מס הכנסה, פנסיה, השקעות הון

5
ועדת הכספים
22.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי, י' בטבת התשס"ה – 22 בדצמבר 2004 – בשעה 15:00

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 141), התשס"ד-2004.
(הממשלה-121) – רוויזיה.
2. הצעת חוק פנסיה חובה, התשס"ד-2004 – הצבעות
3. צו מס הכנסה (קביעת סכום לעניין השתכרות או רווח מהימורים, מהגרלות או
מפעילות נושאת פרסים)(הוראת שעה לשנות המס 2003 ו-2004)(תיקון),
התשס"ה – 2004 – הצבעות.
4. הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 59), התשס"ה – 2004. (הממשלה-
147)
5. צו עידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח)(תיקון), התשס"ד-
2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
רוני בריזון
מיכאל גורלובסקי
אבשלום וילן
יחיאל חזן
יצחק כהן
רן כהן
ניסן סלומינסקי
אהוד רצאבי

אבי פלדמן, ס. יועמ"ש, תמ"ת
מאיר קפוטא, ממונה על הכנסות המדינה
ג'קי מצא, סמנכ"ל ברשות המסים
יעל ייטב, רשות המסים בישראל
צבי רוזן

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן

הדס דויטש

5.
צו עידוד השקעות הון (קביעת התחומים של אזורי פיתוח)(תיקון),
התשס"ד-2004

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

צו עידוד השקעות הון שקובע את אזורי הפיתוח מתחלק לשני סוגי קביעה. אחת היא עקרונית, שמבוססת על קביעה של אזורים סוציו-אקונומיים. מי שנמצא באזורים 1-3 אוטומטית נכנס לאזור פיתוח א'. השני הוא אזורים שהשרים קובעים אותם ומוסיפים אותם לצו למרות שהם לא נמצאים באזורים 1-3.

הסיווג של הלמ"ס מגיע לכל שנה נוכחית בדיליי, כלומר זה לא שנה אחרונה, אלא בדרך כלל שנתיים אחורה. כתוצאה מהקריטריונים של הלמ"ס, הסיווג של קרית מלאכי בשנת 2004 קפצה מדירוג 3 ל-4, למרות שיש לה נתונים סוציו-אקונומיים נוספים שאינם נמדדים שהם נמוכים. לכן מה שמוצע בצו הוא להוסיף אותם ברשימת האזורים שמנויים שמית, ולא רק לפי הדירוג הסוציו-אקונומי.

יש הערות? תודה. מי בעד? מי נגד? תודה, אושר.
4.
הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס' 59), התשס"ה – 2004.
(הממשלה-147)

בתיקון 58 שהיה בשנה שעברה הוועדה הנכבדה אישרה לנו הארכה של החוק לשנה בשני מסלולים; חצי שנה עד סוף יוני אוטומטית, ומסוף יוני בצווים שיפרסמו השרם. ההארכה לשנה בלבד נועדה כדי להשלים את הרפורמה בחוק עידוד השקעות הון, רפורמה שהושלמה מבחינת העבודה הממשלתית, אך הליך החקיקה לא הושלם כי זה בחוק ההסדרים.

אתה מבקש לחדש את זה לשלושה חודשים אוטומטית?

כן.

אנו מדברים על הארכת התוקף של החוק הקיים אז איז.

כן, טכני לחלוטין.

אם יהיו שינויים בחוק- -

לכן דיברנו על שלושה חודשים ועוד שלושה חודשים רק באישור השרים והוועדה כדי להבטיח את הנושא הזה.

מי בעד? מי נגד? אושר. תודה.

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 141), התשס"ד-2004.
(הממשלה-121) – רוויזיה.

חבר הכנסת אהוד רצאבי, אתה ביקשת רוויזיה בנושא הזה. נשמע את דבריך.

תיקון 141 לפקודה, שנדמה לי, טיפלנו בו ביום שני שעבר. במסגרת הדיון העליתי מספר נושאים שחשבתי שנכון היה לשנותם. בסופו של דבר, גם בהמלצתך, נפגשתי לאחר ההצבעה עם אוסקר אבו-ראזק וסיכמנו על הקדמה של האפשרות לקזז הפסדים מניירות ערך זרים כנגד רווחים מניירות ערך ישראלים, כבר מ-1 בינואר 2005.

כדי שנבין על מה מדובר; בהתאם לרפורמת רבינוביץ' א, ב-1 בינואר 2007 שיעורי המס על ניירות ערך זרים היו צריכים לרדת מ-35% ל-15%, אז גם היתה אמורה להתאפשר האפשרות לקזז הפסדים מניירות ערך זרים כנגד רווחים מניירות ערך ישראלים. החליטו להגדיל ובצדק את המס, למעשה לבטל את מגן המס על ניירות ערך ישראלים ולהפחית את המס ל-15% כבר מ-1 בינואר 2005. אני מדבר על מצב שבו חבר כנסת איציק כהן שם בבורסה הישראלית, השקיע דרך בנק לאומי פה בארץ, במנייה של ג'נרל מוטורס בארצות הברית ושם בה 1,000 ₪, ו-1,000 ₪ נוספים במניה של טבע, הפסיד את כל הכסף שלו מניירות ערך זרים, ובטבע הרוויח כסף. את ההפסד הוא לא יכול לקזז אחד נגד השני. עדיין, למרות שהוא הפסיד כסף, עדיין היה צריך לשלם מס של 35%. אם זה היה נייר ערך מקומי ניתן היה לעשות זאת. אנו רואים היום את אלה שהשקיעו במניות פרמוס, שזה מניית חוץ, והפסידו כספים גדולים, השקיעו שם כספים גדולים. בד בבד אם היו להם רווחים בבורסה הישראלית, הם צריכים לשלם על זה מסים.

למה רוויזיה; אני סיכמתי עם אוסקר אבו-ראזק שיתאפשר כבר מ-1 בינואר קיזוז הפסדים נגד רווחים. נכון ליום שלישי בבוקר אוסקר הודיע לי שהוא מושך את הצעתו כי הבנקים לא מסוגלים לבצע את הקיזוז הזה מבחינת מערך מחשוב. בשיחה שהיתה לי עם דרור נגל מבנק הפועלים הוא אמר לי שאין לו שום בעיה לבצע את זה תוך הרבעון הראשון של השנה, ואותו דבר הוא סגר את זה גם עם דיסקונט, גם עם מזרחי וגם עם בנק לאומי, תוך הרבעון הראשון של השנה לא תהיה שום בעיה לבצע את הדבר הזה.

אז אל"ף, לא מקובל עלי שדוחים מייד וחוזרים חזרה. שנית, גם מבחינה כלכלית לא ייתכן מצב שבו מצד אחד אני מפסיד כסף, ומצד שני נדרש לשלם מס, למרות שהפסדתי כסף. זאת הסיבה לרוויזיה.

לא יעלה על הדעת במסגרת הרפורמה שלא יהיה אפשר לקזז ניירות ערך מסוג אחד אל מול ניירות ערך מסוג אחר. ודאי שלא יעלה על הדעת שזה ייעשה במסווה של איזה תירוץ טכני. כמי שהיה ממונה על התפעול בבנק הפועלים ואחראי על מערך המחשוב אני מכיר את הנושאים האלה, אני מעיד ואומר שאין קל מלבצע – "אין קל" בעולם המחשוב זה חודש-חודשיים – וודאי שאין מצב שאי אפשר לבצע, ולכן צריך להפעיל את העניין.

משרד האוצר מתנגד לכך שבמסגרת תיקון 141 שמקדים את הפחתת שיעור המס על ניירות ערך זרים תיכלל הצעה נוספת שמאפשרת לקזז הפסדים מבורסות בחו"ל כנגד רווחים בבורסה בישראל. השיקולים, שאותם אסביר מייד, אינם רק תפעוליים, אלא הרבה מעבר לכך.

צריך לדעת שסוגיית קיזוז ההפסדים היא לא המצאה ישראלית, היא קיימת בישראל, היא קיימת בכל העולם. בכל העולם מסיבות פיסקליות יש סלים ולא מאפשרים קיזוז הפסדים בלתי מוגבל, כי אחרת מערכת המס לא היתה יכולה לתפקד. זה קיים בישראל מאז ומתמיד, זה קיים בכל המדינות המתוקנות. כאשר אומרים "לא יעלה על הדעת", צריך לדעת: יעלה גם יעלה, כך הדבר בכל העולם.

הוא לא אמר בלתי מוגבל. צריך סייגים – בסדר. אתם מוחקים הכל.

כאשר ועדת רבינוביץ' גיבשה את הרפורמה היא הכניסה כמה שסתומים שנועדו לאפשר למערכת להיערך ולגרום לכך שלמרות שמיסוי ההון התחיל בצורה מאוד מתונה עם שיעורי מס יחסית נמוכים, אנו לא נפשוט את הרגל, ויהיו לנו המנגנונים הדרושים כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות בהמשך. אחד הדברים שלגביהם היה הדיון הנרחב, המעמיק והקשה ביותר בוועדת רביוביץ' היה סוגיית קיזוז ההפסדים על רווחים מחו"ל. צריך לדעת שמדובר פה בדבר שמשמעותו היא מאות-מיליוני שקלים ומעלה, הטבה לא לעשירון העליון, ולא למאיון העליון, אלא לאלפיון העליון; מהותה של ההצעה שישראלים בעלי הון שהיו להם רווחים, שהיו להם השקעות בבורסות בחו"ל, והיו להם הפסדים – לא אתמול, לא שלשום, אלא גם לפני שלוש, ארבע, חמש ושש שנים וכמה שנלך אחורה בזמן, למעשה, הם לא ישלמו מס על שוק ההון בישראל, כי הם יוכלו לקזז בלי הגבלה את ההפסדים שהיו להם אז.

ואם היו להם רווחים?

על רווחים אנו לא מטילים מס רטרואקטיבי. בכל הרפורמה לא הטלנו מס רטרואקטיבי על רווחים. באנו ואמרנו: אנו משנים מכאן ואילך את ההסדרים. עד עכשיו היה להם סל נפרד, כפי שמקובל בכל העולם. ההצעה הזאת אומרת שמי שהיו לו הפסדים, ותכף אגיד מה סדרי הגודל שבהם מדובר, למעשה, מקבל פטור ממס רווחי הון.

על מה אנו מדברים; הקף ההשקעות של פרטים בבורסות בחו"ל נאמד בכ-10 מיליארד ₪, הרוב בנאסד"ק. כשאנו בוחנים מה שיעור ההפסדים בבורסה בחו"ל בתיק ממוצע, אנו רואים שהיתה ירידה משנת 2000 ועד היום של כ-60%. כלומר אנו מדברים על הפסדים צבורים של מיליארדי שקלים, וכאשר נאפשר לקחת את ההפסדים ולקזז אותם נגד מיסוי רווחי הון בבורסה, למעשה אמרנו שהטופ שבטופ של בעלי ההכנסות הגבוהות למעשה זה אקוויוולנטי לסעיף פטור שאומר: הם יהיו פטורים ממס בבורסה.

מעבר לעלות הפיסקלית שהיא סוגייה מרכזית וחשובה, יש כאן שאלה קשה ביותר של צדק חלוקתי. מיסוי ההון הוא קודם כל מוטל לכאורה על מי שיש לו, אך בתוך מיסוי ההון, ממחקרםי שנערכו בכל העולם, רואים שיש הבדל אדיר בהתפלגות שמתייחסת להכנסות מחיסכון, כלומר ריבית, שזה כל עם ישראל בכל המדינות, לבין הרווחים בבורסה, שהם נחלתם של העשירון העליון, המאיון העליון. כשאנו מדברים לא סתם על מיסוי בורסה, אלא על מיסוי של השקעות בחו"ל, זה נמצא עוד יותר בטופ, זה באמת רק האנשים המתוחכמים ביותר שיודעים להשתמש בסיוע של מתכנני המס הטובים ומשקיעים בכל העולם.

אנחנו בוועדת הרפורמה קבענו שיהיה פרק זמן עד 2007 שבמהלכו מדינת ישראל תוכל להיערך. מדובר לא רק בקיזוז הפסדים במיסוי שוק ההון, מדובר בשורת דברים. אף אחד לא אומר: בואו נבטל את קיזוז ההפסדים או את ההסדרים לגבי שכירים. שכירים זה בסדר. בואו לא נבטל את זה לגבי ההכנסות העסקיות, שם זה בסדר. המקום היחיד שבו צריך לתת מתנה של מאות-מיליוני שקלים זה מיסוי שוק ההון לבעלי הכנסות לא גבוהות, אלא גבוהות ביותר.

לכן אנו קודם כל מתנגדים לזה מסיבה תקציבית. אם יש 500-600 מיליון ₪, להפנות את זה לחינוך, לרווחה, לתשתיות, לא לאותם מקומות שבהם ודאי שאין לזה הצדקה. אם היינו רוצים להשתמש בסכום הזה למערכת המס, אני כבר יכול לתת לוועדה הצעות הרבה יותר טובות שיניעו את גלגלי הכלכלה. פה לא מדובר במשהו שישנה את הכלכלה, מדובר במתנה שתיכנס לכיס של כמה אנשים שבמקום לשלם מס על הבורסה בישראל, הם לא ישלמו מס על הבורסה בישראל.

לכן קודם כל אנו מתנגדים לזה מסיבה תקציבית, הסיבה השנייה שאנו מתנגדים לזה זה מהסיבה של צדק חלוקתי, והסיבה השלישית שאנו מתנגדים לזה זה מה שאפשר לקרוא הליכי חקיקה סבירים. ההצעה להפחתת המס על ניירות ערך זרים באה לעולם לפני למעלה משנה. כאשר היא באה לעולם, בחנו האם להרחיבה ולעשות שינויים נוספים. התקבלה החלטה לא לשנות שום דבר ברפורמה, לתת לעניין עוד פרק זמן של שנה כדי שנוכל לבדוק את הדברים, ואז נגבש את מכלול השינויים שצריך לעשות ברפורמה במס. יש לנו עיוותים קשים ביותר ברפורמה במיסוי שוק ההון, בין השאר לגבי השיעורים, לגבי לינאריות, לגבי סלים כאלה ואחרים שקיימים בהקשרים אחרים, יש לנו בעיות עם דיפרנציאליות מאוד גדולה במיסוי שוק ההון שפוגעים.

אנו רוצים במהלך השני לגבש את השינויים שנדרשים במיסוי שוק ההון בכל ההקשרים. לא ניתן למשוך מכל הדברים שטעונים שינוי את הקטע שנועד להיטיב עם קבוצה מסוימת, ולומר: את הקטע הזה נעשה עכשיו, ואת שאר השינויים נשאיר לעתיד.

יותר מזה; מבחינת הליכי חקיקה לא יעלה על הדעת שהיתה הצעת חוק שאושרה בממשלה, היא לא כללה את הדבר הזה. לא מדובר פה בדבר בשוליים, אלא בדבר מז'ורי שנמצא בלב לבה של שיטת המס הישראלית – סוגיית קיזוז ההפסדים. ההחלטה שהתקבלה היתה לא להקדים את זה, תזכיר החוק שפורסם לא כלל את זה, התגובות שקיבלנו על תזכיר החוק – כמעט אף אחד לא דרש לעשות את זה, ומי ששאל – הסברנו, וכולם קיבלו את זה. הצעת החוק שנוסחה לא כללה את הדבר הזה, והנה אנו מגיעים שבוע ימים לפני סוף השנה, ומישהו מנסה להתלבש על הצעת חקיקה שונה לחלוטין, שלא קשורה לנושא קיזוז ההפסדים, ולעשות מהלך שאף אחד לא ראה ובדק – לא משרד המשפטים, לא נציגי ציבור, לא חברי כנסת, זה לא עבר שום דיון ציבורי, לבוא ולתת מתנה מאוד גדולה שתסבך ותסנדל אותנו. כאשר אנו נרצה במהלך השנה לגבש את השינויים שנדרשים ברפורמה במיסוי שוק ההון, כבר לא נוכל לעשות שום דבר. קודם כל, ניתן את הסוכריות. שנית, זה מסנדל אותנו - כל שינוי כזה שעושים מסנדל ולא מאפשר לאחר מכן לעשות את הדברים הראויים.

לכן אנו מבקשים מהוועדה לא לקבל את ההסתייגות. היו אצלנו הצעות לעשות שינויים נוספים במיסוי שוק ההון.

אתה מבקש לא לקבל הרוויזיה.

נכון. אני מתייחס לרוויזיה ולא להסתייגות. יש שינויים נוספים במיסוי שוק ההון, והייתי מאוד שמח לעשותם כבר עכשיו. הסיבה לכך שהשינויים האלה לא נעשים היא אך ורק העובדה שהוחלט להיערך לעשות תיקון כולל ולהביאו לפני הוועדה במהלך השנה. לא ניתן, להערכתנו, להפריד מתוך זה קטע אחד שמטפל, אגב, רק בבעיית קיזוז הפסדים שמתייחסת לבעלי ההון בטופ שבטופ. היא לא מטפלת בבעיית קיזוז הפסדים שקיימת במקומות אחרים, והם, כנראה, לא ראויים לכך שיטפלו בבעיות שלהם. אנו חושבים שאין מקום לקבל את הרוויזיה, אנו מבקשים לקבל את ההצעה כפי שהיא, ללכת להפחתת שיעור המס על ניירות ערך זרים, ואנו במהלך השנה הקרובה נגבש את כל השינויים הנדרשים ונביאם בצורה מסודרת לכנסת לאישורה.

אני רוצה להגיב לכמה דברים בצורה קצרה ביותר; מאיר, אתה צריך לזכור דבר אחד: אתה רשות מבצעת, הצעת החוק 141 נמצאת על שולחן הכנסת חודשים רבים, כאשר משך כל התקופה הזאת ועוד לפני כן בהצעת תזכיר החוק ישבו אתכם נציגים מכל גוני השוק הכלכלי, הסתייגו מהרבה מאוד דברים, לרבות השיטה הלינארית, לרבות שיטת קיזוז ההפסדים ולרבות מה שאני כאן טענתי בצדק, לדעתי, שצריך לאפשר את הקיזוז.

לגבי הטענה על מה שקורה בעולם; אם זה לא קיים בעולם, למה אתם מאפשרים את זה בינואר 2007, אם זה לא דבר שצריך לקרות? מה, אתה עושה חסד עם מיליונרים? עם מיליארדרים? מה קרה בשנת 2007 שלא צריך לקרות ב-2005? האם יעלה על הדעת מצב שבו אדם מפסיד כסף, ולא משנה אם הוא עני, עשיר או מיליארדר? האם יעלה על הדעת כלכלית שאדם מפסיד כסף וצריך לשלם מס? אולי רק לשיטתך, לא לשיטתי. הרי לו זה היה רווח מניירות ערך סחירים, אתה דורש ממנו מס. וכאשר זה הפסד מניירות ערך סחירים, לא רק שאתה לא מאפשר לו קיזוז, אלא אם זה יקרה בשנה הבאה, אתה תאפשר לו מגן מס של 15% ולא של 35%, במידה שהוא הפסיד אותם בשנת 2004, אתה גם את זה גורם לו להפסיד.

לכן אני חושב שהטענה היא כלכלית נכונה. אתה מנסה לקחת את הדבר הזה אל האפיק של המיליארדרים, אני רוצה לומר לך שגם אנשים מהמעמד הבינוני משקיעים בבורסה לפי עצות של יועצי שוק ההון, ואם אותו יועץ שוק ההון אמר להם: תשקיעו בפרבוס, הם עשו זאת, גם בלי שהם מבינים, יחד עם סטוק בלל, מה שהיה פעם. זה דבר לא רלוונטי. יש היגיון כלכלי אחד: אם אני מפסיד אני לא אמור לשלם מס, ואם אני מרוויח, אני צריך לשלם מס. צריך להקפיד על זה.

יש אמינות במערכת יחסי העבודה בין כנסת לממשלה. לא ייתכן מצב שמצד אחד אתם אומרים אל"ף, ואחרי 24 שעות אתם אומרים בי"ת. הדבר הזה נכתב ונאמר על ידי במהלך הדיונים בוועדה, כאשר סוכם לאחר ההצבעה, ועל סמך הדבר הזה הצבעתי בעד הצעת החוק, על סמך הסיכום הזה הצבעתי בעד ההצעה, לא יכול להיות שאחרי זה אומרים: לא היו דברים מעולם.

אני רוצה להגיב; בחודשים האחרונים נפגשתי, אני חושב, עם כל נציגי השוק, ובדקנו את כל הסוגיות שקשורות להורדת שיעור המס על ניירות ערך זרים. הוועדה עדיין לא מודעת בכלל לבעיות האמיתיות שקשורות כאן, כי הן עוד לא הובאו בפני הוועדה. הבעיות האמיתיות שהטרידו ומטרידות זה נושא של שוק מוסדר, זה נושא של קרנות נאמנות, אגרות החוב, כל הדברים האלה עוד יגיעו לוועדה ויצטרכו לקבל ביטוי - יש שם בעיות קשות ביותר. בכל הישיבות שערכתי אני ונציגי רשות המסים עם הבנקים ועם הברוקרים בכל אחת מהישיבות, בדקנו האם סוגיית קיזוז ההפסדים היא בעייתית. התשובה היתה תמיד: כמובן, נשמח לקבל מתנה, אך אין עם זה שום בעיה ואין שום הצדקה להקדים את זה.

נקודה שנייה; ועדת רבינוביץ' החליטה 2007. אכן כן. נציגי משרד האוצר וועדת רבינוביץ' סברו שמדובר במהלך מאוד מסוכן. קיזוז ההפסדים הוא פצצה שעלולה לגרום לתנודתיות עצומה בהכנסות, כי למעשה הבורסות נופלות ויש לך תנודות עצומות. בשנה אחת יש לך הפסדים, ופתאום אתה מוצא עצמך ללא הכנסות. כאשר אנו בונים תחזית הכנסות, אנו חייבים שתהיה לנו יציבות מסוימת. לכן בכל העולם, בגלל הנזילות של התנועות הפיננסיות, יש סלים נפרדים לחו"ל וסלים נפרדים- -

בתנאי שהיא לא תעלה כסף.

ועדת רבינוביץ' בסופו של דבר כפשרה, וכדי לאפשר חתימה על הדוח, הגיעה לסיכום לדחות את העניין הזה בארבע שנים, במהלכו משרד האוצר גם יוכל להיערך פיסקלית וגם ללמוד את כל הדברים האלה לעומקם. אני שב ואומר: לא מדובר פה בסוגייה שהיא ייחודית למיסוי שוק ההון, הנושא של קיזוז הפסדים קיים לגבי שכירים, הוא קיים לגבי עצמאים, לגבי עסקים, הוא קיים חו"ל לעומת ישראל בכל ההקשרים. לא יקרה שום דבר אם אנו כרגע נעשה את המהלך הגדול ביותר של הורדת שיעור מס על ניירות ערך זרים, שהוא המהלך האמיתי, שפותח את השוק לתחרות, ובמהלך השנה הקרובה משרד האוצר יגבש את החבילה של השינויים שנדרשים, אם יידרשו, ואם יהיה צורך לטפל גם בסוגיית קיזוז ההפסדים, משרד האוצר יביא בפני הכנסת את ההצעה.

חבר הכנסת רצאבי, זה נשמע שובה לב למי שלא נמצא בנימי הדברים בתוך פקודת מס הכנסה, איך אפשר שמי שיפסיד ישלם מס. אם זה גס, קודם כל אולי צריך לטפל בדברים הרבה יותר גסים בפקודת מס הכנסה, כמו בכל מכולת שהעסק שלו נסגר כי העסק התמוטט, סגר את העסק, יש לו הפסדים, שנה לאחר מכן הוא הופך להיות שכיר במכולת שליד, את ההפסד מהעסק הוא לא יכול לקזז. זה עיוות. כל סלי המסים האלה, גם אם הם נכונים, יש להם עלות תקציבית, וודאי לא נכון לטפל בקצפת שבקצפת – אותו מסחר בבורסה בחו"ל למתוחכמים ולעשירים.

אני רוצה שחברי הכסת שמצביעים פה יידעו, שאם הם מצביעים פה לטובת תיקון חקיקה כזה, זה אומר שהפתרון הראשון שהם בחרו לפתור, אם קיימת בעיה בסלי המסים בפקודת מס הכנסה, זה לא באותם גורמים הבעייתיים באמת, לגבי אותם כאלה שהמכולת שלהם נסגרה ויש להם הפסד, ורוצים לקזז כנגד משכורת, אלא באותה פינה במקרה מאוד ייחודי שרלוונטי לשכבה מאוד מצומצמת של אוכלוסייה, ודאי לא השכבה הראשונה שהיתה צריכה להיות מטופלת באותן סוגיות של קיזוזים בסלי מסים.

מאחר שנגמרו השאלות והתשובות, חבר הכנסת אהוד רצאבי, האם אתה עדיין עומד על דעתך, שהרוויזיה תוצבע, או שאתה מסכים רק להסתייגות במליאה, משום שאם אתה עומד על דעתך שהרויזיה תוצבע, אל"ף אני חייב לחכות שחברי הכנסת הדתיים יוכלו להצביע גם, וזה יכול להיות בעוד חצי שעה, אין בעיה. בי"ת, אני מבקש להביא לידיעתך שהממשלה יכולה לטעון לנושא חדש, וזה יעבור לוועדת הכנסת. אם מחאתך נשמעה ואתה מוכן להסתייגות רק במליאה, אפשר לעבור הלאה.

אני הייתי רוצה שנצביע על הרוויזיה ולחכות לחברי הכנסת שהלכו להתפלל. אולי התפילה לשמים תעזור.

אם כך סיימנו את הדיון בנושא זה.

משהו טכני, משהו שלא קראנו בשעתו בדיון; בסעיף 129ב... במקום האמור בה יבוא: על דיבידנד המשולם עד לתום שנת 2004 וכן על ריבית... יוטל מס בשיעור של 24%.

2. הצעת חוק פנסיה חובה, התשס"ד-2004 – הצבעות

אני לא רוצה לומר אמרתי לכם, אך הפעם אגיד אמרתי לכם. צריך לתת אופק למשקיעים. לא ייתכן שחוק עידוד השקעות הון, איזה גרסה שלו, תהיה בתוקף לשלושה חודשים. משקיעים לא באים מהיום למחר, זה לא טוטו. בשנה שעברה אמרתי: תאריכו את זה לפחות בשנה. אני מכירה את אופק התכנון פה. מה אומרים פה דברי ההסבר - נוכח לוח הזמנים הצפוף נראה כי הליך תיקון החוק וכו' לא יושלם עד וכו'. הם כותבים ב-20 בדצמבר, שלא יושלם עד 31 בדצמבר.

אני מציעה, כדי שמדינת ישראל תיראה רצינית כלפי משקיעים זרים שבאים במטוסים מלאים למדינת ישראל, להציע שלפחות החוק הזה יוארך לשנה. כמובן, כשיבוא תיקון חוק אחר, יאיין אותו, אך שיהיה איזה אופק תכנון. חוקי עידוד השקעות הון לא יכולים להיות לשלושה חודשים. זה עושה צחוק מהעבודה.

כל מלה שאומרת סמדר היא בסלע. אי אפשר לעבוד בנושאים של עידוד השקעות הון בטווחים קצרים. שנה זה קצר, אבל שנה אין לנו בררה, כי זה שנות תקציב.

יש הצעת חוק לעידוד השקעות הון, חוק ההסדרים, ומאחר שאנו בדצמבר נמצאים ללא חוק עידוד השקעות הון, יכול להיות שלפני זה ייכנס חוק עידוד השקעות חדש, לכן ההארכה היא רק כדי שהדף הזה יישאר.

סמדר היתה זאת שהביאה את זה לאוזניי, וכל הכבוד לה. לכן עשינו את זה בקצרה, משום שרצינו שזה יוארך עד שהצעת החוק הזאת תעבור. זה לא הדיון עכשיו.

אם אתה יכול לקבוע שזה יהיה שלושה חודשים, או, על פי המוקדם יותר מבחינת כניסת החוק, זה סביר.

לכן זה היה לששה חודשים, כאשר אוטומטית לשלושה חודשים, ולאחר מכן רק באישור השרים בוועדת הכנסת.

חבר הכנסת רן כהן, ביקשתי שתיכנס כי אתמול סיימנו את הדיון בנושא הצעת חוק הפנסיה חובה, ואני מתכוון להצביע אותה ולעלות לקריאה ראשונה. זאת הצעת חוק שיזמתי שהממשלה מוכנה לתמוך בה, ושהיא לא תוכל למעלה שהעלות התקציבית מעל 5 מיליון, וצריך 51 חברי כנסת. אני לא בטוח שאני אעביר אותה כבר בהצעת חוק שנייה ושלישית. יש חשיבות רבה להעביר את זה כהצעת חוק בקריאה ראשונה, כדי שלא שאחרי שאצא מפה, כל העניין ימות. לכן זירזתי את הנושא, והייתי מבקש את הצטרפותך להצעת החוק הזאת, כדי שאם אני לא אהיה, תוכל להמשיך להריץ אותה, אני מבקש גם את האחרים לנושא הזה.

ומה גורל ההצעות האחרות? הן ימתינו בוועדה?

כן. לא קרה שום דבר. הכל פתוח. אפשר לאחד את כל המציעים. אם אדוני רוצה לעיין בה, אנו יכולים היום להצביע, נניח- -

הוועדה רשאית לפי התקנון להחליט, אם הועברו אליה מספר הצעות חוק בנושא אחד, גם אם הוא נושא כללי אחד, להחליט שהיא מתאחדת סביב נוסח אחד, להצביע עליו. ואז הנוסח הזה, ייכללו בו שמות כל המציעים שהגישו את כל הצעות החוק השונות. מציע מסוים רשאי להתעקש גם שהצעתו תועבר כלשונה, והוא לא מעונין להצטרף, ואז ההצעה או תישאר מונחת בוועדה לדיונים נוספים, או הוא יעמוד על כך שהוועדה תצביע האם היא מעלה אותה לקריאה ראשונה או מסירה אותה מסדר היום. אלה האפשרויות.

אפשר לשאול מה החליטו שאר המציעים מלבדי?

הם לא הגיעו לישיבה.

ואין דרך להעביר את שתי ההצעות, כל אחת בנפרד?

יש שבע הצעות.

אי אפשר לאחדן?

לא, יש הבדלים מהותיים.

נניח שאנו מצביעים היום על הצעת החוק שלי, ועד שנעלה למליאה יבואו המציעים האחרים ויודיעו שהם מוכנים להצטרף, אפשר לצרף אותם לנושא הזה?

זאת החלטת ועדה, זאת לא החלטת מציעים, כלומר הוועדה מחליטה האם היא מעלה נוסח אחד או היא משאירה את יתר הנוסחים לפניה. הסעיף אומר שהוועדה רשאית להחליט האם היא מאחדת את כל ההצעות להצעה אחת ומצרפת את שמות המציעים. זאת החלטת ועדה.

אם מישהו יחליט עד עוד לפני שאני אפרסם, אפשר יהיה להביא את זה להצבעה נוספת בוועדה, להצביע על צירופו.

כלומר היום אנו מצביעים על ההצעה הזאת בשמי בלבד.

או בשמך ובשם- -

אני מציע שנצביע על ההצעה שלי, ואם אכן חברי כנסת אחרים ירצו להצטרף לפני הפרסום, נצביע שוב ונצרף אותם לרשימה.

כלומר ההצבעה היא על שמך בלבד כרגע.

שאול יהלום ביקש בכל מקרה להצטרף. זה בסדר, לא משנה.

מי בעד ההצעה? מי נגד? ההצעה עברה.

חבר הכנסת אהוד רצאבי, לפני אנו עוברים להצבעה על הרוויזיה, עשית חשיבה, אני מבקש לשמוע את דעתך, אם אתה רוצה להצביע על הרוויזיה או לא.

ישבתי עם מאיר קפוטא וגם ג'קי מצא. יש בעיות רבות בכל נושא מיסוי ההון. כשדיברנו על זה בתיקון 141, מה שאני הצלחתי לסגור, זה רק עניין קיזוז ההפסדים, אך יש גם בעיה של מסים מן העבר, יש בעיה של מיסוי לינארי, יש בעיה של קיזוז הפסדים נגד ריבית וכן הלאה. הובטח לי על ידי ג'קי ומאיר שהנושא הזה נמצא כרגע בטיפול הנציבות ויגיעו לפתרון כולל, וזה יבוא לפתרון תוך מספר חודשים קצר. אם הדבר הזה ייאמר לפרוטוקול מבחינתם, אני מוכן למשוך את הרוויזיה שלי.

אתם מוכנים להכריז על זה?

אנו מכריזים על כך שמשרד האוצר יבחן בחודשים הקרובים את כל הבעיות שנולדו בעקבות הרפורמה במס בהקשר של מיסוי שוק ההון ויגבש חבילה כוללת של הצעות, ויביא את זה בפני הכנסת. אנו מקווים שלאחר מכן כל הבעיות, כולל הבעיות שחבר הכנסת רצאבי הצביע עליהן, ייפתרו לטובת שוק ההון ולטובת המשקיעים ולטובת הכלכלה במדינת ישראל.

תודה רבה. אם כך, חבר הכנסת אהוד רצאבי הסיר את הרוויזיה, אתה יכול לשמור לעצמך את הזכות להסתייגות במליאה כדי לומר את הדברים שאמרת.

מתי תהיה הצבעה? אם ההצבעה תהיה בעוד מספר חודשים, אולי אני בינתיים יכול לחכות שהם בינתיים יתקנו את החוקים.

מאחר שההצבעה תהיה בשבוע הבא, אני מציע שתשאיר את ההסתייגות.

מה עמדת האוצר לגבי ההסתייגות שלי?

אותה תגובה. הנושא שחבר הכנסת חיים אורון העלה בהסתייגות גם שייך לקבוצת הנושאים שאנו חושבים שראוי לבחון אותם בהקשר של מיסוי שוק ההון. בהצעה הכוללת שנביא תהיה התייחסות גם לשאלת שיעורי המס.

מאחר שחבר הכנסת אהוד רצאבי הסיר את הרוויזיה, אני נועל את הישיבה, תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 16:15.