קנסות שמוטלים על עובדים בניגוד לחוק

5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29/12/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 317
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, י"ז בטבת התשס"ה (29 בדצמבר 2004), שעה 09:30

קנסות שמוטלים על עובדים בניגוד לחוק - הצעה לדיון מהיר של חברת
הכנסת ענבל גבריאלי





נכחו: חברי הוועדה: שאול יהלום - היו"ר
ענבל גבריאלי
יגאל יאסינוב

שלמה יצחקי - ממונה ראשי על יחסי עבודה, משרד התעשיה,
המסחר והתעסוקה
אבי אורנן - עוזר ראשי לממונה על יחסי עבודה, משרד
התעשיה, המסחר והתעסוקה
אופיר יחזקאל - מפקח במנהל הסדרה והאכיפה, משרד התעשיה
המסחר והתעסוקה
נוער וגנר - עו"ד, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
אלי בראל - עוזר לסגן החשכ"ל, משרד האוצר
מוטי שחר - הלשכה המשפטית, משרד האוצר
משה בר-סימנטוב - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר
שלומי לויה - הלשכה המשפטית, איגוד לשכות המסחר
שרון אברהם-וייס - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל
אושרת טוקר-מימון - מחוייבות לשלום ולצדק חברתי
חנה זוהר - "קו לעובד"
לילך איילון-רפל - עו"ד, ההסתדרות החדשה
מוני הראל - עובד בחברת השמירה
אבי בוברובסקי - ארגון מאבטחי ישראל
פאול פוואזאן - ארגון מאבטחי ישראל
קנאב קונסטנטין - עמותת צנטוריון

וילמה מאור

חפציבה צנעני


קנסות שמוטלים על עובדים בניגוד לחוק

אני פותח את הישיבה. היום, יש לנו נציגים מכיתה י"ב בבית-הספר התיכון מקיף ה' בראשון-לציון. ודאי תצאו לעבודה אחרי הצבא, ויכול להיות שלא תבואו למעביד שיקבל אתכם על-פי מכרז בצורה מסודרת אלא למעביד שאחת הבעיות היא שהוא יגיד לכם: "אם תעשו כך או אחרת, תדעו לכם שאנו מטילים עליכם קנסות. למשל, אם תאחרו לעבודה - יורידו לכם 100 שקל, ואם תעשנו במקום שאסור - יורידו לכם 200 שקל מלבד מה שהמדינה תוריד לכם".

לגבי הראשון, שיורידו. זה פוגע ב- - -

יש דברים שהם לפי החוק, ויש דברים שאינם לפי החוק. אנו ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. "עבודה" - פירושה איך העבודה במדינת ישראל נעשית בצורה נאותה, דהיינו יש חוקים שקשורים בעבודה וצריך לקיימם, ומה עושים אם מוצאים מעבידים שפועלים שלא על-פי החוק. כשאנו רואים דברים בתקשורת, אנו מאד מכבדים את זה שהתקשורת מעורבת בנושאים חברתיים. בחדשות "הוט" היתה כתבה בנושא הקנסות, ונפתח בצפיה בכתבה.

(צפייה בכתבה בחדשות "הוט" בנושא הקנסות.)

אנו עוסקים בנושא הזה בצורה רחבה על-ידי כל מיני צורות העסקה שאינן חוקיות או שהן ליד החוק, ועל זה כבר היה דיון ראשון ובעוד חודש נערוך דיון שני. הטלנו על חבר הכנסת יאסינוב לבדוק את העניין. במקביל, חברת-הכנסת ענבל גבריאלי הגישה הצעה לדיון מהיר; יש בכנסת פרוצדורה שבה חבר-הכנסת מגיש הצעה, ונשיאות הכנסת יכולה לעשות שלושה דברים: לדחות את ההצעה ולהגיד שאין זה דבר חשוב, להגיד שההצעה הזאת עולה למליאה כהצעה לסדר-היום או להגיד שהיא עוברת ישירות לדיון מהיר בוועדה. חברת-הכנסת ענבל גבריאלי הגישה הצעה בנושא קנסות שמוטלים על עובדים בניגוד לחוק, וקיבלנו את הנושא הזה; הנשיאות פנתה אלינו והטילה עלינו את הנושא. חברת-הכנסת גבריאלי, אנו נותנים לך את זכות הפתיחה.

למרות או בנוסף לכך שהוועדה עוסקת בזה, הגעתי לזה בעקבות פניית כתב "הוט" שהכין את הכתבה הזאת.

הבחור, שהתראיין בכתבה, ציין מקרה של חודש בו נוכו 1,500 שקל משכרו. בידי שני תלושי משכורת נוספים. בתלוש אחד השכר היה 3,640 שקל, וסך ניכויי המשמעת, או כפי שכתוב כאן ברשימה ארוכה "ועדת משמעת", היו 4,710 שקל, כלומר הנטו לתשלום היה מינוס 612 שקל. בתלוש הנוסף היו ניכויים של 950 שקל, אבל המקרה הראשון הוא הקיצוני יותר. זה ניתן רק כדי לומר שהדוגמא שהיתה בכתבה היא לאו דווקא הקשה ביותר הקיימת או שאני בכל אופן נתקלתי בה.

היתה איזו שהיא אמירה שאסור לקנוס. מותר לקנוס עובדים על-פי חוק. זה לא שאני מסכימה עם זה, אבל סעיף 25 בחוק הגנת הצרכן מדבר על שבעה מקרים שבהם מותר לקנוס. יש את סעיף קטן 25(א)(4) האומר: "סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על-פי חיקוק". נשאלת השאלה האם אנו בכלל מוכנים לקבל את הסעיפים האלה שבהסכם הקיבוצים. לגבי חיקוק, עד כמה שאני בדקתי, אין חיקוק ספציפי אחר שמאפשר זאת.

יש. חוקי משמעת, למשל חוק שירות המדינה (משמעת).

לקנוס. הוא מציין קנס במפורש או שהוא מאפשר העמדה לדין משמעתי, ושם אפשר לקנוס.

שם בית-הדין מאפשר.

אבל, לא נותנים זכות שימוע לְעובדים.

אין שם אפשרות או ציון ספציפי של- - -

בפקודת המכס(??) אפשר לקנוס במקום.

אוקיי.

אבל, לא נותנים זכות שימוע לעובדים.

(?נועה וגנר)

זה מאד חריג.

מר יצחקי וגברת וגנר, אתם כאן כדי שתוכלו לדבר.

חברות פרטיות, שמעסיקות עובדים שלא על-פי הסכם קיבוצי או לחלופין שלא נופלים לגדר החיקוקים הבודדים שכן מאפשרים, מחתימות על חוזה העסקה. יש לי כאן דוגמא של חברה עם ההסכם שאוכל להעבירו אחר כך ביניכם, ושם נקבעים כל מיני תנאים כמו זמן העסקה מינימלי, התחייבות... אם למשל העובד עבר הכשרה על חשבון המעביד, גם אם מדובר בהכשרה שהיא יום עבודה וחצי או יומיים, עדיין המעביד רואה זאת כהפרה חמורה מאד מצד העובד וגם על זה מקבלים קנסות.

אם את מצטטת את חוק הגנת הצרכן, בסעיף 25(א)(4) כתוב שמותר לנכות סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי ואת מוצאת הסכם קיבוצי שנחתם על נהגים- - -

לא.

קודם כל, אני שואל. אם נחתם הסכם קיבוצי עם הנהגים במדינת ישראל, ההסתדרות באה בשם הנהגים וחתמה איתם הסכם עם המעבידים ושם כתוב רשימת קנסות שיוטלו - אין לך טענה.

לא. אמרתי שזה בסדר על-פי החוק. האם זה בסדר או לא ובפועל האם אנו מסכימים למצב כזה- - -

האם את לא מסכימה לחוק?

לא. אני מדברת- - -

אנו יושבים בבית החוק.

אני מדברת על הסעיפים בהסכם הקיבוצי.

אם כך, טענתךְ היא שכל הקנסות האלה בחברת "קווים" לפחות נעשו שלא על-פי הסכם קיבוצי. אמת?

ובחברות פרטיות נוספות כמו החברה הזאת שאני מדברת עליה.

חלק גדול מהתופעה הזאת, גם על-פי "קו לעובד" וגם על-פי משרד התמ"ת, קיים באמת בחברות שמירה ואבטחה.

מבחינתי, זה עוד חמור יותר כי לגבי המועסקים בחברות מדובר על אנשים ששייכים לאוכלוסיות פחות או יותר חלשות. מדובר בצעירים, סטודנטים, עולים חדשים או לחלופין מבוגרים כאלה שכבר נפלטו מזמן ממעגל העבודה ורק דרך- - -

האם נהגים הם אוכלוסיות חלשות?

לא. אני מדברת על חברות השמירה.

וניקיון.

גם נהגים.

דיברתי על חברות השמירה ואמרתי - - -

הם מרויחים את לחמם בכבוד.

אשמח לסיים ללא הפרעה, ואני מציינת את הדקויות כך שאין טעם לשאול אותי את השאלות.

סעיף נוסף בעייתי הוא סעיף 25(א)(6) שמדבר על חוב על-פי התחייבות בכתב. בדקתי גם מול מספר גורמים במשרד התמ"ת. לגבי אותו חוב, מדובר על הלוואה שמקבל העובד ממעביד, ועדיין מעבידים עושים שימוש בסעיף קטן (6) באותו חוב כדי להעביר שם כל מיני תשלומים שהם גובים מהעובד כקנסות וכעונשים ולא כחוב. חוב הוא הלוואה.

במשרד התמ"ת שוחחתי עם האחראי לאכיפת חוקי עבודה סוציאליים, שה- - -

אבל, במקרה כזה, זה סתם אדם שמרמה. למה אינךְ מעלה את סעיף (3): דמי חבר בארגון עובדים - הוא מוסיף לו כפול עבור קנס, או שהוא כותב זאת כתרומות ואלה קנסות. אין סוף לרמאות.

כן, אבל כאן הרמאות ייחודית מאד. דיברנו על כך שסעיף (4) מאפשר לקנוס על-פי הסכם קיבוצי או כל חיקוק אחר. מעבידים שלא נופלים לגדר סעיף (4) מנסים לעשות זאת דרך סעיף (6). כלומר, הם לא יבואו ויגידו: "אני פתאום גובה ממך דמי חבר פי שלושה או פי שניים או כל סכום אחר", אלא הם מציינים זאת כחוב. יש עובדים שלא מודעים לזה, למה זה "חוב", והם מקבלים כך קנס- - -

אפשר להגיש תלונה למשטרה. נניח שאת לקחת הלוואה, ומחר בכנסת יורידו לך סתם כשלא לקחת. זו גניבה מעובד.

חלק מהפתרונות שאני חושבת שאנו צריכים לספק לעובדים הוא באמת הסברה, כי רבים הם העובדים שלא יודעים את זכויותיהם. ברגע שמעביד גובה קנס משמעת דרך החוק, העובד לא יודע שהוא לא יכול לעשות זאת והוא לא יודע שסעיף קטן (6) מאפשר לגבות מהעובד חוב שהוא הלוואה ולא שום דבר אחר: לא קנס משמעת ולא שום דבר אחר.

אמרנו שאותם מעסיקים פרטיים, שלא מעסיקים את עובדיהם בהסכם קיבוצי, יכולים על-פי חוזה שהם מחתימים את העובדים עליו לגבות קנסות. שוב, בדיקה שערכתי מול האחראי על האכיפה במשרד התמ"ת ומול גורמים נוספים - הם מציינים שזה לא-חוקי. לקבוע סעיף כזה בחוזה מול עובד - הם אומרים שזה לא-חוקי. טרם הספקתי- - -

איזה סעיף?

מעסיקים רבים מצדיקים גביית קנסות על-ידי כך שמחתימים את העובד על חוזה עבודה בו הם מפרטים כל מיני סעיפים שמאפשרים להם זאת. במשרד התמ"ת אומרים שזה לא-חוקי. אני טרם הספקתי לבדוק לעומק ובאופן סופי את אמיתות האמירה הזאת.

מבחינת משרד התמ"ת, אחת הבעיות באכיפה היא שסמכותם היא עד שכר מינימום. ברגע שגובים מעובד סכומים מסויימים כקנסות, אם אחרי הניכויים זה עדיין מעל שכר מינימום אין סמכות לאכוף זאת. זה בעייתי מאד, כי, למעשה, איננו מספקים להם שום תרופה. אומנם הם יכולים לפנות ל"קו לעובד" ולעמותות ולארגונים אחרים שמוכנים לעמוד מאחוריהם, אבל אנו, כמדינה, לא עומדים מאחוריהם.

גם היוזמה, היחסית חדשה והמבורכת, של משרד התמ"ת, שאם הבוס ניצל או פגע הוא ישלם על זה - אם עד היום המדינה תבעה מעסיקים כאלה שפגעו בעובדיהם והטילה עליהם קנס כבד, התכנית החדשה אומרת שהקנסות, אותם כספים, שהמעבידים ישלמו בגין הפגיעה, יגיעו הפעם לעובדים. עושים זאת כדי לעודד את העובדים להתלונן ולחשוף את הדברים האלה.

כפי שאמרתי, בנושא הרחב היותר ביקשנו מחבר-הכנסת יאסינוב. אולי כבר יש לך ממצאים על הפרק הזה.

תחילה, ברצוני לברך את חברת-הכנסת גבריאלי שהעלתה נושא חשוב מאד. בגלל פנייתךְ בחלק הראשון שעשיתי בעבודה התמקדתי בדיוק בקנסות. ברצוני להגיד שהלכתי צעד קצת יותר קטן מהכלל, והלכתי רק לענף השמירה והאבטחה ממספר סיבות. קודם כל, זו דוגמא גסה ומרכזית וטובה לענף שבו ברגל גסה מפרים את כל החוקים ואת כל ההסכמים הקיבוציים שקיימים. הכנתי עמדה, וחילקתי אותה בכתב. אם תרשה לי, אעבור על מספר נקודות חשובות.

אני מבקש שתעשה זאת בתמציתיות.

אף שיש במדינת ישראל חופש חוזים, קיימת חקיקת מגן שאלה החוקים שמגנים על זכויות בסיסיות של העובדים ולא נותנים - לא רק למעסיקים אלא גם לעובדים עצמם - לוותר על זכויות המגיעות להם. אנו רואים שפה הדבר לא נעשה בפועל ולא מיושם במאה אחוז.

על-פי סעיף 25 לחוק הגנת השכר מ-1958, החוק קובע חד-משמעית שסכום שהוטל על עובד כקנס משמעתי בהתאם להסכם קיבוצי או על-פי החיקוק זה הסכום היחיד שמעסיק יכול להוריד.

כמו שאמרת, אנו מוקירים את עבודת חברת-הכנסת גבריאלי. אלו דברים יש לך להוסיף על דבריה? היא ציטטה את הסעיף הזה.

עכשיו, ברצוני לסיים את הציטוט שלה ולהוסיף שבשמירה ואבטחה קיים הסכם קיבוצי. ההסכם הקיבוצי הוא חד-משמעי, וגם צו הרחבה להסכם הזה, והוא לא מאפשר להטיל קנסות. זה חד-משמעי, ואין אפשרות להגיד אחרת.

יותר מכך, במקרים רבים, בתי-דין לענייני עבודה, בהחלטות ובפסיקות, פסקו כך, ואוכל לשלוח אתכם למספר החלטות כמו פרידמן מנחם נגד שמירה וביטחון. אני אוכל להביא לכם עוד עשרות החלטות.

יחד עם ארגון "צנטוריון", ארגון שמאחד הרבה מאד מהשומרים והמאבטחים במיוחד דוברי רוסית, ועיתון "וסטי" ערכנו בדיקה. התברר לנו, שמעסיקים, בהרבה מקרים, מנצלים בגסות את העובדה ששמירה ואבטחה מאד קרובים לצבא, בגלל נשק, משמעת וכל מיני דברים, והם מטילים משמעת כאילו בשירות הביטחון על עובדים. זו עובר ברגל גסה על כל רוח החוקים.

בנוסף, במקרים רבים, אחרי שהטילו כבר קנסות על עובדים - זה יכול להיקרא "נזק" או שם אחר, והחברות מאד יצירתיות בדבר הזה וכל יום הן מוצאות שם חדש כדי למחוק את הכסף - נכון להיום יש לעובד רק דרך אחת להחזיר את הכסף וזאת ע"י ההתערבות השיפוטית. אבל, לא בכל מקום הוא יכול לעשות זאת. הרבה פעמים, בגלל מאה שקלים שגנבו ממנו - צריך להגיד באופן ברור שהחברות גונבות את הכסף מהם - העובדים לא הולכים לבית-דין, כי הם גם לא יודעים על הזכויות שמגיעות להם.

אני יכול להמשיך ולהביא עוד החלטות בית-דין, אבל ברצוני להתמקד בנקודה נוספת. אביא דוגמא רק כדי שחברי הוועדה יבינו על מה מדובר: אם יש חברה שמעסיקה 5,000 עובדים כמאבטחים, ואציין שיש חברות שיש בהן עד 15 אלף עובדים כאלו וזה לא כולל עובדי נקיון ואחרים, אם על כל אחד מטילים קנס של 200 שקל פעם בתקופה - החברה מרויחה מליון שקל. אם מספר קטן מהעובדים הולכים לבית-הדין וזוכים ומקבלים זאת אחורה וגם אם נוריד מזה שכר טרחה של עורכי-דין - החברה מרויחה, ועדיין אין אחריות.

נעצור כאן ונעביר את השרביט למשרד התמ"ת.

הבאתי היום לוועדה אחד מהאנשים שקיבל קנס יצירתי. הוא קיבל שני קנסות: לגבי אחד כתבו "קנס", ולגבי השני כתבו "נזק". האיש הזה לא מפחד והוא הגיע לפה. אם אדוני בהמשך הישיבה יאפשר לו להגיד כמה מלים, אשמח.

בסדר.

עורך-הדין יצחקי יציג את עמדת המדינה. מה תפקידך?

אני ממונה ראשי על יחסי עבודה. אכן, כפי ששמענו מחברי-הכנסת גבריאלי ויאסינוב, חוק הגנת השכר בסעיפים ברור לחלוטין ואין אפשרות להטיל קנסות. המחוקק ראה זאת. כפי שזה עובר כחוט השני בחוקי המגן, המחוקק הבין מראש שהצד החלש הוא העובד ולכן הוא לא איפשר, בשום אופן, שבהסכם אישי בין העובד למעביד יוטלו קנסות על מי מהצדדים. לכן, האפשרות היא רק ע"י הסכם קיבוצי, כאשר יש ארגון עובדים שמייצג את העובד. דרך אגב, אולי ההסכם היחידי שאני מכיר שמאפשר הטלת קנסות הוא תקנון העבודה בתעשיה שהוא גם מאפשר הטלת קנסות לא כאשר מדובר בדברים או בנזקים שנעשים בשוגג אלא רק בנזקים במזיד, בהפרות משמעת וכיו"ב.

דיברו פה על חיקוק, ואני שוב אומר שיש אפשרות להטיל קנסות על-פי חיקוק. אינני חושב שזה מתייחס לעבירות משמעת.

אם עברתי עבירה על-פי סעיף 25, מה דיני?

ככל שמדובר באכיפה פלילית, כלומר אם מוטל קנס שיוצא שהשכר שמקבל העובד הוא פחות משכר מינימום, אני חושב שאין פה ספק בדבר עבירה פלילית וחריגה מחוק שכר מינימום. יושב פה ראש מינהל אכיפה במשרד, ואנו נאכוף אותה אם יהיו תלונות.

מה דינו של אדם שעובר על חוק שכר מינימום?

אם אינני טועה, 202 אלף שקל או מאסר חצי שנה.

מה דינו, אם הוא לא עבר על שכר מינימום ועמד בו אבל עבר על סעיף 25(א) מכאן ועד להודעה חדשה, כלומר על כל הסעיפים?

אם כך, יש פה עוולה במישור האזרחי, שהעובד יכול לאכוף אותה באופן עצמאי ע"י פניה לבית-הדין או כאשר העובד חושש למקום עבודתו - בפניה לארגון העובדים.

אם, נניח, הוא הוריד לו 100 שקל קנס באופן לא מוצדק, האם הוא יפנה לבית-הדין ויבקש את הכסף חזרה? זה הכל?

אבל, העובד הסביר לא יפנה לבית-הדין.

אינני מבין זאת. האם זה כל מה שהוא יקבל?! המעביד עבר על החוק והוריד לו 100 שקל, והעובד פונה לבית-הדין ומבקש להחזיר לו את 100 השקלים. אם הוא יזכה, אחרי דיונים ואחרי שהוא ירוץ לבית-הדין, האם הוא יקבל 100 שקל? ומה יעשה המעביד? האם המעביד יחזיר לו את 100 השקלים?

זה המצב המשפטי. גם אם הוא לא ישלם לו בכלל שכר עד גובה שכר מינימום, אין אפשרות בפליליוּת אלא רק במישור האזרחי.

כשנכנסים לשכר מינימום, זו מתנה ואלה מותרות, ולא לזה התכוון חוק הגנת השכר. אתה בא ואומר שאם הוא הוריד עד כדי כך שירד שכר המינימום, במקרה הוא עבר גם על שכר מינימום. אבל, זו לא הדרך הראשית, אלא זה מצב ש-by the way הוא עשה עוד עבירה. זה כמו מצב שבו במקרה ראית שבזמן שהוא הוריד הוא גם עבר באור אדום.

זו אותה עבירה, אך היא חוזרת לתחום הפלילית.

היא לא שייכת כלל לעניין. יש עובד שמרויח 10,000 שקל והמעביד יוריד לו אלף שקל, וזה זועק לשמים, והוא לא יגיע לשכר מינימום. בנוסף, שכר מינימום נחשב שנתי.

לא. הוא חודשי.

הוא חודשי. אם כך, בחודש הבא הוא יראה שהוא פנה ויחזיר לו. הנושא של שכר מינימום הוא בדרך אגב, והבעיה היא סעיף 25(א) שצריך לחול בין אם מדובר בשכר מינימום ובין אם לאו. לא יכול להיות שאדם עובר על חוק הגנת השכר ומשרד התמ"ת לא מגיש הצעת חוק עם סנקציות כלפי המעביד. אם אתה רוצה שהוא ישלם קנס, לא לעובד, של 50 אלף שקל, 200 אלף שקל - אפשר, ואם אתה רוצה שזה יהיה פלילי - זה יהיה פלילי. האם אתה רוצה קנס בלי הוכחת נזק? זה לא משנה. אדם עובר על חוק הגנת השכר, ואם העובד ישקיע שעות עבודה ויפחד לפנות לבית-הדין בלי עורך-דין והוא ילך עם עורך-דין ועד שיתנו לו הנשמה שלו תצא והוא אולי יפסיד 3-4 ימי עבודה ובסוף הוא יקבל את הכסף מהמעביד - המעבידים הטובים והישרים הם בסדר, ואני מדבר על מעבידים שקצת סוטים מהחוק - איזה מעביד לא יוריד?

אני מאד מבין.

זה כמו שאתה אומר לי: "אם אתה חונה במקום אסור, מה הבעיה? תשים כרטיס חניה", ואז הקנס שאני אקבל הוא בגובה מחיר הכרטיס. אם זה כך, איזה אדם ישים כרטיס? אם כבר יבוא שוטר, הוא יוריד לו את מחיר הכרטיס. הקנס על עבירה תמיד צריך להיות פי אלף ואלפים ממה שהוא גנב וממה שהוא עשה שלא כחוק.

זה, בדיוק, מה שהוא אומר.

אני זוכר שלפני מספר חודשים מועט היו יוזמות ומחשבות בממשלה לתקן את חוק הגנת השכר ולבטל את פיצויי ההלנה. לא רק שרשויות ציבוריות לא שילמו שכר מינימום אלא לא שילמו שכר כלל. לפי המצב הזה ולפי הרעיון הזה, חצי מדינה אולי עברה בעצם איזו שהיא עבירה פלילית.

ראשית, זה לא חצי מדינה אלא חצי ממשלה. דובר ברשויות מקומיות וממשלת ישראל, ולא היו שם מעבידים פרטיים.

"אינני יכול להטיל על מקרה אובייקטיבי", והם לא ביטלו.

ברגע שמורידים לעובד קנס, הוא הולך ותובע רק את 100 השקלים האלה, והמעביד מחוייב גם שם בפיצויי הלנה שהם פיצויים, שלדעת גורמים כלכליים במשק, הם אפילו- - -

קנס על הלנה הוא קנס על השהייה, והוא לא קנס על העבירה. כמובן שהשהייה היא עבירה. קנס הלנה זה כמו שאומר: "תן לעובד שכרו ביומו, ואם אינך עושה זאת - גם על 100 שקל שהוא לא היה משלם לו כי אין לו עכשיו כסף בבנק הוא היה משלם הלנה". המעביד באמת היה באוברדרפט ובבעיה, באמת יש עכשיו מיתון במשק ובאמת היתה לו בעיה לשלם, אך גם על זה אתה דורש ממנו. אבל, כאן, כאשר ברשעות הוא עובר על החוק וסתם מטיל קנסות האם אני מטיל עליו את הקנס?! זה האבא של האבסורד.

נניח, שנקבע העבירה הזאת כעבירה פלילית. ברצוני לציין שבחוק הגנת השכר יש עבירה פלילית אחת. שאלת קודם האם אפשר לגבות פי שלושה מדמי הטיפול הארגוניים המקצועיים או לגבות פי שלושה מדמי החבר לארגון ולמעשה המעביד יקח את הסכום אליו? במקרה כזה, זו עבירה. העבירה הפלילית היחידה היא, כאשר מעביד לא העביר בזמן את הכספים שהוא ניכה משכר העובד. לגבי כל נושא קביעת השכר ודרכי התשלום, כל הדרישות הן דרישות אזרחיות.

עורכת-הדין וגנר, איננו מדברים באותו מישור. האדם העביר זאת ליעדו. עניתי לחברת-הכנסת גבריאלי ואמרתי: אין סוף לרמאויות. אם כתוב, נניח לצורך העניין, שדמי חבר בארגון העובדים הם 50 שקל לחודש, הוא יוריד ממנו 200 שקל לחודש. את 50 השקל הוא יעביר, כלומר את מה שהוא חייב להעביר הוא יעביר, ולגבי ה-150 הוא יגיד- - -

אבל, את ה-150 שקל הוא לא יעביר. זו עבירה על חוק הגנת השכר.

הוא יגיד: "גם אני אעביר, יחזירו לי". הרי הם לא רמאים בהנהלת החשבונות של ההסתדרות, והם יסתכלו על האחוז ויחזירו לו ויגידו: "טעות". ה-150 שקל לא יעמוד בשום מעמד. זו גניבה.

זו גניבה, אבל זו גם עבירה על סעיף 26 לחוק הגנת השכר.

אבל, זה לא כסף שהוא צריך להעביר. הרשי לומר פרשנות משפטית, כמו בעבירת שוחד צריכים להיות שני צדדים.

עבירת שוחד לא מחייבת שני צדדים.

נכון, כבר לא. זו טענה, ובאים ואומרים שזו ההגנה. אם יגישו נגד אותו קבלן ולא מגישים נגד הצד השני, האמיני לי שזוהי הטענה העיקרית.

ניקח כדוגמא את מס הכנסה. נניח שצריך להוריד ממשכורת של 10,000 - אני רוצה בדוגמא להתרחק משכר המינימום - מס הכנסה 20%, כלומר 2,000 שקל. יבוא המעביד ויוריד 3,000 שקל ויכתוב: "מס הכנסה". הוא העביר 2,000 שקל כדין ו-1,000 שקל הוא העביר לסעיף קנסות בהנהלת חשבונות אצלו, ובמשכורת כתוב: "מס הכנסה. אם מחר תגישי נגדו תביעה על הסעיף שאת אומרת, תהיה לו הגנה מצויינת: "המחשב של מס הכנסה לא קיבל את הכסף". האם את מבינה זאת? זו כבר פרשנות. את יודעת מה? למה להתעסק בסעיף שולי. אני שואל אותךְ: זה יכול להיות פלילי, וזה יכול להיות אזרחי בסכום קנס מינהלי, כלומר שכל מעביד שעושה עבירה אחת כזו יקבל קנס מינהלי של 50 אלף שקל והעובד לא צריך להוכיח נזק, וזאת כדי להרתיע. ואז, הוא יידע שלגבי זה שהוא הרויח ממנו 100, 200, 300 או 400 שקל הוא ילך לבית-דין לעבודה, אבל אם הוא מגיש תלונה למשטרה או למפקח שלכם הוא משלם 50 אלף שקל. אנו עושים זאת בכל דבר, למשל בחוק שעות עבודה ומנוחה. אם תתני לו רק את הקנס בגובה של מה שהוא מפסיד, נפרוץ את הכל. את נותנת לו קנס של 5,000 שקל, ואת מקווה שזה הרבה. זה קצת, אך זה כבר ויכוח אחר. את תמיד נותנת את הקנס המינהלי הגבוה כדי להרתיע. אם אני קצת מעביד רע, אני מודיע לך שאוריד קנסות מכל העובדים. כאן, בדוגמא שהביא חבר-הכנסת יאסינוב, הראו שאני עוד ארויח מליון שקל. אני אומר לך, שאפילו אם אשלם, מה יהיה הכי גרוע? בינתיים, זה יהיה בפק"מ שבוע. לכן, זה לא יכול להישאר כך. אם אינכם מתקנים את חוק הגנת השכר, אנו נתקן. אבל, אתם צריכים להסכים לזה.

בכל מקרה, אתם תתקנו.

לא. אתם צריכים להסכים לזה. אתם צריכים להסכים לכך שבחוק הגנת השכר אדם שעבר עבירה על הסעיפים האלה יהיה שלב של קנס פלילי או מינהלי גבוה. זה לא פחות מאשר אם אדם העביד עובד בשבת. כמה מקבל מי שהעביד עובד בשבת? האם הוא מקבל קנס של 5,000 שקל?!

זה פר-עובד.

אני אומר לך, כשומר שבת, שרוצה שתאכפו את הכל כמה שיותר, שזה לא יותר גרוע. צריך להיות פה לפחות אותו הדין. מה זה משנה אם הוא הביא ביום המנוחה או גנב ממנו כסף משכרו? אלה עבירות קשות מאד.

אינני שוללת את הדברים, אך אני חושבת שאולי יש לברר אותם. ראשית, יש שאלה מבחינת יעילות הכלי הפלילי. יש לנו הרבה עבירות פליליות, ואנו מנסים לאכוף אותם כמיטב יכולתנו, אבל יש לנו מגבלות תקציביות, מגבלות של מפקחים ומגבלות של הרבה עבירות והרבה עבריינים. אלה לא מגבלות, אלא כל מיני דברים שצריך להתמודד איתם. השאלה היא האם הכלי הפלילי מתאים פה. השאלה היא האם הכלי הפלילי מתאים פה גם מהותית, כי, למעשה, אנו מתערבים פה בשכר. השכר יכול להיות 4,000 שקל או 9,000 שקל. אם כל ניכוי הופך לעבירה בפני עצמה, אנו כאילו נכנסים לתוכן ההסכם שבין העובד למעביד. בדרך כלל, אנו נמנעים מלעשות זאת.

גבירתי, אינני מבקש זאת ממך כרגע.

המעביד לא קבע את החוק. המדינה קבעה את החוק.

את צודקת שחוק הגנת השכר הוא חוק מגן.

חברת-הכנסת גבריאלי קראה את סעיף 25(א)(4) ושאלה: האם אנו מסכימים שבהסכמים יהיו דברים כאלה? נעזוב זאת ונניח שאנו כן מסכימים. אני מראה לך מצב שזה לא בהסכם ושזו עבירה על החוק. את צריכה להיות הראשונה לעשות זאת. את אומרת לי: "לא נאכוף, כי אין לנו כלים לאכיפה ויש כל כך הרבה מקרים פליליים", וזו לא סיבה.

אכיפה פלילית היא לא תמיד- - -

אם כך, תהפכי זאת לעבירה מינהלית.

יכול להיות שהסנקציה המינהלית היא בעצם סנקציה פלילית שהפכה למינהלית, אבל אם אנו מדברים על כלי של תביעה פלילית עם פיצוי קצוב יכול להיות שזה באמת הכיוון אבל זה כלי אזרחי.

בסדר גמור. מאחר שאצלכם זה יקח 2-3 שנים, אציע לחברי הכנסת גבריאלי ויאסינוב להצטרף אלי להצעת חוק פרטית שאומרת שאנו מטילים קנס אזרחי גבוה על מי שעובר על החוק, ואינני משנה את החוק. אני מבקש מכם שהממשלה תסכים.

אם זה יהיה אזרחי, זה עדיין יהיה במישור שבין עובד ומעביד. רק אם זה יהיה פלילי, אנו נוכל להתערב.

נהפוך זאת למינהלי.

זה פלילי.

אז, זה יהיה פלילי. למה נושא שעות עבודה הוא פלילי, וזה - לא?

הבעיה היא שעד שזה לא פלילי, זה לא במגרש שלנו.

אפילו לגבי אזרחי תסכימו. זה לא במגרש שלכם, אבל תסכימו כממשלה.

שוב, האזרח הוא זה שיצטרך לקום ולפעול.

אבל, הוא מקבל 50 אלף שקל.

זו, בדיוק, הבעיה. הזכות של העובד קיימת גם היום.

חברת-הכנסת גבריאלי, לא ניכנס לזה כרגע, ונתווכח על זה אחר כך בינינו. נניח שנכתוב שרשאי בית-הדין לעבודה להטיל על המעביד, במקרה שהוא עבר על החוק, קנס שישולם לעובד בגובה של פי עשרה מסכום העבירה.

האם זה פלילי?

זה אזרחי. נכון שהעובד יגיש, אבל המעביד יפחד לעשות זאת.

העובד יפחד שהוא יאבד את מקום עבודתו.

על זה נתווכח אחר כך. אם כך, אל תסכימי לחוק. אינני אומר לך את זה.

הוא רוצה זאת ככלי הרתעתי.

האם את חושבת שעם הפלילי אם הוא יתלונן הוא לא יפחד למקום עבודתו?! מאיפה הם יידעו את העניין? אין להם בלשים. הוא יעביר את תלוש המשכורת של "קווים", והם יבואו ל"קווים" ויתחילו חקירה. ואז, יפטרו אותו. אם אדם חושש מפיטורין, הוא חושש מזה גם אם זה פלילי וגם אם זה אזרחי.

נכון.

הוא אומר לך שאין לו כלים פליליים. אני אומר לך, שאם, נניח, נקבע קנס אזרחי שישולם לעובד שיהיה קנס מרתיע, ולא משנה כרגע כמה, ונניח שזה 50 אלף שקל, ולא נתווכח על הסכום, זה ירתיע. מחר כל העובדים במקרה שלך, שבו אותו מעביד מרויח מליון שקל, יתארגנו ויגישו תביעה נגדו, ואז הוא יפסיד עשרה מליון שקל. במקרה כזה, הוא יחשוב פעמיים. לא ניכנס עתה לפרטים.

קיימת סנקציה שיש בידי המשרד, והם לא דיברו על זה.

אנו הבנו את העניין. האם יש עוד מישהו שרוצה להוסיף?

אני עורכת-הדין שרון אברהם-וייס מהאגודה לזכויות האזרח. תחילה, ברצוני להודות מאד לחברי-הכנסת גבריאלי ויאסינוב על היוזמה הזאת.

ברצוני לחדד את דברי היושב-ראש. בעיית קנסות היא בדרך-כלל בעיית עובדים חלשים ולא של האלפיון העליון. כושר ההתארגנות של עובדים חלשים מוגבל מאד, וראינו בכתבה שעובדים מפחדים להזדהות. במרבית הפניות, שמגיעות אלינו ול"קו לעובד", עובדים שיודעים שאסור להטיל עליהם קנסות והיעוץ המשפטי שהם מקבלים אומר שזה בניגוד לחוק לא יתבעו בסופו של דבר. הם יתבעו רק כאשר הם יסיימו לעבוד, וגם זה לא תמיד, כי צריך כוח מסויים כדי לתבוע. לכן, לדעתי, הסנקציה האזרחית מוגבלת מאד. בדרך כלל, עובדים חלשים לא מממשים אותה. זה מבחן המציאות. הייתי מאד רוצה שתהיה סנקציה פלילית כלשהי על המעביד שהוא כן יפחד ושתהיה אכיפה. פנינו, בשבוע שעבר, לשר התמ"ת כדי שתהיה אכיפה טובה יותר. יש שם 22 פקחים, ולא מוטלים מספיק קנסות בעבירות על שכר מינימום. למעשה, יש הפקרה של העובדים המוחלשים, ומדובר בעיקר בעובדי שמירה, נקיון וכוח-אדם. אלה עובדים שצריך לעגן את זכויותיהם. אני מקווה מאד, שאתם, המחוקקים, תעשו תיקון כלשהו שאפשר יהיה לעזור לעובדים האלה, כי אנו יודעים שיש כיום הפרה מאסיבית של החוק.

אינני רוצה להעיר על דברייך, ואני רק אומר שאת יושבת בתוך עמך ובתוך מדינת ישראל ויודעת את המצב. יש כל כך הרבה חוקי עבודה, שהם מרימים ידיים. היום, הם לא מקבלים עוד פקחים ויש הקפאה בכוח-אדם בכל משרדי הממשלה. אם מחר מישהו מגיע לפנסיה, אינני יודע אם הם מקבלים מישהו במקומו. את אומרת שהם לא אוכפים מספיק את חוקי הנוער, את חוקי העבודה והמנוחה ואת חוקי שכר המינימום. לכל הדברים האלה הם היו צריכים 200 אנשים, ואת אומרת שיש להם 22 אנשים. כלומר, אם היום נגיד להם: "יש לכם עוד עניין", זה יפול בין הכסאות והמעבידים הרעים יחגגו.

בפועל, מדובר בגניבה.

נכון. כידוע לכם, המשטרה עוסקת עכשיו בהתנתקות ואין לה זמן עכשיו לעסוק בגנבים שגנבו 100 שקל.

לא שזה לא ראוי לפלילי ולפיקוח, שכן ודאי שזה ראוי וזה אף ראוי פי אלף ממה שכל אחד מאיתנו אומר. אבל, במקרים כאלה, אנו אומרים שאין לנו ברירה אלא לפעמים כדי שהעניין יישמר ולא כדי שהעניין לא יישמר. במצב שהמדינה בתחום האכיפה לא נותנת מספיק כוח-אדם וכוח-האדם שלה הקיים היום הוא מתחת לכל תקן סביר, ועל זה אין ויכוח, ועכשיו עוד מכניסים חוקים לגבי זכויות אנשים עם מוגבלות וכו', הם לא מסוגלים. לכן, אנו אומרים - אם ישאלו אותי - שאנו מעדיפים שאת הכסף, אם יש עכשיו 100 מליון שקל, יתנו לסל התרופות שכן אנשים מתים כרגע ולא למפקחים כי יש רק 100 מליון שקל ואין יותר.

אפשר גם וגם: גם אכיפה פלילית וגם אכיפה אזרחית.

אין להם.

אני אומרת שבהגדרה בחוק זה יכול להיות גם אכיפה פלילית וגם אכיפה אזרחית.

זה - כן. בסדר. אינני שולל זאת. אני רק אומר לא להוריד את העניין האזרחי.

אני חנה זוהר מ"קו לעובד". גם אני חושבת שצריך ללכת בשני הכיוונים, אבל הייתי רוצה להוסיף נקודה בנושא האכיפה. אנו רואים שאי-אפשר להצמיד פקח לכל מעסיק, והיום כשיש מצב מיתון ואבטלה המעסיקים מנצלים את המצב או שזה מחוסר ברירה או בגלל מצב כלכלי. אבל, יש אכיפה מסוג אחר שלא בהכרח מחייבת כל כך הרבה פקחים - אכיפה רחבה יותר ועמוקה יותר של הממשלה. בדרך כלל, רוב המעסיקים שנותנים קנסות הם חברות שמירה. אם ימנעו מאחד כזה לקבל מכרז, זה יהיה מחיר מאד גבוה שהוא לא ירצה לשלם. זה ירתיע אותו מעשיית עבירה כזו. זוהי צורת אכיפה שצריך לאמץ ולפתח. מחיר נוסף על זה, שבבית-משפט או בקנס מינהלי שלפעמים הוא פחות מהרווח שהוא עשה מהקנסות שלו, הוא מניעת התקשרות ממעסיקים שמפרים זכויות עובדים.

זה מודל שהיה בחוק שכר מינימום, והוא הוקפא בחוק ההסדרים האחרון.

הוא צומצם ולא הוקפא.

הוא לא הוקפא.

הוא רוקן מתוכן.

אני עורכת-הדין לילך איילון-רפל מההסתדרות החדשה. בנוגע להצעה הזאת, זה מודל שראוי לאמצו אבל הוא לא יפתור את הכל.

מה זה בדיוק "קו לעובד"? למי זה שייך ומי מממן אותה?

זאת עמותה עצמאית. מממנים אותה תורמים בין-לאומיים וישראליים.

כלומר, לא ההסתדרות החדשה.

ההצעה הזאת לא תפתור את הבעיה לגבי כל המעסיקים. שילוב של כל הסנקציות יחדיו יכול להיות הפתרון היעיל ביותר מכיון שישנם מעסיקים שנותנים קנסות. לדוגמא: יש לנו תיק של קבוצות כדורסל וכדורגל שמאד מקובל אצלם עניין המשמעת והם מטילים קנס על איחור. הם לא צריכים מכרזים מהמדינה, והם מרויחים יפה גם כך.

מה אתם עושים במקרה כזה?

יש תביעות לבית-הדין.

הם לא מועסקים בהסכם הקיבוצי. שחקנים מועסקים בחוזה אישי.

זה נכון. על-פי חוזה אישי, אפשר לתבוע באופן אישי בבית-הדין לעבודה בתביעת פרט ולא בתביעה קיבוצית. יש הסכם קיבוצי לענפי ספורט מסויימים, אך הוא לא חל במקרים האלה. אבל, כמו שאת אומרת, אלה באמת עובדים חזקים שיש להם אפשרות לפנות לבית-הדין. במרבית המקרים שחקן כדורסל לא משתכר שכר מינימום.

הקבוצה לא תִפְנה. השחקן הבודד צריך לפְנות.

שאלה לגבי ענפים שיש בהם הסכם קיבוצי - בחוברת של "קו לעובד" אתם כותבים שאפשר לפטר עובד במקרה של הפרת משמעת אבל אי-אפשר להטיל עליו קנסות. במקרים כאלה, יש הסכם קיבוצי ולכאורה הוא מופר. למה ההסתדרות לא פונה בסכסוך קיבוצי עם תביעה קיבוצית? יש לה כוח. מדובר פה על המון עובדים - כל עובדי ענף השמירה. אפשר לקחת אותם וללכת קדימה בהסכם קיבוצי.

דרך אגב, אינני מציע - זה נאמר כמה פעמים היום בישיבה - להגיד את זה: "תפטר אותו, אבל אל תעשה לו קנס". לא צריך להשתמש בעניין הזה. בדרך כלל, אנו נגד פיטורים. אסור להגיד כך.

אבל, אנו גם נגד העסקה בפגיעה מתמשכת.

תגידי: "אל תורידו". למה את צריכה להגיד: "לפטר אותו"? אל תכניסו רעיונות למעבידים.

הטענה לגבי הקנס היא שהוא היה עובד לא טוב ושהוא עבר על כללי ההתנהגות בחברה.

כשהייתי בבית-ספר יסודי, היה מורה שנתן סתירות. הגישו תלונה על זה שהוא נותן סטירות, ואז הוא התחיל לתת עונשים אחרים עד כדי כך שאנו עשינו עצומה בה ביקשנו לחזור לסטירות. ניקח, כדוגמא, שחקני ספורט. יכול להיות שהשחקן אומר: "אם באמת איחרתי לאימון, אני מסכים שיורידו לי 200 שקל. אבל, אל תפטר אותי. זו כל הקריירה שלי". האם אגיד לו: "לא. אם איחר - תפטר אותו"?

הוא לא יכול לפטרו כי יש ביניהם חוזה.

אם כך, הוא לא יחדש את החוזה.

אם הוא לא יחדש את החוזה, הוא ישלם.

למה יש את הפתח בהסכם הקיבוצי? יכול להיות בהחלט שארגון עובדים יגיד בצורה סבירה: "אם אדם מאחר לעבודה, מורידים לו 50 שקל". אבל, כל הבעיה שלנו היא שזה נעשה בצורה שרירותית ולא סבירה ושמדובר בשאיפת בצע של המעביד וכן שהעובדים לא הסכימו לכך. אני אומר שכל דבר שמסכימים עליו, אם הוא לא נוגד את החוק אינני מתנגד. הוא לא יכול להסכים להוריד שכר מינימום. אבל, אם זה חוזה סביר, אין בעיה בעניין הזה.

החוק אוסר זאת.

נניח שיש הסכם קיבוצי בחברת תעשיה א', וחברת תעשיה אומרת: "עובד שאיחר רבע שנה יישאר אחרי זה בעבודה עוד חצי שעה". האם זה מותר או אסור?

בהסכם קיבוצי זה מותר.

זה קנס, כי רבע השעה הנוספת היא כסף. כלומר, זהו קנס כספי, וזמן הוא כסף. אתה אומר שאתה מתיר זאת. בינינו, העובד ישמח, כי הוא קצת מאחר בגלל הפקקים ומקום מגורים רחוק והוא יודע מהו הקנס שיוטל עליו והוא לא מתלונן. אם אגיד לו: "לא. את זה אסור לך לעשות. במקום זה אם עובד מאחר תפטר אותו" - הוא יפטר את העובד. לכן, אל תגידו את זה. מה שאסור אסור וצריך לקבל עונש על כך. אל תגידו: "תפטר".

הם לא יפטרו גם עובד מעבר לשנה, וזו בעיה אחרת.

אנו נגד אבטלה. לא צריכים לדבר כך. זה לא צריך להיות בשפה שלנו.

הייתי באמצע דבריי, וברצוני לענות לשאלה שעלתה כאן. חלק מהתשובה כבר עלה בדברי היושב-ראש. אכן כשיש הסכם קיבוצי שקובע הליכי משמעת מסויימים וההליכים האלה מופרים, ההסתדרות כמובן תגיש בקשה לסכסוך קיבוצי עקב הפרה. אבל, כאשר ההסכם הקיבוצי שותק בעניין, כמו שהוא שותק בהרבה מאד עניינים אחרים - ההסכם הקיבוצים לא מסדיר את כלל יחסי העבודה בין העובד למעביד - קשה מאד לפנות לבית-הדין ולהגיד שההסכם הקיבוצי הופר, שהרי אין הוראה בהסכם הקיבוצי שאליה אני יכולה להפנות את בית-הדין.

למה אינכם דורשים חידוש הסכמים?

הצעה - תכניסו לכל ההסכם הקיבוצי סעיף שאומר: "חוק הגנת השכר הוא חלק מהסכם הזה, אלא אם כן...".

לא צריך. זה חלק.

לא, כי זה לא צד בהסכם הקיבוצי.

זה לא משנה. זה חוק מדינה.

אבל, הם לא נציגי המדינה אלא נציגי ההסכמים הקיבוציים. כדי לחזק זאת, תעשו שחוק הגנת השכר הוא חלק מההסכם.

היושב-ראש, הסכמים קיבוציים קיימים מכוח החוק, וזה לא יכול להיות אחרת. זו השאלה של הביצה והתרנגולת.

זה משנה, כי בעצם בצורה כזו אתה מכפיף את החוק להסכם הקיבוצי.

אינכם מקשיבים ללילך איילון-רפל. היא אומרת שאם ההסכם הקיבוצי לא כולל אף מלה על קנסות, בית-המשפט יכול לקבוע שזה נשאר להסכם בין העובד למעביד.

לא.

לא. זה הפוך.

חוק המגן הוא קוגנטי, ואי-אפשר להתנות עליו. הוא אומר שברירת המחדל היא שחוק המגן חל אלא אם מצויין משהו אחר בהסכם הקיבוצי.

הבעיה היא שהחוק לא נאכף.

אם ההסכם שותק, צריך לטעון בבית-המשפט שהחוק חל, וראוי שההסתדרות כן תייצג מקרים כאלה.

אני צריך לעשות פה סדר. זה מה שבית-הדין לענייני עבודה קבע חד-משמעית: אם אין בהסכם קיבוצי אישור לקנס - אין קנס. אין לנו צורך ללכת מעבר לזה. בית-הדין לענייני עבודה קבע זאת, ואשמח להביא את ההחלטה.

אתה מתפרץ, אבל לא זה מה שהיא אמרה. היא לא סתרה זאת, אלא רק אמרה: האם מוטלת על המחלקה המשפטית של האיגוד המקצועי של ההסתדרות החובה, במקרה כזה, לתבוע את המעביד?

כמובן. אם ההסכם קיבוצי חל על אותה חברה שהוא עובד בה, הם קבעו זאת והם הזכירו זאת.

חבר הכנסת יאסינוב, כרגע אתה אומר זאת. כשאתה תהיה יושב-ראש ההסתדרות החדשה, תתבע. כרגע היא אומרת, שהמחלקה המשפטית לקחה על עצמה - בגלל עומס או בגלל אני לא-יודע-מה - רק דברים שהם חלק אינטגרלי מההסכם. לכן, היא אומרת שתעלה מחר טענה שזה לא נכתב במפורש בהסכם הקיבוצי. לכן, למה אתם מתפרצים? הרבה יותר פשוט שחוק הגנת השכר יהיה חלק מן ההסכם הקיבוצי. תהיה שורה הסכם קיבוצי האומרת: "חוק הגנת השכר הוא חלק מההסכם הזה, אלא אם כן כתוב אחרת".

אם זה מה שהיא טענה, בהסתדרות החדשה לא יודעים את החוק. החוק קובע שאם ארגון העובדים נכנס וחתם על הסכם קיבוצי, הוא אחראי לאותם עובדים. זה משהו אחר.

אני מסכימה עם חבר-הכנסת יאסינוב. ראשית, צריך להבחין פה בין שני מישורי אכיפה או תביעות שמוגשות מטעם ההסתדרות. ארגון העובדים מייצג את העובד בשני מישורים נפרדים: האחד הוא המישור הקיבוצי של הסכסוכים הקיבוציים, שבו מוגשות תביעות בשם הארגון ולא בשם העובד, כלומר התובע הוא הארגון עצמו ולא העובד כפרט שנפגע. בסכסוכים כאלה צריך איזה שהוא בסיס קיבוצי מחוק הסכמים קיבוציים או מההסכם הקיבוצי ספציפית שבגינו ניתן לתבוע. לעומתם, יש תביעות פרט שגם הן מוגשות הרבה פעמים ע"י היעוץ המשפטי של ההסתדרות, שבהן עובד מבקש באופן ספציפי איזו שהיא הגנה לגבי זכויות העבודה האישיות שלו. יכול מאד להיות שבמסגרת ההגנה על הפרט יש מקום לפנות בתביעות כאלה, כשהחוק אכן לא מקויים. לשם כך, יש את ההסתדרות וגם גופים אחרים שעוזרים לעובדים פרטיים.

במסגרת הקיבוצית אינני רואה מקום לתבוע תביעה כזו - בכל זאת, זו שאלת פרשנות משפטית לאן לשייך את הנושא - אלא אם כן ההסכם ציין מפורשות חוק זה או אחר או שלילה או התניה על חוק זה או אחר בנוסח שלו. הבעייתיות שיכולה להיות עם זה היא שכמו שאנו יודעים, הסכם קיבוצי הוא עדיין הסכם.

לדעתי יש מקום לתבוע זאת בהסכם הקיבוצי.

יש החלטה.

חבר הכנסת יאסינוב, אינך יכול להפריע לכל מלה שהיא אומרת.

אני מצטער, אך יש פסק של בית-דין.

מהי הבעייתיות בהכנסת סעיף הגנת השכר להסכם קיבוצי?

כמו כל הסכם, הסכם קיבוצי הוא הסכם בין צדדים. כיום, הרבה מאד מההסכמים הקיבוציים נעשים שלא על מנת להיטיב עם העובדים; הם נעשים במסגרת תכניות הבראה למיניהן. במצבים כאלה כוח של ארגון העובדים להוסיף סעיפים כגון זה, שאמורים להיטיב עם העובד, מוחלש. רק כדי לתת איזו שהיא הסתכלות ריאלית, אני אומרת שלא בטוח שבכל ההסכמים נצליח להעביר זאת.

ראשית, צריך שזו תהיה מגמה.

שנית, זה לא בדיוק להיטיב עם העובד. את אומרת כאן להחמיר עם עוברי עבירה בקרב המעבידים. העובד מקבל פה את חוק מדינת ישראל, והוא לא מקבל עוד שכר או עוד בונוס והוא לא מקבל שום דבר יותר מאשר שמירה על החוק. לכן, בדרך-כלל, כשאני רואה את שולחן המשא ומתן כשיושבים מולי נציגי המעסיקים שבדרך כלל הם אנשים הגונים וישרים, לפחות הם מציגים את עצמם כאלה, ברגע שתגידי "נוצרו לנו כמה דברים" - יכול להיות שתבואי לכל ארגוני השמירה והנקיון ותהיה התנגדות. אבל, כשתבואי לעשות זאת עם רוב הארגונים, אני מניח שיחתמו כי זו רק שמירה על החוק. אבל, תנסו.

אין ספק, שדרך המלך להציג זאת זה כך, והשאלה היא האם זה יעבוד.

אני קנאב קונסטנטין, ועד הזמן האחרון עבדתי בחברת "שירותי השומרים". מדובר בתלוש על כמה דברים של קנסות ונזק וגם דמי טיפול שלדעתי זה כמו קנס. לא רציתי לספר על זה, אבל יש המון דברים וסיפורים בלי סוף על זה.

תספר על המקרה שלך.

אני רוצה לספר, אבל אני מחפש את הפתרון. שמעתי שדיברנו עכשיו על החוקים ועל הסנקציות על מי שעושה את הדברים האלה. אבל, אני סובל מזה שכן אין לי פרוצדורה הכי פשוטה, ועליה אני שואל. אינני יכול לפנות לעורך-דין. מדובר בסכומים קטנים: 150 שקל, 300 שקל, ודמי טיפול בסך 40 שקל, אבל לאורך השנה זה מצטבר. אין לי פרוצדורה להגן על עצמי. יש לי רעיון לפרוצדורה, ולא רק אני סובל אלא עוד אלפי אנשים. אתם מדברים על הסנקציות, אבל רציתי לסדר את העניין לבד עם "שירותי השומרים". נניח שאני כותב מכתב רשום שרציתי להחזיר סכום כזה וכזה. עכשיו, הם לא עונים.

האם אתה עדיין עובד שם?

עבדתי שם עד ה-20 בחודש הזה.

התכוונתי לומר, שאם הם לא עונים ולא מסתדרים בזה, הם כן צריכים לשלם קנסות. אתה אמרת וגם נציג ההסתדרות אמר שהם חלשים ושאינם יכולים לעשות שום דבר, מלבד מכתבים וכו'. עכשיו, אני בלי הגנה בכלל.

מה היה מקצועך ותפקידך?

הייתי מורה לאנגלית באוניברסיטה ברוסיה, ופה עבדתי ב"שירותי השומרים" כשומר.

מקרה הקנס של 150 שקל - יש לנו שלוש לחצים בשטח, ובסיור עלי ללחוץ על כולם. לחצתי על שניים, והם אמרו שכאילו לא לחצתי על הלחצן השלישי. על שני לחצנים לחצתי, וזה ברור שלא ישנתי. אמרתי שלחצתי, והם אמרו: "לא, אתה עושה זאת בכוונה". עשיתי חקירה בעצמי ע"י כל מיני תרגילים, ויש לי מסמכים על כך שעשיתי תרגילים. הסברתי למנהל הסניף שיש לי תרגילים ושעשיתי חקירה, ועד עכשיו מחודש ינואר הם לא החזירו לי.

האם עשית תרגילים בהם כן לחצת על הלחצנים?

לחצתי, נניח, עשר פעמים על אותו לחצן, וזה תפס מכסימום 10%-15% מהמקרים.

כלומר, הלחצן לא תקין.

מהו סעיף "נזק" בתלוש המשכורת?

יש לי סיפורים בלי סוף. עשיתי סיבוב והחלקתי בבוץ ונפלתי, ומכשיר הקשר נפל לבוץ. זה הנזק שעשיתי.

מה זה דמי טיפול?

דמי טיפול - אי-אפשר לדעת מה זה. לוקחים את זה מכל אדם.

דמי טיפול - זה הסכם קיבוצי.

זה תשלום לארגון.

בשנת 2002 היו דברים כאלה. כתוב פה "ארגון" במקום "דמי טיפול". יש שני ארגונים: ההסתדרות החדשה וההסתדרות הלאומית. אני בדקתי זאת בשתיהן, והתברר שלא שלחו כסף בכלל.

זו עבירה פלילית.

אני אבי בוברובסקי מארגון מאבטחי ישראל, ובאנו לייצג מספר מסויים של מאבטחים בכוונה לייצג בעתיד את כלל המאבטחים.

מאיזו חברה אתה?

אינני חברה. אנו כרגע בתהליכי הקמה. אנו מאגדים את המאבטחים בנושא תנאים. הייתי מאבטח בעבר, ועכשיו אני עוסק בתביעות נגד חברות אבטחה.

ראשית, מערכת המשפט מסורבלת ואיטית מאד. אני מציע לעשות צו-עשה לקנסות בבית-המשפט, כך שעובד יכול לגשת לבית-המשפט ולקבל תשובה מהירה. בעקבות צו-עשה, אני מציע לעשות צו בזיון בית-המשפט, כך שאם העובד ייפגע בצורה כלשהי הוא ימשיך הלאה.

שנית, בעקרון, קנסות מוענקים לא ע"י קבלני כוח-האדם אלא מלכתחילה ע"י המעסיקים. צריך לפגוע במעסיקים, שהם הגורם שנותן קנסות ישירות לקבלנים והקבלנים מעבירים זאת. אף לא חושב על פתרון של פגיעה במעסיקים. המעסיקים יכולים להחליף מחר את הקבלן או לתת קנס לקבל אחד כדי שיתן קנס לעובד אחר.

שלישית, לרוב, קבלני כוח-אדם הם אלה שנותנים קנסות והם אלה שמקבלים רשיונות מהמדינה. מי מפקח על הרשיונות האלה? אף אחד.

זה נושא המכרזים שחנה זוהר ציינה.

אני אלי בראל מהחשב הכללי במשרד האוצר, ואתייחס להערה שעלתה בדיון הקודם שבעצם משרד האוצר מאפשר התקשרות באמצעות מכרזים ומאפשר לשלם פחות משכר מינימום. תחילה, אציין שהנקודה הזאת לא נכונה. במפורש, על-פי ההוראות שלנו, בסעיף ה' נאמר: "הצגת אישור מרו"ח על עמידתו של הספק בדרישות לתשלומים סוציאליים ושכר מינימום לעובדים". בכל רבעון שהוא אמור לקבל תשלום, הוא אמור לספק את אותו אישור מרואה-חשבון. מבחינתנו, זהו תנאי סף.

האם שמעתם על מקרה בית-שמש והאתיופים ועשיתם משהו בעניין שכר המינימום?

מבחינתנו, אלה הן ההנחיות, וזה מה שאנו מבקשים לבצע הלכה לבצע. אם יש חריגות, זה המקום להעלותן.

הבנתי, ואנו מכבדים זאת.

אם תקבלו דיווחים על חברות שלא שילמו, מה תעשו?

אנו לא ניתן התקשרות.

באמת? תן לנו את הכתובת. זה חשוב.

מה דעתך, כנציג החשב, שבהנחיות שלכם ייאמר גם שאותו אישור של רואה-חשבון לא צריך להיות רק על חוק שכר מינימום אלא על חוק הגנת השכר? כלומר, אישור של רואה-חשבון צריך לבוא ולומר: "המעביד שומר על חוק שכר מינימום ועל חוק הגנת השכר"? אסתפק בחוק אחד.

אינני משפטן, ומבחינת דעתי האישית אינני רואה בזה בעיה עקרונית. צריך לבדוק זאת עם המחלקה המשפטית.

אני מבקש ממך לבדוק זאת עם המחלקה המשפטית, כי זה מה שנטען כאן. נאמר שלגבי שכר מינימום אתם בסדר.

זה לא מה שנטען בישיבה הקודמת.

הם באים כדי לתקן.

האם אפשר לקבל את העתק המסמך של ההוראות האלה?

כן.

אם ידוע שרואה-חשבון משקר, אפשר לפנות לוועדת האתיקה של לשכת רואי-החשבון.

זה כלל לא בתחום סמכותו של רואה-החשבון. אינני חושב שזה בתחום הבנתו וסמכותו של רואה-החשבון לחוות את דעתו על עניינים משפטיים כאלה.

מהי הבעיה? רואה-החשבון שאומר שכל הספרים הם על-פי החוק יכתוב זאת. הוא יודע והוא בודק את המשכורות, ויש לו מנהל חשבונות.

זה נכון, והוא בודק אם הופרשו כדין כל התנאים הסוציאליים.

הוא בודק אם שולם שכר מינימום. מה השאלה? הוא יודע אם יש משכורות. רואה-החשבון או מנהל החשבונות יודע זאת. האם זה תפקידו או לא? - מטילים זאת עליו. מה הבעיה?

נשמע את שני חברי-הכנסת ונסיים את הישיבה.

ראשית, יש סנקציות שמשרד התמ"ת לא משתמש בהן. כשמנכים את הכסף, הם מסתכלים אך ורק על משכורת כוללת ולא שמים לב למשכורת כמו שיש במקרה הזה שהיא יכולה להיות מעל 4,000 שקל כי 50% מהסכום הוא משעות נוספות. ואז, כשמנכים את הקנס, בעצם מנכים אותו מהמשכורת.

שנית, גם שיש הוכחות שמעביד לקח את הכסף שצריך להעביר, למשל, למס הכנסה או לגוף אחר ולא העבירו, לא בכל מקרים משרד התמ"ת רודף ומעניש את המעסיק. לדוגמא: ביקור חולים.

בנוסף, משרדכם התנגד לשתי הצעות חוק שלי להעניק זמן לעובד, אחרי שפיטרו אותו, שבו הוא יכול להגיש תביעות. אתם התנגדתם יחד עם משרד המשפטים.

לא.

הודעה - יש אצלנו נוהל שכאשר הישיבה מסתיימת ויש מישהו רוצה להוסיף משהו, הוא שולח לנו מכתב ואנו מצרפים זאת לפרוטוקול.

לגבי איזה שהוא סעד, דיברנו על זה ועשינו אבחנה בין אותם עובדים שמועסקים בהסכם קיבוצי שיכולים לפנות להסתדרות שמטפלת בהם לבין אותם עובדים שקנאב קונסטנטין מייצג אותם; הוא מייצג בדיוק את האוכלוסיה הזאת, והוא גם אמר לנו שהוא לא יגש ושאין לו תרופה וסעד. לדעתי, אנו צריכים להכנס פה ולנסות למצוא את הבעייתיות בעצם קביעת סנקציה פלילית. לא משנה איזו תרופה אזרחית נעניק לעוולה הזאת,--

איפה נציג החשב הכללי? אני מבקש לקרוא לו.

--מה שיש לו את הכוח ההרתעתי הגדול ביותר הוא דווקא קביעת האיסור כעבירה פלילית.

יש מחלקה יחסית חדשה ומחודשת בתל-אביב, שעומד בראשה מר חזי אופיר, שאוכפת--

--את כל חוקי העבודה לגבי ישראלים.

הערה קטנה - אני אומרת עד כמה שאני יודעת, ובאופן אישי לא נתקלתי בעבודה שלכם, שהאכיפה היא בעיקרה פאסיבית, נכון?

ממש לא.

לסיום, ברצוני להעיר לגבי החוזים האישיים. בפתח הדיון, כשהצגתי חלק מהנושא, עלה עניין עובדים שלא מועסקים במסגרת הסכם קיבוצי, שנקבעים להם ההסדרים האלה של קנסות בחוזים אישיים. אמרתי שבדקתי זאת ותשובות שקיבלתי ממשרד התמ"ת הן שזה לא חוקי. אם כבר אתם שוקדים על הצעת חוק או מתכוונים לעשות דבר כזה, למה לא לקבוע זאת כאיסור מפורש כדי שיידעו? היום, זה לא כתוב.

היום, כתוב שאסור.

לסיכום: תחילה, הוועדה ראתה שהתופעה של הקנסות היא תופעה בלתי-חוקית וקיימת. רואים זאת מהוכחות שקיבלנו כאן גם מחברי-כנסת, מעובדים שבאו, מהסרטון בתקשורת וגם מ"קו לעובד". התופעה קיימת והיא שלילית, ויש לעקור אותה מהשורש, מאחר שהיא מנוגדת לחוקי מדינת ישראל ואין בה הגינות בין מעביד לעובד. לכן, יש לתקן את הנושא.

התיקונים שהוועדה מציעה - תחילה, אני פונה, באמצעותך, מנהלת הוועדה, וילמה מאור, ליועצת המשפטית של הוועדה להגיש הצעת חוק פרטית, שאני מקווה שמכסימום היושבים כאן ונוספים יצטרפו אליה חברי-כנסת, ולבדוק את מירב הסנקציות שהועלו כאן בישיבה. זה יהיה לשיקול היועצת המשפטית, וחברי-הכנסת גם יכולים לפנות אליה. כל מה שנאמר כאן יופיע בפרוטוקול וינתן לה, והיא תיתן הצעת חוק פרטית.

קודם כל, אני פונה לכל נציגי הממשלה שיושבים כאן לסייע בידינו. למעשה, התביעה היתה צריכה להיות תביעה שהממשלה היתה מזמן צריכה להגיש את הסנקציות כלפי חוק הגנת השכר שמתברר שאין דרך לאכוף אותן בצורה רצינית. בכל אופן, כדי לזרז את העניין ולעקור את התופעה מהשורש, בהנחה שהממשלה מגיבה באופן איטי, אנו פונים אליכם לדאוג לכך שהממשלה תסכים, ואפילו אפשר לבקש מהיועצת המשפטית שגם תבוא בדברים עם היעוץ המשפטים של משרד התמ"ת.

שנית, אנו פונים לחשב הכללי, באמצעותך, אלי בראל, ומבקשים שבהנחיות המכרזים שלכם ייכלל סעיף מקביל, כך שכמו שיש על חוק שכר מינימום יהיה גם על חוק הגנת השכר - סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, שזה הסעיף שאנו דנו בו עכשיו, ואינני נכנס לכל. אפשר להכניס את כל החוק, אבל בואו ונאמר שאנו מדברים על סעיף 25(א) שאותו אנו מבקשים.

שלישית, אנו פונים להסתדרות החדשה ומבקשים ממנה שבכל ההסכמים הקיבוציים ייכלל סעיף, מבחינת מגמה, שחוק הגנת השכר הוא סעיף בכל הסכם קיבוצי אלא אם כן נאמר אחרת בהסכם. זה יאפשר לארגונים - למרות שיש מחלוקת האם זה צריך להיות - ויתן לכם עילה לפנות לבית-הדין לעבודה בשם הארגון במקרה והדברים האלה לא נעשים.

האם יש עוד רעיון?

לדעתי, אנו צריכים להודות לגברת וגנר על המסמך הטוב שקיבלנו בוועדה.

אני חושב שצריך לבקש מכל הגורמים להביא לנו, לוועדה, מסמכי העמדה שלהם בנושא. זה יתן לנו יותר אפשרות לעבוד וללמוד זאת.

זה נרשם.

אני מבקש מהאגודה לזכויות האזרח ומ"קו לעובד" ומכל מי שנמצא פה היום להביא את הרעיונות לעורכת-הדין יהודית וסרמן, היועצת המשפטית של הוועדה, לצורך הגשת החוק.

אני נועל את הישיבה.

אני מודה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.

נספח לפרוטוקול

קנסות המוטלים שלא כדין על עובדים
נייר עמדה של חבר הכנסת יגאל יאסינוב

1. בהמשך לדברי הסיכום בישיבת הוועדה מיום 6.12.2004, הריני מתכבד להעביר בזאת לעיונך נייר עמדה בנושא שבנדון, שהועלה לדיון מהיר בוועדה. נייר העמדה מהווה חלק מסיכום כללי יותר שיוגש לוועדה לקראת המשך הדיון בנושא עובדים וקבלני-שירותים.

2. אחד התחומים שבהם ישנם סייגים לעקרון חופש החוזים, המקובל במדינות חופשיות, הוא תחום דיני העבודה. הכנסת חוקקה מספר חוקים מרכזיים, המעגנים בחקיקה זכויות שלא ניתן לוותר או להתנות עליהן - "חקיקת המגן".

3. חשוב להבהיר מייד, כי בהקשר שבו עסקינן קיימת הוראה מפורשת בחוק: סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958, קובע באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי מעביד רשאי לנכות משכרו של העובד רק "סכום שהוטל עליו כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על-פי חיקוק". כאן המקום לציין, כי מדובר בשאלה כללית של עצם הסמכות להטיל קנסות - ולא בהצדקה להטלת קנס ספציפי במקרה עובדתי מסוים.

4. עינינו הרואות: החוק מתיר למעביד להטיל על עובד קנס-משמעת - רק אם יש לכך עיגון באחד משני המקורות הנורמטיביים הבאים: (א) חיקוק; (ב) הסכם קיבוצי.

5. באשר למקור הראשון: מפסיקתם של בתי הדין לעבודה עולה, כי אין כיום בדין הישראלי דבר-חקיקה כלשהו שמסדיר הטלת קנסות על עובדים (ר' תב"ע נה/ 277 - 15 (ב"ש) הלל אוז נ' גבי פחימה (מוזכר ב- עב' (י-ם) 300631/96 פרידמן מנחם נ' שמירה ובטחון בע"מ)).

6. מכאן, שהמקור היחיד לסמכות המעביד להטיל קנס-משמעת על עובד יכול להימצא בהסכם קיבוצי.

7. בבדיקתי ראשונית זו התמקדתי בעיקר בתחום עובדי חברות השמירה (בין היתר, נפגשתי עם נציגי עמותת "צנטוריון", המאגדת שומרים ומאבטחים דוברי הרוסית (שהינם חלק גדול מאוד מכלל העובדים בענף); גם העיתון "ווסטי" סייע בידי רבות בקבלת עדויות וסיפורים אישיים). ואולם, נוכחתי לראות כי תחום זה הוא הדוגמא הטובה ביותר לנושא דיוננו - הפרה סיטונית של זכויות העובדים; ייתכן שהדבר נובע משום "הקרבה הרעיונית" שיש לתחום השמירה והאבטחה לשירות בכוחות בטחון ממש. דומה, כי מעסיקים רבים - רבים מדי - מעתיקים באופן פסול את דפוסי המשמעת הנהוגים בצבא, ובוחרים לרדות בעובדיהם, שכן "כמוהם יש עוד אלפים", הממתינים למקום עבודה בתנאי השוק הנוכחי.

8. במישור האמור בולט הנתון הבא: בהסכם הקיבוצי לענף השמירה, שהוחל על כלל הענף מכוח צו הרחבה, אין כל הוראה המסמיכה את המעביד להטיל קנסות על עובדיו.

9. עיון בפסקי-דין של בתי הדין לעבודה מוביל למסקנה ברורה: ישנם מקרים רבים שבהם מעבידים מטילים על עובדיהם קנסות ללא כל בסיס חוקי לכך, ונדרשת התערבות שיפוטית, לאחר המעשה, כדי להשיב לעובד את הכסף שנגזל הימנו. זאת, לאו דווקא בתחום שירותי השמירה והאבטחה (אם כי, כאמור, בתחום זה, ככל הנראה, התופעה רחבה וחמורה הרבה יותר). ראו, למשל: עב' (ת"א - יפו) 5504/03 אלחזוב אדוארד נגד חברת השמירה בע"מ (פס"ד מיום 11.8.2004)

10. לא זו אף זו: במקרים רבים המעבידים מרהיבים עוז, ודורשים מעובדיהם לחתום על חוזים אחידים, שבהם כלול סעיף שמתיר למעביד להטיל קנסות על העובד, ולנכותם משכרו. תניות כאלה מנוגדות לחוק, ובתי הדין מכריזים לא אחת על בטלותן - אך העובד הפשוט לא מודע לדקויות המשפטיות, ולעיתים אף לא מעלה בדעתו כי אין תוקף לחוזה שעליו הוא חתם. ראו בהקשר זה את פסקי הדין הבאים: עב' (נצרת) 1444/98 חוסין אמל נגד מגן אחים מויאל בע"מ (פס"ד מיום 20.11.2000); דמ' (ירושלים) 5116/03 בוריס וייסביין נגד דרור שליחויות - דרור בר לבב (פס"ד מיום 15.6.2004); עב' 1331/01 (ב"ש) רוני סואטירה נגד חברת השמירה בע"מ (פס"ד מיום 13.9.2004).

11. המסקנה העולה מבחינת הדברים הינה, איפוא, זו: קיימת חקיקה ברורה בתחום, אך היא לא מיושמת בפועל. חוברים לכך, לדעתי, מספר גורמים: חוסר הנגישות של ההליך המשפטי עבור האוכלוסיות החלשות שבדרך-כלל ממלאות את השורות של חברות השמירה (כגון: עולים, קשיי שפה, תלות כלכלית מוגברת והחשש לאובדן פרנסה), העדר מודעות לזכויות, מחסור בגורמי סיוע מקצועיים ועוד. יש לזכור עוד, כי המעבידים גורפים רווחים עצומים מהפרת החוק: כך, למשל, אם חברה פלונית מעסיקה 5,000 עובדים - ומטילה על כל אחד מהם, אפילו פעם בתקופה מסוימת, קנס בן 200 ש"ח - הרווח הנקי שלה הוא מיליון ש"ח ! גם אם כמה מאות עובדים יתבעו אותה - הסכומים שתידרש לשלם (אף בלי להתייחס לאפשרות שהתביעה תיגמר בפשרה, כפי שאכן קורה במקרים רבים מאוד) - הפרת החוק עודנה "כלכלית" עבור החברה !

12. לאור כל האמור, סבורני כי כצעד ראשון יש לנקוט באמצעים הבאים לשיפור התמונה העגומה שנפרסת בפנינו:

(1) על הממשלה להגביר את האכיפה בתחומים שנמצאים באחריותה;
(2) יש לגבש תוכנית כוללת ליישום מלא של החקיקה הקיימת בתחום יחסי העבודה;
(3) יש להתייחס באופן פרטני לשאלת הגברת המודעות של העובדים לזכויותיהם, ולבקש מן הממשלה להציע דרך נאותה לשיפור הנגישות של האוכלוסיות החלשות לבתי-הדין.