הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 16) (חובת גילוי מדיניות החזרת טובין)

2
ועדת הכלכלה
03.01.2005
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 339
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום שני, כ"ב בטבת התשס"ה ( 3 בינואר 2005), שעה: 10:30

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 16) (חובת גילוי מדיניות החזרת טובין),
התשס"ה-2004 של חברי הכנסת אופיר פינס פז, אורית נוקד (כנסת 58)

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אורית נוקד
אופיר פינס

תמר פינקוס – עו"ד, התובעת הראשית, משרד התמ"ת
חנה טירי – עו"ד, הלשכה המשפטית, משרד התמ"ת
שי יפתח – משרד האוצר
ערן ניצן – אגף תקציבים, משרד האוצר
עינת ברכה – עו"ד, איגוד לשכות המסחר
עמית אבנר – לשכת המסחר
אברהם בירנבאום – יו"ר ארגוני הסוחרים
ציון ברוך – ארגוני הסוחרים
מיכאל אלבוים – יו"ר ועד הפעולה של הסוחרים העצמאיים בפתח-תקווה
אסתר זר – חברת הנהלת ועד הפעלה של הסוחרים העצמאים בפתח-תקווה

אתי בנדלר

לאה ורון

אושרה עצידה




הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 16) (חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ה-2004
של חברי הכנסת אופיר פינס פז, אורית נוקד (כנסת 58)

אנחנו עוברים לדון בהצעת החוק של חברת הכנסת אורית נוקד וחבר הכנסת אופיר פינס, הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 16) (חובת גילוי מדיניות החזרת טובין). אני מבין שמשרד האוצר תומך בהצעה?

הוא חושב שהיא ראויה.

אתם יכולים להעביר מה שאתם רוצים. אני מבטיח לכם שאנחנו נצפצף על כל חוק הגנת הצרכן.

זו בושה וחרפה שאתם לא עוזרים לעסקים קטנים.

אם נדמה לכם שאתם תגידו שאתם מצפצפים על הכנסת ואתם תוכלו להגיע הנה לוועדה, אתם טועים.

אני לא אמרתי את זה.

אמרתי שנצפצף על חוק הגנת הצרכן, לא על הכנסת.

אתה לא יכול לחסל שכבה שלמה במדינת ישראל.

אני רוצה לומר לך שכנסת ישראל לא אוכפת את החוקים הקיימים, אז איך אתם באים עם עוד חוקים? יש חוק שאוסר מסחר ביום שבת, אף אחד לא אוכף אותו.

עכשיו יש פה הצעה שאתם תומכים בה.

היינו יכולים לתמוך בה לפני שקיבלת את הדבר המנוול הזה.

האם אתם רוצים שנקרא לסדרנים שיוציאו אתכם?

אנחנו נודיע לכול הצרכנים שלנו שאנחנו לא מחזירים כסף וזה גם לטובתם, כי אנחנו ניתן להם רק מוצרים חדשים ולא מחודשים.

האם אתם לא תישארו לדיון פה?

חבל שלא קם חבר כנסת שיאמר מה יהיה עם 18,000 עסקים שנסגרו. מי יתמוך בהם? האם הם ילכו לבקש נדבות?

תודה רבה. אם כן, אנחנו דנים הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 16)(חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ה-2004 של חברי הכנסת אופיר פינס-פז ואורית נוקד. האם יש הערות כלליות להצעת החוק?

כן. אנחנו היינו מבקשים לא להפוך את הסעיף הזה לסעיף פלילי, אלא לתת לצרכן אפשרות באמצעותו לתבוע את זכויותיו. אם אין הכרזת מדיניות המשמעות שבמקום הזה מחזירים כסף. עצם זה שלא יהיה שם איזשהו כיתוב, אנחנו נתחיל להציף את בתי המשפט באכיפה פלילית והצרכן לא ייהנה. לעומת זאת, אם אנחנו נקבע כמו בתעודות אחריות שאנחנו נותנים כלים, ונותנים לצרכן לתבוע את זכויותיו. אם ייקבע שהיעדר הודעה על מדיניות העסק משמעה שבמקום הזה מחזירים, קמה לו כמעט פסק דין הצהרתי והוא מגיע לבית משפט והוא אומר: "אני רוצה את הכסף חזרה" אם העסק לא יחזיר לו. זה לא עניין לאכיפה פלילית, לא לענישה.

מה את מציעה לתקן?

היא רוצה למחוק את סעיף 2 בהמשך.

שתהיה חזקה במקום האכיפה הפלילית. לתת את הכוח לצרכן. אני מדברת על אכיפה פלילית שהיא לא תשיג את מטרתה. היא בעייתית יותר, היא פחות מגנה.

היא בעייתית כי אתם לא מקצים את הכוחות לכך.

האם אנחנו לא מקצים? היום אחרי כל הצמצומים והפיטורים יש כוח-אדם נתון של 30 איש לכול הארץ של אכיפה בכל תחומי הגנת הצרכן.

אנחנו נבקש משר הפנים המיועד להקים משטרת אכיפה של כל השלטון המקומי והם יתחלקו עם השלטון המרכזי. יש כל כך הרבה חוקים שלא נאכפים ואם היו מטילים את האכיפה על השלטון המקומי והיו נותנים לו להתחלק בקנסות, אז זה היה כדאי לו לאכוף אותם.

כבוד היושב ראש, למה לא אוכפים את חוק המסחר ביום שבת? יש חוק יום מנוחה שבועית בכל העולם. הרסו את כל מרכזי הערים, ועכשיו באים להביא עלינו עוד חוקים ועוד גזרות. מה זה הדבר הזה? שיהיה לנו קודם שוויון הזדמנויות.

בקונספט שאנחנו רואים אנחנו רוצים להעצים את יכולתו של הצרכן שהוא לא יהיה מותנה תמיד באכיפה הפלילית. אני מציעה שבמקום לעשות אכיפה פלילית לכתוב חזקה שאומרת שבבית עסק שבו אין הודעה שאומרת מהי מדיניות ההחזרה, החזקה היא שהעסק הזה מחזיר כסף, ואז קמה לו הזכות לקבל כסף. אני לא צריכה לאכוף את זה, הצרכן יודע שהוא יכול לקבל את זה.

ומה אם הוא לא מחזיר כסף?

בשלב הזה הוא ילך לבית המשפט. אנחנו שוקלים היום בכלל להכניס בכל מיני חוקים שלנו אפשרות של קנס קצוב לטובתו של הצרכן, לא באכיפה פלילית. זאת אומרת, לא קוים משהו, פיצוי קצוב. הוא יקבל 5,000 שקל. הכסף שייגבה ילך לכיסו של הצרכן לא למדינה.

הרעיון הוא מצוין, השאלה היא באיזה שלב זה נמצא? זה ארבע-חמש שנים.

אנחנו בוחנים את זה. זה לא ארבע- חמש שנים. זו גם נטייתו של היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו הבאנו את ההצעה הזאת למשרד המשפטים, אנחנו רוצים להחיל את זה על עוד חוקים אצלנו. אנחנו בוחנים את זה במכלול של חוקים, אנחנו חושבים שהיעילות של זה היא הרבה יותר גדולה מאכיפה פלילית.

שואל חבר הכנסת פינס, האם אפשר להחיל את זה כבר בהצעת החוק לגבי המקרים של מדיניות השבת טובין?

על זה עניתי שאנחנו מול משפטים מנסים להגיע. התשובה של זה זה לא הצעה שלכם. אם הכנסת תחליט שהיא תכניס, אז אנחנו נבוא.

אנחנו צריכים עזרה שלכם.

אני בטוח שהיועצת המשפטית תדע להסתדר אם היושב ראש יאשר את זה ברמה העקרונית.

האם נציגת משרד המשפטים איננה כאן?

לא, היא לא נמצאת .

אבל, צריך להחליט. אנחנו הצענו מנגנון מסוים בחקיקה, אתם מציעים לנו לשנות את המנגנון. אי אפשר לשנות אותו בחצי.

אפשר לשנות בחצי כי החזקה נותנת לו זכויות.

עם כל הכבוד, אני לא אשלח את כל הצרכנים לבית משפט. ההצעה הזאת אומרת שאם לא עמדת בזה אתה צריך לשלם קנס גבוה, ואם אתה לא רוצה לשלם אז לך לבית המשפט ותשלם כפול. זה מה שיקרה בעצם. לכן, הסוחר יירתע ואני מניח שהוא ישלם את הקנס ולא ילך עם זה לבית משפט כי הוא עלול לחטוף. פה בסך הכול הוא צריך לשלם חזרה עבור אותו מוצר. לא כדאי ללכת לבית משפט שבו נדבר עוד שנה או עוד חצי שנה.

הקנס הוא לא הרבה יותר גבוה. זה מסוג הדברים למשל שכדי שהאכיפה תהיה יעילה אנחנו נבקש קנס מינהלי שהוא 400 שקל. גם את זה לא כדאי לו לשלם. לכן אני אומרת שאם אנחנו יוצרים לא אכיפה פלילית אלא חזקה שמאפשרת לצרכן לתבוע את מלוא זכויותיו, הכוח שאנחנו נותנים לו הוא יותר מהקנס המינהלי של 400 שקל שהושת כאן.

אין לי בעיה לשנות את זה מהליך פלילי להליך מינהלי. אבל, אם האזרח היה צריך ללכת כבר לבית המשפט כדי לקבל את מה שמגיע לו, לפחות שיקבל פיצוי.

אנחנו לא מוכרים דרך קטלוג כך שהאזרח לא רואה מה הוא קונה. הוא בא לחנות, הוא בודק, הוא עושה סקר שוק. הוא הסתובב בכל העיר או בכל הקניון ואז הוא מחליט מה לקנות ואיפה. הוא בדק, מישש את הסחורה, ומדד אותה והחליט. לא יכול להיות שאחרי שבוע, שבועיים - - -

נניח שאני קניתי עבורך מתנה ומדדתי עבורך.

אז מחליפים גם היום מוצר.

אני בחוק רוצה רק שתודיע מהי המדיניות לציבור. כלומר, כל חנות תודיע.

גילוי נאות, שקיפות.

כשאדם שהולך למוסך או לעורך דין אז יש מחיר לשעת עבודה, ויש שכר טרחה, זמן טיפול. יש דמי ביטול כשמבטלים נסיעה לחו"ל. אבל, אנשים מגיעים לחנויות אחרי שהם עושים סקר שוק ואחרי שהם בודקים הם מחליטים לקנות. אם המוצר לא נוח לו או שהוא קטן הוא בא והוא מחליף.

מר אלבוים, אתה מדבר על החוק הקודם. זה לא רלוונטי לחוק שבו אתה מתבקש להודיע מהי המדיניות שלך. תבחר אתה את המדיניות.

לא יכול להיות שהשר ייכנס לנו לתוך העסק.

על מה הוויכוח? תודיע מהי המדיניות שלך, לא אומרים לך מהי המדיניות שלך.

אבל, לא דרך של קנסות.

" הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 16)(חובת גילוי מדיניות החזרת טובין), התשס"ה-2004.

הוספת סעיף 4ב. 1. בחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן החוק העיקרי), אחרי סעיף 4א יבוא:

4ב. חובת גילוי מדיניות החזרת טובין.
(1) עוסק המציע, המציג או המוכר טובין לצרכן, יציג במקום עסקו, במקום
הנראה לעין ובאותיות ברורות וקריאות, מודעה המפרטת את מדיניותו לגבי החזרת טובין שלא עקב פגם. במודעה יצוין אם ניתן להחזיר טובין כאמור, לרבות הגבלות להחזרת הטובין, תנאי ההחזרה וסוג ההחזר שיקבל הצרכן
(בחוק זה – מדינות החזרת טובין). צוין במודעה כין לא ניתן להחזיר טובין הן בדרך כלל והן במקרים מסוימים, יחולו הוראות סעיף 2(ב2).
(2) ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם, בהתאם למדיניות החזרת טובין המפורטת במודעה, והעוסק לא פעל בהתאם לאותה מדיניות, רשאי הצרכן להחזירם לעוסק בתוך שבעה ימים מיום שסורב, והעוסק יהיה חייב להשיב לו את מלוא התמורה שקיבל באופן שבו שילם הצרכן, ובלבד שלא חלה הרעה במצב הטובין: לעניין זה, פתיחת האריזה לכשעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין.
(3) הוראות סעיף זה לא יחולו על –
1. מוצרי מזון או טובין פסידים.
2. טובין הניתנים להקלטה, לשעתוק, לשכפול, שהצרכן פתח את אריזתן המקורית
3. טובין שיוצרו במיוחד לפי הזמנה של הצרכן.
4. טובין שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
(4) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות העומדת לצרכן במקרה של הפרת תנאי העיסקה לפי כל דין.
(5) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הצגת המודעה במקום העסק כאמור בסעיף קטן (א), וכן בדבר גודל האותיות."

האם יש הערות לסעיף 1?

צריך להוסיף לגבי מוצרים שלא ניתנים להחזרה כי הם מוצרים האסורים בהחזרה בחוקים אחרים. למשל, משרד הבריאות אוסר החזרת תרופות או החזרת תחתונים. צריך להוסיף בסעיף (ג): טובין האסורים בהחזרה על-פי חיקוק אחר.

לי יש כמה הערות. בסעיף קטן (א) אני מבקשת שבנוסח אני אבחן אפשרות להבהיר את המילה סוג ההחזר, כדי שיהיה ברור האם מדובר כאן במזומן או בזיכוי באופן היוצא בזה. ייתכן אופן וסוג ההחזר. אינני יודעת, צריך פשוט להבהיר את זה.

אני עברתי שוב על סעיף קטן (ב) ואני חשבתי על משהו בכיוון החזקה, כי בעצם לא הצענו כאן שום פתרון למקרה שהעוסק לא הציג בכלל את המודעה. לכן, אני חשבתי דווקא ברישה לסעיף קטן (ב) להוסיף: לא הציג עוסק הודעה בהתאם להוראות סעיף קטן (א), או: ביקש הצרכן להחזיר לעוסק טובין שלא עקב פגם בהתאם למדיניות שכן נקבעה, כך שהסנקציה הזאת כולה תחול בשני המקרים האלה. זה מאוד דומה להערה שלכם. אם הוועדה תקבל את זה, אני אודה.

בסעיף קטן (ה) אני הייתי מבקשת למחוק את המילה "אופן" כיוון שהפרשנות של זה יכולה להיות מאוד מצומצמת. באופן הצגת המודעה במקום העסק צריך שיהיה ברור שמדובר איפה, גודל המודעה אולי, וכיוצא באלה דברים כך שבתקנות יהיה כר נרחב יותר לשר. לכן אני הייתי מבקשת שזה יהיה: השר יהיה רשאי לקבוע הוראות בדבר הצגת המודעה.

האם זה נראה לכם?

כן.

כן.

אני רוצה להעיר שתי הערות. ראשית, לגבי פתיחת האריזה. אני חושב ששום אדם פה בחדר הזה לא היה מוכן לקנות מוצר באריזה פתוחה כי הוא תמיד יגיד שזה מוצר משומש ושזה מוצר שהוא לא מוכן לשלם עליו את כל התמורה. בגדים הם לא ארוזים, אבל אם המוצר הוא ארוז, למשל צעצוע, והחברה היא זו שסגרה אותו, אז שום אדם לא ירצה לקנות אותו יותר. למעשה, הפתיחה של המוצר מורידה חלק גדול מערכו של המוצר.

80% מהמוצרים הם כבר לא כך היום.

אף אדם בר דעת לא ירצה לקנות מוצרים ארוזים שנפתחו. אני מדבר רק על מוצרים ארוזים.

בוא ניקח לדוגמא בושם. נכון שאף אחד לא ירצה לקנות בושם שאריזתו נפתחה. יש ממש בדבריך. אבל, איך אתה מגדיר את סוג המוצרים האלה שהאריזה מהווה בעצם חלק מהמוצר.

אני הייתי במזרח הרחוק, וכאשר ראיתי בקבוק לא סגור אני פשוט לא שתיתי ממנו כי ברגע שהוא נפתח אתה לא יודע מה נעשה בו. אנשים יסרבו לקנות. יכול להיות שאנשים בכלל לא ירצו לקנות, יכול להיות שהערך של המוצר ירד. קשה להגדיר את כל רשת המוצרים. אבל, הקונה רוצה את המוצר הסגור כמוצר ארוז וסגור. נניח שאדם פתח את המוצר הזה והוא פגם במוצר הזה וכך יוצא שאתה כבר הפסדת ולא תוכל למכור מוצר כזה כחדש.

שנית, אני רוצה להתייחס ל-5% שמוגדרים כפיצוי.

זה לא בחוק הזה.

הורדנו את ה-5%, אין כלום. מה אתם רוצים? החוק הזה מבקש מכם לתלות שלט בחנות.

גם היום יש בעסקים שלטים.

אני לא ראיתי בשום מקום. האם יש הערות נוספות?

יש כאן עיקרון שאומר שפתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה. זה עיקרון שהוא לא נכון וצריך למחוק אותו. הוא גם לא נכון לפי צו הגנת הצרכן סימון טובין. צו זה קובע במפורש שאם אתה מקבל מצרכן מוצר והאריזה שלו נפתחה ואתה צריך לארוז אותו מחדש, אז המוצר הזה הוא כבר מוחדש.

לא, מוצר מוחדש זה משהו אחר.

יש שני סוגים של אריזות. יש אריזה שבית העסק עצמו אורז את המוצר ולזה בעצם הכוונה שפתיחת האריזה הזאת של מעטפה לא תיחשב כפגימה של המוצר.

זה מוסכם, על זה אין בכלל ויכוח.

בסדר, אז בואו תעזרו לנו למצוא את קו הגבול בין שני הדברים, מה מבחין בינהם.

ויש הרבה מוצרים שהם כן מגיעים ארוזים הרמטית או שהם בצלופן מהיצרן בחו"ל, או מוצרי אלקטרוניקה.

איך את מגדירה אותם?

קודם כל, צריך למחוק את ההנחה הבסיסית אומרת שפתיחת האריזה כשלעצמה לא תיחשב כהרעה. זה עיקרון לא נכון וצריך להוריד אותו. הוא גם ירד מההצעה הקודמת. העיקרון ובלבד שהטובין לא נפגמו ולא נעשה בהם שימוש ולא חלה הרעה במצבם צריך להישאר.

אולי נבחין כאן שמדובר בפתיחת אריזה שנעשתה על-ידי העוסק עצמו, לא על-ידי היצרן.

זה מקובל, לכן אין ויכוח על זה.

אי אפשר למכור טלוויזיה פתוחה כחדשה.

צריך להיות גילוי נאות ולכתוב שהטלוויזיה הזאת נפתחה.

אנחנו מדברים כאן על חקיקה ואנחנו לא צריכים להיכנס להגדרה של אריזה או לא אריזה. צריך פשוט למחוק את העיקרון הזה, וצריך לקבוע עיקרון שלא חלה הרעה במצב הטובין, הם לא נפגמו, ולא נעשה בהם שימוש.

אין קשר בין פתיחת הקופסא למוצר עצמו.

זה תלוי במוצר. ישנם צעצועים שהם עטופים בצלופן למשל. הילד שקיבל את הצעצוע הזה פתח את הצלופן ואת המשחק והוא אומר שלא מתחשק לו לשחק במשחק הזה. הוא מדבר על זה. העוסק לא יכול לארוז את זה באותה אריזה שארז את זה היצרן והוא אומר שלא יקנו את זה ממנו.

זו בעיה.

אולי אפשר לכתוב שלא נפגעה האריזה המקורית של היצרן.

זה לא חל על דיסקים.

למרות שזה לא חל, היום כל חנות דיסקים מחליפה דיסקים ועוטפת אותם מחדש.

זה כבר זיוף ואסור לעשות את זה.

זה לא זיוף.

אל תידחפו סוחרים לעשות זיופים. צריך להיות גילוי נאות. אם הוא אורז את זה שוב פעם, אז זה ממש זיוף.

קחו לדוגמא חנות בגדים שניתן להחזיר אליה את הבגדים שנקנו ולקבל זיכוי. אותה חנות מצמידה לבגד חזרה את סכום התשלום ותולה את זה על הקולב, ואנשים קונים. לא צריך להודיע קודם.

אני חושבת שיש אכן בעייתיות לא רק בדיסקים, אלא במוצר שנארז במקור על-ידי היצרן באריזה מסוימת שלו שאם פותחים את זה גם אם לא פגמו במוצר, זה עדיין יכול להיות פגום. קודם כל, פגום בסימון ואז מבחינתנו הם יהיו עבריינים. יכול להיות שצריך לסייג, לא שנארז על-ידי העוסק, אלא האריזה מקורית שנעשתה על-ידי היצרן, ואז מי שפתח את זה, זאת תהיה פגיעה במוצר.

אני ממש מודה לך כי אני חשבתי לעצמי לשלב כאן בין ההצעות. אולי למחוק את הסיפה של סעיף קטן (ב) האומר "לעניין זה פתיחת האריזה לכשעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין", ולעומת זאת בסעיף המסמיך את השר לקבוע תקנות יהיה כתוב: השר רשאי לקבוע הוראות בדבר, כפי שקראנו, וכן מקרים שבהם פתיחת אריזה מקורית של היצרן תיחשב להרעה במצב טובין. זאת אומרת, להבהיר את הנטל.

האם תהיה אז רשימה של מוצרים? אני חושבת שזו טעות.

אחרת מה שיצא זה שבכל מקרה שפותחים אריזה מקורית זה ייחשב להרעה, וגם זה לא ראוי כי יש מקרים שבהם פתיחת אריזה לא פוגמת. לכן, ראוי לאפשר לשר לקבוע את זה.

לא סוג מוצרים אלא סוג אריזה.

בואו נאמר כך: הפגיעה כן פוגמת, אלא אם השר קבע שהפגיעה לא פוגמת. אתם לא יכולים לעשות הכללה גורפת.

אני מציע להשאיר את הסעיף כפי שהוא ולכתוב: למעט מקרים שבהם פתיחת אריזה היא כן תיחשב כהרעה, שאותם יקבע השר.

אבל אז מדובר רק באריזה מקורית, זה ברור.

כן.

אלא אם כן, קבע השר אחרת באישור ועדת הכלכלה לעניין אריזה שנעשתה במקור על-ידי היצרן.

אני הייתי מציעה דווקא כן למחוק את הפיסקה הזאת ולהסמיך את השר באופן כללי לקבוע מה זה הרעה ממשית.

אם יש לכם רשימה אז תעבירו אותה ויוציאו אתכם.

קשה לעשות.

בואו נשמע את הנוסח הסופי כדי שנצביע עליו.

קודם כל השינויים שהוועדה אישרה, לעניין סוג ההחזר אני ארחיב את זה בסעיף קטן (א). בסעיף קטן (ב) הרישה שיהיה: לא הציג עוסק הודעה בהתאם להוראת סעיף קטן (א) או ביקש הצרכן להחזיר וגו', ובסוף הסעיף הקטן: לעניין זה פתיחת אריזה על-ידי הצרכן כשלעצמה לא תיחשב כהרעה במצב הטובין, אלא אם כן קבע השר אחרת באישור ועדת הכלכלה. אני אכתוב כאן שיהיה ברור שמדובר על אריזה שנעשתה במקור על-ידי היצרן. מדובר בפתיחה על-ידי הצרכן כפי שנאמר לי כאן שלא אם הסוחר פתח אז ברור ש - - -

הערה נוספת, זה צריך להיות כנגד הצגת חשבונית כדי שידעו איפה קנית ומתי, מהם אמצעי התשלום.

אני מסכים, גם באמריקה זה מקובל.

זה יהיה בשלט.

איך אתה תזכור איך הוא שילם?

אתה רואה את זה אם הוא מביא את החשבונית.

אדם זכאי לקבל את מלוא התמורה תוך שבוע. איך נדע שהוא קנה תוך שבוע, איך נדע איך הוא שילם?

ובלבד שהוא יציג חשבונית.

אנחנו רוצים להצביע על סעיף 1? מי בעד סעיף 1 בתיקוני הנוסח שהוצגו על-ידי היועצת המשפטית?




ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים.

אני רק מזכירה שבסעיף קטן (ג) הוסף טובין שאסור להחזירם לפי דין.

מה אנחנו עושים בסעיף 2?

אנחנו מסירים את הפליליות כי הכנסנו את החזקה.

אבל, תנו לנו עוד משהו.

אנחנו נחשוב. אני לא רואה את עצמי מגיעה תוך שבוע או שבועיים או תוך חודש עם דבר מוסכם. אנחנו יושבים על זה. זה לא עכשיו לצערי. אי אפשר לתת פתרון רק לצורך החיקוק הזה.

בסדר הורדנו את הפליליות, אבל מה את מציעה?

חזקה.

היא נכנסה כבר ברישה של סעיף קטן (ב).

אני הייתי עושה את זה בסעיף כשלעצמו, והצרכן יוכל להפעיל את החזקה באמצעים האזרחיים שיש.

היועצת המשפטית כבר ניסחה את זה כרישא של סעיף קטן (ב).

ואני הייתי עושה את זה בכלל כסעיף נפרד.

ההצעה לפיצוי מוסכם היא הצעה מאוד טובה, אני רק חושבת שקשה מאוד להכניס אותה בשלב הזה לכאן כי באמת לא בחנו את ההשלכות שלה. למשל, יש עוד הפרות של חוקי הגנת הצרכן שאין ספק שראוי להכניס להם פיצוי מוסכם. להכניס את זה רק לנושא הזה בלי לבחון - - -

אבל, במה זה פוגע?

אני לא יודעת.

בואו נעשה פריצת דרך במשהו. במה זה יכול לפגוע? את הרי היועצת המשפטית של הוועדה הזאת לא יומיים, תגידי לי במה זה עלול לפגוע.

זו בדיוק הנקודה. יש דברים שאני לא אוהבת לשלוף מהשרוול. אני באמת עוד לא יודעת.

יש לזה באמת השלכות רוחב. אנחנו צריכים למנוע סחטנות. יחד עם זה, יש לזה השלכה רוחבית לגבי עוד כל מיני סעיפים שאנחנו חושבים שראוי לשים אותם.

חבר הכנסת אופיר פינס פז, מה יהיה גובה הפיצוי המוסכם למשל? איך אתה תקבע אותו. האם זה יהיה מחיר קבוע או אחוז?

10% מערך המוצר.

למה? אולי 200% כדי שזה יהיה מרתיע? אני לא יודעת.

אדם עבד לפעמים שעה. כשאת הולכת למוסך את משלמת זמן טיפול. אם מחזירים אז זה בניכוי של משהו.

אני מציעה שמשרד התמ"ת יבהיר בדיוק מהי ההצעה שלו כי הדברים שנשמעים פה הם לא בהתאם ההצעה.

ההצעה שלנו היא להשאיר את זה בחזקה שמאפשרת לצרכן לקבל את זה באופן אוטומטי, ואם הוא לא מקבל לפנות לסעד אזרחי, לא לאכיפה פלילית.

האם אפשר לכתוב בסעיף 2 מפורשות שאם אין שלט אז זה אומר שיש פיצוי?

לזה הם מתנגדים.

אם אין שלט יש החזר הכסף.

יש כסף אם אין שלט.

האם אפשר לכתוב את זה במפורש?

לכן אני אמרתי שלא צריך להכניס את זה כחלק מסעיף (ב), אלא רציתי שזה יהיה סעיף עצמאי .

תנסחי אותו.

לא הציג עוסק שלט על מדיניות ההחלפה, חזקה היא שהמדיניות של החזרת כסף מזומן. חזקה בתור סעיף עצמאי.

אבל, מה אם הוא לא יחזיר?

אז הוא ילך עם זה לבית משפט.

אני לא רואה שהנוסח שהם מציעים מוסיף משהו. הנוסח שהם מציעים הוא בדיוק מה שאני אמרתי רק בנוסח אחר, אבל לא משנה.

בסדר, אנחנו רוצים את זה טיפה יותר מובהק.

אין בעיות, אני יכולה לעשות את הסעיף כסעיף נפרד.

בואו נעשה את זה.

השאלה היא, מי יידע את כל הסוחרים על כל ההסדרים ועל כל החיקוקים האלה? הסוחרים צריכים לדעת מזה.

נכון.

זו הערה חשובה, צריך לקבוע סעיף תחילה.

לפי דעתי, הסוחרים לא ידעו על זה.

נקבע תאריך תחילה לעוד שלושה חודשים, זה לא יהיה מהרגע להרגע. ניתן לכם זמן. אגב, אני גם מציע לקבוע לוח זמנים מתי השר מפרסם תקנות, תוך שלושה חודשים גג, אחרת אין חוק. עד שהוא לא מפרסם תקנות אין חוק.

נכון.

אני מציע לתת לשר שלושה חודשים. השר יביא תקנות לאישור הוועדה תוך שלושה חודשים, ואז לתת להם שישה חודשים עד שהחוק נכנס לתוקף.

השר יביא תקנות בתוך שלושה חודשים מיום הפרסום.

ותחילת החוק עוד שלושה חודשים. החוק הוא שישה חודשים מיום האישור.

סעיף (2) בטל ובמקום זה יהיה תחילה.

לא, היא אמרה שאנחנו נכתוב פה סעיף מפורש לגבי בית עסק שלא הציג.

בסדר, יהיה סעיף.

אבל, צריך להפנות אותו לחריגים גם של סעיף ב' הקודם.

כן, בסדר.

למה? מה זה שייך?

מי בעד הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד- 3
נגד – אין
נמנעים- אין
הצעת חוק אושרה להעלאה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית

אין מתנגדים, אין נמנעים. הצעת החוק אושרה לקריאה שנייה ושלישית. ועדת הכלכלה עוסקת היום בשורה של תחומים שהם עם הפנים אל הצרכן במדינת ישראל. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:20.