תקנות ני"ע (דו"חות תקופתיים ומיידיים)

3
ועדת הכספים
30.12.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 339
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, י"ח טבת, התשס"ה (30 בדצמבר 2004), שעה 11:00

1. תקנות ני"ע (דו"חות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ד - 2004
2. תקנות ני"ע (דו"חות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מ' 3)(תיקון), התשס"ה - 2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
יצחק הרצוג
אבשלום (אבו) וילן

גד סואן –
עו"ד נתן שילה
עו"ד דניאלה גורני – הרשות לניירות ערך
עו"ד דניאל רימון - הרשות לניירות ערך

שגית אפיק

טמיר כהן

סמדר אלחנני

חבר המתרגמים בע"מ













1. תקנות ני"ע (דו"חות תקופתיים ומיידיים) (תיקון), התשס"ד - 2004
2. תקנות ני"ע (דו"חות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מ' 3)(תיקון), התשס"ה - 2004

רבותיי, תיקון תקנות ני"ע (דו"חות תקופתיים ומיידיים). בבקשה, דניאלה.

אנחנו מביאים היום כאן לאישור שתי מערכות תקנות לתקנות ניירות ערך, שקשורות זו בזו. המערכת אחת, היא לתיקון תיקון שכבר עבר והתקבל כאן לפני כמה חודשים, ומאמץ את תקנות ברנע, שהן חייבות את הדו"ח התקופתי כל שנה, שיהיה במתכונת של תשקיף. התקנות האלה אושרו. עכשיו אנחנו מבקשים להביא כאן גם תיקון קטן לתקנות האלה, לעניין מועד התחילה, וגם קביעת מועד תחילה מיוחד לחברות שייתקלו בקשיים מיוחדים להגיש את הדו"ח הזה במועד.

התקנות אמורות להתחיל לגבי התקופתי ל-2004. המועד להגיש את הדו"ח התקופתי ל-2004 הוא 31 במרס 2005. אנחנו קיבלנו הדים מהשוק, למרות שהתקנות כבר פורסמו מזה זמן, והשוק היה גם מודע אליהן קודם לכן, שעשויים להיות תאגידים שיתקלו בקשיים להתארגן בעוד מועד. ולכן, אנחנו מציעים כאן קביעת אפשרות דחייה של המועד לחודשיים נוספים. כך שחברות שייתקלו בקשיים וידווחו מה הקושי שהיה בפניהן תוכלנה להגיש את הדו"ח התקופתי בסוף מאי במקום בסוף מרס. זה התיקון האחד.

בנוסף, אנחנו רוצים לבקש אישור ממתן פטור מהמתכונת החדשה, המיוחדת והמורחבת יותר, לחברות שהדו"ח התקופתי ל-2004 יהיה הדו"ח האחרון שהן מגישות במסגרת חוק ניירות ערך, מכיוון שהן סיימו את חייהן תחת מסגרת החוק ויוצאות ממעגל הדיווח. לצורך זה יש צורך בתיקון גם של התקנות שמגדירות מהו המהלך, מהו המצב שמאפשר לחברות לצאת ממעגל הדיווח. התקנות האלה, כמו שאמרתי, קשורות יחד, כי בלי אישור ההגדרה של יציאה ממעגל דיווח, לא ניתן יהיה לתת את הפטור הזה לחברות שזה הדו"ח האחרון שלהן.

אני אסקור בקצרה את התקנות לגופן.

אני לא חושב שצריך. יש למישהו התייחסות להצעות האלה, שעל פניהן נראות לי מאוד סבירות?

על מה?

על תקנות ניירות ערך דו"חות תקופתיים ומידיים – שתי התקנות שעכשיו הציעה דניאלה. אחת, דחיית המועד להגשת הדיווח בהתאם לתקנות של דו"ח ועדת ברנע עד שלושים ואחת במאי - -

פלוס פטור לחברות שזה הדו"ח האחרון שלהן. והשניה – זה קביעת הקריטריונים לחברות שיוצאות ממעגל הדיווח, שזה חיוני כדי להתאים את הפטור הזה.

היו”ר יצחק הרצוג.

אז בבקשה, גד.

על ההסכמה שהעלתה דניאלה, על הנושא של דחיית מועד ההחלה של חובת הדיווח על פי ברנע אין לנו על מה לברך, כי זה בא מיזמתנו. אנחנו פנינו למשה טרי, הוא הסכים, ואנחנו מברכים על כך בכל לב.

לגבי העניין השני, יש פה סיפור ארוך ויש לנו ויכוחים ארוכים עם הרשות לניירות ערך בעניין. והעניין הוא בכך: יש היום ברשימת השימור כמה עשרות חברות.

הכוונה היא לתקנות השניות של סיום חובת הדיווח.

בואו נבחין. התקנות הראשונות של דו"חות תקופתיים ומידיים, תיקון מספר שלוש, על זה אין מחלוקת. נכון? ואני בעד להצביע עכשיו ולגמור עם זה ונסיר אותן מסדר היום.

אז מי בעד התקנות האלה ירים ידו. אה, אז את רוצה להגיד. צריך להיות ביחד?

הן מפנות לתקנות השניות.

אז בואו נבין את תיקון מספר ארבע. גד, תסביר מה הבעיה שלך עם התיקון הזה.

לגבי סיום חובת הדיווח. בעצם התכלית היא מצד אחד צריך לשמור על האינטרס של בעלי המניות שנשארים בתוך חברה כזאת. בעלי המניות שאינם בעלי שליטה. מצד שני, במקרים רבים יש אינטרס לשמור גם על אינטרס של החברה שהיא כבר בנוצותיה המרוטות במקרים רבים מאוד, ולפעמים היא בכינוס נכסים או בפשיטת רגל וכדומה לזה.

אם האינטרס הוא לשמור על הזכויות של בעלי מניות המיעוט שנשארו לכודים בחברה, נכון היה להגיד רשימת השימור שהיום יש בה כמה עשרות חברות, צריכה להיות לא שלוש שנים אלא יותר שנים. כי אז יש להם עוד אפשרות להיפטר מהמניות שלהם. המניות שלהם סחירות, הם יכולים למכור כך או כך.



אם לא מקבלים את הגישה וחושבים שמטעמים אחרים רשימת השימור, שבשעתו התנגדו לה התנגדות עזה מאוד ורק בדיעבד הסתבר שבאו ואימצו את הרעיון הזה, אז אנחנו מציעים שחובת הדיווח של תאגיד תסתיים כשמתקיים בו, כשניירות הערך שלו נמחקו מהרישום למסחר, ומספר המחזיקים מן הציבור בניירות הערך שלו אינו עולה על שלושים וחמש.

כלומר, במקום ד' (1) אינו עולה על עשרה זה יהיה ד(1) 35.

נכון.

אבל כתוב כאופציה שתיים....

לא. אופציה שתיים מתנה את זה בדברים נוספים. למה מספר שלושים וחמש ולא עשר?

למה?

שלושים וחמש הוא גם המספר של המינימום של פיזור של בעלי מניות בזמן הרישום. אנחנו מציעים להיות עקבי עם זה. אני רק רוצה להגיד שברשימה שניסינו לברר ביום האחרון, מכיוון שהיה לנו אתמול דיון ארוך עם הרשות לניירות ערך בעניין הזה, מה המצב, כמה בעלי מניות יש בתוך חברות כאלה שעומדות על סף מחיקה מן הבורסה, ורואים שיש בהם אפילו מאות.

טוב. אני רוצה לשאול את דניאלה מה הבעיה בהצעה שאחד יהיה שלושים וחמש ואז ממשיכים בשתיים העניין הזה של שיעור מהונו המונפק. למה לא לקבל את העמדה שלהם?

כי אנחנו חושבים שהעמדה שלהם לא מגינה מספיק על המיעוט שנשאר בציבור. המצב של חברה שיוצאת ממעגל דיווח או שמגיעה לאיזה שהוא סוף של דרך, מדובר כאן על מקרה שהוא איננו מקרה של הצעת רכש מסודרת. המקרים של הצעת רכש מסודרת הם מוסדרים, החברה עושה הצעת רכש, מה שנשאר היא קונה ברכישה כפויה, ובעצם מוחקת את המניות מהמסחר בצורה- - -

גד, תראה, יש פה שתי הצעות. אחת זה עשרה ואחר כך יש שלושים וחמש עם תנאים. אני חושב שזה סביר התנאים. כי זה מגן על הציבור.

המצב של עשרה, אתה יכול למחוק אותו בכלל.

למה?

כי אין דבר כזה. כי אין דבר כזה שיש רק עשרה מחזיקים במניות.

אם אין עשרה מחזיקים למה בחרתם עשרה? למה בחרתם עשרה דניאלה?

אנחנו בחרנו מספר שהוא מספר באמת קטן. אבל למעשה, אם אנחנו קוראים את שתי האלטרנטיבות בסדר הפוך, אז אולי הסדר ההגיוני.

רגע, אז מאיזה רמה יש. יש עשרים?

רגע. זה עניין שהוא נתון אמפירי משתנה. יש חברה שיש לה ככה ויש לה ככה. אין כאן כללים. המדובר במצב שבו מספר המחזיקים מתמעט והולך. יש רכישות, זה עובר מיד ליד, ובסופו של דבר בעצם נותרות ידיים מעטות בשוק. אנחנו הלכנו לפי העיקרון שכשיש מספר מאוד מאוד נמוך אין צורך בקריטריונים נוספים. אבל יש מספר יותר גבוה, יש צורך בהגנה - - -

אני מבין את זה.

אני רוצה להעלות, בהמשך לדברים שאמר גד, אני מבקש להדגיש פה עוד כמה אספקטים שלפי דעתי התקנות האלה שמוצעות לוקות בחסר וצריך להשלים אותן.

ראשית, בהמשך לדברים של גד, יש היום כמאה שבעים חברות ברשימה של הבורסה שהן חברות מחוקות מהשנים האחרונות. וסביר מאוד להניח, ואפשר לבדוק את זה, שחלק גדול מהן, אף אחת מהן לא עומדת בכללים שמוצעים היום. אז אם הולכים לעשות כללים של הפסקת חובת דיווח שהם לא חלות על חלק גדול מהחברות המחוקות, אז עבור מה הכללים האלה?

אתה טוען שבעצם מה שיש פה לא משקף, לא יסייע למחוק חברות.

אני אומר, זה לפחות טעון בדיקה.

מה למשל חסר במה שהיא כתבה.

העניין הזה של עשרה בעלי מניות.

בסדר. אז דנו בעשרה. בסדר? דנו.

או שלושים וחמישה ואחוז, זה דבר שכמעט איננו, בעיקר בחברות של המסלול של רשימת השימור, ששם חברות נמחקות לא עקב הצעת רכש מלאה וכולי אלא בגלל - --

מה היית מציע כנוסח פשרה? העמדה שלה ברורה. היא רוצה להגן על הציבור. וזה התפקיד שלה.

גם ההצעה של שלושים וחמישה בעלי מניות - - -

אני גם. אני לא הבנתי למה זה לא בסדר.

היא הצעת פשרה.

היות ושוב, השוק בארץ, קודם כל, שלושים וחמישה זה מקביל למספר הכניסה.

אבל זה מה שכתוב בחוק. שיהיה עשרים. את רוצה עשרים וחמישה.

לא. לא.

למה לא?

זה לא עניין של פשרה. המספר הזה מתאים למספר הכניסה. השילוב של הון הוא דרך אגב גם קריטריון שמקובל בארצות הברית. אין מספר שמספר יחסית גבוה בלבד. שלושים וחמישה איש בתנאי השוק בארץ, כשאין שום התייחסות לפרמטר של הון יכול להיות מייצג חלק גדול מאוד, למשל מאג"ח או שיעור נכבד של מניות, לא מתקבל על הדעת שלא יהיה דיווח במצב הזה.

אני רוצה להגיד עוד משהו. בכלל לא מובנת לי כל העמדה שלכם שצצה כעת. נוסח זהה לחלוטין אושר כקריטריון לעניין האגרות כבר לפני מספר חודשים. אני מחזיקה, אני מראה ליושב ראש הוועדה את הנוסח, אם אדוני יראה להסתכל, נוסח בדיוק לפי אותו מבחן, תקנות שפורסמו לצורך יציאה ממעגל תשלום אגרות. הייתם בישיבה, לא אמרתם מילה – זה אושר. אנחנו באים ללכת עם אותו קריטריון בדיוק - -

ההתעקשות הזו נראית לי קצת מוגזמת.

זאת איננה הסמכה...

אני בעד לתקן את התקנות האלה, לאשר אותן, אם תרצו בעבודה ולא ברגע האחרון, ולשבת מול הרשות.

אנחנו יושבים אתם כל הזמן.

בסדר, אבל לא קיבלנו עמדה.

אבל מספר עשר הוא מספר מגוחך....

אבל הוא מספר האחרון. הוא לא המספר הראשון.

היא מביאה גם אופק של שלושים וחמש. היא צודקת. על האג"ח היא צודקת.

גם במניות.

יכול להיות לך שלושים וחמישה אנשים שמחזיקים בכל האג"ח.

דבר נוסף שאנחנו דיברנו עם הרשות, שני החוקים היום של חוק החברות וחוק ניירות ערך, הם בעצם הולכים בד בבד היום. כי חוק החברות היום מטפל בהרבה מאוד נושאים של החברות הציבוריות. נוצר מצב שבו מצד אחד הרשות לניירות קובעת כללים של הפסקת חובת הדיווח, אבל הכללים האלה אינם סינכרוניים עם חובות שחלות על פי חוק החברות.

הם כן.

והיה צריך לעשות חקיקה אחת מסודרת.

כן.

זאת אפשרות. אז אני הייתי מציע לכם - - -

אבל הם כן.

אנחנו רוצים לדחות את הדו"חות של דו"ח ועדת ברנע. זה משולב אחד בשני. כל מה שאני מציע זה בואו, אתם רוצים להציע קודיפיקציה שלמה ותיקונים והתאמות – תציעו. בודאי תציעו, בקשה. זה דבר מבורך. אני כרגע צריך לאשר תקנות - - -

הצענו.

אני אשמח לקבל נייר על זה.

חוק החברות כן מתואם כאן, מכיוון שההגדרה של חברה ציבורית בחוק החברות הוא חברה שהניירות ערך שלה נמצאים בידי הציבור. חברה מנייתית. לא כל החברות ממילא - - -

השאלה איך את מגדירה ציבור.

זה שאלה אחרת. אבל אתה לא יכול להגיד שזה לא סינכרוני למשל לעניין דח"צים. ברגע שיש ניירות ערך בידי הציבור. גם בעשרה עדיין יש ניירות ערך בידי הציבור. כלומר, לפי הגדרת חוק החברות, היא עדיין חברה ציבורית.

יש לי עוד שאלה. מה קורה אם בית משפט אישר את הסבת החברה לחברה פרטית לפי סעיף 350 לפקודה?

יש קריטריון שבית המשפט לא יכול להתגבר עליו, מכיוון שההגדרה של חברה ציבורית - -

למה לא להכניס את זה בתקנות?

לא. אי אפשר. חוק החברות אומר שחברה ציבורית זו חברה או שרשומה למסחר עדיין או שניירות ערך שלה הוצאו על פי תשקיף ונמצאים עדיין בידי הציבור. זה קריטריון בחוק. הוא לא נתון לשינוי בתקנות.

ואז בית המשפט לא יכול להוציא צו כזה?

לא.

אבל יכול להיות מצב שבו החברה נמחקת. היא לא תוכל לעמוד בחברות הדיווח. כי הדירקטורים שלה התפטרו.

אני חייב להגיד בשיא הכנות. מי שהיה דירקטור ובעלים של חברה ציבורית, ואם היא נמחקת, הוא צריך לדאוג לנקות את השולחן. כלומר, זה כסף של הציבור. עם כל הכבוד.

נכון.

הבעלים נשארים. אבל לא יהיה לו מי ש...

אז שיישב, ייקח רואה חשבון, ישלם לו ויכין דו"חות.

מי יאשר אותם?

מה הפתרון שאתה מציע? אני לא מבין.

להעלות את המספר.

להעלות זה מסוכן כי אתה יוצר מצב של כמות גדולה של - - -

גם אם ישאירו את רשימת השימור כמו היום. שלוש שנים יש לבעלי המניות - - -

את מוכנה לעלות לעשרים?

לא. אנחנו חושבים שזה המספר הנכון.

אני מצטער. אני אביא את זה להצבעה כמו שזה, ואם תרצו אחר כך לתקן אפשר לפעול לתקן. אז אני מצביע על תיקון מספר שלוש וזה תיקון מספר ארבע?

תקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים) (תיקון) התשס"ד- 2004 , ותקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים) (תיקון מספר 3) התשס"ה – 2004 – אני מעלה להצבעה. מי בעד? טוב. תודה רבה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30