כנסת פתוחה

עתידה של חברת ארקיע ועובדיה

2
ועדת הכלכלה
10.1.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 345
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ט בטבת התשס"ה (10 בינואר 2005), שעה 11:00

עתידה של חברת ארקיע ועובדיה.

חברי הוועדה: שלום שמחון-היו"ר
רוחמה אברהם
גלעד ארדן
דניאל בנלולו
גילה גמליאל
אבשלום וילן
אחמד טיבי
אליעזר (צ'יטה) כהן

מלי סיטון,עו"ד יועצת משפטית, משרד התחבורה
אודי זוהר ראש מינהל התעופה האזרחית
עומר שלו,עו"ד מזכיר החברה ויועץ משפטי, חברת ארקיע
איילת אורן ס. מזכיר החברה ויועצת משפטית, חברת ארקיע
מלי ורד עוזרת מנכ"ל, חברת ארקיע
ניר דגן מנהל מבצעים, חברת ארקיע
אורן פלטר קברניט, ועד הטייסים
ישי גורפינקל טייס ראשי 757, ארקיע
צחי וייס מנהל שירות טיסה, ארקיע
אורן פלטר קברניט, חברת ארקיע
אילנה גלברד ועד הדיילים, חברת ארקיע
אלי צח ועד דיילים, חברת ארקיע
פרופ' איזי בורוביץ יו"ר אל-על
חיים גבריאלי דירקטור, חברת ישראייר
אריה קדמי טייס, חברת ישראייר
איתן ליאל טייס, חברת ישראייר
ריעי קלעי טייס, חברת ישראייר
סבינה בירן מנכ"ל חברת ישראייר

לאה ורון

יפעת שפרכר



עתידה של חברת ארקיע ועובדיה

הדיון בנושא עתידה של חברת ארקיע ועובדיה נקבע לפני קצת למעלה מחודש. אנחנו התחייבנו לקיים דיון נוסף בתחילת ינואר. לשמחתי, בגלל העיכובים בהרכבת הממשלה, אנחנו יכולים לעמוד במחויבות הזאת. ביקשתי מהממונה להופיע, אבל הוא ביקש לא להופיע בגלל ההליכים שמתנהלים כרגע בבית המשפט. אני אקריא מה הוא כתב לי. "הנדון: דיון בנושא מצבה של חברת ארקיע. לקראת הדיון הצפוי למחר אבקש להעמידך על מספר עובדות והתפתחויות הנוגעות לנושא שבנידון. לפי בקשתי, ובשל טענת חוסר הוודאות שנטענה לגבי עתידם של עובדי ארקיע, פירסמה קבוצת כנפיים לפני זמן קצר מכרז למכירת מכלול הפעילות התעופתית של ארקיע, הכוללת גם כזכור חברות הפעילות בתחומים אחרים כגון סיטונאות סחר (איסתא), ביטול ואחסון מטענים (ממ"ן) ועוד. מאחר והמכרז במכירת הפעילות התעופתית מצוי בעיצומו, ומאחר והובעה התעניינות משמעותית ברכישת הפעילות זמן קצר לאחר פתיחת חדרי המידע, אינני סבור כי יש מקום לנוכחותי בדיון על עתיד החברה, בפרט כך כאשר ברור כי העתיד צפוי להתברר בין היתר בתוצאות המכרז עצמו וחוששני שהדיון כמו גם ההמולה סביב הנושא כולו עלולה להזיק לעניין עצמו. מהטעם הזה ביקשתיך לאפשר את היעדרותי מהדיון. אני שמח כי נעתרת לה. בינתיים הגישה חברת אל- על ערר על החלטת רישוי המיזוג בתנאים. במסגרת הערר שהגישה חברת אל-על היא ביקשה את ביטול התנאים ובכלל זה את חובת מכירת הפעילות התעופתית. בדיון שהתקיים בבית הדין להגבלים עסקיים ב- 6.1.2005, לא הסכמתי להשהות את תנאי המיזוג לעניין מכירת הפעילות התקופתית, ועל פי החלטת בית הדין באותו מועד עומד תנאי זה בעינו. למען שלמות התמונה, אציין כי הסכמתי להשהות שני תנאים אחרים בהחלטת המיזוג שאינם נוגעים כלל לחיוב המכירה לתקופה של 6 שבועות".

התקבל גם מכתב מנציגות העובדים של ישראייר, שהציע לשנות את שם הדיון מגורל עובדי ישראייר וארקיע לגורל משק התעופה האזרחית בישראל. היתה לי התחייבות אחת לאיזי בורוביץ לקיים דיון בוועדה על תעשיית התעופה האזרחית בישראל. לא הספקתי. איתן ליאל, יושב-ראש נציגות העובדים, כותב שאישור מיזוג ארקיע לאל-על מהווה גזר דין מוות לישראייר ומותיר אותם אבודים ללא פרנסה.

האם אנו, עובדי חברת ארקיע, נאבד בקרוב את מקור פרנסתנו? זאת השאלה שריחפה בחלל חדר זה בדיון הקודם בענייננו ועדיין נותרה ללא מענה. ועדת הכלכלה סיכמה את הדיון הנ"ל בכך שהיא ביקשה מהממונה על ההגבלים העסקיים כי יובטח המשך קיומה של חברת ארקיע. שר התחבורה, מר שטרית, אמר בדיון בנושא אחר שנערך כאן מיד לאחר הדיון בענייננו: "מוכרחים לקחת בחשבון ש800 משפחות יכולות להיזרק לרחוב, משפחות הטייסים ומטה. ערך לא פחות חשוב הוא שלא מאבדים מקומות עבודה בארץ וזה מול אינטרסים אחרים של תחרות". למרות הנאמר, ולמרות ההסכמה הגורפת מצד גורמים שונים לגבי היותנו, החשש הכבד באשר לעתידנו פוגע בנו ובמשפחותינו.

בתאריך 21.12.2004 פירסמה חברת כנפיים, בהתאם להוראות הממונה, מכרז שבו פורטה כל הפעילות התעופתית, למעט חברת הליסינג של חברת ארקיע. על-מנת לבסס את חששנו הגובר מהתעקשות הממונה למכירת ארקיע בכל מחיר, אנו מוצאים לנכון להביא מספר ציטוטים מפיו של מר שטרום שנאמרו במעמד מכובד זה בדיוננו הקודם: "מבחינתי, אני פחות ופחות מעונין במחיר מינימום כדי שתהיה מכירה. יהיה איזה שהוא מחיר (שטרום בתשובה לשאלתו של חבר הכנסת ארדן "האם יש מחיר מינימום"). אף אחד לא אמר בכל מחיר. אני אמרתי שנגיע לצומת, נשקול אלטרנטיבות. אני מציע לתת לדברים לעשות את מהלכם ולגרום לאותו מצב של ודאות (שטרום בתשובה לשאלתה של חברת הכנסת גמליאל "האם זה יהיה בכל מחיר"). לעומת זאת, בראיון לy-net מתאריך ה7.1.2005 אמר שטרום, בתשובה לשאלה "מה יקרה אם לא יימצא קונה": "אין לנו שום כוונה לאפשר לארקיע להתמזג עם אל- על. אם הבעלים לא ימצא קונה, נפנה לבית המשפט שיוציא אותה למכירה פומבית". ובכן, אנחנו למדים שמר שטרום מקדים את המאוחר וכבר מצא אלטרנטיבה, וכידוע, במכירה פומבית מחיר קובע זוכה. ולכן, מבחינתנו, מכירה פומבית משמעותה חיסול ארקיע. אנחנו חוששים מפני תרחיש אימים אשר בו הקונה היחידי שיימצא, אשר יודע היטב כי הוא קונה חברה אשר לא רק מפסידה כספים בשנים האחרונות אלא גם חברה ללא קווי תעופה, יפסיק את הפעילות התעופתית של ארקיע מיד עם קנייתה. אותו קונה ימכור מיד את נכסי החברה, על-מנת ליצור רווח קל ומהיר. התרחיש הזה הוצג על ידנו בפני הממונה, אשר השיב לנו שאין ביכולתו להגן עלינו בפניו. אי לכך, עם פרסום המכרז, נאלצנו להיכנס למו"מ מול כנפיים על רכישת החברה על ידנו, העובדים. אנו נעשה כל שביכולתנו - הדלה אומנם - על מנת להציל את עצמנו מפני אובדן ולפרנס בכבוד את 800 משפחותינו.

מר שטרום טען בדיון הקודם כי אינו רואה סיבה לדחות את מועד מכירת ארקיע, זאת למרות שהבאנו בפניכם את הטיעונים הבאים: 1. הממשלה קבעה, במחטף קלאסי, כי לאל- על תהיה, גם לאחר שתעבור לשיטה פרטית, בלעדיות על קווי התעופה הסדירים העיקרים. 2. בעתירה שהוגשה על ידי ארקיע וישראייר, קבע בג"ץ כי המדינה.. 3. אישור הממונה, להוציא את מגזר הליסינג מארקיע, גוזר עליה בפועל דיון מוות – שהרי רווחי מגזר הליסינג הם אלו המאפשרים את המשך ספיגת ההפסדים מהפעילות התעופתית בשנים האחרונות. האם טיעונים אלו אינם נהירים לכל בר- דעת ומצדיקים את הדחייה אותה ביקשנו – שהרי ארקיע איננה רווחית למבקש לרכוש אותה ללא אותם קווים, כמו גם ללא מגזר הליסינג.

הממונה טוען בלהט כי הוא נלחם למען הציבור. ומנגד, מר יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, המייצג אובייקטיבית את האינטרסים של לקוחותיו, קרי: הציבור, אמר בדיוננו הקודם: "מדברים פה על תחרות, כאילו שהתחרות היא בין חברת אל- על לארקיע וישראייר. גם אם כל 17% התאגדו ביחד, הם עדיין לא יוצרים איזו שהיא בעיה תחרותית לסחר הזר שמשתולל בחוץ. בנוסף לכך אנחנו מבקשים לידע אתכם שחברת כנפיים ומנכ"ל ארקיע הסכימו להתחייב בכתב בפנינו ובפני הממונה כי ימשיכו להפעיל את ארקיע בתחום התעופה לפחות 5 שנים ללא פיטורי עובדים וללא פגיעה בשכר. באחד מהדיונים שקיימנו בינינו ביקש הממונה ,לאחר שטען באוזנינו כי הוא דואג גם לאינטרסים שלנו, העובדים, שנראה לו התחייבות כזו בכתב. על פי דרישותיו, לאחר שהבאנו בפניו למשרדו את מר בורוביץ על מנת לנסח התחייבות כרצונו, חזר בו מר שטרום מכוונותיו והתכחש לכל יוזמה כזאת מצידו.

1. תמחור הוגן - אסור להגיע למצב בו הממונה מאפשר מכירת החברה בכל מחיר, בה בשעה שהמחיר יאפשר לקונה למכור את נכסי החברה ולעשות רווח קל 2. באם יימצא קונה לחברה – התחייבות ל-5 שנים בהן ישמרו זכויות העובדים: לא יהיו פיטורי עובדים, לא יפגעו תנאי עבודתנו ולא יפגע שכרנו (להדגיש שוב – המנכ"ל הנוכחי מוכן להתחייב על כך אל מול הממונה אשר כאמור חזר בו בשעתו מהצעה זו). לידעתכם: השמירה על זכויותנו אינה מעוגנת כלל במכרז אשר פורסם. אם לא יימצא קונה לחברה וגם אנו, העובדים, לא נוכל לרכוש את החברה, אנחנו מבקשים מהוועדה המכובדת שתמליץ לממונה על מיזוג בין ארקיע לאל-על, או לכל הפחות על דחיית מכירת ארקיע ב-3 שנים. לתשומת לבכם: קריאה כזאת משמעותה פגיעה מזערית ביותר, אם בכלל, בתחרות, והיא מקבלת מעמד שולי בהשוואה לפגיעה הענקית שספגה התחרות בשוק התעופה בישראל עם החלטת הממשלה לתת את כל הקווים לאל-על – החלטה שגם ועדה מכובדת זו הסכימה לה. אנחנו תקווה שתעזרו לנו לשנות את החלטת הממונה. עזרתכם זאת נדרשת לשם הגנה על 800 משפחות בישראל. בשם כל עובדי החברה ומשפחותינו, אנו מודים לכם שוב על ההקשבה ותשומת הלב.

אנחנו כאן מטעם עובדי ארקיע. זה האינטרס העיקרי שלנו. אנחנו מאוד חוששים - זה לא סתם - מהעתיד שלנו בסיפור הזה. אנחנו, העובדים, נמצאים באמצע בין המאבקים הגדולים של כל הגופים הגדולים אל מול הממונה. עלינו תהיה ההשפעה הכי דרמטית.

מר שטרום נוהג בעצמו כבעל מונופול. אני מצטער שהוא איננו פה, כי הייתי אומר לו בדיוק את אותו דבר. אני לא מבין את ההתנהגות הזאת של הממונה. אני קורא בעיתונים ואני לא מבין מי נגד מי. חברת תעופה זאת לא מכונת כביסה, זאת חברת תעופה. נעלבתי הבוקר כאשר קראתי את העיתון.

אני מניח שמה ששטרום התכוון זה שתהיה תחרות בשוק התעופה במדינת ישראל. אני מניח שאם חברת ארקיע תתמזג עם אל-על היא תהיה חברה אחת גדולה.

אני חושב שלא לאל-על ולא לארקיע יצא נזק מזה. אני מכיר את כל החברות. אני יודע מה יקרה לישראייר אם ארקיע תתמזג עם אל-על. אני מכיר את השוק הזה כי עבדתי בו 24 שנים. מדברים פה על נושא מאוד רגיש. אי אפשר לפתור את הבעיות בכרזות בעיתונות. יש שני שרים שממונים וזה תפקידם, האחד זה שר התחבורה, השני זה שר האוצר. אני מציע שישבו וידברו. הם צריכים לדון. שר התחבורה ושר האוצר צריכים לתת את דעתם על סיוע לאל-על כדי לסיים את הפרטתה. הם צריכים לאפשר לארקיע ולישראייר להמשיך לפעול בדיוק במתכונת הקיימת, לא יותר ולא פחות. הם צריכים לשבת ולהחליט איך עושים את זה, כי הם השרים הממונים. זה לא יכול להיגמר בהכרזות של שטרום בעיתון. האם אתה צריך להחליט בוועדת כלכלה מה לעשות עם החבר'ה האלה? זה תפקידם של השרים לבוא ולהגיד שהם רוצים לעזור לארקיע, לעזור ליישראייר ולעזור לאל-על. התפקיד שלהם הוא לדאוג לתעופה האזרחית במדינת ישראל. גרמניה דואגת לללופטהנזה, צרפת דואגת לאייר-פרנס. כל מדינה דואגת לחברת התעופה שלה בקנאות, עד כדי כך שאני מספר אחד בעמדת המראה והם לא נותנים לי להמריא. כל המדינות שלהן נלחמות על חברות התעופה שלהן, רק אצלנו המצב הפוך: לשרים לא איכפת, הם לא מתעניינים, ודרור שטרום יושב פה וקוטל אותן.

אני לא חושב שאנחנו לא מגינים על התעופה האזרחית.

הדיון הוא על ישראייר, על ארקיע ועל אל-על. התפקיד של שלושתם לדאוג לכל השלושה. אם הייתי שר האוצר או שר התחבורה, זה מה שאני הייתי עושה.

לכן צריך להקפיא את המצב.

אני לא חושבת שצריך עכשיו לפתוח את הדיון לגבי אם המשרדים השונים מתפקדים או לא. זה לא יעזור לעובדים בארקיע. צריך לשים לב למה שקורה בהליכים של המכרז: האם מחייבים את מי שרוכש את החברה להמשיך את הפעילות, ומה בהקשר לעובדים שצריכים להתחייב ל-5 שנים.

זה לא קשור לישראייר.

מכיוון שלטעמי אלו שתי הנקודות שהן חשובות, אז צריך לשים את הדגשים סביב זה בפנייה לממונה. צריכה לצאת מכאן קריאה לממונה לקחת את הדברים האלה בחשבון. אם הדברים האלה לא יילקחו בחשבון בהליך של המכרז, אז בעצם סתם בזבזנו את זמננו.

אני אתמוך ב-5 שנים אם זה יגיע לידי קנייה.

אני מציעה לקרוא לממונה לקחת בחשבון את שני הדברים האלה בתנאים למכרז.

אני לא יודע אם כרגע זה הזמן לנהל את הדיון. יש פה יותר מידי נעלמים. את הדיון הזה היה צריך לקיים לפני הפרטת אל-על, לא עכשיו. אני אמרתי בוועדת כספים בדיון על הפרטת אל-על שזאת לא הפרטה של חברה קונבנציונאלית. במצב המיוחד במדינת ישראל תמיד למי שיחזיק את חברת התעופה הלאומית יהיה גיבוי של המדינה. למדינה יש תמיד מה לומר. צריך לזכור את זה. גם כאשר קווי ארקיע הפנימיים הפסידו, היא המשיכה לפעול בכל מקרה כי לא היה מי שייעשה את הקשר התעופתי הפנים-ישראלי. זה עניין של חלק מהמטלות שהמדינה רוצה בהן.

אני מודה שבנושא העובדים אני לא שקט. אני מאוד לא אהבתי - בלשון המעטה - את הראיונות שקראתי. לא היתה תפארתכם על הראיונות האלה. מי שישלם בסופו של דבר את המחיר אלה העובדים. יכול להיות מצב ש800 עובדים ילכו הביתה.

בוא נשים לרגע בצד את עניין העובדים. כל התהליכים האלה בסופו של דבר מיועדים לסייע לצרכן במדינת ישראל.

שלום, אני לא יודע מה מסייע לצרכן. עקבתי אחרי מנכ"ל אל-על. במשך 3 שנים הוא הוביל את החברה יפה. היום ראיתי בעיתון שהוא התפטר. אני לא מאמין בעסקים משפחתיים, אני לא מאמין בחברי מרכז שתופסים ג'ובים, אני לא מאמין בעסקים משפחתיים של משפחה מנהלת, אני מאמין בחברות ציבוריות שמונפקות, שהמנהלים הטובים באמת מנהלים אותן, שהעובדים המוכשרים עולים למעלה.

אתה יכולת ב-10 ביוני 2003 לרכוש את המניות.

סברתי לתומי שכשיציגו בפני את האינטרסים אני אבין את התמונה, אבל לצערי אני לא מבין את התמונה. אני מבין שיש בעיה לעובדי ארקיע. האם על ידי כך שאני דואג לעובדי ארקיע אני לא דופק את עובדי ישראייר? מה שברור הוא שאני לא יכול לקבל החלטה עד שמישהו יסביר לי את האינטרסים. צריך לשים את הדברים על השולחן. אם נדאג רק לאינטרסים של ארקיע, יכול להיות שתחוסל ישראייר. אולי זה מה שהתכוונת, אדוני היושב-ראש, כשיצאת להגנתו של שטרום כשאמרת שהוא מדבר על תחרות. דיברת על הצרכן. האם תהיה תחרות או לא תהיה תחרות? אם תהיה תחרות, אנחנו רוצים לקוות שזה יגרום לכך שתהיה ירידה של מחירים והצרכן, שחובת הנאמנות שלנו היא כלפיו, ירוויח מכל העסק הזה. אנחנו צריכים לראות במכלול הזה של הכוחות השונים איפה ייהנה הצרכן יותר. לשם אנחנו צריכים להגיע. את זה צריך לסמן כמטרה.

זה פשוט לא הגון להתקיף דבר שלא שייך לנושא. ב10 ביוני 2003 יכול היה כל עם ישראל ללכת ולקנות את מניות אל-על. כל מניות אל-על הונפקו. אנחנו רכשנו את זה בכסף שהרווחנו ב20 האצבעות שלנו. לא ירשנו את זה, לא קיבלנו ולא גנבנו את זה מאף אחד. יכולנו להשקיע את הכסף הזה בחו"ל. מה שקרה פה היום הוכיח שרוב אלה שמשקיעים בחו"ל הם חכמים, כי למה להשקיע בארץ אם זאת התגובה שמקבלים. מי מניע את הכלכלה הישראלית? ועדת הכלכלה? ועדת הכספים? מי שמניע את הכלכלה זה האנשים עם הממון, זה האנשים שמביאים את הכסף. הלוואי והיו עוד הרבה כאלה בארץ.

עיני אינה צרה בבעלי ממון, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהשתלטו על הכלכלה הישראלית 15 משפחות, מה שלא קרה בצרפת, מה שלא קרה בגרמניה, אפילו לא בבריטניה הגדולה עם תאצ'ר. אי אפשר להתחמק מהדיון הזה.

התעופה האזרחית עוברת למשהו חדש. לממשלה אין יד ורגל בכל הנושא של התעופה אזרחית.

בדיוק על זה דיברתי. אביגדור ליברמן כשר תחבורה התעסק בזה. זה היה התפקיד שלו.

האם הוועדה יכולה להחליט להשאיר את המצב כפי שהוא היום למספר שנים? אם לא היה הסכם מקובל על העובדים לא היינו מביאים את הפרטת אל-על. את זה אנחנו אומרים בנוגע לכל הפרטה שהאוצר או הממשלה רוצים להביא. בשנת הכלכלה הקרובה יהיו עוד כמה הפרטות. לא תהיה הפרטה ללא הסכם עם העובדים.

את הבלגן עושה הממונה.

אני לא מסכים לזה. הממונה בא בידיים נקיות.

ראש מינהל התעופה אמר לך שמדינת ישראל שולטת עדיין ברגולציה של התעופה במדינת ישראל. יש לה הרבה מאוד כוח, היא רק צריכה להשתמש בו.

יושבים פה משמאלי כמה מחברי הטובים עובדי ארקיע. אנחנו לא נמצאים פה כדי לפגוע בהם, אנחנו נמצאים פה כדי לדאוג לעתיד של כולם: גם של עובדי ארקיע, גם של עובדי ישראייר וגם של עובדי אל-על. גם עובדי אל-על לא מובטחים היום. אנחנו יכולים למצוא פתרון שיאפשר את המשך עבודתם של כל מי שעובד היום במשק התעופה. אין שום סיבה שחברה אחת תרוויח על חשבון החברה השנייה. לפני מספר שבועות ישב איזי בורוביץ בכנס של איגוד הטייסים ופרש את משנתו לגבי משק התעופה בארץ. משנתו של איזי בורוביץ היא חברת תעופה אחת בלבד בישראל. זה לא האינטרס של עובדי חברות התעופה ושל הנוסע הישראלי.

את המשנה שלי אני אגדיר, לא אתה. זה לא פייר מה שאתה עושה. זאת לא היתה המשנה שלי. ניתחתי את תעשיית התעופה בעולם, ניתחתי את תעשיית התעופה בארץ. אמרתי לאן אני חושב שזה יגיע. הבעיה שלך היא שאין לך מנהל כמוני שישמור על האינטרסים שלך. אנא, אל תפגע בשם שלי.

כל מי שישב בכנס איגוד הטייסים הבין את מה שנאמר. אם לא הבנו נכון, אז כנראה שזה לא הוסבר נכון. אני לא חושב שהאינטרס של מדינת ישראל הוא שתהיה חברת תעופה אחת, או 3 חברות בבעלות בן אדם אחד. צריך לדאוג שיהיו 3 חברות לפחות, שתהיה תחרות במשק התעופה. ביום שישי היתה אסיפה של מועצת איגוד הטייסים. איגוד הטייסים מורכב מטייסי אל-על, קאל וישראייר. גם איגוד הטייסים גורס שמצב שבו משק התעופה נמצא בידיים של גוף אחד, הוא מצב שלילי לכל משק התעופה ולנוסע הישראלי. מר בורוביץ, אם לא הבנתי אותך נכון בכנס אני מתנצל. זה המקום להסביר את זה. אני מציע שמר בורוביץ יגלה הכרת תודה לעובדיו, כי אם הוא הצליח לרכוש את אל-על זה היה בזכות העבודה של העובדים שלו. אסור לזרוק אותם, כדי שגם עובדי אל-על לא יחששו לעתידם.

אנחנו לא באים לחלק ציונים על התנהלות מול עובדים. שמענו מספיק את העובדים מדברים בשבחו של בורוביץ.

אנחנו, עובדי ארקיע, הגענו הנה כי אנחנו חושבים שבכל הבלגן, ויש כאן הרבה..לא אנחנו יצרנו את הבלגן הזה, לא אנחנו נתנו את הקווים לאל-על. אין אף אחד אחר שכרגע יכול לעזור לנו, רק אתם יכולים. הממונה רוצה להוציא אותנו למכירה פומבית. זה לא מדליק לכם אור אדום? לי זה מדליק 20 אורות אדומים.

חבר הכנסת דוד טל אמר שהממונה בא בידיים נקיות. אני לא בטוח.

מכירה פומבית זה לא לעניין. אני מבקש מכם להגיד את זה לממונה. יש לכם את הכוח לעשות את זה. מה אתם כל כך מפחדים מהממונה? יש לכם את הכוח להחליט. הממונה הוציא מכרז. תגידו לממונה שעם כל הכבוד לכך שהוא הוציא מכרז, אם יבוא אליו קונה הוא צריך לחייב אותו לא למכור מיד את החברה. מה אני מבקש? אני מבקש לפגוע במישהו? אני מבקש שישמרו עלי. אני מבקש מכם שתשמרו לי על מקום העבודה.

אתה עכשיו עומד לנחות בשדה התעופה בפריז. מתקשר אליך בעל הבית שלך, איזי בורוביץ, ואומר לך לא לנחות. מי קובע? אתה או הוא?

אני מחליט.

הממונה נכנס לאיזה שהוא הליך. הוא רוצה לבדוק את ההליך הזה. הוא באמצע ההליך. אתה אומר לנו "תשמעו, תעצרו את ההליך של הממונה כי משהו לא נראה לי". אתה יכול לבקש מאיתנו להמליץ שתהיה הגנה על העובדים, אתה יכול לבקש מאיתנו לדרוש מהממשלה להביא את החלופות שלה ולהגיד מה היא מתכוונת לעשות עם ההליך הזה, אבל אתה לא יכול לבקש מאיתנו לעצור הליך שנמצא באמצע.

הממונה בסופו של דבר צריך להחליט מי יקנה.

אני חושבת שההצעה שלי מתחשבת בכל ההיבטים, כולל בתפקיד של הממונה. הדרישה שלנו כאן, שלטעמי צריכה לקבל את ההסכם של החברים, זה לפנות לממונה ולבקש ממנו שבתנאים למכרז יהיו את שני הפרמטרים שאמרתי קודם.

הוא יצר את הבלגן.

הממונה לא הוציא את המכרז, את המכרז הוציאו כנפיים.

אנחנו הוצאנו, אבל האישור של כל הנקודות והפסיקים היו של הממונה. כל מה שנכלל במכרז זה בהתאם להנחיות של הממונה על ההגבלים. הוא קבע מה לכלול בפנים. מה שמופיע במכרז זה לקנות את העסק כעסק חי.

ולשמר אותו?

אין את הדבר הזה.

זה ההבדל הקטן בין ארקיע לאל-על, כי את אל-על הם יחזיקו חיה איך שלא יהיה, ואילו ארקיע חוששת שימכרו אותה.

הממונה אמר שברגע שזה נמכר אי אפשר לעשות כלום.

אם יש מי שקונה את החברה ואחרי זה סוגר אותה, אז זכותה של המדינה להתערב כי יש כשל שוק. אני לא בטוח שזה המקרה. אין ספק שאם מישהו יקנה את ארקיע וכעבור יומיים הוא יסגור אותה זה עלול להיות בעייתי. השאלה אם יש פה כשל שוק או לא.

נראה לי שהתהליך הבריא ביותר זה להשהות את המכירה של חברת ארקיע, לראות איך מתפתח שוק התעופה ולפי זה לנהוג. אני חושב שרבים מחברי כאן שותפים לדעה הזאת. צריך לשקול את ההצעה הזאת בכובד ראש. אנחנו נתפשר על הזמן.

אני לא בטוח שאפשר לקבל החלטה כזאת.

שאלתי קודם מה כוחה של הוועדה הזאת בנושא הספציפי הזה.

כרגע יש הליך של מכרז. מה שאנחנו יכולים להחליט זה שבתחילת החודש הבא נבקש מהממונה וגם ממשרד התחבורה להביא הנה חלופות אפשריות, זאת במידה והמכרז לא יעלה יפה. המכירה הפומבית לא תהיה חלק מהעניין. אנחנו נגיד כאן שהמכירה הפומבית היא לא חלק מהעניין, ואנחנו מבקשים שהחלופות שיובאו על ידי הממשלה בתחילת החודש הבא, בדיון שיתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת, יהיו כאלה שלוקחים בחשבון מצד אחד את ההגנה על העובדים, ומצד שני את שמירת התחרות במשק.

ואם המכרז לא יעלה יפה?

אם המכרז לא יעלה יפה, אז גם להם טוב. מה שהצעתי עכשיו זה הדבר הכי מאוזן שאפשר להציע. זה לא יהיה אחראי מבחינתי לעשות מהממונה ומכם כאלה קטנים.

אבל אם ניגש אליו ונבקש ממנו להוסיף..

הממונה לא תלוי בך, לכן הדרך היחידה היא מה שאתה הצעת.

הממונה יודע שיכול להיות שהמכרז לא יעלה יפה. ההצעה להגיע הנה עם חלופות, שלוקחות בחשבון את ההגנה על העובדים מצד אחד ואת השמירה על האינטרסים של הצרכן במדינת ישראל מצד שני, היא על דעתו. אם ננסה לדרוך עליו זה לא יהיה רלוונטי.

זה בסדר במידה והמכרז לא יעלה יפה. מה קורה עם העובדים במצב שבו רוכשים את החברה ויום למחרת מחליטים שלא רוצים את החברה בתור חברה פעילה?

להתערב בתנאי המכרז זה לא לטובתכם ולא לטובתנו. אם אני קובע את זה לשבוע השני של חודש פברואר, זה אומר שהם יבואו הנה עם חלופות.

אני מבקש להעלות להצבעה את האפשרות להקפיא את המצב עד ל-1 בינואר 2006.

צ'יטה, אתה לא יכול, זה בחוק.

יילקח בחשבון בחלופות שהממשלה תביא והממונה יביא הנושא של העובדים והנושא של התחרות במשק.

זאת צביעות אחת גדולה מה שקורה פה. ועדת הכלכלה הזאת קבעה שכל הקווים הולכים לאל-על.

זאת לא ועדת הכלכלה.

אני שמעתי שוועדת הכלכלה תמכה.

ממש לא.

אחת הוועדות תמכה. זאת פגיעה אנושה בתחרות.

סוכם אתכם שבתחילת החודש הבא יתקיים דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שבו יופיעו שר התחבורה והממונה על ההגבלים העסקיים. אם המכרז לא יצא לדרך, הם יביאו הנה חלופות אפשריות שהבסיס שלהן הוא בין היתר הגנה על העובדים.

ומה בעניין המכירה הפומבית?

אנחנו מודיעים כאן שנתנגד לכל אפשרות של מכירה פומבית, שהמשמעות שלה שאפשר לקנות בחצי לירה את ארקיע. תודה רבה.

הישיבה נעלה בשעה 12:05