הצעת חוק להגנת בית מגורים לחבר קיבוץ (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

2
ועדת הכלכלה
5.1.05
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 343
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, כ"ד בטבת התשס"ה (5 בינואר2004), שעה 10:00

הצעת חוק להגנת בית מגורים לחבר קיבוץ (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2004

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אבשלום וילן
דוד טל
אילן ליבוביץ
אברהם פורז

איציק בן דוד - סמנכ"ל ייצור וכלכלה, משרד החקלאות
רותי שפירא-לירז - משרד רשם האגודות השיתופיות, משרד התמ"ת
איטה ילין - משרד התמ"ת
אסנת קמחי - מנהלת אגף אכלוס ופרוגרמות, המנהל לבנייה
כפרית, משרד הבינוי והשיכון
צחי מלאך - אגף החשב הכללי, משרד האוצר
גיא אבן - אגף תקציבים, משרד האוצר
אסי קליין - משרד האוצר
דלית דרור - משרד המשפטים
גלי גרוס - משרד המשפטים
עוזי קרן - משרד ראש הממשלה
יהושע אדומי - סגן מנהל האגף החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל
אבישי פדהצור - ע/יועמ"ש, הנהלת בתי המשפט
אריה כהן - מנהל אגף ההוצאה לפועל, הנהלת בתי המשפט
מיקי דרורי - מחלקה משפטית, התנועה הקיבוצית
יעקב אברהמי - התנועה הקיבוצית
יוכי יהל - יו"ר ארגון ארצי יציג להגנת הדייר
רונן ציניאנו - יועמ"ש ארגון ארצי יציג להגנת הדייר
צבי כינור - מנהל קשרי לקוחות, בנק הפועלים, איגוד הבנקים
דן בריר - מנהל אגף התיישבות ופיתוח המחלקה לישראל,
הסוכנות היהודית
קרן גורביץ - לשכה משפטית, הסוכנות היהודית
יואל דוד - יו"ר החברה הארצית, הסוכנות היהודית

אתי בנדלר

לאה ורון

רויטל יפרח

הצעת חוק להגנת בית מגורים לחבר קיבוץ (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2004

שלום לכולם. הצעת חוק להגנת בית מגורים לחברי קיבוץ. אנחנו אחרי קריאה ראשונה, בהכנה לקריאה שניה ושלישית. ההצעה היא של חברת הכנסת אורית נוקד וקבוצת חברי כנסת.

לא, זה רק שלי.

יש למישהו הסתייגויות להצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה?

אני מבנק הפועלים. ההערות שלנו לא רבות והן מתמצות בעיקר בשתי נקודות: נקודה אחת, שהיא הרחבה לעומת זקוקים אחרים מקבילים שצפים באותם נושאים. נקודת שניה, חוסר לעומתם. ההרחבה היא בהגדרה של בן משפחה, בתוספת: לרבות ידוע בציבור ובתוספת: או בן זוגו של כל אחד מאלה.

איפה? בסעיף ההגדרות בד' כתוב: "בן משפחה" – בן זוג, לרבות ידוע בציבור - -

התוספת הזאת לא כתובה בחוקים האחרים שדברי ההסבר מפנים אליהם וכן לא "או בן זוגו של כל אחד מאלה". לטעמנו, זו הרחבה מעבר לנדרש.

מה זה בן זוגו של כל אחד מאלה?

זאת אומרת, שאם יש ידוע בציבור ויש לו בן, אז גם בן הזוג של הבן.

אז אתה מציע שלא יהיה כתוב: לרבות ידוע בציבור?

נכון, וגם לא בן זוגו של כל אחד מאלה.

איך זה פוגע בבנק הפועלים?

משום שאם מקנים זכויות בעת פינוי ועשויות להיות לזה עלויות, זה יקטין את המימושים שיוכלו לעמוד לרשות הבנק מול פירעון חוב.

חסרה פה התייחסות שההוראות של הסעיף לא יחולו על שעבודים שוטפים וקבועים על המקרקעין לטובת נושים. זה חסר. מה שקיים והחוקים של דברי ההסבר מפנים אליהם: הוצאה לפועל ופשיטת רגל, שהטיפול לא יחול על שעבודים שוטפים או קבועים על המקרקעין שנוצרו לפני תחילת תוקף הטיפול.

חברת הכנסת נוקד, מה לגבי החלק השני של הדברים?

דברי ההסבר מפנים לעיקרון שאומר, שבהליך של פשיטת רגל לא יפנו אדם. אם היה חוק שבשנת 94 נכתב אחרת, אני לא מבינה למה בשנת 2004 צריך לקחת בדיוק את אותו נוסח. דבר נוסף, אני חושבת שמדובר כאן במטרה בתכלית מאוד ראויה, על מנת שלא יהיה מצב שיפנו חברי קיבוץ במקרה של פירוק הקיבוץ.

אנחנו הבנו, שלא באים פה לתקן חוקים אחרים שההצעה פה מפנה אליהם בדברי ההסבר. לדעתי, צריכים להיות קונסיסטנטיים למה שכתוב שם. אם רוצים לשנות את החוק ההוא - -

נניח שאנחנו מקבלים את עמדתך, איך אתה מגדיר את זה?

הוראות הסעיף לא יחולו כלפי נושים בעלי שעבודים שוטפים או קבועים על המקרקעין, שנוצרו לפני תחילת תוקף התיקון.

אז אתה מייקר את החוק.

אבל אותו "ייקור" קיים גם בחוקים שאליהם מפנים. בהוצאה לפועל זה מופיע.

התיקון הזה, הסעיף שהכי דומה לו מכל הוראות החקיקה זה סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל. אני חושבת, ששם הסייג הזה לא מופיע ולמיטב הבנתי, הוא גם - -

רגע, אנחנו צריכים לברך את חברנו החדש בוועדה.

אדוני היושב ראש, גם אם צודק או לא צודק נציג הבנק, אני חושב שאנחנו לא חייבים להיתלות ולהיצמד במה שהיה בעבר. יכול מאוד להיות שבהצעת החוק הזאת המחוקק רוצה לשנות את דעתו כפי שהיתה בעבר ויכול להיות שבעבר היו מחוקקים אחרים, שלא ראו בפרספקטיבה רחבה אולי את כל הבעיות. הנסיבות השתנו ובהצעת החוק הזאת כרגע, אולי אנחנו באים לשנות במשהו, אולי, אני לא בטוח. אבל כפי שאמרה לנו נציגת רשם האגודות, אני חושב שאפשר לקבל את זה אלא אם כן, יוכח לנו כאן שיש פה משהו בלתי סביר מבחינת הנזק שיכול להיגרם לבנק. אני מוכן לשמוע את זה.

לדעתנו, יש לזה פגיעה בזכויות קנייניות של הבנק, שעל סמך הזכויות האלה הבנק נתן הלוואות בין אם משכנתאות ובין אם הלוואות משלימות או כל הלוואות אחרות.

אני רוצה להבהיר, שבהוצאה לפועל מדובר על כינוס נכסים של משכנתה, של שיעבוד קבוע. בעניין הזה אנחנו לא נוגעים. בהליכי כינוס נכסים, למיטב הבנתי מדובר בשעבודים צפים. שעבוד צף עד היום לא מומש בהוצאה לפועל ולכן, ההוראה הזאת לא חלה לגביו, אותה הוראת מעבר. עד היום, למיטב הבנתי, אף בנק מן הסתם לא טיפל במצב של קיבוץ ואני בספק מה היעדים של בית המשפט היה נוקט, אם לא היו מודעים לדיני הפירוק ונותנים לו את ההגנה הזאת ממילא. זאת אומרת, בדרך כלל שעבוד צף אין על יחיד ולכן, אף פעם לא עלתה השאלה אם צריך להגן על יחיד מפני אותו - -

יש בעיה להוריד את "לרבות ידוע בציבור"?

אין שום בעיה.

יש בעיה ספציפית בקיבוצים, לא בכמויות גדולות, אבל חלק מהקיבוצים לא הכלילו בעבר על נישואים... אז דווקא בחוק הזה יש מקום להכניס תיקון לציבור שדרך אגב, בינתיים מערכת המשפט הולכת ומכניסה אותו מיום ליום בעוד מקומות.

זה באמת נראה קטנוני.

אדוני היושב ראש, הערה כללית: אני עברתי על החוק הזה במקרה. הבעיה העיקרית שאני רואה היא לא בהגנה הניתנת לחבר קיבוץ אלא על חשבון מי היא ניתנת. המדינה יכולה להחליט שחבר קיבוץ, שמשום מה הקיבוץ קרס והוא צריך לפנות את ביתו בדומה לאלה בשטחים המתנתקים, יקבל פיצוי מהמדינה. זה לגיטימי. אבל למה אתה מטיל את זה על הנושה? מה אשם מישהו שיש לו שיעבוד והוא רוצה לממש את הנכסים? למה הוא צריך להיות פתאום במצב יותר גרוע ולהתחיל לפצות אנשים שכאשר הוא רשם משכנתה או שיעבוד זה לא היה קיים? לדעתי, חובת הפיצוי צריכה להיות על המדינה. אם המדינה חושבת שחבר קיבוץ, מגיעה לו הגנה, שהמדינה תשלם לו. אבל למה על חשבון גוף עסקי?

הרעיון פה הוא ההשוואה למי שאינו חבר קיבוץ. מדינת ישראל מול מערכת דיני הפירוק, ההוצאה לפועל, כינוס הנכסים והגנת הדייר, נותנת הגנה למי שקרס ופשט רגל ואומרת שרק בתנאים מסוימים ניתן לפנות אותו. בקיבוץ נוצרה סיטואציה מסובכת שבה הזכויות בבית הן של התאגיד ומי שגר בו זה החבר, שהוא לא חייב גרוש. לכן, מטרת החוק היא ליצור - -

הוא לא חייב, אבל באמצעות התאגיד הוא חייב, כי כל הפעילות העסקית נעשתה מתוך התאגיד. השאלה היא כזאת: אולי זה מוצדק היה מלכתחילה לצבוע. אבל לא משנים את כללי המשחק בענייני קניין בדיעבד. לא חשוב מה הבנק החליט. הוא בשעתו נתן הלוואה בתנאים מסוימים. אתה מראה את הזכויות הקנייניות שלו. אתה רוצה להרע את הזכויות? בסדר, על חשבון המדינה. אבל למה על חשבון גוף פרטי או גוף עסקי? אני לא מתנגד לחוק ובלבד שהמדינה תפצה. אני חושב שאפשר להתגבר על זה. כמה חברי קיבוצים הולכים להיות מפונים מבתיהם?

זה בדיוק הדיון.

הצעת החוק הזאת, של חברת הכנסת אורית נוקד, באה במקום שיישובים רבים מאוד בפריפריה נמצאים במצב קריטי. חלקם, מספר קטן ביותר אולי 4 או 5, יש להם גם חובות שלא משלמים לבנק החקלאות. הערה שניה: תקנון הקיבוץ הוא ארכאי. בתקנון הקיבוץ חבר הקיבוץ הוא לא בעלים של נכסים. הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל ואחרים פועלים היום לשנות את הדברים, שלחבר יהיו איזה שהן זכויות. אחת מהן, זו זכות על בית, שזו זכות אלמנטרית.

ההצעה הזאת שמועלית פה איננה עוסקת בהגנה על נכסי הייצור שלא יעמדו לפני כונס נכסים. נכסי הייצור נשארים ועומדים והם הגנה ויש לגביהם שעבודים של הבנקים. עכשיו לא מדברים על נכסי הייצור אלא מדברים על הבית. זה נכון, שיש להבדיל בין הבית על פי רוח שהממשלה מטפלת בו ועל פי רוח מינהל מקרקעי ישראל. לפי הרוח שנושבת, הקיבוצים משתנים, התקנון משתנה וההצעה הזאת של חברת הכנסת אורית נוקד, באה להפריד בין הדבר האלמנטרי של בית המגורים, שהוא זכות יסוד של האדם, שיהיה לו בית מגורים לבין כל השאר.

לפי ז'בוטינסקי.

אני לא יודע. אני חושב, שצריך לתמוך בהצעה הזאת ומירב השעבודים שהבנקים חוששים מהם הם של נכסי הייצור. של הרפת והלול והמפעל והם נשארים ועומדים כהגנה של הבנקים, כערבויות. לכן, צריך להוציא מבחינה אנושית את הבית מהעניין הזה. הממשלה פועלת להוציא את הבית, מינהל מקרקעי ישראל בתקנה 979 מגדיר נחלה לחבר הקיבוץ אישית, על שמו וחבר הקיצוץ בעתיד יוכל לרשום 2.5 דונם או דירה על שמו. זה הכיוון, זה המסר וההצעה הזאת באותו רוח.

מי שחושב שזה לא יעלה לתקציב המדינה כך או אחרת, זה יעלה. כי בסופו של דבר הלוואות רבות של שיכון הן באחריות המדינה.

אתם אמרתם בדיונים קודמים שאין לכם כוונה לפנות - -

בשעתיים האחרונות לא פינינו בית של חבר וגם לא בשעתיים קודם לכן. אנחנו הולכים ובאופן וולונטרי מגיעים להסכמות עם הקיבוצים, שמצטרפים להסדרים פרטניים כאלה או אחרים. אני חושב, שצריך להשאיר את זה למערכת הוולונטרית ולא לפגוע בזכויות קנייניות קיימות.

חוקים לא נעשים לשבוע ולא לשבועיים. החוק הזה הוא לתמיד. המציאות הכלכלית יכולה בהחלט להשתנות במשך הזמן. הטענה שמדובר רק בחלק המסחרי היא לא טענה נכונה. אם קיבוץ במרכז הארץ פושט את הרגל, והוא חדל מלהתקיים, יכול להיות שהמקרקעין שלו ישמשו בבוא העת לבניה רוויה, של רבי קומות. אם אתה נותן לדייר בקיבוץ להיות דייר מוגן על קרקע, כולל שטח לא קטן מסביב - -

זה סעיף 2 ויכול להיות שהוא לא יהיה.

· - אז אם בכלל, צריך לתת לו זכות לפיצוי. אל תהפכו אותו לדייר מוגן שיישב שם - -

לא, אנחנו מורידים את זה. אנחנו נוריד את סעיף 2.

אני חושב שלא צריך לתת לו להיות דייר מוגן ולא כלום אלא לומר - -

גם אם אתה מחר תפשוט רגל, על פי פקודת פשיטת הרגל אי אפשר לפנות אותך אלא אם כן הבנק נותן לך - -

הואיל ויש לנו ניסיון במדינה, עד כמה כוחם של אנשים שצריך לפנות אותם מדיור וזה הליכים משפטיים ממושכים, אני חושב שהזכות לא צריכה להיות של דיירות מוגנת אלא זכות עם פיצוי.

זה מה שכתוב בחוק.

כי פה כתוב: לא יפונו אלא אם הוכח שאין להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף. אני מציע, מלכתחילה, להיכנס לזה שמגיע להם פיצוי שווה ערך לערכה של דירת המגורים.

אני מקריאה את החוק: "1. בפקודת האגודות השיתופיות, אחרי סעיף 48א יבוא: הוראות מיוחדות בפירוק קיבוץ 48ב. (א) לענין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ (להלן – בית מגורים), בקיבוץ הנמצא בהליכי פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ ובני משפחתו המתגוררים עמו לא יפונו מבית המגורים, אלא אם כן הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה להם מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלוף. (ב) בית המשפט או הרשם, לפי הענין, רשאי לקבוע שהסידור החלוף כאמור בסעיף קטן (א), יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת. (ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהן כדי לפגוע בדינים האמורים. (ד) בסעיף זה – "בן משפחה" – בן זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; "חבר הקיבוץ" – מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ ובלבד שהתגורר בקיבוץ או שהיה חבר בו, לפחות במשך השנתיים שקדמו להגשת בקשת הפירוק או כינוס הנכסים; "מקרקעי קיבוץ" – מקרקעין בתחום הקיבוץ שלקיבוץ יש בהם זכויות, והן לא נרשמו על שם חבר הקיבוץ; "קיבוץ" – אגודה שיתופית שסווגה על ידי הרשם כקיבוץ או כמושב שיתופי."

את מסכימה להוריד את "לרבות ידוע בציבור"?

לי נראה שזה ממש קטנוני.

אם כבר, תן לכולם. למה למה ידועים בציבור לא?

אין לי בעיה. זאת היתה בקשה שלהם. הערות לסעיף הזה, בבקשה.

אני מבקש לנסח את הסעיף ואני אקריא את הנוסח האלטרנטיבי: לעניין מקרקעי קיבוץ המשמשים בפועל בית מגורים לחבר קיבוץ, בקיבוץ הנמצא בהליכים פירוק או כינוס נכסים, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי הענין, להורות שחבר הקיבוץ יקבל פיצויים מהמדינה לפי ערכה של הדירה שבה החזיק.

נצביע על זה.

הזכות היא זכות לקבלת פיצוי לקניית דירה אחרת.

בא ניקח את המקרה היחידי של משמר דוד.

בניגוד לאחרים, הקיבוץ הוא מערכת כלכלית וחברתית. ואם ביום כזה ילכו ויפזרו את כל חברי הקיבוץ, יפגעו במערכת הנוספת, שכל חבר קיבוץ חי בה במשך עשרות שנים וזה הלכידות החברתית, הערבות ההדדית וכל המערכת הכלכלית. אם הם ממשיכים לגור בחצר הקיבוץ בבתיהם, הם יכולים להמשיך לקיים את שאר המערכות. אתם מציעים לפזר אותם בכל הארץ.

אם אני מבינה נכון, לא התכוונו לכינוס נכסים דרך הוצאה לפועל למימוש ספציפי, אלא לכינוס נכסים לפי הוראות פקודת החברות, שלא יהיה בלבול עם סעיף 28 לחוק הוצאה לפועל.

אדוני היושב ראש, אם קיבוץ פשט את הרגל, אף אחד לא אומר שהם צריכים להמשיך לגור ביחד. כל אחד מהם יעבור למקום אחר וימצא לו דירה. הוא יכול לעבור לקיבוץ אחר.

חבר הכנסת פורז, הדוגמה היחידה שאנו יודעים הוא קיבוץ משמר דוד, ששם הגיעו להסדר דומה למה שכתוב פה. כלומר, הכל מתפרק, הנכסים חוזרים למדינה, להוציא משהו שנשאר להם וכל אחד מקבל בית חלופי והסדר עד סוף חייו. מטבע הדברים, אתה שואל מה יקרה בפירוק? זה מה שיקרה. ואז, גם הבנק מקבל את מה שמגיע לו ועושים הסדר נושים מסודר. כל הצעת החוק הזאת באה להבטיח את זכות המגורים עד שיעשה הסדר כזה. לכן, לפי דעתי אתה הולך רחוק מדי. הדוגמה של משמר דוד היא הנותנת. אני אפילו הייתי מוכן ללכת לקראת מה שהלך צבי כינור, הסדרים וולונטריים, אם הייתי סומך על המערכת הבנקאית, שהיא באמת תמשיך להתנהג בצורה עניינית. אבל, מה אני יודע מה יקרה מחר? אני לא יודע מה הם יעשו.

החלק הראשון של התיקון בהצעת החוק של חברת הכנסת נוקד הוא בעצם הקבלה לסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל. אני אקרא בקצרה, כי יש כמה דברים שלא לגמרי מתאימים: " היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים כולם או מקצתם בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא ימכרו אלא אם הוכח תחילה להלכה דעתו שיהיה לפושט הרגל לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שהועמד לרשותם סידור חלקי.

יש לי שתי הערות נוסח - -

שם בית המשפט רשאי. הוא יכול להגיד - -

גם כאן הוא רשאי.

אם היית שר האוצר, היית מוכן לקבל את החוק?

כן, באמת.

יש עשרות אלפי חברים בקיבוצים.

על שעון קיץ אתה יכול להתפשר.

גם פה כתוב רשאי, שתדע.

אני חושב, שקיבוץ שפשט את הרגל, אם יש הסדר מוסכם, אז לא צריך את החוק. בהסכמה אפשר לעשות את הכל. אני מניח, שהבנקים היו מגיעים להסכמה. לא הגיעו להסכמה, לדעתי, לא על חשבונם אלא על חשבון המדינה, לאור הזכויות ההיסטוריות של התנועה הקיבוצית וכולי, הם יקבלו פיצוי.

הבנקים העירו לגבי הסעיף הבא דווקא ולא לגבי הסעיף הזה. הסעיף הזה הוא טכני.

את בטוחה שמה שאת רוצה להעיר זה ברמה של נוסח בלבד?

גברתי, אמרת לנו קודם, שזה רק עניינים של הבדל נוסח. אם זה הבדל נוסח ולא דבר מהותי, חבל שאת משחיתה את זמננו. יש פה יועצת משפטית ואת יכולה לבוא אתה בדברים. אם זה רק נוסח, אני סומך עליה וגם עליך שתעשו את זה. אם זה דברים מהותיים, זה דבר אחר.

בסעיף 86 כתוב שהמקרקעין לא ימכרו וכאן כתוב, שהחייב לא יפונה. ההגנה בסעיף 86 היא חזקה יותר וכאן, ההגנה נחותה יותר. הכוונה שאי אפשר לעשות שום חוזה, בכלל, עד שבית המשפט לא מבטיח שיש סידור חלוף. אני מציעה לאמץ בדיוק אותו הסדר שקיים בסעיף 86.

ההגדרה הזאת של חבר קיבוץ הוא מי שגר שנתיים בקיבוץ או היה חבר שנתיים בקיבוץ, אין לה זכר בסעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל. אנחנו לא רואים מקום להכניס אותה כאן. אני מציעה, שכל ההגדרה הזאת תרד.

אז חבר הקיבוץ, מי שהתקבל כדין לחברות בקיבוץ. אולי יש פה טעות בנוסח.

ביום האחרון יכולים להתקבל איזה 100 איש לחברות - -

לא, צריכים שנתיים ותק, שלא יכנסו ממש רק כדי לקבל הגנה.

הצבעה על סעיף 1. מי בעד הסעיף, מי נגד.

בעד – 4
נגד – 1

אני מציע פיצוי על חשבון המדינה.

יש 4 הסתייגויות לדוד לדיבור ולאברהם הסתייגות מהותית.

זאת אומרת, שום הערה לא התקבלה.

אנחנו עוברים לסעיף 2: "בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, בסעיף 33, אחרי סעיף קטן (א) יבוא: "(א1) קיבוץ או מושב שיתופי שהיה חוכרו לדורות של בית מגורים, ופקעה זכותו כאמור בסעיף קטן (א), יראו לענין סעיף זה את חבר הקיבוץ או המושב השיתופי המתגורר בבית המגורים כאילו היה בעליו של בית המגורים טרם פקיעת זכות הקיבוץ או המושב השיתופי, ויחולו הוראות סעיף זה."

אנחנו ביקשנו מחברת הכנסת נוקד, והיא הסכימה לכך, במסגרת התיאום עם הממשלה, לוותר על סעיף 2 ולהשאיר רק את סעיף 1, כי אנחנו חושבים שבסעיף 2 בין היתר, יש הגנה כפולה שניתנת לחבר הקיבוץ. במסגרת ההסכמה של הממשלה לתמוך בהצעת החוק עוד בשלבים המקדמיים, תואם עם חברת הכנסת נוקד שהסעיף הזה ימחק.

אני מסכימה.

בסדר. אם את מסכימה להוריד את סעיף 2, אנחנו סיימנו.

נצביע על הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. מי בעד, מי נגד.

בעד – 4
נגד – אין

סיימנו.

תודה רבה ליושב ראש הוועדה, ליועצת המשפטית, למנהלת הוועדה ולחברים.
(הישיבה ננעלה בשעה 10:32)