כנסת פתוחה

משנה מע"צ - סיום המו"מ בין הממשלה והעובדים

2
ועדת משנה לעניין סיום המו"מ עם העובדים להקמת מע"צ החדשה
28.12.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 2
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכלכלה) לעניין סיום המו"מ עם העובדים להקמת מע"צ החדשה
יום שלישי, ט"ז בטבת התשס"ה (28.12.2004) שעה 12:30

ס ד ר ה י ו ם: סיום המו"מ בין הממשלה והעובדים

חברי הוועדה: דוד טל – היו"ר
שלום שמחון – יו"ר ועדת הכלכלה

זאב פורקוש – מנהל מע"צ בפועל
יוסי לוי – יועץ משפטי מע"צ
הדס נודלר – רשות החברות הממשלתיות
רפי פריאנטה – מחזיק תיק מע"צ ההסתדרות החדשה
מירה ארינובסקי – ההסתדרות החדשה
חסן סאלח – ההסתדרות החדשה יו"ר ועד ארצי
רחל מוסנגו – יו"ר ועד משרד ראשי ההסתדרות החדשה
חיים אליאס – מע"צ ההסתדרות החדשה
רחל סובר – יו"ר ועד ירושלים ההסתדרות החדשה
שלום תורג'מן – ההסתדרות החדשה
אליאס חיים – יו"ר ועד תל אביב ההסתדרות החדשה
שלמה וענונוו – יו"ר ועד דרום ההתסדרות החדשה
בן עמי סיידא – חבר ועד צפון ההסתדרות החדשה

לאה ורון

חבר המתרגמים בע"מ

צהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה בנושא מע"צ. נאמר לי שטרם הגיעו, יש כאן מישהו מהאוצר?

אין להם מה למסור כנראה, זאת הסיבה שלא הגיעו.

גבירתי, עם כל הכבוד, גם אם אין להם מה למסור, ועדה פרלמנטרית, במקרה זה ועדה חשובה, אני מרשה לעצמי לומר ועדה חשובה, היא לא בראשותי, היא בראשותו של ח"כ שמחון, מבקשת מהרשות המבצעת להיות פה, היא צריכה להיות פה, אלא אם כן היא יכולה להגיד שהיא לא יכולה להגיע.

זה רק מראה, אם מותר לי להגיד, את הזלזול של האוצר וגם של המשרד.

אתה אומר זה זלזול מופגן של משרד האוצר,

כן, זה בכוונה, זה הכל מכוון.

זה זלזול, אין ספק שזה זלזול. אני חושב שנפנה בכתב למשרד האוצר, לשר האוצר, מנהלת הוועדה אני אודה לה אם היא תכין לנו איזה מכתב ברוח הזאת, שהזלזול המופגן של אנשי האוצר בדיון הזה בוועדה. בכל אופן רבותיי אני רוצה לומר שמסתר שיש איזה שהן סתירות בין מה שנאמר לי בזמנו על ידי גב' פרקש לבין מה שאמר לי המנכ"ל, גב' פרקש אמרה לי שיש רשימות, היא אמרה שהם נמצאים אצל עופר עייני. מר וישניצר שלשום כמדומני דיבר איתי, אמר שאין לו את הרשימות של השמונים איש. כך שהדברים האלה אחד סותר את השני, במלה אם אין רשימות אז מה אפשר להגיד, מה הטעם לבקש שיביאו את זה לחברי הוועד. בכל אופן אני גם ביקשתי אז שיביאו את זה לחברי הוועד, אז אני מבין שאם אין רשימות, אני רואה את זה כמצג שווא של מע"צ שהציגה בפני הוועדה הזאת. אני רוצה להביע את מורת רוחי בדרך הקלוקלת הזאת של מהלך הדיון כפי שבא לידי ביטוי בדבריה של הגב' פרקש שאמרה שאכן הרשימות נמצאות ואפילו נקבל אותן.

היות והגיע יו"ר הוועדה זאת הזדמנות לברך אותו שבמהרה בימינו יקבל תפקיד של שר. אני רק רוצה לומר לך אדוני היושב ראש שבדיון הזה עד לרגע זה יש איזה שהוא זלזול מופגן של אנשי האוצר, שלא הגיעו לכאן, הוזמנו על ידי מנהלת הוועדה, ולא הגיעו לכאן, אגב שהם לא סיכמו את הדיון. בדיון הקודם אמרתי שאני מפקפק, אמרתי בדיון הקודם שאנחנו נקיים את הדיון בעשרים ושמונה או בעשרים ותשע לחודש מתוך מגמה שעד אז זה יסתיים, אמרתי שאני מקווה שעד אז יגיעו להסכם הסופי והחתום, אמרתי שאני קורא למר וישניצר להעמיד את כל הרשימות, לגלות שקיפות, לפחות ליושב ראש הוועד, ושהוועדה תקבל דיווח אם הרשימה נמסרה או לא נמסרה. אני מניח שלא נמסרה.

אני אתמול דיברתי עם מזכירתו והזכרתי לה שזאת היתה ההחלטה של הוועדה ושאנחנו מצפים לקבל הודעה בעניין הזה.

אז גם מע"צ מתעלמים מהחלטות הוועדה. בכל אופן אני רוצה לומר שאני בזמנו כשקבעתי את התאריך הזה קבעתי אותו כמעט לסוף החודש הזה כדי שיהיה ספק בידם של העוסקים במלאכה לסיים את זה. וקבענו את זה לאחר שאמרה גב' פרקש שנשארו כמה דברים, כמה ניואנסים, תוך חמישה ימים, והוסיפה ואמרה אולי תוך שבוע, מקסימום, אז שבוע כבר עבר. ואמר רונן נציג האוצר ששבוע זה פרק זמן סביר לסיום, ועד לרגע זה לא הסתיים שום דבר.

אני רוצה לומר פשוט שהיות ויושב ראש הוועדה נמצא פה, גם לעדכן אותו שנכון לרגע הזה העובדים שיושבים כאן לא יודעים בעצם מה סיכמו עבורם, איך סיכמו, מה הם המענקים או מה הרשימות, מי מפוטר, מי עובר, כל הנתונים הללו, הגם שהוועדה הזאת ביקשה בדיון הקודם שלפחות יו"ר הוועד ונציג ההסתדרות יוכל לקבל את הפרטים הללו, מפני שאני לתומי חשבתי שלפחות אם יש איזה מפוטר כזה, של משפחה שכולה למשל, שאפשר לדון בנושא שלו שוב ואותו לא לפטר, ואולי אדם שהוא חולה במחלה סופנית שגם אותו אפשר לגלות איזו אנושיות מסויימת. אבל לצערי הדברים האלה לא נעשים ולא נעשו, וזה מאוד מאוד חבל על הדרך, על איך שהדברים האלה מתנהלים.

אני גם ביקשתי אגב, והיות ונציג האוצר לא פה אז אני לא יודע אם נקבל גם תשובה, ביקשתי לדעת מה המקור התקציבי לפיצויי הפרישה של העובדים. אם זה מע"צ, האוצר, תקציב המדינה. אמרו אז אולי זה תקציב המדינה, או שזה מקור אחר. אבל היות ואנשי האוצר לא נמצאים פה אז אי אפשר לקבל תשובות. זה המצב אדוני היושב ראש, יו"ר הוועדה הגדולה. יש מישהו שרוצה להתייחס, כי אני אני לא רואה טעם לדיון אם אני לא מקבל פה תשובות לא מאנשי האוצר ולא מאנשי מע"צ.

אנשי מע"צ אגב דיבר איתי וישניצר לפני כשעה בערך, אמר שהם לא יכולים להגיע, הוא נמצא בדיון שם והיא נמצאת בדיון פה. בקיצור אמרתי לו אנחנו הזמנו. מי שהגיע אנחנו נשמח מאוד. מי שלא הגיע, כרגע אין בידי להביא אותם בכוח. יש הצעת חוק שאני מקדם אותה שאנחנו מחייבים נושאי משרה להגיע לכאן. אבל עדיין היא מתבשלת ועד שהיא לא תגיע לכלל סיום אנחנו לא נוכל להשתמש בה. אבל זה כרגע המצב, אם יש מישהו שרוצה להתייחס, אז בבקשה.

אני חוזר מזל טוב אדוני היושב ראש. ותודה לח"כ טל. היתה אחרי שאנחנו גמרנו את הפגישה כאן בשבוע שעבר אז היתה פגישה עם עופר עייני ביום ראשון עם כלל ועדי העובדים.

זו הזדמנות לשלוח לו רפואה שלמה, שמעתי שהוא חולה.

היתה ישיבה ועופר עדכן את המצב איפה שהוא נמצא, ויש עוד דברים שהם עדיין פתוחים, ונקבעה פגישה למחר, במלון בהרצליה, משעה שלוש עד להודעה חדשה, עד שעופר אמר או שזה מתפוצץ או שזה מסתיים. והוא מאמין שזה ניתן לסיים. אני גם מקווה.

תראה מה קורה, אנחנו מתנהלים כבר שנה שלמה, למה צריך להשאיר את זה לחודש האחרון, ליום האחרון, לישיבה האחרונה של החודש הזה.

זה האוצר, זה לא אנחנו. האוצר הוא לא נותן תשובות. אתה מדבר אתו, נראה. חוזרים אליך אחרי חודש. העובדים נמצאים, עם עבודה, בלי עבודה. ואנחנו הזהרנו. מרדימים את האנשים. ויש התמרמרות גדולה בשטח. יש תקציב ולא נותנים עבודות. זה הבעיה. ויושב פה המנכ"ל.

מה זאת אומרת יש תקציב ולא נותנים עבודות?

אין עבודות, יושבים אנשים, אתה תענה ידידי המנכ"ל. אני יודע מה שקורה עם העובדים, ואנחנו הזהרנו כי זה בניגוד לסיכומים שהיו עם האוצר, ורק לאחרונה התחלתם קצת להפעיל.

קודם כל מחר יש פגישה, אבל אנחנו מחר גם אם נסיים לא נסיים, כי ייקח זמן להוציא את המאתיים שמונים איש לפיטורים. מי אלה, שאנחנו לא יודעים מי אלה, אולי צריך להחליט. וכל זה תרגיל, אני מודיע לך, של המנכ"ל. עם האוצר. למה,הוא רוצה שקודם כל יסיימו ואחרי זה יכניס את הטיל שלא תוכל להחליף אפילו סיכה אחת. לכן שאנחנו ביקשנו רשימה. אני מוכן לחתום שאני אכנס למעצר אם במקרה אני מראה למישהו את הרשימה, יחד עם סאלח, עם יו"ר הוועד, ויותר לא מדברים. אנחנו רוצים טיפה התערבות, אולי יש פה איזה שהוא עיוות. וחוץ מזה אני גם שואל את המנכ"ל הנוכחי, אני שומע שהולכים להביא, אנחנו לא יודעים לדוגמא האם אדוני יושב ראש ועדת הכלכלה יודע כמה החברה הזאת תמנה. החדשה. אף אחד לא יודע את המספר. למה אני צריך לחפש עוד מאה אנשים מבחוץ במקום לנסות לקחת את מירב העובדים מתוך הקיים.

עכשיו ברשותכם ייקח לנו לפחות, אני אומר לך, לפחות עד אפריל אנחנו לא נסיים לפזר, אם תהיה החלטה, מה המאה ועשרה שיעבירו אותם, כולם עוברים לתחתי משרד התחבורה, כל הקבוצה הזאת. אנחנו מתנגדים שילכו הביתה ויחכו לשיבוץ אלא צריכים לפזר אותם ולתת להם מקומות מתאימים. אז זה לא מתאים, כן מתאים, כל הסיפור הזה, זה ייקח לפחות שלושה ארבעה חודשים נוספים אחרי שנת 2005.

כן, אבל גב' פרקש התייחסה לנושא הזה בדיון הקודם ואמרה שזה ייקח כחודשיים ימים כדי,

היא לא יודעת, היא אומרת, כמו שאתה אומר גם כן, שנה ומשהו אנחנו מתברברים מכל הסיפור הזה, והכל מתוכנן. לברבר, להתיש את האנשים, לשבור אותם, שעדיף שילכו. והמנכ"ל הזה לא רוצה אנשים מבפנים.

אנחנו מחר נדע סופית, ואני מבקש, אמנם אני לא רוצה למתוח ביקורת, מספיק שאתם אמרתם, אני חושב שהמשרד הראשי, זאת אומרת אני מתכוון גב' פרקש שהיתה צריכה להיות פה, אבל כל זה עשו במכוון כי ידעו שצריכים.

השאלה, ואני מתייעץ כאן גם עם ח"כ שמחון, השאלה מה אנחנו אמורים לעשות. היום עשרים ושמונה לחודש, עד השלושים אמורים לסיים. שלושים כמדומני יוצא יום שבת, יום ששי, בשבת אנחנו לא עובדים, אז יש לנו חמישי ושישי. עכשיו מחר אמור להיות פה איזה שהוא דיון. הוועדה בעצם לא תוכל לעקוב אחרי התהליך, אם יהיה הסכם בכלל, אם בכלל יהיה הסכם. עכשיו אם יהיה הסכם הוועדה צריכה לראות אותו, מה ההסכם אומר. יותר מכך, העובדים צריכים לראות אותו. יו"ר ועד העובדים צריך לראות אותו. הם לא יודעים בעצם מה הולך להיות.

לא, ההסכם הוא יהיה בשיתוף העובדים.

מתי הוא יהיה?

מחר. כלומר אם יהיה הסכם. מחר הוועדים מוזמנים לבית מלון, האוצר ישב מפה, אנחנו נשב, אנחנו למדנו את זה במשא ומתן עם האוצר, בדרך כלל.

ומתי הוועדה תדון בנושא?

זה אתם צריכים להחליט.

אני מאחלת הצלחה בתפקיד ובהמשך הדרך לך דוד. אני מייצגת פה את הסתדרות המהנדסים ואני רוצה לתת איזו שהיא תמונת מצב גם לעובדים וגם כמובן לחברי הוועדה. אנחנו התפצלנו מבחינת משא ומתן, המשא ומתן לנושא הזה הוא כבד מאוד, ולקחנו על עצמנו כמובן בשיתוף בהמלצת עופר את הנושא של משא ומתן לחברה החדשה שתקום לגבי תנאי ההעסקה, הסכם העבודה עם העובדים. איפה זה עומד היום, מעבר לדברים שאמר מר פריאנטה, המשא ומתן הזה מאוד כבד, כי אנחנו רואים בהסכם הזה, הסתדרות המהנדסים, ואני מקווה שאולי גם ההסתדרות בעתיד, דגם חדש לעבודה מאורגנת שבאה להחליף, ואולי לפתור את הטירוף של החוזים האישיים. איך שהוא להחזיר את העבודה המאורגנת. כי הכוונה של מע"צ החדשה, כמו שבאה לידי ביטוי גם בשיחות וגם עם אנשי רשות החברות, לתת גמישות ניהולית להנהלה.

אבל יהיו גם יהיו חוזים אישיים גם במע"צ החדשה. ולא פשוטים.

ולכן לקחנו על עצמנו באמת להיות שותפים מתוך הנחה וידיעה שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, להגיע להסכם שיהיה מקובל על כל הצדדים, לטובת העובדים וטובת ההנהלה, כמו חברה טכנולוגית מתקדמת בשנת 2005.

אנחנו יושבים במשא ומתן מול כל הגורמים. מול הנהלת מע"צ, רשות החברות, אגף התקציבים, ותמונת המצב נכון להיום שעד רגע זה, למרות שהוגש לנו לפני שבועיים הצעה של מבנה ארגוני של מע"צ החדשה, עד רגע זה, כשאני אומרת זה אני עכשיו באה מהאוצר ואחר כך אפגש עם ברכה, לא יודעת ההנהלה לאיפה ישובצו האנשים שמתכוונים לשבץ אותם, שכמובן אנחנו לא יודעים מה השמות שלהם. אז אם יש כוונה והצהרה של כל הגורמים שמקימים חברה חדשה בראשון לחודש, ועבדו על זה שנה שלמה, איך יכול להיות שיומיים לפני המעבר המתוכנן לפחות לא יודעים איפה אנשים יעבדו.

אחרי לחץ של שבוע שעבר אמרנו בלי זה אנחנו לא יכולים בכלל להתקדם, בלי לעשות בחינה של נתונים. עבדו יום חמישי כל הלילה, ככה נמסר לי, והעבירו ארבעים שמות, לא אלינו, לאוצר, כדי שאנחנו ננסה לראות איפה האנשים האלה היו בעבר, איפה הם יהיו בעתיד במבנה החדש. הארבעים האלה כנראה, רובם, כי אני לא יודעת, כנראה רובם הם הבכירים, שהכוונה שעומדת מאחורי זה, עם הזמן לראות איפה ישבצו את העובדים. אז יש לי מבנה ארגוני מאוד יפה, עם הרבה משבצות. יש לנו עובדים שאמורים לעבור שאנחנו לא יודעים מי הם, לא יודעים איפה הם אמורים להשתבץ, מה יהיו רמות השכר ותנאי העבודה במקום החדש, כי הם עוד לא במשבצת אז לא יודעים שום דבר. זה המצב נכון להיום.

אני אמורה מפה לצאת, לעבור לברכה, והיא תנסה לתת לי, ללא שמות, עדיין ללא שמות, קצת למלא את אותו מבנה ארגוני, לראות איפה האנשים. שנראה לנו שרוב האנשים שאמורים לעבור אין להם את הנתונים. פשוט אין להם. זה דבר ראשון.

דבר שני, נושא שהוא כבד לא פחות, אני לא יודעת איך אמרו בצד השני שיש כמה דברים שוליים, דברים מאוד כבדים. ונתנו הסכמה להסכם באמת גמיש, ועם הרבה יותר גמישות להנהלה, כשבסך הכל העובדים חלק מהבטחון התעסוקתי שלהם יורד. איזה אחוז יורד בגלל הגמישות שנתנו להנהלה. במקרה כזה תקנון איש מע"צ הוא חלק אינטגרלי מהסכם העבודה, שהוא מאוד מאוד משמעותי. כי כל חריגה קטנה ממה שכתוב שם אז זה יועמד לוועדת משמעת, והוועדה שהיא בעצם ההנהלה תחליט מה שתחליט.

אני רוצה לתת שתי דוגמאות כמה המשא ומתן הזה קשה ומסובך והצד השני מאוד עיקש. הגישו לנו איזו הצעה לתקנון משמעת שבמדינת משטרה אולי זה היה מתקבל. לא אצלנו שאנחנו מייצגים את העובדים. החזרנו איזה שהוא נוסח שלנו וקיבלנו לפני שלושה ימים התייחסות. אני רוצה לציין רק שתי נקודות, שיש דרישות שפשוט לא הגיוניות. להרע את מה שיש בחוק. לא בצו הרחבה, לא בהסכם קיבוצי כזה או אחר, אלא מה שיש בחוק. ואני אתן דוגמא קונקרטית על מנת לשכנע מי הצד שעומד מולנו ואיך אנחנו מנהלים משא ומתן.

היעדרות מסיבות מחלה, לפי הגרסה של ההנהלה לאורך כל הדרך הם דיברו, הנהלת מע"צ, החברה, שמבקשים למנות רופא מטעמם שהוא יהיה אחראי על נושא של חופשות מחלה. כמובן שזה לא התקבל עלינו. בנוסח האחרון שהעבירו לנו נכתב שלחברה סמכות ערעור על תעודות רפואיות שהומצאו על פי חוק. עכשיו אם יש תעודה רפואית על פי הקריטריונים שבחוק אין עליה ערעור. ולכן אפילו את הדבר הזה שהוא חלק מהחוק לגבי עובד הם רוצים לשנות, להרע את מה שיש בחוק. לכן המשא ומתן הזה, עם המון רצון מכל הצדדים, לפחות מבחינתנו, להתקדם, אבל ישנם דברים, כל מלה יש לה משמעות מאוד עמוקה, להבדיל אולי מהסכמים אחרים, שגם שם יש משמעות, אבל פה זה חדיש וצריך על קוצו של יוד.

ברשותכם, אנחנו נמצאים במצב בלתי נסבל. היום אנחנו בעשרים ושמונה לחודש ואף עובד במע"צ, שיש לנו בערך חמש מאות ששים עובדים, לא יודעים מה גורלם ומה תפקידם בשני לינואר. אני דיברתי גם עם אגף התקציבים, אמרתי גם אם יסתיים משא ומתן מחר, מחרתיים, אנשים האלה צריכים לקבל משכורת ממ"צ, יחידת סמך, בגלל שאף אחד עוד לא עובר. אי אפשר בלחיצת כפתור להכניס שכולם יהיו במשבצות שאף אחד עוד לא יודע באיזה משבצת כל אחד עומד.

אז בדיון הקודם אמר לנו נציג כמדומני האוצר או אחד מהנציגים שם או גב' פרקש שהם לקחו את זה בחשבון שיצטרכו לשלם שבוע או משהו כזה.

לא לקחו בחשבון, בגלל שרק אתמול הם התעוררו, רצו לדעת איזה תקציב מע"צ צריכה למשכורות של העובדים. הם אפילו לא ידעו את זה.

אני חושב שזה תוצאה של הדיון הקודם.

אם היום לא עושים את הפעולה הזאת מחר כבר המחשבים של האוצר סגורים. אי אפשר לעשות את הפעולה הזאת ושבראשון לחודש אנשים ידעו שיש להם משכורת. ומה אנחנו עושים. זו בעיה אקוטית שאף אחד לא שם לב. וגם בראשון לחודש אנחנו לא יודעים, אני מסתיים התפקיד שלי בשלושים ואחד לדצמבר. אני לא יודע מה קורה אחר כך. מי יהיה אחראי על כל העובדים, אני לא יודע, אני חוזר לתפקיד שלי הקודם.

זאת אומרת מע"צ הישנה בעצם הופכת להיות יתומה. בראשון לראשון, זה מה שיקרה.

אני פניתי למנכ"ל משרד התחבורה, אמרתי לו שהמינוי שלי יסתיים בשלושים ואחד לחודש. הוא אמר נראה מה אפשר לעשות. אני בינתיים מחכה. ויש לי גם, מישהו צריך לקחת אחריות בגלל שיש גם נכסים במע"צ, יש מבנים, דברים כאלה, שאם עובדים נמצאים בתוך המבנים שקיימים צריך מישהו לשמור, לתת להם טיפול, ניקיון, דברים כאלה, שזה גם צריך מישהו לתקצב את זה. דיברתי עם האוצר, אומר לא צריך לתקצב, אולי כולם ילכו הביתה. זה גם פתרון. אבל מישהו צריך להחליט. זה מה שיש לי להגיד.

קודם כל אני רוצה, אתה קודם אמרת זלזול, וזה בוועדה מכובדת בכנסת. תאר לך מה קורה במשרדים ובמחוזות ובשטחים. את הבקשה שאמרת להעביר רשימות לפריאנטה ולי, אדון וישניצר אמר חד משמעית אני לא מעביר את הרשימה, אחרי חתימת ההסכם.

לי הוא אמר, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, שהיא לא קיימת. זאת אומרת יש לו חלק, אבל אין לו,

רונן מהאוצר אז אמר שמזרימים לנו הרבה כסף וכל הדברים האלה.

יותר מאשר חברות ממשלתיות אחרות.

יפה מאוד. אז ביקשת ממני שאני אביא לך תנאים של יחידת סמך, אז אני גם רוצה להדגיש שם שמה שנתנו לטלויזיה החינוכית זה תנאי פרישה, ולא מפטרים אותם כמונו, שבנאדם לא רוצה ללכת לפרישה מוקדמת הוא יכול להמשיך לעבוד, ונתנו להם בדיוק את אותם תנאים מה שאנחנו מקבלים. אנחנו מקבלים יותר מזה כי סוגרים יחידת סמך. ואם סוגרים יחידת סמך מפצים את העובד באותה יחידה שסוגרים אותה על אחוז אחד, שני חודשי השתכרות וחמשת אלפים שקל, וזה בדיוק ההבדל בינינו. שלא יגידו שנותנים לנו המון כסף ומשהו מיוחד. אז לשים לב לנקודה הזאת.

אני קודם כל מתנצל על האיחור, אני היועץ המשפטי לעניין העברת יחידת הסמך לחברה ממשלתית אבל אני לא עוסק בענייני עובדים. אני מוניתי על ידי רשות החברות הממשלתיות בזמנו, לפני כשמונה חודשים ללוות עד הסיום, חוץ מענייני העובדים.

רציתי קודם כל שני דברים לסדר, היה נדמה שהישיבה הזאת תידחה, אני מבין שגם היושב ראש קיבל בקשות לדחייה ולא נענה להן מטעמים כאלה ואחרים. אני חושב שמע"צ החדשה, מר וישניצר, רק מפגינים ההיפך מזלזול בוועדה, כי ממני ביקשו באמצע בוררות, אני ביקשתי משופט בדימוס, התנצלתי בפניו, להגיע הנה ולהגיד משהו בשם אלכס ובשם החברה הממשלתית החדשה. אז יש פה בדיוק ההיפך מזלזול.

מה שנאמר לי זה הדברים הבאים.

איך אתה מבין שיש פה ההיפך מזלזול? דיבר איתי מר אלכס וישניצר, הוא דיבר איתי לפני יומיים ודיבר איתי גם היום בבוקר, לפני שעה שעתיים. ואמר שהוא יכול להגיע. ואכן התבקשתי לבטל את זה מפני שהם לא מצאו טעם בקיום הדיון. אבל לי ככל שאני כרגע שומע יותר ויותר אני מוצא שיש טעם מדוע כן צריכים לקיים את זה. מפני שגם אלכס וגם הגב' פרקש וגם רונן מהאוצר וכל הדוברים מהדיון הקודם והדיון הראשון אמרו עד לחמישי, עד העשרים ואחד, עד העשרים ושמונה יסיימו את הכל. עינינו רואות שלא מסיימים את הכל, ואני לא יודע אם זה מחר יסתיים. אתה יודע מה, אני כבר היום יכול להמר שביום ראשון זה לא יסתיים.

תראה, מה שלי נאמר זה הדבר הבא. רק לצורך הפרוטוקול, אתמול האנשים ישבו עד שלוש ארבע בבוקר, והלכו הביתה לרחוץ פנים וחזרו לעבודה וגם היום ישבו עד השעות האלה. ישיבות אינטנסיביות מתקיימות היום ומתקיימות מחר. לכן יש תקווה ואופטימיות שהדברים יסתיימו עד הראשון לחודש. הישיבה הזאת במידה מסויימת, תוך כדי המהלך וטיפה טרם זמנה. לעניין המאה שמונים עובדים, כרגע גם נעשים מאמצים אינטנסיביים על מנת להשלים את הרשימה, לא כל העובדים שמדברים אתם רוצים לעבור, לא כל העובדים מתאימים, הרשימה נמצאת בהליכי גיבוש.

זאת אומרת מה שמר וישניצר אמר לי, שאין לו רשימה מלאה. יש לי פרוטוקול פה, ואדוני היה בדיון הקודם, שמע ודאי את גב' פרקש שאמרה יש רשימה ואפילו הרשימה נמצאת בידיו של עופר עייני.

יש לעשות אבחנה בין רשימה תיאורטית לבין רשימה סופית. מה שהיה בידי עופר עיני ומה שהיה בידי ברכה פרקש זו רשימה תיאורטית של אנשים שעוד לא הסתיימו הראיונות והבירורים לגביהם. עכשיו מגבשים את הרשימה הסופית. הרשימה הסופית היא עניין של ממש ימים ספורים. אני חושב שנכון יהיה לקבוע את הישיבה של ועדת המשנה בתחילת שבוע הבא. אני מניח שעד תחילת שבוע הבא דברים יובהרו ויובררו.

אתה יכול לתת לי עצה של עורך דין, אני מוכן לקבל את ההצעה שלך, בתחילת שבוע הבא לקיים דיון. מה יהיה על הדיון אם בתחילת שבוע הבא נעמוד בערך בנקודה הזאת שאנחנו עומדים בה היום, עדיין לא הסתיים הדיון. תסכים להצהיר לפרוטוקול שזה זלזול מופגן בהחלטות הוועדה?

ממש לא אדוני. ביקשת ממני עצה של עורך דין.

אני אגיד לך משהו, למה אני רואה פה את הזלזול, מפני שגם מע"צ החדשה וגם האוצר זכותם לבקש לדחות את הדיון. אני לא מצאתי לנכון לדחות את הדיון. ברגע שמצאתי לנכון לקיים את הדיון הם היו צריכים להופיע פה. הם רשות מבצעת, הם חייבים פה בכבודה של הרשות המחוקקת. ברגע שהם לא מגיעים.

בעניין הזה אני מסכים אתך, ולכן אני פה. מה שרציתי לומר לאדוני, אדוני ודאי יודע שמשאים ומתנים הם עניינים, במיוחד משאים ומתנים שנוגעים לעובדים, עניינים ממושכים, רגישים, אינטנסיביים, יש בהם המון אינטרסים מכיוונים שונים. אז השאלה המרכזית היא לאיזה יעד חותרים. אם היעד שחותרים אליו הוא להביא לכך שמע"צ החדשה תתחיל לפעול מוקדם, תוך כדי זה שהאינטרסים של העובדים שנשארים, ואלה שעוברים למשרדי ממשלה ואלה שיצטרכו לעזוב יוגנו בצורה המירבית ביותר, אז יכול מאוד להיות אדוני שצריכים לקיים את הדיונים האלה במועד הכי טוב כדי להגיע ליעד הזה. מה המועד הכי טוב להגיע ליעד הזה, המועד הכי טוב להגיע ליעד הזה הוא אותו מועד שלא לפעמים ייטע אשליות שווא בקרב עובדים מסויימים ולא יגרום למצב שבו יפסיקו את המשא ומתן באמצע. גמרו אותו בשלוש בלילה, מתחילים אותו היום, לבוא לוועדה, ואז בוודאי שאי אפשר יהיה להגיע למאה שמונים עובדים, ואי אפשר גם יהיה להגיע לסיום כי בעצם קוטעים את המשא ומתן באמצע. זאת עצה של עורך דין שהייתי נותן ללקוח שלי. אני לא בטוח שאדוני הוא לקוח שלי אבל זאת העצה שהייתי נותן אם אדוני ביקש.

אני חושב שהדבר הנכון ביותר לעשות, ואני רוצה להיות באמת פרקטי.

מה אנחנו עושים, קיבלנו את דעתך ובתחילת שבוע הבא אנחנו מקיימים דיון, ואין הסכם.

מה שאני חושב שאני רוצה לעשות, להציע גם למע"צ ולאלכס לקיים דיון בתחילת שבוע הבא, ואני נוטל על עצמי, למרות שאני לא מצוי במשא ומתן עם העובדים, לדווח לך מדי יום ביומו על ההתקדמות, על הקשיים, על היעדים, על מנת שלא נהיה.

לא, זה לא חשוב לי. חשוב לי רק שתדווח לי בהחלט סיכום, חשוב לי שידווחו לי שיש הסכם. אני אגיד לך גם, אתה דיברת על דבר שהוא מורכב ורגיש, ולא כך נאמרו הדברים בדיון הקודם. אמרו שיש איזה ניואנסים, דקויות, זוטות שבעצם מדברים עליהם ולכן אפשר לגמור את זה בתוך חמישה ימים. אבל אני מוכן לקבל.

אני רוצה לומר משהו. הרי אמרתי שהיעד של כולם כאן, ואני חושב שגם של העובדים בסופו של חשבון, שהדברים יגיעו לכלל סיכום הטוב ביותר לכולם בנסיבות הקיימות. עכשיו למה אני חושב שהדיווח הזה כן חשוב לאדוני והוא חשוב בכלל, משום שהמועד של הדיון הבא הוא המועד הזה שיהיה גם ישתלב בתוצאות המשא ומתן. לכן הדיווח הוא חשוב. ואני חושב שיש כאן איזה קיטוע בין הדיונים של הוועדה, בין המשא ומתן כך שאין אינפורמציה שהיא זורמת כהלכה.

אני נוטל על עצמי, למרות שאני לא במשא ומתן הזה, לקבל מידע, אני עוסק בכמה עניינים אחרים של מע"צ כדי להשלים דברים חשובים לצורך הקמתה, כדי שלא יהיה קיטוע כזה,

אבל אם אנחנו נקבע למשל, אם נקבל את הצעתו של ידידי המלומד יוסי לקיים דיון בתחילת השבוע, נניח ביום שני, ועד יום שני לא יהיה הסכם. הקיטוע יימשך.

לא, בינתיים אני אדווח לאדוני, יש הסכם, תראה, אני לא רוצה להיגרר פה. הסכמים יכולים להיגמר גם ביום, ברוך השם בחיים שלי עשיתי מספיק הסכמים אם כולם רוצים לרקוד טנגו. אבל אם רק אחד רוצה לרקוד טנגו אז הטנגו לא יוצא. אז בואו נעזוב את השנה ואת החצי שנה. בואו נעזוב את זה.

אתה מבין איפה הבעיה, ציין את זה המנכ"ל היוצא של מע"צ, שבראשון לראשון ובשלושים ואחד הוא סגר עניין, אין לו כבר שום אחריות על העובדים, על המבנים, הוא גם ציין כמה נקודות שלדעתי הן חשובות מאוד, יש מבנים, יש ציוד, מי אחראי עליהם, מה זה הפך להיות הפקר, הרי יש עובדים שעוד לא יודעים מה קורה, מה יהיה על בני ביתם.

אם אתה שואל אותי שאלה משפטית אז ברור לגמרי מי אחראי מהראשון לראשון. יש הסכם עם הממשלה שנכנס לתוקף בראשון לראשון. כל המבנים הם באחריות החברה החדשה. אם אדוני שואל אותי על מעמדם של העובדים, הם עובדי ממשלה.

מה זה עובדי ממשלה?

עובדי משרד התחבורה. עובדי מדינה.

עדיין? אנשי האוצר בדיון הראשון אמרו שבראשון לראשון אם אין הסכם כולם תלויים.

לא יכולים להיות תלויים. אם נשארים עובדים, הם היום עובדי מדינה, עובדי משרד התחבורה.

אני מבקש, אני שולל מכל את המשפט שאתה אמרת שקודם כל החברה תתחיל לעבוד, לא תקום חברה חדשה, אני אומר כאן, לא תקום כל עוד העניין הזה לא נפתר.

אז הצעתי היתה הצעה פרקטית.

אני מייצגת את רשות החברות. הרשות שותפה במשא ומתן, יש כמה דברים להעמיד על דיוקם. אני מתנצלת, הסיבה שהגעתי מאוחר זו הסיבה ששמעון לא נמצא פה ויעקב ורפרנטים שלי לא נמצאים פה, שאנחנו בדיוק ברגע זה עובדים על כל הנושא של מע"צ.

תראי גבירתי, אני אגיד לך את האמת, אם הוועדה הזאת היתה מתנהלת מהרגע להרגע, מהיום למחר, הטענה הזאת היתה נשמעת. מדוע הטענה הזאת לא תישמע, ואני דוחה אותה מכל וכול, מפני ששבוע שעבר קבענו כבר אז את המועד של הדיון הזה. זאת אומרת ידעתם. יכולתם בלו"ז שלכם, של יעקב, משה, דוד, שלמה, אליהו ואלישע לציין שם במשבצת מי בא לדיון היום. ואז אין שום בעיה בכלל. אני מבין שצריכים להמשיך בדיוני מע"צ, ישלחו לדיוני מע"צ אנשים מסויימים ויהיה אדם אחד או שניים שייצג פה את עמדת אגף התקציבים, עמדת האוצר, החברות הממשלתיות או מי שצריך להציג. זה לא דבר שידעתם מזה רק היום. ידעתם מזה לפני שבוע.

אני מקבלת את מה שאתה אומר, הכוונה באמת היתה.

ולכן את מסכימה שזה זלזול מופגן של אנשי האוצר בוועדה?

קודם כל אני מתנצלת אם ככה זה נראה, זאת לא הכוונה ואני באופן אישי מבקשת להתנצל. זו לא הכוונה. הכוונה כן להגיע ולדווח ובגלל זה גם יעקב דיבר אתך לפני- - -

יעקב לא דיבר אתי, הוא דיבר עם העוזר שלי והוא ביקש שאנחנו נבטל את הדיון. אני חשבתי שזה לא יהיה נכון שהיום אני אודיע לאנשים האלה, שכבר התכוננו להגיע לכאן, שאני מבטל את זה.

הכוונה באמת היא לבוא ולעזור לעובדים, ואני חושבת שמירה שיושבת במשא ומתן יכולה להעיד שכל מה שאנחנו עושים הוא למען העובדים ולראות שלא נפגעות הזכויות שלהם. אגב למעבר ולדאוג גם לעובדים שלא מגיעים. יש התקדמות במשא ומתן, גם בנושא הניוד, גם בנושא ההסכם הקיבוצי לעובדים שיעברו לחברה, גם לגבי תנאי הפרישה, וכל הדברים האלה בשלווי התהוות סופיים. מחר יש משא ומתן נוסף, מרתוני.

אפשר ביום ראשון לברך על המוגמר?

אני מקווה מאוד שכן. זאת הכוונה.

אני שבע תקוות ולמוד ניסיון, הכוונות טובות.

אבל הכוונה היא באמת שזה יהיה לטובת כל הצדדים ובעיקר לטובת העובדים.

אני חושב שלפי דבריו של יוסי המציאו את הגלגל עכשיו. החברה החדשה. הוא אומר שיש מאה שמונים עובדים שלא כולם מתאימים. בעינינו זה ממש זלזול. אנשים שבנו את המדינה.

אמרה את זה מירה. יש כאלה שאפילו לא עומדים ברמה הנדרשת לשיבוץ.

אני חושב, אם שמענו נכון, מר לוי אמר שיש בעיה מאה שמונים עובדים לא כולם רוצים לעבור ויש חלק שלא מתאימים. אני רואה בזה זלזול, כי לא יכול להיות ששבע מאות עובדים שבנו את המדינה הזאת, בנו אותה יותר אבל שבע מאות שנשארו מהם, חמש מאות ששים שנשארו היום, לא יתכן שהם לא יכולים להתאים, מאה שמונים מהם לא יתאימו לחברה, הם לא ימצאו חברה. אנחנו בנינו את המדינה, תראה שחלק מהם לא מתאימים וחלק מהם לא רוצים לעבור.

דבר שני אנחנו שמענו פה, ישנים, בבוקר קמים, רוחצים את הפנים, אנשים שישנים פה אף אחד מהם לא ישב ואף אחד מהם לא יודע. אולי אתם יושבים ביניכם ואתם מתכננים איך להוציא אותנו להורג, אבל לא יותר מזה. אבל לא יכול להיות שהנציגים שלנו אף אחד לא ישן ופתאום אנשים קמים בבוקר, רק רוחצים את הפנים וחוזרים לדיון. על איזה דיון, על מה מדברים, הנה הנציגים פה.

אני ציינתי שנעשתה עבודה בהמשך לפגישות שלנו, להתחיל לראות את הנתונים כדי באמת להביא הסכם כמו שצריך פה, אז פשוט האדונים האלה לא היו באמתחתם, ועובדים עליהם כדי לייצר אותם.

אני מוכרח לומר שמה שמפליא אותי שנתונים כאלה אלמנטריים, בפרק זמן כזה ארוך, לא מונחים בפני הצד השני של המשא ומתן. משהו מינימלי, שאפשר לדסקס את זה ולעבד את זה. משאירים את זה רק לרגע האחרון, שאז כל הבעיות וכל ההשגות וכל אי ההבנות. אולי זה גם חלק מטקטיקה, עו"ד יוסי לוי, להגיע למצב שהנה, הגיע הזמן, יש לנו עוד מעט טיים-אאוט, הראשון לחודש, צריך לסכם עכשיו מהר הכל, דבר שהוא לא נראה.

זה גם לא יקרה. אנחנו לא בכל מחיר ניתן את הראש שלנו.

אני רציתי להגיד דבר אחד, מר יוסי לוי בעצם דיבר על אינטרס החברה ועל כוונת החברה להפעלת החברה. לא מדברים בעצם מה קורה בעניין העובדים כי זה לא התחום שלו. ואני אמרת דבר אחד, עם כל הכבוד אנחנו נמצאים בעשרים ושמונה לחודש. מע"צ הנוכחית, אני לא אקרא לה אפילו הישנה כי בשבילי מע"צ תמיד תישאר מע"צ, לא יתכן דבר כזה שאנחנו מגיעים שלושה ימים לפני הסוף אין תקציב למע"צ, גם מבחינת עבודה כי הכל בעצם עבר לחברה החדשה, אני לא חושבת שבמקרה הזה עד שלא ייגמר הסכם אנחנו כעובדי מע"צ בכלל נאפשר להפעיל את החברה או לתת כל דבר אחר על מנת שהחברה תתחיל לפעול.

מה תעשו?

תראה, יש לנו תכניות, יש לנו בכל זאת את המשאבים שלנו, אני מבטיחה לך שבחברה עצמה, אפילו אמר את זה מנכ"ל התחבורה מר בן ציון סלמן שהם אפילו לא מבחינת אחזקה, אולי בפיתוח, או.קיי., ניחא, אבל יש גם דברים שלנו שעדיין נמצאים אצלנו. אנחנו פשוט לא ניתן פתח שיקחו אפילו תכנית אחת, שום דבר. הבעיה שלנו שאנחנו לא מתוקצבים, אין מנכ"ל, זלזול, לא מספיק שהמשא ומתן לא מסתיים, עובדים לא יודעים מה קורה אתם, גם כן לא יהיה לנו מנכ"ל שלא יודעים בכלל אם יאריכו לו את החוזה, אין תקציב שאנחנו לא יודעים בראשון לחודש.

גם אם ירצו להאריך לו יכול להיות שהוא לא ירצה.

תמיד יש תחליף, לכל אחד יש תחליף. אבל אני אומרת בעקרון לא יתכן שאנשים יישארו בלי משכורות, בלי משא ומתן, בלי תקציב. זה לא יתכן. זה אנשים שעבדו עשרים ושלושים שנה.

אני רוצה להראות לך דוגמא קטנה, אני נציג של הדרום, תסתכל מה אני קיבלתי, חוזה, זה לגבי סוף השנה. אני אין לי כבר מה לעשות ממחר. אני לא יודע מה קורה אתי ומה עם המשפחה שלי.

רק משהו קטן לגבי המאה שמונים עובדים, כבר בשעה זו למשל מדברים עם עובדים של החברה ומנסים לשבץ אותם. הסיבה היא שאנחנו, אני רק רוצה להגיד לעובדים משהו, ובקצרה, שיש מבנה ארגוני חדשה ומתאימים את האנשים, זה משהו שכבר סוכם עליו בעבר. סוכם עליו.

הערתי את הנושא הזה גם בדיון הקודם, זה מפליא אותי מאוד שיושבים פה, יושב פה יו"ר ועד העובדים של מע"צ, וחברי ועד העובדים, והם לא יודעים, הם הנציגים של העובדים, הם לא יודעים.

אז הם צריכים לדבר עם ההסתדרות.

גם נציג ההסתדרות לא מכיר. אנחנו יודעים שמירה עושה את הדברים הכי טוב שאפשר, אבל גם היא עדיין לא יודעת הכל. וגם נציג ההסתדרות כרגע לא יודע. משהו פה נראה לי, נראה לי שהדברים נעשו בשושו כזה גדול, זה כזה סודי. הייתי בוועדת משנה למודיעין בוועדת החוץ והבטחון, אני מוכרח לומר ששם השושו לא היה כזה גדול כמו שפה. באמת. אני מנסה לבדוק ולראות, עומדים פה, יושבים פה חברי ועד, יושב ראש ועד שעוד שלושה ימים סוגרים לו את החברה, והוא לא יודע מי, מה, למה, כמה. זה נראה לך סביר? את יודעת מה, בואו נדבר רק מבחינה אנושית.

הוא ממש תפס את האנשים אחד אחד, מי שפולט מילה אחת מפה הוא לא יעבוד יותר גם הוא לא יישב פה לידי יותר, ואנשים פוחדים.

הדס, ברמה הכי אנושית שאפשר, נראה לך סביר שאת וחברייך, נראה לך סביר שמי שמחליט על איזה שהוא פירוק של איזה יחידה כזאת באוצר, ואת וחברייך, בעצם שלושה ימים לפני תום החוזה שלכם לא יודעים בעצם מה יהיה גורלכם, נראה לך סביר? את יודעת מה, את לא. סביר להניח שיושב ראש הוועד שלכם, הנציג שלכם, הוא לפחות יידע, אדם אחד יידע?

אז עוד פעם, אנחנו פועלים, אנחנו במשא ומתן מתמשך.

זה שמעתי, זה לא מוסיף לי. את לא עונה לי. פשוט לא עונה לי. אני חושב שזה מאוד מאוד לא סביר, וגם לא ראוי שכך הדברים יתנהלו. יעשו את זה, יביאו את זה אולי במוצאי שבת באמת,יניחו את זה על השולחן ויגידו להם זה מה שיש. רוצים תחתמו, לא רוצים אל תחתמו. זה פשוט לא עם אקדח לרקה, זה עם תותח של מאה וחמש לרקה.

לאור הדברים האלה, פעם שעברה בישיבה האחרונה אתה אמרת שהוועדה הזו היא לא כוחנית אבל אם היא תרצה היא יכולה להיות כוחנית. אולי פה זה המקום שהוועדה הזאת תהיה כן כוחנית, ולהחזיר את הגלגל אחורה. ותתייצב בפני ראש הממשלה, שר האוצר, ותציג להם את כל העוול הזה שנעשה לעובדים, ותחזירו את הגלגל אחורה.

מר וענונו, זו לא החלטה של הכנסת, זה אפילו לא חוק שעבר כאן בכנסת. זאת החלטת ממשלה. היא סוברנית להחליט כך. זה לא תלוי בנו. אנחנו לא יכולים להחזיר את הגלגל אחורה. ניסיתי אפילו להגיש הצעת חוק, עשינו מאמצים משפטיים. היות ואין חוק אחר כזה, חשבנו איך עוצרים את המהלך, רוצים לבדוק את הכל מחדש, אולי העסק הזה בכלל לא רווחי, רק ישבו פה אנשים וישלמו כאן בראשם ובעצם המדינה לא תרוויח מזה שום דבר.

רציתי רק להגיד דבר אחד, שאני משוכנע שדברים שנאמרו כאילו שמר וישניצר אמר לעובדים לא נאמרו, כי זאת לא דרכו. אני משוכנע שהוא לא אמר דבר כזה, זאת איננו דרכו ,מי שמכיר אותו יודע שזאת איננה הדרך שלו לטפל בענייני עובדים. לפי כל המאמצים שהוא עושה בחצי שנה האחרונה בסופו של דבר גם טובת החברה החדשה לנגד עיניו אבל גם טובת העובדים. זה עניין אחד.

עניין שני, סך הכל המשא ומתן הזה לא מתנהל מול מראה. מתנהל מול הסתדרות העובדים. אין פרט במשא ומתן, למעט רשימה של המאה שמונים, כי היא בהתגבשותה, שלא ידוע להסתדרות. לכן אני תמהה, אני תמהה על מה שאומרים העובדים. פשוט אי אפשר לנהל משא ומתן מול מראה. בסופו של דבר אם המשא ומתן לא יתגבש מול ההסתדרות הוא לא יתגבש אף פעם. לכן אין תועלת לא מבחינתה של החברה החדשה ולא מבחינת הממשלה. לכן הדבר הזה הוא תמוה בעיני.

אני רוצה לשאול שאלה. האם זה נכון שאם החלטת ממשלה אינה מיושמת עד שנה אפשר לשוקלה מחדש, במידה וזה לא מתקיים.

אני לא בקיא בזה ולכן אני לא יכול להשיב לך. אני רוצה לסכם את הדיון ולומר שהוועדה מבקשת מהאוצר לעדכן את ועדת המשנה עם חתימת ההסכם ולהמציא את ההעתק של ההסכם. אדוני רוצה עדיין שנקיים בתחילת השבוע הבא את הדיון, יום שני נראה לך סביר? אני הייתי רוצה לראות שהיום ההסכם חתום, מחר ההסכם חתום, יום שישי בבוקר ההסכם חתום. זה מה שמעניין אותי. אני לא צד במשא ומתן, אני הרי לא בא לשנות לא לכיוון הזה ולא לכיוון הזה. אני רק רוצה לראות שהמשא ומתן מתנהל לפחות בצורה הגונה וזכויותיהם של העובדים לא נדרסות ברגל גסה.

אני מבקשת אם אפשר לעדכן את כבודו באופן אישי ביום שני או אפילו לפני ואם אפשר את הוועדה הקרובה קצת לדחות.

לדחות, לא יום שני, יום שלישי גבירתי זה בסדר?

אם אתה יכול יותר, עוד שבועיים.

עוד שבועיים, זה ממש זלזול, מפני שאת בעצם לא מאמינה שזה יסתיים. עברנו את הראשון לחודש ונאמר לי שיום שני זה כבר אחרי הראשון לחודש, אני מוכן לתת עוד יום אחד, יום שלישי.

המשא ומתן עם המהנדסים בשלבי סיום סופיים.

אני מציעה שיחס, מכיוון שאנחנו שותפות למשא ומתן, נציין, נשים על השולחן מה הנושאים שעדיין לא סגורים, איזה מסמכים הוא עדיין.

בדיון הקודם נאמר שזה רק ניואנסים, עניין של דקויות, אני אקח את ההצעה של העורך דין ואני אוסיף עוד יום נוסף, לא יום שני, יום שלישי בשבוע. אני רק מבקש שנציגי האוצר יהיו בישיבה הזאת ושלא יפגינו כזה זלזול בוועדה הזאת. הם לא יוכלו לומר שהם לא ידעו. הם ידעו גם ידעו את הדיון שהתקיים היום. הם ידעו את זה מלפני שבוע, והם יודעים גם את הדיון שיתקיים ביום שלישי בשבוע הבא. מבחינתי שלא ילכו למשא ומתן. אם הם עד אז לא יגמרו את המשא ומתן והעובדים האלה יישארו ללא משכורת וללא תנאים ויישארו תלויים באויר כדאי להם שיבואו לכאן ויתנו דין וחשבון. מפני שאם לא, אני אעשה הכל, יחד עם יו"ר הוועדה, לזמן את שר האוצר לפה ששר האוצר ייתן לנו דיווח למה הזלזול המופגן בעובדים הללו ובוועדה הזאת. לכן רצוי מאוד מאוד, שלא תהיה פה נימה של איום, אבל אני חושב שהרשות המבצעת חייבת דיווח לרשות המחוקקת, והיא לא עושה את זה. לכן אני חושב שהזמן של יום שלישי, זאת אומרת עוד יום, יותר מיום רביעי אני לא יכול לתת לכם, מפני שעוד פעם אנחנו יוצאים לשבוע נוסף וזה כבר מעבר לזמן המתוכנן. אתם תעשו את המאמצים לסיים את הדיונים.

אני אומר שהדיון בעניין צריך להיערך במוצאי שבת. אנחנו לא מחללי שבת, אבל אני אומר, יום ראשון, גג יום שני. כי לא יתכן, עוד פעם אני אומר, הנושא הזה פג תוקפו. ולדעת מוקדם מה שקורה.

אני רוצה להפגין כאן ממש לארג'יות וגודל לב ולתת להם את כל הזמן שבעולם שיהיה להם מספיק זמן להוציא את כל הניסוחים הקטנים והגדולים לסיים. אם הם יעבדו היום ומחר ויום שישי בבוקר ויום ראשון אז יום שני אני מניח שיהיה להם הסכם חתום. אם זה לא יהיה חתום אני מוכרח לומר שזה יהיה חמור מאוד, מפני שמשרד האוצר פעם אחד פעם מהתל בוועדה הזאת. הוא נותן תאריכים וקובע תאריכים ועוד פעם דוחה ועוד פעם דוחה, זה לא מקובל וזה לא ראוי. תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 13:30