כנסת פתוחה

שימוש בגז טבעי בתחנת רדינג

5
ועדת משנה לנושא מפגעי איכות סביבה
12.1.2005
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 38
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הפנים ואיכות הסביבה) לנושא מפגעי איכות הסביבה
יום רביעי ב' בשבט התשס"ה ( 12.1.2005) שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם: שימוש בגז טבעי בתחנת רדינג

חברי הוועדה: לאה נס – היו"ר

זוהר לביא – סגן מנהל אגף תכנון, פיתוח וטכנולוגיה, חברת
החשמל
שולי נזר – ראש אגף איכות אויר – משרד לאיכות הסביבה
מוטי שחר – לשכה משפטית משרד האוצר
רועי מימרן – חיים וסביבה
אריה ונגר – אדם טבע ודין
עו"ד עמנואל וייזר – עמותת אויר לנשימה
פאר ויסנר – סגן ראש עיריית תל אביב
שגית פורת – חיים וסביבה

יפה שפירא

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את הישיבה היום בנושא של מעבר לשימוש בגז טבעי בתחנת הכוח רדינג. הנושא הזה עולה היום לדיון בגלל העיכוב המתמשך של כבר יותר מעשור בשימוש בגז טבעי בתחנת הכוח רדינג בתל אביב. הנושא שלנו הוא מאוד מאוד רציני כי מדובר פה באמת בעניין של חיים ומוות. העיר תל אביב שזכתה לתואר המפוקפק של העיר המזוהמת ביותר באירופה, מדו"ח שהכין אדם טבע ודין, אנחנו מתבשרים שבסביבות אלף חמש מאות איש בשנה מתים מזיהום אויר, חמישית מילדי תל אביב סובלים ממחלות וסימפטומים נשימתיים, גם נזק כלכלי של מעל שבעים ושבעה מליון דולר בשנה בשל ההוצאות לטיפול באותם חולים, ותחנת הכוח רדינג אחראית לכעשרים וחמישה אחוז, רבע מהזיהום שיש באיזור.

משנת 93' ישנו צו אישי של משרד איכות הסביבה לעבור לפתרונות ידידותיים יותר לסביבה, וגם כבר משנת 95' כבר דובר על המעבר לגז, וכל הזמן יש עיכובים, אנחנו נשמע את זה מחברת חשמל וגם ממשרד התשתיות ומשרד איכות הסביבה. לפני כשבועיים שוב קיבלו אישור, ארכה נוספת לעוד חצי שנה. האמת היא שהסתכלתי על החומר וראיתי איך שמציגים בכלל את המצב, למה זה לא היה, ואני גם לא רואה שעוד חצי שנה תעזור. לכן זה מטריד אותי מאוד. כי אם הייתי יודעת שעוד חצי שנה, אבל זה לא כך. נראה לי שזה יהיה עוד חצי שנה, ואחר כך עוד שנה, וכך כנראה הגענו משנת 93' עד היום ב-2005.

ואני חושבת שדווקא בגלל שעברה תקופה כל כך ארוכה והיום גם פתרונות ביניים, כמו של המשקיעים האלקטרו-סטטיים שאמרו שהם מאוד יקרים, אז היום לא עושים אותם כי אוטוטו עוברים לגז. אבל אם היו עושים אותם כבר בשנת 93' אז היינו היום פחות מוטרדים בגלל כל הבירוקרטיה המעכבת, כדברי המשיבים בסוגיה הזו. אני חושבת שהנושא יותר מידי חשוב שאנחנו נזלזל בו וניתן לזה לעוד חצי שנה ועוד חצי שנה, וכך נעשה פה ישיבה אולי בשנת 2010 ונגיד שהדברים הבירוקרטיים גרמו את זה.

ניתן את זכות הדיבור ראשית כל ל חברת חשמל, אם הם רוצים לפתוח, כי סך הכל אנחנו למרות שאולי המשרדים הממשלתיים הם אלה שנותנים להם את האפשרות לדחות את זה כל הזמן. בבקשה.

אנחנו בסוף התקופה של הגעת הגז לרדינג, וזה לא במונחים של עשור אלא במונחים של חודשים. אז זו נקודה אחת. נקודה שניה, רדינג לכאורה פולטת מזהמים בהיקף משמעותי, סליחה, פולטת, לא לכאורה. בהשפעה על הסביבה אין לה לא עשרים וחמישה אחוז ולא שניים וחצי אחוז, וזה לא הוקוס פוקוס אבל זה דבר מאוד טבעי.

אז למה באמת צריך את הפתרון הזה, למה צריך פתרון סביבתי אם היא סביבתית מלכתחילה?

אמרתי, גם לא שניים וחצי אחוז אלא הרבה פחות, וזה לא הוקוס פוקוס, מסיבה נורא פשוטה, תחבורה ותעשיה נמצאים על הקרקע איפה שהאוכלוסיה נמצאת, רדינג נמצאת עם ארובה גבוהה, ובמשטר הפעלה כזה שחלק מהמזהמים הולכים לים וארובות גבוהות לכן הפיזור הוא גדול והריכוז הוא קטן לחטיבת שטח. לכן אי אפשר לבוא ולהגיד שתרומת רדינג היא כך וכך. בפליטות רדינג יש לה פליטה משמעותית. בהשפעה על אזרח שנושם את האויר ההשפעה היא מינימלית. לא יכול להגיד אפס אבל ההשפעה היא מינימלית.

נשמע ממשרד הבריאות, אם הם מחזקים את דבריך באמת לא צריך לעבור לשום דבר אחר.

משרד הבריאות שייבטא את דעתו. אני יכול להראות לך שקף מהשנה של יום כיפור, שההבדל בין יום כיפור ליום שקדם ליום כיפור ליום שאחרי יום כיפור, וביום כיפור תחנת הכוח עובדת, אני יכול להראות את המצב של תעשיה לא עובדת ותחבורה לא עובדת ביום כיפור, יום לפני, יום כיפור ויום אחרי, איך התמונה של הריכוזים בתחנות הניטור, והתמונה היא שזה יום כיפור כשרדינג עובדת וזה יום אחרי ויום לפני כשרדינג עובדת ותחבורה ותעשיה עובדת.

תן לי לנחש, הגרף הזה הוא לא של תחמוצות גופרית.

הגרף הזה הוא תחמוצות חנקן. לכן בהתייחסות יש להיזהר מלתת את המספר בכוללניות.

נקודה שלישית, רק בזכותה של חברת החשמל הגז מגיע לרדינג ב-2005 ולא ב-2025. המתווה שהמדינה טיפלה בו היה שקו הגז יגיע לאשקלון ומשם דרך היבשה צפונה ולרדינג דרך היבשה. אנחנו בהערכה שלנו הגענו למסקנה שקו גז יבשתי לרדינג הוא לא יהיה בעידן שאני עובד בחברת החשמל, כלומר זה זמן ערטילאי רחוק מאוד, והצלחנו, קשה, אבל הצלחנו לשכנע גם את רשויות התכנון וגם את משרד הבטחון וגם את מדינת ישראל, יחד עם משרד התשתיות, היה שכנוע, והממשלה קיבלה החלטה שקו הגז ברדינג ילך דרך הים. בזכות ההחלטה הזאת, ששינתה מכרז בינלאומי, שהתוצאה שלו זה היה מציע אחד שדיבר על שהקו לרדינג יגיע דרך היבשה, בזכות שינוי המתווה, ימי, לעומת היבשה, מתאפשר לראות את הגז ברדינג ב-2005, ואיפשר לראות את הגז באשדוד בתחילת 2004 והיום אשדוד כבר נהנית מהגז הטבעי. בזכות שתי הפעולות האלה של נחיתה באשדוד והגעה צפונה דרך הים. זו פעילות שאנחנו לא בצדק חטפנו עליה, לא בצדק, אבל בזכות הפעולה הנחרצת שלנו, שבסופו של דבר משרדי הממשלה ורשויות התכנון השתכנעו, הגז מגיע לרדינג באוטוטו. אז זאת נקודה שלישית לגבי פעילותה של חברת חשמל.

נקודה רביעית, בתקופת הביניים, תקופת הביניים זה השנים האחרונות, הגז הטבעי, כדי שהוא יגיע מעבר להיבט הפיזי שעליו דיברתי קודם, יש סוגיה של מקורות האספקה, כל הסדר משק הגז הטבעי. אז מקורות האספקה, אחד פתור באמצעות חוזה שחתמה חברת חשמל עם יאן טטיס. האחרים עדיין לא מוסדרים, לא הגז מבריטיש-גז ולא הגז ממצרים. יש הבדל בין דיבור על פרוייקט, שעדיין אין לך את המרכיבים הפיזיים, המימוניים, הספקים, התכנון, התשתית, לבין פרוייקט שעכשיו הוא צעד אחר צעד קורם עור וגידים. אז זאת נקודה רביעית שגם לגבי רדינג היא אחרינו.

ישנה הבטחה של חברת החשמל שמבחינת כמויות הגז רדינג היא הכמות הראשונה, דהיינו אם בכמות הגז שאנחנו חתומים עם ספק יהיה חוסר או שתהיה בעיה בתנודות הגז אז רדינג היא ראשונה, ואם יהיה חוסר אז החוסר יספגו אותו מקומות אחרים בארץ. אין כמות גז בלתי מוגבלת.

נקודה נוספת, באותה תקופת ביניים של השנים האחרונות המערכת לא קפאה. רדינג הושבחה סביבתית במאות מליוני ₪, הושקעה סביבתית והושבחה, ואני אתן בהיי-לייט את הנקודות. רדינג ב' נסגרה, רדינג ב' תחנה ותיקה שעבדה, תחנה קטנה יחסית אבל רדינג ב' הושבתה ב-2003 תחילת 2004. רדינג ד' עברנו, עשינו מכרז בינלאומי להסבה של הדוודים לגז טבעי. במסגרת המכרז גם שיפור הבעירה כדי שתהיה הפחתה בפליטות של חלקיקים ונוקסים. זה אחרינו, כלומר רדינג ב' זה אחרינו, השיפור בפליטות זה אחרינו, כלומר יש הפחתה בפליטות היום, גם של נוקסים, גם של חלקיקים. דבר שלישי, בתחום של ההשבחה הסביבתית, שהוא כבר לא בעידן של השנה שנתיים האחרונות אלא כמה שנים אחורנית, רדינג ג' שורפת דלק דל גופרית מלא כל השנה, לא רק במצבים מטרולוגיים בעייתיים, זה אפס חמש אחוז גופרית. וכלל התוצאות האלה הורידו את היקף הפליטות שיוצאות היום ממיתחם רדינג בצורה דרמטית. ברור שהגז הטבעי יעשה הורדה נוספת.

זה לרקע של הגז ברדינג. לגבי הפרוייקט עצמו, הפרוייקט שהוא כבר באוטוטו, צינור גז, נגיד ככה, הממשלה, בצוק העתים פנתה לחברת החשמל שחברת חשמל תממן, תבצע, תתכנן, תשיג רישוי, תרכוש את הציוד, אבל לא תהיה המוליך ולא תהיה המתחזק והמתפעל של צינור הגז לרדינג. בצוק העתים מכיוון שלמדינה לא היה פתרון להולכה אחרי שמכרז ההולכה הבינלאומי קרס אז המדינה בצוק העתים פנתה לחברת החשמל שחברת החשמל תארגן את הפרוייקט הזה, על כל השרשרת שקשורה במימון, תכנון, רישוי, רכש, ביצוע. חלק הארי של הפרוייקט הושלם, פרוייקט קשה מאוד. אני אתחיל ככה, מרכיב רכישת הציוד, שזה שרשרת של ציודים, משסתומים לצינורות, ובעולם היום יש בעיה להשיג צנרות. אז זה פעילות שהיא אחרינו.

לגבי כל השרשרת מאשדוד עד תוך הדוודים של רדינג. זו פעילות שהיא אחרינו. הביצוע של הצינור, בקטע הימי, מאשדוד עד חוף רדינג קיים, בקטע, אני זורק מהמותן, שלושים קילומטר, יכול להיות שזה טיפה פחות, טיפה יותר, אבל סדר גודל של המרחק מאשדוד לרדינג, אז הצינור הימי הונח ונמצא היום בפאתי רדינג על החוף, אפשר לראות אותו בעיניים. הביצוע של הצינור הימי זה פרוייקט טכנולוגי שאין לו ניסיון בארץ, ואנחנו שכרנו במכרז בינלאומי חברה שמיומנת בתחום הזה, והיו לנו קשיים מכאן ועד הודעה חדשה לפרוייקט הזה, שנראה לכאורה פשוט. הוא פרוייקט מסובך מאוד, החל ממעבר של שטחים בטחוניים מאוד רגישים באיזור פלמחים, עבור לחציית השפדן, שזו היתה גם משימה טכנולוגית מסובכת מאוד, חצייה של היקף גדול מאוד של כבלים בינלאומיים, כבלי תקשורת שהם חוצים את הים ומגיעים בצורה לא מסודרת, כל המערכת הזאת, אחת מהאסדות שהיתה צריכה להגיע נשרפה בדרך, והיה צריך להחליף את האסדה הזאת, את אוניות ההנחה, לכן כל הארמדה של האוניות, שהיא ארמדה בינלאומית, של אנשים שמנוסים בתחום הזה, עם הבעיות הנקודתיות שקשורות בשטחי האש, תחמושות שהיה צריך לפנות בים, חציית קו הצינור של אשדוד,

אולי ברשותך, הבנתי, אני פשוט רוצה להבין איך אני יכולה להיות בטוחה שהחצי שנה שניתנה,

אני מגיע לזה. התייחסת לחצי שנה ועוד עשר שנים, אז אני מסביר את העשר שנים, זה דברים שהם אינם תלויים בנו בכלל, לגבי הפעילות של השנים האחרונות אני אתן את ההסבר של עשייה שמתבצעת והיא אוטוטו לקראת סיום.

אז הצינור בוצע בקטע מאשדוד לרדינג, עם הקשיים שאני הצבעתי עליהם. הקטע שחסר, וזו הנקודה האחרונה שבה אני מתייחס, זה מקטע החיבור בין בריכת מי הקרור של רדינג לבין תחנת הכוח. אם אני זורק בגדול, מאשדוד לרדינג שלושים קילומטר, אז מהבריכה לרדינג ד' זה חצי קילומטר קילומטר, מרחק של מאות מטרים. בקטע הזה יש פעולות שהן עדיין לפנינו, מעבר לציוד שקיים, אנחנו צריכים להשלים את השגת האישורים, אישורי הבטיחות מרשות הגז הטבעי, את היתרי הבנייה מרשות רישוי גז תל אביב, שזה בעצם ועדה מחוזית משולבת עם ועדה מקומית תל אביב. אנחנו פרסמנו מכרז לבחירת קבלן, המכרז נמצא בשלבים בסיומת שלו, לכן שלושת הפעילויות האלה, שהן פעילויות שעוד לפנינו, הן בתחום השבועות יהיו אחרינו. אישור הבטיחות של רשות הגז, היתר הבנייה ובחירת קבלן, ואנחנו אמורים תוך כמה שבועות לצאת לביצוע של המקטע. המקטע הזה הוא קצר, הוא לא מקטע ארוך שלוקח הרבה זמן לבצע אותו.

אבל בכל אופן התהליך שסיפרת לי עכשיו לא נראה שנגמר בשבועות ספורים. כי מה שתיארת קודם לקח שנים, עכשיו פתאום זה ייקח לנו שבועות?

רשות רישוי גז תל אביב אישרה את הבקשה להיתר הרלוונטית בראשון לנובמבר, פרסמה את ההחלטה שלה בעשרים לנובמבר. רשות רישוי גז תל אביב לגבי היתר בנייה במקטע הזה הוציאה אותו בדצמבר, יש כמה היתרים רלוונטיים, אז הפעילות הזאת מול רשות רישוי גז תל אביב היא פעילות שמתקדמת יפה מאוד ותוך כמה שבועות נהיה עם מכלול, כלומר חסר לנו כמה היתרים אבל זו פעילות שחלקה כבר אושרה והיא על סף מתן היתר וחלקה לקראת אישור. ולגבי התכנית ההנדסית אז יושבים כאן אנשי משרד התשתיות ורשות הגז, אז גם הם יוכלו להתייחס לאפשרות, זה גם להערכתי תוך כמה שבועות. ולגבי המכרז קבלן אנחנו פרסמנו מכרז בנובמבר, למכרז יש דרך של קניית המכרז, הגשת הצעות, סיור קבלנים, אז אנחנו נמצאים כבר אחרי הפעילויות האלה של המכרז, אנחנו בשלב בדיקת ההצעות. לכן כשאני אומר כמה שבועות לגבי שלושת המרכיבים של בחירת קבלן, של קבלת ההיתרים, כולל אישור תכנית הנדסית שהיא אישור הבטיחות מרשות הגז, להערכתנו תוך כמה שבועות זה אחרינו. קטע הביצוע, הביצוע עצמו, אחרי גמר האישורים, הוא סדר גודל של ארבעה וחצי חודשים. ומכאן בנינו את לוחות הזמנים שהגיעו לשלהי מאי יכולת להפעיל את רדינג בגז טבעי.

תודה רבה. אפילו בשלב זה של תחילת הדיון, כי סך הכל זה בעצם היה המהות, אז אני כבר מרשה לעצמי לזמן לעוד חודש וחצי ישיבה ואז נראה. אם לא הגענו לכל האישורים נדע שהחצי שנה לא תספיק, ובסופו של דבר אני מבינה שמשרד איכות הסביבה, זה היה אז ראש הממשלה באותה תקופה שהיה ממלא מקום, אבל משרד איכות הסביבה גם כשהגיש את הצו הוא גם זה שנותן את ההארכות. אז נשמע ממך אם אתם חושבים שלמרות כל הסחבת הפעם זה ייגמר.

אנחנו ראינו את הצינור בעיניים, רשמנו את העבודות בתחנה גם אצלנו, שמענו את כל מה שתיאר עכשיו זוהר בישיבה שערכנו בתחנה. שוכנענו שאנחנו לקראת הסוף. וזו הסיבה שנתנו ארכה נוספת.

אני חייבת לציין פה עוד משהו. פרוייקט הגז הטבעי יביא למהפך מסויים בתחום זיהום האויר בערים הגדולות. זה פרוייקט מאוד חשוב. ואני שותפה פה לדעתו של זוהר שאם חברת חשמל לא היתה לוקחת בידיים את פרוייקט הגז ומקדמת אותו אנחנו היינו היום במצב שלא היה גז. צריך להגיד דברים טובים.

לא דיברתי על אשראי של כסף, אשראי של זמן. אמנם זמן זה כסף אבל אצלנו זמן זה חיי אדם. מי שמסכים עם העשרים וחמישה אחוז של זיהום אויר ומספר האנשים שמתים, אני לא רוצה להגיד את זה על כל זה כמה אנשים. כך שזה באמת חיי אדם.

כמו שאמרתי אני חושבת שכן צריך להגיד את הדברים וחברת חשמל היא זו שהובילה את הפרוייקט ומבחינה סביבתית הוא אחד הפרוייקטים הכי חשובים. אני כמובן מקווה כמה שיותר מהר שהגז יגיע צפונה, לחיפה, וזו המשימה שעומדת בפני גם משרד התשתיות, גם חברת חשמל, ואנחנו מקוים להמשיך לדחוף לזה.

לגבי הנתונים, עשרים וחמישה אחוז התרומה של רדינג, אני לא יודעת מאיפה היא הובאה. זה נתונים לא ממש מדוייקים. אין היום הערכה מה התרומה של רדינג, אבל אין ספק שהמעבר לגז יביא לשיפור,

גם אין ספק שחברת חשמל, לא רק ברדינג, היא אחד המזהמים שמזהמים אויר במדינה. אני לא אומרת שלא צריכים את החשמל, אבל לא פלא שדווקא הם אלה, את אמרת את זה לזכותם, מובילים את הפרוייקט הזה של לעבור לגז, כי פשוט אין ברירה, חייבים, אי אפשר לזהם בצורה כזאת.

נכון. הגז יביא לשיפור של עשרות אחוזים, והוא נחוץ, והוא נכון, והוא בסדר. אבל אני חייבת לציין שבמהלך העשור האחרון כשנתנו דחיות לכניסת הגז, במהלך אותן שנים הוצאנו צו שחייב אי הפעלת רדינג ב', התחנה הפחיתה את פליטות החלקיקים שלה בלמעלה מחמישים אחוז. זו באמת תחנה שעובדת לדוגמא ולמופת. מנהל התחנה עצמו מעורב, הכל יחסי, הם הביאו את התחנה למינימום הטכנולוגי האפשרי. למקסימום הביצועים, מינימום הריכוזים. וזה דבר שצריך גם לשים על השולחן.

יחד עם זאת אנחנו נעקוב בצורה צמודה, ואני שמחה שאת מזמנת ישיבה בעוד חודש וחצי, באמת לוודא שהחצי שנה זו אכן התקופה האחרונה.

שמי ד"ר אריה ונגר, מעמותת אדם טבע ודין. אומרים שגם שעון שעומד מדייק פעמיים ביממה. כשמגיעה השעה המדוייקת אז הוא מדייק. אז במובן הזה יכול להיות שאתם צודקים כרגע, אני לא ממש בקיא בכל העובדות, בפרטים הטכניים של אי החיבור, ולמה זה התעכב וכו'. אבל בואו נשים את הדברים על השולחן, חברת החשמל, עם כל הקרדיט שהיא קיבלה כאן כרגע, מזהמת הרבה, לא עשתה את כל מה שהיא יכולה, והראיה היא המשקים האלקטרוסטטיים והדברים שהיא לא התקינה. למרות שהיא שיפרה פה ושם, כמובן בצו ולא הכל מרצונה החופשי. אני אכן שותף לדאגה של חברת הכנסת לאה נס שזה לא יסתיים תוך חצי שנה. ואפשר לדרוש כאן שמשטר ההפעלה כרגע, עד החיבור לגז, יהיה משטר הפעלה מינימלי שבמינימלי, לצורך גיבוי בלבד ולא מעבר לכך.

אני רוצה להעביר איזו שהיא ביקורת גם על המשרד לאיכות הסביבה, שידע על העיכוב ולא הלך וצעק בכל גרונו ופתר את הפלונטר הזה, או ניסה לפתור את הפלונטר הזה כמיטב יכולתו. אני לא הייתי ישן בלילה אם הייתי יודע שיש עיכוב כזה, שעולה בחיי אדם ועולה בבריאות ודברים מהסוג הזה. והיתה תקופה של החודש האחרון באמת שראש הממשלה היה השר לאיכות הסביבה, וזה היה לפי דעתי צריך להגיע עד אליו. אני לא יודע למה, איזה מן שתיקה מהסוג הזה ומן השלמה עם הגורל ולא לעמוד על שתי הרגליים האחוריות.

אני שמעתי על עוד איזה שהם בעיות תכנוניות שהיו בעניין טיילת באיזור וכו', שלא עלו כאן בישיבה, שגם בין היתר עיכבו את העברת קטע הצינור הזה, ואני חושב שצריך להיות ברור כאן לכולם, גם למשרד לאיכות הסביבה, שיש איזה שהוא מידרג של חומרה של בעיות סביבתיות, כאשר בעיות זיהום האויר חמורות יותר ודורשות פתרון דחוף יותר מאשר בעיות אסטטיות. אני אומר שהיתה עוד איזו שהיא דרישה שעיכבה את הפרוייקט,

מה אפשר לעשות,

אפשר לעשות יותר ממה שנעשה. אם איזה שהוא פקיד רישוי כזה או אחר דרש דרישה בלתי הגיונית, מהנדס העיר הוא גם פקיד עירייה, ואף אחד לא הסביר לו שכנראה לעבור לגז טבעי זה קצת יותר חשוב מלעכב את זה בגלל טיילת, או דברים מהסוג הזה. אם תקום הטיילת הזאת, ואם היא תמשיך לעכב את הפרוייקט הזה אז יש לי כבר שם בשבילה, טיילת על שם נפגעי זיהום האויר, אבל זה כבר בשביל הקוריוז.

לא הייתי עושה קוריוז בעניין.

אני רועי מימרן, ולמעשה יש לי פה שני כובעים. אני גם מייצג ארגונים סביבתיים, ביניהם מגמה ירוקה, וגם נציג תושבים, כחבר ועד השכונה בל', אחת השכונות הסמוכות לתחנה.

קודם כל אמרה פה שולי נזר שאין נתון שבעצם קובע מה חלקה של רדינג בזיהום האויר בתל אביב. עכשיו אני מניח שיש הסכמה שיש לה חלק גדול מאוד בפליטת הגופרית, אבל פליטת הגופרית היא כרגע לא הבעיה הסביבתית הגדולה. יש לה חלק יותר נמוך בפליטת תחמוצות החנקן, שרובן באות מהתחבורה, אבל לדעתי הנתון הכי רלוונטי זה מה חלקה בפליטת החלקיקים, שהם המזהם הכי מסוכן שאליו מיוחסת רוב הפגיעה הבריאותית כתוצאה מזיהום אויר. וחבל מאוד שאין נתונים לזה. כי ברגע שהיו נתונים לזה אז היינו יכולים ממש לכמת, אני לא רוצה לומר בצורה צינית, כך וכך הרוגים מזיהום אויר באופן יחסי כתוצאה מרדינג, וכך וכך אישפוזים בבתי החולים של גוש דן, וכך וכך ילדים חולי אסטמה. ויש לזה השלכות גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך.

יש נתונים כמה רדינג פולטת מהארובה, בל בתחנת הניטור כשמודדים חלקיקים לא יודעים מאיפה זה בא. אבל אנחנו מפתחים כלים כאלה שיאפשרו לנו. זה לא מהיום למחר.

את יכולה להעריך מה חלקה בפליטת החלקיקים בגוש דן?

אני יכולה, זה לא נתון קשה. אבל זה נתון שהוא קצת בעייתי כי אתה לא לוקח בחשבון את הבדלי הפיזור. לכן הוא מטעה. אני מניחה שזה אותם עשרים וחמישה אחוז שאתם מתייחסים אליהם, אבל הוא נתון מטעה. חשוב גם לדעת את זה.

אם אפשר להוסיף רק עוד הערה מקצועית בעניין החלקיקים, החלקיקים שמצויים באויר לא מצויים רק מהחלקיקים שנפלטו באופן ישיר, אלא הם גם נוצרים באויר כתוצאה מריאקציות כימיות, מגזים אחרים שנפלטו קודם. וחלקיקים של סולפט, שהם חלקיקים שנפלטים כתוצאה מתחמוצות גופרית שקיימות בדלקים, מגופרית שקיימת בדלק, זמן החיים האטמוספרי שלהם הוא עשרה ימים. זאת אומרת שכשלוקחים בחשבון חלקיקים אז גם פליטת הגופרית הדו-חמצנית ותחמוצות החנקן, בין היתר מרדינג, תחמוצות גופרית בעיקר מרדינג אבל גם מהתחבורה וגם מרדינג, אין ספק שהן תורמות תרומה משמעותית גם לחלקיקים שאני אמדוד בעוד ארבעה ימים. כך שהנושא הזה הוא בהחלט יותר מורכב. אני לא בטוח שאפילו המודל שמפותח במשרד לאיכות הסביבה עונה על הדבר הזה, אבל התרומה של רדינג היא הרבה יותר גדולה מאשר רק התרומה שלה בפליטה עצמה באופן ישיר.

בסך הכל האנשים פה עם הביקורת שלהם יש להם ביקורת בונה, ועם הדאגה, אני חושבת שאפשר היה כן לעשות אתם את העבודה הזאת, כי בסך הכל אנשים פה באמת משקיעים גם בהבנה של המעבר, וכמו שאמרת הדברים הם לא פשוטים וברורים, אבל מצד שני להגיד שזה לא עשרים וחמש,

אנחנו נעשה את העבודה,

לא גמרנו את עניין החשמל והגז רק בקטע של רדינג, יש לנו מספיק שזה נעשה, לכן הנתונים האלה מאוד חשובים. הלוואי ובקטע הזה היינו פותרים את כל בעיית זיהומי האויר מייצור חשמל.

בכל אופן אנחנו נפגשנו בתחילת דצמבר עם מנהל מחוז תל אביב במשרד והבענו את עמדתנו שבנסיבות הקיימות עדיף היה אם בראשון לינואר התחנה היתה נסגרת ומופעלת מחדש רק ברגע שהגז יעבוד בפועל. זה לא בתור עונש לחברת חשמל אלא פשוט מכיוון שחושבים שזה עניין עקרוני שלוחות זמנים שקשורים ליעדים של איכות סביבה הם לוחות שצריך לכבד אותם ולעמוד בהם, בין היתר מכיוון שללוחות הזמנים האלה יש השלכות בריאותיות, השלכות על בריאות הציבור ועל תמותה ועל תחלואה, וזה ערך עליון לדעתנו.

בנוסף אנחנו חושבים שאם התחנה היתה מושבתת לכמה ימים או כמה שבועות היינו פתאום מגלים שאפשר לעשות את הדברים האלה יותר מהר, ופתאום כל מי שאחראי לעיכובים היה צריך לקחת אחריות על זה בצורה יותר משמעותית מכפי שזה נעשה כרגע. אז זאת עמדת התושבים ולכן אנחנו חושבים ששגה המשרד לאיכות הסביבה כשנתן את הארכה שנתן.

דרך אגב זה לא כל כך מעשי באמת לסגור, כי יש משהו באפקט, אי אפשר לזלזל בעניינים של סביבה, ולתת עוד את זה ועוד את זה, כי אוטוטו, יש דברים שצריך באמת לחתוך. ואני לא יודעת אם זה היה דבר שהוא היה בלתי אפשרי, גם מבחינת חברת חשמל.

אנחנו שקלנו את זה, ולפי הנתונים שקיבלנו מחברת חשמל המשמעות של סגירת רדינג היתה אי ביצוע פעולות להפחתת תחמוצות חנקן בטורבינות הגז. זאת אומרת אם היינו סוגרים את רדינג הם לא היו מבצעים את אותן פעולות שדרשנו מהם בגלל תכנית התחזוקה, בגלל סך ההספק המותפל לצורך אספקת חשמל למדינת ישראל. אז המשמעות זה מול זה מבחינתנו המשקל מכריע לכיוון,

יש עובדה שהייתי רוצה להבהיר אותה. את אומרת שאי אפשר היום לסגור את רדינג כי אמרו שאם יסגרו את רדינג אותן פעולות בטורבינות לא יוכלו להתבצע.

זה ל-2005, אנחנו מדברים על קדימה, לא על אחורה.

יש שתי סוגיות למה אנחנו לא יכולנו להיעתר. אם לא הייתי מקבל ארכה לצו הייתי סוגר, כי זו עבירה פלילית. יש שתי סיבות. אחת, עתודת הייצור במדינת ישראל היא קטנה. ניקח את גל הקור שהיה לפני שלושה שבועות או ארבעה שבועות בשבת, ראינו ביקוש בשבת, אני לא יודע אם שמונת אלפים מגה-וואט או שמונת אלפים מאתיים מגה ואט, אבל שיא ביקוש בשבת שהוא עשרות אחוזים מעל הרגיל בשבתות. אם גל קור כזה לא היה קורה בשישי שבת, שהתחבורה והקניונים והמפעלי תעשיה לא עובדים, אילו זה היה קורה ביום ראשון, עשינו נירמול של המערכת ליום ראשון, בהנחה שזה אותם תנאי מזג אויר, והיינו מגיעים לצריכה של תשעת אלפים ארבע מאות, תשעת אלפים חמש מאות מגה-וואט, ולא היה לנו במערכת תחנות כוח שיכולות לספק תשעת אלפים ארבע מאות או תשעת אלפים חמש מאות, היה לנו באותה עת תשעת אלפים מאה. דהיינו סדר גודל של שלוש מאות, ארבע מאות מגה-וואט במדינת ישראל היתה השאלת עומסים. אז זו סוגייה אחת שקשורה בצורך של רדינג בהקשר הארצי.

סוגיה שניה זה הסוגיה שאליה התייחסה שולי. אנחנו פרסמנו מכרז בינלאומי להסבת יחידות הייצור שלנו, טורבינות גז, לגז טבעי. גם יחידות מזוטיות וגם טורבינות גז לגז טבעי. וזה חוזה שנחתם עם ספקי ציוד. עכשיו כדי לעשות את ההסבה אני צריך להשבית יחידות. כשאני משבית יחידות, בהקשר לעתודה הנמוכה, אז העתודה הופכת להיות עוד נמוכה כי אני גורע יחידות. אז יש לנו את התכניות האופרטיביות להשבתת יחידות לצורך הסבה לגז טבעי בשנת 2005, אז זה היקף גדול מאוד של יחידות שצריך להיות מוסב לגז טבעי ב-2005. אז זו סוגייה שניה למה מבחינתנו לא יכול להיות בקינג או היעתרות, כי אמר לי היושב ראש של ארגון חיים וסביבה, שמע, רדינג זה סמל, למה לכם להיכנס למאבק מול הסמל, אמירה מאוד חברתית, אבל בכל זאת אם היינו יכולים היינו עושים את זה.

סוגיה שלישית, שאני לא יכול להצביע עליה כנקודה ממש, היא נקודה כן אבל היא נקודה שיכולה לא לקרות, זה כל האספקה המקומית של רדינג, איזור תל אביב נשען על מערכת לא חזקה של מערכת קוים מהמערכת הארצית, כולל השנאה, ברגע שאתה סוגר את רדינג אתה פוגע באמינות של הקוים, ומספיק שיש קו אחד שמושבת וכל זה ויש היקף גדול מאוד של ארבע מאות, חמש מאות מגה-וואט, שבאיזור צפון תל אביב ותל אביב עצמה יוצא מאספקת חשמל. אז אלה שלוש סיבות שלאורן אנחנו לא יכולנו להגיד זה בסדר. טוב, לא היה קורה שום דבר, זה בסדר. אלה שלושת הסיבות. ונתתי תשובה אני חושב.

רק דבר אחד, מתי אמורות הטורבינות, היחידות האלה להתחיל להיות מטופלות?

לכל יחידה יש את התאריך שלה. יש לנו עשרות יחידות בארץ.

הראשונה מתי אמורה להתחיל?

יש לי את זה במקבצים של חצאי שנים. לדוגמא עכשיו אנחנו נכנסים לחיפה ג', זה מאה ארבעים ואחד מגה וואט.

מה ההספק של רדינג?

ארבע מאות עשרים ושמונה מגה-וואט. בחגית שתי יחידות של ביחד כשלוש מאות חמישים מגה-וואט, פלוס חיפה ג', ובהמשך יש לנו על ציר הזמן יחידות נוספות.

לגבי עיריית תל אביב עוד מעט נכנס פה סגן ראש העירייה אז אני לא אוסיף בעניין. אני רק אשאל את נציג חברת החשמל אם יש גורם ספציפי שמעכב את האצת המעבר שאתה יכול להצביע עליו, או שזה פשוט עניין של תהליכים?

אני לא יכול להצביע על שום גורם. פרוייקט הגז הוא פרוייקט חדש לכולם, הוא חדש לחברת החשמל, הוא חדש לרשות הגז הטבעי, הוא חדש לרשות רישוי גז טבעי מחוז תל אביב, זה פרוייקט שהוא כולו, לכל הגורמים במדינת ישראל, כל אחד מהגורמים נשען על יועצים חיצוניים, בינלאומיים או ישראלים, יועצים חיצוניים, ולכן הפרוייקט הזה הוא פרוייקט מורכב, צריך לעשות אותו אמין, בטוח ונכון. תקלה אחת בצינור משביתה את כל הגז בצפון הארץ או בדרום הארץ. אז אני לא יכול להצביע ולהגיד. אני יכול להגיד איפה אנחנו עומדים, בקבלן, בהיתר, אני לא יכול לבוא ולהגיד שאף גורם, כל הגורמים לומדים את הנושא, רוצים שהאישורים יהיו בטיחותיים, נכונים.

קודם כל אני מוחה על הסוג של המחטף שראש הממשלה מר אריאל שרון עשה יומיים לפני שהצו הגיע לפרקו. והצו הזה זו לא פעם ראשונה שהוא מגיע לפרקו. ואנחנו יודעים שהיה צריך להגיע פעם גז מקטר ופעם היה צריך להגיע גז מכל מיני מקומות, וכל פעם יש את הטענות והמענות של חברת חשמל שהם לא מוצאים בדיוק את הפתרון וחסרים עוד כמה, יש עוד שישה או ארבעה או שלושה חסמים על מנת סוף סוף להגיע למצב.

כולנו יודעים שתחנת הכוח רדינג שנמצאת בתל אביב יש לה אולי הספק של שלושה או ארבעה אחוז, היא כמעט חודש לא עבדה, לא קרה שום דבר, המשכנו לקבל חשמל, למרות שהם יבואו ויטענו שזה היה בתקופה שאין לחץ של מיזוג אויר או לחץ של צריכה מרובה. זה חשוב מאוד להגיד שעיריית תל אביב אומרת את זה.

עיריית תל אביב היתה מצפה והיא רוצה לראות שהתחנה הזאת היא תחנה סגורה, תחנה שלא פועלת גם בגז. אנחנו כרגע במגעים להעביר בכלל את השליטה של תחנת הכוח רדינג לידי עיריית תל אביב,

שליטה תישאר בידי חברת חשמל, אתה מדבר על הפיקוח, אנחנו לא רוצים לשלוט,

אנחנו לא רוצים לשלוט אבל תל אביב רואה את הצורך של העירייה ושל כל גוש דן, אם אנחנו מסתכלים על כל המטרופולין, זיהום האויר לא רק יושב בנקודה מסויימת בתל אביב אלא כל גוש דן סובל, ואנחנו מאוד היינו רוצים לראות את התחנה הזאת סגורה ולא פעילה בכלל, לחלוטין. זה באמת היעד, ואני מקווה שלפחות אם הם יעברו לגז, שאני מאוד הייתי רוצה לראות את זה, אני לא רואה את הגז מתקרב, למרות שקיבלתי דיווח שיש איזה כשל בנושא של הגז, למרות שעומד גז שם ומחכה, הבנתי שחברת חשמל יש לה בעיה בתוך התחנה עצמה שכנראה לא תצליח להפעיל אותה בגז.

עכשיו זה שנתנו אישור לעוד חצי שנה, אריאל שרון נתן לעוד חצי שנה, אני לא מקבל את הדרך, אני חושב שבחצי שנה הקרובה על מנת להלחיץ את המערכת היה צריך להמתין חצי שנה ולראות איך מפעילים את התחנה על גז, ואם אין להם דרך, שהתחנה לא תעבוד. לא היה קורה כלום. במשך חודש נובמבר התחנה לא עבדה. לא קרה שום דבר. ואנחנו מצפים מוועדת הפנים של הכנסת ומכל הגורמים האחראים להמשיך לחשוב גם על הדורות הבאים. לא להשאיר אותנו לבד עם הבעיה הזאת. וזה שזה מתעכב ומתעכב ומתעכב, וכל פעם מספרים לנו סיפור אחר, אנחנו זוכרים שבשנת 2000 היו אמורים לשים סולקנים, מאז עברו חמש שנים, רמות זיהום האויר לא פחתו במדינת ישראל, היו אמורים לשים סולקנים, היו צוים, הצוים האלה כל פעם בכל מיני תירוצים וטענות מכל מיני דרישות, החיסכון שחברת חשמל חסכה שהיא לא שמה את הסולקנים האלה זה היה מכמת אותה לכימותים הבריאותיים, כלומר הכימות הבריאותי לעומת הכימות הסביבתי, הוא היה מבין ממזמן שמדינת ישראל ותושבי תל אביב היו יכולים, בואו נגיד אם מדברים על אלף ומאה, על המספר שכולם כל כך קשה להם לסבול אותו, אני אומר אם היינו מציגים שלוש מאות אנשים במיליון דולר הזה, שזה היה העלות דרך אגב של הסולקנים, אני חושב שחברת חשמל היתה נראית אחרת.

תודה רבה אחר כך לקראת סיום אני אחזור על חלק מהדברים שפה אמרנו באמצע, כשלא היית, וזה יענה לך על חלק מהתשובות. בבקשה דן.

אני העוזר של חבר הכנסת ברונפמן. הוא נמצא פשוט בוועדה אחרת ואנחנו יודעים שחלק מהעיכובים הם דווקא של הדובר האחרון והעירייה שהוא מייצג, עיכובים תכנוניים, טיילת לכאן, טיילת לשם, זאת אומרת לזרוק את כל הזבל, ובטח מנציג הירוקים כאן של עיריית תל אביב, זה קצת נראה לי מוזר. אנחנו שומעים שחלק נכבד של העיכובים זה מהם, לא לפתחה של חברת חשמל.

הנושא הזה גם עלה פה.

שגית פורת מ"חיים וסביבה". התפלאתי לשמוע את נציגת המשרד לאיכות הסביבה שלא יודעת לספק את הנתונים וגם מתייחסת לזה בשיוויון נפש כזה. עד תהיה לנו דרך למדוד את הנתונים במילא הם כבר יעברו לגז, ובקצב שזה מתקדם, אולי זאת הסיבה שאתם מרשים להם, זה כאילו פותר אתכם מלבדוק את הנתונים בצורה מדוייקת. זה קצת מפתיע אותי, בעיקר כשבאים ואומרים הנתונים שארגוני איכות הסביבה מביאים הם מטעים, אבל לא מביאים את הנתונים היותר מדוייקים.

על איזה נתונים את מדברת?

הנתונים של זיהום האויר. אמרת נתון מטעה,

אני אחזור על הדברים. יש נתונים על כמות הפליטות של רדינג, אני שבה ומתנצלת שאין אותם עמי כרגע. אם תרצי את הנתונים אני אספק לך אותם ובמהרה. הנתונים קיימים.

נתוני זיהום האויר קיימים. במשרד לאיכות הסביבה יש מספיק תחנות בתל אביב לאמוד את מצב איכות האויר, הנתונים מפורסמים באינטרנט. עכשיו בואי תאמרי לי על איזה נתונים את מדברת.

אני הבנתי את מה שאמרת גם עכשיו וגם בפעם הראשונה שאמרת את זה. את אמרת שזה יותר מורכב למדוד באמת את החלק היחסי של הזיהום של הארובה של רדינג בגלל שזה שיטות ניטור יותר מורכבות וייקח זמן לפתח אותן.

לא אמרתי את זה. אני אגיד את זה בצורה פשוטה שאולי תביני, אחר כך אני אשמח לפרט, כי אני לא חושבת שאת כולם זה מעניין. יש קושי להפריד בין זיהום ממקור כזה או אחר. יש קושי, לא רק למדינת ישראל, בכל העולם, זה קושי טכני, זה קושי מדעי. אנחנו משקיעים היום שבעה מליון שקלים כדי לפתור את הקושי הזה ואנחנו מקימים את המערכת הכי מתקדמת שיש לדעתי באירופה כדי לפתור את הקושי הזה. אז אל תזרקי פה בשולחן האשמות שאין לך בסיס או הבנה למהות שלהם.

אני מבינה, אני חושבת שעדיין המשרד לאיכות הסביבה יש לו תפקיד כאן, והוא כאילו ויתר עליו. כל מה ששמענו פה זה תשבחות לחברת החשמל. בסופו של דבר חברת החשמל התחייבה על תאריכים וכל פעם דחתה אותם. וכל הגורמים שאמורים לאשר כולם ידעו על תאריכי היעד, לא נחזור ל-95' שדובר על התחלת פרוייקט הגז, בשנת 2003 ביקשו דחייה לצו האישי ויש לי פה מכתבים מחברת החשמל שמתחייבת להפעלת הגז באפריל 2004, ואז זה נדחה שוב. כל הגורמים ידעו על זה שהצו מסתיים בדצמבר, וכל חדשות לבקרים פתאום יש אישורים חדשים שצריך לקבל, וזה פשוט אי עמידה בהתחייבויות של חברת החשמל ושל כל הגורמים המאשרים. חוץ מזה שאף אחד בעצם לא הודיע לציבור על זה שיש פה איזה שהוא כשלון לעמוד בזמנים. אם לא היינו פונים לא היינו יודעים את זה בכלל.

כשעיריית תל אביב עושה ישיבת הנהלה שלה לאיכות סביבה שארגון חיים וסביבה נמצא וכל התושבים נמצאים והדבר הזה מודע באותה ישיבה זה לא הודעה לציבור? מה זה נקרא ציבור? כשהאנשים שלכם היו שם באותה ישיבה, זה לא ציבור? שהיו חברי מועצת עיר, תושבים בסביבה, דיון פומבי, שקוף, מוקלט,

אם מדובר על ישיבה שהיתה בספטמבר, הדחייה התבקשה רק בחודש האחרון.

באותו דיון נאמר שאנחנו נבקש דחייה, קבל עם ועדה, ואמרנו את סדר גודל הדחייה, את נסיבות הדחייה, וזה לא היה שום דבר שככה חיכינו לדקה התשעים כדי להודיע.

אני מקווה שבאמת הוועדה תעמוד על זה שלפחות הפעם העמידה בזמנים תתקיים. ורק אמירת אגב נוספת, לאחרונה יש איזה שהוא הקרנה של פרסומת על הארובה של רדינג. זה שחברת החשמל מנצלת בכל זאת את האלמנט הציבורי הזה, הבנו שאתם באמת בקשיים לאסוף את הכספים הדרושים מול הפרוייקט, אנחנו לא חושבים שזאת הדרך לעשות את זה. יש הקרנה של פרסומת על הארובה. אנחנו לא חושבים שזה ראוי לנצל את האלמנט הציבורי הזה, זה בכל זאת בשטח ציבורי, להקרנת פרסומת.

שמענו פה נורא יפה הצגה של דברים, וזה סימפטומים שעולם פעם אחר פעם בדיונים שעולים פה בוועדה, למשל דוגמא אחת זה חוסר תכנון. כאשר מציגים לנו שיצאו עכשיו במכרז להנחת הקטע האחרון, מה רוצים להגיד לנו, שחברת חשמל יצאה למכרז בינלאומי להנחת צינור. הלכו לחבר את התחנה הזאת לגז אבל אף אחד לא חשב איך תהיה הסגירה של הקטע האחרון, ואם חשבו איך תהיה הסגירה של הקטע האחרון, למה לא יוצאים במועד אז להגשת התכניות, למכרזים, לקבלת היתרים.

הדבר השני שיש כאן זה הנטייה לתת היתרים על בסיס זה שמראים שיפור. ולדעתי לא רק חברת חשמל אלא גם מזהמים אחרים מנצלים את העובדה הזאת, וכל פעם באים למשרד ומציגים שהנה תראו, עשינו כך וכך וכך, אבל אין נקודות בקרה ואבני דרך לבחינה של תכניות עתידיות, שרק על פיהן יינתן ההיתר. כתוצאה מכך כולנו יודעים שכאשר ניתן צו לתקופה מתונה הוא יוארך, בלית ברירה. אנחנו ראינו חלק מזה גם עם השפד"ן לא מזמן.

והדבר השלישי זה איזו שהיא מערכת של שיתוף פעולה, גם אם לא מוכרז, בין משרדי ממשלה ובין המזהמים בקטע של מתן היתרים, מתן רשיונות מצד אחד ומתן תמורה חלקית לזה מהצד השני. ואני חושב שיש כאן בעיה קשה. כי הפעולות האלה של הזיהום יוצרות חבות גם במישור הפלילי, גם במישור האזרחי. שיתוף הפעולה הזה של הרשויות למעשה מונע גם מהציבור, הרי לפי חוק מניעת מפגעים יש בסיס לתביעה פלילית על ידי עמותות, על ידי אזרחים שנפגעים, שיתוף הפעולה הזה מונע את יכולת הפעולה במישור הפלילי. אבל בכל זאת אני פונה גם לפאר ויסנר וגם לאחרים שיושבים כאן, מישור הפעולה במישור האזרחי, תביעה אזרחית נגד אלה שמעורבים, הבסיס המשפטי לזה קיים ותקף, גם אם מקבלים את ההיתרים. אם אנחנו שומעים שלא הותקנו כאן משקים אלקטרוסטטיים, משיקולים כאלה ואחרים, זה כבר מקים בסיס לתביעה, ולדעתי אסור לוותר על הדברים האלה, לא משנה גם אם מצהירים על עוד חצי שנה שמתקינים גז, חברת חשמל צריכה לנקוט בכל האמצעים היום כדי למנוע זיהום.

לגבי הסחבת אני לא אחזור על הדברים שנאמרו פה, וודאי את הארכה שניתנה, בטח לא בידינו לבטל אותה, אבל מה שאמרתי בתחילת הדיון, לפי תיאור הדברים שתיאר פה נציג חברת חשמל, רציתי לדעת שבאמת החצי שנה אכן זה יהיה חצי שנה, אז עם כל ההיתרים, העבודה לבד היא ארבעה וחצי חודשים, כך שיש איזה חודש וחצי לגמר כל ההליכים. אני אקיים אם ירצה השם עוד חודש וחצי ישיבת מעקב בנושא, ואז נראה אם זה רלוונטי באמת לעוד ארבעה וחצי חודשים. אחרי זה אולי באמת משרד איכות הסביבה ישקול באמת את ההצעה הזאת לסגור את התחנה עד שהיא תוכל לעמוד בצו שעומד בפניה. זה אני חושבת הדבר הכי מעשי.

לגבי תביעות אזרחים הם יכולים להגיש, אין ספק שהדברים שאנחנו שומעים לאחרונה על זיהומי אויר ומפעלים וכל מה שמתרחש זה באמת מזעזע, אבל זה דיונים שהיו ייעשו, כי זה התפקיד שלנו, לבקר את הרשות המבצעת ולקדם את הדברים בחוקים. אז אני מודה לכולם, ואני מקווה שעוד חודש וחצי נתבשר שכבר מתחילים לעבוד והגז יזרום. תודה.





הישיבה ננעלה בשעה 09:55