כנסת פתוחה

מדיניות ההגירה כלפי אקדמאים אורחים מחו"ל

5
ועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים
3.1.2005


הכנסת הששה עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 50
מישיבת הוועדה לבחינת בעיות העובדים הזרים
יום שני כ"ב בטבת התשס"ה, (3.1.2005) שעה 11:30


ס ד ר ה י ו ם

מדיניות ההגירה כלפי אקדמאים אורחים מחו"ל

חברי הוועדה: רן כהן – היו"ר
יעקב אדרי
יעקב מרגי

אלי ירון – משרד הפנים
שרה ליפשיץ – עו"ד, משרד הפנים
אירית לאובל – ראש דסק אשרות, משרד הפנים
אלינור גולן – ראש דסק מינהל אוכלוסין, משרד הפנים
סנ"צ אורנה נחמני – יועצת משפטית מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים
שושנה שטראוס – עו"ד, יועצת משפטית במשרד התעשיה והמסחר
רוני ידידיה – מחלקה קונסולרית, משרד החוץ
ד"ר אמיר שנון – מנהל המחלקה למקצועות רפואיים, משרד הבריאות
הדס פרבר – יועצת משפטית, משרד המדע והטכנולוגיה
יוסף ון-זוהרן – ראש תחום מדעים מדוייקים, משרד המדע והטכנולוגיה
פרופ' ג'ונתן פרייס – ראש יחידה לקשרי חוץ אקדמאים באוניברסיטת תל-אביב, ועד ראשי האוניברסיטאות
ד"ר בועז עברון – ראש מינהל מחקר וראש מינהל מחלקת אקדמאים במכון וייצמן, ועד ראשי האוניברסיטאות
מוטי כהן – ראש אגף משאבי אנוש באוניברסיטת חיפה, ועד ראשי האוניברסיטאות
ירון שרעבי – ועד ראשי הואניברסיטאות
משה אהרוני – ממונה פרוייקטים מיוחדים, המועצה להשכלה גבוהה
ד"ר ינון שנקר – מחלקה לקשרי חוץ, ההסתדרות הרפואית
ניסים פרנג'י – ארגון במבילי

בת שבע פנחסוב

חבר מתרגמים בע"מ














מדיניות ההגירה כלפי אקדמאים אורחים מחו"ל

שלום לכם. אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו עוסקים היום במדיניות ההגירה כלפי אקדמאים אורחים מחו"ל. סוגיה שבדרך כלל אנחנו לא עוסקים בה, ודווקא בגלל זה החלטתי לקיים את הישיבה בצורה נפרדת ומיוחדת. מי מוכן באמת להציג את הנושא ואת הבעייתיות שלו? בבקשה.

אני מזכיר אקדמי, במכון ויצמן למדע.

הנושא של כיבוד של ביקורים של מדענים מהעולם למדינת ישראל, הוא אקוטי כבר הרבה מאוד שנים, היות ואנחנו מבודדים יחסית ממרכזים עולמיים שבהם מתבצע המחקר, ולכן ישנה חשיבות רבה שמדענים, אנשים שיש להם תואר דוקטור ופרופסור מן המניין, יבקרו כמה שיותר בארץ במוסדות האקדמיים ובמקומות אחרים, ויביאו את המומחיות והניסיון שהם צברו שם ארצה. העניין הזה חשוב גם בשביל הקידום של מערך המחקר הישראלי וגם בשביל ה"טריינינג" של הסטודנטים שלנו, וגם בשביל להבטיח את היחסים האקדמיים ההדדיים שלנו, עם ארגונים בחו"ל. הבעיה שבפניה אנחנו עומדים נעשתה אקוטית בשנים האחרונות עקב הטיפול של עובדים זרים. בתפיסה הנוכחית של המדינה, מדענים שבאים ארצה נתפסים כעובד זר כמו כל עובד זר אחר שבא ארצה, וזאת בניגוד למקובל לדוגמא בארצות הברית ששם ישנו הליך של ויזה מיוחדת למדענים שנקראת "ג'יי 1". היא מופרדת מויזות של אנשים שמבקשים אשרת עבודה אחרת. בארץ גם בחודש אוגוסט התקבלה החלטת ממשלה שאומרת שבגדול – הנחתה את משרד הפנים לתת אשרות, כשהוא מקבל אישור מהגוף הרלוונטי.

הבעיה חלה רק על חוקרים או גם על בעלי מקצוע למשל, בעלי חברות מתחום המחקר והפיתוח?

להבנתי, בארצות הברית "ג'יי 1" חל רק על חוקרים באירופה. הקולק שלנו, משרד המדע, אולי יפרט יותר אם אפשר את ההליך הפוליטי הרחב שבה אפשר ליצור ויזה גם לאנשים שבאים להייטק, אנשים שיש להם השכלה גבוהה, בכדי להבטיח שתהיה להם מוביליות קלה בין המדינות השונות באירופה ולאנשים מבחוץ להגיע לאירופה, שם מדברים עכשיו על ויזה מיוחדת שההיקף שלה יהיה רחב יותר מהג'יי 1 בארצות הברית. הבעיה – רק נסכם את ההצגה הקצרה הזאת, נעשתה מאוד אקוטית, כי ישנה החלטת ממשלה שאומרת שבגדול ייתנו אשרות לעובדים זרים שמקבלים קיצבה כמו השכר הממוצע במשק. השכר הממוצע במשק נאמד בכשבעת אלפים שקל, ופה מדובר שאם אנחנו רוצים להביא הנה מדענים, אנחנו צריכים לשלם להם ארבע עשרה אלף שקל לחודש, אלה משאבים שלא תמיד קיימים במערכת. הם גם לא הכרחיים, כי המדענים האלה מוכנים לבוא הנה בתשלום נחום בהרבה, והסיטואציה הנוכחית כרגע גורמת למצב - - -

יותר משלושת אלפים דולר בחודש?

כן, כי משלמים להם. הם באים הנה בדרך כלל כמו העובדים שלנו. יש להם הכנסה שלהם, וזה תוסף להכנסה. כרגע אנחנו במצב שמדענים באים ומבקשים מאיתנו לסייע בקבלת אורחים מדענים מחו"ל להגיע ארצה, ואנחנו בסיטואציה שאנחנו לא מקבלים את האישור, כי שוב, התפיסה הנוכחית ...

כמה מדענים יש במכון ויצמן?

במכון ויצמן יש בין מאה למאה וחמישים מדענים אורחים בשנה, וההיקפים בכל אופן גדולים יחסית לעומת ארצות אחרות, זאת אומרת שבכל המדינה מדובר על כמה מאות אנשים בשנה, לעומת המאות אלפים של עובדים זרים שהמדינה מטפלת בהם בשנה.

איך זה נראה מבחינת משרד המדע? מי מייצג את משרד המדע?

שמי יוסף ון-זוהרן. משרד המדע במסגרת פעילות שהוא ראה באירופה, מרכז את הפעילות שלו במה שנקרא "Air more”, של הקהיליה האירופית. הקהיליה האירופית, הם שמו קריאה לסגור את הפער שיש לה מול ארצות הברית, מקום לקליטת מדענים זרים. מה שהתברר שהתרומה של מדענים זרים לכלכלה של ארצות הברית למדע וליצירת מקומות עבודה זה דבר מאוד מאוד חשוב, ובאירופה זה לא חל, כי היה מן, אין תיאום. זה כתוצאה מזה היתה החלטה לשלם אלפיים ניס דולר של האירופאים, שעד 2010 זה אירופה ועוד מדיניות כמו מדינת ישראל, שהם יהפכו להיות מאסה אחת שחלים עליהם כללים דומים, שבעצם ייתנו למדענים זרים מעמד מיוחד.

בצורה חופשית?

לא חופשית, אבל יש ויזה. הולכת להיות ויזה למדענים בכל אירופה. מקימים רשת של שלוש מאות מרכזים באירופה של הערכה של מדענים.

מה ההגדרה לגבי מדען. מדען זה בעל תואר אקדמאי?

זה מישהו עם תואר שני שעסק מספר שנים במחקר.

אבל מה לגבי חוקרים במחקר ופיתוח בחברות, בהיי-טק?

באירופה אנשים שהולחים לתעשיית ההייטק, גם נכללים בהגדרה.

גם הם רשאים.

גם הם רשאים. זו מדיניות של אירופה. כעת, משרד המדע בתיאום עם האוניברסיטאות, מקימים רשת של שבעה מרכזים להערכה של מדענים, השארתי חומר על התוכנית. עכשיו – מה שקורה, העולם המערבי נותן להבדיל בין עובד זר, שמנסים לשים לו הגבלות ומדענים זרים שהם רוצים למשוך, והולכת להיות תחרות יותר ויותר גדולה, כי מדענים זרים זה הבסיס לאיכות מדעית שמתנהלת בתוך מדינה. הרבה מהמדענים הצעירים הם גורמים חשובים לפריחה של תעשיות ההייטק והכל. אנחנו מאוד מודאגים שהיות ובארץ לא מבדילים בין מעמד של מדען זר ובין עובדים זרים, שזה עלול לפגוע בפעילות של המשק הישראלי.

אתם יודעים על פגיעות במדענים זרים שנעצרו, נתפסו כי הם נחשבו לעובדים זרים?

שמעתי סיפורים. יש סיפור עם בעיות של צנעת הפרט.

אני מכיר סיפור אחד. אני מוטי כהן מאוניברסיטת חיפה. לפני מספר חודשים היתה מדענים שלא קיבלה את האשרה. יש בעיה כמובן של בירוקרטיה, עצרו אותה בצורה מבישה בשדה התעופה וזה היה מאוד לא נעים.

ושיחררתם אותה?

לא, בסוף שיחררו אותה, אבל חקרו אותה ופגעו בה.

היא היתה על תקן תיירת?

היא היתה על תקן תיירת. היתה פה חודשיים-שלושה, ואחר כך חזרה הביתה.

אין היום אשרה מיוחדת ממשרד הפנים כולל אשרה מיוחדת למדען מיוחד שנכנס – אלא כתייר?

לא.

אני ממשרד התמ"ת, אנחנו מודעים לבעיה. אנחנו מסכימים עם כל מה שנאמר פה על החשיבות של כניסה של מדענים זרים , גם מנהלים של פרוייקטים בינלאומיים. יש אנשים שמוגדרים בהגדרה הרחבה של עובד זר, שהם באמת אנשים שאנחנו רוצים שהם יגיעו לארץ, והבעיה שלנו מה שהוצגה פה, שהיום עובד זר באשרת עובד זר, הפועל בניין ומנכ"ל IBM, מקבלים אשרת כניסה ואותו הליך חל על שניהם. עכשיו, מה שהוזכר פה שבקיץ הגבילו ועשו את האבחנה בין עובד זר פשוט לעובד זר מיומן בשכר של ארבע-עשרה אלף, ראינו שזה גורם בעיה גדולה, במיוחד למוסדות להשכלה גבוהה, ולכן יזמנו תיקון לאותה החלטת ממשלה, שנדמה לי שהיום היא כבר הופכת להחלטת ממשלה מוגמרת – התקבלה לפני שבועיים כהחלטת שרים לענייני עובדים זרים שכללה רשימה של חריגים מהחובה הזאת לשלם ארבע-עשרה אלף שקל כתנאי לכניסה לארץ, ואל"ף – בקבוצת החריגים, זה סגל אקדמאי בשם עבודה במוסדות להשכלה גבוהה. והכוונה שלנו הייתה לכלול את כל הטריטוריות האלה. עכשיו, מה שהחלטת שרים הזאת עושה, היא פותרת את המוסדות הללו מחובת השכר, מחובת אספקת שירותים הולמים וביטוח רפואי, שראינו שגם לא הולמים לאוכלוסיה הזאת.

אבל אז גם, מי שמקבל את התקן הזה, מקבל גם ויזה מיוחדת?

הויזה זה כבר לא אצלנו, זה כבר בעיה אחרת.

למה בעיה אחרת? משרד התמ"ת יש לו גם את המדען הראשי וגם את משרד העבודה. אז זה הכל בידיים שלכם. מה הבעיה?

אנחנו פנינו למשרד הפנים וביקשנו באמת שיאשרו באמת סוגים שונים של אשרות עבודה, אני יודעת שזה במשא ומתן בין מנהל לסחר חוץ אצלנו ומשרד הפנים. עוד לא סוכם, אבל לפחות עכשיו בשלב אל"ף הורדנו את הדרישות שכר, פתחנו את השמים ואת הדלת למדענים הללו, אנחנו גם רוצים להקל עליהם מבחינת הדרישות שאמורות להגן על העובדים הזרים החלשים, על מגורים ועל ביטוח, וזאת גם החלטת ממשלה, ואנחנו מקווים שזה בשלב ראשון, שאולי הקלה בנושאים אחרים שאולי לא מתאימים לאוכלוסייה הזו שאני אעלה אותם פה. אני פשוט מעלה עוד בעיות אחרות בהיטלים, בעניינים שלדעתי המעסיקים האלה צריכים להיות פטורים מהם, וזה תהליך.

אבל את זה באמת נעזוב שושנה לאחר מכן. אני מאוד רוצה לשמוע את המוסדות להשכלה גבוהה, במה אתם נתקלים במציאות הזאת, כי אני שומע פה בינתיים דברים די צימחוניים ותאורטיים. מה באמת קורה? בבקשה – אוניברסיטת חיפה.

אני אספר לכם במה אני נתקל באוניברסיטת חיפה, ואני נתקל בצד המעשי של הדברים. אני לא רוצה לקרוא לזה תאורטי-אקדמי כאן, כמו שהחברים הציגו. אני אגב לא הייתי קורא לנושא הזה "מדיניות ההגירה של אקדמאים", כי לדעתי צריך לקרוא לזה נושא של "מדיניות של מוביליות של היידע", כי אנשים נמצאים רוב הזמן בתקשורת מול האינטרנט.

אני מקבל את התיקון לשנות – "מדיניות המוביליות". צריך אולי בעברית – "מדיניות התנועה".

ויותר מכך, זה שמדינת ישראל משלמת מיליוני דולרים בשנה כדי להבטיח את הקשר מהאוניברסיטה בישראל והחוצה על ידי השבת עולים וקרנות השתלמות וכך הלאה. מצחיק שכשזה הפוך, אנחנו לא מאפשרים את הדבר הזה.

טוב, זו מדינה של יהודים.

אני רק מתפלא מאוד שעד היום המוסדות להשכלה גבוהה ומכוני המחקר לא העלו את הבעיה.

אנחנו כל הזמן צועקים על זה.

מזל שיש לנו עובדים זרים.

אני גם לא חושב שיש לנו בעיה כמו שמתארים. באמת, תביאו דוגמאות.

אני ניסיתי להבין, פשוט אין לנו הרבה מקרים באוניברסיטת חיפה.

יש מקרה אחד שהבאת.

לא, זה מקרה של פגיעה באדם שעזר כאן להקים חוג ללימודי יוון, שהיה חשוב מאוד. אין מומחיה כזה. אי אפשר להביא אותו מתאילנד או מסרי לנקה.

הוא יווני?

כן, אישה יווניה. מה שניסיתי להבהיר, ויש לי פה תרשים זרימה של הדבר הזה, יש פה בעיה כזאת – יש פה גם בעיה של אשרת עבודה, ויש פה גם בעיה של אשרת שהייה. זאת אומרת שה"ויה דלרוזה", היא מאוד מורכבת. זה לפעמים בעיה שבסדר גודל של חודשיים-שלושה, אי אפשר לפתור דבר כזה. זאת אומרת – התהליך שעיצבו אותו פה הוא מאוד מסובך.

ובכל זאת, כמה מקרים היו פה שבאמת האוניברסיטה נפגעה מהעניין הזה, חוץ מהמקרה שהבאת?

תראה, אני עושה כל דבר מסודר. לי יש שלושה מקרים בשנה. אז פה יש מאה וחמישים, בתל אביב אולי חמישים. אני לא יודע. אבל משקיעים בזה יותר מדי אנרגיות.

אולי באמת המוסדות, כפי שסגן השר רומז בצדק, המוסדות להשכלה גבוהה, אולי תאמרו לנו באמת קצת יותר עובדות? בבקשה גבירתי.

אני הדס פרבר ממשרד המדע. רק רציתי להעיר פה בקשר לכך שזה מגיע לפעמים לעד כדי כך אבסורד, שמדענים שהוזמנה על ידינו, לא קיבלה אשרת כניסה. טרטרו אותנו.

למה לא דאגתם לזה?

אנחנו דאגנו. טרטרו אותנו במשרד הפנים ועדיין אנחנו מנסים להבין מי נגד מי.

כל מקרה כזה זה משרד הפנים. משרד הפנים, מה קורה, מה העניין? יש פה נציג?

כן. ראשית, העובדה שזה מתנקז אלינו למשרד הפנים ובסוף מי שנותן את האשרה זה משרד הפנים, לעומת זאת – מי שאמור לעמוד בדרישות של משרד הפנים נותן את האשרה ומגיש את הבקשה למשרד הפנים, ומי שמגדיר את אותו אדם כמי שמגיע למדען ומגיש את הבקשה, ומטבע הדברים אלו דברים שלוקחים קצת זמן, ולפעמים זה דבר בעייתי, כמו בהרבה מקרים של כניסה לארץ מארצות שבהן שי נטייה להישארות של עובדים זרים, ושוב פעם, הדבר כרוך בעובדה שהאשרה שמתקבלת לבסוף היא אשרה שהיא אשרה של עובד זר, ואין קטגוריה נפרדת לעניין הזה. גם לא קיימת בחוק קטגוריה נפרדת. בדרך כלל באותן מדינות שיש בהן מדיניות הגירה, שרוצות לעודד את האנשים שיגיעו ובמידה ויביעו את רצונם יקבלו גם אזרחות של אותה מדינה, מדובר גם הרבה פעמים על אותם אנשים אקדמאים במדינות כמו ארצות הברית ומדינות אירופה, ומה שאצלנו לא קיים כמסלול, מעבר לנושא של - - -

תסלח לי שאני קוטע אותך. אתם ממשרד הפנים של מדינת ישראל. מדינת ישראל זו מדינה עם מוסדות להשכלה גבוהה, מוסדות מחקר, היי-טק, עם מוסדות שבאמת משתמשים במדע הכי בכיר בעולם. לא עלה בדעתכם שמה שצריך לעשות זה שתהיה אשרה מיוחדת למדענים מחוץ לארץ שיביאו אותם לכאן ולא ישלחו אותם ישר לעבוד או בסיוד או בבניין, אלא שבכל זאת הם יבואו לעבוד במכוני מחקר ובאוניברסיטאות? מי פותר את זה?

הנושא הזה נפתר היום ראשית בעניין הזה שכמובן שאם הוא מגיע, אז אף אחד לא שולח אותו לעבוד בסיוד או בבניין. גם פרק הזמן שלוקח לאותו אדם הוא לא כמו בסיוד שאז הוא מגיע דרך חברת כוח אדם, אלא שהאוניברסיטה מזמינה אותו. לעיתים, במידה והוא נשאר ללמד, אז הוא נכנס תחת ההגדרה של אשרת מומחה, ועיקר הטענות שעלו כאן קודם לגבי העניין של ההגבלות, עלו גם לגבי העניין של ההגבלות שעלו כאן ברמה מסויימת של שכר שאפשר לשלם לו, וזה עניין של מדיניות של משרד המסחר והתעשייה, וזה עניין של הממשלה בכלל, מבחינת כמה אנשים יגיעו וכמה אנשים יכנסו לפה. ברגע שאושר קריטריון, אנחנו פועלים לזה שגם אותם אנשים יקבלו אשרה.

או.קי., תודה. בבקשה אדוני סגן השר.

אני ברשותכם רוצה להתייחס להיבטים השונים של העניין. קודם כל אני חושב שאפשר ואולי אפילו צריך לעשות את זה גם ברמה של חקיקה או תקנות. לקבוע קטגוריות מסויימות, למשל מוסדות להשכלה גבוהה, זה נושא שצריך להיות מסודר מראש. הנושא של מדענים ראשיים של המשרדים, שזה אבסורד שאי אפשר לקבל אישור, כשזה גוף של מדינת ישראל. מפעלים שזקוקים ליידע מיוחד. זה פן אחד שצריך לעשות ולדעתי צריך לעשות אותו ברמה המקצועית. ואפשר להקל ואפשר הכל, פשוט צריך "להתלבש" על העניין הזה מההתחלה ועד הסוף. ואז למשרד הפנים תהיה לו גם עבודה קלה.

עורכת דין הלית מגידו שהיא גם היועצת המשפטית, אולי היא תוכל להגיב על זה.

אולי. הדבר השני שאני רוצה להפנות את תשומת לבנו מההיבט השני של העניין. אם נגיד משהו שהוא מאוד כוללני, זה פתח לבעיות – להגירה מהדלת האחורית, כמו בן שיש תיעוד מזוייף בטונות, בכמויות מדהימות, ואולי באמת כדאי לבוא יום אחד עם הועדה לראות תיעוד מזוייף, איך מזייפים. אני מדבר עכשיו על ההיבט השני. אני אמרתי איך מצד אחד לפתוח קטגוריות מיוחדות.

מהצד של המשטרה.

כן. אני מדבר, אם נעשה משהו כללי ונגיד שכל אקדמאי שיציג תעודה נאפשר לו להיכנס לעבודה, זה פתח לדבר מדהים, זה הגירה בדלת האחורית שאנחנו לא כל כך מעוניינים בה, וכמובן – זה דבר נוסף שאני רוצה להגיד, אני לא יודע אם כל המדענים, אני שוב מבלי להוריד ממה שאמרתי קודם, יש להם כבר עבודה. מדענים של מדינת ישראל חלק מהם עוסקים גם בייצוא של מדענים, וגם לזה צריך לשים לב, שלא נפתח את זה לגמרי ואז נמצא ששכרנו יצא בהפסדנו.

תודה רבה. מי אתה בבקשה?

אני משה מהמועצה להשכלה גבוהה. אני מתנצל שלא הייתי בתחילת הדיון, אני מקווה שלא אחזור על מה שנאמר.

מדי שנה במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ובמוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל, בעיקר באוניברסיטאות, נקלטים כחמש מאות-שש מאות אנשי מדע ומחקר שבאים לעשות מה שנקרא "פוסט-דוק", זאת אומרת שאנשים שכבר סיימו לעשות את הדוקטורט שלהם בדרך כלל באוניברסיטה יוקרתית, ובאים לכאן להשתלב ולעשות "פוסט-דוק", בדרך כלל זה מצטמצם לקבוצות מחקר קיימות באוניברסיטאות, מוצמדים לאיזה יועץ בכיר, עובדים במעבדה וכולי וכולי. האנשים האלה הופכים לחלק חשוב במחקר בישראל.

באיזה אשראי מסתובבים האנשים האלה?

אני לא יודע את זה במדוייק, עד כמה שהצלחתי לברר, הם מקבלים ויזת-תיירות וסטודנט. ויזת לימודים, אשרת לימודים. עכשיו, יכול להיות שבאיזה שהוא שלב אותה אשרה מסתיימת או משהו כזה, אבל דווקא אז המוסד נמצא באיזה שהוא שלב קריטי של המחקר, התרומה שלהם מאוד חשובה, והמוסד לא רוצה שדווקא אז בשלב הזה מישהו יגיד להם שהם צריכים לעזוב או ייקחו אותם לחקלאות. זאת אומרת, כמו שאמר סגן השר, הקבוצה הזאת היא חשובה לנו, היא תורמת, ואנחנו רוצים למצוא את הדרך להגן עליה. אולי צריך למצוא את האמצעים שלא יהיה איזה שהוא פתח גורף מידי, אבל צריך לקבוצה הזאת למצוא את המנגנון בשיתוף עם המוסדות להשכלה גבוהה, בשיתוף עם המועצה להשכלה גבוהה, לחשוב על איזה שהוא מנגנון.

אתה אומר שהיום יש דאגה לגבי הקבוצה הזאת? היא עלולה להיתפס?

כן. בפירוש. כשביקשו ממני להשתתף היום בדיון ולהשתתף, בפירוש הביעו דאגה. מדי פעם יש כאלה שמוצאים את עצמם בבעיה חמורה.

זאת אומרת שמספיק שאחד כזה ייתפס והסיפור ייצא במדינתו, זה סוף הביקורים של אקדמאים במדינת ישראל.

כן. אל"ף, זה דבר מאוד לא נעים.

רגע, השאלה היא מה זה להיתפס. אם יש לו תעודה והוא מראה את התעודה?

חסר גם רק שייתפסו לו את היד ויכופפו אותה מאחורה.

אפשר אולי להוסיף גם נקודת מבט של משרד החוץ?

או, בבקשה, תודה משה.

אנחנו רואים באנשים כשגרירים של מדינת ישראל. כלומר, ברגע שהם היו כאן ועבדו אצלנו שנה-שנתיים, כמה זמן שנדרש, ואחר כך חזרו לארצות מוצאם הם יכולים לייצג את העמדות שלנו וגם את מדינת ישראל. גם את הצד היפה, מה שאנחנו קוראים "ישראל היפה". מה שחשוב לנו היום זה לא לייצג רק את המלחמות שקורות פה, אלא בכלל בדברים האלה את כמה שאנחנו צודקים, אלא גם להראות עד כמה ישראל היא מדינה מודרנית כמו שאתה אמרת, עם אקדמיה ברמה מאוד מפותחת ועם הייטק ברמה מאוד מפותחת וכל הדברים האלה, וחשוב לנו שהאנשים האלה יוכלו לשהות פה בלי בעיות וללא חששות וללא איזה שהוא מורא, ואחר כך לחזור למדינות שלהם ולייצג אותנו בכבוד. אותו דבר בכיוון ההפוך. אם אנחנו מאשרים לאקדמאים להגיע הנה, גם אקדמאים שלנו יוכלו לצאת החוצה באותה מידה, וגם לייצג את מדינת ישראל בכבוד ובצורה יפה.

תודה רבה לך, מאה אחוז. סגן ניצב נחמני בבקשה. איזה דברים את יכולה להגיד לי מנקודת מבט שלכם?

קודם כל, אנחנו כמו כל רשויות המדינה וכמו כל מוסדות המדינה, מעודדים את המחקר, ההשכלה והיידע במדינת ישראל, אז על הדבר הזה אין ספק בכלל. אני אדבר מנקודת המבט שלנו על הנושא של האכיפה. איזה בעיה יש לנו באכיפה בשטח. והבעיה היא שבאמת האשרות האלה לא מסווגות כמשהו מיוחד, ואנחנו בסופו של דבר, זו אותה אשרה כמו שיש לעובד זר, ומכיוון שזו אותה אשרה שיש לעובד זר, האכיפה היא אותה אכיפה. אין איזה שהוא שוני. עכשיו – מה באמת קורה עם מי שפגה לו האשרה? אז הוא באמת נכנס לאותה קטגוריה כמו של מישהו שהוא נעדר אשרה ושוהה בלתי חוקי בארץ. לכן גם אנחנו מבחינתנו היינו רוצים באמת להקל על האכיפה שלנו כדי למנוע תקלות ואי-הבנות בינלאומיות, ולהוציא את שמנו לרע בחוץ לארץ. אנחנו כמובן היינו רוצים שתהיה איזה שהיא אשרה מיוחדת, שלנו יהיה קל מאוד לאכוף ולפקח עליה. עכשיו, אנחנו כן נתקלנו במקרים שאנשים נכנסו כביכול בשביל ללמוד בארץ והיה לנו סיפור בתחילת עבודתה של מנהל ההגירה, סיפור של כמה עשרות הודים שהגיעו לארץ ללמוד חקלאות ובאיזה שהוא שלב הם פשוט התאדו. לא יצאו מהארץ ואנחנו לאט-לאט, טיפין-טיפין הצלחנו לעלות ולהגיע אליהם. זאת אומרת שיש לנו עם זה בעיה. צריכה להיות בעיה אם זה לא משהו שבאמת אושר ונבדק כמו שהצענו למשרד הפנים, אבל זהו. אנחנו מבחינתנו מקווים שלא נכופף את היד למי שיש לו אישור.

זה נשמע לי מאוד מסורבל שמשטרת ההגירה עוצרת עובד זר, או שהוא מדען, ולהביא אותו לבית המשמורת, ואז להחליט אם הוא כן או לא, במקום מיד במקום להרים טלפון למזמין. זה כל כך פשוט, והרי לא צריך ויזה לזה. פשוט להרים טלפון למזמין ולשאול אותו – האם אתה הזמנת את האיש? – כן, אז בוא תזהה אותו, ואז אם זה נכון, שחרר אותו. למה צריך לעבור את ה"ויה דלרוזה"?

אם פג תוקפה של האשרה, מה יכול לעשות השוטר? אם פג תוקף האשרה?

בכל מקרה כשנעצר מדען, להתקשר למזמין ולהזמין אותו, ואז או לשלוח אותו היתה – אבל לא לתת לו לשהות בבית מעצר שבועיים ימים.

מדובר פה בהסכמה מלאה של ראש מינהלת ההגירה, שברגע שבו נעצר עובד סיני, גם אם לא במקומו ואין לו את האשרה במקום, קודם כל השוטר ייקח אותו אל האדם שלו הוא נותן את הסיעוד, מוודא שהוא אכן עובד אצלו. אם הוא עובד אצלו, הוא אכן משאיר אותו. אם מתברר שהוא לא עובד אצלו ובאמת אין לו כזה, אז הוא באמת נעצר. מה שמציע ניסים בעצם אומר אותו דבר. אתה אומר שלא צריך בכלל להבדיל בין מדען לבין עובד בניין. אין לך התנגדות שבכל זאת נחתור לזה שלמדענים יוציאו אשרה מיוחדת, אשרת מומחה.

זה יקל עלינו, בוודאי, אבל עד שזה ייצא הדרך ארוכה מאוד וצריך לזכור שאדם הוא אדם.

זה וידוי שנראה כאילו מתנשאים על פני העובדים הפשוטים, אני מבין, ואני גם מסכים על זה איתך. כן משה.

מאוד חשוב הנושא הזה שתהיה אשרה מיוחדת. לא בגלל שצריך מישהו שהוא מדען וצריך לשים אותו בקטגוריה שהוא מעל לפועל רגיל. איני יודע, כל בני האדם שווים כמובן. אבל תראה, יכולים להיות מצבים שעד שימצאו את המזמין שאולי הוא בחופשה של שבוע, תכניס לכלא וכל מי שדברים כאלה.

גם המזמין יכול להיות בשליחות לשנה.

אני רוצה להגיב כי אני חושב שזה חשוב, וברור שכל בני האדם שווים. חלק גדול מאותם מדענים שבאים לכאן, ובאים לכאן בעיקר מתחומי מדעי החיים ומדעי הטבע, מארצות מתפתחות, מאפריקה וממקומות אחרים, הם אנשים שאחרי שיסיימו פה את ההכשרה, המחקר וכולי, יחזרו לארצות שלהם, והם אמורים להיות אנשים שיובילו ויפרצו דרכים במדינות האלה.

כן, אמרה את זה הגברת ידידיה ממשרד החוץ.

לא נכון שאיש כזה יהיה במעצר עד שימצאו את המזמין ויזהו אותו וכולי.

אתה אומר שאם בא מאפריקה, אז הצבע ממש זהה בין מדען לבין עובד ניקיון. או.קי, אני הבנתי את העניין.

אני רציתי להוסיף ש"לא כצעקתה". כי גם כשיש לאדם אשרה של עובד בדרכון, וכתוב בדרכון מי המעביד. ואם המעביד הוא אדם סיעודי או אם המעביד הוא חברת כוח אדם, או אם המעביד הוא אוניברסיטת תל אביב, בכל אופן מסתכלים על זה קצת אחרת. הוא לא איזה עובד זר אלמוני ואף אחד לא יודע אם הוא בא לנקות בית או אם הוא מדען. דבר שני, גם פה יש ארגון בשתי קטגוריות.

אבל זה נמצא בדרכון?

בוודאי, באשרת השהייה יודעים מי המעסיק שלו. דבר שני זה הנושא של ערבוב שני מושגים לגבי אותם אנשים שבאים לאוניברסיטאות. חלקם באים בשביל ללמוד והאשרה היא אשרת סטודנט. ואין איתה שום בעיה, וחוץ מזה, בארץ אסור להם לעבוד. הבעיה נוצרת עם האנשים שבאים לכאורה ללמוד, להשתלם, אבל גם מקבלים משכורת. ולצורך העניין בהגדרות החוקיות, כל מי שמקבל משכורת כלשהי הוא עובד. אם הוא עובד ולא מקבל משכורת, הוא מתנדב. אם הוא לא זה ולא זה, אז הוא כנראה בא לכאן בשביל ללמוד. וכאן אולי נוצר צורך לעשות אולי משהו מיוחד.

זה לא כל כך בעל חשיבות, כי אם הוא עובד, הוא באוניברסיטה.

זה לא כצעקתה, אבל אם בן אדם שנעצר ללא אשרה כלשהי, או שגם אם תהיה לו נניח אשרה של מדען, ופג תוקפה, הוא עדיין נמצא כפוף לאותה בדיקה של שוטר שתגיד לו "אדוני, מה אתה עושה פה?". אין כזה דבר לבטל את זה.

בכל זאת אני פונה אליך ואני שואל אותך, לא ראוי בכל זאת, גם בשביל לכבד את האנשים הללו ולא להגיע ולגרום למשטרת ההגירה למעוד, כי היא לא רוצה למעוד – שמשרד הפנים ידאג שתהיה אשרת מדען או אשרת מומחה, שאתם תנפיקו אותה. אני פונה אליך גבירתי, ובעצם קודם כל אליך אדוני סגן השר, אני פונה למשטרת ההגירה ואני מבקש מכם. תשימו לב לנקודה הזאת שבה יש אישור בעצם בפספורט, שבו כתוב מי הוא המזמין. אגב, במקרה הזה תכבדו את המזמין גם אם הוא אדם סיעודי וגם אם המזמין הוא הטכניון, עם כל הכבוד לשניהם.

אתה יודע מה רשום שם? רשום שם שזה הטכניון. זאת אומרת שאי אפשר להטיל, אנחנו מנסים גם באכיפה, עד שמגיעים למשרד הפנים לממונה על ביקורת הגבולות ומבקשים לעשות הכל כדי למנוע שלילת חרות ופגיעה באותו אדם, אבל מצד שני, להטיל עלינו את כל הנושא של בירורים מלכתחילה, במקרה של הסיעודיים אנחנו באמת מבינים את המצוקה שלהם ואנחנו עושים מעל ומעבר, אבל במקרים האלה – אל"ף רצוי שהאנשים האלה יסתובבו עם אשרות.

אני אומר שאין לנו בעיה עם זה. אני מסכים איתך.

שבוע שעבר היה דיון במכון וייצמן ברחובות. משטרת ההגירה התכנסה שם עם כל הצוות שלה, אני גם הייתי שם, ושמעתי מאנשי האקדמיה ומסגן הנשיא, שיש שם הרבה מאוד אנשים אקדמאים מחוץ לארץ, באופן יוצא מן הכלל, והם ציינו את זה בכנס של משטרת ההגירה. זאת אומרת – אני מביא את זה ממכון וייצמן, כי אני הייתי שם שבוע שעבר, וזה עובד יפה מאוד.

איזה אשרה יש להם שם?

לא שאלתי, אבל הם אמרו לי שאין להם שום בעיה. משטרת ההגירה היתה שם כולה, אגב כל משטרת ההגירה. אז צריך לבדוק שם למה זה הולך טוב.

אתם מכירים את הנושא הזה של אשרת לימודים?

כן. יש שתי סוגים של אשרות. אשרת תלמיד א'2 וגם אשרה מסוג ב'1 שנותנת להם אישור עבודה, כי הם מרצים ומקבלים תשלום על האירוח.

אז רגע, אני שואל – אם זה פועל נכון לגבי משטרת ההגירה וזה תקלות, אני מודה לך. אז אני פונה באמת למשרד הפנים ואני רוצה לבקש מכם, ממש בתוך שבועיים – אם יש שר, אם אין שר, יש מנכ"ל, מה הבעיה? אתם תתנו מענה לנושא הזה של אשרת מומחה או אשרת מדען או אשרת מומחה/מדען שיינתן לאדם שמוזמן לכאן על ידי מוסד אקדמי בישראל, מוסד אקדמי מוסמך בישראל, ושהאשרה הזאת תהיה בידי העובד שבא לכאן על פי אותה הזמנה.

אני שרה ליפשיץ ממשרד הפנים. אני חושבת שיש פה איזה שהוא ערבוב בין שני נושאים. זה שיכול להיות שצריך לשנות את תנאי האשרה או להפוך מסטודנט לאשרת עבודה – זה דבר אחד. אבל לעניין מה שאמר מר פת, לעניין מעצר זה לא רלוונטי. גם אם מדען הגיע לכאן באשרת סטודנט או באשרת עבודה כשלהי שצריך לדון בה מה יהיו התנאים שלה ומה יהיו ההגדרות שלה, אם פג התוקף, יש למשטרת ההגירה את מלוא הזכות לעצור אותו ולשאול מי הוא, ואין לזה שום קשר על איזה מעסיק יהיה רשום בדרכון.

אני מבקש ברשותכם. אני בכלל לא העליתי את השאלה לדיון מה קורה לכל אדם בעולם שנמצא במדינת ישראל ורישיונו – פג תוקפו. זה ברור לי לגמרי שאם פג תוקפו אז הוא ככל האדם.

עלתה פה פשוט שאלה.

אני לא עושה פה מדרג ומעמדות בין האנשים שפג תוקף דרגתם. מי שפג תוקפו – פג תוקפו. אני מדבר עכשיו על העניין, למה אני מדבר על העניין של אשרה מיוחדת? כיוון שאשרה מיוחדת אל"ף – בכל זאת נותנת לאותו אדם את הזהות שלו כשהוא מסתובב בחברה הישראלית. הוא יכול להציג אותה לפני שוטר ולפני כל אדם שירצה לדעת. בי"ת – זה גם נותן עורכת דין ליפשיץ, זה גם נותן לאותו מוסד מזמין את ההכרח לדאוג לכך שאותו אדם יחזור אכן למדינתו בתום התקופה, ואז יש אחריות גם למוסד ולא רק לאותו אדם.

יש כאן עוד בעיה. יש כאן בעיה של תשלום שכר. אני כאן רוצה להציע הצעה. האוניברסיטאות, לפחות המוסדות הגבוהים נחשבים כנאמני מס הכנסה. מס הכנסה מקבל שם את כל הפניות שהמעביד נוקט בהם על פי החוקים של מס הכנסה. איפה הבעיה? כשאדם מגיע אלינו, לפעמים הוא מגיע לשלושה-ארבעה חודשים, מתחילים לארגן את זה חודשיים – שלושה לפני כן, ואז מגיע הזמן שלו לעזוב. אתה לא יכול לשלם לאדם כזה משכורת, אם אין לו את האשרה המתאימה. אז אני רוצה להציע שהאוניברסיטאות במסגרת ההסדר הזה עם משרד הפנים, יקבלו את האפשרות לתת את האישור לעובדים עם איזה שהוא אישור של משרד הפנים, באותה מידה כמו שאנחנו נאמנים של מס הכנסה, נהיה נאמנים של משרד הפנים.

זה צריך להביא לפני משרד הפנים, אני לא ראיתי את משרד הפנים נותן דבר כזה.

רציתי רק לומר, שבמסגרת האשרות הקיימות כיום, עדיין בגדול על כל סוג של קטגוריה מסויימת של מישהו שמגיע לאקדמיה, נמצא אצלו הפתרון. כמו שאמרתי – הוא יכול להיות או באשרת עובד או באשרת מתנדב, או אפילו כמו שאתה הצעת, וזה קיים, אשרת מומחה. גם שם הוא כבר יכול להיות. במידה ורוצים בכל זאת לעשות להם אשרה מיוחדת, ולו מטעמים של יוקרה ולא מטעמים פרקטיים, כי פרקטיים – עוד לא יצא שמישהו לא הגיע כי לא מצאנו לו איזה סוג אשרה לשים אותו, זה כבר מחייב שינויי תקנות שצריך להופיע לפני חברי הכנסת, ואז אני מציע כמו ששרה אמרה, כמי שצריך להציע כשר על השינוי. אז יכול להיות שיהיה נוהל, כי לא קיימת קטגוריה כזאת.

השאלה אם הוא מגיע באותה פרוצדורה של עובד זר.

ממש לא. נהפוך הוא.

אני מבין שגם בנושא הזה אין מכסות.

לא, אין מכסות ואין הגבלות, ואין כלום.

סליחה, את רצית לדבר. מה שמך?

אני ממשרד התמ"ת. האמת היא שאני רוצה להתייחס כאן גם לדברים בפן המקצועי של האנשים למעשה שמתעסקים בבקשות האלה. אנחנו מתעסקים בבקשות האלה מדי יום ביומו. ישנם גם סטודנטים שגם לאחרונה, גם ממידע שיש לנו מתחילת האכיפה שהיו ממש לפני תום האשרה שלהם והם כן נתפסו, מתוך התחייבות שאותו אדם או אותו עובד שנתפס, או אותו סטודנט שנתפס, זה לא לעבוד. הם לא נעצרו, אלא שוחררו ולא נשארו במעצר, תוך התחייבות שלהם. לגבי הסטודנטים שכן רוצים לעבוד בארץ, יש המון סטודנטים, ואנחנו גם מטפלים בהם בשטח. יש המון סטודנטים שיש להם אפשרות לעבוד. זאת אומרת – להיות סטודנט עם אפשרות לעבוד, אם אין לו שום תמיכה כלכלית.

איזה סוג היתר זה?

זה נקרא אשרת סטודנט עם אפשרות לעבוד. יש היום גם אשרות כאלה. לגבי הנהלים שהם מונחים, יש אצלנו במשרד נהלים שקיימים וכתובים, שכנראה ייצטרכו להשתנות עכשיו בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה שהיתה, לגבי המכסות. אבל אלה נהלים כתובים וברורים לחלוטין לגבי אופי הטיפול באנשים, במרצים, ביהלומנים ובכל האנשים שמגיעים לכאן ולא בקטגוריה של עובד זר. העבודה כבר נעשתה. זה לא שמתייחסים אליהם אותו דבר.

תראי, הדבר הזה מנוצל לרעה באיזה שהיא דרך על מנת להכניס עובדים גם למי שאין לו מטרה?

בהרבה מקרים אנחנו נתקלים בהמון תופעות כאלה או אחרות של אנשים שמגיעים לכאן כסטודנטים ומגלים אותם בהרבה מקומות. אולי הם רשומים לאיזה קורס וחצי באיזה מקום.

אבל זה בסך הכל כיסוי, כדי שהם יהיו עובדים זרים בארץ.

כן. אבל אני לא יודעת עד כמה המקרים האלה גדולים או שהכמות היא גדולה.

טוב, תודה רבה. אנחנו לקראת סיכום רבותיי, כן בבקשה.

אני ירון שרעבי. אני מייצג את ועד ראשי האוניברסיטאות. לדעת ראשי האוניברסיטאות הנושא הזה צריך להיות מטופל מהשורש. מטבע הדברים הדיון הזה מתמקד כרגע בבעיה שכרגע על הפרק, והיא האשרות במשרד הפנים, ואלה המקרים שאנחנו מכירים, אבל צריך לזכור, שאחד הענפים הכי צומחים והכי משגשגים במדינת ישראל, זה כל הנושא של חקיקה של עובדים זרים. ראינו כבר בארבע השנים האחרונות המון תיקונים. צריך לזכור שעיקר המגמה של התיקונים הללו, זו תקנה למספר העובדים הזרים, ואנחנו פה עוסקים במגמה הפוכה לגמרי, כמו שאתה ציינת ומשרד המדע פה מציין. לא יכול להיות שבאותו חוק יהיה כזה היפוך מגמות. אז היום אנחנו נדבר בנושא של האשרות, אבל כל יום אנחנו נראה, הרי אין תוכנית כלכלית בארבע השנים האחרונות, שאין גזרה חדשה, אז לא יכול להיות שתחת אותה מטריה אנחנו נקבל גם כן בעובדים הזרים שבאמת יש אינטרס חיוני וממש אקוטי להפחית את מספרם בישראל, אבל מצד שני אנחנו גם - - -

אני לא מבין למה אתה רואה את זה באותה גזרה. אנחנו במפורש מבקשים להבדיל בין זה לבין זה.

מדינת ישראל לא רוצה שיהיו בה עובדים זרים בכל המקצועות הפשוטים שהם לא מצריכים מקצועיות, משום שזה בדיוק מה שלוחץ על הורדת השכר כלפי מטה, ותופס מקומות עבודה של אנשים חסרי מיומנות וחסרי מקצוע. אנחנו רוצים מאוד שיבוא לכאן מומחים מהעולם, כי אנחנו רוצים להיות הכי מתקדמים בעולם ברמה האקדמאית, אנחנו רוצים במחקר ופיתוח להתקדם במהירות הכי גדולה בעולם, כי זה מצמיח את הכלכלה. לכן יש פה באמת בידול בין זה לבין זה. אלו שתי מטריות שונות לגמרי, ובשניהם נראה כאילו הם עובדים זרים. זה לא אותו דבר. אני חושב.

לכן הוא מבקש לעשות את ההבדלה הזאת.

לכן אני הייתי מבקש מהועדה להציע איזה שהוא תיקון, ובגלל שנמצאת פה שושנה שטראוס ...

יש פה צורך באיזה תיקון החוק שושנה?

זה היה עוזר. קשה באמת לעשות את התיקון הזה, בגלל שאחת הבעיות שיש לנו כמו שגרירויות. אבל עובד זר, שוב, כמו אותם חוקים שחלים על פועל בניין, חלים על מנהלים ומדענים, וזה בעייתי, וזה גם יגרור בעיה לגבי האשרות.

אני מאוד מודה לך שושנה, אם אחרי הישיבה תואילי לשלוח אליי בכתב מה באמת לדעתך התיקונים הדרושים, אנחנו בהחלט נקדם את זה ונעשה את זה, אנחנו רוצים שהדברים יהיו מוסדרים בחוק. יש עוד תוספות? בבקשה.

אני ינון שנקר, אני מייצג את ההסתדרות הרפואית בדיון היום, רק הערה אחת. אנחנו מדברים על מומחים ומדענים, כדאי לדעת שיש רופאים לא גדולים שמגיעים לארץ, והם לא מוזמנים על ידי מוסדות אקדמאים בארץ, והם אינם מוזמנים על ידי בתי החולים וקופות החולים, ויש איזה שהיא חשיבה מחדש לגבי חלק מהקטגוריות,. ישנן שתי קבוצות בגדול. האחת היא קבוצה של רופאים מתלמדים, שאז משרד החוץ מזמין אותם לעיתים קרובות דרך משהב במסגרות לימוד קצרות בכשלושה-ארבעה חודשים, הם מוצבים בבתי חולים בארץ. בואו נזכור שעם הרופאים הבעיה היא קצת יותר קטנה, רופא גם נדרש לרישיון עבודה שאותו מקציב משרד הבריאות בשל העובדה שהוא איש מקצוע שגם חלים עליו חובות חוקיים אחרים, אבל לגבי קבוצה של רופאים שמגיעים בהזמנה של מוסדות רפואיים, אם אפשר לזכור גם את זה, למי שיטפל בעניין של שינוי הלקחים, רק רציתי להעיר בנושא הזה, שעדיין ...

אתם מעורבים בעניין הזה של רופאים שמוזמנים לארץ ועוברים התמחות בארץ?

ההסתדרות הרפואית אינה מעורבת באופן ישיר, אבל בהחלט היא תומכת באותן הזדמנויות שניתנות למערכת הרפואית בארץ ליהנות מהיכולות של מערכות אחרות. בדרך-כלל, כמו שאתם וודאי יודעים, זה קורה ההיפך, ורופאים ישראלים הם אלה שמתבקשים להגיע למדינות אחרות, כדי להציע את הטכנולוגיה וההתפתחות הרפואית.

אני מאוד מודה לך. אנחנו לא התייחסנו למקצוע של המומחה. דיברנו על כל המומחים באותו משפט.

אני נציג משרד הבריאות.

מה שהוא אמר, אנחנו פועלים על פי פקודת הרופאים. יש סעיף שדן – הוא נקרא "היתר מוגבל" וצריך להשיג מספר מועט של מסמכים כדי להשיג אותו, שזה למעשה צריך לעסוק ברפואה בתנאים מסויימים, זאת אומרת – לעבוד במוסד מסויים תקופת זמן מסויימת, בפיקוח כמובן של המוסד המזמין. הפנייה היא למעשה של המוסד המזמין במשרד הבריאות. התהליך הוא יחסית קצר. המספרים הם לא כל כך קטנים, אנחנו מגיעים לקרוב לשלוש מאות רופאים שבאים להתמחות.

מדי שנה?

מדי שנה – לפחות. זה משרד יחסית קטן, אבל התהליך פועל די טוב.

אני רואה את נציגת מנהל האוכלוסין מהנהנת בראשה. טוב, תודה רבה לכך ד"ר שנון. כן?

אני ג'ונתן פרייס מאוניברסיטת תל אביב. בנוסף לכל הדברים שנאמרו כאן לגבי מדענים, יש לנו כמה מקרים של מדענים, חוקרים, פרסונלים בכירים, שכניסתם לארץ אפילו התעכבה או שהאשרת עבודה לא התקבלה. אני רוצה גם להעיר או להוסיף – יש להתחשב בעובדה שדוקטורנטים, במיוחד מי שעושה פוסט-דוקטורט, מי שלומד פה בארץ ועושה מחקר פה בארץ, צריכים שהייה ממושכת אפילו יותר מהרגיל. לפעמים זה לוקח חמש-שש שנים לגמור דוקטורט, במיוחד כאשר האדם צריך ללמוד לדבר עברית, לשכלל עברית וכולי. יש לי כמה מקרים של תלמידים שממש שובר לב – אם תרשה לי דוגמא אחת, מישהו מיפן שעכשיו עושה אצלנו דוקטורט בלימודי יהדות דווקא, והוא דווקא שגרירי מצויין של מדינת ישראל. בנוסף ללימודיו הוא מלמד יפנית באוניברסיטה, כי הוא יכול לעשות את זה ברמה שלו. כמה פעמים הוא לא קיבל אשרת עבודה, או בעצם – חידוש אשרת עבודה, ולא רק זה, אלא שהוא קיבל הודעה שהוא צריך לצאת מהארץ תוך שבוע, לפני שהוא סיים את לימודיו, לפני אפילו שהוא קיבל משכרות על מה שהוא כבר לימד. ואני רק רוצה בנוסף לכל מה שנאמר, שצריך להתחשב בעובדה שאנשים כמוהו צריך לשהות בארץ, והוא לא מתכוון להישאר כאן. הוא רוצה להיות כאן איזה חמש-שש שנים.

כמה שנים הוא כבר פה?

אני חושב ארבע. משהו כזה. זה סביר בעיניי. ויש עוד מישהו כזה מסין. בדרך כלל יש לנו בעיה עם תלמידים ממדינות כמו מזרח אסיה ומזרח אירופה ואפריקה. אלו סובלים הכי הרבה מבעיות סירוב.

שמעתי היום שהמפכ"ל הורה היום למנהל משטרת ההגירה שלא לגרש, לא לתפוס בימים הקרובים את נפגעי מדינות הצונאמי – ממדינות מזרח אסיה. אז אולי באותו מקרה גם את המקרים שציינת. אני מאוד מברך על ההחלטה של המפכ"ל. לדעתי היא מאוד הומאנית ואנושית.

השאלה שלי היא, מה עשתה האוניברסיטה. לפעמים אותו בן אדם קשה לו מאוד בגלל בעיות שפה ובעיות שונות. מה האוניברסיטה עושה כדי לעזור לו מול משרד הפנים? אני בטוח שאתה באופן אישי או מישהו אחר האוניברסיטה, שאם הוא היה מטפל בעניין באופן אישי, הוא היה גומר את זה מהר מאוד. אין לי ספק בזה.

קודם כל, אנחנו מגישים את הבקשה כמה חודשים לפני שהוא בא לפה, שומעים שבוע לפני זה שלא יקבל והוא צריך לבוא. אז אנחנו נבהלים ואנחנו פונים למשרד הפנים בתל אביב ומגישים ערעור על זה – כל הפרוצדורה. עכשיו, עד עכשיו הוא היה בארץ, אבל המעמד שלו בספק.

תוכלו לומר לנו – ברגע שמגיעה בקשה מאיזה שהוא משרד אקדמי, תוך כמה זמן אתם נותנים בדרך כלל תשובה?

המקרה הזה באמת צריך להיבחן באופן פרטני. היו מספר מקרים שאנחנו טיפלנו בהם שנמצאים כאן כבר למעלה מעשר שנים. אז שמענו גם מקרים כאלה. המקרה שאתה מציג כאן היום – זה טוב שיש איזה שהוא "disconnection” בין המשרד לאותו אדם או להיפך. אנחנו לא יכולים להגיע לכל המקרים במכה אחת, אבל את המקרה היותר גבוה, אפילו טרחו במוסדות אחרים, והם היו מטופלים.

השאלה שלי היתה מאוד ישירה. תוך כמה זמן אתם עונים? תוך שבוע יש תשובה?

לא. תוך שבוע לא.

זה קצר מדי?

היא חייבת ארבע עשרה יום, אבל זה לוקח חודשים.

לפעמים הבדיקה אורכת קצת יותר, כמה חודשים זה לא.

אני חייב להעיר, נוצר איזה שהוא מצב של עליהום על משרד הפנים, אני חייב באיזה שהוא אופן בכל זאת להעיר שברוב המקרים, ואני מדבר על הרוב המכריע של המקרים, הטיפול הוא ישיר, ענייני, מהיר ויעיל. באמת. במקרים הקשים יותר אנחנו מערבים דרגים יותר גבוהים.

אני מאוד מודה לך, כי מהועדה הזאת לא הרבה מחמאות יוצאות.

חייבים להעיר זאת. יש את הבעיות הקרדינליות שדיברנו עליהן, ואני שמחתי לשמוע על השינוי שחל.

אני מאוד מודה לך. אני רוצה לשאול באמת את אנשי משרד הפנים. אני רוצה לפנות באמת לכבוד השר שהוא ראש הממשלה במקרה הזה, בינתיים, או למנכ"ל, כדי שהעניין הזה יסודר, וכי אתם לוקחים על עצמכם.

מכיוון שאין שום בעיות אחרות, אז בוודאי שהוא יוכל לטפל בזה.

אני מבקש ממשרד הפנים להסדיר בתוך שבועיים – לא יותר משלושה, עד סוף חודש ינואר, את הנושא הזה של המעמד המיוחד הזה לגבי מומחה ולגבי מדען.

הוא קיים.

הוא קיים? אז אני מבקש שתפיצו את כל המידע הזה לכל המוסדות להשכלה גבוהה וגם למשרדי הממשלה הרלוונטים – משרד הפנים, משרד התמ"ת, המדען הראשי.

אני אתמול ביקרתי בלשכת מינהל האוכלוסין בבאר שבע. הוא אומר לי –ראש הלשכה, אני היום מסוגל להוציא דרכון בתוך עשרים וארבע שעות. הוא אומר לי – שהיום כולם מחכים לדקה התשעים בקיץ. חמישים אחוז עם סיפורים. אני אומר את אותו דבר למוסדות להשכלה גבוהה ולמכוני המחקר. תבדקו את האנשים שלכם. אל תחכו לרגע האחרון שהולכת לפוג להם האשרה ותלחיצו את כל המערכת.

נכון מאוד, צודק לחלוטין. או.קי., רבותיי, נדמה לי שפחות או יותר מיצינו את הנושא, שהוא באמת נושא מאוד חשוב. אני מבקש מכל הנוגעים בדבר, משרדי הממשלה, המוסדות להשכלה גבוהה וכל שאר הגורמים כמובן, הקהילה הרפואית בישראל, אדוני סגן השר, שהנושא הזה יוסדר לטובת כל המערכות. לטובת מדינת ישראל כפי שציינה כאן נציגת משרד החוץ ושמה הטוב בעולם, לטובת היהודים שבאים מהעולם, כדי ללמוד כאן, להשכיל כאן ולהחכים אותנו, לטובת התעשייה הישראלית, המחקר בישראל וגם האקדמיה בישראל. זה מאוד מאוד חשוב. אני מבקש שהדברים יוסדרו. אני מבקש ממנהלת הועדה בת שבע, בתוך שבועיים-שלושה לקבל את הנתונים ממשרד הפנים לקבל את הדברים שהוסדרו, כדי שנוודא אכן שכל הנושא של אשרה למדענים מומחים מוסדר, ידוע ופועל כהלכה. אני מאוד מודה לכולם, הישיבה נעולה. תודה רבה.

הישיבה ננעלה השעה 12:25