כנסת פתוחה

תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)

2
ועדת הכלכלה
29.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 337
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"ז בטבת התשס"ה (29 בדצמבר 2004), שעה 9:00

תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים), התשס"ה-2004.

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
אבשלום וילן
דוד טל
אליעזר כהן

חנה פרנקל - יועצת משפטית, משרד החקלאות
ביל שליו - אחראי מועצת ייצור, משרד החקלאות
עו"ד אהוד אמיתי - רשם האגודות השיתופיות
מרדכי הלפרין - ממונה המועצה לענף הלול
עו"ד תומס מנור - יועמ"ש, המועצה לענף הלול
שמואל לויט - חשב המועצה לענף הלול
עו"ד לאה שטיינבוים-סטרז – עוזרת ממונה המועצה לענף הלול
יעקב כהן - מזכיר ארגון מגדלי העופות
דובי מילר - מרכז ו' משק הקיבוץ הדתי
רזי יהל - אגף כלכלה תחום החקלאות, התנועה הקיבוצית

שמרית שקד

לאה ורון

תמר פוליבוי


תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים), התשס"ה-2004

אני פותח את הישיבה. אנו דנים בתקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים). מונחות בפנינו תקנות לבחירת נציגי המגדלים למועצת הלול. אני חושב שהכללים הם טכניים בעיקרם. כמו כן, בהסתמך על פסיקת בג"צ בנושא חוק ההסדרים, זאת פעולה שהיתה צריכה לקרות מזמן. לכן אני מציע שנעשה כל מאמץ כדי לסיים את זה היום. אני מבין שהבעיה היחידה היא חוסר איזון בנקודה אחת, בין המשק המשפחתי למשק השיתופי בפטם.

יש עוד נקודה שבכל נושא ועדת הבחירות הארגון היציג של המגדלים לא מופיע ואין לו שום מעמד.

אדוני, אתה בוודאי תסלח לי, אבל אתה בקי ברזי הלולים והתרנגולות, ואני לא יודע מה ההבדל בין משפחה לבודד.

אני חושב שזה כבר הדיון הרביעי בנושא.

לא, זה נושא אחר. יעקב כהן, תעיר את ההערה שלך כשאנחנו נתחיל בדיון.

אני רוצה לאחל לחנה פרנקל בהצלחה בתפקידה כיועצת משפטית של משרד החקלאות.

אדוני, אפשר להצטרף לברכות שלך ולאחל ליועצת המשפטית בהצלחה? לא יעשו לך פה חיים קלים, אבל אני בטוח שאת תמלאי את תפקידך בצורה נאמנה.

תומי מנור, תעזור לנו בבקשה לקרוא את התקנות.

אני קורא את תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים), התשס"ה-2004:

"בתוקף סמכותנו לפי סעיפים 9 ו-72 – העירו לי כאן שבמקום סעיף 69 צריך לתקן לסעיף 72 – לחוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד-1963 (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

1. בתקנות אלה –

"בודדים" - מגדלים שאינם כלולים במגזר;
"הבחירות" - הבחירות הכלליות של חברים במועצה לענף הלול, מקרב
מגדלים;
"היום הקובע" - יום 31 בדצמבר שלפני מועד הבחירות;
"המנהל" - המנהל הכללי שמונה לפי סעיף 26 לחוק ואם לא מונה, מי
שהמינהלה הזמנית הסמיכה לעניין תקנות אלה;
"המגזר המשפחתי" - מושב עובדים וכפר שיתופי כמשמעותם בתקנות האגודות;
"המגזר השיתופי" - קיבוץ ומושב שיתופי כהגדרתם בתקנות האגודות;
"התקופה הקובעת" - השנה שהסתיימה ביום הקובע;
"ועדת הבחירות" או - ועדת הבחירות שהוקמה לפי תקנה 7;
"הוועדה"
"מגדל" - אדם לרבות אגודה שיתופית, אשר עסק כדין בתקופה הקובעת
בייצור ושיווק של תוצרת לול, וכן אדם או אגודה כאמור
שהפסיקו את העיסוק זמנית, בהיתר מאת המועצה.
"מגזר" - המגזר המשפחתי והמגזר השיתופי, לפי העניין;
"פנקס הבוחרים" - רשימת בעלי הזכות להשתתף בבחירות, שהכינה ועדת הבחירות
לפי תקנה 9;
"תוצרת לול" - תוצרת ענפי משנה כהגדרתם בסעיף 9 לחוק;
"תקנות האגודות" - תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו-1995.

אומר פה יעקב כהן שהוא רוצה להוסיף בהגדרות את ארגון המגדלים. האם זה אפשרי?

אני ביקשתי שארגון המגדלים היציג יהיה מעורב בכל הליך הבחירות גם בוועדת הבחירות וגם בתקנות. הוא לא מוזכר פה בשום מקום.

נדמה לי שהבחירות האלה מיועדות ליצור נציגות של מגדלים. כרגע אנחנו עוד לא יודעים מי הוא ארגון יציג של מגדלים, אין לנו חוק שקובע ארגון יציג של מגדלים, אין לנו נורמה שקובעת ארגון יציג של מגדלים, כמו חוק הסכמים קיבוציים שבו נקבע איך רואים את ארגון העובדים כארגון יציג. לכן אנחנו לא יכולים היום לקבוע איך ייקבע הארגון היציג של המגדלים בתקנות שנועדו לבחור את הנציגים של המגדלים.

זה הבסיס של כל התיקון ושל כל התפיסה שהכוח שלך הוא מצרפי, כלומר אתה בוחר, ומי שיש לו יותר כוח והוא גם נציג הארגון, הוא ייכנס.

איפה צריך לתקן את זה כדי שזה יהיה מוגדר?

אם אין לזה ביטוי אופרטיבי בתקנות, אתה לא מכניס את זה.

מי הוא הארגון.

אבל גם לשם מה.

ארגון מגדלי העופות בישראל.

ארגון יציג מזה שנים רבות, למעלה מ-40 שנה, גוף ששותפים בו כל הגופים, גם המגדלים, גם המשווקים, גם הסיטונאים, גם הממשלה, וזה לא קשור למה שאתה אומר.

זאת טכניקה ניסוחית, לא מכניסים הגדרה שאין לה שימוש.

אם נראה שצריך לחזור לזה, נחזור לזה בהמשך.

ארגון מגדלי בקר קיים 70 שנה. הגיע שר חדש אז הכל השתנה? יש בעיה סטטוטורית? בוא נפתור אותה. משנים פה סדרי בראשית? מדובר על ארגונים שקיימים עשרות שנים. אם יבוא שר חדש, הוא יעיף מהדירה דייר שגר שם שנים?

מה אתה מציע שנכתוב פה?

אני מציע שאנחנו בסוף נכניס את זה פנימה, קודם בואו נגמור לקרוא את זה.

ההגיון הוא פשוט, מי שמייצר הוא חלק מהעניין.

הכל פוליטיקה.

אני מדבר עכשיו על הגיון פשוט, לא על פוליטיקה. מי שמייצר צריך להיות חלק מהעניין, הוא לא יכול להיות מחוץ למחנה, כי הוא חלק מהתעשייה.

אני מבין מה שאתה אומר, אבל אני רק מחפש גלגל הצלה פה. מה נכתוב פה לגבי ארגון יציג?

ארגון מגדלי עופות זה הארגון היציג, והוא מוכר. אני גם מוזמן על ידי ועדות הכלכלה של הכנסת מזה 40 שנה להופיע בשם המגדלים. המועצה לענף הלול היא גוף שבו שותפים כל הגורמים.

מרדכי הלפרין, יש בעיה עם זה? אתה יודע שאם אתה לא תגיד את זה לתומי מנור, זה לא יזוז.

יש בעיה, בעיה קשה, מכיוון שמתוך שיחות, לפחות עם אלה שיזמו את החוק שעל פיו מותקנות התקנות האלה, הובן שאחד הדברים העומדים ביסודו זה שלארגון היציג מעולם לא היו בחירות דמוקרטיות. לגבי אותו אחד שיבקש להגיד שזה הארגון היציג - אני בעבודה השוטפת מתייחס לכך שלא קיים ברגע זה ארגון אחר - אם ינסו לתת לאותו ארגון יציג איזשהו מעמד בבחירות האלה, יתחילו להישאל השאלות איפה הבחירות הדמוקרטיות שעל פיהן נבחר אותו ארגון ולא יהיה לזה סוף. בתקנות האלה יש מעמד לעובדי משרד החקלאות ולאחרים, אבל אין כאן להערכתי אפשרות להכניס איזשהו ארגון כשאתה צריך לרדת לבסיס השאלה איך הוא נבחר.

אם המגדלים הגיעו ביניהם להבנות ולהסכמות על הארגון שלהם, והם לא עשו את זה בדרך של בחירות אלא בדרך של גיבוש הסכמות, מה זה משנה?

אני רוצה להציע הצעה. מכיוון שאחר כך נגיע לוועדת הבחירות, נוסיף להגדרות "ארגון יציג - - -

איך לקרוא לזה? ארגון המגדלים היציג?

ארגון מגדלים, אבל בשורה התחתונה "מי שקבע השר". אין הגדרה מהותית.

ארגון מגדלים קובע השר? מה פתאום. לא נחזור על החוק הדרקוני שהביאו לפני שנתיים, כי הוא בושה לספר החוקים. נתנו סמכויות שברוסיה הסובייטית לא נותנים לשר.

אבל מה אפשר לעשות שהחוק הזה עבר?

שיכופפו את דידי לחמן-מסר? אני לא תלוי בה, אני מחוקק עצמאי.

חבר הכנסת וילן צודק. אתמול דנו בוועדת החוקה, חוק ומשפט על הנושא של ממלא מקום לראש הממשלה. זה בדיוק אותו סיפור. זה שחבר הכנסת חיים רמון עשה שגיאה בשנת 1984 ובשנת 1996, לא אומר שאנחנו צריכים לעשות שגיאה שוב.

נכתוב בסעיף ההגדרות "ארגון מגדלי העופות – הארגון היציג של מגדלי העופות בישראל".

יפה מאוד.

ברוסיה הסובייטית לא עבדו כמו שעובדים פה.

אני ממשיך לקרוא: "מועד הבחירות 2. (א) המגדלים יבחרו את נציגיהם למועצה אחת לשלוש שנים, לא יאוחר
מחודש יוני במועד שתקבע ועדת הבחירות. בחירות ראשונות יתקיימו
לא יאוחר מיום כ"ד בסיוון התשס"ה (1 ביולי 2005).
(ב) הודעה על מועד הבחירות תפרסם ועדת הבחירות כאמור בתקנה 10".

אנחנו מצביעים על אישור סעיפים 1 ו-2 – מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1 ו-2 אושרו.

אני ממשיך לקרוא את סעיף 3: "הזכות לבחור 3. (א) כל מגדל זכאי לבחור בבחירות.
ולהיבחר (ב) להיבחר בבחירות זכאי מי שהוא –
(1) מגדל במגזר המשפחתי וכן בודדים;
(2) חבר בקיבוץ או במושב שיתופי שהינם מגדלים.

מי בעד סעיף 3?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 3 אושר.

האם הכוונה ב"בודדים" גם לגורמים שמגדלים פטם ולא מגדלים ברשות ובסמכות עם מכסה?

התשובה שלילית.

"קביעת מספר 4. ועדת הבחירות תקבע, לפי פנקס הבוחרים, את מספר החברים מכל ענף
הנציגים בכל ענף משנה".
משנה

אני מבין שאין הערות לסעיף 4. מי בעד סעיף 4?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 4 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "קביעת המחזור 5. (א) ועדת הבחירות תקבע את המחזור הכספי השנתי הכולל של כל ענף

(1) המחזור הכספי הכולל של ענף גידול עופות להטלה יהיה מכפלה של
כמות ביצי המאכל ששווקה בישראל כדין בתקופה הקובעת, לפי רישומי המועצה, במחיר הסיטוני הממוצע של ביצה ביום הקובע".

אתה יכול להסביר את זה? כמה ענפי משנה יש?

חמישה.

בגלל הרצון הטוב של היושב ראש להעביר את זה, אני לא עוצר אותך בהרבה דברים אחרים שעדיין לא ברורים לי. אני לא רוצה לעכב את החקיקה.

החוק קובע ששני שליש מנציגי המגדלים ייבחרו לפי ההיקף הכספי של הענף, זאת אומרת מחלקים לחמישה ענפי משנה ובודקים מה החלק היחסי של כל ענף בסך כל תוצרת הענף. על מנת לקבוע את המחזור הכספי של כל ענף, יצרנו נוסחה של סך כל הייצור, כדי לראות מה חלקו היחסי בכמויות של כל ענף, כפול מחיר התוצרת במועד מסוים, וכך מגיעים לחלק היחסי ברמה הכלכלית של כל ענף מסך כל הייצור בשנה האחרונה. לקחנו את השנה האחרונה כמודל לצורך קביעת היחסיות הזאת.

מי קובע את היום הזה שעל פיו נכפיל את הסך הכל שמצטבר לנו? מי קובע אם מדובר בתחילת יוני, תחילת ינואר, אחרי ההטלה או לפניה?

המכפלה מורכבת מכמות וממחיר. הכמות היא הכמות במשך כל השנה. המחיר תלוי בענף. בביצים יש מחיר סיטוני מפוקח, קבוע בצו, ואנחנו מכפילים במחיר הזה שלא השתנה בשנה האחרונה. יש ענפים כמו האווזים ששם יש ייצוא, אז אנחנו לוקחים ממוצע לאורך כל השנה. זה תלוי בענף.

אבל פה לא כתוב המחיר הממוצע, אלא המחיר ביום הקובע.

תלוי במה, לגבי ביצים זה ביום הקובע.

הוא דיבר עכשיו על הביצים.

אני רוצה לחזור להגדרות. אני מאמינה שלהכנסת הארגון הייצוגי רק ברמת ההגדרות אין שום משמעות משפטית.

אנחנו נחליט בסיום התקנות.

אבל ככל שיהיה מעמד לארגון היציג או יינתן לו איזשהו ביטוי משמעותי, השר יחזור בו. אני רוצה לומר את זה לפרוטוקול, שהשר יחזור בו ושהוא שומר לעצמו את הזכות למשוך חזרה את התקנות.

הוא תמיד יכול לעשות את זה, הוא לא חייב לחתום על זה.

אני רוצה שזה יהיה ברור ושזה ייכתב בפרוטוקול.

השר לא חייב לחתום על זה.

אני ממשיך לקרוא: (2) המחזור הכספי השנתי הכולל של ענף גידול התרנגולים לפיטום יהיה מכפלה של כמות בשר התרנגולים לפיטום ששווקה בישראל כדין בתקופה הקובעת, לפי רישומי המועצה, במחיר הסיטוני של ק"ג בשר פטם ביום הקובע;
(3) המחזור הכספי השנתי הכולל של ענף גידול תרנגולי הודו, יהיה מכפלה של כמות בשר תרנגולי ההודו ששווקה בישראל כדין בתקופה הקובעת, לפי רישומי המועצה, במחיר הסיטוני של ק"ג בשר תרנגולו הודו ביום הקובע;
(4) המחזור הכספי השנתי הכולל של ענף גידול עופות לרביה יהיה מכפלה של כמות האפרוחים ששווקה בישראל כדין בתקופה הקובעת, לפי רישומי המועצה, מחולקת לפי אפרוחים להטלה, אפרוחים לפיטום ואפרוחי הודים, במחיר הממוצע שבו נמכר כל סוג אפרוחים כאמור ביום הקובע".

אתה קורא עכשיו את ענפי המשנה?

כן. אני ממשיך לקרוא: "(5) המחזור הכספי השנתי הכולל של ענף גידול אווזים ומולרדים יהיה
מכפלה של כמות כבד אווזים ומולרדים ששווקה בישראל או יוצאה מישראל בתקופה הקובעת, לפי רישומי המועצה ורישומי אגף המכס ומע"מ, במחיר הממוצע שבו נמכר כבד כאמור בישראל או במחיר הממוצע שבו הוא נמכר ליצוא, לפי העניין, לפי קביעת המנהל".

אגב, מה ההבדל בין מולרד לבין אווז?

מולרד זאת הכלאה.

אני ממשיך לקרוא: "בתקנת משנה זו, "מחיר ביום הקובע" – לפי קביעת המנהל.

(ב) במחזור הכספי השנתי הכולל שנקבע לפי תקנת משנה (א) יצוין חלקו היחסי של כל
מגזר באותו ענף משנה, ולעניין זה ייכללו הבודדים במגזר המשפחתי. (בתקנה זו – הייצור
המגזרי)".

יש בקשה מהשר למשוך הכל חזרה, בגלל הכנסת ההגדרה של ארגון יציג.

תמשיך לקרוא בבקשה.

אני ממשיך לקרוא: (ג) בקביעת מספרם של שני שלישים מחברי המועצה מענפי המשנה הנזכרים בתקנת משנה
(1) (1) עד (4) יינתן ייצוג יחסי לכל מגזר לפי היחס בין הייצור המגזרי למחזור הכספי
השנתי הכולל באותו ענף משנה (להלן – הייצוג המגזרי)".

מדוע אנחנו ממשיכים לקרוא? אם השר מושך את זה, אנחנו מבזבזים את זמננו לריק.

אנחנו לא חברי מרכז ליכוד, אנחנו עצמאים, יש לנו אפשרות להמשיך לקרוא ואחרי זה להחליט. אנחנו לא מקבלים הוראות.

אנחנו לא מקבלים הוראות, אבל השר מושך את זה.

אנחנו לא נעשה פופוליטיקה, ואנחנו נעבוד עניינית. האם השר דיבר עם יושב ראש הוועדה?

קודם כל, השר לא דיבר אתי. התקנות הן על שולחן הוועדה והן כרגע של הוועדה. אם השר לא ירצה לחתום עליהן כשנסיים את העבודה, שלא יחתום עליהן. אני לא מכריח אותו לחתום עליהן.

בדיוק, מכיוון שאדוני היושב ראש עוזב בקרוב, אני אומר למנהלת של הוועדה שמבחינתך אנחנו עושים את העבודה.

בסעיפים (א)(1) עד (4) אני מציע גם להתייחס למחיר הממוצע ולא למחיר ביום הקובע. בחלק מהענפים האלה בעת משבר או בערב חג עלול להיווצר מצב שלמישהו יהיה אינטרס לבחור דווקא יום כזה.

אז מה יהיה השקלול?

המחיר הממוצע של הענף במשך השנה, ולא איזה יום מסוים שיכול להיות שלמישהו יהיה אינטרס לבחור בו כי היה אז משבר בענף.

כולם באותו יחס.

לא יהיה הבדל, זה לא משנה.

לגבי סעיף (ג), לכולנו יש אינטרס שהמועצה תפעל בשיתוף של כל הגורמים.

אני אגיד לך את האמת, אני לא מבין את הפוליטיקה מאחורי הקלעים. ביקשתי כאן הבהרות מהיושב ראש. בגלל שהוא רצה להעביר את התקנות, נטיתי לקבל את העמדה שלו ולרוץ עם התקנות, אבל אני לא מכיר את הכוחות שפועלים מאחורי הקלעים.

יש הסכמה מלאה בין כל המגזרים שמוזכרים פה, קיבוצים ומושבים, שכדי שהמועצה תפעל כמו שצריך, בסעיף (ג) במקום לומר "בקביעת מספרם של שני שלישים" יש לכתוב את היחס 80%-20%.

לגבי מה? לגבי הכל?

המרכיב הכספי יהיה 80%.

אבל אתם תאבדו נציג.

זה לא ניתן וזה לא אפשרי, כי החוק עצמו קובע שהייצוג יהיה שני שליש ושליש לפי מחזור כספי. זה כתוב בסעיף 9 לחוק.

איפה עבר החוק?

בוועדת הכספים.

האם זה חוק במסגרת חוק ההסדרים? כמה זמן מחזיק חוק ההסדרים?

לעולם, עד אשר משנים אותו.

אלא אם כן הוא מוגבל בתחולה שלו.

אפשר לבדוק בבקשה את התחולה? אני רוצה גם לבדוק האם הצביעו עליו ספציפית בקריאה שנייה ושלישית.

אתה עוקף את חוקיות החוק?

חס וחלילה, אני מבקש לבדוק את המצב המשפטי של החוק. אני לא בטוח שהחוק הזה עבר את כל סדרי הדיון.

חבר הכנסת וילן, היתה עתירה נגד החוק. חוק ההסדרים הספציפי הזה תיקן את חוק המועצה לענף הלול, הוא לא יצר חקיקה עצמאית משל עצמו, אלא הוא פשוט הכניס תיקונים בחוק המועצה. עתרו נגדו והעתירה בסופו של דבר נדחתה. אני הייתי בין העותרים.

אני רק רוצה להבין האם החוק תקף.

חזקת התקינות היא שהליכי החקיקה נעשו כראוי. ההנחה היא שהחקיקה נעשתה כמו שצריך, אבל אני אבדוק את זה.

כי אם לא, יכול להיות שאגיש הצעת חוק פרטית.

מי בעד סעיף 5? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 5 אושר.

סעיף 5 אושר. אם זה בחוק, אני לא יכול לעשות דבר.

אני מדבר על הפרופורציות שבהן מחולקים המגדלים על פי הנייר הזה.

מר הלפרין, האם אפשר לעשות משהו ולתת עוד נציג לפטם למגזר השיתופי?

בכל מקום שאפשר היה לעשות את זה, עשינו את זה. עכשיו שינינו את הרכב קרן הפטמים למשל, שזאת ההנהלה של ענף הפטמים, ומבלי לשאול הרבה שאלות - אולי מישהו שהיה צריך להישאל - עשינו את זה, מכיוון שאנחנו חושבים שצריך לתת ייצוג הולם. פה זאת חקיקה שהתקבלה. אני גם לא חושב שיש כאן איזשהו עיוות, מכיוון שצריכה להיות פרופורציה גם למספר המגדלים. אתה לא יכול למחוק את המושג שנקרא מספר מגדלים. יש בענף הפטם 600-700 מגדלים, כשכל מגדל הוא עולם בפני עצמו. יש באמת שאלה של הכמות שהוא מגדל, שזאת הפונקציה של המחזור הכספי, אבל יש גם מגדל שכמגדל אתה צריך לתת לו ייצוג ואתה לא יכול למחוק אותו. אני חושב שדווקא בנושא הזה אם החוק נתן ייצוג של שני שליש ושליש, יש איזשהו היגיון מאחורי העניין.

הם אומרים שבמחזור הכספי הם בערך 60% מול 40%.

זה נכון.

במגדלים את הקיבוץ סופרים כאחד במכפלה של הדבר הזה. יוצא מצב שלמרות שהם רוב בענף הזה, המשק המשפחתי הוא חמישה מגדלים והם ארבעה.

כשאתה אומר רוב בענף הזה, אתה מתכוון לרוב מבחינת הכמות, אבל יש גם רוב שמתייחס למגדלים.

אבל אני מפנה אותך לחוק. אני כחבר אגודה שיתופית של קיבוץ, בניגוד למושב, אומר לך שאמצעי הייצור בלול פטם מתחלקים בין 201 החברים שלו. מבחינה משפטית טהורה, אנחנו 201 מגדלים. הרי אין בזה שום היגיון, זאת גם החלוקה ההיסטורית. התנועה ההתיישבותית הגיעה להסדרים היסטוריים, שעד שהגיע השר האחרון ופירק אותם ברגל גסה ובזרוע ברוטלית, הם עבדו. גם בחלב יש הרבה מגדלים במושבים קטנים שביחד הם בודקים לפי כמות החלב ויש מכסות חלב, וכך זה עבד גם בפטם ובדברים אחרים. מי שבא לשנות סדרי בראשית, צריך להיות גם רציונל משפטי עמו. זה שהיה מחטף והחוק שונה, אני יודע. הצבעתי נגד. היה כבר מי שאמר, גם בית המשפט - - -

יש אומנם הרבה מגדלים במושבים קטנים, אבל אני רואה שלפי הנוסחה יש מכפלה של כמות ומחיר, וזה הגיוני. לגבי הבעלות או הגידול, אני אחד חלקי 201 במכסת הפטם שהיתה – היום כבר אין מכסה - של קיבוץ, וכל חבר מושב של מושב, אז למה צריך לשנות את ההסדרים ההיסטוריים? אני גם לא אתווכח על 5% לפה או על 5% לשם, אבל בסך הכל היו הבנות לגבי הענף, אז למה פתאום לשנות סדרי בראשית? איזה הגיון יש בזה?

אם כבר הזכרת את הנושא של קיבוץ מגדל ומכסה של 200 חברים למשל, אנחנו יודעים את האמת ומה המצב בשטח היום. על שולחנה של הוועדה מונחים כללים, שאני מקווה שידונו בהם בימים הקרובים, והם באים אולי לעצור קצת את הסחף הזה. הגידול הזה נהיה בשנים האחרונות גידול תעשייתי מרוכז, חלקו הגדול בידי אינטגרציות, שביניהן ובין חברי הקיבוצים עצמם הקשר הוא רופף ביותר, ואתה יודע למה אתה מתכוון.

מר הלפרין, אולי תסביר לי? אני באמת לא יודע על מה אתה מדבר. אני רוצה לדעת.

ובכל העולם אין אינטגרציה? ובמושבים זה לא ככה?

אתן לך דוגמה. לולי הפטם בצפון מרוכזים היום בידי אינטגרציה ששמה "מילואות". האינטגרציה הזאת שייכת לקיבוצים. הגידול לא על ידי חברי הקיבוצים.

אבל זה OUTSOURCING.

בדיוק, ולכן אנחנו נדרשים לשאלת הייצוג של החקלאים שהם בעלי המכסות, ועד רגע זה יש מכסות, כאשר המכסה הבסיסית קיימת וישנה. אם אנחנו רוצים שבמועצה לענף הלול ייוצגו המגדלים החקלאים ולא האינטגרציה, אנחנו צריכים להישאר בנוסחה הזאת.

אני חושב שאתם מקדימים את המאוחר, משום שאנחנו בתקנות האלה – ואני גם ישבתי עם חברים שלכם כדי לראות איך פותרים את הבעיה ומתגברים על גזירת החוק, משום שלפי החוק יכולת בכלל להגיד שקיבוץ זה כל אחד – בהגדרות של הכסף כן נותנים משקל.

משקל יתר, שני שליש.

נכון, אנחנו נותנים משקל יתר, כי אנחנו מחלקים את הבחירות ואת המועמדות בין המגזר הפרטי למגזר השיתופי. למגזר השיתופי יש זכות לבחור את נציגיו הוא לפי המשקל הכספי שלו, ובמשקל הכספי - להבדיל מהמשקל האינדיבידואלי - הוא גדול, ולכן ניתן לזה ביטוי.

הוא לא גובר. אדוני היושב ראש, ראוי לדעת שגם כאשר מדובר רק בשליש של מספר המגדלים, מספר המגדלים גובר על המכפלות לפי הכסף, כלומר צריך לעלות משני שליש ל-80% כמו שאנחנו ממליצים.

בעיקר כשיש הרבה מאוד מגדלים קטנים שפשוט לא מגדלים.

אבל אני לא יכול לעשות את זה, זה בחקיקה.

השאלה אם אי אפשר להמליץ.

אפשר, אפשרי שחבר הכנסת וילן יגיש הצעת חוק, ואני מוכן להצטרף אליה.

אנחנו אישרנו את סעיף 5. אנחנו עוברים לסעיף 6 – מחוזות בחירה.

אני קורא את סעיף 6: "6. (א) לעניין הבחירות יהיו שני אזורים ואלה הם: אזור הצפון הכולל את מחוזות הצפון
וחיפה ואזור הדרום הכולל את מחוזות ירושלים, הדרום, תל-אביב והמרכז;

לעניין זה "מחוז" – כמשמעותו בהודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ולנפות ותיאור
גבולותיהם מיום 20.3.1957".

למה 1957 ולא 1967 למשל?

זאת הודעה היסטורית שתוקנה בדרך, אפילו ב-1994.

האם בשנת 1957 היו הגבולות של המחוז אחרים?

לא, המקור המשפטי של הנורמה הוא בשנת 1957. הערת שוליים מספר 3 מפנה לשני תיקונים, ושם תיקנו את הנפות. אלה הן נפות מעודכנות, אלה לא נפות היסטוריות משנת 1957.

"(ב) בוחר רשאי להצביע רק בתחנת הקלפי של האזור שבפנקס הבוחרים שלו כלול שמו".

מה הציפייה? שאימא שלי תבוא לעפולה להצביע?

יהיו קלפיות.

מי בעד סעיף 6?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 6 אושר.

סעיף 6 אושר.

אני קורא את סעיף 7: "ועדת הבחירות 7. (א) תוך שלושים ימים מיום פרסומן של תקנות אלה תוקם ועדת בחירות

(1) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו והוא יהיה היושב ראש;
(2) נציג של כל ענף משנה שייבחר בידי נציגיו של אותו ענף משנה במועצה; לעניין זה יראו כענף משנה אחד את ענפי המשנה של גידול עופות לרבייה וגידול אווזים ומולרדים, וכענף משנה אחד את ענפי המשנה של גידול תרנגולים לפיטום ותרנגולי הודו.

תהיה פסקה (3) חדשה, ובה יהיה כתוב "נציג של ארגון מגדלי העופות בישראל", ואחרי זה תהיה פסקה (4). האם יש התנגדות לחברי הכנסת?

אני בעד.

פסקה (3) תסומן כפסקה (4).

אני ממשיך לקרוא: "(4) על אף האמור בפסקה (2), לצורך קיום בחירות ראשונות על פי תקנות אלה, ייבחרו
הנציגים של ענפי המשנה על-ידי המינהלה הזמנית שמונתה לפי סעיף 76 לחוק.

(2) יושב-ראש הוועדה יכנס את ועדת הבחירות לישיבה ראשונה, לא יאוחר מ-90 ימים לפני יום הבחירות.

(3) המניין החוקי לישיבה של הוועדה הוא רוב חבריה; לא היה מניין חוקי בשעה שנקבעה לפתיחת הישיבה תידחה הישיבה במחצית השעה ואז תהיה הישיבה חוקית בכל מספר של נוכחים, ובלבד שיהיו נוכחים בה לפחות שניים מבין חברי הוועדה, ובהם היושב ראש.

(4) החלטה של ועדת הבחירות תתקבל ברוב קולותיהם של חברי הוועדה המצביעים בישיבה שיש בה מניין חוקי; היו הקולות שקולים, יכריע קולו של היושב ראש".

האם יש הערות לסעיף 7? אין. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
סעיף 7 אושר.

תודה, סעיף 7 אושר.

אתה מכניס את הפסקה החדשה אחרי פסקה (2)?

יש נציג של שר החקלאות, נציג של כל ענף ונציג של ארגון מגדלי העופות.

אבל למעשה יש לך בפסקה (2) נציג של כל ענף משנה שייבחר בידי נציגיו, זאת אומרת שהמגדלים כבר בוחרים את הנציגים.

איך הם בוחרים את הנציגים? הם אמרו שאין שום פורום לבחור.

במסגרת הארגון הם יכולים לבחור.

אל תכניס אותי לפינה, אני גם לא מכניס אתכם לפינה. זה מס שפתיים, מה נשאר פה? השר שולט פה בכל. תאמין לי שיעקב כהן מסתדר מצוין עם מרדכי הלפרין. אנחנו צריכים לריב בגלל שמישהו אחר רב?

לפסול אותו - - -

מה יש לפסול את זה? אם הייתי אומר לצרף לזה את איתן בן-דוד, אני מבין, אבל לא אמרתי את זה. אני יודע שהם מסתדרים.

אתה חושב שהוא פחות אדום - - -

אני בטוח.

ביום שתתחילו להתעסק בחקלאות ולא בפוליטיקה, הכל יסתדר.

אני מוכרח לומר הערה פוליטית קצרצרה. כשאני שומע את השמאל מדבר על חקלאות ועל התיישבות, אני לא מבין למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג כלפי עקירת היישובים. בנו את הארץ הזאת, יישבו את העם היהודי בארץ-ישראל, ועכשיו הם מצטרפים לממשלה כדי להעיף יהודים מארץ ישראל. אני לא קולט את העניין הזה.

כדי לבנות את החקלאות הישראלית על רגליים איתנות.

אני ממשיך לקרוא: "אישור הרכב 8. (א) המועצה תעביר לוועדת הבחירות הודעה בדבר מספרם של החברים
נציגי המגדלים מכל ענף משנה שיש לקבוע לפי תקנה 4, שישים ימים לפני מועד הבחירות.

(ב) ועדת הבחירות תבדוק את הודעת המועצה ואם תמצא כי נפלו בה
ליקויים, תהיה רשאית לתקנם עד ארבעים וחמישה ימים לפני מועד
הבחירות.

מי בעד סעיף 8?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 8 אושר.

סעיף 8 מאושר.

אני ממשיך לקרוא: "הכנת פנקס 9. (א) המנהל ימסור לוועדת הבחירות רשימה של כל המגדלים לא יאוחר מהיום
בוחרים התשעים שלפני יום הבחירות; ברשימה יפורטו לגבי כל מגדל שם המשפחה
והשם הפרטי, מספר תעודת זהות, מספר יצרן במועצה, מען, מגזר וענף משנה.

(ב) הוועדה תכין פנקס בוחרים לפי חלוקה לאזורי בחירה כאמור בתקנה 6, כאשר
בכל אזור חלוקה לענפי משנה; הפנקס יכלול את הפרטים שבתקנת משנה (א).

(ג) לא יאוחר משישים ימים לפני יום הבחירות תציג ועדת הבחירות העתק מפנקס
הבוחרים במשרדי המועצה, במשרדי המועצות האזוריות והמקומיות שבאזורים
הנזכרים בתקנה 6, ובכל מקום נוסף שוועדת הבחירות תורה להציגם.

מי בעד סעיף 9?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 9 אושר.

סעיף 9 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "הודעת בחירות 10. עם הצגת פנקס הבוחרים תפרסם ועדת הבחירות, בפרסום בעל תפוצה
בקרב ציבור המגדלים שקבעה וכן במשרדי המועצה, הודעה שבה יפורטו:

(1) דבר הצגת פנקס הבוחרים ומקום הצגתו;
(2) יום הבחירות;
(3) המקום והמועד האחרון להגשת שמות המועמדים לוועדת הבחירות;
(4) מספר חברי המועצה העומדים לבחירה, בחלוקה לענפי המשנה והייצוג המגזרי;
(5) מקומן של תחנות הקלפי;
(6) שעות ההצבעה;
(7) תמצית ההוראות הקבועות בתקנה 21.
(8) כל מידע נוסף שתראה ועדת הבחירות לנכון לפרסם.

האם יש הערות לסעיף 10? אין. מי בעד סעיף 10?
הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 10 אושר.

סעיף 10 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "בדיקת רישום 11. (א) לא יאוחר מהיום הארבעים וחמישה לפני יום הבחירות רשאי כל אדם
בפנקס להגיש בכתב לוועדת הבחירות בקשה מנומקת לבירור הסיבה שהוא לא נרשם
בפנקס הבוחרים או שהוא או זולתו נרשמו בפנקס הבוחרים שלא כדין.

(ב) ועדת הבחירות תבדוק את טענות המבקש, תתקן את הפנקס, אם נדרש
לפי ממצאיה, תודיע את החלטתה למבקש ותפרסם את דבר התיקונים שנעשו
בפנקס הבוחרים לא יאוחר מהיום השלושים וחמישה לפני יום הבחירות".

מר הלפרין, מי שהיה בהשבתה בוחר?

כן, יש כאן התייחסות מיוחדת בהגדרה לעניין הזה.

מי בעד סעיף 11?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 11 אושר.

תודה, סעיף 11 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "כתב מועמדות 12. מגדל המבקש להיבחר למועצה יגיש ליושב ראש ועדת הבחירות כתב
מועמדות לפי טופס 11 שבתוספת (להלן – כתב מועמדות), לא יאוחר מן היום
השלושים שלפני יום הבחירות, בשעות ובמקום שנקבעו בהודעה כאמור
בתקנה 10(3).

יש הערות לסעיף 12? אין. מי בעד סעיף 12?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 12 אושר.

סעיף 12 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "בדיקת כתבי 13. (א) ועדת הבחירות תבדוק את כתבי המועמדות ותחליט אם הוגשו כדין.
מועמדות ותיקון
ליקויים (ב) מצאה ועדת הבחירות ליקויים בכתב מועמדות, תודיע על כך בכתב
לאותו מועמד לא יאוחר מהיום העשרים ואחד שלפני יום הבחירות
והוא יהיה רשאי לתקן את הליקויים עד היום החמישה עשר לפני יום
הבחירות.

(ג) ועדת הבחירות תודיע למועמד בכתב את החלטתה לפי סעיף זה עד
היום העשירי לפני יום הבחירות".

האם יש הערות לסעיף 13? אין. מי בעד סעיף 13?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 13 אושר.

סעיף 13 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "פרטי רשימת 14. לא יאוחר מהיום השביעי לפני יום הבחירות תפרסם ועדת הבחירות
המועמדים את שמות המועמדים שאישרה, בחלוקה לאזורי בחירה וענפי משנה;
ברשימות המועמדים יהיו רשומים, במקום בולט לעין, המדדים
האזוריים של כל ענף משנה שנקבעו לפי תקנה 15.

האם יש הערות לסעיף 14? אין. מי בעד סעיף 14?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף 14 אושר.

סעיף 14 אושר.

הלוואי שיהיה תקנון כזה לכל המפלגות.

אני ממשיך לקרוא: "קביעת מדד 15. (א) ועדת הבחירות תקבע עד ארבעים וחמישה ימים לפני יום הבחירות,
אזורי ביחס לכל אזור את מספר הנציגים שיבחרו המגדלים הרשומים בפנקס
הבוחרים של אותו אזור, בחלוקה לענפי המשנה והייצוג המגזרי (להלן
– מדד אזורי).

(ב) המדד האזורי ביחס לכל ענף משנה יהיה המנה המתקבלת מחלוקת
מספר המגדלים מענף משנה הרשומים בפנקס הבוחרים של אותו אזור בכלל מספר המגדלים באותו ענף משנה הרשומים בפנקס כאמור בתקנה 9, כשהיא מוכפלת במספר הנציגים שנקבע לאותו ענף משנה לפי סעיף 9 לחוק ושהודע עליו לפי תקנה 10(4).

מה זה פנקס הבוחרים? לקיבוץ מגדל אחד?

המכסה היא של הקיבוץ, לא של המגדל. יש ייפוי כוח, הקיבוץ מייפה את כוחו של אדם להצביע.

תאמין לי שאפשר לגלות רוחב לב, אל תהיו קטנוניים.

בהנחה שכל מגזר בוחר את נציגיו והתנועה הקיבוצית יודעת להסתדר ולהציג את המועמדים שלה, היא לכאורה לא צריכה לקיים בחירות. איך נותנים לזה ביטוי בחוק? הרי כל מגזר בוחר את נציגיו. התנועה הקיבוצית דואגת שיהיו לה חמישה מועמדים ולא יותר, היא לא צריכה לקיים בחירות, והיא רוצה כיסוי לכך שאותם חמישה שמות יהיו אנשים שלה, אז איך נותנים פה מענה?

יש ייפוי כוח.

למה צריך להיות מענה? אם לא יהיו יותר נציגים, אז לא יהיו - - -

כל קיבוץ - - -

מי בעד סעיף 15?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף מספר 15 אושר.

סעיף 15 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 16.

אני ממשיך לקרוא:

"תחנות קלפי 16. לצורך קיום הבחירות ישמשו כתחנות קלפי משרדי מועצות
אזוריות ומקומיות באזור הצפון ובאזור הדרום, אחת או יותר בכל
אזור, לפי קביעת ועדת הבחירות.

מי בעד סעיף 16?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף מספר 16 אושר.

האם המגדלים יצטרכו לנסוע למועצה האזורית כדי להצביע?

או למועצה המקומית – כל מועצה אזורית או מקומית.

לרוב המגדלים אין מועצות מקומיות, אלא אזוריות. האם רק במשרדי המועצה אפשר יהיה להצביע?

כן.

זה לא כל כך רחוק. אני ממשיך לקרוא: "ועדות קלפי 17. לא יאוחר מהיום הארבעה עשר לפני יום הבחירות תמנה ועדת הבחירות
ועדת קלפי לכל תחנת קלפי".

אני יכול להגיד לך שברוב המקומות יהיו מועמדים מוסכמים. אני משוכנע בזה.

יש בעיה אחרת, האם בכלל חקלאים יגיעו לבחור. זו דילמה שנעוצה בשורש הרעיון של בחירות.

מה אתם רוצים? שנמשיך להתנהל במצב הזמני? סעיף 17 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 18.

אני ממשיך לקרוא: "הרכב ועדות הקלפי 18. (א) בוועדת קלפי יהיו שלושה חברים לפחות ובהם עובד הציבור
אשר יהיה היושב ראש; יתר חבריה תמנה הוועדה מבין הבוחרים
שבפנקס, ובהם סגן היושב ראש. לכל חבר תמנה שני ממלאי מקום".

(ב) ממלא מקום של חבר ועדת קלפי רשאי לכהן במקומו, אם נבצר
מהחבר לכהן בתפקידו, וכן רשאי הוא להחליפו ביום הבחירות, לפי
בקשתו.

(ג) ועדת קלפי יכול שתפעל גם אם פחת מספר חבריה לשניים, ובלבד
שאחד מהם הוא היושב ראש או סגנו".

יש פה הערה של מרדכי הלפרין, שחבר ועדת קלפי לא יוכל להיות מועמד לנציגות המגדלים בבחירות.

נכון, הכוונה גם לוועדת בחירות וגם לוועדת קלפי.

הבנת את זה, יעקב?

לא משנה, הוא יכול לשלוח מישהו אחר. זה לא חשוב, זה לא שמי לגביו, הוא יכול לשלוח מישהו אחר מטעם הארגון. זה לא משנה, הוא יכול גם לשלוח אותי. האם אין הערות לגבי סעיף 18? אנחנו מאשרים את סעיף 18.

אני ממשיך לקרוא: "אספקת ציוד 19. (א) ועדת הבחירות תספק ליושב ראש ועדת הקלפי עותק של פנקס
לתחנות הקלפי הבוחרים של האזור שבו נמצאת תחנת הקלפי, חתום ביד יושב ראש
ועדת הבחירות.

(ב) ועדת הבחירות תמציא ליושב ראש כל ועדת קלפי –

(1) קלפי לקליטת מעטפות ההצבעה שבה מותקן מנעול ומפתח באופן
המאפשר להכניס לתוכה מעטפות הצבעה והמונע להוציאן מתוכה,
אלא בפתיחת מנעולה;

(2) כמות מספקת של מעטפות הצבעה אטומות, הנושאות עליהן משני
צידיהן את החותמת של ועדת הבחירות;

(3) כמות מספקת של רשימות מועמדים".

האם יש הערות לסעיף 19? אין. מי בעד סעיף 19?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף מספר 19 אושר.

סעיף 19 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "שעות ההצבעה 20. ההצבעה בקלפיות תהיה ללא הפסק משעה 12:00 של יום הבחירות ועד
שעה 21:00 באותו יום, ובלבד שאם יגיע בוחר לתחנת קלפי בתוך שעות
ההצבעה, רשאי הוא להצביע גם אם התעכבה הצבעתו אחרי השעה 21:00 של
יום הבחירות".

אפשר לקבוע עד 19:00.

מה אכפת לי?! תקבע את זה גם עד 17:00.

לא, זה בסדר עד 21:00.

למה משעה 12:00? לולנים קמים מוקדם.

זה עד שעה 21:00 כשהשקיעה היא בשעה 20:00.

יש הערות לסעיף 20? אין. סעיף 20 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "נוכחות בשעת 21. ביום ההצבעה לא יימצא אדם בתחנת הקלפי זולת –
ההצבעה
(1) חברי ועדת הקלפי או ממלאי מקומם;

(2) המועמדים או משקיף שמונה מטעמם;

(3) חברי ועדת הבחירות;

(4) הבוחרים שהותרו להיכנס לשם הצבעה".

האם יש הערות לסעיף 21? סעיף 21 אושר.

האם חברי ועדת הקלפי זכאים לשכר?

חשבתי שתגיד שחברי ועדת הקלפי לא רשאים להיות חברים בכל אחת מהמפלגות.

זה ברור לגמרי. אם אני אראה שחברי ועדת הקלפי הם חברי מרכז מהמפלגות, אני אפנה לנציב שירות המדינה, וכבר היו דברים מעולם. למען טוהר הבחירות, הם יכולים להיות אנשים פוליטיים, אבל לא חברי מרכז מפלגות, כשאף אחד לא תלוי בהם.

האם אפשר להוסיף את זה פה באיזשהו מקום?

אתה לא יכול להוסיף את זה.

אנחנו עוברים לסעיף 22.

אני ממשיך לקרוא: "הסדר בתחנה 22. יושב ראש ועדת הקלפי, סגנו או מי שימנה היושב ראש, יסדיר את כניסת
הבוחרים אל התחנה לשם הצבעה".

תודה, סעיף 22 אושר. אנחנו עוברים לסעיף 23.

"זיהוי המצביעים 23. (א) הרוצה להצביע חייב לזהות עצמו בפני ועדת הקלפי בתעודת זהות או
ברשיון נהיגה.

(ב) מי שהצביע, תמחק ועדת הקלפי את שמו מפנקס הבוחרים".

האם יש הערות לסעיף 23? אין. מי בעד סעיף 23?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף מספר 23 אושר.

סעיף 23 אושר.

"סדרי הצבעה 24. (א) בכל תחנת קלפי תוצב קלפי.

(ב) ועדת הקלפי תמסור לבוחר את רשימת המועמדים באזור שאליו הוא
משתייך, לפי ענף המשנה שבו הוא עוסק, והכללים לעניין סימון שמות
המועמדים שבתקנת משנה (ג).

(ג) בעל זכות בחירה הנמנה עם המגזר השיתופי או שהוא תאגיד רשום, ימציא
ליושב ראש ועדת הקלפי אישור לפי טופס 2 שבתוספת, שבו נקוב שם הנציג
שהוסמך מטעמו להצביע בבחירות.

(ד) בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו, יסמן הבוחר ברשימת המועמדים
שמות נציגים במספר השווה למדד האזורי.


(ה) את הרשימה ישים הבוחר במעטפה שנמסרה לו ואת המעטפה יטיל לקלפי,
לעיני ועדת הקלפי.

(ו) מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל להצביע לבדו, רשאי להביא עמו
אדם אחר כדי שיעזור לו בהצבעה".

תודה. האם יש הערות לסעיף 24? אין. מי בעד סעיף 24?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף מספר 24 אושר.

סעיף 24 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "מניין הקולות 25 (א) ועדת הקלפי תחל למנות את הקולות מייד לאחר תום ההצבעה בתחנת
הקלפי;

(ב) ועדת הקלפי תספור בנפרד את הקולות למועמדים מכל ענף משנה.

(ג) ועדת קלפי תערוך פרוטוקול, בטופס אחיד שסיפקה ועדת הבחירות,
על פתיחת הקלפי ועל מניין הקולות ותעבירו מייד עם כל חומר
ההצבעה לוועדת הבחירות.

(ד) הפרוטוקול של ועדת הקלפי ייחתם בידי שניים מחבריה לפחות, ובהם
היושב ראש או סגנו; כל חבר מחברי ועדת הקלפי או מועמד וכל חבר
של ועדת הבחירות רשאי להוסיף בפרוטוקול את הערותיו".

האם יש הערות לסעיף 25? אין. מי בעד סעיף 25?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
סעיף מספר 25 אושר.

סעיף 25 אושר.

אני ממשיך לקרוא: "תוצאות 26. (א) בכל ענף משנה ייבחרו המועמדים שזכו למספר הקולות הגדול ביותר, בכפוף
הבחירות להוראות תקנה 5(ג); במקרה של שוויון בקולות בין מועמדים, יבחר מביניהם שר
ופרסומן החקלאות ופיתוח הכפר (להלן – השר).

(ב) ועדת הבחירות תפרסם לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר יום הבחירות
תוצאות הבחירות בהודעה שהעתק ממנה יומצא לשר.

(ג) בהודעה כאמור יפורטו לגבי כל ענף משנה –

(1) מספר הקולות שבהם זכה המועמד;

(2) שמות המועמדים שנבחרו למועצה.

(ד) ההודעה האמורה בתקנת משנה (ג) תודבק במקום בולט לעין במשרדי המועצה
ותפורסם ברשומות".

יש לי הערה לסעיף 26(א). הסמכות של השר לקבוע מי הנציג אחרי שהיה הליך בחירות היא יותר מדי גדולה.

זה רק אם יהיה שוויון ותיקו.

ואם יהיה שוויון ותיקו? או שתהיה רוטציה או שיעשו הגרלה ביניהם, למה שהשר יקבע?

אני רואה שזאת פעם ראשונה שאיש פוליטי יבדוק מאיזה מפלגה מי משני מועמדים ולפי זה יחליט. מה זה? צריך רוטציה.

אגב, תדעו שהוא לא יכול, לשר אין אפשרות בחירה. אם הוא רוצה לבחור, צריך לשלוח את ועדת רביבי.

אם אני ורזי יהל קיבלנו 100 קולות יחד, הוא יחליט שזה רז יהל ולא אני – ולמה?

לפי דעתי, במקרה כזה צריך לעשות הסכם רוטציה. השר יכול להחליט מי ראשון מי שני. יושב ראש ועדת הבחירות צריך להחליט ולא השר.

אז מה אתה רוצה שיהיה כתוב פה אחרי "במקרה של שוויון בקולות בין מועמדים"?

"ייערך הסכם רוטציה".

לא, "יבחר מביניהם שר החקלאות ופיתוח הכפר מי יכהן ראשון מחצית מהקדנציה".

למה שר החקלאות ופיתוח הכפר ולא יושב ראש ועדת הבחירות?

לא משנה, הוא ממילא יהיה איש מטעמו.

לא משנה, אבל זה לא אתי ששר החקלאות ופיתוח הכפר יתערב בזה. אני מניח שיושב ראש ועדת בחירות שוקל עניינית יותר מאשר שר.

יושב ראש ועדת הקלפי.

לא, לדעתי צריכה להיערך הגרלה.

הגרלה זה דבר אקראי.

צריך לומר שייערך הסכם רוטציה, ואז יוכרע מי מתחיל ראשון את הקדנציה.

יש הצעה יותר פשוטה: יכהן מי מביניהם מחצית ראשונה של הקדנציה, וזה ייקבע לפי האלף-בית של שם המשפחה.

אולי לפי חלקו היחסי של ענף המשנה בין כל הענפים.

לא, אבל שניהם הגיעו לתוצאה של 50%-50%. אם יעקב כהן ואני התמודדנו וכל אחד קיבל 50%, והוא נניח מהצפון ואני מהדרום, אנחנו צריכים לעשות רוטציה. אפשר להתחיל מהצפון לדרום או מהדרום לצפון. אני מציע לעשות הגרלה.

בוא נלך על צפון דרום.

ואם ייבחרו שני דרומיים?

"במקרה של שוויון בקולות בין מועמדים, יבחר מביניהם שר החקלאות ופיתוח הכפר ויעשה הסכם רוטציה". האם אין עוד הערות לסעיף 26? אין הערות. סעיף 26 מאושר.

יש תוספת שאפשר לוותר עליה.

יש נספחים שלא צריך לקרוא.

אנחנו מסתכלים על תוספת - כתב מועמדות, אישור נציג מוסמך. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
תוספת, כתב מועמדות ואישור נציג מוסמך אושרו.

מי בעד אישור כל סעיפי התקנות, בתוספת להגדרה בסעיף ההגדרות ובתוספת לתקנה 7 והתיקון לתקנה 26(א)? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – אין
נמנע – אין
תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים), התשס"ה-2004, בתוספת להגדרה בסעיף ההגדרות ובתוספת לתקנה 7 והתיקון לתקנה 26(א), אושרו.

התקנות אושרו פה אחד.

אני דורש רביזיה.

מתי נקיים את הרביזיה?

זה לא בוער.

אתה תמיד יכול למשוך את הרביזיה. אנחנו נאפשר למשרד האוצר – כפי שביקש אתמול בערב - להעיר הערות מהותיות לתקנות פה, וננסה להכניס את הרביזיה של חבר הכנסת וילן במהלך השבוע הבא כשנחליט.

אולי גם שר החקלאות יציע הצעת פשרה.

אדוני היושב ראש, לאור הוויכוח שהתנהל פה על נושא הייצוג של המגזר השיתופי, השאלה היא אם במסגרת המינויים אפשר להוסיף רובריקה שהשרים ימנו שני נציגים.

אני חושב שהיה צריך לאזן את זה, אבל זה לא הגיוני שהם יהיו 5-4, יותר הגיוני בפטם 6-3, אבל שמרדכי הלפרין יחשוב על משהו.

אנחנו רוצים לחיות בשלום.

בעיקרון, אנחנו את התקנות אישרנו, אלא אם כן מתקבלת הרביזיה. אני לא מניח שהיא תתקבל.

אלא אם כן השר מושך את ההצעה, כפי שאמרנו בהתחלה.

השר יכול לעשות מה שהוא רוצה, רק קחו בחשבון שאין שום סיכוי בעולם שיהיה לכם בעתיד גן עדן כמו שהיה לכם היום. אני יודע מה שאני אומר, גן עדן לא יהיה לכם פה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:05