כנסת פתוחה

חינוך לאתיקה באינטרנט

2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
5.1.2005

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 370
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי כ"ד בטבת התשס"ה (5.1.2005) שעה 10:15

חינוך לאתיקה באינטרנט

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך - היו"ר
ראלב מג'אדלה
מרינה סולודקין
גילה פינקלשטיין

ח"כ מיכאל איתן
יפה ויגוצקי - מנהלת מינהל מדע וטכנולוגיה - משרד החינוך
דורית בכר - מפקח ארצית אתיקה ומנהל מידע - משרד החינוך
סופיה מינץ - מנהלת מינהל תקשוב ומערכות מידע - משרד החינוך
ניצה קפלן - משרד החינוך
רן בר - משרד המדע
רפי הוידה - ממלא מקום המדען הראשי - משרד התקשרות
נסים כהן - ארגון המורים
אסתר פפר - יושבת-ראש איגוד ישראלי מחשבים
שי קווס - אינטל
סלמן אבו חמיד- יו"ר ועד הורים בית-ספר.
קובי פרל - עירוני ד'
אלכס גומברג - עירוני ד'
איגור ברז - עירוני ד'

יהודית גידלי

ד"ר גדעון בן דרור

חבר המתרגמים בע"מ



חינוך לאתיקה באינטרנט

הנושא השני הוא לא פחות חשוב וזה מיכאל איתן הזכיר אותו ודיברנו עליו גם בוועדת המדע והטכנולוגיה, גם בוועדת האינטרנט שמיכאל איתן עומד בראשה, ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה. הנושא האתי, כשאנחנו מדברים על שימוש באינטרנט. ואותם אלה שמבורכים, שיש להם כבר את האינטרנט וכבר יודעים להשתמש, וכאן השאלה מה עושים עם זה. וזאת שאלה כבדה מאוד.

ואני הואשמתי, אחרי שהעליתי את השאלה הזאת בישיבתנו בוועדת המדע, בכובעי הקודם, הואשמתי בצנזורה. אני מחשכת ימי-הביניים רוצה צנזורה באינטרנט. אני לא רוצה שום צנזורה, אני כן חושבת שבכל קשר עם בין בני-אדם צריכה להיות אתיקה מסוימת.

כמו שאנחנו מדברים ואני לא אתחיל לקלל אותך כי את לא תאהבי את זה, כמו שהעיתון לא יכתוב דברים שלא כותבים בעיתון, כך גם באינטרנט צריכה להיות נורמה מסוימת. היא לא צריכה להיות בחקיקה, היא צריכה להיות בהסכמה, היא צריכה להיות בהגנה. היא צריכה להיות בראש ובראשונה בחינוך.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לחנך את הדור הצעיר שהוא זה שהולך להשתמש כנראה יהיה המשתמשים העיקריים, צריכים להסביר להם את המהות של האינטרנט, את היתרונות של האינטרנט, איזה פוטנציאל גלום בו. אחד הדברים שלי מפריעים או בוא נאמר, ממה שאמרתי עכשיו, הגילוי הלא ראוי של התופעות השליליות האלה מצוי בתגובות לכתבות באינטרנט.

אתם רואים שם קללות ונאצות ורמה רדודה בצורה כזאת, שזה פשוט גורם לך לא לרצות להשתתף בדבר כזה, לי לפחות. אנחנו פה לפני יומיים קיימנו כאן ישיבה על הפיטום אווזים והיו שמה 300 תגובות, זה היה מדהים. דווקא שם כמעט הכל היה חיובי. אבל בדרך-כלל אנחנו רואים, לא רק קשור לפוליטיקאים אלא בכלל, תגובות מאוד לא ראויות.

אני רוצה קודם כל נתחיל ממשרד החינוך על הצד התכני-הפדגוגי, האם אתם נותנים דעתכם ואיך ומה אתם עושים. אחר-כך נשמע את העדויות.

אני קצת יותר מדברת על הנושא של האינטרנט בבית-הספר. מסתבר שהאינטרנט זה באמת מקור אינסופי של מידע ומגוון עדכני במגוון עצום של תחומי ידע ובית-הספר אמור ליהנות מזה. יחד עם זה, אף אחד לא הסתיר כאן את הסכנות שטמונות באינטרנט. אנחנו מכירים, יש סיפורים מאוד ידועים, אופיר נחום שהוא הכיר אישה באמצעות האינטרנט, הלך להיפגש אתה והוא נרצח.

יש מקרה של עורך-דין מבוגר שהכיר קטין ונפגש אתו ומואשם בניצול קטינים, ניצול מיני של קטין. ובאמת יש סכנות גדולות. עם היתרונות אנחנו רואים שיש כאן סכנות בתחום הפורנוגרפי, בתחום הפלילי, בתחום הלאומני, בתחומים שונים.

ואני עכשיו מדברת על המסגרת של בית-הספר. איך בבית-הספר מונעים, כי בכל זאת התלמידים נכנסים לשם, יש שעות שהם נכנסים אליו.

את מדברת על מניעה פיזית?

גם פיזית וגם בעזרת הבנה. בית-ספר שבו אפשר להגיע לידי הבנה, שיג ושיח עם התלמידים בעזרת הסברים, עזרת הבנה. אין כאן בעיה ואני יודעת על בתי-הספר שחתמו על אמנה, יפה ויגוצקי, את מכירה את האמנה הזאת?

כן.

אמנת השימוש הנבון, הנאות באינטרנט. מגיעים עם הילדים להבנה ובתי-ספר חותמים על זה וזה מאוד יפה. זאת אומרת, מסמך שאני ממליצה לבתי-הספר לחתום עליו. אמנת השימוש הנאות באינטרנט. ומדברים עם התלמידים והם באמת נכנסים רק לאתרים שראוי שייכנסו.

אם אתם מוציאים חוברת עם מילה עברית יפה "מידענות" למה הסטנדרטים צריכה להיות בה? למה לא קריטריונים? תבחינים, אמות מידה?

נכון, את צודקת.

אנחנו אומרים לגבי שיח חינוכי שאת מדברת עם התלמידים ובית-הספר חותם על אותה אמנה שזה באמת הצלחה גדולה. אבל יש בתי-ספר שאת יודעת שזה לא עוזר האמנה הזאת או שזה לא מתאים להם ויש מורה או אסיסטנט שכשהוא רואה שתלמיד נכנס לאינטרנט לא ראוי, שאם הוא עושה שימוש לא ראוי באינטרנט - מטילים עונש על התלמיד, לא מאפשרים לו יותר להיכנס למעבדה.

אין ברירה, אבל בית-הספר צריך להיות מודע לסכנות, גם למעלות של האינטרנט אבל יחד עם זה גם לסכנות. ויש תוכנה, גם תוכנת מעקב שעוקבת אחרי השימוש השוטף באינטרנט. ובתי-ספר שלא חותמים על האמנה או שהאמנה שם לא מצליחה לרכוש את אותה תוכנה שבעזרת התוכנה אפשר לעשות מעקב אחרי אופן השימוש, אופן הגלישה של התלמיד.

אבל יש כיום כלים שמונעים, דרך ספק האינטרנט. הם מחייבים את בית-הספר לשים. דרך הספק אז אתה מונע מאותו בית-ספר להגיע לכל מיני אתרים.

אבל היכולת של המחנכים זה להגיע דרך שיח חינוכי למצב שהם לא נכנסים לאתרים שהם אמורים לא להיכנס. זאת ההצלחה של מערכת החינוך.

ל-IST יש כלים היום בעצם לחסום גישה למספר תחומים. הרי אנחנו יודעים שהשימוש באינטרנט הוא נגיש, ומלבד הסכנות שיש, כפי שאמר חבר-הכנסת מיכאל איתן, ניתן להגיע לחומרים הרסניים וגם לבצע פעולות שהן בעצם הפרת זכויות יוצרים.

וזה דברים שאנחנו לא יכולים לחסום, אבל אנחנו נותנים את האפשרות למשתמש להחליט האם הוא רוצה לחסום בחבילות שאנחנו מציעים למשרד החינוך לבתי-ספר, הנושא הזה של סימון תוכן הוא כחלק מהחבילה. ובתי-הספר במקרים רבים לא מסכימים לקבל את הדבר הזה כי הם אומרים: "או-קיי אז אני אחסום אותו בבית-הספר והוא ילך הביתה והוא ייכנס לאן שהוא רוצה".

החסימה היא יותר דווקא בבתי-ספר יסודיים. בחטיבות ביניים ותיכוניים כמעט לא חוסמים את האינטרנט. האינטרנט פתוח לחלוטין, ושהבוגרים שייקחו את האחריות על עצמם. יסודיים שמים את החסימה.

וישנם שחוסמים אוטומטית, זה לא בכלל לא בשליטת הילד, גם אם לא גולש, אז זה קופץ לו מול העיניים ולמעשה אפילו חינוך לא יעזור לך, את יכולה לחנך אותו וזה קופץ את הטכנולוגיה של האינטרנט.

אני רוצה להגיד דברים כלליים ואחר-כך אבקש מדורית בכר שתיכנס יותר לפרטים. במסגרת הפעילות שלנו של תכנית התקשוב אנחנו הקמנו ועדה לפני מספר שנים שדנה בכל ההיבטים. ותתי הוועדות אכן דנה בנושא של האתיקה ובראש הוועדה עמד גם אחד האנשים שהוא מומחה בתחום של אתיקה.

מי זה?

ד"ר שמחה וורנר, אתה מכיר אותו. תוך כדי שיחה כאן, מה שחברת-הכנסת פינקלשטיין העלתה ומה שאנשי בזק בינלאומי העלו, כבר אז בעצם אמרנו שישנם שתי דרכים לטפל בנושא הזה. הדרך האחת, היא הדרך הטכנית שהועלתה כאן. והדרך השניה, זה דרך החינוך.

הטכניקה מבחינת המעקב?

גם מעקב וגם חסימות.

אני לא רוצה להרחיב על זה.

ממש אני לא רוצה להרחיב על העניין, אני רוצה ללכת דווקא לדרך השניה, שהיא הדרך היותר קשה, כי זה תפקיד המערכת החינוכית ולא עם הפן הטכני.

האמנה היה הצעד הראשון אבל מאז עשינו הרבה מאוד צעדים קדימה בנושא הזה. התגלגל לכאן חוברת שמדברת על סטנדרטים, אתם לא אוהבים את המונח הזה, אבל למערכות חינוך בעולם יש מושג שנקרא של סטנדרטים. המיצ"ב בנוי על סטנדרטים.

כשנפנים את המושג של סטנדרטים, נעבור לתבחינים. קודם כל, שהם יבינו מה אנחנו מבקשים מהם. אז נשאיר את זה בשלב של סטנדרטים. בחוברת שאתם רואים אנחנו בעצם טיפלנו בנושא של סטנדרטים במידענות.

כלומר, לא רק סטנדרטים במיומנות, מה הוא צריך לדעת בכל אחד משכבות הגיל, אלא גם סטנדרטים וטיפול במידה והסטנדרט השביעי מטפל בכל מה שהזכרת עכשיו, כבוד היושבת-ראש בנושא של אתיקה, כשבאמת יש לו, אם אנחנו רוצים לסדר אותם בשלושה נושאים מרכזיים. הנושא של אתיקה מטפל גם בזכויות יוצרים, גם בסכנות ברשת וגם בהתייחסות לזולת.

וגם שמירה על פרטיות.

על פרטיות בוודאי. אלה הם שלושת הנושאים המרכזיים. הראשון, זה זכויות יוצרים, קניין רוחני. השני, הוא סכנות ברשת והשלישי מתייחס לכל הנושא.

התנהגות נאותה ברשת.

התנהגות נאותה יותר נכון מה שנקרא זכויות הזולת וכן הלאה. דורית בכר עכשיו תסביר.

הנושא של האתיקה הוא נושא רוחבי. הוא צריך להיות מטופל בכל תחומי הדעת וכל הנושאים ובכל שכבות הגיל, מגני-הילדים ועד בכלל. הנושא הזה הוא לא דיסיפלינה, האתיקה היא לא דיסיפלינה, זה תחום רוחבי, היא הולכת אל כל התחומים.

כל מורה וכל תלמיד צריך לדעת את זה בכל השלבים שהוא לומד. כמו שהוא לומד לעשות שימוש מושכל במידע את הנושא של השימוש בעיבוד מידע, תכנון מידע וכל תחומי הדעת, אם בצד הזה יותר או בצד הזה פחות, בנושא האתי הוא צריך לטפל בו בכל תחום וכל תחום. וכל מורה צריך לדעת להסכים ולהפנים את זה את הדרך בפני הילדים או הילדים בגן.

אנחנו במסגרת של האתיקה קודם כל, יוצאים עכשיו עם ערכה, זה הסטנדרטים, אבל היום אנחנו יוצאים עם ערכה, ערכה לכל בתי-הספר בארץ שעוסקת בשלושה חלקים. היא עוסקת בשלושת החלקים שיפה דיברה עליהם. הנושא של שימוש נבון ברשת ונושא של סכנות ברשת, קניין רוחני וזכויות יוצרים. הערכה היא ערכה למורה, למחנך ולמנהלי בתי-ספר.

שימוש נבון? אני רוצה את המונחים.

שימוש נבון ברשת, סכנות ברשת וזכויות יוצרים וקניין רוחני. אנחנו מוציאים ערכה שהיא פונה למנהלים, למחנכים, למען יפנימו את העניין ויעבירו את זה בשיעורים שאותם הם מלמדים. זה יכול להיות שיעורי מחנך.

זה כבר מוכן?

כן, זה בעריכה לשונית כרגע. זה ייצא גם על דיסק וגם באתר אינטרנט שהוא דינמי והוא מתעדכן כל הזמן.

זה יגיע לכל תלמיד?

זה יגיע לכל מורה, לכל בית-ספר. זה לא יגיע לתלמידים - זה ערכה למנהל ולמורה בבית-הספר שידע לעשות שימוש.

לכל מורה או למורה למחשבים?

לכל מורה.

ברגע שזה יושב באתר של משרד החינוך שכל מורה וכל תלמיד הוא פתוח לכל אחד. גם את לצורך זה או כל אחד מאתנו יכול להיכנס, להוריד את החומרים.

אתם תחייבו ללמוד את זה, או להעביר את זה או ללמד את זה?

שוב, מה שאני אומרת, הנושא של האתיקה כמו הנושא של המידענות, זה לא דיסציפלינה, זה לא מקצוע, זה צריך להיות עוד שפה. כמו שאמרנו שצריך ללמוד עברית, צריך ללמוד את שפת המחשב, צריך להבין את הנושא של האתיקה במחשב. ולכן כל אחד צריך לדעת לעשות שימוש בו בדרך שלו, גם הגננת בגן שהיא עומדת בפני הילדים וגם מורה בי"ב.

אני רוצה לענות לך לשאלה. בשלב שבו אנחנו נכניס לבחינות המיצ"ב גם את אותם סטנדרטים בתחום של מיומנות מחשוב, זה יהיה חלק מהדברים שאנחנו נבדוק אותם.

ואנחנו עובדים על זה.

זה יהיה השנה כבר?

שנת הלימודים הזאת, לא. אני מקווה שבשנת הלימודים הבאה נצליח להכניס גם את הנושא של מחשוב. השנה יש לנו מדעים, אנגלית, עברית ומתמטיקה.

למה זה לא יכול להיכנס כבר?

כי אנחנו גומרים להכין את החומרים, בואו נכשיר את המורים, אני מקווה שבשנה הבאה.

לא סיימתי רק להגיב על מה נעשה, זה רק חלק מהדברים שאנחנו עושים. אנחנו פועלים בצורה רוחבית בכל הארץ עם מנחים שמפעילים ימי-עיון והם ממורכזים. ואנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה ומשרד הבריאות ועם עמותת אשנב ועם איגוד האינטרנט.

הרבה מאוד מהאנשים שנמצאים פה שותפים לנו בכל המהלכים האלה. אנחנו באים עם המון המון הרצאות והסברה. הנושא זה המודעות - אין לנו מנדט לחנך את ההורים, יש לנו מנדט לחנך את התלמידים. והמנדט הזה נמצא כמו שאמרנו, ארבע או שש שעות משעות היום, או כמה שנמצא התלמיד. אבל הנושא הוא בעוכרינו כשהתלמידים מגיעים הביתה.

וכמו שאמרו פה אנשים, כשאני אומרת לתלמיד: "בבית-הספר אסור" אז הוא יעשה דווקא ויבוא הביתה ויגיד: "כן אני רוצה, כי אמרו לי שלא" וזה מסקרן אותו. ולכן הגישות שלנו הן גישות משולבות, של גישה מעצבת-מכוונת. אנחנו עובדים ביחד, אנחנו מנסים ללמד אותם בבית ואנחנו מנסים להעלות את המודעות בבית של ההורים, שההורים ידעו שכשהילד שלהם יושב ליד המחשב.

אתם עושים גם קורסים להורים?

אנחנו עושים ימי-עיון, קורסים להורים זה קצת רחב. אבל לעשות ימי-עיון אנחנו עושים.

ימי-עיון, מה זה משנה, אתם עושים להורים?

כן, בוודאי. או מועצות תלמידים. יש לנו גם חוזרי מנכ"ל בנושא של הדרכה.

אני חייב לציין בכל מה שנוגע לזכויות היוצרים קודם כל, מאוד מאוד קשה לחנך.

למה?

כי אם משהו שלא עולה כלום, לעומת משהו שעולה כסף.

לא, אם מחנכים אותו זה לשמור על החוק, זה חלק משלטון החוק. אתה מכיר את שלמה ארצי, נכון? הוא זמר. אתה יכול לגנוב לו את השיר?

לא.

זה אותו דבר, מה ההבדל.

אבל שהדיסקים כל-כך יקרים. היו הרבה מאוד מקרים שמי שמאמין שבאמת שאסור לגנוב שירים, היינו עושים את זה. אני לא יכול להאשים בדיוק את החנות הזאת. על תכנים פורנוגרפיים אני מאמין שחובה לחנך וחובה לומר את זה ישירות לתלמיד. כי אני בתור תלמיד למשל לא שמעתי את זה. אני חושב שזה מאוד טיפשי שצריך לבוא בדרכים עקלקלות כדי להעביר לו את החומר.

לנו פעם אמרו שאסור לעשות את זה ואת זה, אז אני חושב שדווקא להגידלא לעשות את זה בבית-ספר צריך להקדיש לזה הרבה הרבה יותר מאמץ וכל העניין של התוכנות - - -

לכן אני נגד השיטה הזאת של לחסום בכוח.

ראשית, אני לא מאמין בשיטת החסימה. כי אני חושב לאדם כשלעצמו איכפת אם הוא רוצה את זה לעצמו או לא. אסור להגביל, זה פשוט לא עובד. בעניין של העתקת התוכנות - כולם יודעים את זה ועושים ולא יכול להיות שכולם לא עושים את זה.

לא כולנו, אני לא עושה את זה.

זה יעבור את ה-50 אחוז שעושים את זה.

אני ביקשתי ואני רוצה שתצטרף אלי, הצעה לסדר לשבוע הבא, מדוע מזוז לא עושה שום דבר לאכוף את החוק מול הסרבנים וכל התופעות שראינו השבוע.

בואי לא נערבב את זה כרגע. אני רוצה להגיד משהו לגבי העניין של האתיקה. דבר ראשון, אני מברך על המאמצים שעושים וזה צריך להיות חלק מהעניין. זה חלק מהעניין לא רק לגבי התלמידים המסכנים שנמצאים במצב של שליטה יותר חזקה. זה נכון גם לגבי עובדים במקומות עבודה, לגבי מעבידים מול עובדים.

כל האינטרנט והיכולות החדשות מכניסות מושגים, זה טכנולוגיה, היא מכניסה כל מיני דברים שמחייבים אותם לחשוב גם על אתיקה. מה זאת אומרת? האינטרנט מסוגל לפתח אמצעי פיקוח יותר גדולים על עובדים. אנשים מקבלים מחשב למקום העבודה, אנשים גולשים במקום העבודה, זה מותר וזה אסור.

האם מותר לבעל הבית לפקח על איזה אתרים העובדים שלהם נכנסו, זה מותר וזה אסור, זה בסדר? יש לנו המון בעיות שהטכנולוגיה מייצרת. אבל מצד שני, אני גם רוצה שניקח לעצמנו דבר אחד בחשבון שהטכנולוגיה היא לא משנה את המהויות, כלומר אותם סכנות של פדופילים היו קודם והם קיימים גם עכשיו.

סכנה של כניסה לפרטיות, הדברים האלה קרו, הם קרו אולי בעוצמות יותר גדולות, אבל במהות לא השתנה, העולם שלנו נשאר אותו עולם. וההתמודדות וחינוך לערכים וחינוך לאתיקה, היא נשארה אותו דבר. אני שואל את עצמי שהייתי נער, מישהו בעולם היה יכול להגיד לי ש"אל תעתיק על הטייפ שירים מהרדיו כי זה עבירה" מישהו בכלל היה מציע דבר כזה? זה אותו דבר.

זה לא אותו דבר.

רק הטכנולוגיה היא שונה.

אם נעשה על שימוש פרטי, זה לא עבירה.

אני אומר עוד פעם. זה צריך להיות מאוזן, זה גם יצליח. אם אנחנו נבוא בדרישות מוגזמות אז יצחקו לנו, הילדים יצחקו לנו, יגידו: "טוב, בסדר וקדימה". תהיה תרבות אחרת לגמרי.

כן, אבל אתה מתעלם מהעובדה המאוד משמעותית וזה השינוי הגדול. יש לי ילד בן 7, אין סיכוי בעולם שהוא יגיע לאזור של זונות בתל-ברוך. אין סיכוי בעולם, לבד בעצמו, נכון? יש סיכוי גבוה מאוד שבנקישות אצבע בחדר שלו מהמחשב שלו הוא יגיע לאתרי זונות. זה כל ההבדל.

אז מקודם הוא היה מגיע לעיתון ולחוברות.

על מה אנחנו מדברים, אנחנו לא מדברים על ילדי תיכון אפילו שכבר יש להם שיקול דעת, אנחנו מדברים על ילדים קטנים שהם עובדים במחשב. על זה אנחנו מדברים, שאין לכם בכלל שיקול דעת, שהם לא יודעים מה זה בכלל והם פתאום רואים כל מיני אקטים מיניים, על מה אתה מדבר.

אני לא רוצה להמעיט בערך, אמרתי, הטכנולוגיה מעצימה, אבל הבעיות כבעיות היו.

אפילו לא דומה להיקף הזה.

מה שחבר-הכנסת מיכאל איתן רוצה להגיד שמבחינת העניין של ערכים, אנחנו צריכים להתמודד עם אותה שורה של ערכים. מה שהטכנולוגיה עשתה היא נתנה להם תאוצה הרבה יותר חזקה. ואם פעם יכולת להסביר בצורה מאוד מינורית מינימלית ערך מסוים - היום כדי להקנות אותו ולהפנים אותו אתה צריך תהליך חינוכי הרבה יותר משכנע. הרבה יותר משכנע, כי הנגישות היא גדולה מאוד. אתה אומר: "אין נגישות" הדברים האלה יש להם נגישות.

הנגישות היא גבוהה מאוד, הם מגיעים לזה, כמו שאנחנו מגיעים לכל הדברים בגיל הרבה יותר צעיר היום, אז הם מגיעים לזה גם בגיל הרבה יותר צעיר. כי פעם שיקולי הדעת שלי ושלך, כי אנחנו בערך באותו גיל. היום כתוצאה מהטכנולוגיה החשיפה היא אדירה.

זאת אומרת, אמרו לך תיזהר, אתה אפילו לא ידעת למה אתה צריך להיזהר מסוכרייה. היום אתה פותח את האתר, אתה מבין על מה מדובר. וזה נחשף לצעיר. ולכן באמת הם אותם ערכים, ההשקעה צריכה להיות הרב היות ר מסיבית, ההסבר צריך להיות, ההגדרה על הסכנות צריכה להיות הרבה יותר ברורה, והתוצאות הסופיות שיידע לקראת מה הוא הולך.

רציתי באמת להוסיף שכמה שהנגישות ובגילאים הרה יותר נמוכים, אנחנו גם מקיימים הרבה מאוד השתלמויות לפניות ליועצות חינוכיות ולרכזות חינוך בבתי-הספר שהן בעצם יכולות לעשות את העבודה המניעתית או המכינה לכך שכאשר ילדים גם בגיל הצעיר נתקלים בתמונות שאולי פעם לא נתקלו בהם, הן ידעו לדעת את המענה הנכון.

ואם יש להם תכנית לקישורי חיים שאותם הם מעבירים בכיתות היסוד ובחטיבת הביניים, בתוך תכנית קישורי החיים הם יכניסו גם פרטים שקשורים לנושא של ההתמודדות עם תכנים שאנחנו קוראים להם לא ראויים.

הדברים הם מאוד ברורים, אני חושבת שאנחנו גם מאוד מסכימים, אין כאן חילוקי דעות. מה שצריכים לומר אין ספק גם שיש חשיבה בפעילות מאוד אינטנסיבית במשרד החינוך בתחום הזה, אנחנו רואים את החומרים, אנחנו רואים את התוצרים, וכל מה שנותר לנו לעניות דעתי זה לברך על מאמצי משרד החינוך, במיוחד המינהל מדע וטכנולוגיה לחנך לשימוש נבון ברשת, להגביר את המודעות והמידע על הסכנות ברשת ולשמירת הקניין הרוחני.

אבל במיוחד אנחנו קוראים לכם לשים דגש על המורים/מורות. אני חושבת שאין להם את הידע, אין להם את המודעות, אין להם את היכולות. כי הם בכל שיעור צריכות לחנך וכפי שאמרנו כאן, הסכנות רבות לעין שיעור ממה שהיה פעם והן צריכות להיות מודעות לנושא הזה, לא רק בשיעורי המחשב.

המון תודה, אני מודה לכל המשתתפים. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40