כנסת פתוחה

_פגיעה בזכויות יסוד של עולים מאתיופיה – במסגרת הפעלת תכנית "ויסקונסין"

2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
10.01.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 191
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, כ"ט טבת התשס"ד (10 בינואר 2005), שעה 09:30

פגיעה בזכויות יסוד של עולים מאתיופיה – במסגרת הפעלת תכנית "ויסקונסין" בבית שמש.

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
יגאל יאסינוב

אורנה פינדלינג - שירות התעסוקה, המשרד לקליטת העלייה
דוד יאסו - מנהל מחלקת קליטת עולי אתיופיה,
המשרד לקליטת העלייה
בלהה אברמסון - מנהלת המחלקה לתעסוקת עולים מאתיופיה
כרמית אוחיון - מ"מ מנהלת מחוז ירושלים, משרד הרווחה
גסטוירט מיכאל - יועץ משפטי, עיריית בית שמש
ליאורה סמואל - מח' רווחה, עיריית בית שמש
אסף כלב - מח' רווחה, עיריית בית שמש
אורנה וירקוביצקי - מנהלת תחום הבטחת הכנסה, המוסד
לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת - יועץ משפטי, המוסד לביטוח לאומי
יפעת סולל - עו"ד, טבקה – מרכז לסיוע משפטי
וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה
ליס מלסה - רכזת פניות, טבקה, מרכז לסיוע משפטי
וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה
מולו עלם סמיית - ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
אברהם נגוסה - מזכיר, ארגון מכנף דרום לציון

הלית ברק

דנה גורדון

אתי בן שמחון


פגיעה בזכויות יסוד של עולים מאתיופיה – במסגרת הפעלת תכנית "ויסקונסין" בבית שמש

שלום לכולם, אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. שוב פעם, אנחנו עוסקים בנושא שנוגע מקרוב לתעסוקת עולי אתיופיה, בצורה יותר ספציפית בעקבות פנייה של ארגון טבקה אלינו, בנושא התשלום הנמוך שמקבלים עולים מאתיופיה, שמועסקים על ידי עיריית בית שמש.

קיבלנו מידע שהוא לא בהכרח מדויק, שהעולים האתיופים שגרים בבית שמש, מועסקים על ידי העירייה בפרוייקטים של עבודה זמנית, שיקומית, עבודות כמו גינון וכו'. מה שיכול להיות מדויק או לא מדויק, מייד נברר את זה, בפנייתם נאמר שזה נעשה במסגרת פרוייקט "ויסקונסין" שקשור לכל הנושא של הבטחת הכנסה. מה שנאמר גם בפנייה, שאנשים מקבלים שכר חודשי של 480 שקלים לחודש, שבתחילתו של הפרוייקט, דובר על כך שהם יועסקו ארבעה ימים בשבוע, וביום אחד בשבוע, תינתן להם האפשרות לעבור הכשרה מקצועית.

בין אם מדובר במסגרת פרוייקט "ויסקונסין", ובית אם לאו, נראה לנו שהעסקת עובדים בשכר של 480 שקלים, אם אכן הם עובדים ארבעה ימים בשבוע, לא עומדת בשום קריטריון כלשהו, וזה ודאי לא מעודד אנשים לעבוד, או לצאת לשוק העבודה. מכל מקום, רצינו לברר את הנושא הזה, כיוון שאנשי טבקה שהפנו אלינו את הנושא, לא נמצאים, הייתי רוצה כבר מלכתחילה לפנות לנציגי הביטוח הלאומי, להסביר לנו במה דברים אמורים.

קודם כל להסביר את הרקע. לא מדובר בכלל בפרוייקט "ויסקונסין". פרוייקט "ויסקונסין" עוד לא יצא לדרך, והוא אמור לצאת לדרך באמצע 2005, ביישובים אחרים לגמרי. בית שמש לא כלולה באזורי הניסוי, זה בכלל לא פרוייקט "ויסקונסין".

אני מבינה שהיתה יוזמה של עיריית בית שמש, שקיבלה את האישור של הביטוח הלאומי.

בעקבות פרוייקט שנוסה בהצלחה באזור חיפה, עם אוכלוסייה דומה, חשבנו שזה יהיה נכון להרחיב את הפרוייקט לעוד מקומות בארץ. מדובר באוכלוסייה שאין לה הרגלי עבודה בישראל, שמקבלת חודשים רבים גימלה להבטחת הכנסה לפי התייצבות בלשכת עבודה, פעם בשבוע או פעם בחודש במקרה הטוב. למעשה לא מועסקת בשום מסגרת.

הפרוייקט הזה אמור להקנות להם הרגלי עבודה. קודם כל בן אדם יוצא בבוקר, הולך למקום שבו עובדים, מתנסה בסוגי עבודות שהוא מסוגל.

באיזו קבוצות גילאים מדובר?

מדובר בגילאים שבין 30 ל-50. הרוב בין 30 ל-40.

מדובר בעולים שנמצאים בארץ כמה זמן?

לפחות שנתיים. שיש להם קשיי שפה, ולא עבדו בישראל מעולם.

אבל הם היו במרכז קליטה ולמדו עברית. אין כזה דבר, כולם עברו מרכז קליטה, וכולם למדו עברית. משרד הקליטה אומר לנו תמיד, שהאנשים האלה יוצאים ממרכז הקליטה, הם מגיעים למקום שיש שם רכזים שמנסים להביא אותם לקורסים מקצועיים, ואחר כך ליישומים מקצועיים. אז יש לנו איזשהו פער בין מה שאנחנו מבינים, שמשרד הקליטה מנסה לעשות, לבין מה שקורה בשטח. מגיעים למקום שבעצם אין רכז כזה, או שיש.

יש. אולי עוד ארבעה, זה לא עד שנתיים בארץ. העולים האלה לא עד שנתיים בארץ. היו שניים כאלה.

בוא תגיד לנו כמה זמן הם בארץ, במקום להגיד הם לא, תגיד כמה כן.

מינימום שנתיים.

ברשותך, אני מציעה שאני אסביר את הפן של הביטוח הלאומי בעניין הזה, ואחר כך אולי ניתן את רשות הדיבור למי שמבצע את הפרוייקט ומתכנן אותו, הוא יסביר את כל מתכונת הפרוייקט.

המעורבות שלנו היא בקטע של באיזה מצב חוקי אנחנו יכולים לשחרר אוכלוסייה שחייבת היום במבחן תעסוקה, ותשלום הגימלה החודשי שלה מותנה בהתייצבות בלשכת עבודה למציאת עבודה. אנחנו רשאים על פי החוק לפטור אותם מלהתייצב בלשכה, אם הם משולבים בפרוייקט שמטרתו שיקום תעסוקתי, בחסות משרד ממשלתי, זה התנאי על פי החוק.

אתם לא רואים בזה תעסוקה אמיתית, אלא זה מין פרוייקט.

ודאי שלא. זאת המעורבות שלנו. כאשר מתגבשת תכנית שיקומית ברשות המקומית, אנחנו מלווים אותה.

אגב, מי קובע את גובה המשכורת הזאת?

זאת לא משכורת, זה תמריץ.

אנשים עובדים ארבעה ימים בשבוע כתמריץ?

אני רוצה להסביר. כאשר הם נמצאים בהכשרה מקצועית - קורס מטעם משרד העבודה, הם לא מקבלים שום דבר. פה מדובר בתשלום במסגרת פרוייקט שיקומי בקהילה עצמה. לא בקורס, אם הם היו בקורס, הם לא היו מקבלים שום דבר, מלבד הגימלה להבטחת הכנסה. בתכנית הזאת הם מקבלים גם גימלה להבטחת הכנסה, גם כרטיס של נסיעות, וגם תמריץ של 500 שקלים. זאת לא משכורת, גם לא פוגע בגימלה. בעצם רמת ההכנסה שלהם עולה, בתקופה של השיקום התעסוקתי.

אם כך, כמה מקבל בממוצע אדם כזה?

יותר משכר מינימום. גובה הגימלה פלוס 500 שקלים, יכול להגיע ל-3,700-3,800 שקלים.

אני אחראית על הפרוייקט בכל הארץ. פילחנו את כל המשתתפים. ראשית יש לנו בתוך המשתתפים ארבע נשים שהן חד-הוריות, שמועסקות בפרוייקט, שלוש וחצי שעות ביום, והן מגיעות לסך הכל הכנסה של 3,236 שקלים באופן יחסי.

זה פחות משכר מינימום.

לכן כל ההתייחסות שלנו לא כשכר, גם אם אנשים לא באו יום, יומיים, מסיבות אישיות –

הם עדיין מקבלים את –

ודאי, לכן יש לנו ליווי סוציאלי צמוד, שכל המטרה היא לרכך את הכניסה שלהם לעולם העבודה. שבאותה חצי שנה, הם ילמדו איך להיכנס לעולם העבודה, אבל עם ליווי סוציאלי.

כמה אנשים נמצאים בפרוייקט הזה?

נכון להיום 14.

14 בבית שמש. יש מקומות נוספים, נדמה לי אמרתם בחיפה?

בחיפה היה פרוייקט של 19 עולי אתיופיה, שהסתיים בהצלחה. מתוך ה-19, 12 נקלטו כעובדי עיריית חיפה, זה היה לפני משבר הרשויות.

מי קבע את התוספת הזאת, התמריץ הזה, כפי שאתם קוראים לו, בנוסף להבטחת ההכנסה. מי קבע את גובה ה-480 שקלים, או 500 שקלים.

אנחנו המלצנו על הגובה הזה, כי זה סכום הדיס-ריגארד שלא פוגע בגימלה. כל המטרה היתה לעזור להם, ולא לפגוע בהם.

זה אומר, שבעצם אם הם היו מקבלים 1,000 שקלים לחודש, או 2,000 שקלים לחודש, הבטחת ההכנסה היתה יורדת.

ודאי.

מי משלם את הגמול הזה, או את התוספת הזאת?

העירייה נרתמה, כי היא רוצה לשקם את התושבים שלה.

העירייה עצמה, זה מתוך תקציבי העירייה?

מה היקף שעות העבודה?

זאת לא עבודה.

אם זאת לא עבודה, מה הם עושים?

הם מתנסים.

עבודות גינון?

ברגע שאדם קם בבוקר, ומשתייך לצוות, ולומד שיש לו מנהל עבודה - - -

אני מנסה להבין. בסדר, לי לא היה הרגל עבודה קודם. כעוזרת בית אני מקבלת 35 שקלים לשעה, בסוף היום אני מקבלת 180 שקלים, אם לא יותר.

אז יש לך הרגל עבודה, רק אין לך מקצוע. עוזרות בית הן בדרך כלל לא בדיוק נשים שאפשר לבוא ולהגיד שהיה להן הכשרה מקצועית. אבל הנשים כאשר הן מגיעות, את אומרת יופי, הקנינו להן הרגלי עבודה. אפשר לקבל מידע מה הן עושות פיזית כשהן באות?

ריכזתי את הפרוייקט, ועבדתי מול המוסד לביטוח לאומי, ומול לשכת התעסוקה. איתי בצוות עובד סוציאלי אסי שנמצא איתי, ורכזת תעסוקה ליאורה. מדובר ב-18 עובדים, יש עולה אחד מתימן, עולה אחד מרוסיה, שלושה ישראלים, והשאר עולים מאתיופיה.

חלקם באים בבוקר, הגברים משובצים חלק באגף הגינון, חלק באגף התברואה. הנשים משולבות באגף התברואה בניקיון.

זאת אומרת, בעצם פיזית הן עובדות.

ודאי, פיזית הן עובדות.

הן יכולות, אחרי שבועיים שלושה להגיד יופי, הרגלתם אותי לעבוד. עכשיו, בסך הכל העירייה לוקחת אותי לעבודות בתת-שכר. הן יכולות להגיד את זה, נכון? כי אם הגברת הזאת שעוסקת בניקיון, היתה עובדת באיזשהו בית, היתה מקבלת יותר.

זה לא נעשה בכפייה. חמישה משתתפים שהתחילו באוגוסט, בספטמבר כבר עזבו כי מצאו עבודה בכוחות עצמם, ומאז לא חזרו למעגל מקבלי הקיצבאות.

זאת אומרת, שאתם רואים בתכנית הזאת כתכנית מעבר.

ודאי. אני מוגבלת בזמן.

זה כמו הכשרה מקצועית, הם מקבלים הבטחת הכנסה, הם מקבלים 480 שקלים, ולאחר מכן הם יכולים לצאת לשוק החופשי, ולקבל עבודה בשכר נורמלי.

ארבעה מהם שהתחילו באוגוסט, יחזרו בחודש הבא לשירות התעסוקה, ושירות התעסוקה כבר מתכונן למצוא להם מקומות עבודה.

אנשים שנמצאים בתכנית הזאת, מקבלים הבטחת הכנסה. הם באים לעבודה הזאת, כאילו באים לקורס מקצועי. תמורת השתתפות בעבודה או בקורס, הם מקבלים 480 שקלים תמריץ לחודש. כמה זמן הם צריכים לעבוד?

קודם כל הם לא חייבים. כי מי שלא מעוניין, יכול לחזור תעסוקה. במשך חצי שנה.

אני רוצה רק להדגיש, שאותם עובדים לא באים במקום עובדים של העירייה, הם תוספת כוח אדם. בעוד חודש מסיימים ארבעה עובדים, אז אותם ארבעה עובדים הולכים הביתה, אני מקווה שהם יחזרו ללשכת התעסוקה.

אני רק רוצה להבין. יש פה קומבינה מסויימת.

סליחה, אין פה קומבינה מסויימת. יש פה בעיה של מה הביטוח הלאומי יכול לשלם. כי אם משלמים להם 560 שקלים, זה מוריד להם מהבטחת הכנסה.

אני יודע, אני לא מתנגד. אני פשוט רוצה להבין. עיריית בית שמש, משלמת מתקציבה. היא מקבלת עובדים במימון ממשלתי, בשכר ובעלות נמוכים מאוד, על סמך זה היא לא מחזיקה עובדים - - -

זה לא נכון.

אני עדיין קשור לבית שמש. יש לי דירה ברחוב הנרקיס, אני גרתי המון שנים בבית שמש, והדירה עדיין בבעלותי, אפילו דייר אחד לא הכנסתי לשם. כתושב בית שמש, אני יודע מה קורה בבית שמש. עם כל הכבוד לראש העיר ועקנין, אני גם כן יודע מה קורה בבית שמש. מה שאני טוען, שעיריית בית שמש מקבלת עובדים בשכר, ובעלות שנמצאים מתחת לכל העקרונות, על סמך זה היא משתמשת בכוח אדם זה, כדי לא לקחת עובדים אחרים, כי אחרת היא היתה חייבת לקחת לא 4, לא 5, אלא שניים, אבל בשכר מלא. וזה מה שהיא מרוויחה. היא מרוויחה את זה בוודאות. אני מבין שאם היא תשלם עוד 100 שקלים, אז האנשים האלה לא יקבלו הבטחת הכנסה. לא על זה אני מדבר. האם מהרווח שהעירייה מקבלת מהעסקת האנשים, היא נותנת לקהילה שממנה באו העובדים, או לאותם עובדים כתוספת הנחה במשהו? היא בפירוש מרוויחה לפחות עשרה או חמישה עשר שקלים בכל שעת עבודה של העובדים האלו. תודה רבה.

אני מבקשת שתתייחס לנושא התקנים. איזה תקנים יש לכם, ואיך האנשים האלה מועסקים.

העירייה כמו כל העיריות נמצאות בתכנית הבראה, עליה חתמנו עם משרד הפנים. במסגרת תכנית ההבראה, קיימת הנחייה חד-משמעית ממשרד הפנים, שאסור לעירייה לקלוט עובדים, והעירייה לא קולטת עובדים. בנוסף, העירייה עברה עכשיו תהליך של פיטורי עובדים, התייעלות, ובמסגרתה חתמנו הסכם עם ההסתדרות. כשאנחנו לא קולטים עובדים, אז אין פה אפילו אופציה של העירייה להעסיק עובדים אחרים. כלומר, זה לא שאנחנו מרוויחים, אין עובדים, העובדים פוטרו, קיבלנו עובדים במסגרת הפרוייקט הזה.

אתה רק מחזק את הטיעון שלו.

בדיוק מה שאמרתי.

אני רוצה להדגיש. מחר בבוקר אם יפסיקו את הפרוייקט הזה, מי שייפגע אלו אותם עולים, העירייה לא מרוויחה. העירייה ישבה והחליטה על תיקי כוח אדם שלה ביחד עם משרד הפנים, ביחד עם ההסתדרות.

מאיפה התקציב הזה בא?

מתקציבי הרווחה של העירייה. זה לא תקציב הגינון - - -

העירייה היום מבחינת התקנים שלה, לא צריכה את העובדים האלה.

לא נתתם למישהו ברווחה.

מבחינת תקני כוח אדם, לא צריכים את העובדים האלה. אנחנו מתבססים על תקן בלי עובדים משוקמים. אנחנו נמצאים כבר בתכנית הבראה. יש לנו כבר תקני כוח אדם שנקבעו ממשרד הפנים, מאויישים עם משרד הפנים ועם ההסתדרות. אין ספק, אני לא רוצה להכחיש, שלעירייה יש עובדים שמסתובבים בגינון. אז נכון, תמיד זה מוסיף.

כמה שעות ליום הם עובדים?

תלוי. אלה שבגינון כ-8 שעות.

8 שעות ליום?

יום לימודים בשבוע במסגרת אולפן. יש ארבע נשים שהן חד-הוריות, אחת עובדת שעתיים ביום, השנייה עובדת ארבע שעות.

וזה לא מענקי איזון, זו סתם מתנה.

אני עובדת באגף הרווחה בעיריית בית שמש. אני חושבת, שלעיריית בית שמש צריך לתת צל"ש. מכיוון שעיריית בית שמש גם לקחה על עצמה בתקופה מאוד קשה, של פיטורין, להעסיק עולים שהם בעייתיים, מבחינת הרגלי עבודה, יחידות זמן שלי, של שלושה עובדים לנושא הליווי, תמיכה. לעובדים העולים יש בעיות מאוד קשות, גם כלכליות, משפחתיות, תיפקודיות של שפה. אמנם הם 4-5 שנים בארץ, זה הניסיון של כולם. יש לי את הפילוח של העובדים. זה ניסיון העבודה של כולם שהם יוצאים לעבודה.

חיזוק דימוי העצמי, ביטחון עצמי, מודלים חיוביים לילדים. העולים ברובם מרוצים. בנוסף לכך הם נמצאים ביום לימודים במסגרת האולפן, לתגבר להם את השפה. אותם עולים גם רוכשים את מקצוע הגינון. יש להם אופציה של יציאה לעבודה.

כמה זמן אתם רשאים להחזיק אותם במסגרת הזאת?

חצי שנה, וחבל.

שירות התעסוקה אחר כך מטפל בהם למצוא להם עבודות אחרות?

אדיסו, אני יכולה לשמוע ממך מה ההתייחסות שלכם לנושא הזה. איך אתם רואים אותו, לטוב ולרע?

אם אתם רואים בזה עבדות, כן או לא?

זה מוגזם.

הרעיון של לשקם את העובדים, ולתת להם אפשרות של שיקום לצאת לעבודה, זה רעיון שלא פסול. אנחנו רואים שהבן אדם עובד שמונה שעות ביום, ומקבל 480 שקלים, פשוט קשה לקבל את הדבר הזה, למרות שאנחנו מבינים את הרצון שלכם, את הכוונות שלכם, של לעזור לקהילה ולקדם. אבל שמונה שעות הבן אדם עובד, ומקבל 480 שקלים. אני פשוט לא יכול לקבל את הדבר הזה.

זה נכון, כי זו נקודת המוצא של הדיון הזה. הוא אומר את זה מאוד נכון, אברהם נגוסה. בזה פתחתי. אני יכולה להבין שיש פה תכנית שיקומית, אני יכולה להבין את האילוצים של הביטוח הלאומי, שהוא לא יכול לשלם, אם אדם מקבל יותר מכך וכך כסף. אתם רוצים ליצור הרגלי עבודה, ולעודד אנשים לצאת לשוק העבודה. אבל אם אדם בא, ועובד שמונה שעות, ובסוף החודש הוא מקבל 480 שקלים ביד - - -

פלוס כרטיס חודשי חופשי.

זה לא נראה סביר.

מה האלטרנטיבה, שיישב בבית ויקבל פעם בשבוע - - -

אני אגיד מה האלטרנטיבה. האלטרנטיבה היא, שאדם בשביל העבודה הזאת יקבל תמורה כדי שהוא יבין שהוא באמת עובד, ולעבודה יש שכר. שהוא יקבל יותר כסף ממקום העבודה, ואת זה יפחיתו לו מהביטוח הלאומי, זה נראה לי יותר צודק ברגע שאדם מרוויח יותר, מפחיתים לו - -

אני לא מנסה כרגע לבוא ולהגיד שאנחנו חייבים, אני מנסה לשמור על אותו מאזן. אם אדם מקבל פלוס מינוס את הכנסת המינימום, 3,500 שקלים מהמדינה והוא מתחיל לעבוד, אז ממילא אתם תורידו לו. אז למה לא לתת לו את הכבוד כשהוא מתחיל לעבוד, שיבין שיש סיבה טובה שהוא ירצה לעבוד. אם אתם באים ואומרים, אלה אנשים שאין להם הרגלי עבודה, צריך להקנות להם הרגלי עבודה. אם אני הייתי קמה בבוקר, והיו אומרים לי, תקומי כל יום, תעבדי שמונה שעות בשמש בחוץ, והיו נותנים לי בסוף צ'ק של 480 שקלים, הייתי אומרת עדיף לי לשבת בבית, לקבל את הבטחת ההכנסה.

לנו יש נסיון עם נשים, ובכלל עם עובדים שקיבלו הבטחת הכנסה, לקוחות שלנו דורשי עבודה שקיבלו הבטחת הכנסה. במהלך השנים אנחנו מציעים להם עבודות, ולמרות שהם אמורים להיכנס לעבודות עם שכר, הם בעצמם אומרים, תשמעו בעקבות העבודה עם השכר, זה יעלה את ההכנסה שלי בעוד 500 שקלים, לא שווה לי, כי הם יודעים שיורידו להם את היחסיות.

סליחה, את בסך הכל מחזקת את מה שאני אומרת.

הם לא מוכנים לקבל גם את העבודות האלה. יש לנו נסיון רצוף לאורך שנים, שעובדים שנמצאים בהבטחת הכנסה, גם תמורת עבודה עם שכר, הם לא מוכנים לצאת מהמעגל הזה.

כיוון שאם השוק היה מציע רמת שכר סבירה, מתקבלת על הדעת, עם עבודה שאדם יכול לבוא בבוקר, ולצאת משם ולהבין שהוא עשה משהו, ושהוא הרוויח לפחות שכר מינימום במשק, אז יכול מאוד להיות, שהיתה לו סיבה טובה לצאת לשוק העבודה. אם השכר שהוא יקבל, גם אחרי שהוא ייצא מתכנית שיקומית כזאת, הוא שכר כל כך נמוך, אתם לא מעודדים אנשים לצאת לשוק העבודה. זה הסיפור.

שמשרד התעסוקה יעביר את הכסף לעירייה. במקום לשלם לאנשים האלה הבטחת הכנסה, אותו סכום תעבירו לעירייה. ובמשך אותה חצי שנה, העירייה תעביר את הכסף בלי תוספת של שקל אחד לאנשים, אבל כמשכורת. עם תלוש משכורת, עם זכויות עובד. כי כרגע מהמשכורת של 480 שקלים, הוא לא יכול לעשות כלום. הוא לא יכול לבוא לבנק ולבקש הלוואה, כי אין לו יותר. אפילו הוא לא יכול לבוא ולהגיד, לקחו אותי לעבודה לחצי שנה, הנה החוזה שלי של חצי שנה.

זה לתקופה מוגבלת.

הבן אדם חייב להרגיש את עצמו. הוא חייב להרגיש שהוא בן אדם, ולא מנוצל. המדינה משלמת כסף. אני לא רוצה לדבר על תוספות. המדינה כבר נותנת את זה, אז תתן את זה עם כבוד. כי כל בן אדם יש לו את הכבוד שלו. האנשים האלה שכנים שלי, ובגלל זה אני יודע מה קורה איתם. הם מרגישים מנוצלים.

יותר מכובד שיישב בבית ויקבל גימלה?

אני אגיד לכן מה יותר מכובד. עצם הרעיון שקיימת תכנית כזאת, כדי להביא אנשים לשוק העבודה, ולהתחיל לעבוד, זה רעיון נכון ומכובד. בואו נעביר את זה לפאזה אחרת ולמקום אחר. כשעלו אנשים לארץ ממקומות אחרים, והם היו פרופסורים, לקחה המדינה כסף, ואמרה לאוניברסיטאות תעסיקו אותם. נתנו לאוניברסיטאות את הכסף. האוניברסיטאות שילמו את המשכורת. אנשים ידעו שהם מועסקים, ושהם מקבלים משכורת כמו שצריך, ושזאת לא טובה, ושזאת לא הבטחת הכנסה.

אתם רוצים לעשות את זה, בואו נשנה טיפה פאזה. בואו ניקח את זה בצורה אחרת. ואני חושבת שחבר הכנסת יאסינוב צודק במה שהוא מציע. במקום לתת את זה כטובת הבטחת הכנסה, בואו ניצור את המסגרת, שאנחנו הולכים לאנשים האלה, שהמדינה, במקום לעבוד דרך הביטוח הלאומי שנותן את זה כהבטחת ההכנסה, אומרת לעיריות, יש לי תמריץ, אני רוצה שהעירייה תעסיק כך וכך עובדים. אנחנו נותנים את הכסף הזה, ולמשרד הקליטה יש עכשיו תקציבים לתעסוקה. בואו נעבור לשלב אחר, ובואו נגיד שהאנשים האלה, במקום לקבל את ה-480 שקלים, מקבלים את ה-3,500 שקלים כתשלום מהעירייה וכמשכורת. זה מאותה היעד, זה מאותו הכסף. אף אחד לא מבקש מכם תוספת תקציבית. זה בא מאותו הכיס. סך הכל מתייחסים לזה מעל התקן, כי מעסיקים אנשים בפרוייקט איקס, לכך וכך זמן, כמו שהיה באוניברסיטאות. כשרצו למצוא את הפתרון הזה לאנשי מקצוע, מצאו לזה. אז בואו נחשוב.

אנחנו ממש לא מתנגדים. אם משרד הקליטה מראים פה איפה זה אנחנו נתמוך בו.

אם אתם צודקים, שנו את החוקים. תגידו לנו במה אתם צודקים.

כל העניין הזה, עם כל הכוונות הטובות, יוצא רע.

הפרוייקט הזה הוא פרוייקט שיתופי להרגלי עבודה כמו שהציגו, והוא לא בא במקום הפרוייקטים האחרים. לדוגמה, בדיוק כמו פרוייקט המדע כשדיברת על המדענים, יש לנו פרוייקט שרץ בשטח מאוקטובר בגן הבוטאני, גננות לאתיופים עשרים עולים נקלטו, בתקציב שלנו בסיוע במשכורת. הם נקלטו לעבודה.

כמה אתם משלמים?

אנחנו משלמים חצי משכר קידום. קידום השמה, 1,695 שקלים, והגן הבוטאני מוסיף במשך 12 חודשים.

כמה אדם כזה שעובד בגינון בגן הבוטאני מקבל לחודש?

אם הוא עובד משרה מלאה של שמונה שעות, הוא מקבל שכר מינימום.

אבל הוא יודע כשהוא יוצא הוא מקבל 1,600 שקלים מכם, ועוד 1,600 מהגן הבוטאני.

אבל זו לא תכנית שבאה במקום התכנית הזאת. זאת אחת התכניות, יש לנו תכנית אשת חיל שיציגו אותם הלאה. זאת אומרת, זה לא במקום. זה תלוי מאיזו נקודת זמן העולה נקלט, ובשל להיקלט לשוק העבודה. אלה עולים שבכל זאת הם בשלב יותר התחלתי. הם עולים שהם עוד לא עשו את הפאזה שהם מוכנים לצאת לעבודה, העולים שבתכנית הגינון של בית שמש.

תסלחו לי שאני אומרת לכם. עם כל הכבוד, ההתייחסות שאני שומעת, היא התייחסות פטרונית. אלה אנשים שהם מסכנים, ולא יודעים לעבוד, וצריך להקנות להם הרגלי עבודה.

מנסים את כל התכניות בכל מיני - - -

זאת דרך פטרונית להתייחס לבני אדם. אם אנחנו רוצים ליצור אנשים שמרוויחים את לחמם בכבוד, וגם רוצים לעבוד, וגם מבינים שבסופו של חודש יש שכר לעמל. אדם שעובד שמונה שעות בגינון בבית שמש, ומקבל צ'ק של 480 שקלים, תסלחו לי, זה עלבון. גם אם הוא מקבל הכנסה ממקום אחר. אני לא פוסלת את זה שזה פרוייקט שיקומי. אבל גם בתור מסגרת פרוייקט שיקומי, יש לזה קונספציה לא נכונה.

ראשית –

אגב, המידע שמסרת במכתב שלך לא מדוייק. אני פשוט מציעה שלהבא תבדקי.

זה המידע שקיבלתי מהרשויות.

הרשויות לא אמרו לך שזה במסגרת תכנית "ויסקונסין".

זו תכנית שהמשמעות שלה היא אותה משמעות, ולכן - - -

את עורכת דין, ואת צריכה לדייק. לא אני צריכה להגיד לך את זה.

אין בכלל דבר כזה תכנית "ויסקונסין".

אז אל תכתבי מכתבים לכנסת, שזה במסגרת תכנית "ויסקונסין". בואי נדייק. תנצלי על זה שאת לא מדייקת, ובואי נעבור הלאה.

תכנית "ויסקונסין" זה חלק מהחקיקה. כשאת אומרת "ויסקונסין", אנחנו פותחים את זה ולא מוצאים.

זו תכנית ממשלתית, אבל המשמעות היא אותה משמעות.

גברתי, אם את רוצה שבפעם הבאה נתייחס אלייך ברצינות כשאת פונה אלינו, תשתדלי במכתבייך לכתוב את העובדות לאשורן, בלי להגיד לנו שזאת תכנית "ויסקונסין", כשזה לא, ואת יודעת שזה לא, ואל תפרשי לי שזה משמעות "ויסקונסין". כי תכנית "ויסקונסין" עוד לא מופעלת, וכשאת מבקשת דיון, תשתדלי להגיע בזמן, ולא בחצי שעה איחור.

אני קודם כל מתנצלת. הייתי פה בתשע ועשרה, לא הצלחתי להחנות בגלל כל המתנחלים. אני באמת מתנצלת.

התכנית הזאת היא תכנית של מה שנקרא הכנסה לשוק העבודה. התכנית מהבחינה הזאת, מאוד דומה במהויות שלה, או ברציונל שעומד מאחוריה, כמו תכניות שבונים עכשיו, שעוד לא התחילו להפעיל אותה בעניין של השבה לעבודה, שהמובטלים נמצאים באבטלה עמוקה. לכן מאוד הופתעתי לשמוע שהיא קיימת, כשבאמת לא היתה שום החלטה לגבי התחלת ההפעלה, של מה שאנחנו קוראים בשפה עממית תכנית "ויסקונסין".

לא משנה, כי זאת יוזמה של הרשות המקומית.

בשפה יותר מסודרת תכנית כוועדת תמיר.

מדובר ביוזמה של הרשות, או אני לא יודעת של מי. בכל אופן, מדובר פה ביוזמה שהמהות שלה בסופו של דבר מאוד פשוטה. מעסיקים אנשים בפחות משכר מינימום, בזה זה מתחיל, ובזה זה נגמר. יכול להיות שהיו שם כוונות טובות, ואני לא מטילה ספק בכוונות של אף אחד. יכול להיות שצריך לעזור לאנשים להשתלב בשוק העבודה, ואני נתקלת במאות עולים מאתיופיה בשבוע. כשכופים על עולים – יש פה אלמנט מאוד חזק של כפייה, כי אומרים להם אם לא תתייצבו לעבודה בבוקר, אז נשלול מכם את קיצבת הבטחת ההכנסה.

נאמר בצורה ברורה לאנשים, זה מה שהפונים שלנו מסרו לנו שנאמר להם.

יש לבטל את ההשמות.

סליחה, זה המידע שנאמר להם, גם אם הוא לא נכון, זה מה שנאמר להם. שהם חייבים להתייצב לעבודה בבוקר, ואם הם לא יתייצבו לעבודה בבוקר, תישלל מהם קיצבת הבטחת ההכנסה. אם זה היה ברמה אופציונלית, זה משהו אחר.

את אומרת, שבעצם האנשים האלה נאמר להם כתנאי, שהם צריכים לצאת לעבודה, אחרת לא יקבלו את הבטחת ההכנסה. שמענו פה שרוצים טוב, לא רוצים גם טוב.

לא שלא רוצים, מנסים לעודד - - -

לעודד אותם, זה לא להציב להם חבל על הצוואר.

בפירוש לא. דבורה יכולה להעיד.

מה זה שהאנשים סיפרו לנו.

יש כאן את עובדי ההשמה, מתעסקים איתם יום יום בשטח, והם יספרו.

כמה זמן בן אדם יכול לקבל הבטחת הכנסה?

אין הגבלת זמן על הבטחת הכנסה.

זה רק מחזק את מה שאמרת.

אנחנו רוצים לשמוע את העובדות לאשורן. את אומרת שנאמר לאנשים, שאם הם רוצים להמשיך לקבל הבטחת הכנסה, התנאי הוא שהם יתייצבו לעבודה. אני מבקשת לקבל התייחסות לזה, אם זה נכון או לא נכון. מה האנשים שמעו, מה נאמר להם. האם זה היה תנאי, או האם ניתנה להם האופציה אם הם לא רוצים. יש הבדל בין עידוד לבין איום.

אם היתה לה סיבה מוצדקת, ולא התייחסנו, היום הגיעה או לא הגיעה, או שהיא עבדה או לא עבדה. ברמה העקרונית, האשה הזאת יוצאת לעבודה וחוזרת.

סליחה, לא שאלתי, ואני מודה לך על מה שאת אומרת. לא שאלתי מה קורה אם אדם לפעמים לא מגיע לעבודה. אני שואלת כהתחלה, מה אומרים לאדם לפני שמציעים לו את התכנית הזאת. האם אומרים לו, אדוני זאת תכנית אופציונלית, או האם אומרים לו שזאת חובה, כי אם לא, לא יקבלו את הבטחת ההכנסה. אני מבקשת לקבל את המידע לאשורו. אני מבקשת לשאול את הביטוח הלאומי עכשיו.

לגברים זה שונה.

בשירות התעסוקה כינסו 50 אנשים, והציעו להם את הפרוייקט. אנשים שלא רצו את הפרוייקט, ממשיכים עד היום להתייצב פעם בשבוע בשרות התעסוקה ולקבל שם עבודה.

עשינו כנס בלשכת התעסוקה, עם הנציגים של המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה ואגף הרווחה, עם קרוב ל-70 או 80 עולים מאתיופיה שמקבלים הבטחת הכנסה. הצגנו את העקרונות של הפרוייקט, הצגנו את כל הרווח המשני שיהיה להם. לא הצגנו את זה כתנאי, ולא איימנו על העובדים, ולא אמרנו, אם אתם לא תקבלו. עובדה שמתוך ה-70 השתלבו בפרוייקט 14 עולים.

והיתר מקבלים.

20 עובדים, מתוכם שישה יצאו לשוק העבודה.

אני מאוד ממליצה לך לדייק.

אני יכולה להביא לך תצהיר של הבן-אדם. נאמר לו באופן חד-משמעי. הוא ביקש להפסיק את העבודה מספר פעמים, ואמרו לו באופן מפורש, שאם הוא לא יתייצב ישללו ממנו את קיצבת הבטחת הכנסה. יכול להיות שזה לא מה שהם התכוונו, זה מה שנאמר לאנשים בפועל. נאמר לו מראש, שהוא חייב ללכת לעבוד.

מדובר בעבודה שאני בספק מה ההכשרה המקצועית בדיוק שדרושה לה. עד כמה מדובר פה במשהו שהוא באמת ברמה של להכשיר אנשים לצאת לשוק העבודה.

לא זה מה שנאמר לנו כאן, אנשים בעצם מנצלים את השירות הזה בעבודה כדי להתרגל לעבוד.

לעצם הקונספט של עבודה, בסדר.

גם להתרגל לעצם התפיסה של עבודה, אני לא בטוחה ששישה חודשים זה זמן סביר, אבל נשים את זה רגע בצד. התכנית כפי שהוצגה בפני כאשר דיברתי עם האנשים שמנהלים אותה, היתה אמורה להיות ארבעה ימי עבודה בשבוע, ויום של הכשרה מקצועית. נאמר, שההכשרה המקצועית עדיין לא התחילה, אחרי חמישה חודשים שהתכנית הזאת עובדת.

האם באמת אין שום קורסים.

זה נכון, זה היה אמור להתחיל עם תחילת הפרוייקט. הפרוייקט התחיל לפני שבועיים האולפן, ומסיבות טכניות זה היה אמור להתחיל בהכשרה מקצועית.

אנחנו מדברים על הכשרה מקצועית, לא על אולפן לעברית.

לא, במסגרת הפרוייקט היה צריך להיות יום לימודים, שחלקו לימוד עברית, וחלקו לימוד הגינון ברמה הראשונית.

למה זה התעכב?

מכיוון שההכשרה המקצועית היתה אמורה להתחיל את הקורס. בגלל סיבות של סגירה ופיטורין וצמצומים הם לא יכלו לקחת את זה על עצמם, ואיכשהו התחברנו לאולפן בבית שמש, בעזרת משרד הקליטה שנתנו לנו תיקצוב של שעות, וזה התחיל לפני כשבועיים.

אני שואלת לא על האולפן לעברית. אני שואלת על הכשרה מקצועית. היא קיימת היום או לא?

היא קיימת.

כמה זמן לקח עד שזה זז?

ארבעה חודשים.

בגלל התמ"ת או בגללכם?

בעוד חודשיים האנשים האלה מפוטרים.

בגלל התמ"ת.

בדקנו את האפשרות הזאת. אנשים שבעוד חודש מסיימים את השישה חודשים, יש להם את האפשרות להמשיך בכיתה אחר הצהריים. כל מי שירצה ללמוד, יסיים את התכנית - - -

אבל גם אז יקח ארבעה חודשים עד שיארגנו את הכיתה.

אותו אחד שהצהיר בפנייך לגבי הנושא, הוא לא רוצה לבוא וללמוד.

משרד הקליטה, מה יש לכם להציע בסיפור הזה.

אפשר להשלים.

יש לך משהו חדשני?

העובדה היא שעבדו אנשים חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. דיברתי עם מי שאחראי על הגננים, ואמר לי שהם מתייצבים אצלו שמונה שעות ביום, ואלה ההנחיות שהוא קיבל מהעירייה. חמישה ימים בשבוע, שמונה שעות ביום. הסכום בסופו של דבר של הקיצבה פלוס 480 שקלים משתנה מטבע הדברים מאדם לאדם, תלוי בקיצבה. אבל הקיצבה היא קיצבה משפחתית, כך שזה יוצא אפילו פחות בעצם בסופו של דבר על העבודה, מהסכומים שאנחנו הזכרנו במכתב, וכאמור ברוב המקרים זה יוצא בסופו של דבר הרבה פחות משכר מינימום.

אני הייתי מבקשת מהוועדה מעבר לכל הנושא העקרוני - - -

האמת היא שזו עבירה על חוק שכר מינימום. עבירה פלילית.

זו עבירה על חוק שכר מינימום.

איך קראת לזה בהתחלה, קומבינה. יש לזה עטיפה חיצונית של הבטחת הכנסה.

אם יש לזה גב משפטי או לא, אנחנו נבדוק. אם לא ישלמו להם את ההשלמה לשכר מינימום, אנחנו נלך לבית הדין לעבודה.

בעיניי יש פה משהו חמור שאני רוצה להתייחס אליו. תכניות של הקניית הרגלי עבודה, הן תכניות בעלי חשיבות. העובדה שגורמים ממשלתיים ועירוניים מרשים לעצמם ליצור תכנית, שהמשמעות שלה בסופו של דבר יצירת מקום עבודה, אין דרך אחרת לקרוא לזה. עבודה מלאה בלי שום אלמנט נוסף שמאפשר להם אחר כך השתלבות בשוק העבודה. הדבר היחיד, מה שאנחנו קוראים, לבוא בבוקר וללכת בצהריים. עצם ההשתתפות בשוק העבודה, אין שם שום דבר שהוא מעבר לזה, אין שם שום הכשרה מקצועית. אני חושבת שעצם העובדה שיוצרים מצב כזה, כשאומרים שאי אפשר לתת יותר כסף, כי זה הקו העליון מבחינת הקיצבה של הביטוח הלאומי, אז סליחה, יש מספיק תכניות שהגדירו אותם בשמות שונים ומשונים, שיוצרים מצב שמאפשר לתת לאנשים תכניות של הכשרה מקצועית, והשבה לעבודה או שילוב בשוק העבודה. אם לתת להם את התנאים המינימליים שדורש החוק.

יש התייחסות לביטוח הלאומי?

אנחנו מתייחסים אל זה כאל פרוייקט שיקום תעסוקתי על פי סעיף א3 לחוק הבטחת הכנסה. ללא התחלת עבודה, אין כאן יחסי עובד מעביד. אנשים שלא באו בימים מסויימים, ולא באו בשעות מסויימות, לא הורידו להם את השעות. הם המשיכו לקבל את אותו סכום - - -

מה כבר אפשר להוריד להם מ-480 שקלים?

מדובר פה על ההכנסה מכרטיס חופשי חודשי. שוב, ההתייחסות לזה היא לא כאל שכר, זאת נקודת המוצא. זה כתמריץ כדי להבדיל אותם מהשכנים שלהם שממשיכים לשבת במרכז המסחרי.

אני יכולה לשאול את העירייה כשהיא מוציאה את הצ'ק של 480 שקלים, באיזה סעיף היא מכניסה את זה בהוצאות בתקציב שלה?

אין לי תשובה.

אני רוצה לדעת אם זה על חשבון תקציב שכר, או על חשבון תקציב רווחה?

אני חושב רווחה, אפשר לבדוק את זה. אנחנו משלמים את אותה תוספת לכל העובדים, גם אלה שעובדות שלוש שעות, ואלה שיותר. אין לזה קשר. זה היה סכום גלובלי עם הביטוח הלאומי שנקבע. אם לא יהיה את השיקום הזה מהפרוייקט, הם לא ייקלטו בעירייה כעובדים. אין שום אפשרות לקלוט אותם כעובדים. אפילו העירייה פיטרה כמה עובדי גינון, לפי חוקת העבודה וכל ההסכמים, אפילו יש להם עדיפות. אי אפשר לקלוט אותם. אין את האופציה.

אחרי שאנשים יוצאים מהתכנית הזאת, מה עושה שירות התעסוקה?

שירות התעסוקה ממשיך לחפש להם תעסוקה, ממשיך לחפש להם עבודה. כבר יש מגעים עם מעסיקים שונים, כשהם שומעים שהאנשים האלה התנסו בעבודה, ההתייחסות אליהם שונה. הם מוכנים לקלוט אותם יותר בקלות, מאשר אנשים שבאים ומנסים להציע אותם ללא שום נסיון תעסוקתי. זה אלמנט מאוד חשוב. ויש לנו נסיון מפרוייקטים אחרים, שהם עשו לאוכלוסייה האתיופית ולאוכלוסיות אחרות. היה פרוייקט מסויים שהופסק באמצע, אבל בכל זאת האנשים האלה שקיבלו תקופה מסויימת, היו במסגרת כזאת של התנסות בעבודה, פלוס אלמנטים נוספים, במקרה אותו פרוייקט בבאר שבע, היום למרות שהוא הופסק, 40 איש השתלבו בעבודה. היו שם שתי כיתות, והשתלבו בעבודה. כל התנסות בעבודה או בתכנית שיש בה אלמנטים שונים שמקרבים אותם לשוק העבודה, הוכיחה את עצמה.

לפי הנסיון, כמה אנשים הושמו בעבודה אחרי שהם יצאו - - -

מחיפה מתוך 19 איש, 12 השתלבו בעבודה. 8 השתלבו בעירייה, ו-4 אצל מעסיקים פרטיים. זה אפילו עוד יותר טוב.

האנשים האלה מקבלים שכר מינימום?

את זה אני לא יכולה כרגע לענות לך. זה גם לא היה פרוייקט שלנו, זה פשוט מאוד דגם שאחר כך הועתק לבית שמש, ובפרוייקט הזה כן שלחנו אנשים.

יש מסגרת של חממות תעסוקתיות שהתחילו להפעיל אותן לפני שנתיים-שלוש באשדוד. יש שם הצלחה גדולה. הוא מועתק עכשיו למקומות אחרים, כמו רחובות, חדרה ועוד. שם הפרוייקט ההוא לווה במחקר – 81% מהאנשים שהשתתפו באותן חממות, השתלבו בעבודה. יש בבאר שבע התקדמות יפה וכו'.

בבית שמש אנחנו מעסיקים במרכז התעסוקה בחצי משרה, הוא לא מתעסק כרגע בפרוייקט שדובר כרגע.

למה? למה אתם מעסיקים אדם, זה המינימום האפשרי. אם יש כבר פרוייקט, צריך לבדוק אותו.

אנחנו לא מדברים עכשיו על פעולות משרד הקליטה.

אני מדבר על ההשמות בתוך היישוב.

תענה לי על השאלות שאני מבקשת לשמוע עליהן תשובה. ובוא לא נסיט את הדיון לנושאים אחרים, כמה משרד הקליטה נפלא. מה שאני מבקשת לדעת, את ההתייחסות שלך כאדם שיושב במשרד הקליטה, איך אתה מרגיש מול הפרוייקט הזה.

מבחינת הסיוע או הכסף שהם מקבלים, אני מזדהה עם כל מה שנאמר כרגע כפי שהוא נשמע. לקבל 480 שקלים זה רע מאוד, את צודקת. אבל בנקודה זו שאני צריך לתת לו הקניית עבודה, זו לא אותה עבודה כמו באתיופיה, אלא כאן כדי לרכוש ניסיון, אני חושב שיש פה איזושהי העצמה בעניין הזה. גם לא בוטל נושא הבטחת ההכנסה שלו. בין זה לבין מה שאת אומרת, זו הדלימה של כל האנשים שנמצאים כרגע. האם הוא יקבל 480 שקלים, או שהוא יקבל את שכר המינימום שלו, לבין זה שהוא לא יעבוד וימשיך לקבל את שכר המינימום שלו, ואף אחד לא יתן לו את הנסיון בעבודה.

כיוון שאנחנו יושבים פה הרבה מאוד שעות, והרבה מאוד דיונים איתכם, בעיקר בנושא הקהילה האתיופית, בכל מה שנוגע לתעסוקה, כי לדעתנו זה מפתח. אתה לוקח אנשים, נותן להם משכנתה, אתה מביא אותם לאיזושהי שכונה, נותן להם בית, שלום וברכה, הם נשארים שם ואין להם עבודה. צריכה להיות פה תכנית אינטגרטיבית, נכונה, לגבי האנשים האלה. האם אתם כמשרד קליטה, יכולים לחשוב לפחות שיש דבר כזה שנקרא איגום משאבים. אפשר.

אפשר. עשינו זאת בשאר היישובים, ובבית שמש בצורה נקודתית. כפי שאת יודעת בבית שמש ישנו הנושא של המוקדים. לפני שבועיים ישבנו עם ראש העיר, החלטנו שאנחנו מקימים מוקד כדי לארגן את כל המשאבים, לארגן את כל הפעילויות, כאשר חלק מהתפקיד העיקרי שלו זה בנושא התעסוקה, כמו שאר היישובים שפירטנו לך מספר פעמים. לכן אני אומר שיש כיוון בעשייה. מוקד לא מקימים סתם, למרות שיש שם אוכלוסייה שזה לא מצדיק להקים אותו, כ-1,600 נפש.

ל-1,600 שקלים לא מוצדק להקים - - -?

בגלל הקשיים שיש, יש 1,600 נפש שם. הקמנו מוקד שיהיה בו רכז בן העדה, רכז תעסוקה, מזכירה בת עדה, שתרכז את הנושאים האלה, כולל המשאבים, כולל הפעילויות שציינתי כרגע, שקליטת עולי אתיופיה תעבור דרך המוקד הזה בשיתוף של העירייה.

שורש הבעיה זה משרד הקליטה. כל הזמן הם באים ומציגים לנו – נעשה, נעשה, ולא עושים. הם היו צריכים לפתוח הכשרה מקצועית בדיור קבע, הם לא עושים. מערכת הרווחה תגידו, כמה יש? אני יודע שיש 1,600 נפש.

אנחנו מעריכים שיש יותר מ-1,600 נפש.

מה עושה רכז עבודה?

אני מוכן לציין. יש לי פה נתונים.

אם משרד הקליטה היו עושים את העבודה שלהם כמו שצריך, דואגים לעולים שעוזבים את מרכזי הקליטה, הולכים לדיורי קבע, והיו עושים תכניות, לא היו קורים כל הדברים האלה. אתם לא עושים שום דבר.

אני מאוד מצטער. זכותך לבקר אותנו וזה בסדר.

בוא נהיה ישירים וצודקים כולנו. בסך הכל מדובר באנשים שהם עולים חדשים, אבל אנחנו גם מדברים על מדינה שאין לה מקומות תעסוקה. אנחנו מדברים על משבר, על אבטלה, שאין מקומות תעסוקה. גם משרד הקליטה לא יכול להמציא מקומות עבודה אם אין.

תכנית הכשרה.

מה לעשות, יש לנו שר אוצר.

סליחה, לפני חודשיים דיברת אחרת.

על שר האוצר?

על הכל.

סליחה, אני לא מדברת אחרת, אני מדברת בדיוק אותו הדבר. אני חושבת ששר האוצר לא יוצר מקומות עבודה.

אני אמרתי כל הזמן ואגיד עכשיו, אני חושבת כשהולכים לתכנית צמצומים, ולתכנית הבראת המשק כפי שהוא הלך וקיצץ תקציבים, אתה לא יכול לעשות את זה מבלי במקביל ליצור כמה פרוייקטים שבהם יש תעסוקה לאנשים.

אני רוצה להתייחס לשתי נקודות. לנושא של איגום משאבים, המוקד עומד לקום, אבל גם בעבר התכניות שלנו הן באיגום משאבים מלא. תכנית "אשת חיל" נמצאת עם הג'וינט, עם משרד העבודה, עם רווחה, עם עיריית בית שמש.

לא על זה מדובר, למרות שאני מברכת שיש כבר איגום משאבים עם גופים חיצוניים. אני מדברת על איגום המשאבים של המדינה עצמה. כי אם אנחנו מדברים על זה שיש פה כסף של הביטוח הלאומי, אז במקום שהביטוח הלאומי, במקום שהאוצר יעביר את הכסף לביטוח הלאומי שמעביר את זה כאיזשהו חסד, בואו את אותו הכסף, שמעבירים לביטוח הלאומי, ברגע שהאדם הזה מתחיל לעבוד, זה מה שאנחנו רוצים להחליט פה היום.

זה לא הכסף שלנו, זה הכסף של האוצר.

נכון, אני מדברת על האוצר. אבל משרד הקליטה הוא המשרד שצריך לעמוד בראש הפרוייקט הזה. האוצר בעצם לא איכפת לו אם הוא מעביר את הכסף לביטוח הלאומי בשביל אותו אדם, או אם הוא מעביר את זה לעירייה. אני לא מבקשת ממנו יותר כסף.

אגב, יכול להיות שכן. אם אדם היה מקבל שכר מינימום על העבודה הזאת של שמונה שעות ביום, חמישה ימים בשבוע, ועל פי התנאים הסוציאליים שלו, עדיין היתה מגיעה לו השלמת הכנסה, יכול להיות שיש פה תוספת.

אם הוא מקבל את שכר המינימום הזה, ואת ה-3,500 שקלים שלו, שזה עדיין שכר המינימום, למרות שאני חושבת שצריך יותר שכר מינימום. אבל אני נגד התעשיינים בעניין הזה.

העולם הוא עגול.

תסתכל על העמדות שלי באופן עקבי, כולל במליאה. תראה שגם בעניין תקציב מינימום, כולל בכנסת הקודמת, אתה לא היית, היתה הצעת חוק של עמיר פרץ על שכר מינימום של אלף דולאר לחודש, אני הצבעתי בעד. זה לא הנושא שלנו כרגע. לא נתחיל להתווכח. אני בעד שכר מינימום שעולה.

ההחלטה שלנו לגבי הישיבה הזאת. אנחנו מברכים על כל תכנית שיקומית שקיימת, ודאי על היוזמה של עיריית בית שמש לקיים תכנית כזאת, ולהוציא מתקציביה גם אם זה סכום קטן. סכום כלשהו כדי להתחיל באיזושהי נקודת מוצא, ודאי שאנחנו רק יכולים לברך את הביטוח הלאומי שהוא שותף לתכנית הזאת.

יחד עם זאת, אנחנו רוצים לקרוא לשרת הקליטה, או לכל מי שיהיה אחריה, החל מהיום יהיה שר קליטה, לא ברור. לשר הקליטה יהיה אשר יהיה, להפוך את התכנית הזאת לתכנית יותר אינטגרטיבית. זאת אומרת, במקום שהכסף ישולם כהבטחת הכנסה, שהכסף הזה יועבר לעירייה, ושהעירייה תוכל לשלם, גם אם מדובר בשישה חודשים, את השכר כפי שהוא, ושיגיע לשכר מינימום, כדי שאנשים ירגישו שהם עובדים וגם מקבלים שכר עבור העבודה שלהם.

כאמור, לא מדובר פה על הטלת עומס תקציבי נוסף על הממשלה. מדובר על דרך אחרת לשלם לאנשים את אשר מגיע להם בכבוד, תמורת מה שהם עושים, ורק כך אפשר להקנות לאנשים את הרגלי העבודה ואת התמריצים לצאת לשוק העבודה. אנחנו פונים למשרד התמ"ת ומבקשים להעביר אלינו אם אפשר סטטיסטיקות על ההשמות של אנשים שהיו בתכניות כאלה, ואנחנו מבקשים שימשיכו בכמה שיותר השמות שרק אפשר.

אנחנו צריכים לבקש מהמשרדים והרשויות שהיו שותפים בפרוייקטים כמו הפרוייקט הזה ודומים, לחשוב גם כן בנושא הכבוד של האנשים. הם נתנו אותם תקציבים שצריך לתת. הם ניסו לתת את אותו ניסיון תעסוקתי שהוא טוב. הדבר הקטן שהוא פשוט הפך את הפרוייקט לבעייתי, צריך להתייחס לכבוד של קהילות.



הישיבה ננעלה בשעה 11:00.