כנסת פתוחה

תקציב לקליטת מדענים עולים באוניברסיטאות (קמ"ע)

2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
27.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
מיום שני, ט"ו טבת התשס"ה, 27 בדצמבר 2004, שעה 13:00

תקציב לקליטת מדענים עולים באוניברסיטאות (קמ"ע)

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
רומן ברונפמן
מרינה סולודקין

עמרי אינגבר - מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד לקליטת
העלייה
יפה גב - ממונה על קשרי חוץ, משרד החינוך והתרבות
שגיא בלשה - רכז עלייה וקליטה, משרד האוצר
אבי ענתי - מנהל אגף בכיר מעקב ובקרה, משרד המדע
והטכנולוגיה
משה ברלינסקי - ארגון מדענים עולים של
האוניברסיטאות, אוניברסיטת תל אביב
ולרי קרישנר - ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות,
אוניברסיטת חיפה
ולדימיר סוקולובסקי - ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות,
אוניברסיטת בן גוריון
לאוניד דאג'קין - ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות,
אוניברסיטת תל אביב
לב טסיקולובסקי - ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות,
אוניברסיטת בר אילן
אליעזר גלעדי - ארגון מדענים עולים של האוניברסיטאות,
אוניברסיטת תל אביב
גרגורי ברשטיין - נציג ארגון מדענים עולים, האוניברסיטה העברית
מנחם צינדליכט - נציג ארגון מדענים עולים, האוניברסיטה העברית
איבגני קמנצ'קי - אוניברסיטת בן גוריון
מרק אוסלנדר - אוניברסיטת בן גוריון
מרינה פבלובה - אוניברסיטת בן גוריון
מיכאל לוי - אוניברסיטת בר אילן
לב שמר - דיקן קליטה באוניברסיטת תל אביב, ועד ראשי
האוניברסיטאות

דנה גורדון

רויטל יפרח

תקציב לקליטת מדענים עולים באוניברסיטאות (קמ"ע)

אני רוצה לנצל את ההזדמנות שחבר הכנסת רומן בורנפמן עדין לא חזר ושפרופסור בריילובסקי וחבר הכנסת יאסינוב נמצאים פה ולהעלות את נושא תכנית קמ"ע. הייתי רוצה שנעלה את התכנית ואחר כך נדבר על הבעיות של הדיור.

למען היעילות בדיון, אני לא חושבת שצריך להציג את הבעיה במלוא חומרתה, כי אנחנו מכירים אותה. נמצאים אתנו המדענים ואולי אני אבקש מאחד מהם, מפרופסור גלעדי או מפרופסור בלינסקי או משניהם, להגיד כמה מלים. אני חושבת, שכולנו חיים בציפייה לדעת מה יקרה עם תכנית קמ"ע. עד כמה שאנחנו מבינים עדין חסרים 22 מיליון שקל בתקציב.

אומר מספר מילים, כי גם אני צריכה לצאת. נמצא כאן מר עמרי אינגבר, שהוא ראש האגף לקליטת מדענים עולים במשרד והוא ירחיב את הדיבור. תכנית קמ"ע בעינינו ובעיני כל הגורמים המקצועיים במשרד לקליטת עלייה היא תכנית חשובה. יש התחייבות של ממשלת ישראל לתמוך ב-500 מדענים עולים. הבעיה של חוסר בתקציב התחילה בשנת 2001 ומאז, מדי שנה אנחנו גוררים את הבעיה. כפי שעד עכשיו, בסיכומו של דבר, נמצאו הפתרונות ואף מדען לא הלך הביתה כתוצאה ממחסור בתקציב, כך אני מאמינה שפעילות שלנו ושל גורמים נוספים בסיכומו של דבר תביא את התקצוב המיועד לתכנית הזאת. ליתר פירוט, נמצא כאן עמרי ואני בטוחה שהוא ישמח להרחיב את הדיבור על כך. אני יכולה להגיד לכם, שהיינו באתו מצב גם בשנה שעברה ובסופו של דבר, התקציבים נמצאו. כך גם יהיה ב-2005 ולנו, ודאי שאין שום כוונה לקצץ בתכנית.

תודה רבה. את חייבת ללכת?

אולי נשמע גם את נציג האוצר?

אחר כך.

אני רוצה להתייחס לדבר מאוד בקצרה, בכמה משפטים: אני חושב שמקובל על כולם שתכנית קמ"ע היתה הצלחה והיא עדין הצלחה. היא יועדה ל-500 איש. כרגע, יש בתוך התכנית משהו כמו 476 איש. אנחנו הולכים למלא את הדבר הזה. התכנית מוצלחת. יחד עם זאת, זו הצלחה עצובה מאוד. התכנית פועלת 6 שנים ומדי שנה, אנחנו חוזרים על ריטואל שנתי שחוזרים לפה ודנים עוד פעם על התקציב ובסוף זה מסתדר. את צודקת לגמרי, שזה בסוף יסתדר. אבל אם אני מסתכל מבחינת ראותו של העולה, אז פעם בשנה מושיבים אותו על גחלים לוחשות והוא לא בטוח מה יהיה בשנה הבאה. אז מצד אחד, יש תכנית שבעיניי היא נהדרת וממלאת תפקיד מאוד חשוב ועוזרת לאוניברסיטאות ועוזרת לאנשים שמשתתפים בה. מצד שני, מוציאים לאנשים את הנשמה. במקום שהאנשים האלה יהיו מאושרים, אז הם כל הזמן בלחץ וכל שנה הם נאבקים וכל שנה יש איזה שהיא אי שביעות רצון בגלל שזה לא נכנס למסלול של קבע. את הדבר הזה צריך לפתור. את המספרים מר אינגבר יודע יותר טוב ממני ומר בלינסקי יודע יותר טוב ממני. אני חושב, שחייבים פעם אחת ולתמיד להכניס את זה לבסיס התקציב, כדי שהתכנית הזאת, שהיא כל כך טובה, תראה טובה גם לנוגעים בדבר, לא מבחינתנו. העובדה היא שנכון שעד עכשיו בכל שנה זה נפתר. אבל היו מקרים. שרת הקליטה היום פועלת יפה מאוד. שר הקליטה הבא, אני לא יודע מי הוא יהיה, אולי יהיה לו סדר עדיפויות אחר. לא יתכן, שהעתיד של האנשים האלה יהיה תלוי שנה בשנה באיזה שהוא שינוי כזה או אחר במפה הפוליטית. אני חושב שצריך לעשות מאמץ נעלה.

לטובת אנשים שיושבים פה אני אגיד, שזה חלק מהתהליך שעובר עלינו, שבגללו חלק מאתנו מגישים הצעות חוק. זה בגלל הארעיות. זאת אומרת, כמה המועצה המדעית למשל למען נשים? אנחנו פוחדים שבשנה הבאה היא לא תתקיים ואז, אנחנו מגישים הצעות חוק. ואז הממשלה באה אלינו ואומרת לנו: מה כל הסיפור הזה של כל כך הרבה הצעות חוק. אבל אנחנו חייבים להגיע להסדר של ביטחון ולא של ארעיות בעניין הזה.

אנחנו רואים שבכל שנה המצב של תכנית קמ"ע נעשה יותר חמור. בשנת 2001 כל התקציב היה בבסיס תקציב קמ"ע. עכשיו, בשנת 2005 חסרים שם 25% מהכסף המזומן וחסרים 12% מכסף הרשאות להתחייב. כל שנה המצב יותר חמור ואנחנו צריכים להתחיל עוד שנה במצב לא טוב. יש פה נציגים מכל מיני אוניברסיטאות והם מאוד מבקשים לעשות כל מה שאפשר בשביל לשים את כל הכסף בבסיס התקציב. אנחנו רואים שכל הזמן זה יותר קשה.

אני בטוחה שנציג האוצר ישמח לענות לכם, אבל לפני כן, אני רוצה להודות לוועדה על הזדמנות שניתנה לנו להציג את הפעילות המרכזית לשנת 2004 ובעיקר, את שיתוף הפעולה עם הוועדה במהלך השנה. תודה רבה.

תודה רבה מירלה.

אני אתן סקירה קטנה: תכנית קמ"ע מופעלת משנת 98 על סמך החלטת ממשלה. החלטת הממשלה מדברת על מסגרת תקציבית של 500 מדענים במסלול של חוקרים. אני, כמפעיל התכנית, נמצא כיום באיזה שהוא סד כי אנחנו יודעים מה זה 500 ויש יותר מ-500, כי יש 472 מדענים שעברו הליכי מינוי באחת משלוש הדרגות: חוקר, חוקר בכיר או עמית מחקר, שמקבילות למרצה, מרצה בכיר או פרופסור חבר. אנחנו יודעים מהו השכר או מהי עלות ההעסקה של חברי הסגל האקדמי הבכיר בהתאם לטבלאות הות"ת ויש עוד 70, שהם במעמד של מועמדים קרי: הם עברו הליך בחירה כמצוינים לתכנית גלעדי והם ממשיכים לעבוד בתנאי גלעדי שנתיים שלוש שנים, עד שיעברו את הפרוצדורות האקדמיות. אם אני לוקח את המספרים, 500 חוקרים כפול עלות של חוקר, אז אנחנו צריכים לתכנית כזאת 90 מיליון שקל בכל שנה. בשנים קודמות ניתנה לנו הרשאה בהיקף של 90 מיליון. כלומר, אם נתנו לי לפני שלוש שנים הרשאה ב-90 מיליון ולפני שנה הרשאה ב-90 מיליון והשנה הרשאה ב-90 מיליון, אז ברור הוא שבשנה הבאה צריך לפרוע את ההרשאות האלה בהיקף של 90 מיליון. זה ברור. אני לא החזרתי כספים לאוצר. השתמשתי במה שהחוק התיר לי להשתמש. 90 מיליון כל שנה הרשאה להתחייב. ההרשאות הן ל-3 שנים, אז בתום שלוש שנים אני מחויב על 90 מיליון. אין מה לעשות, זו מתימטיקה פשוטה.

בפועל, במעבר מ-2001 ל-2002 האוצר קיצץ 15 מיליון מבסיס התכנית. יש לנו מכתב של מנכ"ל משרד האוצר שאומר: אני אעביר לכם את ה-15 מיליון במהלך השנה ואנחנו חוזרים על הריטואל הזה של מחסור בכל שנה. השנה, בנוסף לכך קיצצו בבסיס עוד 3% וזה 2.5 מיליון פחות. זאת אומרת, הצעת התקציב של האוצר מדברת על 68 מיליון ואנחנו צריכים 90 מיליון. זה 22.5 מיליון שחסרים לנו במזומן. בהצעת התקציב החדשה, גם לצורך האיזון שלא יקרה עוד פעם השנה, כמו השנה הזו שכבר אנחנו מחויבים על כל הכסף, הם מצאו לנכון להוריד בלי לשאול אותנו ובלי להתייעץ אתנו את ההרשאה ולהשוות אותה למזומן. קרי: הם מעמידים רק 70 מיליון בהרשאה. קיצוץ בלתי מוסבר ובלתי מובן.

אני מבינה שאתם במשא ומתן עם האוצר.

אנחנו במשא ומתן עם האוצר. עד רגע זה פתרונות לא קיבלנו.

כמו שאתם שומעים, בתוך משרד הקליטה לא מדברים באותו טון ויש לזה סיבה.

לא שמענו את זה. דווקא שמענו דברים אחרים.

כמו שאמרה המנכ"לית זה נפתר כל שנה וזה ייפתר גם השנה. הסיבה לכך, שזה לא קיצוץ אמיתי, זה לא קיצוץ ממוקד, שהאוצר הצביע על תקנה של תכנית קמ"ע והחליט להפחית בה. הסיבה לזה היא - -

אנחנו לא ניתן לאוצר, בשום פנים ואופן. יש לזה סיבות פוליטיות.

אין לזה שום סיבות פוליטיות. לא קוצץ מעולם שום דבר ספציפי רק בתקנה הזאת או בסעיף - -

סליחה, רק כדי שנבין מה אתה אומר: בדרך כלל, משרד מגיש הצעת תקציב. הוא מקבל מכם חזרה את הסעיפים לתקציב שאתם אישרתם. והנה, הוא מגיש 90 מיליון ואתם מחזירים לו תקציב עם אישור של 70 מיליון. מה זה נקרא בבית ספרנו, זה קיצוץ או לא קיצוץ?

אני אסביר את כל המהלך הזה. הסיבה לזה היא שבמהלך השנים 2002 עד 2005 היו קיצוצים בתקציב הממשלה, שכללו את כל משרדי הממשלה כולל את משרד הקליטה. יורשה לי להדגיש בהקשר הזה, שחצי מהתקציב של משרד הקליטה הוחרג מהקיצוצים ולא קוצץ בעוד משרדי הממשלה האחרים הוחרגו. הקיצוצים שנקראו קיצוצי פלט או קיצוצים רוחביים, כולנו מכירים אותם. באחד הקיצוצים שהיו במעבר, אם אני לא טועה, בין 2002 ל-2003 נדרש משרד הקליטה להפחית סכום של 13 מיליון שקל נדמה לי. שר הקליטה דאז, לא רצה לעשות את אותה הפחתה. אגב, אותה הפחתה היא לאו דווקא בתקציב קמ"ע. כמו שעשו ביתר הקיצוצים, צריך היה להפחית את זה קצת מכל סעיף, כמו כל קיצוץ רוחבי שהיה בשנים האחרונות. שר הקליטה דאז, סירב לשתף פעולה עם הקיצוץ. התנגד להחלטת הממשלה ולכן, משרד הקליטה אז לא שלח את פריסת הקיצוץ שלו על פני כלל הסעיפים התקציביים. התוצאה – אנחנו, אני חדש בתפקיד, אבל זה שהיה לפניי - -

מה שאתה אומר לא מקובל. אתה אומר שהשר דאז סירב. זה לא עניין שהשר סירב. הוא סירב, אבל הוא קיבל גיבוי כנראה ממשרד האוצר או שר האוצר דאז. שר לא יכול לסרב, אם כי הוא סיכם עם שר האוצר.

יש פה גם שאלה אחרת. רוב התקציב הוא קבוע ושר לא יכול לגעת בו ולא יכול לקצץ בו. ואז יש מספר קטן של סעיפים שמהם אפשר להוריד. ואז מה שקרה, שהיה אפשר לתקצב בחלק - -

אתה צודק, אבל בגלל זה גם בסיס הקיצוץ קטן יותר.

לא נכון.

אבל את כל הקיצוץ הוא היה יכול לעשות אך ורק בשניים או שלושה סעיפים.

זה לא נכון. אם במשרד הקליטה נניח היה אפשר לקצץ בכל הסעיפים ב-40 מיליון, אז בגלל שחצי מהתקציב הוא קשיח ואי אפשר לקצץ בו - -

אני לא רוצה לראות את החדשים מטעם משרד האוצר בוועדה שלנו. הם לא מבינים את העניינים וגם יש לכם חוצפה להטיף לנו מוסר.

מסתבר שמה שאתה אומר, אפילו במשרד הקליטה לא מסכימים לזה. אז תסיים את מה שיש לך להגיד, יכול להיות, שאתה לא יודע את כל העובדות.

יכול להיות שאני לא מכיר את כל העובדות, כי זה היה טרם זמני. אם יוצגו איזה שהם מסמכים או בעיות, אשמח לקבל ואשמח לבדוק כל פרט וכל מכתב לגופו. אבל לפחות ממה ששמעתי מקודמי שהיה בעניין הזה, שמעתי וביררתי שהכסף נמצא בתקנות אחרות, תקנות זה סעיפים, שלא קוצצו. המשרד יכול להעביר מתקנה לתקנה בפניה תקציבית ומה שבאמת המשרד עושה מאז בכל שנה, הוא מעביר את הכספים מתקנה שלא קיצצו לתקנה ספציפית שקוצצה.

זאת אומרת, שאתה אומר שהפתרון ישנו והוא בידי המשרד עצמו, שיכול להעביר מתקנה לתקנה.

לא, זה לא כך. אני רואה את זה אחרת. משרד האוצר מעניש את משרד הקליטה על כך שהוא לא קיצץ בזמנו ולכן הוא אומר: אתם תעבירו בפנים ואנחנו נקצץ לכם כפי שאנחנו רואים את זה. חבל שהמנכ"לית יצאה. לנהל את הדיון הזה בלי מנכ"ל ובלי שר זה חסר משמעות, עם כל הכבוד.

אני אענה לך: התשובה שלי מורכבת משני דברים: א. התיקון ההיסטורי וכן, איפה אנחנו נמצאים מבחינת זה, שמה שאומר האוצר הוא לא אומר על כל הבעיה. השנה המדוברת היא המעבר בין 2001 ל-2002, כאשר ההיקף התקציבי של התכנית, כפי שסוכם עם האוצר, היה צריך לגדול עד 2002 כולל. כלומר, בשנת 2001 התקציב שלנו היה 76 מיליון ובשנת 2002 הוא היה צריך להיות כבר שמונים ומשהו מיליון. כלומר, כשהוא מדבר על הקיצו ץ הוא מתייחס לשבעים ומשהו והוא לא מדבר על זה שמראש סוכם על זה שהתקציב יגדל, כי לא ביום אחד בחרנו את כל ה-500. היה איזה שהוא תהליך מדורג שנפרש עד שנת 2002, כולל 2002.

מה התקציב שדרוש היום כדי לעמוד במשימה?

היום דרושים לנו עוד 90.5 מיליון. חל גידול בזה שאנשים צברו ותק. כל ותק במגזר האקדמי זה 2.5% עליה בשכר כל שנה. יש גם עליה בדרגות. אדם נבחר בתחילה כמרצה ועכשיו הוא מרצה בכיר או פרופסור חבר. יש גידול. בפועל, יש לי כאן מכתב שחתום עליו אוהד מראני, מה-5 בפברואר 2002 שבו הוא מצהיר אפרופו הקיצוץ שנעשה, אז למה האוצר נותן כסף מבחוץ ולא משרד הקליטה? רק בשנה האחרונה משרד הקליטה הסכים בדיונים פנימיים לקבל כסף לעידוד עליה וממנו להפריש כסף לזה.

בהמשך לבקשתך ולסיכום ראש הממשלה בנידון, הריני לאשר כי במהלך שנת 2002 יתוקצבו 11 מיליון ש"ח לקליטה בקהילה ו-15 מיליון ש"ח למדענים עולים.

יפה. אם לא נותרה ברירה ואם אתה אומר שאתה לא רוצה את הפתרון הזה של טלאי על טלאי וכל שנה להעביר מסעיף תקציבי לסעיף תקציבי, אנחנו נצטרך לפנות לראש הממשלה על סמך המכתב הזה.

זה יתקצבו ממשרד האוצר, זה לא משרד הקליטה.

אני חושב שזה פשוט ריטואל שנתי לדבר על תכנית קמ"ע. עכשיו אנחנו מדברים ואני שומע בדיוק מה ששמעתי לפני שנתיים ושלוש שנים. אותם נימוקים ממשרד האוצר, אותם סיפורים על תקצוב, אותם סיפורים שאי אפשר לעשות קיצוץ בשום סעיף במשרד הקליטה חוץ מסעיף קמ"ע, וכך אנחנו הולכים.

אני רוצה לומר רק כמה מלים: תכנית קמ"ע כבר מוכרת ואנחנו יודעים שיש תוצאות מאוד טובות. המדענים עובדים ויש תרומה גדולה לחיים האקדמיים במדינת ישראל, במדע ואין מה לדבר שזה ברור וידוע. דבר שני, יש עכשיו תכנית מקסימום ותכנית מינימום. מה זאת אומרת תכנית מקסימום? תכנית מקסימום היא לעשות את זה קבוע. לעשות את זה כך שלא יהיה צורך בשנה הבאה לעשות עוד ישיבות כאלה והכל יהיה ברור, קבוע ומובטח. אני חושב שזה טוב.

זה מה שיהיה.

זה טוב, אבל לא נראה לי כל כך ריאלי. מה שריאלי זה לעשות מאבק ולעשות מאבק עכשיו. אולי לפנות לראש הממשלה על בסיס ההתחייבויות של הממשלה שהיו גם לפני שלוש שנים וגם עכשיו ולדרוש, שתכנית קמ"ע צריכה להיות ככה שכל המדענים עובדים והכל עובד על פי התכנית ושאף איש לא הולך הביתה או לרחוב בגלל שאין כסף.

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות כמה צעדים פרקטיים בכיוון הזה.

חבל שאתה לא שר המדע.

אני רוצה לומר, שכשאנחנו תכננו ב-98 את כל תכנית קמ"ע, הגודל של התכנית בממדים היתה 100 מיליון שקל בגלל שידענו ואמרו לנו ובצדק, שתהיה העלאה בדרוג וכל מיני דברים כאלה. כשדיברנו עם נתניהו והוא לא רצה להסכים ב-98, זה היה 100 מיליון שקל. אבל לחצנו וקיבלנו ואני חושבת, שגם עכשיו אנחנו צריכים לבקש הרשאה להתחייב ל-100 מיליון שקל כדי שלא יהיו לנו צרות בעוד שנתיים שלוש.

את צריכה יותר מ-100 מיליון. כי אז זה מובטח שהשנה השנייה והשלישית ממומנת.

מר אינגבר, יש משהו בבסיס התקציב?

68 מיליון. היה 70 מיליון בשנת 2004 ומשום מה, הפעם ירדו . חסרים 22.5 מיליון.

אני רוצה להדגיש שהמצב שלנו הרבה יותר גרוע ממה שאנחנו שומעים פה, כי יש פגיעה באפשרות להתקיים. מאיפה לקחת זה פחות או יותר ברור, מסניפים אחרים. מאיפה לקחת הרשאה להתקיים? הרשאה להתקיים זה התחייבות שאני יכול לעבוד בהמשך עוד 3 שנים.

זאת בדיוק הנקודה. במדע, כשעוסקים במחקרים אי אפשר לעבוד מן היד אל הפה ולחשוב שאולי בשנה הבאה לא יהיה כסף. אז פה, אם אנחנו לא מוצאים שיש המשך בתכנית הזו, אין הרבה טעם.

השנה הזאת היא שנה קצת שונה. מה ההבדל בין השנים? כפי שאתם יודעים אנחנו עובדים שלוש שנים. בשנה של 2004 עברו משלוש שנים ראשונות קבוצה של מאתיים ומשהו אנשים. בשנת 2005 עוד 100 אנשים עוברים משלב ראשון לשלוש השנים הבאות. בזמן הזה, בזמן המעבר, יש לאדם קפיצה. אני לא יודע איך להגדיר את זה, הוא באוויר. בשלוש השנים שהוא עובר הוא מובטח כך או כך. בזמן שהוא עובר מתקופה אחת לתקופה שניה, הוא נופל בין הכיסאות. בזמן הזה, אם אין כסף בשבילו הוא נופל ואף אחד לא יכול לעזור לו, בגלל שהמקום שלו בזמן הזה לא מובטח.

תודה רבה. יש לנו עוד ישיבה אחת בנושא אחר ואנשים מחכים מזמן. הייתי מבקשת מחבר הכנסת יאסינוב ועוד דובר לומר את דברם ואחר כך, נגיע למסקנות, כי בסך הכל אנחנו כולנו חוזרים על אותו דבר וכולנו משוכנעים בו.

אני רוצה להגיד שהמקור של הבעיה נמצא רק בבעיה אחת: התכנית לא נמצאת בבסיס התקציב, ולא נמצאת כסעיף שאי אפשר לגעת בו. אם אנחנו נצליח לתקן את זה, זה מה שיפתור את הבעיה.

יש כזה דבר בתקציבים?

כן.

זה נמצא בבסיס.

זה צריך להיות בבסיס התקציב. אני מדבר על 90 מיליון, על תקצוב מלא. אני מדבר על פרוייקט שצריך להיות קבוע, תלת שנתי לפחות או שפרוייקט שההכשרה ניתנה לפחות ל-5 שנים קדימה. כך זה צריך להיות. ואז, אם נצליח להעביר אותו לרשימה של תכניות רב שנתיות, ופה אתם יכולים לחתום על 3 שנים או 5 שנים, ואז תהיה אפשרות למשרד הקליטה לתכנן את הפרוייקט, לתכנון אחזקת אנשים באוניברסיטאות ולכנן את חלוקתם.

אני רוצה להגיד שועדת המדע והטכנולוגיה ותת הוועדה בראשותי, פנו למשרדים השונים בבקשה להעביר את התכנית לטבלה כזאת ולבסיס כזה.

הפניה הזאת כנראה לא מספיקה. צריך לעשות יותר.

הארכה לשנה אחת זה כבר פרקטיקה. לא נותנים לנו הארכה ל-3 שנים, למרות שיש התחייבות של המחלקה של עמרי. אני קיבלתי שנה אחת בלי מכתב חוזר, רק עובדה שקיבלתי. זה קיים ואנחנו תלויים בזה.

לא קיבלת שום מכתב התחייבות?

לא. במלים אחרות, אני אומר מה שאמר החבר שלנו, שאנחנו תלויים באוויר.

אני מאוד מודה לך וסליחה שאנחנו נאלצים לקצר.

אני דיקן הקליטה של אוניברסיטת תל אביב. בכל ישיבה כזאת, אני יכול לומר מה היה לפני יומיים. ההזמנה מות"ת לישיבה הזאת הגיעה למנכ"ל אוניברסיטת תל אביב. מנכ"ל האוניברסיטה מתקשר אלי ושואל: אתה עומד או יושב? למה? כי מקצצים את תקציב קמ"ע. אני אמרתי לו: תירגע, אני עומד ואני לא נופל מהרגלים כל כך מהר ולא יקרה שום דבר עם תקציב קמ"ע, אבל תבינו, באוניברסיטאות יש פחד נוראי מהעובדה הפשוטה שיש לנו 500 איש פחות או יותר בכל האוניברסיטאות, שמתוקצבים על ידי תכנית קמ"ע ושכל מהפכה פוליטית קטנה או גדולה תגרום לכך שהתכנית הזאת תיסגר והאוניברסיטאות שנמצאות בגירעון תקציבי גם ככה, יתקעו עם 500 האנשים האלה, שיש להם מינוי ל-3 שנים ושלא ברור מה לעשות אתם. לכן, התגובה הטבעית והבריאה של האדמיניסטרציה האוניברסיטאית היא: למה אנחנו צריכים את זה בכלל? כל ישיבה כזאת זה פגיעה חמורה בתכנית.

צודק. אבל הישיבה הזו נועדה כדי לעזור.

המטרה מעולה. אבל הדרך רצופה בייסורים. לא למדנו את זה אתמול ולא שלשום.

יש בדיחה ידועה שלא אחזור עליה היום שסופה הוא: אתם לא הרגתם את ישו אלא רק הוצאתם את נשמתו. אנחנו מומחים במדינה הזאת להוצאת הנשמה ולכן, אני חושבת שהמטרה של הישיבה הזאת היא לא רק משום שאנחנו ממשיכים לעקוב אחרי הנושא הזה אלא משום שהבעיה והפגיעה היא לא רק בסעיף תקציבי. מי שלא מבין שבדבר כזה, אם אנחנו לא נותנים התחייבות ברורה ומפורשת למדענים ולאוניברסיטאות שזאת תכנית קבועה, גם המחקר לא יכול להתקיים וגם עתידם של אנשים לוטה בערפל.

אנחנו נמשיך ללחוץ על ועדת הכספים ועל שר האוצר בעניין הזה, כדי שה-90 מיליון האלה יהיו קבועים בבסיס התקציב. אנחנו נפנה לראש הממשלה ולשר או שרת הקליטה הבאים, אני לא יודעת מי הם יהיו, כדי לקבל התחייבות בכתב שהדבר הזה מחייב אותם על בסיס של 3 שנים. כל פעם על בסיס של 3 שנים. בלי זה, אנחנו לא נזוז, כי אי אפשר ולא ניתן לסבול שכל שנה נגיע לאותו ריטואל ויגידו לנו, תפסיקו לדאוג כי יגיע מכתב. זה לא ילך. את זה אנחנו נדרוש.

וגם שלא יקצצו בתקציב.

בסדר. יש תכניות שבמקום לקצץ אותן, צריך להגדיל אותן. אם רוצים לוותר על תכנית כזאת, אז בבקשה שיודיעו ואז, כולנו נדע איך להתארגן. אבל אם הכוונה להמשיך את התכנית הזאת, אז צריך להבין מה כרוך בתכנית. התכנית הזו היא לא תכנית שנתית.

אני רוצה להסביר לחברים מה שלנו מובן. כשהיא אמרה ל-3 שנים, היא מדברת על הרשאה ל-3 שנים. אתה לא יכול להתחייב לפחות ממה שאתה מתקצב. שתהיה הרציפות והכסף לעוד 3 שנים.

גם המחויבות. תודה. אם יהיה צורך, אני מצטערת להגיד שנצטרך לחוקק חוק. אם לא יהיה מנוס, נצטרך ללכת לחקיקה.

וגם ללכת להפגנות.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.


(הישיבה ננעלה בשעה 13:55)