים תאיים בתנאי סטרס. התכונות המיוחדות הקיימות באזור מיוצרות מקדמה דנן לצורכי ספא וטיפולים רפואיים. כאשר המו"פ חוקר את השפעתם התרפויטית באופן מדעי ושיטתי, תוך איתור תחומי מרפא חדשים.

בזכות המורשת העשירה של האזור משופע המקום גם בממצאים ארכיאולוגיים אשר גם הם נחקרים בעידוד המו"פ. המו"פ תומך גם במחקר בתחום החקלאות, החל משיפור פני הקליטה של התמ"ל, המג'הול, הגדל במקום ועד לניסויים לגדל דגי מאכל בבריכות של מי-תהום מליחים.

המו"פ מעודד ותומך גם במחקרים בתחום הביו וננו טכנולוגיה תוך כדי ניצול משאבי הטבע הקיימים במקום לצרכים מיוחדים. לדוגמה, מחקר מעמיק מתבצע כיום באוניברסיטה העברית בתמיכת המו"פ הבודק את השפעת מלחי ים-המלח על תהליך הזדקנות העור ברמה תאית מולקולרית וגנטית. ואין צורך פה להרבות מלים על ההיבט הקוסמטי של השאלה הזו.

תחומים נוספים בהם המו"פ עוסק הם מיפוי צמחי מדבר יהודה וניצולם לתעשיית שמנים ארומטיים, תוספי מזון ועוד. ושימוש בתכונות מיוחדות של ננו חלקיקים בעלי כושר חדירה בממברנות. מחקרי המו"פ מתבצעים בשילוב עם האקדמיה הישראלית וכמו כן עם מוסדות מחקר שונים בעולם המערבי.

המו"פ עובד בשיתוף פעולה הדוק עם המועצות האזוריות, מגילות ותמר, בנושא תכנון אסטרטגי אזורי, פיתוחים כלכליים בשיתוף עם היחידות הכלכליות הפועלות באזור לרווחת התושבים. הוא גם פעיל במסגרת הגופים שעוסקים בבעיות עתיד ים המלח, קרי, נסיגת המפלס והופעת הבולעניים ועוד.

לאחרונה נרתם המו"פ לתחום קדום מותג ים-המלח ותנאי הסביבה הייחודים בין היתר על-ידי הפצת ידע לגבי ייחודיות האזור, מורשתו, פוטנציאל הפיתוח שלו, הן בקרב בני-נוער בבתי-ספר באזור תוך פיתוח תכניות לימוד ספציפיות והן במסגרת כנסים לקהלים בוגרים בעלי עניין.

לדוגמה, כנס שני מלח הארץ שהתקיים לפני כחודש. ומשך מעל ל-100 בעלי עניין לשלושה ימים. והן על-ידי הפצת חומר באמצעי תקשורת רגילים ואלקטרוניים. בימים אלה פועל המו"פ להקמת מכון ים-המלח למחקר בהוראה כשיתמקד בהיבטים המיוחדים של ים-המלח, מכון שיפעל בשיתוף אוניברסיטה ישראלית.

במסגרת המכון יופעלו תכניות בתחום רפואה סביבתית, פיתוח, מנהיגות אקולוגית, מורשת האדם, ארכיאולוגיה, גיאולוגיה ועוד. למותר לציין שהפעילות הענפה שתוארה לעיל לא תוכל לצאת לפועל בלי תנאי מימון מתאימים, כאשר חוסר מימון מהווה גורם מגביל מספר אחד בנושא פיתוח כל התכניות החשובות שציינתי מקודם.

נתבקשתי לתת גם למר דב ליטבינוף, יושב-ראש המועצה האזורית תמר, להגיד כמה מלים בנדון.

טוב, אמרת כמעט הכל.

איך תמר שותפה?

תמר שותפה מרכזית במו"פ, במימון וכמובן בראייה לעתיד.

לא מספיק, משרד המדע יגיד.

משרד המדע יכול להגיד מה שהוא רוצה, אבל המועצה האזורית תמר מממנת יותר ממשרד המדע.

קודם כל, זה חלק מהעניין המו"פ האזורי, הייחוד שלו זה באמת השותפות והקהילה. אל"ף, זה אמור לקדם את החוקרים המקומיים ואת הנושאים המקומיים. אז הקטע של המקומי-אזורי זה בסדר, זה לזכותך, זאת אומרת, זה לא להוריד. ואני אשמח שאתם תתחרו ויהיה פשוט מי עוזר יותר ומי מוסיף יותר. תתחילו לעשות שקל-שקל, שניים-שניים ולאט לאט נגיע ליותר.

אנחנו אפילו נותנים יותר, אבל זה כמו שאמרת, זה לא עניין של תחרות פה כרגע.

להפך, צריכה להיות תחרות בונה וזה בסדר.

אנחנו רואים בזה חלק מרכזי מהפעילות של המועצה האזורית תמר, במו"פ. חלק מהפעילות העתידית שלנו, אנחנו מערבים את המו"פ גם כן בתהליכים, כמו שנאמר פה, בתהליכים אסטרטגיים, בחיבור בין שני המועצות שחולשות על ים המלח, מועצה אזורית תמר ומגילות.

המו"פ מעורב בהרבה מאוד תחומים. בין היתר בהקמה, אנחנו נכנסו כרגע לבניית תכנית של הקמה של מכון מחקר במצדה. מכון מחקר שיהיה מכון מחקר בחסות אוניברסיטאית, של אוניברסיטת בן-גוריון של מכון מחקר לחקר המדבר בשדה הבקר והטכניון בחיפה. אנחנו אפילו נכנסים כרגע עם הטכניון לניסיון של קורס של לימודי אקלים-מוטרפיה, רפואה קלינית במסגרת לימודי האיכות של הטכניון.

ומכון המחקר הזה הוא מכון מחקר בעצם שייתן גם בסיס למחקר בים-המלח וגם לימוד של מכון שיהיה גם הוראתי בכל נושא ים-המלח. אם זה רפואה אקלימית, רפואת ים-המלח, גיאולוגיה, ארכיאולוגיה, תיירות סביבה, תיירות אקולוגית, תיירות אלטרנטיבית. וכל הדברים שהמו"פ עוסק זה בעצם המכון שאנחנו מבקשים להקים.

ואנחנו עושים את התכנית הזאת יחד עם רשות הטבע והגנים ובמעורבות של איגוד אכסניות הנוער, כאכסניה לאזור עצמו. אני חושב מהאזור הזה יכולה לבוא באמת בשורה לעולם בהרבה מאוד תחומים. ובהחלט אנחנו רואים בו כמנוף לפיתוח של האזור.

וגם לעידוד קליטה מבחינתנו של שינוי דמוגרפי שאנחנו בעצם כל-כך זקוקים לו. ואנחנו פתוחים כמובן היום לקליטה ואני חושב שהמו"פ בכל מה שהוא יוצר, כולל מכון המחקר, יהווה איזשהו מוקד למשיכה של קהלים איכותיים לאזור. וכמובן שחסר תקציבים.

תודה רבה. קודם כל נתחיל מהיוזמה הברוכה שלכם, הפיתוח, יחד עם זה אני בטוחה שזה יגרור גם ברגע שגוף עצמו גם כשהוא גדל מהמשאבים של עצמו, זה יגרור גם את המערכת הממשלתית. זה יאנוס אותה להוסיף את התשלומים הללו. נכון, בסך-הכל זה ברוך.

אנחנו נבקש מהמועצה להגדיל את ההשתתפות המעט כסף שלנו עושה כל-כך הרבה פעילות.

בסדר, עכשיו זה יהיה הפוך, הפעילות הברוכה שלהם הגדולה תוסיף עוד.

ללא ספק אנחנו באמת מבקשים מהוועדה המכובדת הזאת שתסייע לנו להשיג תקציבים נוספים. כי כמו שאמרתי בהתחלה, תקציב התמיכות לא קטן במהלך השלוש שנים. אני אשמח לראות עוד תקציבים כאלה ממשלתיים שלא חל שינוי בהם למרות הקיטון בתקציבים. לכן ריאלית יש גידול בתקציבים שלהם.

פשוט מאוד הרי אסור לנו להשאיר את תקציב משרד המדע כל-כך נמוך.

הערה על הנושא הזה, גם הערה למה שידידי פה רמז או אמר, שהמועצה האזורית תמר. אני מציע לא לקנא כל-כך כי אנחנו.

אני לא יודעת העשירים צריכים להתנצל, הם עושים דברים ברוכים.

בדיוק. קודם כל, אני לא מתנצל, אבל אני רוצה להבהיר כמה דברים. אנחנו מתמודדים במקביל לזה שאנחנו מסתכלים על הפוטנציאל הגדול שקיים בים-המלח ועל העתיד שקיים בים-המלח, אנחנו בחשש גדול מאוד מתמודדים גם עם בעיות רציניות מאוד וקשות מאוד, כמו נושא ירידת המפלס והבולעניים שנפתחים וקריסת תשתיות בים המלח. כולל עליית המפלס כתוצאה מעליית בריכות האידוי של מפעלי ים-המלח בצד של אזור בת-ים אלון.

דבר שגורם לנו נזקים אדירים, מבחינתנו למועצה אזורית תמר. במקביל לדברים האלה, הממשלה דורשת מאתנו להשתתף בתשתיות, זאת אומרת, בפרוייקטים לאומיים שעולים הון אדיר, דורשת ממועצה אזורית תמר להשתתף בזה. ובמקביל מביאה אותנו, הצד האחר של הממשלה, מביא אותנו לפשרה עם הערים: דימונה, ערד וערבה תיכונה, לחלק מהארנונה שאנחנו גובים באזור לתת בעצם לערים האלה.

מה בעצם גורע מהאזור תקציבים.

טוב, האמת כל הנושאים הללו לא כל-כך קשורים.

לא, זה גורע מהם תקציבים שבעצם יכלו ללכת לפיתוח, לעתיד.

אף אחד לא אמר שאם לא דורשים מכם את זה, הייתם משקיעים בזה יותר, אבל זה לא העניין.

בוודאי שכן. בוודאות מוחלטת. אנחנו השנה קיצצנו בתקציב המו"פ מכוון שלקחו מאתנו כסף, היינו צריכים להוריד 8 מיליון ש"ח.

8 מיליון ש"ח הורדתם מתקציב המו"פ?

מתקציב המועצה, הורדנו 8 מיליון ש"ח. אין אפשרות כזאת, או שאני סוגר בית-ספר או שאני מוריד בתקציב המו"פ.

אל"ף, אנחנו באמת לא מו"פ עשיר, חסרים לנו תקציבים. אנחנו סך-הכל יש לנו בקשות להצעות מחקר ופעילות, דווקא מכיוון שאנחנו יושבים בים-המלח.

אני בוועדה הזאת לא באה לדרישה למשרדים הממשלתיים לתקציבים, אבל אני אומרת שיש קשר, כי סך-הכל כמו שאמרו, במדינה שלנו שיש מו"פ אזוריים, לא דבר מקובל, והחלק של האזור והמועצה והרשות הוא חלק נכבד וניכר.

זה חלק מהדינמיקה כך שזה מאוד ברור שזה יהיה על-חשבון וזה יהיה חלק מהדבר שהרשות או האזור לוקחים על עצמו, אחרת זה לא היה קם, זה היה קם באיזה אוניברסיטה וזה לא היה קשור בכלל למועצה תמר או למועצה אחרת. אבל אני לא באה להוריד, אני באה להוסיף, אבל אני פה בקטע של משרד המדע בשביל להיאבק שכל התקציבים הכלליים שלו יהיו יותר גדולים, ואז גם התקציב הזה.

אני רק רוצה להוסיף לדילמה הזאת, אנחנו כמו"פ מצד אחד משקיעים בפרוייקטים ומחקרים לפיתוח האזור, ומצד שני, דב הסביר שאנחנו גם פועלים להגדלת התעסוקה באזור על-ידי קליטת חוקרים.

זה חלק מהרעיון של המו"פ האזורי זה גם לעודד חוקרים עולים.

אבל יש איזשהו סף תקציבי או Sid many שאנחנו צריכים להבטיח לעצמנו כדי שנוכל לקלוט חוקר אחד או שניים. מבחינתנו, אני מאמינה שזה גם בכל אזור פריפרי להביא חוקר זה גם להביא אותו לגור באזור עם המשפחה שלו וזה התחייבות כספית, לא רק לשנה, זה לטווח של שנים.

ומהבחינה הזאת אנחנו במצוקה, כי אין לנו היום את האפשרות הזאת להתחייב. מצד אחד לוחצים עלינו להגדיל את החוקרים, ואנחנו רוצים כי יש לנו חוקרים, ואין כמו החוקרים באזור, כמו שהוזכר פה, שהם main date לפיתוח האזורי, לא החוקרים באוניברסיטאות.

ואין לנו מספיק תקציבים להזמין אותם, כי אין לנו אפשרות להתחייב לטווח רחוק.

להזכירך, שתקציב המדינה כי החוק הוא תקציב לשנה אחת ולכן הבעיה שהיא אומרת בעיה כללית.

כל תקציבי המו"פ הם בעייתיים, כי זה צריך להיות חמש שנתי ולא תלת שנתי, לכל המחקרים.

תקציב לעוד חמש שנים, נגיד בתי-ספר, אוניברסיטאות, מוסדות. זה לא שנתי.

ות"ת אותו דבר, מו"פ באופן כללי.

היוצא מן הכלל הוא המו"פ, הוא לא הכלל.

ולהפך מו"פ דווקא שמחקרים הם ארוכי טווח, זה דבר ראשון שהיה צריך להיות שהוא כמו שאתה אומר, תקציב רב שנתי.

גם להביא אדם איכותי זה בעיה, כי אם אתה לא מתחייב והוא יודע שיהיה לו עבודה בעוד חמש שנים.

כן, אבל זה כבר דיון שעשינו אותו עכשיו במסגרת מו"פ 2005 , שכל הרעיון הוא שהתקציב גם מו"פ של המדען הראשי, לא משנה שזה לא קשור עכשיו, הוא יהיה רב-שנתי. ברגע שיהיה את ההישג שזה יהיה רב שנתי, זה ישליך על כל המו"פ בכלל. שמו"פ מעצמו מחקר ופיתוח אף אחד לא עושה מחקר לא לחודש, לא לחודשיים ולא לשנה.

כרגע הודיעו לי, סליחה, פשוט שכחתי, הם דיברו על תמיכות ולגבי המחקרים לראשונה יש לנו הרשאה למחקרים לשלוש שנים. וזה הישג שהשגנו.

זה אמרנו, אני הבנתי שהמחקר עצמו מקבל שלוש שנים.

לא, זה חדש לגמרי. תקציב לשלוש שנים, אבל סוף סוף קיבלנו הרשאה. זאת אומרת, כשהוא מקבל תקציב, הוא יודע ששלוש שנים הוא יהיה מתוקצב בענין הזה. זה חדש.

המחקר עצמו, לא הבסיס?

לא התמיכה.

אני כבר פחות משנה מנהל את המרכז. והמרכז הוא בכפר קרא, הוא מייצג אוכלוסייה פחות או יותר כ-230 אלף תושבים. רציתי להדגיש פה שהוא המרכז המחקרי היחיד שנמצא בכלל שם. אין שום מרכז מחקר חוץ מהמרכז הזה. המרכז הוא בן 4 שנים. הוא נמצא בשלבי הקמה רציניים.


בעניין התקצוב, ד"ר שרקיה אשר מבצע את המחקר הזה, זו השנה השלישית שלו למחקר. וזה בעיה רצינית, אם תגיד לו: "עכשיו לך הביתה, אין לך כסף יותר, המחקר שלך לא מתמשך". זה בעיה רצינית, אנחנו רוצים לוודא שהמחקר הזה מתמשך. והוא לא מתמשך בגלל שהתקציב לשלוש שנים נגמר. ואנחנו לא קיבלנו תקציב נוסף למחקר הזה.

אנחנו מהשנה הזאת עד נובמבר הגשנו 32 הצעות מחקר. 32 הצעות מחקר בסך-הכל אנחנו זכינו בארבעה מחקרים ממשרד המדע. אנחנו מקווים לזכות למחקרים ממשרד איכות הסביבה, גם עוסקים בתחום הזה. ואת הפוטנציאל האדיר הקיים לא מנצלים אותו, אין משאבים כלכליים שאפשר לנצל את הפוטנציאל הקיים בשטח.

מי מהאזור, חוץ ממשרד המדע, על-ידי מי אתם עוד?

אנחנו אמורים לקבל כסף מהרשויות המקומיות. השנה הזאת קיבלנו אפס גרוש מהרשויות המקומיות. לא קיבלנו שום דבר, אנחנו פנינו אלף פעם ופעם וכולם בוכים, "אין לנו תקציב, אין לנו תקציב".

למרות ששתי רשויות מקומיות נמצאות בוועד המנהל שלנו והם יש להם רצון עז לתמוך. מה שעשו, הם נתנו לנו שני פקידים, אין להם כסף, "אז תיקחו מזכירה ועוזר" במקום כסף, אין להם את הכסף.

אז אולי אני אפנה פה גם למנכ"לית משרד המדע וגם ליושב-ראש הוועדה, מה עושים במקרה כזה, אני מבינה שהם מתוקצבים רק על-ידי משרד המדע והם לא מצליחים לקבל את הכספים. אני מבינה שהמו"פ האזורי חייב להיות קודם כל הבסיס שלו תשלומים או תמיכה מהאזור, אני לא יודעת כמה אפילו אחוז באותו מקרה, חלק ממשרד המדע.

זה לפחות 10 אחוז.

10 אחוז הם צריכים לקבל מהאזור.

אנחנו בשנים שעברו קיבלנו, אבל השנה אין להם תקציבים, יש להם מצב קשה במועצות.

הם אמרו לשנת 2005, או אתה מדבר על שנת 2004?

אני מדבר על 2004. אנחנו קיבלנו במקום לקבל כסף נתנו אנשים שיעזרו לנו. יש להם רצון בהחלט, אין ספק.

אני רק רוצה להרחיב את מה שאת אמרת, אני פניתי בעצמי אל ראשי המועצות ואני נפגשת עם ראש המועצה שמארח את המו"פ, המועצה של כפר קרע, אני יודעת בוודאות שהם מעונינים ורוצים להשקיע במו"פ הזה ולהרחיב אותו ולתת תקציבים מעבר לזה.

אני חושבת שמה שמיוחד במו"פ הזה, ופה נאמר ברוב הצניעות, שמהרגע שהגיע מנהל המו"פ, המו"פ קיבל זריקת עידוד חדשה. זה היה במצב מאוד מאוד גרוע, היה כיוון של ירידה. אני מנסה למצוא את המלים היותר עדינות.

יחסית שאני מסתכלת על מספר חוקרים, חוץ מהגדולים, זה דווקא נחשב מו"פ אזורי גדול, 13 חוקרים.

גבירתי היושבת-ראש, אילו היית באה לבקר במו"פ הזה לפני שנה וחצי, היית מוצאת מבנה, היית מוצאת קצת אנשים עם רצון טוב אבל לא היה שמה גוף ניהולי חזק.

רק רגע, אז אין שמה 13 חוקרים כמו שמצוין פה?

יש.

זה חדש, הכל אודות לפעילות המאוד חזקה.

אבל את החלק ממשרד המדע אתם מקבלים?

בהחלט כן. אני אומר שהפוטנציאל הקיים הוא אדיר. אני אומר שהמו"פ עצמו הוא רעיון נהדר. אנחנו צריכים דבר כזה. בסך-הכל האוכלוסייה הערבית היא פריפרית. מה חוץ מזה? אז הם באמת רוצים לתמוך, לעשות קצת שוויון, אז בקשה, תתמכו.

יש לנו בעיה רצינית בתשתית. למשל, להקים בניין. צריך לגייס כספים, מאיפה אפשר לגייס? אנחנו עכשיו יש לנו מגייס כספים שהוא עושה מאמצים בשביל לגייס. אפשר לגייס למחקר היום כספים, זה דבר לא פשוט. ולהגיד לך את האמת, כל המאמצים המבורכים שעושה אותם שר המדע. אני יודע את זה טוב מאוד, עושים מאמצים אדירים, לא בשביל להגיד את זה, לשים עם כל הכבוד את האמת.

אבל לקבל 300 אלף ש"ח למחקר במשך שלוש שנים, סליחה, זה בוקט מני, לקנות מכשיר רציני היום זה מעל 300 אלף ש"ח. אז באמת אנחנו הולכים לאנשי התעשיה, מבקרים אצלם, מבקשים את תמיכתם. אנחנו עושים כל האפשר בשביל לקדם את המו"פ. והמו"פ באמת זה פתח רציני לעשות שינוי משמעותי באזור אצלנו. ואנחנו מבקשים את תמיכתם, פשוט מאוד ככה.

דבר שני, אנחנו היום מקדישים חוץ מהמחקרים האקדמיים, מקדישים על החינוך המדעי. יש גב רציני מאוד בחינוך מדעי אצלנו ואנחנו יודעים שמערכת החינוך במגזר הערבי במיוחד, לא במצב הכי טוב שיש לה. ואצלנו פונים למאות תלמידים לעשות עבודות חקר. אני מניח שכולם, כל המו"פ יש להם את אותה התופעה.

אנחנו בשביל להקים להם גם מעבדות, מעבדה כימית, מעבדה ביולוגית, מעבדות חוץ סביבה, דברים בסיסיים, אלמנטריים. אין לנו את התקציבים לזה. אם אתם באמת רוצים לעשות פוש רציני לאזור הזה או לפריפריה, אז תנו, תנו את כתף, פשוט מאוד. זה עניין די פשוט. לפחות להכפיל את התקציב, פשוט מאוד.

דבר שלישי, יש לנו חוקרים די טובים. החוקר מתחיל שלוש שנים, הוא באמצע המחקר, הוא מתמצא בכל הדברים ואחר כך: "יאלה, לך הביתה, אין תקציב". אנחנו מבקשים, תנו משרות, משרה, שתי משרות, שלוש משרות למו"פ, משרות קבועות. לא שעבר השנה בהצעת המחקר, גמרנו, עוד כמה זמן אין לו מה לעשות. זה אי אפשר לבנות על זה. בשביל לעשות שינוי אמיתי ולקדם את האזור, צריך לחשוב.

אולי לאופי שבאמת של האזור שלך, בסך-הכל אתה רואה שכל המו"פ האזוריים כן מצליחים לבנות עם השנים, עם התמיכה של האזור עצמו, את השרידות הזאת כמו שקוראים לה.

אנחנו נרצה שוועדת המדע תסייע לנו להשיג תקציב חד-פעמי של 10 מיליון ש"ח, כולם נהיה מרוצים. זה לא הרבה יותר מדי, אבל פה לכל המו"פ. זה יהיה Ap grading מאוד גדול ומה זה בשביל לאה נס להשיג כזה דבר.

זה סיכום הישיבה, יהיה נס.

יש נושא שהוא חשוב אצלנו באזור והוא באמת קידום מעמד האישה. במה מתבטא מעמד האישה? מדברים מעמד האישה, בלה,בלה. החלטנו במו"פ השנה לקדם מעמד האישה במדע , עשינו פרוייקטים למשל יש לנו בתחום החקלאות, בתחום צמחי מרפא. והחלטנו השנה להכשיר 35 נשים שיעסקו בתחום צמחי מרפא, להפיק שמנים אתריים ולשווק את זה לכל מיני תעשיות.

ואנחנו מנסים לגייס כסף לזה. משרד המדע אין לו לתת לנו בעניין הזה, אבל אני מבקש מכם, תגידו לנו לאן לפנות לבקש לתמוך בעניין. בתור מעמד האישה, תגידו לנו לאן לפנות.

במשרד התמ"ת מקדמים פרוייקטים שבאמת מיועדים רק לנשים וזה באמת דרך המסגרת הזאת אפשר לפנות, כמו שאתה אומר, מתקציב המדע כבר, משרד המדע הם נורא בסדר אתה רואה אתך. אז באמת משרד התמ"ת שמקדם הכשרה של נשים בכלל, בהחלט אפשר לשלב את הפרוייקט הזה.

אנחנו פנינו, אנחנו לא התקבלנו בחיוב, בגלל שזה לא מתאים בדיוק למסגרת שלהם. פשוט מאוד, יש להם מסגרת מיוחדת, הם מסבירים את זה. וזה לא מתאים למסגרת שלהם, פשוט מאוד.

תנסה להתאים את הפרוייקט הזה למסגרת הנכונה.

אני חוקר במו"פ, אפשר להגיד מילה.

כן.

אני חוקר שעבדתי במכון ויצמן 13 שנה. אחרי 13 שנה אני נזרקתי לכביש ישר. אני בן 40, לא מבקש רחמים מאף אחד, אבל אני אומר זה לא פייר, אני 13 שנה עבדתי במכון, עבדתי חוקר. כרגע אני מחפש עבודה. יש לי כל הניסיון הדרוש ואני כימאי מוצלח והיה לי מאמרים בינלאומיים, לא משנה לא זה.

אני התחלתי עכשיו לעבוד במו"פ, בשבילי זה אור חדש. אני חושב שזה יקבל, אני רוצה שזה יגדל ויפרח.

מה שבטוח ממה שאני פה ממשרד המדע, בתקציב הזה לא יקבל.

לא, אני רק אמשיך את זה כמה מלים. כי כמוני מאות, אני רוצה להגיד שבאזור המשולש ולא הזכירו מספרים, יש מאות. זה פוטנציאל אדיר, יש דוקטורנטים, פוסט דוקטורנטים בתחומי הפיזיקה, הכימיה והחקלאות. יש באזור המשולש גם פוטנציאלים חקלאיים, דברים מיוחדים שהם שייכים לכל הארץ.

אפשר לפתח שמה מחקר מיוחד בתחומים שונים שכולם מתעניינים בהם, מכון וולקני ומכון ויצמן. אפשר לעשות כל מיני שיתופי פעולה. חסר דבר אחד פשוט, ובשבילי הוא קשה, בשביל זה אני חושש, דברים בסיסיים, אנחנו לא מדברים על מכון מחקר, מכון זה מילה גדולה. אנחנו מחפשים מעבדה פשוטה, מעבדה שאפשר לעשות בה ניסויים הכי פשוטים שבעולם.

זה אני חושב שמגיע לנו שמשרד המדע יתמוך בנו להקים מעבדה קטנטונת, ומכאן לתת לנו לעבוד לבד, לפחות התמיכה ההתחלתית הזאת, היסודית.

תודה. עכשיו הגענו לחצבה.

קרוב לשנה בתפקיד. האמת שאני לא תכננתי, אבל כל הסיפור הוא במספרים. ואני איש פיזיקה של הקרקע ומשוואות זרימה זה מה שעשיתי וזה מסתכם בסוף במספרים, 3,5 מיליון לחלק ל-10 מרכזים, לקחת עלות של מנהל חוקר ועוד קצת משרד והוצאות קבועות, זה כל הסיפור.

אבל עכשיו אני אגיד את הדברים שאנחנו עושים בערבה. הערבה, אני מקווה שיפתח לא יקפוץ, אני חושב שהאזור החקלאי המוביל של מדינת ישראל. באמת יצירה יוצאת מהכלל. אבל החקלאות באיזשהו אופן מגיעה, לא להגיד לרוויה, אבל מתקרבת למקום הזה.

והאזור חייב להתפתח בכיוונים אחרים. מה עוד שהחקלאות אמנם בדלת הקדמית אנחנו מייצאים פלפלים והכל נפלא, אבל בדלת האחורית אני אזמין אתכם לסיור ואז תראו את הבעיות שנוצרות שזה בדיוק המקום שהמו"פ האזורי יכול ובעצם מתערב. להזכיר לכם את הפתיח של הדברים שלי.

הנושאים שאנחנו מתעסקים אתם, ואני אשמח גם בעקבות מה שאתה אמרת, מיצוי של צמחי מדבר, כיוון שאחת החוקרות אצלנו היא ביולוגית מולקולרית, מיצוי של צמחי מדבר לצמחים היתרואפויטים או לצמחים של הדברה ובטח בנושא של חקלאות אורגנית.

אני עכשיו מתוקף קרבה שיש לי קצת לעניין, מקדם נושא שיכול להיות מאוד טוב, נושא של ניצול אנרגיה מתחדשות, שמש, רוח וביו-מאסה, אנרגיות שמתאימות, אני מקווה לאג'נדה של מדינת ישראל. ובטח שמתאימות לאזור. מעורבות שלנו בנושא החקלאות זה אל"ף, בתחום של ניצול מים, מחזור מים וניצול יותר נכון ויותר חכם של המים שיש באזור, האקוויפרים המלוחים שנמצאים מתחתנו ומי השיטפונות שאנחנו מנסים להשיב אלינו לפני שהם יזרמו לים המלח.

וגם כמובן נושא של הדברה משולבת על-מנת לעמוד בתקנים של השוק האירופאי והשוק היפני שהיום כל נושא הריסוסים הוא בדמנו. אז אלה הנושאים שאנחנו עובדים ברמת המחקר היישומי. עוד פעם, כשרואים את הרשימה הזאת ויודעים גם את התקציב שלי, אז שואלים איך זה קורה? אז איך זה קורה? זה קורה בזכות שיתופי פעולה ובזכות כל מיני "טרמפים" שאנחנו תופסים ואנשים תופסים עלינו. ואיכשהו אנחנו מצליחים להציג גם את הרשימה הזאת, אבל זה בטח לא מצב בריא או כמו שאני הייתי רוצה שהמו"פ יעבוד.

נושא שני משלים למחקר היישומי, זה הנושא של המדע וקהילה. זה מן הסתם נישה שהיא מאוד חזקה אצלנו. תמיכת המועצה, לצערי ראש המועצה שלנו גם כן, חשבתי על הטריק הזה שהיא תבוא, כי היא מאוד תומכת, אבל היא לא יכלה להגיע היום. המועצה תומכת במינימום הנדרש. למה לא יותר? כי המועצה לא יכולה ביותר.

אבל את המינימום הנדרש בשביל לעמוד בקריטריונים, המועצה נותנת. אבל הנה לקראת סוף 2004 פתאום נתגלה אצלם איזשהו מקור כספי נוסף, העבירו את הכסף ב-no time כמו שאומרים, העמדנו פרוייקט של אנרגיה מתחדשת בבית-הספר התיכון. וכבר התיכון כולו מייצר חשמל, הקמנו שמה מערכת והתלמידים שומרים אנרגיה ויש הרבה פעילות. אבל זה כסף שעזר לנו להעמיד איזה שהיא פעילות.

אנחנו גם מעורבים קצת בנושא של המאבק הפנימי בתוך הערבה, מחצבות הפוספטים בצים, יש חלק שהם בערד, מצד שני מפעלי הפוספטים זה משלם הארנונה מספר אחד, 50 אחוז אם אני מכיר נכון את המספרים. אנחנו מעורבים בנושא של שימור מול פיתוח, ארץ המכתשים, לידינו זה ארץ בראשית או כל הנופים הקדומים שאנחנו רוצים לשמור ולשמר אותם מצד אחד, אבל מצד שני אנחנו רוצים להתפתח ברמת החקלאות.

ומיזמי תיירות, אז כל הנושא של שימור מול פיתוח, זה נושא שהמו"פ העלה לדיון הציבורי וטוב שקרה. מבחינת החזון שלנו הוא ממש מצומצם, אני מוכרח להודות, אנחנו היום ארבעה חוקרים, אחד מהם הוא עולה חדש, עיקר הכסף הוא ממשרד הקליטה. מכיוון שזאת ההצלחה, אנחנו מתכננים לקנות עוד עולה חדש. דובר על זה שעולה חדש לקלוט אצלנו זה אדם עם משפחתו שצריך לעבור לגור באזור.

אני מוכן לבוא.

אתה לא תעמוד בקריטריונים של עולה חדש, לצערי. ויש לנו עוד חוקר תושב המקום שצריכים למצוא את הדרך לפתות אותו לבוא להיות חוקר במו"פ. נקודה אחרונה, כבר אנחנו מתחילים לדבר עליה וזה טוב, יש יזמות שעל פניו נשמעת מאוד גדולה, Bragging the rift , אותו פרוייקט אי אוניברסיטאי שאמור להיות בנק הגנום הגדול ביותר בעולם של כל ייצור חי על פני כדור הארץ, הגנום שלו יהיה מאופסן באיזשהו אי אוניברסיטאי שהכניסה אליו תהיה בפספורט, שיושב באזור הערבה התיכונה, בין ירדן לישראל.

כרגע זה איזשהו מיזם של ישראל עם אוניברסיטת קורנל, אונברסיטת סטנפורט. אני העברתי כבר את המידע הזה למשרד המדע, אני חושב שאנחנו צריכים למצוא דרך שלא ייווצר מצב שאיזה יזמות רצה והמדינה לא יודעת או לא מצליחה להתחבר אליה. אני עוד לא יודע איך המו"פ האזורי ואיך משרד המדע מתחבר, אבל זה נושא שאני מאוד רוצה שנהיה ערים אליו.

אני מאוד מופתעת מדבריך אני חייבת להגיד, משום שרק לפני יומיים כמדומני, ביום חמישי, סיפרתי לך שמשרד המדע מעורב בעניין הזה ואנחנו נחבר אותך פנימה. אז פשוט אני מופתעת מזה שאתה אומר שאתה לא יודע.

אני עדיין לא יודע, כי עוד לא אמרת לי.

אמרתי לך ביום חמישי.

תודה רבה. עכשיו אנחנו באגודת הגליל.

אני אמנם המנהל המדעי של המרכז, אבל אני עם המרכז מאז תחילתו בשנת 1994. כעוזר מחקר, עוד לא קיבלתי אז את הדוקטורט, אבל אחר-כך כחוקר ושוב כחוקר בכיר משנת 1993 שחזרתי.

במו"פ אנחנו מתמקדים, מאז תחילתנו, היה ברור לנו שאנחנו הולכים להתמקד בנושא שהוא מאוד כאוב, גם לאוכלוסייה הערבית ובכלל למגזר הכפרי, המזרחי תיכוני, אמנם הוזכר ככה הנושא של המים, נושא המים בנושא של שפכים, וזכינו להיכנס לנושא הזה בדלת הגדולה שלו.

דרך קודם כל, תמיכה קטנה של משרד המדע. לאחר מכן אנחנו קיבלנו תמיכה גדולה יותר לפרוייקט אזורי, שיתוף פעולה אזורי מצרי-פלסטיני, ואנחנו היינו ועדיין ממשיכים. ומהעבודה הזאת שהיא עבודה במקרו שהיא גם אזורית וגם יישומית, אנחנו בשולי הדברים גם משלבים את הנושאים ה-ננו.

ואחד המחקרים בשולי הפרוייקט הגדול הזה.

ל-ננו צריך הרבה מאוד כסף.

הוא התכוון ל-ננו תקציב.

חשבתי שהוא מרקיע שחקים.

אנחנו מיישמים את הטכנולוגיות מה שאנחנו קוראים להם טכנולוגיות מתאימות לאזורים כפריים מצד אחד. מצד אחד, אנחנו מנסים ללמוד ב-ננו טכנולוגיה את היווצרות המים וגנטיקה של היווצרות מים במערכות כאלו, במערכות מים, וזה אחד המחקרים שהוא ממומן על-ידי משרד המדע. ואחר כך תחרותי.

ומקשרים גם בין הסביבה לבין עוד נושא אחד שהוא גם נושא שבנינו לו תשתית מסוימת שיש לנו גן בוטני שנמצא ליד כפר כנא. תכף אני אדבר קצת על הגן הבוטני בגלל הקהילה ומדע, מדע וקהילה, כי זה מאוד חשוב. אז מקשרים בין שניהם בנושא גג, שהוא מקשר בין סביבה לבין צמחי מרפא, כך אנחנו קוראים לו, את נושא הביו-טכנולוגיה.

זה נושא שצמח בתחילתו במימון שבמבורך על-ידי משרד המדע, יצא מזה גם חברה וסטארט-אפ. קודם כל, סטארט-אפ ואחר כך חברה.

אחד המוצלחים ביותר שיצא בעצם מהמו"פ, זה הועבר לחממות.

בקצרה, הוא עבר לחממה, אחר כך לחברה והשקעה היום בשווי של 20 פלוס אולי יותר גם של מיליון דולר. שזה אחד הדגלים של הביו-טכנולוגיה בישראל, שנקראת אינזומטק. אז היא יצאה מעבודה, והחוקר עצמו שהוא יצא ויצא לחברה הוא חזר עכשיו להתחיל פרוייקטים חדשים.

איך קוראים לחוקר?

ד"ר סבחי בשיה. במעריב היתה כתבה מאלפת על האנזימים לפני חודש. ויש לנו גם חברות אחרות. אבל בקצרה מה שראיתי להגיד, אנחנו הצלחנו לצאת ככה קצת החוצה והצלחנו. ומפתיע אותי שגם אנחנו לא מצליחים כל-כך בפנים, אפילו במחקר התחרותי כמו שאנחנו מצליחים החוצה.

למרות שיחס או התחרות, כאילו כמה זוכים מסך-הכל שאנחנו מגישים, או מסך-הכל אנשים שמגישים, וגם אח הפרוייקטים הלאומיים שיש להם, יש לנו בעצם שני פרוייקטים, גם ב-SDR שאנחנו מקבלים עכשיו, שמה אחוז הזכיה הוא הרבה יותר נמוך ואנחנו מצליחים.

ואם נשווה את זה עם סך-הכל התמיכה של משרד המדע, זה מצחיק. זאת המילה שאני רוצה להגיד, זה מצחיק, ועם כל הרצון הטוב של משרד המדע ועם כל הרצון הטוב והתמיכה ואנחנו מכירים כמה הם תומכים והמנכ"לית בעצמה היא אוהבת אותנו. זה לא מספיק, הם לא יכולים יותר. והבעיה היא כאובה, אנחנו מדברים על מחקרים בקנה מידה גדול, אנחנו מפרסמים גם הרבה.

לא רק עושים מחקר יישומי שהוא בשביל החקלאים, אנחנו אוספים חקלאים, יש לנו ועד של חקלאים עכשיו שבמקום, אתם מדברים על אזורי חקלאות, מקום שהם לא ידעו שיש חקלאות חוץ ממטעי זית באזור סכנין, היום יש לנו, על סמך העבודה שלנו שאנחנו ביצענו, לספק להם מים באיכות יחסית טובה. יש 600 דונמים של פירות, של נקטרינה וכו'.

והחקלאים התארגנו, בהתחלה שכנענו אותם, ב-95, ניסינו לשכנע אותם להשתמש במי קולחים לא רצו, היום הם רבים על מי קולחים. ביקשנו מהם שיעשו ארגון. ועכשיו אנחנו מדברים על שדרוג כל מערכת הטיפול בשפכים בסכנין על-סמך הפרוייקט שלנו. זה פרוייקט בעלות 5 מיליון ש"ח שאנחנו כנראה נתמוך בו מבחינה הנדסית-טכנולוגית.

וכבר יש קבלה עקרונית ממנהלת הביוב הארצי לפרוייקט שלנו ולהצעת התכנון הראשי. זאת אומרת, מצד אחד אנחנו רואים יישום ורואים עבודות שהם ב-ננו. אנחנו עושים עבודות על קיבוע בקטריות בתוך מיקרוג'לים כדי שישפרו את פעילות הניטרפיקציה, סתם דוגמה, ככה שאנחנו מנסים לשלב בין זה לזה. ולזה צריך כח-אדם שהוא מתאים, הולמים, כמו שהטכנולוגיות שלנו הולמות. וכח-אדם שהוא צריך לעבוד בשקט תעשייתי, שאין לנו.

זה ברור.

זהו, זה לא ברור. אבל מצד אחד אני קורא שבפרוטוקול של שנה קודמת, שבאותה ישיבה, נזרק הנושא של ות"ת. שאולי ועדת המדע תוכל לעשות ולקדם את הנושא. לצערי או למיטב ידיעתי, לא נשא דבר בזה. והדבר לא התקדם הלאה. כך שמסופק חלקי משרות, לא משרות, חלקי משרות לחוקרים. אפשר להגיע הלאה, ואז אפשר לסגור קצת את הפער בינינו לבין המודל של מיג"ל. שכולנו חותרים להגיע למה שעשה.

עוד מעט נגיע למיג"ל ואז נשמע.

זאת אומרת, זאת הדרישה העיקרית שלי. ואת התרומה ואת החשיבות של המו"פ כולם הזכירו. אני רק רוצה להחזיר ולהגיד בקהילה מה אנחנו עושים. יש לנו את הגן הבוטני שהוא משתרע על שלושה דונמים.

מה שאתה אומר באמת מעניין ומאלף, אפילו אם אתה יכול לקצר, כי אנחנו צריכים לסיים את הישיבה עוד מעט.

אני אזרוק רק מספרים כי זה חשוב מספרים, גם כמו כסף. אנחנו מדברים על עשרת אלפים סטודנטים ומבקרים שנכנסים בשנה לגן הבוטני שלנו. אנחנו מדברים על סטודנטים לפרוייקטי גמר.

אתה הפסדת חבר-הכנסת מרגי, נאמרו פה דברים מאוד מענינים, הפסדת.

אבל ילדי ישראל הרוויחו בוועדת זכויות הילד דברים אחרים, ילדים בסיכון.

ואני מדבר על שיתוף פעולה עם מכללה לגבי פרוייקטים של הנדסאים בפרדיגמה של סטודנטים בתיכון, איקו-טופ, איזו-טופ וכו', אני מאוד על מאות ועשרות ואלפים, מאות ואלפים, אפילו בסכנין מבקרים כל שנה. שזה פרוייקטים שאנחנו לוקחים בהם יד או מנהלים אפילו אותם.

ומצד אחר, אנחנו חוששים על מה שקורה מחר, אם בכלל יהיה לנו משכורת או נוכל לגייס חוקר. בחזון שלנו, החזון שלנו הוא מאוד גדול, אבל קשה לנו, לא רואים כל-כך תקווה קרובה שאנחנו נוכל להגיע אליו. אחד הדברים למשל לגייס חוקרת בכירה. זה אחד הדברים שאנחנו שמנו בתכנית שלנו לשנה הבאה, לגייס חוקרת.

אבל לגייס חוקרת, כי אין חוקרת גם אצלנו וגם במו"פ המשולש, ואני חושב שבהרבה מו"פ וגם באוניברסיטאות גם יש בעיה של חוקרות ונשים במדע. אנחנו היום חמישה חוקרים, 10 חוקרים בסך-הכל, אבל מי שמסתכל מהעבודה במו"פ אזורי, אגודת הגליל זה חמישה חוקרים. אנחנו מנסים לראות את השישית, חוקרת בכלל, לא רק ללמד נשים ולתמוך, אנחנו גם עושים את זה, רוצים לראות חוקרת בכירה שתוביל מחקרים עם פרסומים מדעיים ותגייס כספים.

תראו לאיזה הצלחה תגיעו כשתהיה חוקרת.

ההצלחה הזאת, כדי לגייס חוקרת, זה תלוי בתקציב מה שנקרא התקציב השוטף שאנחנו מקבלים ממשרד המדע והתקציב המיועד מהממשלה שהם יגדילו גם את המכסה בתקציב השוטף, אז אנחנו נוכל לגייס, לא רק חוקרת אחת, אלא יותר מחוקרת אחת.

אולי גבירתי היושבת-ראש, את יכולה לצאת מפה עם קריאה לשר הפנים הנכנס שיורה למועצות להגדיל את התקציבים המיועדים למו"פ האזוריים. ובכך אני חושבת שכל הגופים כאן, אני חושבת שהם יוכלו בקלות יתירה.

אבל מצד שני גם בקריטריונים, כי סך-הכל אני מבינה שברוב הרשויות פה עומדים בקריטריונים ונותנים את ה10- אחוז, אז לבוא להגיד להם להגדיל שאין דרישה.

כסף אמיתי, מה שקורה זה שהם נותנים שווי כסף. בשווי כסף שתי פקידות או שני פקידים זה כאילו.

זה לא. זה צריך באמת כסף.

הם צריכים כסף, הם לא צריכים פקידים.

אז זה צריך לעשות שינוי גם בקריטריונים שזה לא יהיה שווי כסף. זה מלכתחילה, זה נוצר לפי זה, ברגע שאת נותנת למישהו אפשרות אז הוא משתמש בה. אז צריך לשנות את הקריטריונים מעבר מלהגדיל, צריך בקריטריונים שזה יהיה כסף שהמרכז עצמו ישתמש בכסף כמו שהוא זה, ולא אם לא צריך מזכירה - אז לא תהיה לו מזכירה.

אם רשות מקומית מרשה לעצמה להעביר בתקציב תמיכות מיליון וחצי לקבוצת כדורגל של אותה עיר, תאמיני לי שהיא יכולה להרשות לעצמה.

כן, אבל קודם כל שיהיה את הקריטריונים.

ואני לא נגד הספורט ולא נגד הכדורגל.

חבריי, אני צריכה לצאת ונשארו לנו עוד שני מרכזים, מרכז מדבריות החוף שאני אתן לו לדבר ואחר-כך אנחנו נשאיר לאחרונים את המרכז הגדול שגם יסביר את השוני שלו, את מיג"ל.

וגם חברי-הכנסת, חבר-הכנסת זחאלקה פעיל מרכזי בוועדה וחבר-הכנסת מרגי, אם תוכל להחליף אותי שאני אצא. ואנחנו באמת נסכם, סך הכל בדברים שהיו מלכתחילה, כמובן שלהגדיל את התקציב שמשרד המדע יוכל לתקצב יותר. אבל גם אני מבקשת לשנות את הקריטריונים כך שיהיה אפשר על מה לבקש. אי אפשר לבקש ממשרד הפנים משהו שהוא לא יכול לעמוד בזה. תודה.

החלפת יושב-ראש לישיבה - היו"ר יעקב מרגי

אנחנו המרכז הותיק ביותר, אני כבר פעיל בו 17 שנה לפי החשבון שלי. המרכז מסונף לאוניברסיטת בן-גוריון. וכמרכז ותיק בעצם נדמה לי שאנחנו יצרנו את התשתית הלוגיסטית איך בנוי מרכז. והמרכז שלנו הוא התבסס על מסקנות של ועדה שהקים אחד השר הראשונים, אני אפילו לא זוכר מי זה היה, אבל שכללה את יהודית בירק, אתם בטח מכירים את דוח בירק. כללה את עמוס ריצ'ומנד ואת יעקב גדיש, אני מקווה שהוא בריא ואתנו.

הוא נפטר.

כי הוא בהחלט תרם תרומה נכבדה. ואחת המסקנות, ההמלצות של הוועדה היתה שהמו"פ יהיה בנוי לא על חוקרים בתקן, אלא על צוותי מחקר. זה מה שאנחנו עשינו. הדבר השני שהמו"פ ידאג במהלך השנים, תוך חמש או קצת יותר שנים, שעיקר מקורות הפרנסה שלו, עיקר מקורות ההכנסה יהיו ממקורות עצמיים. זאת אומרת, יפתח פיתוחים עצמיים מתוכו ויבנה את הפעילות שלו על תמלוגים מהחברות התעשיות.

אנחנו ככה נהגנו, אנחנו בנויים היום כעמותה שחברים בה פרופסורים מאוניברסיטת בן-גוריון ואנשי גוש-קטיף. אנחנו יושבים בגוש קטיף בנווה דקלים למי שלא קלט את זה. ובין הפיתוחים שלנו, אני חושב שאין כאן אחד שלא מכיר את הדברים האלה, זה ירקות עלים ללא חרקים והירקות הקצוצים שאנחנו משווקים.

היתה פה שאלה, כמה משפחות מתפרנסות מזה - מאתנו מתפרנסות 1,300 משפחות. היקף השיווק שלנו, זה לא מספר שאני שלפתי, אלא זה מספר שהכנתי אותו, היקף השיווק שלנו מגיע לבין 200 ל300- מיליון ש"ח בשנה. אני מתכוון בתחום הספציפי הזה.

זאת אומרת, יש לנו קבלות מאוד ברורות ובאמת החברות מתמלגות אותנו. ואנחנו מתפרנסים כחלק ניכר, מה שאני קורא בתקציבי, כשאני מגיש תקציב למשרד המדע, אנחנו חלק ניכר למעשה 70 אחוז מהתקצוב שלנו בא מתמלוגים מהחברות שאתם אנחנו עובדים. 30 אחוז בערך זה משרד המדע והמועצה. המועצה משלימה תמיד 30 אחוז לסכומים שנותן משרד המדע, לא לתקציב הכולל.

אנחנו בנויים משלוש מחלקות. המחלקה הראשונה זה מחלקת המחקר שלנו, המחלקה השניה זה מחלקת פיתוח שעסקה בפיתוח של טכנולוגיות חקלאיות בעיקר, נגיד מערכת מיוחדת לזיהוי מחלות צמחים, מיקרוסקופי הממוחשבת. כל הנושא של הירקות ללא חרקים, את הירקות הקצוצים. ועוד שינוע של ירקות שגם זה נכנס.

היום מחלקת הפיתוח עוסקת בעיקר בפיתוח של תפריטים לבדיקות מעבדה. אנחנו הקמנו חברת מעבדות. העמותה הקימה חברת מעבדות שהיא 99 אחוז מהנכס שייך לחברת המעבדות, למרכז קטיף. והחברה הזו עברה תהליכים של הסמכה של הרשות להסמכת מעבדות, שזה הישג אני חושב שאין באוניברסיטאות דבר כזה.

כולל גם הכרה של משרד החקלאות, זה מאפשר לאגרקסו למשל להעביר אלינו וזה נעשה. אנחנו מקבלים בדיקות של איכות המוצר החקלאי מקרית שמונה עד אילות. אנחנו צריכים למצוא דרך לאסוף אותם.

כמה מעבדות כאלו יש בארץ.

יש לנו עוד שתי מתחרות. אחת מהמתחרות מעבירה אלינו את הבדיקות שלה.

כבר אין שלושה.

זה איזה שהיא קומבינציה בינינו, אבל אנחנו מבצעים עבורה את הכל.

כמו קומבינה ולא קומבינציה.

טוב, קומבינה. המעבדות האחרות זה בקטופין והמינמה. אבל המעבדה הזו היא מקור הכנסה רציני מאוד. גם הרשות הפלשתינאית מעבירה אלינו בדיקות. זאת אומרת, זה יוצא מקרני וחוזר דרך כיסופים אלינו. כדי לקדם את הנושא אנחנו מוכרחים להכין תפריטים. דרך אגב, אחד המדענים שעובדים אתנו בהתנדבות, בסיוע של ארזי, ממיג"ל, שמגיע אלינו לפחות פעם בשבוע. זה בסדר מבחינתך?

כן.

והוא עוסק בפיתוח התפריטים, קיבל דוקטורט. עוסק בפיתוח תפריטים לבדיקות נוספות. ויש לנו צוות מעבדה שבודקת את זה, עם ההכנסות שלה שהן כמובן תמיכה רצינית. נדמה לי שלמקדמה זה טוב. תוצאות המחקרים שלנו, הכל מוגש בספרי החשבונות.

אני הייתי ב-90 אחוז, אם אני מחלק את המאזן התקציבי שלנו, ב-90 הצלחנו בזה, 10 אחוז מהתקציב הכולל זה התקציב של המועצה האזורית. ו-30 אחוז מהתקציב הכולל זה ממשרד המדע. אז 70 אחוז הצלחנו.

רגע היתה כאן שאלה, אדוני היושב-הראש, חבר-הכנסת מרגי, איך הגעת ל-150? לא הגעת לזה.

לא, תמיד האחוזים הם מתוך ההפרש.

לא הגעת לזה, אבל אם אנחנו מקבלים מענקים תחרותיים, ואני פה אכניס גם הערה למנכ"לית, עם כל הכבוד ואנחנו נהנים לעבוד עם הצוות של משרד המדע, אנחנו לא מקבלים תקציבים של משרד המדע מכל מיני שיקולים. אבל אנחנו מקבלים הרבה מאוד כסף מתקציבי חוץ. שזה בעצם מחזיק את החלק של המחקר.

זה בארט, יש לנו תקציב בארט שהסתיים השנה, זה הקרן הלאומית ישראל-ארצות-הברית. יש לנו קרן גרמנית בשם גלול שאנחנו שותפים לה. אנחנו זה אורי ואני שותפים בה. שהיא בהיקף של 7 מיליון דולר, אני חושב, לשלוש שנים, או מיליון וחצי דולר לשנה. שחלק מזה אנחנו הנהנים. זה פרוייקט גדול.

קיבלנו עכשיו לאחרונה לפני שלושה חודשים מהקהילה האירופית 680 אלף אירו. ועכשיו אנחנו קרובים מאוד לקבל, אני לא יודע איפה זה עומד מבחינת המדען הראשי, עוד מענק לחקלאות אורגנית שזה אחד מהפיתוחים שאנחנו עובדים עליו, מהמדען הראשי.

עכשיו באתי מהוועדה לזכויות הילד, אחד מפקידות הסעד היא אמרה: "תראה, זה יוצא ככה אבסורד, מחלקות רווחה שיש להם כסף, זכאיות לעוד כסף". אלה שאין להם כסף לא זכאיות. אז זה יוצא ככה.

בכל זאת אני רוצה להגיב. קודם לא הייתי צריכה להגיב אבל עכשיו אני אגיב. שני דברים. דבר ראשון, אני חושבת שהמו"פ הזה מייצר את מה שבעצם מתכוון משרד המדע וזה שינוי בהשפעה על הסביבה שלו ואכן זה מה שהוא עושה. ואם בזה אנחנו עושים, דיינו. אבל, נאמר שהוא לא קיבל ממשרד המדע, אתה יודע, זה כמעט נכון, זה תלוי בפרשנות, מוכר או קונה.

לא, מחקרים תחרותיים.

ובמחקרים תחרותיים אמרתי, מוכר או קונה, הגיש, אבל לא עמד בתנאי הסף. ומי שלא עמד בתנאי הסף, כמו בכל מכרז, לא יכול לקבל גם אם חרג בשקל. אלה הם תנאי הסף ותנאי הסף הם ידועים וברורים לכולם. לכן, אכן לא קיבל. אילו היה עומד בתנאי הסף, מן הסתם היה נבחן כמו כולם, היה מקבל.

למשרד המדע כשאתה מגיש בקשות, אתה צריך לדעת שיבחנו אותך כמו במיקרוסקופ.

אבל כבודו, כמו בכל מכרז.

נתתי לך קומפלימנט.

תודה.

אני בהחלט לא רוצה להיכנס כאן להתנגחות. יש לי עוד הערה.

אבל אחרונה, כדי שנעבוד.

מרכז המו"פ פועלים באזורים בין 60 ל-80 אחוז מהאוכלוסייה שלנו עוסקת בחקלאות. אתם שמעתם את אריק, ואנחנו נשמע את מיג"ל, אתם שמעתם האחרים. התקציבים שמוקדשים לחקלאות ממשרד המדע, נעים בין 10 ל-15 אחוז. זאת אומרת, קיימת דיספרופורציה בין אחוז האנשים שעוסקים בחקלאות באזורי המו"פ האזורי, לבין ההקצבה שהמשרד מעביר במחקרים התחרותיים לאותם המו"פ. אז כדאי לשים לב ולשנות את הפרופורציה.

טוב, יש מי שיחלקו עליך.

אני רוצה להגיד שני משפטים בהקשר הכללי. השבוע התפרסם מאמר של צבי ינאי ב-Yent והוא מציג בו תוצאות של מחקרים שהתבצעו בסטנפורד ובאוניברסיטת תל-אביב. שמצביעים על כך שהתשתית הטכנולוגיות והמחקר והפיתוח הם הגורם המרכזי בצמיחה הכלכלית של מדינות ומודדים בה הכנסה ונפש.

באותו מאמר התפרסם תוצאות של מחקר נוסף שנערך ב-53 מדינות במשך 25 שנה. שהראה שהתשואה להשקעה במו"פ היא גדולה פי שבע מהתשואה להשקעה במבנים ובציוד. אבל אני חושב שהממצאים האלה, הם יכולים להעיד באופן מאוד מאוד חד את הפער שהולך וגדל בפער הכלכלי והחברתי בין הפריפריה לבין המרכז.

אם אנחנו נבחן איפה תעשיית ההיי-טק ממוקמת, אז נמצא אותם בפארקי המדעי, ברחובות, בקרית עתידים בתל-אביב, בפארק המדע בהרצליה, בנס-ציונה.

ובגבול הדרומי של מדינת ישראל, קרית גת.

ואם אנחנו נבחר את מבנה התעסוקה בפריפריה, אז אנחנו נגלה שהחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה שעודד השקעה מסיבית במבנים ובציוד, גרם לכך שהתפתחה תעשייה שהמאפיינים שלה זה תעשייה לעובדים בלתי מקצועיים בשכר מינימום.

ואני חושב שהתכנית הזאת של המו"פ האזוריים היא יכולה, אם היו מקצים לה את המשאבים הנכונים, בדיוק להפוך את הכיוון. ואני חושב שמיג"ל היא דוגמה טובה איך באמת תשתית מדעית וטכנולוגית שהיא ממוקמת בפריפריה, יכולה להשפיע על האזור שבו היא פועלת.

מיג"ל הוא מכון מחקר שפועל בתחום מדעי החיים והוא מעסיק היום 140 עובדים, כולם תושבי הגליל. 32 חוקרים בעלי תואר דוקטור, יש לנו היום 45 מסטרנטים ודוקטורנטים של המוסדות להשכלה גבוהה שעושים את התואר שלהם במעבדות במיג"ל.

ואני יכול להגיד שמבחינת התצורה או התרומה לאזור, זה דבר שבכלל אין לו שום דבר שיכול להשתוות לו. המכללה האקדמית בתל-חי, מיג"ל מהווה מרכיב מאוד מרכזי בהתפתחות שלה כמכללה אקדמית היא מכללה אקדמית עצמאית, שליש מהסטודנטים הם סטודנטים למדעי החיים, 600 מתוך 1,800. כאשר כל תחום מדעי החיים הוא מתבסס על התשתית שקיימת במיג"ל.

חוקרים שלנו הם המרצים, המסטרנטים והדוקטורנטים הם עוזרי ההוראה, מתרגלים במעבדה, הסטודנטים מהמכללה באים אלינו ועושים את פרוייקטי הגמר שלהם. וזה מתבצע ביחסי גומלין מאוד הדוקים. יש היום 14 חברות שהוקמו ופועלים בקרית שמונה, כולם חברות הזנק בתחום של מדעי החיים, על בסיס טכנולוגיות, ידע ועל תוצאות המחקרים שלנו.

הזכירו פה חקלאות, אני חושב שהתרומה של מיג"ל לחקלאות באזור היא עצומה. יש ענפים שלמים שהתפתחו. אני יכול לתת דוגמה ממש לפטריות המאכל שגדל בגליל ההררי, היום מגדלים 4,000 טון פטריות, ענף שהוא היי-טק לכל דבר, הוא מבוצע בחדרים מבוקרים ונשלטים לחלוטין על-ידי מחשב. הוא עתיר ידע, הוא לא תלוי במים והוא לא תלוי בקרקע. והוא צמח למעשה מהמבחנה לענף שהוא בגודל כפי שהוא.

יש בבלוק על-ידינו חממה טכנולוגית שהיום הופרטה ומי שנכנס כמשקיעים זה גורמים מאוד נחשבים במגזר הפרטי וחברת טבע וקרנות הון סיכון, ומוריס כאן. והחממה הזאת היום יש בה 15 פרוייקטים, אני חושב שהיא נחשבת לחממה בתחום מדעי החיים, היא ממש אבן שואבת לפרוייקטים מהאקדמיה. וגם פה החממה הזאת צמחה, כפועל יוצא של שיתוף הפעולה של יחסי הגומלין שלה עם המכללה ועם מיג"ל.

אני חושב, הזכירו את זה כולם, כולם מקנאים, אני רוצה להגיד לכם שלשלם 140 משכורות, זה לא פחות קשה מאשר לשלם.

אבל כשמצליחים, זה סיפוק.

הלוואי וכל המו"פ יהיו להם צרות כאלה.

כן, אני מקווה מאוד שאנחנו נמשיך ונצמח ואני מקווה מאוד שמו"פ אחרים ימשיכו ויצמחו.

טוב באמת הישיבה התארכה קצת, אנחנו לא רגילים לישיבות של שעתיים כמעט, אנחנו ישיבה הכי ארוכה שהייתי בה היתה שעה וחצי. לכן אני אהיה תמציתי ותכליתי בדברים שלי.

קודם כל, יש הצדקה גם כלכלית, גם מדעית, גם סביבתית, מכל בחינה שהיא שלהגדיל את התקציב המו"פ ולראות את התרומה שלהם. אחת הבעיות שאין ראיה כלל מערכתית. נותנים, זורקים את התקציב למשרד המדע ומשרד המדע מחלק אותו.

כלומר, גם המשרדים האחרים וגם כאילו מי שאחראי על השלטון, לא רואה את התמונה הכוללת. כי המו"פ לא מתעסקים רק במדע הטהור, יש כאן השלכות על החברה, על החינוך, על החקלאות, על הסביבה, על הרבה דברים. ולכן לדעתי צריך באיזה שהיא צורה גם, אני מבקש גם ממשרד המדע שיוודא טוב, יכול להיות שאחת התוצאות החיוביות ייצאו מזה שמשרד המדע הוא אצל ראש-הממשלה ומשרד ראש-הממשלה שיוכל לראות תמונה כוללת של מקומם ותרומתם של המו"פ.

דבר שני, אי אפשר, כלומר בצד הגדרת התקציב השוטף והתחרותי שאנחנו חייבים להילחם עליו גם חברי-הכנסת בתוך זה, ואני קורא גם לסיעת ש"ס כאן ולסיעות אחרות לפעול גם בנושא הזה. אנחנו מגויסים לנושא הזה. דבר שלישי, זה לנסות לשכנע גורמים אחרים להשקיע במו"פ.

גורמים אחרים זה אומר, בכל משרד יש את התכניות המדע שלו, משרד הבריאות, משרד החקלאות, משרד המסחר והתעשיה, כל המשרדים. ואני חושב שצריך יתר מעורבות של המשרדים האלה, אני יכול להביא עשרות דוגמאות איך אפשר לנצל את המבנה הקיים של המו"פ בשביל זה, אפילו יותר חסכוני מבחינה תקציבית.

שלנצל את המו"פ בשביל לקיים מחקרים וזה יעזור כמובן לפיתוח המו"פ ולקבל את התוצאות. בעניין חינוך מדעי - כלומר זה שבתי-ספר באים למו"פ ולומדים מדע שזה כלל אזורי, אז זה יכול, איך אומרים, גם לתרום לפיתוח החינוך המדעי-טכנולוגי ומדעים אחרים, ואני חושב שאת הדבר הזה צריך לנסות ולהכניס להשגות שלנו על דוח דברת כשהמו"פ יהיו חלק אינטגרלי, כלומר מקושרים למערכת החינוך.

עכשיו נושא תכליתי במגזר הערבי, אני חושב שיש בעיות מיוחדות. אחת הבעיות המיוחדות שיש במגזר הערבי זה, קודם כל זה מגזר שהוא לא נחקר מספיק. כלומר, לעשות מחקרים על נישואי קרובים ומחלות מיוחדות וכל מידי דברים, הוא לא נחקר הנושא הזה מבחינת בריאות ציבור בצורה מספקת. ואני חושב שמחקרים כאלה יכולים לחסוך המון בסופו של יום למערכת הבריאות.

לכן צריך להשקיע בו יותר. דבר שני, האקדמאים הערביים יש בעיה בקליטה באוניברסיטאות, בעיה גם מבנית שאתה בא אחרון נחשב, יש לנו יותר ויותר דוקטורנטים או דוקטורים בעלי תואר דוקטור ובעלי תואר PHD. באמריקה יש יותר מ-300 בעלי תואר דוקטור שאני ראיתי את העבודות שלהם ואני רואה מה קורה.

כלומר, אני למדתי בבית-ספר לרוקחות, היינו עשרה דוקטורנטים, כולם נסעו לאמריקה חוץ ממני, ואני אומר לכם, הטובים ביותר נשארו שם. נקלטו, לקחו אותם חברות התרופות הכי טובות בארצות-הברית, מקבלים הון עתק, תנאים מפליגים. וחלקם עשו המצאות אדירות. אחד מהם עובד עכשיו על חיסון בשלבים מאוד מתפתחים. וזה יהיה מהפכה, כלומר, ברמה בינלאומית.

עכשיו אני אומר להם, "בואו תחזרו לארץ, יש מו"פ כמו שמה", השאלה הראשונה ששואלים אותי: "אבל כמה שנים יש לי לחקור עוד שמה, אני רוצה לחזור, אני מוכן, אבל כמה שנים, לשנתיים, שלוש, מה אתה מבטיח לי". זה בעיה לשכנע אנשים לבוא. ועכשיו יש יותר ויותר אנשים לומדים לתואר שני ותואר שלישי, ערבים. דרך אגב, אחת הבעיות שלומדים יותר ואחת הסיבות זה שאין תעסוקה. כלומר, מי שגומר ב.א. רוקח אז אין עבודה ברוקחות אז הוא עושה עוד מאסטר.

ובאוניברסיטאות אין מספיק תכניות בשביל לקלוט אקדמאים ערביים או בעלי תואר דוקטור ומרצים. והמו"פ קולטים ומוכנים לקלוט ויש כח-אדם מעולה, מצוין. כלומר, לא חסר. בגלל שהטובים לא הולכים לאקדמיה ולהיי-טק אז נשארים. אנחנו תקועים עם אנשים טובים שהמו"פ באזורים שלנו יכולים לקבל כח עבודה מאוד מאוד איכותי, לא סתם כח-עבודה.

בנושא נשים - אני חושב שהיום המצב, רק הערכה, היות ואין עיתונאים פה, אני הגשתי תכנית להגברת תעסוקה של נשים ערביות בכלל. אני יושב עם אגף התקציבים באוצר השבוע ועם שר האוצר. ואחד הסעיפים בהצעה שלי, יש לי הצעה מפורטת, מסודרת, זה קליטת אקדמאיות.

ואני חושב שאחת הדרכים לסייע למו"פ ואני מקווה שישאלו אותי איך אפשר לסייע למו"פ - אמרתי, צריך ללכת לחמש דלתות, לא לדלת אחת. אם אתה הולך לדלת אחת, אנחנו נשארים תקועים עם הסעיף של הגדלת התקציב השוטף והתחרותי, אפילו אם נשיג משהו, זה לא יעשה את השינוי.

לכן צריך למשל עכשיו לעידוד תעסוקת נשים להיכנס דרך הזה, להכניס חוקרות שחלקן ממומנות על-ידי האוצר. כאילו המוסד שיקלוט נשים יקבל יותר כסף. ואנחנו מבחינת חברה זה חשוב לנו מאוד ובכלל זה חשוב. זה אחת הדרכים שאני הולך להילחם עליה באופן אישי ואני מקווה שאני אקבל תמיכה גם מהאחרים בנושא הזה.

בקיצור אני חושב שהתרומה של המו"פ היא גדולה, היא עדיין לא מורגשת. חושבים מו"פ, חושבים משרד מדע ומחקר מדעי פה ושם אזורי, אני חושב שתרומתם צריכה בצורה זו או אחרת, אני חושב שצריכים להתארגן ולהציב את התרומות, כמובן י ש תחרות בין המו"פ, אבל לראות הן מהנושאים שאנחנו מטפלים, הן מהתוצאות האפשריות, לשכנע את האוצר בסופו של יום שיש כאן כדאיות להשקיע במו"פ האלה.

ואני חושב שזה מה שצריך לעשות בתקופה הקצרה. אי אפשר שכל חוקר במו"פ הוא כל שנה לא יודע מה יקרה אתו בשנה הבאה. זה יוצר חוסר ביטחון, זה יבריח מוחות וזה יכול יהיה להביא לקמילה של המו"פ. צריך למצוא דרכים שבכל מו"פ לפחות יהיו מספר חוקרים שהם הבסיס של המו"פ כמו שבכל מוסד אחר בארץ. יש מוסדות שמחזיקים סטודנט, נגיד סמינרים וכל אלה.

אני חושב שצריך למצוא דרך בשביל שיינתן, אם זה דרך ות"ת, אם זה דרך, אני לא יודע, משרד המדע או משרד אחר, אבל בקיצור צריך למצוא דרך שיהיה גרעין ויתווספו אליו, אני מסכים, אי אפשר, המו"פ לא יכול להפוך בין יום ולילה, לא כולם יוכלו להפוך למיג"ל בטווח הנראה לעין. אבל לפחות שמו"פ המשולש ומו"פ מכתש רמון, אני לא רוצה לדבר על השטחים הכבושים שזה סיפור אחר, אני מקווה שכל המדענים שם ימצאו מקום בתוך גבולות הקו הירוק, זה סיפור אחר.

אבל שלפחות יהיה להם גרעין של שלושה-ארבעה-חמישה, יתפתח לפי התנאים, ויתווספו אליהם חוקרים במשרה חלקית שיהיו חלק מקבוצות המחקר שדובר עליהם כאן. תודה רבה.

יישר כח. לפני דברי הסיכום, אני יכול רק להצטרף לחשיבות. אני בא מעברי הרחוק, יש כמה תחנות, את יודעת, של הכנסת, הייתי איש כספים של מקור מחקר ענק, זה הקריה למחקר גרעיני. וכשהייתי במערכת הכספים, נתנו מלגות מחקר, רק לומר את הענפים הנלווים לכל מה שקורה שמה במחקר ובפיתוח שיש שם.

ואני רוצה להצטרף למה שאמר מר יעקב ארזי, אני לא רוצה לחשוב איך היה נראה הנגב, איך היתה נראית באר-שבע ללא קריות המחקר, ללא האוניברסיטה. אז אני יכול לומר, לא רוצה לחשוב איך היה כל האזור בלי הקריה למחקר גרעיני, בלי האוניברסיטה, בלי המכללות, בלי מכוני המחקר של האוניברסיטה. ואני מצטרף ואומר, אין ספק שהמחקר והפיתוח מהווה את הקטר המניע את כלכלת המדינה.

אני לא רוצה לחשוב ולא אומר שהממשלה או המנהיגים או מעצבי המדיניות הכלכלית לא יודעים את זה וזה לא עומד. הם עומדים מעל כל במה ומקדישים שזו התורה שבחרה אותם, אבל אני מקווה שזה סוף סוף יבוא לידי מעשה ותקציבי המו"פ יוגדלו.

אני סתם שואל ויכול להיות שאני לא צריך לענות, יכול להיות שבאמת עושים, התקציב שאנחנו מדברים על מרכזי המו"פ פה רואים שהתרומה היא די גדולה ודי חשובה. אני מאמין שגם הגופים שמתעסקים במחקר ופיתוח, אוניברסיטאות, בתי-חולים, ופה אתם מדברים על מדעי החיים הרוב, אבל מכוני המחקר כמו הקריה למחקר גרעיני ועוד הרבה, מכון ויצמן.

צריך למצוא איזה קשר של שיתוף פעולה של שיתוף אינטרסים, כי אני חושב ואני אומר את זה בתוך הישיבה, כי אני חושב שעצם האמצעים הדלים, כי גם הם מתמודדים במצוקות שלהם. אבל אני חושב שצריך להיות איזה קשר כלשהו. בנוסף, כמו שאמר חבר-הכנסת זחאלקה, צריך להיכנס מחמש דלתות ולא מדלת אחת.

ברוב המו"פ על כל שקל שמשרד המדע משקיע, המו"פ מגייסים, חלקם יש כאלה שפי עשר, יש כאלה של פי שש.

פי ארבע.

וזה הישג, גם פי ארבע זה דבר יפה. רבותיי, אני רוצה לסכם ולהכתיב לפרוטוקול דברי סיכום.

אני רוצה להודות לכל מי שעוסק במלאכה באמצעים הדלים האלה. לכן אני חושב שזה מוציא יש מאין. בסכומים כאלה זה מוציא יש מאין.

זה המדע.

נכון, זה המדע. לא, אומרים שהפוליטיקה זה להפוך את האי אפשר לאפשר, "מדעי האפשר". אני רוצה למנף את זה, ולומר באמת עושים יש מאין ותבוא עליכם הברכה. הוועדה באמת קוראת לשר האוצר לתגבר את תקציב משרד המדע.

הוועדה קוראת לשר האוצר לתגבר את תקציב משרד המדע בכלל ועל-ידי כך ודאי המו"פ, אני מקווה שהמו"פ ייהנו מזה כבר. הוועדה קוראת לשר הפנים להתקין תקנות, אם צריך תקנות בכלל, שחלקה של הרשות המקומית למרכזי המו"פ יגדל ויהיה מעבר ל-10 אחוז. בלי שום קשר, אני חושב שראשי הרשויות שאין בתחומה מו"פ ונהנים בעקיפין מהמחקרים האזוריים, אני חושב שצריך למצוא דרך איך לחייב אותם לתמוך גם במרכזים האלה.

כמו כן, לקרוא שוב לראשי הרשויות, כי שמה הנתח הוא קטן, ואנחנו כולנו יודעים איך השלטון המקומי עובד וכשמדברים בסכומים קטנים, אומנות האפשר, לא מדע, סליחה לא אמרו מדע, אומנות. הפוליטיקה זה אומנות האפשר. ולכן אני אומר, באמת ראשי הרשויות, הוועדה קוראת מפה לראש הרשויות להסתכל.

אם כל הרשויות ישלמו, אז באמת מתפזר. הבעיה שרשות עשתה מתוך 20, רק שתי רשויות משלמות.

נגענו בנקודה ואני רוצה לומר נקודה אחרת. הרי כולנו יודעים איך הרשויות מתנהלות ויש ועדות תמיכות לחלק מהרשויות המקומיות, וכל מי שדוחף שמה, מקבל יותר. זה אפילו הקריטריונים, הבנת למה התכוונתי? לכן אני קורא מכאן לראשי הרשויות באמת לתת חשיבות לשדרג את מעמד המו"פ בתקציבי, הן התמיכות, בתקציבי העירייה, בתקציבי המו"פ. אם ישנם בתוך ספר התקציב של העירייה ואני מקווה שבישיבה הבאה, בסקירה, נראו סכומים יותר מ-4 ספרות באלפי ש"ח, קדימה.

תודה רבה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 14:15