כנסת פתוחה

חוק הרשויות המקומיות – דיון במעמדן ובשכרן של היועצות למעמד האישה



5
ועדה לקידום מעמד האישה
28.12.2004
הכנסת השש עשרה
מושב שלישי נוסח לא מתוקן




פרוטוקול מס' 150
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ט"ז בטבת התשס"ה (28.12.2004) שעה 09:30



סדר היום חוק הרשויות המקומיות –
דיון במעמדן ובשכרן של היועצות למעמד האישה

חברי הוועדה: אתי לבני – היו"ר
ואסל טאהא
אורית נוקד

עו"ד רבקה שקד – נציבות שירות המדינה
יהודית פלוטקין – מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה
רוית קלפנר – ממונה על גופים נלווים ברשויות המקומיות, משרד הפנים
עו"ד אודליה לוי-אטינגר – הועדה לקידום מעמד האישה, לשכת עורכי הדין
פיני קבלו – מרכז השלטון המקומי
עדי עדווי – יועץ הרשות לקידום מעמד האישה
מרי חדייר – סגנית מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
אדלה ביאדי – רכזת פרויקט פיתוח כח אדם ברשויות מקומיות ערביות, ארגון מוסווא
אמל זיאדה – רכזת קידום מדיניות, מרכז מוסווא
ואפא שאהין-אטראד – מנהלת עמותת אלזהראא
עו"ד מוחמד אטראד – יועץ משפטי עמותת אלזהראא
נדיה חילו – יועצת מעמד האישה הערביה בשלטון המקומי
רחל הרניק –יועצת ראש העיר למעמד האישה, עירית ירושלים
ישראלה בן אשר – יועצת ראש העיר למעמד האישה, ראשון לציון
חנה יאול –יועצת ראש העיר למעמד האישה, פתח תקוה
עדנה סבאג קריברי – יועצת למעמד האישה, עירית באר שבע
ויויאן אפללו – יועצת למעמד האישה, עירית דימונה
אילנית אדואר – יועת למעמד האישה, עירית קרית אונו
מירי ליבריידר – יועצת לקידום מעמד האישה, מועצה אזורית באר טוביה
חוה מוסקוביץ – יועצת ראש המועצה למעמד האישה, מועצה מקומית בית אל
גדיר נאדיה ג'ריפאת – יועצת לקידום מעמד האישה, זרזיר
עו"ד הלית כהן – יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל
בת שבע שטראוכלר – הנהלת שדולת הנשים בישראל
אורית רישפי-לביא – הנהלת כ"ן, כח נשי ישראל, עמותה לקידום נשים בישראל
עדנה רודריג – כ"ן, עמותה לקידום נשים בישראל

דלית אזולאי

חבר המתרגמים בע"מ

חוק הרשויות המקומיות – דיון במעמדן ובשכרן של היועצות למעמד האישה

בוקר טוב לכולם. אני חושבת שאנחנו מקיימים היום דיון חשוב, בנושא מעמדן של היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות ובעיריות, משבקשו את הדיון הזה הוא הארגון שנקרא אלזהראא, ראשית אני מברכת על הדו"ח שאתם ערכתם בשיתוף וביחד עם מוסווא, אני חושבת שהוא דוח יפה, רציני, והתיחסתם לא רק לרשויות הערביות, אלא גם לכל הנושא, ובהחלט אתם מהווים קטליזטור או אתם מניעים אותנו להתיחס לנושא הזה עוד פעם, אנחנו הרי מתיחסים מידי פעם, לראות מה אפשר לתקן, גם ברשויות היהודיות וגם ברשויות הערביות.

נושא קידום מעמד האישה, הנושא היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות, יש לנו חוק שהעבירה אותו חברת הכנסת לשעבר יעל דיין בכנסת ה-15, בשנת 2000, חוק מאד משמעותי שבא לעשות שינוי ברשויות המקומיות, אבל הוא היה חוק שחוקק תוך כדי פשרה, תוך כדי ראיית התקציב, המודעות, האפשרויות ואכן אחרי שהוא חוקק באופן, מה שמשמח שהרבה מאד רשויות כן מינו יועצות למעמד האישה, והמספרים בהחלט משמחים. אני כמה פעמים כתבתי לרשויות ודרשתי מהם למנות יועצות למעמד האישה, וחלק ניכר בעצם נענו לזה. אז מתוך 80 רשויות מקומיות ערביות יש ב-61 מהם תפקיד של יועצת, בסך הכל 266 רשויות 180 יועצות ישנן, אפילו המספר יחד עם הרשויות היהודיות הוא יותר נמוך מאשר ברשויות הערביות שיש יצוג נאה. אחרי שאמרנו את המספרים, לא אמרנו על המהות, ולא התיחסנו למהות, וכאן הנושא הוא הרבה בעיתי. ברוב המקומות היועצת למעמד האישה הוא תפקיד נוסף לתפקיד אחר, מעט מהרשויות התפקיד הוא בלעדי. אני לא זוכרת את כולם גם לא אמנה רק את יוצאות הדופן, אבל בעיקר המהות של הענין, ואני מבינה שברשויות הערביות ענין המהות הוא עוד יותר חמור כי החלק התודעתי והחינוכי, וההכרתי, הוא לוקח יותר זמן להפנים.

אבקש מנדיה חילו לפתוח בהצגה של הנושא, שאת בתפקיד יועצת למעמד האישה הערביה בשלטון המקומי ובנעמת.

קודם כל אני מאד מברכת על קיום הישיבה, זאת לא ישיבה ראשונה בנושא הזה, התקיימו מאז נחקק החוק כמה ישיבות בנושא בקדנציה הקודמת, וגם בעצם בנושא של המעמד וגם בנושא של השכר, ובנושא של התקינה, ואני רוצה להקדים לפני שאני נותנת תמונת מצב ולומר, החוק במהותו כשהוגש, בזמנו, לא היה בתמונה הסופית שהוא נתקבל. כלומר, זה התגלגל הרבה מאד, אני השתתפתי בכל הישיבות אז, כשהוגש החוק, וההגשה של החוק היתה בעצם גם היתה לה כוונה להסדיר את התקן הזה גם בשכר, ויתר הדברים. לאור חוסר ההענות לתקצוב של המשרה הזאת, נתקבל החוק במתכונתו הנוכחית, שלדעתי גם מבחינה מקצועית היא לוקה בחסר, והיא מאד משפיעה באופן שלילי על עבודתם ותפקודם של היועצות ממש לגבי יום יום.

שתי נקודות מרכזיות בעצם שהם מבחינתי חסרות בחוק הזה, האחת הנושא של התקינה הברורה שלא נגזרת מתפקיד נוסף, כלומר, אלא יועצת בתפקיד מלא ושלם שבאה למלא את כל המשימות, והמשימות הם רבות מאד, ובעצם יש להם גם הרבה מאד משיקול הדעת בהפעלת התכניות למיניהם. והשניה, החלק של התקצוב של תקציב פעולה, שגם בזמנו היתה גם לנו כוונה להסדיר את זה שכל יועצת גם יהיה לה את הכלים המינימליים לפחות כדי לפעול בשדה שהיא אמורה לפעול.

החוק התקבל, והיתה התלבטות בזמנו, מאד קשה, אם לדחות ולא לקבל את החוק, הועדה התלבטה מאד או לקבל אותו בתכונתו החסרה מתוך ראיה שזה צעד ראשון לקראת צעדים נוספים שיבואו ויתגברו. אני אומרת את זה במלוא הדעת שגם לי היתה התלבטות אבל באופן מאד ברור הייתי מעדיפה לקבל את החוק בצורה הנוכחית, ולראות בו צעד מקדם לקראת חקיקה יותר שלמה ולא לדחות אותו על הסף כי יש בו גם מעבר לתפקיד ולתפקוד של היועצת יש בו איזה אמירה מאד ברורה על חשיבות הנושא בכל רשות מקומית. מאז שנחקק החוק, על אף שהחוק נותן סמכויות לשר הפנים שתוך 6 חודשים אם לא תמונה יועצת יש לו את הסמכות למנות, הסעיף הזה על פי ידיעות שלי יש הוא אף פעם לא התקיים. לאט לאט התחילו במינויים, אני יכולה לתת תמונת מצב, היום מהנתונים שלי יש, מספר היועצות בערים זה 68, במקומיות 43, וערביות 38. כמובן שיש גם מועצות אזוריות שהם בעצם מוגדרות ולא מוגדרות מבחינת החוק, אבל גם בהם יש יועצות.

אני מציעה, בואו נראה את הישיבה הזאת כישיבה של שלב ב' לחוק. מה אנחנו, אני מסכימה איתך שהיה חשוב להכניס את החוק הזה, אני מסכימה איתך שזאת אמירה שמנו את היד על השולחן, בואו נראה את זה כשלב ב', ונראה איך אנחנו יכולים להרחיב את מה שקיים בחוק, בשלבים. אולי לא להקצות מיליונים עכשיו לתפקיד הזה, אבל איזה שהוא שלב נוסף.

העמדה הפורמלית של מרכז השלטון המקומי - -

הנתונים הם מעודכנים?

הם מעודכנים על פי נתונים שאני מקבלת. אני ניזונה מנתונים שאני מקבלת מהרשויות המקומיות, על מינויים, על שינויים ואני באופן עקבי משנה את הנתונים ואת המאגר שיש לי. כלומר, זה המאגר שיש לי גם בקדנציה הנוכחית, היועצות גם מושפעות אחרי בחירות בכל מיני שינויים, זה תפקיד שיש לו גם זיקה פוליטית, מעבר לחלק המקצועי. והיו פה ושם שינויים. אני ניזונה פשוט - -

כמה ברשויות הערביות איזה מספרים? מתוך כמה?

38. אני רוצה להיות הוגנת ולומר, שהמספרים לא משקפים באופן מלא
עשיה יום יומית, כי הרבה מאד מהמינויים הם גם מינויים שפה ושם לא מתממשים הלכה למעשה, הם באו חלקם רק להיות כיסוי לחוק, לאור המצב הכספי המאד קשה של הרשויות חלק מהתפקידים הם חסרי תוכן היום הלכה למעשה. כך שגם אם יש לנו מספרים, המספרים לא מצביעים על נפח העשיה היום יומית בשדה של השלטון המקומי.

העמדה הפורמלית שלנו מבחינת השלטון המקומי, ואני התיעצתי לפני שבאתי עם המנכ"ל של השלטון המקומי ועם כל הגורמים לנושא הזה, אנחנו באופן מאד ברור רואים בתפקיד הזה חשיבות מאד גדולה גם מבחינת תוכן, תתקיים באופן מאד מיוחד החודש ישיבה מיוחדת של הנהלת השלטון המקומי בנושא של מעמד האישה, המנכ"ל זימן ישיבה בנושא עם כל ההנהלה. ואנחנו מאד מקווים ורואים בתפקיד חשיבות. מבחינת התקציב, כל מטלה חדשה שבעצם תוטל אם תוטל על השלטון המקומי, חשוב למצוא לה תקציב על או תקציב לנושא הזה. כלומר אי אפשר להטיל את זה בלי תקציב.

המספרים שבדו"ח הזה שלכם, זה 61, את אומרת שברשויות הערבית 38. ההפרש ממש משמעותי, מאיפה הוא נובע.

יש לי רשימה שמית מאד ברורה עם מקומות ועם טלפונים ועם כתובות, שהרשימה הזאת מאד דינמית, והיא מידי פעם משתנה בהתאם לאינפורמציה שאני מקבלת מהשדה. אני יכולה למסור את הרשימה גם אחרי הישיבה כמות שהיא.

מה המספר הכללי שיש לך מתוך כלל הרשויות.

יועצות בערים 68, מקומיות 43. יש לנו יחד 71 עיריות 130 מועצות מקומיות, ו-55 מועצות אזוריות. זה הסך הכל.

266 רשויות מקומיות. כמה יועצות יש?

אני רציתי להגיד שהגשנו לועדה רשימה, אחרי הישיבה נגיש לכל חברי הועדה דו"ח מעודכן.

אנחנו עשינו סקר ואנחנו מכינים טבלה מעודכנת ונדיה חברתי צודקת שיש גם בה שינויים, אבל בגדול אנחנו נעביר לכל הגורמים את הרשימה המעודכנת. שינויים בשמות של היועצות. יש כאלה שיש יועצת מלפני הבחירות ויש על הנייר יועצת ולא החליפו, אז יש לנו שם.

רק רוצה לבקש ממך שבעקבות הישיבה הזאת של השלטון המקומי תדווחי לנו, אולי תערבי אותנו באיזה שהיא צורה, כי שם כח הביצוע.

מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. הייתי רוצה להתחיל במילה טובה לעדי עדווי. עדי עדווי עבד ברשות ועכשיו הוא יועץ של הרשות והמשימה המרכזית שהוא לקח על עצמו במסגרת עבודה ברשות, להגדיל את מספר היועצות במגזר הערבי, והוא עשה עבודה של הכפלה של היועצות מקרוב ל-20 לקרוב ל-40 בתקופה יחסית קצרה. ואני חושבת שכל אדם שעושה את זה מגיע לו צל"ש, אבל ביחוד גבר, אז צל"ש כפול. הן מאד פעילות ושותפות בפעילויות של הרשות ובהתחשב בזה שהרבה יותר קשה להן בממוצע, אין הכללות, מיועצות במגזר היהודי גם בגלל שהרשויות במגזר הערבי מצבם הכלכלי הוא גם אם יש ראש רשות שהוא פתוח, והוא רוצה, יש יותר קושי אוביקטיבי.

את מוכנה לתאר את צורת העבודה שלכן עם היועצות, יש קשרים, יש הנחיות, יש פניות.

כן. אני מברכת על זה שהחוק קיים, אני מסכימה עם נדיה שטוב ששמנו את הדגל על המפה, או מי שעשתה את החוק שמה את הדגל על המפה, ועכשיו הזמן לשיפורים, ואני מאד מברכת על היוזמה הזאת שלך, כי אני רואה בנושא הזה נושא מאד חשוב בכלל בתחום מעמד האישה, כי אם יש משהו מרכזי בעיני שמשלים את החקיקה, זה הנושא של סוכני שינוי בקהילה. החקיקה בתחום מעמד האישה מתקדמת ככל שתהיה אם לא ילוו אותה סוכני שינוי בקהילה, כל החקיקה הזאת תתגמד. לכן דווקא שפה, מבית המחוקקים, עם הועדה הזאת יש את הדיון הזה על ההבטים הפרקטיים של החוק, ועל היכולת של סוכנות השינוי לפעול, אני רואה בזה, חברת הכנסת לבני, נושא מאד חשוב וכל הכבוד לך.

לפי החוק היועצות צריכות לדווח לרשות למעמד האישה על העשיה שלהם. והם ברובן מדווחות. בדיווחים שוטפים באמצע שנה, בסוף שנה, ונעשית עבודה נהדרת ובמיוחד יחסית לתנאים הקשים שהם עובדות. ואני רוצה להגיד מילה על התנאים הקשים, גם במקומות שיש משרה או חצי משרה ויש ראשי ערים מאד פיווריטים, התקציב הוא בלי שום פרופורציה לצורך לעשיה וגם ליכולת של היועצת לפעול. שלא לדבר שזה המיעוט, וברוב הרשויות אין מעמד, אין תקציב, ואין יכולת בעצם אין כלים לפעול כמו מזכירות וכן הלאה.

אנחנו מאד מעריכים את העשיה הממונות במשרדי ממשלה, ונמצאת כאן רבקה שקד שאחראית עליהם, ואני חושבת שכמה שהעבודה שלהם חשובה וקשה, עבודה של היועצות עוד פי כמה. משום שעבודה של היועצות היא גם בתוך העיריה וגם החוצה, ויש גם השפעה של חילופי ראשי ערים, מי שיכולה לעבור הכשרה להיות בשיא פעילותה ובשיא כישוריה, והנה היא אמורה להתחלף וזה אילוצים שאולי אין ברירה בענין הזה כי אני בדעה שראש עיר בכל זאת יש לו איזה שהיא לגיטימציה לבחור מישהי שהיא גם אשת אמון שלו, אבל היא חייבת להיות גם מקצועית. מזה אסור להתעלם. הן צריכות לפעול גם בתוך העיריה וגם החוצה. מה שאנחנו עשינו פרט לנושא של הכשרה בשיתוף עם המרכז לשלטון מקומי, אנחנו עושים להם ימי עיון והשתלמויות לאורך כל השנה ובנוסף כדי לאפשר להם לבצע את הפעילות שלהם בשטח, אנחנו עשינו השנה מבצע חדש, פרויקט מאד חדש, ראש הממשלה נתן לו את הגיבוי המאד גדול, זה הנושא לאפשר להם להכשיר סוכנות שינוי לידם. זה פיילוט חדש, של לתת להם השתתפות בקורס מנהיגות לנשים, זה קורס א', כתה א', והמטרה היא ב-2005 להמשיך לכתה ב', שכבר יהיה עם פרויקטים מעשיים בקהילה ועם מנטרוים לפרויקטים האלה.

בישיבת הממשלה, כשדיווחתי על הרשות, אמרתי שעד יום האישה שהבא, יהיה לנו 1000 נשים שתעבורנה את הקורסים האלה ברחבי הארץ, אנחנו עומדים היום בדצמבר על 3000 נשים. אם היה לנו עוד תקציב היינו ממשיכים הלאה. ובכל פתיחת קורס אני משתדלת להגיע, ומבקשת בכל לשון של בקשה שיהיה גם ראש העיר ושם אני משתדלת להאדיר את היועצת ואת העשיה שלה. וראש העיר, אני מוכרחה לומר שהיה בענין הזה איזה שהוא שינוי גם בחשיבה שלהם. היום אנחנו עומדים על 50 רשויות מקומיות, 40 קורסים במגזר היהודי, ובמגזר הערבי, וכשהם עומדים על הבמה ורואים 100 ו-200 נשים בקהל והם רואים מתוך הקהל גם נשים שהם מכירים, שהם פעילות באירגונים השונים ובמסגרות, ובוועדי הורים וכן הלאה, הם מבינים גם את המשמעות הפוליטית של זה, וזה בסדר. והיום אני במצב שיש לי ראשי ערים שמתקשרים אלי כל יום, בשבוע האחרון כל יום חמישה ימים, חמישה ראשי ערים, ולמה אין אצלי גם ואני גם רוצה. אני חושבת שהגענו במובן הזה למצב יפה, שהם מבקשים, התמונה היא עדיין לא וורודה, אבל אני חושבת שזה בדיוק עוד דבר שמשתלב עם הענין הזה שאם היועצת צריכה להרים קורס כזה, נפלאה ככל שתהיה, אם אין לה שום יכולת עבודה סבירה, זה עוד פעם להתיחס לנשים, עוד פעם כמתנדבות, עוד פעם כצריכות לתת, וכולנו מתנדבות בכל מיני מסגרות, ואני לא חושבת שהתחום הזה צריך להיות 100% התנדבות. אם הוא יהיה 50% התנדבות, גם טוב.

פרקטית לנושא. יש את הענין הזה, ואני מסכימה איתך אולי לא מהיום למחר כי יש בעיות תקציביות, אנחנו צריכים לעשות תכנית חומש עם יעדים. יש נושא של לקבל דרגה נוספת לתקופה שהיא משמשת יועצת. ההוצאה הכספית היא יחסית פה שולית, בכל זאת זה נותן איזה שהוא מיצוב ליועצת ואיזה שהוא תגמול. לקבל איזה שהוא מינימום של שעות נוספות כשהיא נמצאת בתפקיד, אני עוד לא מדברת על תקציב, איזה שהוא מינימום של שעות נוספות שהיא תקבל כאשר היא נמצאת בתפקידה וזה בתור שלבי ביניים לפני שאנחנו הופכים את זה למשרה וכמובן ההמלצה היא להפוך את זה למשרה עם תקציב.

ועדה למעמד האישה שתהיה חובה ברשויות מקומיות, שהיועצת תהיה רכזת של הועדה הזאת, ואז גם הועדה הזאת תוכל לשמש קבוצת לחץ כשחברי הועדה נבחרים בדרך כלל על ידי הסיעות השונות, ויש פה ענין של קשר לחברי מועצת עיר. ויחד עם הגורמים בועדה מסכימים על פרויקטים מסוימים יש בזה עוד תמיכה ליועצת, אני מחפשת מכיוונים שונים אפשרות תמיכה ליועצת. דבר נוסף, במסגרת תקציב העיריה, אין שום סיבה שלא תהיה בתקציב הקיים חובה משהו לתת ליועצת. משהו לתחום מעמד האישה. אנחנו לא מדברים על הגדלה, אבל אם אנחנו חושבים שברור שצריך ללכת לרווחה, וברור שצריך ללכת לחינוך, צריך להיות ברור שצריך ללכת משהו למעמד האישה.

בכמה מקומות בארץ יש תפקיד בלעדי ליועצת?

אני חושבת 6 או 7 בכל הארץ. לא הגענו ל-10, 6 או 7, יש. חיפה חצי משרה, אשדוד, פתח תקוה, חולון, חדרה, טמרה, ובאר שבע זה שני מקומות שהיתה פעילות מדהימה של היועצת והיא היתה בחלקי משרה, ויש שינויים לרעה, ואנחנו נלחמים להחזיר חזרה את השינויים האלה לתקן את הענין הזה. אלה לדעתי צעדים ראשונים בנוסף לענין הזה להכניס בחקיקה שבטווח מסוים יועצת תהיה לפחות חצי משרה. אבל יש בדרך עוד צעדים. אם יבוא ויגידו לנו היום אין תקציב, אז יש דברים שאפשר לעשות אפילו במסגרת התקציב הקיים, כמו להגיד, משהוא הולך ליועצת, אנחנו יודעים מה יועצת עושה היום עם 50 אלף שקל, יש לנו את הדיווחים. כי ברגע שיש לה שקל, היא באה לאגף חינוך והיא אומרת לו בואו נעשה משהו בספורט נשים, אז אם יש לה את השקל, והוא שם את השקל היא כבר מעמיד אותה באיזה שהיא צורה - - -

את יכולה לומר לי כמה מתוקצבות היועצות הפעילות הזאת. תני לי דוגמאות.

רובן בכלל לא מתוקצבות. אם הם מתוקצבות, המקסימום שאני יודעת עליו זה 100 אלף שקל, וגם איפה שהם מתוקצבות זה בדרך כלל אד הוק. למשל באה יועצת בתל אביב, לראש העיר, ואומרת לו בוא נעשה פרויקט כזה וכזה, הוא אומר לה נהדר, מתקצב לה פר הפרויקט. ואנחנו מברכים על זה. אבל מה שאנחנו מדברים, שיהיה לה איזה שהוא תקציב מינימום כיכולה לתכנן באיזה צורה סבירה את העבודה שלה.

כאשר היועצת היא תפקיד בלעדי, יש תקציבים? זה בנוי על תקציב?

אני בראשון העיר הרביעית בגודלה במדינה, אני בתפקידי רק יועצת, משרה מלאה, ואני מקבלת עשרות אלפים שקל לשנה. אני אחת הדוגמאות הטובות מאד השנה, שגם היתה בעתונות שתקצבו את זה מהתקציב השוטף של - - -

בכפר קרע, אני הוצאתי מכתב מאד משבח, הוא תקצב את היועצת בלעדית כסעיף תקציבי 100 אלף שקל. זה אחת הדוגמאות הטובות בנושא הזה.

הבנות שעושות בנוסף לתפקיד הקודם שהיה להם או שני תפקידים יש להם את הבעיות שלהם. אבל מבחינה תקציבית קל להן כי הן משחקות עם תקציב.

פחות קשה להן, לא קל להם.

פחות קשה להם כי יש להם את התקציב של התפקיד הקודם שלהם. אני בפתח תקוה עושה רק את זה, ויותר קשה, מאד, כי אין לי ממה להעביר מדבר לדבר. אז אני עולה כל הזמן טרמפים. מהתרבות, מהרווחה - -

אנחנו הופכות לקבצניות. את יודעת כמה את משלמת בשביל זה, כמה לוחצים אותך ומכריחים אותך וזה לא מקצועי אז. והן יכולות לשחק עם הכסף. איזה תקציב יש לך בפתח תקוה?

בהמשך דבריה של יהודית, שהציעה, שכמובן הנושא האופטימלי שיהיה להם מעמד של משרה או חצי משרה בהתאם לגודלו של הישוב, של הרשות, אבל מה שאנחנו מציעות, והצענו את זה גם את החקיקה בשנת 2000 זה להעניק להם את הדרגה כל עוד נוספת כל עוד הם מכהנות בתפקיד, ומה שצריך כן לציין שזה קיים אצל הממונות. זה לא משהו חדש, לא יתכן שלא תהיה השוואת תנאים בחוקים שהממונות מקבלות בעת כהונתן דרגה נוספת ושעות נוספות, אנחנו מבקשות לפחות להחיל את הקיים כמו שיהודית ציינה עבודה של הממונה היא פחות מורכבת, כאן היא עבודה הרבה יותר מורכבת מאחר וזה בפנים ובחוץ ולפחות לקבל את מה שקיים, הקיים היא הדרגה הנוספת לתגמול. זה בתקשיר זה לא בחקיקה.

חבר הכנסת ואסל טאהא יחליף אותי לכמה דקות כיושב ראש. תודה.

אני רוצה להוסיף, שהחוק לא עוצר והפעלה ומינוי יועצת בתקן, ומשאיר את הפתח בעצם את הנושא פתוח לשיקול דעתו של ראש העיר. ויש כאלה מעט מאד, ויש לנו פה שתי דוגמאות שבעצם ניצלו את הנושא הזה.

נקודה נוספת לענין של הדרגות. החוק מדבר, והרבה מאד יועצות פונות אלי בשאלות האלה בנושא הדרגות. כי אם ממנים מישהי והיא עובדת סוציאלית או מורה, ועובדת, והיא בדרגה, החוק אומר שהמינוי בעצם אמור להקפיץ, אני רוצה להקריא את הסעיף, ומאחר והשתתפתי כמעט בכל הדיונים שהיו עם חקיקת החוק, זה בדיוק היה ההסבר. כך כתוב,

רשות מקומית תמנה יועצת לעניני מעמד האישה אשר תהא עובדת הרשות המקומית באחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו תהא שייכת והנוהג באותה רשות.

והיו מקרים, והחוק פה, ההסבר של החוק צריך לדעתי לחזור גם על ההסבר של החוק, ואני זוכרת ממש את הדיון בסעיף הזה שהיו ישיבות שאמור איך, ואם תהיה פחות ומה לעשות, ואיך לעשות, ואז היה הסבר שבעצם אמורה להיות בארבעת הדרגות הגבוהות צריך גם לתת לה את הסטטוס ואת היוקרה ושהתפקיד אמור גם להקרין מעבר לחלק הכספי, גם להקרין מסר של סטטוס מסוים לאותה יועצת. זה לא מבוצע, זה לא מבוצע הלכה למעשה, אבל מהות החוק כן מאפשרת את ההקפצה.

אני רוצה להתייחס, אני הייתי בכל הדיונים של החקיקה, חקיקה זאת היא פשוט נלקחה בחלקה הדומה שבתקשיר של הממונות במשרדי ממשלה שאנחנו רצינו שתהיינה נשים לא מזכירות ולא סוג זה, אלא נשים בתפקידים בכירים, ולכן אסור למנות אישה שהיא שלא באחת מארבע הדרגות, מי שלא נמצאת שמה צריך לתת לה מינוי, ולא להקפיץ, כי אני יודעת שהיו פניות לנדיה ופונות אלי וזה סיבך אותנו טוטלית. כי זה לא נכון, פנו אלינו גם מהאוצר, מי שלא נמצאת באחת בארבע הדרגות, אסור לה להיות בתפקיד. זה לא נכון שצריך להקפיץ.

אני חושב שגם כאן יש צורך לתקן אם יש מקום לתיקון, יש לתקן. אי אפשר להקפיץ, אני חושב שההקפצה הזאת היא רק תזיק למעמד ולעבודת היועצת. אם היא מזכירה, העבודה שלה תבלע בתוך העשיה שלה.

הכוונה היא שתהיה בעמדה בכירה.

בוקר טוב לכולם. זו הפעם הראשונה שאני משתתפת בועדה, מנהלת עמותת אלזהראא, עמותת אלזהראא היא עמותה לקידום מעמד האישה, עמותה ארצית, כיום אנו פועלות בקרב 25 ישובים ערבים בגליל, במשולש ובנגב. דרך לימוד עברית לקידום מנהיגות נשים בחברה הערבית.

לגבי הדיון שלנו היום, בענין חוק הרשויות המקומיות, או מעמדן ושכרן של היועצות ברשויות המקומיות, עמותת אלזהראא דנה בתוכן החוק הזה בשיתוף עם מרכז מוסווא ונמצא קודם כל שהחוק לא נתן מענה מספיק לשותפות הנשים או חשיבות תפקידיהם בחברה בכלל. החוק לא הקציב משרה למילוי תפקיד זה, אלא הטיל התפקיד על אחת העובדות ברשויות המקומיות ועוד פעם ושוב על תקן של מתנדבת. ואם מונתה היועצת בנוסף לתפקידה, היא, כמו שאומרת נדיה, לא קבלה בכלל את אחת מארבע הדרגות הגבוהות ברשות המקומית. עד היום, גם שמעתי שמדברים על שעות נוספות, פה מדובר בתפקיד רב שלבי ומהמחקר שנעשה בשיתוף עם מרכז מוסווא נתברר שברוב המקרים, בכל המקרים, בחברה הערבית לא משולם לאף יועצת עבור שעות נוספות, ותמיד או ברוב המקרים גם הם מגבילים אפילו בהשתתפותה בכנסים או בימי עיון, אפילו הכנסים וימי העיון שמארגנים הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה. ברוב המקרים, כמעט בחברה הערבית, 99%, מהיועצות לא מוזמנות אפילו לישיבת הנהלת הרשות המקומית. זה לא מאפשר לה אפילו להשמיע את דעתה לפני קבלת החלטות, אפילו החלטות הקשורות לעניני נשים בכל ישוב.

אפשר להגיד שרוב היועצות שאני ראיתי ואלה שפנו אלי, הם אפקטיביות, זה מינוי אפקטיבי.

עד היום אין מפגשים יעודיים, ברשויות המקומיות אין תקציב יעודי או כללי המיועד לפעילות בקרב הנשים עצמם, אני מדברת מצד היועצות, ומצד שני - - -

יש מועצות שיעדו כסף אבל את זה אי אפשר להכליל.

השאלה המרכזית שלי בדיון הזה, עד מתי ולמה צריך הנשים שכל הזמן יתנדבו, זו השאלה שלי שנוגעים בה.

מנציבות שירות המדינה, ממונה על קידום נשים, אני מיצגת בדיון הזה גם את משרד האוצר. חוק היועצות המקומיות נעשה לפי מודל של שירות המדינה ואני יעצתי ליעל דיין לאורך כל הליך החקיקה הזה. אני אתאר קודם את המודל שקיים בשירות המדינה ואז אפשר יהיה לאבחן מה ההבדל בינו לבין השלטון המקומי.

בשירות המדינה, לפי החלטת הנהלת נציבות מלפני עשר שנים, סוכם על הפעלת מערך של ממונות על מעמד האישה במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, ההסדר הזה מעוגן בתקשיר, בסוג של הסבר, זה לא בחקיקה ראשית, זה החלטה של נציבות שירות המדינה מעוגן בתקשיר. בכל משרד ממשלתי מכהנת ממונה, המינוי של הממונה הוא על פי הצעה של המשרד אבל הוא כפוף לאישור של נציבות שירות המדינה. הממונה יש לה תנאי סף, היא חייבת להיות מדורגת מדרגה מסוימת ומעלה, היא חייבת להיות עובדת קבועה, והיא מכהנת לפרק זמן מסוים בתקופה היא חייבת לעבור קורס הסמכה בן 300 שעות, חייבת לעבור קורס הסמכה כזה. הביטויים של והפעילות שלה מפוקחים ומבוקרים כל העת על ידי יחידת מטה מרכזית בנציבות שירות המדינה, שזו היחידה שלי, לנו יש סמכות גם לא לאשר מינוי של ממונה אם היא לא מתאימה, גם להפסיק מינוי של ממונה אם היא לא מתפקדת, וכמובן שאנחנו גם מפעילים אותם ברמה אופרטיבית עם הנחיות וכל מה שצריך כדי לשפר את הביצוע שלהם. נכון להיום הפורום שלנו כולל ל-80 ממונות, חלק מהם תאגידים, ומקומות אחרים שלא בדיוק משרדי ממשלה. במשרדי הממשלה ויחידות הסמך יש כ-75 ממונות. זה פורום שחי, עובד וממחשב, תוך שנה למינוי או מסיום קורס ההסמכה הממונה הזאת זכאית לדרגה אחת נוספת. דרגה אחת נוספת על דרגתה הקיימת. אם היא מקבלת למשל, דרגה 41 אקדמאים אז היא תהיה בדרגה 42, זה דרגה זמנית רק לתקופת המינוי, זה נלקח ממנה ביום שהיא מסימת את המינוי או שפורשת לגמלאות, וזה לא נחשב לה לגמלאות ועדיין זה נתון לפיקוח שלנו. יש מקומות שלא אישרנו. יש ממונות גם בשרות המדינה שמכהנות בלי התגמול הזה, למשל, חוקרות, למשל היחידות הבטחוניות שהשכר שלהם מקביל לצה"ל, ואנחנו לא אישרנו את זה כי תוספת דרגה שם זה לא 300 שקל, זה הרבה יותר, ועדיין יש ממונות גם בשירות המדינה שמכהנות ללא תגמול. למשל, מפקחות במשרד החינוך.

היו מקרים שדחיתם למשל, משרד כלשהו, או רשות שהקצה כסף, הקצה תקציב ליועצת לפעילות שלה, לעבודה לעשיה שלה ואתם דחיתם, היו מקרים כאלה? או שאתם מאשרים - -

לגבי התקצוב של העבודה של הממונה באף מקום לא כתוב שצריך לתקצב את העבודה שלה, היא פועלת בדרך כלל, אין לה תקציב פעולה, זה לא כתוב בספר התקציב של המשרד בדרך כלל, יש מקרים חריגים שהמשרד החליט מכל מיני טעמים, אם הממונה שיכנעה ואם מטעמים פנימיים ועיגנו את זה בספר התקציב זה מספר מקרים מאד ספור, בדרך כלל היא יונקת מתקציבי פעולה רגילים של המשרדים, כמו הדרך תקציב הדרכה, כמו תקציב רווחה, אם קיימים תקציבים כאלה הרבה פעמים היא לא מסוגלת בכלל לעשות פעילות שדורשת תקציב. אני עומדת על כך שפעילות של ממונה לא מחייבת דווקא תקציב. התפקיד של ממונה על מעמד האישה זה להיות קטליזטור לפעילות במשרד ולהעלות נושא, למשל, כמו הקידום של עובדות בתוך המשרד, אם אפשר לעשות פעילויות הדרכה או פעילות בארגון כאלו ואחרות אז זה מצוין, אבל אנחנו הולכים יותר ויותר למצב של חוסר בתקציבים, ועם זה צריך להשלים. וצריך לשים את הדגש על דברים אחרים שממונה כזאת יכולה וחייבת לעשות ושהיא יכולה לעשות אותם גם בלי תקציב. כמו פעילויות הסברה, הפצה חומר, מעילים, אינטרנט, מודעות, ישיבות, לחצים, וכו', ואני חושבת שזה דבר שגם היועצות בשלטון המקומי היה ראוי שאולי תפנמנה.

לגבי החוק הספציפי הזה, התנאי לחקיקת החוק הזה היה שזה לא יעלה אגורה לאוצר המדינה. משרד הפנים התבקש לתמוך בחוק הזה ובתנאי שזה לא יעלה אגורה, משום שזה מחייב תקצוב, התקצוב של הרשויות במיקרוסקופ שהוא נעשה על ידי משרד הפנים ועל ידי משרד האוצר, זה היה התנאי וזה היה ברור שלא יוסיפו לזה לא משרות, לא דרגות.

וזה התמסד, והם ידעו אז שזה יתמסד.

זה לא התמסד. אני אדבר על הענין של המיסוד. התנאי היה שזה לא יעלה, לשון החוק מאד ברורה בנושא הזה כמו שמרי אמרה קודם, הכוונה היתה למנות לתפקיד עובדת שהיא כבר עובדת בכירה. שהיא נמצאת באחת מארבעת הדרגות העליונות, לא עובדת זוטרה, לא מזכירה, לא עובדת בינונית.

לפי ההסבר שלך אני מבין שהיתה כוונה שהיועצת הזאת תטפל רק בתוך הממשל. איך יועצת של ראש רשות, יכולה לטפל בכל הישוב בלי תקציב ובלי הצעה,
- - -

חבר הכנסת טאהא, אני מדברת עכשיו על מה התכוון המחוקק באותה עת. המחוקק התכוון לקבוע חובת מינוי כדי להעלות את הנושא הזה, התנאי היה שזה לא יעלה אגורה, זה ייעשה בתוך האמצעים של הרשות הקיימים ולפיכך, החוק נכתב כמו שנכתב, לראש הרשות יש אפשרות להקצות תקן מתוך מאגר התקנים שיש לו, ועל חשבון משרות אחרות, אבל לא להוסיף משרה לצורך הענין, והרשות בתוכה יכולה לעשות חלוקת משאבים אחרת אם היא מוצאת לנכון לעשות זאת, כמובן שרוב הרשויות לא מוצאות לנכון, ואין להם תקציב.

אני חושבת שבאופן כללי לא צריך שכמובן שראוי שתהיה משרה ושאישה תעשה את זה בפני עצמה, ושתהיה עובדת בכירה ושיהיה לה תקציב ושצריך לעבוד, זה לא נושא בכלל לויכוח בינינו. ואני כמובן חותמת על כל מילה שיהודית אמרה פה, שמרי אמרה פה, הדברים ידועים. אבל, לעניות דעתי, לפני הועדה הנכבדה הזאת יושבת ומתכננת איך היא תדרוש את הגדלת המשאבים, ושינוי החקיקה וכל מה שכרוך בזה, קודם כל היה צריך שהיא תתן דעתה לפגמים בתפקוד של החוק הזה. לאי המילוי שלו, ומה שקורה היום בפרקטיקה, החוק הזה לא ממולא, קודם כל מהטעם שאין גוף מטה שמטפל בזה בצורה מוסמכת ומוסדרת. הרשות לקידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי גם כן באמצעיו הדלים הוא אולי עוקב אחרי זה, הוא לא מוצא לנכון למשל, להוציא את אותו צו לראש רשות שלא מינה יועצת, ומישהו צריך לדאוג לזה, הוא לא מוצא לנכון להפסיק מינוי, לא לאשר יועצת שממונה בניגוד לחוק, שאין לה כשירויות, שהיא לא באחת מארבע הדרגות העליונות, ושאין לה השכלה, שאין לה נסיון כמו שכתוב פה, שהיא עובדת מדינה, שאישה פרטית שעובדת בהתנדבות אני נותנת דוגמאות לדברים שאני יודעת. הוא לא מוצא לנכון לבטל מימון של אחת שלא עושה שום דבר, הרשות לקידום מעמד האישה, נכנסה ללקונה הזאת בדלית ברירה. זה לא התפקיד הפורמלי של הרשות, היא גם מבחינת כח אדם שלה והיכולות שלה לתפקד, היא לא יכולה לעשות את זה, היא לא יחידת ביצוע, התפקיד שלה לפקח שהדברים האלה יתקיימו, אבל לא לעשות את העבודה בפועל כשאין מי שיעשה אותם. והדבר הכי קשה שיכול לקרות לנו, זה שתשבנה יועצות בשלטון המקומי שהם פועלות בניגוד לחוק, לא כמו שכתוב פה, ואין להם כישורים ויש להם תקציב, ויש להם דרגה, והם לא יכולות לעשות שום דבר, והם בלי הכשרה, והם בלי השכלה ואין מי שיעמיד את הדברים ויתקן אותם ויטפל בזה ויפקח על זה כי זה זילות של מעמד האישה.

אני רוצה לדבר על הנסיון שלי כיועצת. אני הייתי מנהלת להקת דבקה, במחלקת תרבות וספורט ואחראית על חוג קרטה, ורכזת פעילות לנשים. וראש המועצה מינה אותי, בנוסף כיועצת למעמד האישה. עבדתי הרבה, ומצאתי את הכסף, אבל תרומות, חלק מהמועצה וחלק מהמחלקות במועצה ותרומות, אבל עכשיו אני, התחלף ראש המועצה, ועכשיו אני מנהלת לשכתו, וגם יועצת. עכשיו אין לי זמן לעבוד כיועצת, ואני מוכנה לעבוד במשרד - -

- - - - אבל היא עשתה את הקורס, אבל זה בניגוד לחוק. אבל אין עובדות בכירות ברשות, אני מתארת לעצמי שאין לו עובדות באחת מארבע הדרגות העליונות ברשות, אז הוא ממנה בניגוד לחוק, את האישה שהוא חושב שהיא מתאימה - -

אם לא תהיה, אז דובר על זה שאם לא תהיה, תמונה מישהי אחרת.

אני עורכת דין, ויש פה חוק, מלאו את החוק לפני שאתם באים עם דרישות. אז הבעיה היא לא רק בסקטור הערבי, זה לא בעיה אישית ספציפית למעמד האישה הערביה.

אבל אני עובדת בשטח, ואני מוצלחת, ומצאתי את עצמי כעובדת הנשים, לא כמנהלת לשכה. וזה מה שאני עכשיו מבקשת, רק לעבוד כיועצת למעמד האישה ולא מנהלת לשכה.

את זה את צריכה לגמור עם ראש העיר שלך, לא איתנו.

זו דוגמה חיה ליועצת שעבודתה חצויה בין היותה יועצת ובין היותה מנהלת לשכה. וזה אוכל את כל הזמן שלה ולא מאפשר לה לצאת לשטח לפעול, לארגן ולשרת.

משרד הפנים. רציתי רק הערה לגב' שקד, מנהלת לשכה זה כן דרגה בכירה, ברשות מקומית.

וזה בסדר, אבל יש בעיה עם הרשויות הערביות וצריך לצייד אותן כמה שאפשר אבל המציאות היא, שאם החוק ימומש רק בארבע דרגות בכירות כלשונו בחוק, יש בעיה ברשויות הערביות וצריך להביא אותם, אני לא יודעת איך לטפל בה, שבחלק מהרשויות הערביות אין נשים בארבע הדרגות הבכירות ואז יש לזה פשרה מסוימת.

מרכז מוסווא. אני עובדת מול רשויות מקומיות בפרויקט שעובד בפיתוח כח אדם ברשויות המקומיות ובין היתר גם הנשים. אני מבינה שהנושא הזה חשוב לכולם אבל חשוב לי לדעת מה כל אחד מהאנשים שיושבים פה אומר, ומה הוא חושב, וחשוב לי לשמוע את כולם, לא רק שם. ההערה האחרונה של גב' נדיה לגבי הרשויות המקומיות הערביות. המחקר שאנחנו התחלנו לעשות אותו כצעד ראשוני, כמו שציינו בהתחלה מה שהוגש לועדה, הוגש רק לועדה כי זה עדיין בשלב של טיוטה. אנחנו עובדים עם היועצות באופן שוטף על מנת לקבל ולפתח את זה, וזה ישלח לכל מי שיש לו ענין. חשוב בנקודה הזאת, אני עובדת מול הרשויות המקומיות הערביות, ואלה שעדיין לא מבינים את המצב שנמצאות בו הרשויות המקומיות בכלל, וגם הרשויות הערביות ספציפית, אם ראש רשות מקומית, כל האזרחים הערביים במדינה 20% ומקבלים רק 4% מתקציבי הפיתוח, האישה הערביה סובלת כפליים, כי היא נמנית על קבוצה זו שלא מקבלת מספיק תקציבים, ושנית כי יש עדיין בעיתיות מסוימת לתפיסה הזאת של מעמד האישה בחברה הערבית, והצעתי לועדה ללמוד את הדברים האלה בשטח.

לבוא ולראות, את הדברים שאנחנו עובדים עליהם מול האישה הערביה. ומצד שני לא רק עובדים מול הממסד, על מנת לנסות ולקדם את הנושא כי אנחנו מאמינים בו, אלא אנחנו עובדים גם פנימה עם ראשי הרשויות הערביות על מנת לנסות ולקדם את הנושא הזה מבפנים. אני מבינה את הבעיתיות שיש בחוק, ואני מסכימה גם מצד שני שמה שנעשה עד עכשיו זה חשוב, אבל צריך לבוא וללמוד את השטח. וכמו שהתיחסנו במחקר הזה, אנחנו לא התיחסנו רק על השפעת החוק הזה ליועצות בחברה הערבית אלא גם התיחסנו לבעיתיות ברשויות היהודיות. כי אנחנו מאמינים כי הארגונים הערביים והארגונים היהודיים צריכים להתלכד על מנת לנסות ולקדם את הנושא חשוב זה.

לשעבר יושבת ראש הועדה לקידום מעמד האישה בשלטון המקומי. אני רוצה לומר שאני מכירה את הנושא בשטח של היועצות למעמד האישה בצורה מאד קרובה, ומלווה את זה הרבה שנים עוד לפני שהיתה הצעת חוק. החוק כמו שהוא היום, הוא טוב כי הוא פרץ דרך, אבל מתוך העשיה בשטח יש בו הרבה פגמים שפוגעים גם ברשות, גם בתפקודה של האישה בשני התפקידים, ולפעמים יש ניגוד אינטרסים בין העבודה שהיא עושה כי המשרה שאליה היא התמנתה, ובין התפקיד שראש העיר הוטל עליה. בהרבה רשויות זה ניצול של תפקיד לגיוס כח פוליטי של נשים למען ראש העיר, המינוי הוא רק של ראש העיר. אף אחד אחר לא יכול להציע, וכמובן שראש העיר יבחר את מי שנוח לו, הוא לא יבחר את מי שיתנגד לו. בוודאי, ואין גם כל כוונה לבחור את מי שיתנגד לו. אבל לבחור אישה שמתאימה לכישורים ולא בגלל שהיא תומכת בראש העיר. ולכן, החוק היתה לו כוונה מאד טובה, והוא פרץ דרך והקים דברים שלא היו קודם לכן. אבל יש צורך בזה לתקן אותו, למסד את התפקיד הזה. יש לו חשיבות רבה מאד. מתקופה קצרה מאד של שלוש שנים, נעשו המון דברים, זאת אומרת יש צורך, יש הרבה תפקידים שבכלל לא אוישו ואף אחד לא מרגיש שהם חסרים. זה לא מתבצע, וזה עובר כדבר שחולף. עצם העובדה ;שהשטח כל כך פעיל בתחום הזה, ובכל הרשויות הוקמו יועצות, היועצות עושות עבודה נהדרת, חלקם גם אחרי הבחירות הלכו הביתה, לא בגלל שהם לא עשו עבודה טובה, מכיוון שראש העיר היה מחוייב למישהו אחר בזמן עריכת הבחירות. לכן יש צורך לחזק את החוק, לעגן אותו בצורה מסודרת, יש נם רשויות שיכולות לקחת על עצמן ולעקוב אחרי הדברים. נעשו הדרכות ליועצות למעמד האישה, יותר מפעם אחת, גם הרשות למעמד האישה בשיתוף, ואפשר למצוא גוף שיהיה אחראי לכך, אם זה בשלטון המקומי ואם זה ברשות למעמד האישה, אם זה הועדה למעמד האישה בכנסת, ישנם הרבה גופים. - - -

כולם רשות מפקחת במובן הזה. אני יכולה רק לדרוש את הפיקוח - -

הועדה למעמד האישה צריכה לדאוג אולי לתקן את החוק הזה. אחרי למידה. למסד את זה. כמשרה בתקן, לא כמשרה קבועה, וזה זה לא חייב להיות משלוש המשרות הבכירות, כי זה עקב אכילס, שאומרים זה עולה הון תועפות מאין יש לרשות תקציב. זה לא רשות כחלקת ממשרה מלאה, ישנם רשויות קטנות שאפשר להסתפק בחצי משרה. בעיריות גדולות שזה משרה, חיפה, ירושלים תל אביב. בירושלים היתה יועצת עם פעילות למען נשים בלי פוליטיקה, ראש העיר התחלף והיא סיימה את תפקידה. אני חושבת למסד את זה כתקן, ברשויות יש הרבה מקום להתיעלות, אני לא חושב שזה הדבר מה שישבור את הרשות המקומית, אפשר למצוא לו מקום, אני מכירה את הרשויות טוב מאד, אני הייתי ממלאת מקום ראש עיר במשך שלוש קדנציות, ואני יכולה לקרוא את ספר התקציב בעל פה. ואני גם יכולה להסביר מאיפה אפשר לקצץ את זה. להוציא את זה מתחת כפיפות של ראש העיר, זה צריך להיות בתוך אגף הרווחה, או במשאבי אנוש. בלי כפיפות לראש העיר.

מה קורה עם תקציבים.

זה פונקציה של הפעילות ואם זה בתוך אגף מסוים בתוך העיריה זה נכנס בתוך תקציב הפעולות של אותו אגף, זה לא יכול להיות בתוך בלשכת ראש העיר, כי לשכת ראש העיר כמו שזה היום, היא עמוסה, זה הסעיף התקציבי שתמיד יש בו חריגה הכי גדולה, בוודאי שראש העיר לא יתן לחרוג בו על פעילות כזו. לכן זה לא בריא שזה תחתיו. זה כבילת ידיים, צריך להוציא את זה מאחריותו האישית הישירה, הבלעדית, של ראש העיר ולהעביר את זה לאגף שבו יש תת סעיף תקציבי לצורך זה. בתוך אגף רווחה או חינוך.

בסופו של דבר זה יביא לעימות. היא יועצת של ראש העיר. היא תהיה ביחסים טובים איתו על מנת לקדם את העניינים.

קודם כל אני מברכת על רוב הדברים שנאמרו פה, אני רוצה לתת שתי הארות. לדעתי זה חייב להיות בקשר ישיר עם ראש העיר, יועץ לראש העיר, אפילו בעצם ההגדרה אם היא תהיה יועצת למישהו שהוא לא ראש עיר, היא תיעץ לראש אגף משאבי אנוש, מה, כאילו הוא לא זה שצריך לבצע. יועץ מעצם תפקידו צריך ליעץ למי שצריך לקבוע את המדיניות, את המדיניות של מעמד האישה בעיר וראש העיר הוא זה שצריך לקבוע את מעמד האישה בעיר והוא מבחינה זו גם הדמות ההיררכית הכי גבוהה.

דבר שני, לגבי הנושא של האכיפה. רציתי לעדכן שבמסגרת היעוץ האסטרטגי שאנחנו עכשיו עוברים ברשות יושב אצלנו צוות, גם רבקה שקד כחברה במינהלת שותפה בו, ונציגי משרד המשפטים, ויושב ראש הועדה המיעצת שלנו ד"ר קדרי מבר אילן ובודקים את כל הלקונות בחוק בכלל, בחוקים בתחום מעמד האישה, בתחום של אכיפה, ומתוך זה לגזור האם יש נושאים שיש מקום להציע שהרשות תקבל והאם יש נושאים שצריך להציע שגורמים אחרים יקבלו, ואנחנו עכשיו לקראת סיום של התהליך הזה, ויש לנו פגישה משותפת עם כל חברות הכנסת גם בנקודה הזאת ואני מקווה שמזה יצאו היבטים מעשיים של תחום האכיפה אם לרשות ואם לגורם אחר. אנחנו לא מחפשים טריטוריות, אנחנו מחפשים שהדברים יבוצעו.

באופן מובנה הרשות צריכה לפקח על כל זה.

יש לי דעה מאד מגובשת בענין. אי אפשר להיות בחצי בהריון, שהם צריכות לדווח לרשות, למשל הממונות, הם מקצועית כפופות לרבקה שקד, ארגונית הם כפופות למנכ"ל שלהם. פה אין גורם שהם כפופות אליהם מקצועית, כי מטבע הדברים ראש העיר הוא לא מומחה הכי גדול בתחום מעמד האישה, אז אני חושבת שיתכן ויש פה גם מקום שהם תהינה ארגונית כפופות לראש העיר, ומקצועית יש הבדל בין שני הדברים האלה. אם הם חייבות לדווח לנו, גם מקצועית אנחנו נהיה אחראים להם.

מכיוון שפה נזרק על ידי מישהי שאלה שהם לא במשרה זה פיקציה. אני חושבת שכל כך לא. מגיע להוריד את הכובע לאלה במשרה ולאלה שלא במשרה, הם עושות ברובם עבודה נהדרת וקשה מאד, ודווקא בגלל זה שהם הראו שהם עושות, צריך עכשיו לראות שהם תוכלנה לעשות, כי הם הראו שאיכפת להם למרות שהם במשרה מלאה על משהו אחר, ובלי תקציב, ואלה שהם במשרה הם גם כן בלי תקציב ולא מוזמנות ברוב המקרים לישיבות מועצת עיר כמו חבר הכנסת אמר, וכן הלאה, צריך להוריד את הכובע בפניהם ועכשיו התפקיד שלנו זה לאפשר להם לפעול.

אני חושבת שהם צריכות להיות מוזמנות לכל הישיבות של העיריה.

אנחנו מקבלות פניות שהם מבקשות והם לא מוזמנות, ואנחנו פונים לראש העיר ואומרים לו, מצביעים על החוק וכן הלאה.

הייתי רוצה לסכם במשפט אחד. אני כן חושבת שלמרות ההתנגדויות שיש בעיה כספית, ורבקה צודקת, אני חושבת שאנחנו צריכים לבנות תכנית חומש, ולהתיחס על מה כן אפשר לבינתיים, כולל, כשהמטרה היא כן שזו תהיה משרה, וכן משרה עם תקציב. ולכן אני חושבת שדרגה נוספת לתקופה שהיא בתפקיד זה כן, ושעות נוספות זה כן, וועדת חובה למעמד האישה בעיריה שגם תתן לה את הגיבוי זה כן. ועדה סטטוטורית כמו ועדות עיריה אחרות.

גם עם זה יש בעיה, יש ועדה למעמד האישה, כחברת מועצת עיר, ויש מועצת נשים - - -

זה דבר אחר, אני מדברת על ועדה סטטוטורית, מתוך הועדות שקיימות ברשות למעמד האישה, ועדות החובה, שתהיה ועדת חובה למעמד האישה ושהיועצת תהיה רכזת הועדה ואני בטוחה שחברת מועצת העיר תעבוד איתה בשיתוף פעולה זו שתמונה מטעם הנהלת העיר. גם איפה שיש חברות מועצות עיר שרוצות את הנושא ולא עובדות בשיתוף פעולה עם היועצת הם לא צריכות ועדה כדי לא לפעול עם היועצת. ולהיפך, אם תהיה להם ועדה שיהיו שם נציגי כל הפלגות ולא רק המפלגה שלה יהיה לה הרבה יותר קשה לחבל בעבודה של היועצת, לדעתי מנסיון של שלוש פעמים חברת מועצת עיר, בעיר גדולה.

סעיף תקציבי חובה אפילו להתחיל עם פסיק, אבל שמתוך האין תקציב שיהיה איזה שהוא סעיף לנושא הזה חובה.

רציתי להתיחס למה שאמרה החברה עדנה, שכנתנו היקרה. לגבי היועצת, אני חושב אם היא לא תעבוד ביחד ולצידו של ראש הרשות, הענין יקרוס. היא לא תוכל לעבוד, ומי כמוך יודע כשראש רשות רוצה לנטרל עובד, מנהל מחלקה, הוא יכול לעשות את זה תוך 24 שעות.

למה זה לא יעבוד?

זה לא יעבוד, מפני שהיא יועצת שלו. ומתי שאני רוצה להתיעץ איתך, אני מתיעץ. היום אני לא רוצה להתיעץ איתך. מחר אני לא רוצה להתיעץ איתך. גמרנו. קוראים לה יועצת של ראש העיר, וזה מינוי אישי שלו, ולכן אני חושב, שאם אנחנו רוצים לחזק את מעמד האישה, לפי דעתי אנחנו צריכים לא להסתכל שיש תחרות אחרי קדנציה, אחרי שינוי של הנהלה, להפך, אני מעונין שתהיה תחרות. ויהיה שינוי, כל ראש רשות הוא יבחר את היועצת שלו, אך אם הוא נכשל או אם בחרו במישהו אחר שיבחר במישהי אחרת, העיקר שתהיה מקצועית ותענה על הדרישות ותענה על הסעיף שאנחנו מעמידים. לכן תחרות רק מחזקת את המשרה הזאת.

אי אפשר לעבוד בלי תמורה. אין עבודה בלי תמורה. על מנת גם לחזק את המשרה הזאת, לחזק את העשיה הנשית בישוב וגם במוסד, בכל מוסד, אנחנו חייבים גם שהיועצת תקבל תמורה. זאת אומרת, חצי משרה, מהתקנים ויהיה ברור שזה שתקן או מתקציב פעולות אפשר להוציא מתוך התקציב, המסגרת של התקציב, אפשר ליחד להקצות תקציב מיוחד למען חיזוק המעמד הזה.

נציגת לשכת עורכי הדין. כדי לא לחזור על דברים שנאמרו, אני אקצר. אני מצטרפת לדעה שחייב להיות תיגמול על ביצוע התפקיד, אני מצטרפת לדעה שחייב להיות תיקצוב מעבר לנושא הפרקטי שהוא מובן מאליו. ללשון החוק יש משמעות נורמטיבית, ערכית, חינוכית. אני חושבת שכשמחוקקים חוק לקידום מעמד האישה וממנים יועצת, אבל לא נותנים לה לא תקציב ולא תיגמול, אז במידה מסוימת זה גול עצמי וזה הנצחת המצב של כאילו איזה תפקיד שהוא סוג ב' או נחות או נושא שהאמירה החברתית לגביו היא שהוא לא בראש סדרי עדיפויות. וזה טעון תיקון.

הדבר השני שמפריע לי, ואני מניחה שהיתה חשיבה מאחוריו, זה הגדרה של רשות מקומית, שהיא עיריה או מועצה מקומית, אני במקרה תושבת מועצה אזורית, ולשון החוק לכאורה משאירה פה פתח לראשי רשויות שלא רוצים לא למנות ולפעמים דווקא במועצה אזורית שיש ישובים וישובים שקרובים בפריפריה, רחוקים מהערים הגדולות, לפעמים שם יש את הבעיות הכי קשות בנושאים של זכויות נשים ומעמד האישה. אני חושבת שזה טעון תיקון.

יועצת למעמד האישה. קודם כל אני רוצה להודות לך ולפרגן לך. היינו אצלך בישיבה ב-22 לנובמבר, ופלשנו עם הבעיה של היועצות בנושא שכר נשים ברשויות. והבטחת לנו שזה יעלה לדיון והנה זה עלה, ואני גאה בך ואני בטוחה שאת תהיי גם זו שתוביל את התיקון לחוק. היו איתי עוד כמה נשים מהוותיקות, כשיעל דיין ישבה במקומך. ויעל כל הזמן אמרה לנו, קודם כל שנעלה האניה נצא מהים ונברח מהכרישים, ולא משנה אם יהיו לחוק הרבה בעיות. ואכן הצליח. אבל לשטח יש את ההוכחות שלו, בעירית באר שבע אני התפלאתי לגמרי מהתפקיד שלי, ואמרו לי את בכלל לא עושה אותו, את כל הזמן במעמד אישה, ומאבקים קשים אני הולכת עכשיו להשיג 80% משרה.

לעומת זה במקומות אחרים בנגב אף פעם לא צריך להפגע, יש לי כאן רשימה, יש המון יועצות שלא מתפקדות, עברו את הקורס לא מתפקדות ולא עושות כלום. יש כמה חזקות שלמרות ועל אף חוסר תקציב וחוסר הגדרה שלהם היקף משרה, קמו ועשו. אני דוגמה. אני דוגמה ואת מעידה עלי. ויש גם את אלה שאמרו, סליחה, לא נותנים לי דרגה לא נותנים לי תקציב, לא מגדירים היקף אני לא עושה, והן יושבות. אני לא רוצה לנקוב בשמות. בודדות, אבל יש. כלומר, מה הוכיח לנו השטח, שחייבים שתעלי לנו את לתיקון, ולא להיפגע מהדברים, ללמוד מהשטח. מהשטח אנחנו לומדות שחייבים לעיר גדולה משרה מלאה נקודה. מהשטח אנחנו לומדות שחייבים להגדיר תקציב, נקודה. כי אחרת יבואו הפוליטיקאיות שממונה על הנושא ויעשו עם התקציב כבשלהם, וגם הועדה לקידום מעמד האישה היא בעיתית, כי על פי מפתח פוליטי, וגם היא לא עושה שום דבר שהוא לא עם צרכים פוליטיים. כלומר, צריכה להתמנות יועצת שהיא אשת מקצוע רצינית שהיא תתוגמל בכסף, תוגדר היקף המשרה שלה, ואז היא תוכל להיות פעילה למען נשים. והיועצת הזו לדעתי צריכה להיות כפופה אך ורק לראש העיר, לא למישהו אחר, כי הוא הדם שלה, כשראש העיר מגיע ורואה את העשיה של יועצת הוא מתגאה בזה, ואם זו תהיה אישה פוליטית איזה חברת מועצה וכל הקטע הוא הפוך הופכים את הקרדום לקדם ראש עיר או להפיל ראש עיר. לא זו הכוונה.

הכוונה שיהיה משהו כמו קורס מנהיגות שאתם נתתם לנו את התקציב והיום כל היום המדינה שלנו מוצפת בקורסים. לי, סיפרתי כבר אז, יש 108 נשים, כולל בדואיות מהפזורה, מכל הנגב, אבל אני עושה את זה בדם יזע ודמעות. אני זאת שכותבת להם את הקבלות, אני זו שרצה בדיוק למחרת בגשם, ביום שישי להפקיד צ'קים כי אחרת הגזבר צורח עלי איך אני מעיזה להחזיק אצלי צ'קים, את מבינה לאן הגענו, אז מה יקרה לנשים חזקות שיש עוד קצת אחרות, יגידו סליחה, אני לא נשארת וישארו אלה שקשה להם לעשות. ואני בונה עליך, ואני בונה גם על שר הפנים החדש שלנו, אני גם בטוחה שדלתו תהיה פתוחה בפנינו לעשות את עצמנו, לעשות את התיקון, ולוא אני אומרת לך אישית, ואני לא מאיימת פה על אף אחד, לא רק שאני אקום ואעזוב את התפקיד, אני אחזיר לו את הכל, אני עובדת סוציאלית בכירה בעירית באר שבע, אלא אני גם אמריד יועצות אחרות. כי אני חושבת שעשו לנו הנשים בדיוק מה שתמיד עושים לנו. נותנים לנו עוד עבודה למי שהיא חרוצה ללא תמורה.

אז את עושה תפקיד בלעדי ב-80% משרה.

עוד לא, אני במאבק קשה, אני הייתי עובדת סוציאלית של העובדים ובא מנהל חדש ואמר לי, סליחה, זוזי את לא עושה עבודה סוציאלית. ומי שהגן הלי, יושבת כאן יהודית פלוטקין שהתערבה, אבל זה צריך היה להגיע למצב הזה, למה אי אפשר היה להגיד, עדנה, עם עיריה של 190 אלף תושבים צריכה להיות משרה מלאה. וטרנר הגן עלי, ראש העיר שלי, למה היינו צריכים להגיע למצב הזה? למה לא מראש, היה ברור שלעיר גדולה צריך היקף משרה במיוחד שאני עושה עשיה מבורכת. ויעשו את זה לכל היועצות שאין להם את הגיבוי.

הצעה אופרטיבית, בחוק כתוב ששר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה. והוא רשאי להתקין תקנות. יש פה כל מיני דברים שאפשר להסדיר בתקנות, למרבה הצער במשך השנים שחלפו מאז חקיקת החוק, גם היו נסיונות של הרשות לקדם דברים, במשרד הפנים, בדברים האלה משרד הפנים לא טיפל. יש דברים שאולי אפשר להסדיר בתקנות ולא מוכרחים תיקון חקיקה ראשית, שיכול להיות בעיתי בגלל כל הנושא של התקצוב.

הנהלת שדולת הנשים בישראל. כמי שהיתה מזכ"ל מועצת, קראו לזה אז אחרת לא יועצת, ב-93 כשראש עירית תל אביב היה רוני מילוא הוא הגהה את הרעיון בעירית תל אביב להקים מועצת נשים, ואני במרכז עברתי, היה אז מכרז, וקבלתי להקים את מועצת הנשים כמעט הראשונה בארץ, כמעט, היו עוד שתיים שלוש, במתכונת אחרת. ולמרבה הפלא יעל דיין שהיתה אז חברת כנסת, ולימור לבנת שגם היתה אז חברת כנסת, הם מונו על ידי ראש העיר להיות יושבות ראש מועצת הנשים שאני הקמתי בעירית תל אביב. זה לקח שבע שנים, עשיתי את התפקיד שבע שנים, התחלפו ראשי ערים, גם שם בתל אביב, ואני לא צריכה לספר לכולם פה, מה קורה כשמתחלף ראש עיר. ואכן, יעל דיין חוותה על עצמה, כמו שאני חוויתי על עצמי, התחלף ראש עיר התחלפה מנכ"ל מועצת הנשים, והתחלפו גם יושבות ראש מועצת הנשים, גם יעל דיין וגם לימור לבנת וגם אני, הלכנו הביתה. יחד. ואז, יעל דיין החליטה שהיא עושה את החוק הזה, של מינוי יועצת ויהיה מה שיהיה. היא כינסה כמה נשים שעסקו כבר בנושא הזה, ופה ישבנו, השולחן היה הרבה יותר קטן, נדמה לי שהוא גדל פה, ופה ישבנו ועשינו את החוק, אפשר לראות את זה בכתובים, ואני הערתי אז ליעל, גם נדיה היתה היו יחד, הערנו לה, יעל, אבל זה לא יתפוס מפני שיועצת בלי שכר ובלי משרה ובלי ובלי, זה ילך לטמיון, אני הייתי בחצי משרה, עם תקציב של עשרת אלפים שקל לשנה, הייתי עשירה, מתקציבו של שראש עירית תל אביב. אחרת זה לא עבד. זה היה מעט מאד, אבל יותר טוב מכלום. ואני אז עשיתי הרבה מאד כנסים, והבאתי נשים שידחפו להקים מועצות נשים, עוד לא היה חוק, גם עדנה היתה אז יושבת ראש מועצת נשים בעירית נצרת, שיתפנו פעולה, עשינו הרבה דברים ביחד.

אני רוצה להגיד, שהיום זה פסה. החוק הזה לא יכול להמשיך במתכונת הזאת. רצנו איתו, איך יעל אמרה, היא אמרה בת שבע אין ברירה, נכניס את הרגלים למים ואחר כך נשחה. בואו נכניס את הרגלים למרים במתכונת הזו. היום זה כבר בשל, יש 180 יועצות, חלקם הגדול עושה עבודה נפלאה, אולי יש קומץ קטן שבאמת מתקשה, מטעמי תקציב, מטעמים אחרים, אבל חלקם הגדול, במיוחד יש לציין את המגזר הערבי, הם עושות עבודה נהדרת, ובהרבה מקומות מה שקרה, שראש עיר פתאום ראה שכדאי, זה שווא, ואז הוא לקח את היועצת והפך אותה מהתפקיד האחר שלה לתפקיד יועצת, ראה דוגמה בחולון, ראה דוגמה בראשון לציון. שלא נדבר על חנה יאול שהיא מהוותיקות עוד מלפני שיצא החוק. היא היתה אז אצלי בעירית תל אביב, אמרתי לה, את אל תוותרי, רק חצי משרה. והיא התעקשה וקיבלה ויש לה אותה עד היום. אבל עכשיו היא רוצה משרה. אני אומרת שהרשות לקידום מעמד האישה היא בחוק, אמורה להיות אחראית על הנושא הזה, ואין בעיה, וצריך לעשות קצת שינויים לא נעשה בגדול, אפשר לעשות מעט שינויים ואחרי 4 שנים עוד פעם נרוץ לעשות שינויים. אין ברירה, זה המציאות של מדינת ישראל.

מהרצליה ומעמותת כ"ן. לא נחזור על מה שנאמר, ואני בטוחה שנעשית עבודה, אני לא מכירה מקרוב את כל העבודה שנעשית אבל בטוח נעשית עבודה גם טובה וגם מצוינת. והחלק העצוב הוא שזה נעשה בדם יזע ודמעות. אבל אני יושבת עכשיו ושומעת, ואני בטח האחרונה שאהיה חשודה שאני נגד למסד ולחזק ולתגמל, ולשים את כל הכסף שאפשר בשביל לקדם את הנושאים של הנשים. אבל אנחנו יושבים כרגע בוועדת חקיקה, לדעתי בהמשך לדברים של גב' שקד אנחנו רוצים לחזור לחוק קודם כל, ולראות מה כתוב בחוק. ואחר כך נזכר במציאות. ובמציאות אני לא זוכרת יועץ או יועצת ברשות מקומית שגם עושים עבודה של מפעילה קהילתית כזאת או אחרת עם תקציבי עתק או תקציבים קטנים, ונכנסים כאן לפעילות שהיא בעצם פעילות יום יומית של הרשות. ואני חושבת שקודם כל יש לנו בעיה בגבולות או בהגדרה ואלי שם יש חלק מהפתרון. יועצת זה יועצת. ומבצעת זה משהו אחר, מול הרשות. מה שאנחנו רוצות כאן, צריך אולי למצוא דרך אחרת, אבל אולי ההגדרה הבעיתית, הרי כבר שמענו, ומי שלא מכירה את הזירה מהצד של הרשות המקומית, הפוליטיקה משחקת משחק עצום, וזה נורא נחמד ששנה אחת, ראש העיר אוהב אותי אז אני אקבל תקציבים ויהיה נפלא ואני אתנהג יפה, ותהיה העשיה הפמניסטית נפלאה בעיר. וארבע שנים אחר כך ראש העיר לא אוהב אותי אז לא יהיה? או יתחילו מחדש דברים? צריך לקבל החלטה עקרונית האם מדובר באיזה שהיא ישות של יעוד מקצועי, ואם כך, צריך לחזור לתנאי סף, אולי אפילו מרכז אולי איזו הכשרה מסודרת, אם הולכים לכיוון אחר ואומרים זה לא יועצת למעמד האישה, זה משהו אחר שאני לא יודעת לקרוא לו כרגע בשם, אלא מחלקה, חובה, אגף, ראש אגף, כמו שיש תמיד גזבר, חובה, אולי צריך ראש אגף. מה שנשמע לי כרגע מתוך מה שאני שומעת, אני יושבת וחושבת כי הרי אנחנו בבעיה ואנחנו שומעות פה כל מיני הסברים וכל מיני הצעות נראה לי שהגענו אחרי התחלה טובה. עלינו על האניה חתרנו חזק עם המשוטים, הגענו רחוק. ועכשיו צריך לעשות סדר, ואני חושבת שזה בעוכרינו העימות הזה אם זה יועצת- - -

עוד פעם אני רוצה להדגיש את חשיבות התפקיד, ולחשיבות שנפעל לשנות את החוק ולהקציב חצי תקן או משרה לתפקיד וגם מסגרת תקציבית לפעולה בשטח. שזה יהיה במשרה, לא מינוי על ידי ראש העיר. שזה יהיה במכרז.

יועצת ראש עירית ירושלים לקידום מעמד האישה, אני בסך הכל חצי שנה בתפקיד, אבל בחצי השנה המשימות הן אין סופיות. אני עובדת במשרה מלאה בתפקידי הרגיל, אני עובדת סוציאלית בכירה בארבע הרמות הגבוהות, אני עובדת 100% משרה יש לי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית, כל ההכשרה של נשים וכו', וראש העיר החדש אכן, הודיעה לחברתי הקודמת שהוא רוצה להעביר אותה מתפקידה, ובחרו אותי כיועצת ראש העיר. לכן אני לא נכנסת לכל הדברים וכו'. מה שאני רוצה להגיד, שהתחלתי בעשיה, והעשיה היא עצומה, גם הנושא של מנהיגות נשים, גם אתר אינטרנט לתושבות ירושלים, יש המון דברים. כששאלתי לתומי אם יש איזה שהיא תוספת תיגמול, כי אני ב-100%, ענה לי ראש המינהל, ואני רק אקריא לכם, החתום מטה רואה במשרה שבנדון שליחות ואני מקווה שגם היועצת רואה בזה שליחות. וכותב את זה ראש מינהל משאבי אנוש בעירית ירושלים. אני פשוט רוצה שתבינו את הגיחוך שבענין. אני עובדת, אבל בעבודה שלי יש כח, כי הוא יודע והכנסתי לו את זה בפרצוף שכל רגע נתון אני גם יכולה ללכת וזה יתפרסם בעתון אם כך מדברים אל עובד בכיר אחרי 25 שנה בעיריה. את יכולה ללכת, את לא חייבת, כך שיש לי כח היום להגיד את זה. אבל אני באמת מקווה שיהיה שינוי כי זה באמת אבסורד וכו'. לדעתי אפשר גם ללכת במהלכי ביניים. קודם כל להשוות את הרשויות למה שקורה במגזר הציבורי, אני לראשונה שומעת שמקבלות דרג נוספת לתקופה, שעות נוספות, - -

אני דיברתי פה דברים ברורים. לא דיברתי על שעות נוספות, לא דיברתי על תקציב, אלא להפך הדגשתי שלדעתי לא חייבת לא ממונה ולא יועצת תקציב כזה לעשות את עבודתה. כשאין תקציב לא חייבים לבצע פעילות. שאלתם ממונות, - - -

גם אני עובדת מול עובדות העיריה. העובדות פונות אלי בהמון שאלות. אני ישבתי עם היועץ המשפטי, עכשיו אנחנו עובדים על השוואת מצב של עובדת שמקופחת על רקע היותה אישה, עובדות העיריה פונות אלי גם, אני עושה הרבה דברים, יש לי תקציב פעולה, דווקא בעירית ירושלים יש תקציב פעולה יחסית מכובד. 40 אלף שקל. היועצת הראשונה היה לה 250 אלף שקל, וגם קבלה 25% תוספת משרה. וכו'.

כשדברנו לעבוד מול עובדות עיריה, לי זה הכי קל, כי יש לנו מפעם, אני עובדת מול המפעם, שהם גוף של משרד הפנים ושל העיריה ומשאבי אנוש, ועד עובדים, ומפעם, בעקר תשתמשו במפעם. שזה של משרד הפנים. נותנים לי כסף.

מאז שמוניתי ליועצת בשנת 87 עוד לפני החוק, אז אני עובדת בשיתוף פעולה עם סניף ביטוח לאומי בבאר שבע. יש לי בן 60 ל-70 עובדים, התחלפו מאז שלוש ממונות, כל אחת מהן קבלה אוטומטית דרגה וכשעזבה הורידו לה. והיום זאת שעובדת מולי, יש לה תקציב זהה לשלי. היא מטפלת בעובדות, התקציב בערך 30 אלף שקל, היא עושה עבודה נהדרת, היא מטפלת ב-60 עד 70 עובדים אני עושה עבודה נהדרת, אני מטפלת בכ-2000 עובדים ואני כן עושה לעובדים, עכשיו סיימנו קורס אסטרטגי אך ורק לעובדות עיריה, אני עושה המון לעובדות אבל אני גם עושה בחוץ.

ביטוח לאומי לא נמצא בגרעון. ועדיין משלם משכורות לעובדים שלו, ועירית באר שבע היתה כמה פעמים כחדלת פרעון, והתקצוב של הרשויות המקומיות הוא אחר, ובביטוח לאומי אי אפשר לעשות חוזים להנהלה לא מפוקחים וברשויות מקומיות הרבה פעמים עושים, וכל המקום להשוואה הוא פשוט לא מתאים. שר האוצר יהיה גאה, אי אפשר להשוות.

ראשית החוק כמו שהוא זה יועצת לקידום מעמד האישה. יועצת לענייני מעמד האישה. כתוב, הרשות המקומית תמנה, נכון שברשות מקומית עומד בראשה ראש, אבל רשות מקומית תמנה. אנחנו נסחפנו עם הזרם הפוליטי בלי להרגיש. אז אני מציעה לעשות את זה כתפקיד במכרז, בתקן עם תקציב השוואה לשלטון המרכזי, למה שקורה במשרד, כי היא לא נכונה. קודם כל צריך להגדיר את תפקידה, מה המטלות שהיא צריכה לעשות, באיזה אוכלוסיה היא צריכה לטפל, ומזה, לאחר שמגדירים את התפקיד שלה, יש גזירה של תקציב. אם העיריה היא 500 אלף תושבים היא תקבל תקציב X, עיריה שיש לה 50 אלף תושבים היא תקציב שהוא Y, ולכן יש פה בסיס נהדר. צריך לקחת את הבסיס הזה לא להסתמך על שקיים בשלטון המרכזי, הוא לגמרי שונה, עם בכלל רציונל אחר, ולקחת את החוק הזה ואם זה בשיטת תקנות אני מקבל את הרעיון של רבקה, או בתיקון חוק אני לא יודעת, זה כבר ענין של מה יותר קל ומה יותר מהיר, ולעשות אותו כתפקיד, כתקן ברשות, בכפיפות למי זה, זה שוב פעם צריך לבדוק את זה עוד פעם, אני חושבת ואני רואה בירושלים זה ברשות הרווחה, וזה עובד נהדר. אני רוצה לומר שבלשכות רווחה היום התפיסה היא עבודה קהילתית. פסה העבודה של לתת רק למסכנים.

אני בכלל לא כפופה לרווחה.

בלשכות רווחה יש עבודה קהילתית, מה שעושה יועצת למעמד האישה היא עבודה קהילתית לקידום מעמד האישה ברשות שבה היא נמצאת. ולכן זה אך טבעי, שהיא מחוברת לאותה לשכה. היא צריכה להיות בכפיפות לראש העיר, אני מסכימה, ולא בכפיפות למנהל האגף. אבל היא צריכה להיות תחת איזה שהוא, בתוך ההיררכיה העירונית היא צריכה להיות תחת איזה שהוא אגף.

אמנם שמענו פה מחלק מהיועצות מודלים, פה ושם התייחסויות. מה שאני רוצה להגיד ולא להחטיא וגם לנסות וליצג יועצות שלא הגיעו. בשטח יש המון מודלים שפועלים. כלומר, כל אחת מצאה, גם הנושא הזה של שיקול דעת ואי הגדרה, כל אחת ניסתה לפלס את דרכה ולמצוא את המיקום שלה בצורה זאת או אחרת, ויש עשיה מאד רבה. אני גם יוצאת לשטח באופן אינטנסיבי. העבודה היא גם מתחלקת לשני חלקים, הייתי אומרת גם פנים גם חוץ, בשונה ממה שהוצג כאן על ידי עורכת דין רבקה שקד שזה יותר פנים, העבודה היא פנים, עם העובדות ונעשית עבודה, אבל העבודה היא הרבה כלפי חוץ ברשות המקומית באופי התפקיד חייב להיות פה גם כלפי חוץ מאחר וזה רשות מקומית.

נקודה נוספת שאני רוצה להדגשי, הנושא של השותפויות. זה נכון שהתקציב חשוב, ואני בעד תקציב. אבל חשוב מאד גם לציין שהעבודה האמיתית שנעשית, ולי יש השוואות גם יועצות שמקבלות מעט מאד וגם כאלה שלא מקבלות, מצליחות לעשות. זה עוד לא אומר שאין צורך בתקציב. גם החלק האמיתי היום של הרשות המקומית מבחינת מדיניות ואסטרטגיות הם הולכים לנושא של שותפויות והתחברויות, וזה גם שם המשחק בתוך, שותפיות צריך להיות גם שקל, אני לא שוללת, אבל אני אומרת שגוף האמינות שכל יועצת עושה, אם יועצת הולכת לאגף הרווחה, ואומרת יש להם תקציב קהילתי בזה, אני מוכנה יחד איתכם והיא בעצם עולה על תקציבים קיימים.

אני חושבת, שבת שבע שעבדה בעיריה ואני הייתי חלק, זה מה שהיא עשתה, המון פעילות, וזה מה שאת עושה, וזה עוד לא אומר שלא צריך תקציב אבל כמה שיתנו תקציב אנחנו חיים במציאות מסוימת שצריך לפעול ולהשיג, אבל, עד שיושג ככה אני מדריכה את היועצות תמיד בהתחברויות מקומיות, גם עם משרדים שונים, גם עם השדולה שי בדלית אל כרמל עכשיו נפתח קורס, עם השדולה, עם משרד הפנים עם כל מיני גופים נוספים לא במקום אלא כהשלמה. וכמינוף וזה בעצם כמטרית העל. אני מאד בעד שהתפקיד יהיה כפוף לראש הרשות גם מתוך פידבק של השטח ומתוך סטטוס מסויים במינהל הכללי, אני עבדתי במינהל הכללי, התפקיד שלי בעירית תל אביב לשעבר, לא בנושא בדיוק נשים, היה במינהל הכללי ואחר כך עברתי לחינוך ולרווחה. ואני רוצה להגיד לכם מנסיון אישי שלי, כשמגבילים תפקיד ברווחה, תמיד יש מאבקים על טריטוריות בין האגפים עצמם שמנטרלים עובד או חלק של אגף מסוים הוא מנוטרל מלעבוד או שיתוף פעולה עם החינוך או עם האחרים. לכן הוא אמור להיות תפקיד על עם מטרית על, במינהל הכללי, בשדה הרחב לפעולה.

אני חושבת שצריך לעבור על החוק, צריך להגדיר את התפקידים של היועצת. אני חושבת שהשכר של היועצת צריך להיות שכר הרבה יותר גבוה ממה שקיים היום, לדעתי חייבים לשנות את הדבר הזה, כי זה באיזה שהוא מקום זה מראה על ההתיחסות לנושא הזה.

אני חושבת שהיא צריכה באמת להיות כפופה לראש הרשות, ואני מאד מקבלת את מה ששמעתי כאן עם החיבורים, כלומר לעשות כלפי פנים וכלפי חוץ.

נסכם את הישיבה הזאת, כמה נקודות שעלו פה ואנחנו נתיחס אליהם, אינני יודעת עוד בדיוק באיזה דרך.

ראשית נפנה לשר הפנים החדש, אם הוא יהיה. ונבקש שיוציא צווים לרשויות המקומיות שאין בהם יועצת, וראינו שלא טיפלו בזה וצריך לטפל בזה, זה מובן מאליו, לא צריך לשנות הרבה דברים.

אחר כך נפנה גם לשלטון המקומי, ונרענן את הכללים, בעצם את החוק, את המודעות לחוק בכל הרשויות המקומיות להזמין את היועצות לישיבות המועצה, לדווח להם, ולהפנים את הנושאים האלה בכל השלטון המקומי.

נבדוק את הצעת החוק, או לתקן את החוק הקיים, כמובן להרחיב את זה גם למועצות אזוריות, אמרו לי שיש, אבל אין שום סיבה שלא יהיה.

אם תרשו לי להעיר, כשנכנסתי לכנסת, החוק הראשון שהנחתי זה היה להרחיב את זה למועצות האזוריות, ואז מה שאמרו לי בועדת שרים לענייני חקיקה שזה כבר חל על המועצות האזוריות ונתבקשתי להסיר את ההצעה.

אבל זה לא כתוב.

אז נבדוק את זה.

אנחנו נבדוק את ההצעה שעלתה כאן, הקמת ועדת חובה, ועדה סטטוטורית לקידום מעמד האישה בכל מועצה ועיריה. בחלק קיים. זה לא בחוק.

אנחנו נפעל כדי להפוך את התקן של היועצת לתקן בלעדי, חצי משרה או משרה מלאה, תלוי בגודל של המקום שהיקפו יהיה תלוי בגודל הישוב.

אנחנו ננסה לפעול בנושא התיגמול של או דרגה למשך תקופת הכהונה כמו שנעשה במשרדי הממשלה, או שעות נוספות או בצורה אחרת. צריך לבדוק את זה, זה לא כה פשוט.

אחר כך ננסה לגרום לכך שיהיה תקציב, אפילו קטן, כמו שאומרת יהודית אפילו שקל, כדי שאפשר יהיה לעשות ברטרינג. אבל איזה שהוא תקציב צריך להיות.

אנחנו נבדוק איזה תיקונים צריכים להעשות בחקיקה ראשית, בחוק הזה, התיקונים או אולי אפשר ברמה של תקנות, זה כמובן מול שר הפנים, נראה מה אפשר להחיל את זה בתוך התקנות ואז זה אולי יותר פשוט.

לגבי המינוי של היועצות בכל הרשויות המקומיות, שוב כמובן נבדוק והמחשבה שעלתה לגבי מכרז והתמקצעות, ותנאי סף כל הדברים האלה ילקחו בחשבון, מסלול קידום, כל הנושאים של התנאים האלה.

אנחנו לא נצליח להשיג את הכל. זה הכל דברים יפים, זה כמו שאמרנו לחמש שנים או לחזון, זה מה שאנחנו רוצים שיהיה תכנית חומש. זו הכוונה. ננסה לעשות תיקונים למלא תוכן את החקיקה הזאת שאמרנו שעשתה את הצעד הראשון בתוך המים או בתוך היבשה, אנחנו ננסה להעצים או לתת לזה יותר שיניים, כי מה שנעשה עד היום בארבע שנים האחרונות זה דברים מאד חשובים אי אפשר לבטל אותם, אי אפשר לזלזל בהם, פתאום הנושא הזה הוא נושא קיים, הוא נושא שמתיחסים אליו, עכשיו נמלא אותו תוכן, ומשמעות והתמקצעות, ככל שניתן. והעבודה של הרשות למעמד האישה מול היועצות, וסמכויות אכיפה שמקום שלא מבצעים אותם.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 11:10