כנסת פתוחה

סיור במערכת החינוך באשקלון

2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
06.01.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 371

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, כ"ה בטבת תשס"ה, 6 בינואר 2005, שעה 09:15

סיור במערכת החינוך באשקלון

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך – היו"ר

רוני מהצרי - ראש עיריית אשקלון
לוי שפרן - מ"מ ראש העיר ומחזיק תיק החינוך
אבי וקנין - סגן ראש העיר
משה ינאי - סמנכ"ל לחינוך ולחברה, עיריית אשקלון
אלי דיין - חבר מועצת העיר ויו"ר ועדת החינוך העירונית
ענת ויינשטיין-ברקוביץ' - דוברת העיריה
ברכה פז - מפקחת בתי הספר היסודיים ממלכתיים, חוף אשקלון
אסתי פפר - יושבת ראש האיגוד הישראלי למחשבים ולחינוך
לאה מלול - אשקלון

יהודית גידלי

הילה לוי








סיור במערכת החינוך באשקלון

בוקר טוב לכולם, אנחנו שמחים להתארח באשקלון. ראש העיר, בבקשה.

בוקר טוב, אני אציג את האנשים שלנו – לוי, ממלא מקום ראש העיר והממונה על החינוך. ברקורד שלו הוא מנהל בית ספר שנבקר בו היום.

זהו תיכון שש-שנתי?

תיכון שש-שנתי עם 2,000 תלמידים.

ינאי הוא מנהל אגף החינוך, ענת היא דוברת העירייה, ברכה פז היא מפקחת מטעם משרד החינוך. אשקלון מונה היום 115,000 תושבים והמצב הסוציו-אקונומי שלה הוא 4. הייתי אתמול בכרמיאל ואמר לי ראש העיר שהמצב הסוציו-אקונומי שלהם הוא 6. זה הפליא אותי. יש באשקלון כאלה שהם במצב סוציו-אקונומי 2 ויש במצב סוציו-אקונומי 8, דבר שמביא לממוצע של 4. זה גורם לנו לקשיים במערכת אבל אנחנו מנסים להתגבר על זה בכל מיני פעילויות.

כמה באר-שבע?

כמונו.

אנחנו אחת הערים המובילות בארץ בפערים.

יש 20,000 שנמצאים מתחת לקו והמחיר בא מהעיריה מהרווחה או בפעילויות חינוכיות כאלה ואחרות שאנחנו עושים. אמרתי לשרת החינוך שאני אשמח להתחיל מחר ביישום דוח דוברת. התפיסה היתה לבנות שש שנתי מראש ואין לנו חטיבות ביניים.

אין ממונים, אין חטיבות ביניים. לא רצינו שיהיה מנהל לחטיבה ולא יהיו שני ראשים באותו מקום.

המערכת היא מערכת עירונית ברובה. בכרמיאל אין אפילו בית ספר תיכון אחד של העירייה אלא שניים של אורט ואחד של רשת עמית. פה יש שלושה בתי ספר תיכון של העירייה, שלושה תיכונים של אורט וגם במגזר העצמאי והממלכתי-דתי – רשת צביה ותיכון של העירייה. יש פה הישגים פנטסטיים והמון המון תוכניות חינוך. השנה נכנסה תכנית מרח"ב, תכנית מאד נרחבת, שמטרתה להפסיק להתעסק רק בחלק הפדגוגי של מערכת החינוך אלא להסתכל על הילד גם בבית.

מענה רווחתי, חינוכי ובריאותי.

זה עם הג'וינט?

כן.

הציגו לנו את זה בוועדה וזה עשה רושם מעולה.

הכנסנו את זה לשלושה בתי ספר השנה. יש פה אתיופים שיש להם את בית ציפורה – הם באים אחרי הצהריים להכין שיעורים. יש עוד לא מעט תוכניות בקרב העולים.

כמה עולים יש בעיר?

33,000 מחבר העמים בלבד ועוד 5,000 אתיופים.

יש לאתיופים בית ספר נפרד?

לא, חס וחלילה.

לא, הם מפוזרים בכל מקום. בגלל התבגרות התושבים בשכונות הוותיקות, בתי הספר היסודיים הולכים ודועכים שם, אבל בחדשים אנחנו יכולים לראות מספרים מפחידים. ההיקפים של בתי הספר היסודיים הם נורמליים, אבל ההיקפים בבתי הספר התיכוניים הם אכזריים. יש בתי ספר עם 1,00-2,000 תלמידים, מספרים ממש קשים ומפחידים ואני באמת מקווה שעם יישום דוח דוברת הדבר ישתנה, אבל זה יחייב תשתיות אחרת לא ייעשה שום דבר באמת.

בהישגים בבגרות מבין הערים הגדולות אנחנו נחשבים לאחת הערים היותר מוצלחות ובנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אנחנו ניצבים במקום השלישי או הרביעי.

למרות החתך הסוציו-אקונומי הנמוך. הממוצע של כל השכבה הוא 65.

היום תראו חלק מהדברים והסיור כולל מגוון של פעילויות.

יש טעות אופטית לגבי אשקלון מבחינת משרדי הממשלה. הם נכנסים לעיר יפהפיה, מטופחת ויפה, למערכת החינוך יש הישגים יפים ולא יודעים שבשולחן האחורי יש בעיות קשות מאד. אני תמיד אומר שאנחנו לא עיר בעייתית אבל יש לנו הרבה בעיות. לפעמים בגלל ההישגים הטובים, הניהול הנכון של העיר, אין גירעון תקציבי, אנחנו לא צועקים וכולם מקבלים משכורות בזמן, מתייחסים אלינו כאל עיר שאין בה בעיות בכלל. יש לזה השלכות ונגזרות בכל מיני פרוייקטים ואנחנו צריכים להיאבק על כל דבר. האמת היא שמבחינת חתך סוציו-אקונומי המצב של העיר נמוך וזה משמעותי. יש אוכלוסיה קשה של אתיופים, אוכלוסיה רבה של עולים חדשים ולצערי אנחנו לא מקבלים את מה שמגיע לנו, גם בחינוך וגם במקומות אחרים.

מה אחוז החינוך בתקציב?

כמעט 40% מהתקציב כולל פיתוח. יש השקעה רבה בחינוך של כל ראשי הערים, גם הנוכחי וגם הקודמים.

אתם שמים דגש על חינוך לא פורמלי?

בוודאי. יש לנו מתנ"סים שלנו וכמעט כל החינוך הבלתי פורמלי ממומן על ידי עיריית אשקלון.

המתנ"סים לא שייכים לחברת המתנ"סים.

אחד שלהם ושבעה אחרים הם שלנו, הכל במימון העירייה.

אם הייתם מחוברים לחברת המתנ"סים, הייתם צריכים לסגור אותם. בלוד, למשל, המתנ"סים ריקים כי הם קשורים לחברה למתנ"סים.

יש מספר בעיות עיקריות במערכת החינוך: שליש מהילדים לא מדברים עברית בבית, הם הולכים הביתה וההורים לא יכולים לעזור להם להכין שיעורי בית. שנית, אנחנו מהמובילים בארץ בפערים והם לא רק סוציו-אקונומיים אלא גם גיאוגרפיים. יש לנו שכונות מאד קשות ושכונות טובות, דבר שיוצר פערים בעיקר בחינוך היסודי ומחייב אותנו לפתרונות רדיקליים בחינוך העל-יסודי – מה עושים כדי שלא יהיו תיכונים חלשים מול תיכונים חזקים? הבעיה השלישית היא שאושר לנו תיכון חמישי, בלי דוברת אנחנו צריכים תיכון שישי ועם דוברת אנחנו צריכים תיכון תשיעי בערך, מבחינת מספר הילדים שיש לנו. יש שני תיכונים מקיפים של אורט ועוד אחד תעשייתי של אורט, יש שני תיכונים ממלכתיים מקיפים של העירייה ועוד מקיף ממלכתי דתי. חוץ מהם יש גם אולפנה וישיבה.

הרעיון הוא לתת פתרון לכל אוכלוסיה בעיר, שלא יצטרכו ללמוד מחוץ לעיר.

מה הגודל של האולפנה?

כ-450 תלמידות ובישיבה לומדים כ-210 תלמידים.

בארבעת התיכונים הממלכתיים לומדים כ-7,000 תלמידים.

זה צפוף. אתה נאבק לקבל תקציבים?

אנחנו נאבקים עכשיו על בית ספר חמישי, ולמעשה כבר קיבלנו אותו.

אנחנו צריכים כבר את השישי ואם נלך לפי ועדת דוברת, אנחנו צריכים שבעה בתי ספר תיכוניים, רק ממלכתיים.

יש 26,000 ילדים במערכת החינוך מגיל 3 ומעלה. יש בעיר קצוות – יש המון ילדים ולא מעט מבוגרים, אבל באמצע חסרים לנו. מגיל 17 ומעלה, מתוך 115,000 תושבים, יש 80,000 מצביעים.

כמה ילדים יש בבתי הספר היסודיים?

בכל שכבת גיל יש 1,500 ילדים ובסך הכל יש כ-11,000 ילדים.

כשהתייחסתם לילדים בבתי הספר היסודיים אמרתם שהם חוזרים הביתה ואין מי שיעזור להם עם שיעורי הבית, האם יש צהרונים?

בוודאי, יש גם פנימיות יום.

מה גודלה של האוכלוסיה הדתית?

כ-22%-23%.

יש 10% אוכלוסיה חרדית, שיש להם שלושה בתי ספר משלהם – מעיין חיים, נצח ישראל, ששייך לרשת חינוך אגודת ישראל, בית ספר לבנים ובית ספר לבנות, ובית ספר מסילה.

כמה תלמידים יש בבית ספר חרדי?

יש בית ספר עם 250 תלמידים, יש אחד עם 170 ויש גם 300 ו-400. אנחנו אומרים שילד באשקלון צריך לקבל מה שמקבל ילד במרכז הארץ ולדוגמה פתחנו בית ספר לאומנויות, משהו ייחודי בכל הארץ, מ-א' עד י"ב.

שמעתי שהיו בעיות עם בית הספר הזה. לא היו צמצומים?

לא. לפי ועדת דוברת רוצים לחזק את החינוך הציבורי ואז לצמצם את החינוך הייחודי.

ההורים משלמים שם הרבה כסף?

ההורים משלמים את התוספת של התל"ן, כ-600 שקל לחודש. מדובר בתוספת רבה של שעות.

כמחצית מהילדים בבית הספר הזה באים מהשכונות וילד שלא יכול לשלם, אנחנו משלימים לו. אני לא מכיר ילדים שהתקבלו לבית הספר הזה ולא לומדים שם.

השתתפות העירייה בסבסוד ילדים מהשכונות לבית הספר הזה מגיעה כמעט ל-300 אלף שקל. בבית הספר יש כ-420 ילדים. הכנסנו לשם כיתה אוטיסטית וזה מוצלח מאד.

איך את רואה את אשקלון מבחוץ?

אני עובדת כמפקחת כבר שנה רביעית באשקלון והדבר הכי מיוחד בעיר הזאת הוא המעורבות של הרשות בכל התוכניות שקיימות ויזמות, כלומר לא מחכים רק שיביאו אלא יוזמים. יש שיתוף פעולה מאד יפה בין המשרד לרשות בהרבה מאד תחומים ואם אנחנו מאתרים צורך מיוחד מתוך בית הספר, הדלת פתוחה ואין שום בעיה לקיים את זה.

מה אתם עושים לטובת המצוינים?

יש לנו שני בתי ספר יחודיים לאומנויות ולמדעים. יש לנו כ-160 תלמידים שלומדים באמצעות מכון ויצמן כאן בעיר, לא במכון אלא מביאים את המכון לכאן. במסגרת מכללת אשקלון יש לנו קורס לדוקטורנטים, הווה אומר שתלמידים מצטיינים במתמטיקה החל מכיתה ח' נבחנים בסוף כיתה י' בחמש יחידות והתוצאות הן מצוינות. מכיתה י"א הן מתחילים לקבל קורסים באוניברסיטה.

מתי אתם מאתרים את המצוינים?

עשינו מבחנים של מכון סאלד לכיתות ב' ו-ג' ולקראת השנה הבאה אנחנו פותחים בכיתות הללו מרכז מיוחד למצוינות ליום בשבוע.

יש אצלכם פרוייקט כתום? זהו פרוייקט שיזם הפרופ' חיים הררי, הוא נדחה בשנתיים ועכשיו הוא יצא לפועל. מדובר בלמידה דרך מחשבים ניידים.

זה לא נמצא בכלל במחוז הדרום.

אנחנו מתכוונים להגיע למרכז מצוינות של 400 ילדים.

הילדים מחכים לנו ואני מציע שנתחיל את הסיור.


(יציאה לסיור, שעה 09:40)

(חזרה מהסיור וחידוש הישיבה, שעה 13:30)

אנחנו מחדשים את הישיבה. הראיתם לנו את הדברים הטובים שיש בעיר וזה מחמם את הלב. איפה הבעיות?

שרת החינוך היתה לפני כשבועיים וביקרה במספר בתי ספר. יש לנו בעיות.

כפי שאמרתי, באמת יש מערכת חינוך טובה באשקלון והיא גם די מגוונת, כלומר היא מאפשרת לתלמידים ללמוד לימודים יחודיים וגם ללמוד במסלולים רגילים. יש פתרונות גם בחינוך הדתי, הממלכתי דתי, העצמאי ועוד. גם התשתיות של בתי הספר התיכוניים הן תשתיות פנטסטיות. החלטתי שמהשנה נשקיע בבתי ספר יסודיים בתשתיות. במקום לתת לכל בית ספר מאה שקל לשנה, החלטנו לתת לבית ספר אחד מיליון שקל לשנה והשנה אנחנו משקיעים בבית ספר בשכונה חדשה, נאות אשקלון. התשתיות די טובות, אבל הבעיות שלנו הן חוסר במבני בתי ספר. אני לא חושב שנכון לנהל בית ספר בסדר גודל של 2,000 תלמידים. בעיה שנייה היא חוסר בבתי ספר ובשכונת נאות אשקלון, שהיא שכונה חדשה, אין בית ספר ממלכתי דתי ואנחנו מסיעים כל יום כמעט 300 ילדים לבתי ספר מחוץ לעיר. במקרים מסוימים ההורים מכניסים את הילדים לבתי ספר ממלכתיים, אבל זה לא מה שהם היו רוצים.

אנחנו מתמודדים גם עם בעיה בחינוך הדתי, ואני מקווה שנפתור אותה השנה, בעיה תפיסתית – איך צריך להיראות החינוך הדתי באשקלון. ביקשנו מחברה חיצונית לעשות בדיקה הנוגעת לרצונות ההורים בחינוך הדתי והתוצאות הראו שההקצבות שיש במערכת החינוך הממלכתי-דתי קצת מפריעות להורים. מצד אחד יש קצה שהוא ישיבה ומצד שני ממלכתי-דתי, שנוטה לחילוני. ההורים רוצים זרם אמצעי, שלא יהיה ישיבה אבל גם לא יהיה חילוני אלא מסגרת דתית. ניסינו לבנות השנה מסגרת כזאת ואנחנו עדיין מתלבטים בנושא. אנחנו רואים נשירה משמעותית מבתי-הספר היסודיים הממלכתיים-דתיים לקצוות, או לחינוך העצמאי או לממלכתי לא בגלל רצון ההורים אלא בגלל בית-הספר.

בית-הספר לא מוצלח?

אני לא רוצה לפגוע באף אחד, אבל אם יש ריכוזים של אתיופים בבית הספר, ההורים מנסים לברוח מבית-הספר. אלה דברים שקורים בממלכתי-דתי ולא קורות בממלכתי ואני מקווה שנפתור אותם השנה.

למה אתה לא עושה סקר גם בקרב האוכלוסיה החילונית? אולי גם להם יש צרכים?

יכול להיות.

אולי, למשל, הם רוצים בית ספר למדעים?

החילונים, באופן כללי, הם נתינים ממושמעים.

יכול להיות שצריך גם להם לעשות סקר.

לא יכול להיות אלא בטוח.

היום ראינו את הצד הטוב של בתי הספר היחודיים, אבל יש להם גם צד אפל. בממלכתי יש לנו כיתה אחת מיוחדת בשכבה וזה לא עושה שום דבר לשכבה, אבל בבתי הספר הדתיים יש 450 ילדים בשכבה ואם חותכים כיתה אחת למדעים, בכיתה ז' לוקחים שתי כיתות לאולפנה וכיתה אחת לישיבה, יש ארבע כיתות שכבר הלכו. כך התיכון נשאר בלי פוטנציאל של ילדים טובים ואי אפשר לעשות חינוך טוב בלי ילדים טובים. גם כך הורים מבלבלים בין בית ספר טוב לבין בית ספר עם ילדים טובים ואם אין מספיק ילדים טובים, זאת שיטה מצוינת להרוס את מה שנשאר. צריך לעשות שינויים מאוד בזהירות כדי לא לפגוע במרקם החברתי של המוסדות האחרים.

למה לא בחרת להקים את בית-הספר המדעי לכל האוכלוסיה? לא ראיתי שם ילדים חילוניים למרות שהמנהלת אמרה שיש שם שליש חילונים.

איך אפשר לראות?

אלה שהם בלי כיפה על הראש.

אסור להם.

אם זאת ההתניה, אין שם ילדים חילוניים בהגדרה. אם יש בעיה כזאת, תקים בית ספר שהוא חובק עולם והוא לכולם.

קיבלת את התשובה מהמנהלת של אורט, שבבית הספר המקיף הזה 70% מהילדים לומדים במגמות טכנולוגיות, חלקן הכי מתקדמות שיש ועם ציוד הכי משוכלל שיש. בעיר יש תשובה טובה מאוד גם לעניין המדעים.

אתם שוכחים רק דבר אחד. כשבאנו לפתוח את בתי הספר הללו, משרד החינוך אמר דבר פשוט: במדינת ישראל יש מגירות, איזו מגירה אתה רוצה, ממלכתי או ממלכתי דתי?

תילחם בזה.

נלחמנו וזה לא עזר. המנהל לחינוך דתי לא הסכים ולא יסכים בשום פנים ואופן לעשות את זה, לצערי.

אני שמחה שאתה בדיעה שלי שצריך להוריד את החומות בין המגזרים השונים.

בשכונה מסוימת אצלנו יש בית ספר ממלכתי דתי ושמונה מטר מולו יש בית ספר ממלכתי. את בית-הספר הממלכתי אנחנו סוגרים כנראה כי אין מספיק ילדים ואף אחד לא חולם על האופציה לאחד את שניהם לבית ספר אחד.

תהיו אתם היוזמים.

אנחנו לא מצליחים. אנחנו חיים בתוך מדינה מסוימת ואנחנו עדיין נתונים למרותה.

אי אפשר ללמוד מתמטיקה ביחד? אי אפשר ללמוד כימיה ביחד? בבית הספר שהיינו בו לומדים בנים ובנות יחד באותה כיתה וזה הפתיע אותי.

המטרה שלנו לא להביא את כל האוכלוסיה למכנה המשותף הנמוך ביותר אלא שאת אלה שנמצאים למטה לדחוף למעלה ואת מי שנמצא למעלה לדחוף עוד יותר למעלה. בזה אנחנו משקיעים המון המון המון כסף על חשבון העירייה, על חשבון משאבים שלנו. אולי במסגרת דוברת ישפרו את זה, למרות שקשה לי להאמין בזה, כי מדברים על תקצוב דיפרנציאלי.

זה התחיל כבר, זה פועל.

אבל לא כפי שאנחנו מתכוונים. זה מזכיר לי את מענקי האיזון. כשרצו לפתור בעיות לערים כמונו, אמרו לנו שבמקום לתת לנו כסף, ייתנו לנו מענק איזון. אשקלון היתה צריכה לקבל מענק איזון בסך 29 מיליון שקל. בתחילת השנה קיבלנו 4.5 מיליון ובאמצע השנה אמר לי מנכ"ל משרד הפנים: אתם עיר מסודרת וכדי שתשתוק נוסיף לך עוד 1 מיליון שקל. כרמיאל, שהיא במצב סוציו-אקונומי 6, קיבלה 16 מיליון שקל.

המצב יותר חמור ממה שאתה אומר כי מצד אחד מטילים עליכם יותר משימות, גם במערכת החינוך אבל בעיקר ברווחה, ומצד שני נותנים לכם פחות.

אנחנו מתמודדים עם דברים לא קלים. ישנה הנחיה לביטול 13.5% בכל המערכת המנהלתית של בתי ספר. אני לא ביטלתי שום דבר, השארנו את זה ולקחנו את זה על עצמנו. ספגנו את זה. במערכת החינוך אנחנו משקיעים הרבה הרבה יותר וגם כשאנחנו מנסים לעשות מצ'ינג, זה גם עולה לנו הרבה. אם מביאים לנו תכנית ב-4 מיליון שקל ואומרים לנו לממן 1 מיליון שקל, זה יקר.

גזבר עיריית רעננה אמר לי פעם שכל התרומות שראש העיר מביא לנו עולות לו המון כסף כי הכל מצ'ינג.

זאת הבעיה של המצ'ינגד כי רשויות חלשות לא יכולות לעשות מצ'ינג ואז זה הולך לרשויות חזקות. ראש הממשלה הצהיר לא פעם ולא פעמיים שמשרדי ממשלה יפסיקו את המצ'ינג, אבל זה לא עזר.

ב-15 בנובמבר נפגשתי עם מנכ"לית משרד הקליטה והיא אמרה לי כך: נשאר הרבה כסף, העיריות שהיו צריכות לקבל מצ'ינג לא לקחו את זה כי הן לא יכולו לעשות את המצ'ינג. לא האמנתי. היא נתנה לי 300,000 שקל, אבל היו לי חודש וחצי לממש את העניין. הבעיה העיקרית היום בעיר היא השקעה בחלשים, למרות כל מה שאנחנו עושים, אבל כנראה שאין גבול בעניין הזה ותמיד אפשר לעשות עוד.

האם יש פה איזורי תעשייה עם חברות ששותפות בפרוייקטים או במעורבות חברתית?

יש כמה איזורי תעשייה ויש פרוייקטים של חברת החשמל, אבל מדובר ביוזמות שהן בין בית-הספר לאותה חברה. אנחנו דווקא מנסים לדחוף את הגופים האלה לחינוך הבלתי פורמלי. ניסינו לעשות את זה עם קצא"א אבל קצא"א מתחשבנת איתי אחרי שהענשתי אותם עם אחסנת הגז.

הבעיה העיקרית היא תשתיות. חסר לנו בית ספר יסודי אחד ובית ספר תיכון. המצב של בתי הספר היסודיים לא טוב ונכון שאנחנו משקיעים עכשיו הרבה כסף, אבל יש בתי ספר שהתור שלהם יגיע רק בעוד שש שנים. גם המתנ"סים שלנו מיושנים ובלויים ואנחנו רוצים לפתוח מרכז למצוינות, אבל אני עוד לא יודע איך נצייד אותו.

זה מסוג הדברים שאפשר לעשות עם חברות עסקיות כמו אינטל וכן הלאה. בסך הכול, כשרואים את מה שיש לעומת מקומות אחרים שאני מסיירת בהם, רואים את ההבדלים. השיא היה בלוד, אבל יש בעיות גם במקומות אחרים. לדעתי המצב כאן די טוב, הרבה בזכות אורט שמשקיעה.

זאת שותפות מלאה.

ראיתי שם את המעבדות.

הכל שותפות – 50% ו-50%.

מה לומדים במכללה?

בעיקר מדעי החברה ומדעי הרוח לתואר ראשון. ניסינו להכניס לימודי משפטים ובית ספר לרפואה, אבל כל הגופים הגדולים הטילו וטו. ניסינו למצוא כל מיני פתרונות כגון שלוחה מחו"ל.

למי שייכת המכללה? לעיריה?

לא, זאת עמותה פרטית. אין לה גם תרומות בסדרי גודל והרוב מורכב מהחזר עצמי של שכר לימוד.

מי בנה את המבנה? זהו מבנה ענק.

העמותה. לומדים שם 5,500 סטודנטים, מתוכם 2,700 לתואר ראשון והשאר הנדסאים או קורסים.

לצערי אין מדעים במכללה הזאת. יש כלכלה אבל אין מדעים.

חלק מהתארים הם תארים מקומיים של המכללה, בלי קשר לאוניברסיטה, וחלק של בר-אילן. יש פוטנציאל ומרחיבים את המקום בלי הפסקה. יש גם לא מעט אנשי אקדמיה מאוד מוכרים ופרופ' מני, שהיה באוניברסיטת תל-אביב, הוא היום נשיא המכללה.

מה אמרה השרה?

בית-הספר התיכון כבר אושר, אבל את בית-הספר היסודי אנחנו צריכים בדחיפות עליונה. השרה אמרה שהיא תעשה, היא תשקול וכן הלאה.

במשרד החינוך עושים חישוב כולל של כל מספר הילדים בעיר ולא עושים חישוב של שכונה.

יש בית ספר שהוא כמעט ריק.

כן, אבל הוא ממלכתי ולא בשכונה הזאת.

אי אפשר להעביר ילדים משכונה לשכונה כי העיר גדולה.

מה תעשה עם המבנה שיתפנה?

יש לי מה לעשות עם המבנים. אין לי עודף מבנים. אנחנו צריכים בית ספר יסודי ממלכתי דתי בדחיפות, שעלותו כ-1.5 מיליון דולר.

משרד החינוך הכיר לפני מספר שנים בצורך, הוא נתן לנו תקציב לתכנון, תכננו את בית-הספר וכרגיל אין כסף לביצוע.

היה לנו דיון על תקציב משרד החינוך ואני אמרתי לשרה: בסעיף הכשרת מורים יש 718 מיליון שקלים, למעלה מחצי מזה שייך למוסדות הכשרת מורים ומדובר ב-50 תלמידות או ב-20 תלמידות ועכשיו הולכים לסגור כמעט את כולם. מאות שקלים מבוזבזים על מורים, כאשר אתה יודע מראש שהם לא יגיעו למערכת. חצי מאלה שלומדים לא מגיעים בכלל למערכת והם פורשים ולכן אם אין כסף, מה הטעם להכשיר אנשים שלא צריך ומוסדות שלא צריך? יש שם 300 מיליון שקל.

הולכים לסגור את המוסדות.

לא סוגרים אלא מאחדים.

זאת רק דוגמה אחת, אבל הדוגמות לבזבוז במערכת החינוך של כל מיני מוסדות שלא צריכים להיות קיימות בהרבה מקומות. בנהריה יש מוסדות קטנים מאד, כ-100 תלמידים במוסד וזה בזבוז. כ-3,000 כיתות חסרות, רובן במגזר הערבי, כדי שלילדים יהיה איפה לשבת. אני רוצה שילדים דתיים ולא דתיים ילמדו יחד ואין שום סיבה שלא ילמדו בו ילדים שאינם חובשי כיפה. למה כרטיס הכניסה לבית ספר כזה הוא לחבוש כיפה?

כרטיס הכניסה הוא לא לנסוע בשבת?

זה לא בסדר. אפשר להגיד שיש רב בבית הספר, לומדים תורה וכן הלאה, אבל למה צריך לחסום את הכניסה מילד שרוצה ללמוד מדעים? למה לשים לו כיפה על הראש כשהוא לא מאמין?

אם משרד החינוך יאפשר לנו לפתוח בית ספר משותף, אנחנו נהיה הראשונים.

למה שזה לא יהיה משותף? הבנים והבנות לומדים שם יחד.

אנחנו נהיה הראשונים שנפתח בית ספר כזה.

ביום שלישי נקיים ישיבה על החינוך החרדי כדי לנסות לראות אולי אפשר לאחד את המעיין התורני עם העצמאי.

נכשלת, חבל לך על הזמן.

חברי הכנסת גפני ונהרי יזמו את הדיון הזה כי הם מבינים שזה לא הגיוני להקים בית ספר עם שלושים ילדים.

ניסיתי להקים תיכון משותף לבנות של מעיין חיים ואגודת ישראל, אבל זה לא הצליח.

אם דוח דוברת יתחיל בטפל ולא בעיקר, חבל על כל התכנית. אמרנו בכל הזדמנות שאם הדוח לא ייושם על כל מערכת החינוך, אנחנו הראשונים שנתנגד לעניין הזה.

אנחנו נהיה קודם. דיברתי עם מנהל בית-הספר הריאלי בחיפה, עם בתי ספר דמוקרטיים, עם כל בתי הספר הרשמיים שאינם מוכרים. אין שום הצדקה ושום סיבה לכך שתהיה אפליה בין אלה לאלה, הרי הם באותו מעמד. רק לפני כחודש פסק בית המשפט ואמר שלא תהיה אפליה, אלה ילמדו הכל ואלה ילמדו אותו הדבר. אי אפשר לעבור לסדר היום על כל הדברים האלה. דיברתי עם שרת החינוך והיא מבינה שההסכם עם יהדות התורה מחבל בצורה משמעותית בסיכוי ליישם את דוח דוברת. היא אומרת את זה. מהדיונים הרבים שהיו בוועדת החינוך אני יודעת שהמעבר לחמישה ימי לימוד יהיה הדרגתי, לפי הרצון ולפי היכולת של אותה רשות להפעיל את זה. אי אפשר לכפות את זה בכל מקרה. גם התקנות שקבענו מותנות בהיערכות של הרשות המקומית והרצון שלה לעבור לחמישה ימי לימוד.

זה מזכיר לי את מפעל ההזנה.

הייתי נגד חוק ההזנה מלכתחילה. הוא פועל היום בכמה ישובים בלי חוק. אם רוצים מגיעים להסכמות ולא צריכים חוק בשביל זה.

איפה יהיו חמישה ימי לימוד? ברעננה, שבה ההורים יכולים לממן את ימי שישי? שמעתי שאחת הבדיחות היא שההורים יממנו את זה.

לא בהכרח.

אם אני צריך לממן את כל פעילות החינוך הבלתי פורמלי לחינוך הממלכתי, אנחנו לא נעמוד בזה, אנחנו נפשוט רגל.

ישב בוועדה נציג הרשויות המקומיות שדיבר בשמכם והוא מאוד דחף לכך, יותר מאחרים, בנימוק שזה יחסוך כסף לרשויות המקומיות כי הפעילות תהיה מצומצמת יותר בימי שישי. חלק מהפעילות תהיה במתנ"סים ולא בבתי הספר ונאמר שהולכים לחסוך כסף ולא להגדיל את ההוצאות.

כל החסכון הוא 180 מיליון שקל.

זה עשרה בתי ספר, שניים מהם באשקלון.

אבל לא יהיו ילדים בבתי הספר בימי שישי.

הילדים בבתי הספר התיכון יישנו ביום שישי.

זה לא כל כך שחור אלא הרבה יותר לבן. אני מאוד בעד חמישה ימים. התקנות אומרות במפורט שני תנאים: ראשית, למי שרוצה תהיה פעילות ושנית, שהרשות צריכה להיערך לזה. בלי הסכמה של הרשות, ההיערכות שלה והיכולת שלה להוכיח פעילות, אין חמישה ימי לימוד. אני לא רואה בזה שום דבר רע ואני אומרת שמי שמתייחס לבית-הספר כבייבי סיטר לילדים שלו, יש לו בעיה, אבל אני לא חושבת שבית הספר הוא בייבי סיטר. גם הבייבי סיטר הזה הוא לטובת אימהות חד הוריות. רוב ההורים עובדים רק חמישה ימים בשבוע ולכן אם מוסיפים שעה נוספת לילדים במהלך השבוע, חוסכים כסף ליותר אנשים. מה רע בכך שיהיה עוד יום פנוי בשבוע?

הבעיה המרכזית, לדעתי, היא מי הם המורים שיפסיקו את עבודתם? שלא יהיה מצב שבו 'אחרון נכנס ראשון יוצא' אלא אותם מורים שנשחקו, שאינם טובים למערכת. אם זה לא יהיה, לא שווה שום דבר. אנחנו רואים מורים צעירים שאין להם מקום עבודה והם חבר'ה אחד אחד שיכולים להשביח את המערכת. לדעתי זאת הבעיה המרכזית.

אני מסכימה איתך לחלוטין. ויש מורות שלא יכולות לראות ילדים.

אפשר לבצע את דוברת בלי לפטר אף מורה במשך חמש-שבע שנים אלא להוציא לפנסיה.

בכל המערכת הציבורית פורשים 2%-3% באופן קבוע מכל מיני סיבות. אם נתגבר את הפרישה לאלה שרוצים ונוריד את הגיל... מי שלימדה 30 שנה, עייפה נפשית, שונאת את הילדים, אין בה חדוות יצירה וזה פשע לילדים שהיא מורה. לכן אפשר להגיע למצב שבו פורשים 5%-10% וכך לפתור את הבעיה.

מה האמת בטיעון של האירגונים שהולכים לפטר עשרות אלפי מורים?

ההערכה היא שיפוטרו 10,000 מורים תוך חמש שנים.

הבעיה המרכזית באשקלון בחינוך היא לא מבנים ולא תשתיות אלא מורים שנשחקו, רמת ההוראה והיכולת שלהם ליצור אווירה אופטימית בבית הספר. יש בתי ספר באשקלון שאתה יודע שהסיכוי של הילד שלך להתפתח שם הוא קטן. הבעיה השנייה היא צפיפות בכיתות, כי גם אם יש מורה טוב, הוא לא יכול ללמד ארבעים תלמידים.

בבית הספר למדעים יש מקום לעוד כיתות, כך שאפשר לדלל את הכיתות.

כשיש ארבעים תלמידים בכיתה, עשרה מהם מנוטרלים, במיוחד החלשים. אין להם סיכוי והם אלה שזקוקים. הצעתי לחוקק חוק שאומר שיהיו עד שלושים תלמידים בכיתה.

דוח דוברת מדבר על זה.

הרמב"ם כתב שמספר התלמידים בכיתה מול מורה צריך להיות עד 25 ואם יש יותר, חייבים להביא לו מורה מסייע. זה כתוב ברמב"ם בהלכות תלמוד תורה.

בחדר, שבו התחילו ללמד מגיל שלוש, הבינו כבר אז שצריך להתחיל ללמד את הילד מגיל מאוד צעיר. לדעתי צריך להיות מספר קטן של תלמידים ומגיל צעיר, וזה אומר גם מדעים, גם אנגלית וגם לעודד בנות ללכת לכיוונים הטכנולוגיים. התלמידים הם העתיד שלנו ויש לגדל את ההון האנושי של המדינה.

אשקלון קלטה 40,000 עולים בעשר השנים האחרונות ואין התייחסות של המדינה למצבים מיוחדים, איך לעזור לאוכלוסיות האלה ולקדם אותן.

זה לא נכון כי יש הרבה התייחסות והרבה תקציבים, אבל כנראה שזה לא מספיק.

ברגע שרשות מקומית תהיה מסוגלת לנהל את ענייניה, ייתנו לה את כל המשאבים והיא תוכל לאגם את המשאבים, היא תוכל לתת יותר פתרונות ממה שנותן היום משרד החינוך.

אנחנו שמחים להגיש לך תמונות מהסיור היום.

כל הכבוד, זה עוד לא קרה לי. מאוד נהניתי, טוב לראות שיש אנשים רציניים שעושים עבודה טובה. פה ושם נגענו בכמה נקודות ואני חושבת שאפשר להוציא מהן רק טוב. אם אתם רוצים שנלחץ על מי שאפשר בעניין בית-הספר היסודי, תנו לנו את כל הפרטים ואנחנו נלחץ הלאה.

אמנון רובינשטיין, כשהיה שר החינוך, עזר לנו במימון המכללה, אבל מאז אף שר חינוך לא מוכן להשקיע שקל אחד במבנים.

תודה רבה לכם על האירוח ועל הסיור. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:20