כנסת פתוחה

ב' - סקירת השרה לקליטת העליה ח"כ ציפי לבני, על פעילות המשרד ותקציבו

2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
27.12.04
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 184
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שני, ט"ו בטבת התשס"ה (27.12.04), שעה 12:00

סקירת השרה לקליטת העלייה ח"כ ציפי לבני, על פעילות המשרד ותקציבו

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר
רומן ברונפמן
מיכאל גורלובסקי
מרינה סולודקין

השרה לקליטת העלייה ציפי לבני
מירלה גל - מנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
מוריה כץ - ע/מנכ"לית המשרד לקליטת העלייה
קרן מורג - מנהלת אגף שיפור השירות, המשרד לקליטת
העלייה
בת שבע ראובני - מנהלת מחוז דרום, המשרד לקליטת העלייה
אריה קורת - מנהל אגף קליטה בקהילה, המשרד לקליטת
העלייה
חביב קצב - מנהל אגף בכיר לדיור, המשרד לקליטת העלייה
חנוך צמיר - משנכ"ל המשרד לקליטת העלייה
מיכאל כהן - מנהל היחידה למורים עולים, משרד החינוך
והתרבות
עודי בהט - מנהל גף קליטת עלייה, משרד החינוך והתרבות
שגיא בלשה - רכז עלייה וקליטה, משרד האוצר
יחזקאל לביא - מנהל האג, לתכנון אסטרטגי, משרד הפנים
אלי ורון - יועץ בכיר לשר הפנים
דפני מושיוב - מפקחת היחידה לקליטת העלייה, משרד הרווחה
שרה צימרמן - מנהל אגף נכסים ודיור, משרד הבינוי והשיכון
שלומית שפיגל - ס/מנהל החטיבה הטכנית לביצוע, משרד הבינוי
והשיכון
משה ויגדור - מנכ"ל הסוכנות היהודית
אריה אזולאי - יו"ר הוועדה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית
אלן הופמן - מנכ"ל המח' לחינוך יהודי ציוני, הסוכנות
היהודית
משה עשירי - מנהל חטיבת תקצוב וכלכלה במח' לכספים,
הסוכנות היהודית
דפנה בונה - קרן היסוד
אביב דוד - רכז ארצי, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה
צגה מלקו - חברת הנהלה, איחוד הארגונים של עולי אתיופיה
מלה תבורי - "נתיב" – לשכת הקשר
נדז'דה טטרנקו - מנכ"לית עולים למען קליטה מוצלחת
יעקב צבאג - מנהל רשות לקליטת העלייה – עיריית ירושלים
מיכאל גינקר - יועץ לענייני קליטה – מרכז השלטון המקומי
אלכסנדר קלנטירסקי - ברית ליקבידטורים מצ'רנוביל
מולו עלם - ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה
נחליאל דיסון - מנכ"ל התאחדות עולי אמריקה וקנדה בישראל
מילנה יערי - שתי"ל
ג'ולי בר - מנהלת מח' כספים ומחשוב, עיריית ירושלים
יפים רויטברג - מנהל ומהנדס ראשי של אגף התחזוקה, עיריית
ירושלים
אלי ברבנשטיין - עיתונאי
דני אבבה - כתב

דנה גורדון

רויטל יפרח


סקירת השרה לקליטת העלייה ח"כ ציפי לבני, על פעילות המשרד ותקציבו

בוקר טוב. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה השניה שלנו היום, של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בנוכחות השר לקליטת העלייה, שרת השיכון ומ"מ שר המשפטים. יכול מאוד להיות שאנחנו נזדקק היום לכישורייך בשלושת התחומים. אני גם רוצה לברך כאן את מנכ"ל הסוכנות החדש, עם היכנסו לתפקיד, מר משה ויגדור. אנחנו בוועדה הזאת משתפים פעולה בהרבה מאוד תחומים עם הסוכנות ובדרך כלל, הנושאים שמעניינים אותנו במיוחד הם גם נושאי התפוצות וגם נושאי החינוך העברי בתפוצות. אני בטוחה שאנחנו נשתף פעולה עוד הרבה מאוד שנים. בהצלחה אדוני.

היום יש לנו סדר יום עמוס. יש לנו את סקירת השרה. נשמע מפי השרה גם על הרפורמה שאותה היא הציעה. לאחר מכן, אני מקווה שתוכלי להישאר אתנו כדי להקדיש קצת זמן לכל הנושא של הבניה הקלה שלצערנו, אנחנו לא מוצאים לו פתרונות. אני מקווה שנספיק לדבר גם המדענים ועל תכנית קמ"ע. גברתי השרה, אני מבקשת להעביר אליך את רשות הדיבור.

תודה רבה. למרות שזה לא רשמי ובאמת, כרגע אני יושבת בשלושה כובעים, אני רואה בזה מן ישיבת סיכום מסוימת או לפחות סיכום שנה. אני רוצה להודות על העבודה המשותפת עם יושבת ראש הוועדה, כי זה מאוד קל להיות כל אחד במשבצת שלו, לקדם את הנושאים שמעניינים אותו ולא להיפגש או להיפגש רק בביקורת. מה שהיה לנו, כמשרד, מבחינת הוועדה זו ביקורת אבל היא היתה בונה ותמיד במובנים של לאיפה הולכים מכאן והלאה ואנחנו, מצדנו, יכולנו למצוא את הכתובת שיחד אתה אפשר לקדם נושאים משותפים במקומות שבהם אנחנו היינו צריכים את עזרת המחוקק ועל כך, הרבה תודה. אני חושבת שזו באמת דוגמא לשיתוף פעולה של משרד אחראי על תחום ושל ועדה אחראית על תחום ואיך רואים עין בעין נושאים ואיך מקדמים אותם.

אתחיל עם הסקירה ואני לא יודעת אם אוכל להישאר עד סוף הדיון. אתחיל עם הסקירה, איפה אנחנו נמצאים. חלק מהסקירה תציג מנכ"לית המשרד, שאמונה ואחראית על התוצאות שנראה לפחות באפקט החיובי.

אנחנו נעשה את זה בקצרה, רק מבחינת נתוני עלייה, אפשר לחלק את סך כל הנתונים שאנחנו מציגים כרגע, שנכונים לנובמבר 2004, כפי שאתם רואים, יש מדינות שיש עלייה בעלייה ויש מדינות שיש ירידה. אלה נתוני העולים לשנת 2004.

לשנת 2003 זה מלא?

מלא. 2004 זה עד נובמבר.

הערה, כדי שנכניס את עצמנו לפרופורציות: כשאנחנו מדברים במונחים של אחוזים, אז גם כשאנחנו רואים שלצרפת יש היום עלייה באחוז, אנחנו מדברים במונחים שמול שיעור היהודים שנשאר עדין שם, זה באמת שולי. מעבר לזה שהתופעה חיובית, אנחנו צריכים לדעת גם מה זה אומר במונחים המספריים. במונחים המספריים זה עדין לא מספיק, כמו גם כשאנחנו מסתכלים על ארצות הברית או על צפון אמריקה וקנדה, עדין המגמה שאנחנו רוצים לראות, שתהיה דרמטית במונחים של 6 מיליון יהודים שנמצאים שם, אנחנו רחוקים מאוד מלראות איזה שהוא תהליך מחולל שינוי, כפי שהיינו רוצים כולנו.

ומאידך גיסא, כשיש ירידה של 20% בברית המועצות יש לזה משמעות מספרית הרבה יותר גדולה.

אנחנו רוצים להציג בפניכם גם את הנתונים של תושבים חוזרים, אפרופו הדיון שהיה בשבוע שעבר. כאן, בהחלט אנחנו רואים עלייה במספר התושבים החוזרים. עם זאת, חשוב לי לציין שלא כל התושבים החוזרים פונים באמצעות משרד הקליטה או הקונסוליות. חלקם פשוט חוזרים לארץ ואנחנו מעריכים שהנתונים כפולים.

כשבמהלך השנה גם הצגנו לכם את הפעילויות שהמשרד עושה בקרב הקהל של האזרחים הישראלים בחו"ל, כדי להוביל חזרה ארצה. נושא שצריך להיות פתור ועדין לא פתור זה הנושא של ביטוח הבריאות, שאני מקווה שאצליח לגמור עם זה ואם לא, אז כל מי שיבוא בנעלי, אני מקווה שיסיים את הסיפור העגום הזה.

יש עוד סיכוי?

כן. אני מאמינה שמה שנכון ואין בצידו עלויות כל כך גדולות, נגמר. זה ייגרר עוד קצת ובסוף זה ייגמר.

היעדים העיקריים שהציגה השרה לשנת 2004 היו היעדים הבאים: העצמת השפה העברית, טיפול ממוקד בנוער עולה בסיכון, שיפור כושר ההשתלבות בעולם התעסוקה, יצירת מניפת פתרונות דיור לזכאים, גיור, שילוב תרבויות ושינוי תפיסת השירות שעליו נדווח במשרד. מטבע הדברים, לא יכולנו לסקור בזמן הקצר את כל הפעילות של המשרד ולכן, ביקשנו להתמקד באותם נושאים עיקריים.

העצמת השפה העברית - -

בנוגע לעברית, אני לא רוצה להיכנס תכנית תכנית אבל עברנו פאזה. אנחנו נתקלנו במצב שבו כדי ללמוד עברית, עולה צריך לא רק להגיע לארץ אלא לחכות שיגיעו מספיק עולים שממלאים כיתת לימוד ושהמורה תגיע ושבינתיים הוא גם לא יעבוד בבוקר, כדי שיוכל ללכת לכיתת אולפן. אם הוא רוצה אחר הצוהריים - אין. הנתונים הביאו לזה שככל שיש פחות עולים זה הולך ונעשה קשה יותר. לכאורה, נשאר לי יותר כסף פר עולה, אבל אין מספיק כיתות והקליטה הישירה, כל אחד בחר לו לאיפה להגיע ואת התוצאה אנחנו רואים בחיי היום יום שלנו. של קהילות שחיות בתוך קהילות בהיעדר שפה משותפת במובן הכי בסיסי של זה. דבר שמשפיע על היכולת למצוא עבודה, דבר שהשפיע בצורה קשה מאוד על האפשרות של נוער להשתלב בבתי הספר ולהצטיין. נוער שמגיע עם נתונים, שיכול לעוף קדימה מקבל שעה עברית.

הפאזה שעברנו ועוד חלק לא השלמנו, אבל לפחות אנחנו נמצאים לקראת סיום, זה ניסיון לתת לעולה את היכולת לעשות את לימודי העברית מרחוק, בשעה שנוחה לו, מהבית, מתי שהוא רוצה, בהתאם ליכולתו. הדרמה, אני חושבת בצורה המשמעותית שלה, תהיה מסומנת כאן בסעיף 7. אנחנו נמצאים כבר לפני סיום, גמרנו את כל ההתקשרויות ואם צריך אז המנכ"לית תיתן עוד פירוט. יהיה ערוץ אינטראקטיבי בטלוויזיה שיעסוק בהעשרת השפה, יכלול משחקים, מידע. כל הנושאים נסגרו, זה צריך לעבור עכשיו את הישורת האחרונה. אמור לעלות לאוויר במרץ 2005.

מה זה אינטראקטיבי בטלוויזיה? באינטרנט?

לא, בטלוויזיה. ערוץ.

אני אסביר ואומר עוד כמה מילים על העברית ואני אומרת את זה בצורה הברורה ביותר: אנחנו לא באים להחליף את משרד החינוך. הפעילות בתוך מסגרת בתי הספר היא של משרד החינוך. כל הפעילות שאנחנו מציעים היא פעילות בשעות אחר הצהרים או פעילות - -

זה כי אנחנו לא יכולים להיכנס לבתי הספר.

לכן, יצרנו סדרה של פרוייקטים שונים להעצמת העברית שמרביתם, ללמוד בזמן שנוח לעולה, אם זה מביתו או במקומות אחרים.

את מדברת על עולים בוגרים?

אני מדברת על בכלל. אני אפרט בכמה מלים: הפוסטר שאת לא אוהבת, תלוי כאן על הקיר. לפני חודש וחצי עלתה תכנית בטלוויזיה החינוכית שמיועדת לגילאים 6-9. כל שבוע למעלה מ-40 תכניות יופקו במסגרת שיתוף הפעולה בינינו לבין הטלוויזיה החינוכית. בתחילת ינואר אנחנו יוצאים עם כיתות לימוד במרכזי תפוח. זה מרכזים מממוחשבים בפריפריה ב-12 ישובים ואפשר יהיה ללמוד עברית. זה מיועד לכל מיני קהלי יעד, לצעירים, למבוגרים, לכל האוכלוסיות במרכזים ממוחשבים. חילקנו מילונים לכל הילדים שעלו לכיתה א'. קיימנו יחד עם הסוכנות היהודית ומשרד החינוך אולפני קיץ לילדים. קראנו לזה "קיץ של עברית". למעלה מ-2000 ילדים למדו ב-3 שבועות עברית בתקופת הקיץ, על מנת שיתחילו את שנת הלימודים בצורה חלקה יותר וטובה יותר.

כשאתם מדברים על מרכזי תפוח, מרכזי אינטרנט, האם יש גם מה שנקרא מעבדות לשוניות? כי אחרת איך הם שומעים את הדיקציה של עצמם?

רק בשפה אחת שלמדתי היו שיעורים בפונטיקה.

המעבדות הן בתוך האולפנים ובאולפנים יש מעבדות, חלקן מפותחות יותר וחלקן פחות. גם דרך ערוץ הטלוויזיה וגם דרך הכיתות הממוחשבות, יש גם תכניות שיש בהן הגהה. לפני שבוע עלתה לאוויר תכנית פינה יומית קבועה, פעמיים ביום, "עברית ברגע" ברדיו רקע. אנחנו מקימים אתר אינטרנט להעצמת השפה העברית שגם כאן, התאריך המשוער הוא מרץ 2005. הערוץ האינטראקטיבי, כפי שציינה השרה זה מבחינתנו הפנינה המרכזית. יחד עם ערוץ הלווין וערוץ הכבלים אנחנו עומדים להעלות ערוץ טלוויזיה אינטראקטיבי שבו ילמדו 24 שעות ביממה עברית. זה יהיה פתוח לכל העולים ולא רק לעולים. כל מי שירצה ללמוד עברית יוכל דרך הערוץ. הזה ללמוד עברית. מעבר לעברית יהיו בו גם פינות של חדשות, אקטואליה בשפה קלה, יהיו בו נושאים תרבותיים. לא רק השפה אלא כל מה שקשור לתרבות ולהוויה הישראלית.

זה יהיה בחינם?

זה יהיה חינם, העלויות עלינו.

אנחנו לקחנו את זה בעיקר כדי להעביר את תהליך החדירה לתוך הקלה הזה, אחרת, זה היה באמת מיותר.

יהיו תכניות לכל קהלי היעד. יהיו לצעירים יותר, יהיו למבוגרים יותר. כשאנשים יחזרו ב-3 בלילה, כשהם חוזרים ממשמרת להיכנס לערוץ ולהתחיל ללמוד עברית. כמובן, בנוסף לכך אולפני העברית כמדי שנה. השנה למדו 17 אלף עולים באולפני עברית באולפני העברית.

לגבי הנושא הבא אתן כמה נקודות והמנכ"לית תיתן את הפירוט. כמעט מן המפורסמות הוא שהתהליך שעובר הנוער העולה הוא תהליך שהוא 3 פעמים קשה. קודם כל, ברובו, אני לא מדברת על נוער שעולה במסגרת "נעלה" או במסגרות מהסוג הזה, אבל בגדול, הבחירה לא שלו. מישהו קבע עבורו שהוא עולה. הוא לא עשה את הבחירה. הוא עובר תהליך מאוד קשה. היעדר השפה, דיברנו עליו כבר קודם והתוצאה היא שאנחנו מוצאים נתונים על נוער עולה עובר חוק במספרים שהם הרבה יותר גדולים משיעורם באוכלוסייה, דבר שיוצר עוד מעגל יותר חמור, מעגל סטיגמטי, מעגל של דחייה ואנחנו מדברים בנוער, שאם ניתנים לו הכלים, הוא יכול להשתלב ולהצטיין כמעט בכל מערכת שהיא, אבל הולך ומתכנס בתוך עצמו. זה חלק מתהליך הגירה שכשלעצמו יוצר תופעות כאלה, אבל עוד דיווחתי לוועדה בתקציב 2004, שייעדנו סכום כסף של כ-10 מיליון, שחלק מנו אגמנו מאוד מקומות, כדי לנסות ולעשות מכה. ליצור שינוי בשורה שלמה של תכניות ולא רק בתכנית אחת, בכמה מקומות גברת גל תיתן את הפירוט, שעוסק בנוהל, שעוסק אינטראקציה בין הנוער לבין ההורים, שעוסק בין הנוער לבין המפגש עם המשטרה או עם גורמי אכיפת החוק, שזה מפגש לא פשוט.

אם את מדברת על המפגש עם המשטרה, תרשי לי להזכיר שיש נושא שבו אנחנו מחכים לפחות שנתיים שלוש. התחילו לטפל בזה לפניי ואני מניחה כבר אז דובר על זה שיהיו מגשרים על חשבון משרד הקליטה, שיאפשרו את האינטראקציה היותר נכונה בין העולים לבין המשטרה ואלה היו צריכים להיות על חשבון משרד הקליטה. ישבנו פה בשבוע שעבר עם המפכ"ל החדש ולצערנו, הסתבר שהדבר הזה עוד לא זז ושהוא תקוע במשרדכם.

אני חושבת שאני יודעת על מה מדובר. מדובר על פרוייקט שמשך את זה 5 שנים לפחות ובתקופה הזאת החזרנו פעמיים כסף לאוצר ששמרנו ועד היום לא קיבלנו שמות. כדי לקרוא את המצב הם צריכים להביא לנו שמות העולים שהם לוקחים כמגשרים ואנחנו הצענו את העזרה שלנו בגיוס, הצענו את העזרה בעברית. הם אמרו שהעולים לא טובים בעברית. אמרנו: יופי, נביא כיתות עברית ואז, אמרו שאין להם מרכז. אמרנו שנביא להם שמות, שיראיינו בן אדם שיהיה מרכז לקבוצה הזאת. השנה, אנחנו מחזירים לאוצר כסף עבור העברית והתקציב של המימון, קידום השפה מה שנקרא, קוצץ מאוד אבל אילו היו מביאים לפחות אדם אחד, היינו פותחים - -

זו לא בעיה תקציבית אצלנו.

זאת אומרת, שבעוד שנה אני אשמע שלא העבירו את הרשימה.

מאחר והנושא הזה הוא ראשון במעלה, אנחנו גם נתנו פתרונות נוספים במסגרת הזאת של עובדים סוציאליים וכתובת במקומות מסוימים בהם יש שיעור גבוה של נוער עולה עובר חוק. יצרנו כתובות של מגשרים מסוג אחר, בנוסף. אבל במסגרת הזאת של עבודה במשטרה, יש לנו תקציב פעולה. בראייה שלנו זה גם מעודד העסקה של עולים. כלומר, אנחנו מרוויחים כפול.

אני אעמוד בקצרה על כל התכניות בנושא הרווחה, אבל אני יכולה להגיד בגדול, שהתקציב של טיפול בנוער בסיכון הוא פי 10 יותר גבוה ממה שהיה קודם לכן. בחלקו, מתוך מקורות של משרד הקליטה וכפי שציינה השרה, עשינו איגום משאבים עם קרנות, עם ארגונים, עם משרדים אחרים ואנחנו מוציאים לפועל בתקופה הקרובה פעילות שתיתן מענה באופן ישיר לעשרת אלפים ילדים ובאופן עקיף ל-50 אלף ילדים עולים. אני חושבת שזו מהפכה אמיתית. חלק מהתכניות הן ברמה הארצית. זיהינו מה הבעיות שרלוונטיות לכל בני הנוער העולים באשר הם בארץ ויצרנו תכניות ארציות כאשר באנו לרשויות ואמרנו: הנה, יש לכם תכנית, תיקחו אותה. עשינו גם להיפך, פנינו לרשויות ובדקנו מה הן הבעיות הספציפיות בתחום אותה רשות ויצרנו תכניות מקומיות. זאת אומרת, אנחנו באים עם סדרה של תכניות, חלקן ארציות וחלקן מקומיות. תכנית אחת היא תכנית המשך שדובר עלייה בעבר, זוהי תכנית מסיכון לסיכוי. זה הפוך על הפוך. זו תכנית שהתחילה בעבר אבל הרחבנו אותה משמעותית.

זה גם נעשה עם עמותה אבל התקציב שהמשרד נתן לשנת 2004 יוכל להזניק את זה.

אנחנו מדברים מעל על למעלה מ-100 תכניות חדשות לטיפול בנוער בסיכון. תכניות רגישות תרבות. אגב, זה לא תמיד בא מהכיוון של הילד, הרבה פעמים הפעילות היא דווקא אל מול ההורים ולא הילדים. יש לנו תכניות למניעת שימוש בסמים בקרב בני נוער עולה יחד עם הרשות למלחמה בסמים. יש תכנית חדשה שנקראת: "סיכוי", עם ליווי נוער עולה עובר חוק. "פינה בלב", "ילדים עולים בישראל". אני לא רוצה לעבור על הכל, אבל אולי אחת התכניות היותר יפות שעומדת לצאת אל הפועל בימים הקרובים זה "עולים על הקו". אתר אינטרנט שיהיה מחובר למענה טלפוני חם, שעוסק בעולם התוכן של נוער עולה. לקחנו ארגון של בני נוער עולים, עמותה שנקראת "אחד על אחד". גייסנו בני נוער שישבו מאחורי קווי הטלפון והאינטרנט והם יהיו אלה שיוכלו לתת מענים. כמובן שיהיה להם גם גיבוי מקצועי. הם יתנו את המענה לבני הנוער שיפנו אליהם מכל רחבי הארץ.

תכנית יזמים צעירים - בני נוער בסיכון, שנפעיל עבורם קבוצות פעילות ליזמות עסקית. אני חושבת שזה בהחלט חידוש. חוקי סיור ואתגר לנוער עולה בסיכון. מנטורינג וכיוצא בזה. הרבה מאוד תכניות חדשות שיגיעו לכ-50 אלף בני נוער.

הנושא הבא הוא נושא התעסוקה.

אין ספק, שכששואלים על רמת שביעות הרצון של העולה, מטבע הדברים, אין ספק ששביעות הרצון של העולה ברמה המיידית והבסיסית היא פונקציה של התעסוקה. כך גם אנחנו צריכים להיות מודעים שמעבר לנתונים הסטטיסטיים של עולים שעובדים יש פער בין ההשכלה או הנתונים שמגיעים חלק מהעולים אתם, לבין סוג העבודה שבה הם עובדים בארץ. זה נתון שאנחנו מתמודדים אתו כשמטבע הדברים בדרך כלל ההתעסקות היא באמת במציאת תעסוקה, חלק על ידי עידוד כספי של מעסיקים להעסיק עולים. אי מניחה, ששמעתם גם על הקמפיין שעשינו בעניין הזה כדי לעודד מעסיקים להעסיק עולים, כשמדובר בעיקר בעולים באזור גיל ה-45 ומעלה, זו קבוצת הגיל שקשה לה במיוחד למצוא את התעסוקה. אם הם לא מוצאים בשלב הראשון, אז הם נמצאים במצב שבו הסיכוי שלהם הופך להיות לאפס ונגזר, שהם יצטרכו להסתייע רק בקצבאות.

אנחנו מתרשמים בישיבות עם שירות התעסוקה והתמ"ס, שאין לכך תקציבים בתמ"ס. השאלה עד כמה הדבר הזה מתואם?

חלק מהדברים שאנחנו חשבנו עלייהם זה ההפרטה של שירות התעסוקה ואצלנו היא כבר קרתה מזמן, זה לא משהו שקרה בשנה האחרונה. זה סוג של התאמה לעבודה עם עולים כדי להתאים אותם לעבודה, שבתמ"ס למדו ממשרד הקליטה. אנחנו התחלנו את ההפרטה הזאת. זהו תהליך שעובד עם אחוזי השמה של 70% דרך המרכזים האלה, שזה דבר שראוי ללמוד ממנו.

הדבר הנוסף שאנחנו רוצים לעשות וזה לא דבר שאני יכולה לדווח על עשייה, אבל זה חלק מדיוני התקציב של 2005, אנחנו ביקשנו לעבור לוואוצ'רים. למצב שבו העולה מקבל סכום כספי מוגדר שאתו הוא יכול לבחור איך הוא מקדם את עצמו בתחום התעסוקה. הרי דיברנו קודם על הצורך בעברית ברמה יסודית - -

איך הוא יודע להסתדר?

בסוף הדיון נעבור גם ליועץ הקליטה האישי. יועץ הקליטה האישי אמור לשבת עם העולה, כשהוא מגיע לארץ. לראות מול מה הוא נמצא אבל במקום שיהיה מצב שבו יהיו איקס תכניות וכל פעם אנחנו נמצא פתרון לאחד, יהיה מסלול לעולה, שנבנה אתו ויחד עם אותו יועץ קליטה אישי, כשיש לו לא רק קורס אחד אלא שורה של אופציות במסגרת הסדר כלכלי שלנו עם האוצר, של כמה כל עולה יקבל והוא יוכל להחליט האם הוא משקיע בהתחלה בלימוד השפה ואחר כך בהסבה מקצועית. האם הוא רוצה העשרה עברית לצורך העניין הזה או האם הוא צריך משהו שלישי. במסגרות של ההסכמה עם האוצר, זה דבר שהסכמנו עליו לקראת תקציב 2005 אבל עכשיו, אני מציעה שתתנו דיווח על 2004 כולל על ה-employability.

מספר דברים שעשינו ב-2004 כדברים חדשים וחשובים: אנחנו כל הזמן נמצאים בפיתוח איך מתמודדים עם האבטלה, כי זה הדבר הכי קשה. צריך לקחת בחשבון, שהעולה, על מנת להגיע לרמה של מובטל רגיל בארץ, צריך לעבור עוד הרבה מאוד מדרגות.

למה הוא צריך להגיע? קודם כל צריך לדאוג לו לעבודה.

יש פער מאוד גדול במה שאנחנו דנים כל הזמן עם האוצר, בין עולה מובטל לעוד מובטל רגיל, כי לעולה יש הרבה דברים שחסרים לו, מטבע הדברים שפה ולפעמים רשיון עבודה ולפעמים הכרה במנטליות. אנחנו פיתחנו תכנית חדשה, שנקראת employability, שעוזרת לעולים להגיע למקום עבודה. גם כאן ההשמה היא של 75%, אבל הגישה חדשנית.

זה למעשה נותן כישורי עבודה לחיפוש העבודה. זאת אומרת, גם אם הוא מוצא עבודה והכל בסדר ואחרי שנה, חס וחלילה המפעל נסגר או פשט את הרגל, אותם כישורים נטמעים אצל העולה החדש ועם אותם כישורים הוא ממשיך הלאה. זה לא טוב רק לפעם אחת, אם כי אנחנו מקווים, שימצא מקום עבודה ויחזיק מעמד ושלא יידרש לאותם כישורים פעם שניה.

יש כאן נתונים על איזה קורסים הם עברו ואני לא יודעת אם זה מעניין, אבל רק עוד משפט אחד, שבכל זאת חשוב כי דיברנו קודם על עלייה גם מצרפת וגם ממדינות כאלה: היה תהליך עבודה די מייגע של המנכ"לית עם משרדי הממשלה שרלוונטיים לנושאי רישוי כמו משרד הבריאות ובחלק זה אפילו לא משרדי ממשלה אלא גילדות שנותנות רישוי, מבחנים ואוניברסיטאות שמעבירים את המבחנים, כי מצאנו שחלק מהבעיות בתהליך, אני חושבת שזה מן המפורסמות - -

זה אחד הנושאים שרצינו להעלות בפנייך: כל המאמצים שהשקענו כאן וכל התשאולים והשידולים למיניהם נתקלו בקיר ברזל - -

שינינו בחלק. אולי גברת גל תאמר לכם איפה שינינו.

לפחות במשרד הבריאות נאמר לנו במפורש, שלא רק שאין לנו מה לעשות אלא שהדרך היחידה שאפשר לעשות משהו זה לשנות את החוק, כי הם לא ירדו משום דרישה ואדרבה, אני מניחה שידוע לך שהם הוציאו הוראת הרבה יותר מחמירות לגבי השפה העברית. אנחנו פה, בוועדה, רואים החמרה ולא הקלה בכל מה שאנחנו ניסינו לבדוק. לכן, זה נראה לנו מאוד קריטי.

אני אשמח להתייחס לזה, אבל אני כן אומר מילה על הנושא של הקלות ברישוי. זה נושא שעסקנו בו רבות במהלך השנה האחרונה מול המשרדים השונים ולא רק המשרדים. אני יכולה להגיד שכן השגנו התקדמות משמעותית בהרבה מאוד נושאים. הקלות ברישוי לרופאי שיניים מצרפת. פתרון בעיית עולים פיזיוטרפיסטים. פתרון בעיית רישוי של עוזרי רוקחים.

מכל מקום? לגבי פיזיוטרפיסטים קיבלנו תשובה שלילית.

לא. סוכם שנעשה קורס הכנה.

אנחנו נשלם ואז יש פתרון.

משרד הבריאות לא רצה לשלם אז מצאו פה פתרון.

אם בסופה של דרך האנשים האלה יכולים לקבל את הרישוי, בבקשה. אבל אם מדובר בכל מיני דרישות מקצועיות, למשל לרופאי שיניים: אחרי שלמדו יותר שנים בחו"ל מאשר בארץ, לעמוד פה בעוד כמה שנת לימוד...

אגב, גם בנושא של רופאי שיניים מצרפת הגענו לסיכומים עם משרד הבריאות ואנחנו מקווים שהבעיה תבוא לפתרונה. פתרנו את בעיית רישוי עוזרי רוקחים.

סליחה, תסבירי לנו איך היא תבוא על פתרונה, כי אנחנו יושבים פה ושוברים את הראש ואנחנו רוצים לדעת שזה מאחורנו.

הכל כסף צבוע.

הפתרון מאוד פשוט, אנחנו מממנים את קורסי ההכנה ואנשים מקבלים רשיונות.

כמה זמן? איזה קורסים? של שנה, שנתיים?

תלוי. למשל, לרופאי שיניים הקורס נמשך 4 חודשים, כולל גם עוד 3 שבועות של התנסות בפועל, כאשר כל הדרך, גם את דמי הקיום וגם נסיעות אנחנו מממנים. לעולי צרפת, שהיתה בעיה, קיימנו יחד עם הסוכנות ומשרד הבריאות קורסי רישוי שם וצריך להגיד, שהאנשים האלה לא התייצבו בארץ ישראל, חלק מהם עדין שם, אבל יש עלייה קלה, מאלה שקיבלו רשיון עבודה. אכן, קיימת בעיה שאתמול קיבלנו מכתב ממשרד הבריאות, שהם מכניסים דבר נוסף - -

אנחנו לא נתבייש ונציג גם במה לא הצלחנו ואיפה הבעיה. בואי נדבר קודם על הקלות.

לגבי רופאי שיניים ידענו מזמן שהם עשו קורסים והם מכירים בזה. אנחנו נתקלנו בבעיות מאוד קשות עם רוקחים, אחיות, פסיכיאטרים. האחיות זו הבעיה הכי קשה.

אני אעבור על זה טלגרפית, אמרתי. פתרנו את בעיית הפיזיוטרפיסטים. היתה לנו בעיה מאוד קשה עם עולים מארגנטינה, שהובטח להם טרם עלייתם שהם לא יתבקשו לעבור בחינות. גם את הבעיה הזו פתרנו. פתרנו את בעיית הרישוי של עוזרי רוקחים באמצעות קורס הכנה שנעשה במימון שלנו. זה יקרה בשנת 2005. מנענו עיכובים בתהליכי רישוי של אחיות עקב מבחני מיון לקורסי הסמכה והשגנו הסכמת משרד הבריאות לביצוע מבחן פעמיים בשנה. כאלה שהיו צריכים לחכות, כבר לא יצטרכו. פעמיים בשנה תהיה אפשרות להיבחן.

רגע, אז בסך הכל השגנו שיהיו בחינות, אבל זה מה שהם שרצו מלכתחילה.

יש פתרון ואין עקרון. הם לא השיגו ולא יכולים להשיג, אבל הם מציגים פתרונות נקודתיים.

זה גם טוב.

מנענו ביטול תואר אקדמאי לעולים שעברו הסבת אקדמאים לתואר אחות מוסמכת. היתה לנו גם בעיה עם זה. בעיית התמחות לפסיכולוגים, גם כאן יצרנו תכנית מיוחדת למימון התמחות לפסיכולוגים. זו תכנית שמופעלת כבר מיולי 2004. פתרנו את בעיית מימון הארכת תארים של עורכי דין בעלי ותק של פחות משנתיים וגם לזה, ייעדנו מגובה התקציב של המשרד. איפה שיש לנו בעיות זה בתחום התקציבי, בנושא של מימון סטאז' לעורכי דין ורואי חשבון לצורך רישוי. העלויות גבוהות. אני אומרת את זה בצורה ברורה ביותר. היינו יכולים למצוא מקומות תעסוקה עבורם, אם אפשר היה גם לתת לעורכי הדין ולרואי החשבון שמעסיקים אותם השתתפות. אני פיניתי בעניין הזה למנכ"ל משרד ראש הממשלה. אני מקווה שנצליח להזיז משהו. יש לנו עדין בעיה ואותו מכתב של דוקטור שנון הגיע גם אלי אתמול והנושא של העברית הוא אכן עדין בעייתי. אני אבוא בדין ודברים עם מנכ"ל משרד הבריאות ואם תהיה איזו שהיא דרך לשנות - -

כתוב שזה בהסכמתכם.

זה נשמע כמו איזה סיכום שהחלטנו באופן מתואם להקשות.

הניסוח לא בהסכמתכם וגם התוכן?

לא. הניסוח לא בהסכמתנו וטענתנו היא שצריך לתת לעולה לבחור אם הוא רוצה לעשות קודם את מבחן הרישוי או שהוא רוצה קודם לעשות את המבחן בעברית. הם עומדים בשלהם, אבל אני חייבת לציין, שהעמדנו בפני משרד הבריאות הרבה מאוד בעיות. במרבית הנושאים הם הלכו לקראתנו. כמובן, שחלק גדול מההליכה לקראתנו היא משום שאנחנו מממנים את הקורסים ואת ההשמות, אבל את הפתרונות יש.

אם רוצים תמיד יש.

לא לכולם.

אין החלטה מערכתית לבטל שורה של דרישות בדרך.

הטענה של משרד הבריאות, ואני לא נציגת משרד הבריאות, כפי שרופאים ישראלים עוברים לגור בארצות הברית לדוגמה, גם הם נדרשים לעשות שם בחינות. זו הטענה שלהם, שהם צריכים לעמוד מאחורי כל תעודה שהם נותנים למי שעוסק במקצועות הרפואה.

הבנתי. לתשומת לבך, כיוון שזה יצא כבר בתור הנחיה, רשימת הקבוצה יותר ארוכה מהמכתב עצמו. אם מנהלי בתי חולים מקבלים את ההנחיה הזאת, אני חושבת שאתם צריכים להוציא מכתב מתקן בעניין הזה, עד שתגיעו לפתרון.

נתנו כמובן סיוע לאומנים, לספורטאים וכיוצא בזה. אני רוצה לומר מילה על פרוייקטים מיוחדים לעולי אתיופיה: תכנית "אשת חייל", איגוד תעסוקת נשים אתיופיות. 520 נשים הושמו השנה במקומות עבודה. הפעלנו 16 רכזי תעסוקה במוקדים ב-16 ישובים.

לקראת סוף השנה פתחנו עוד מוקדים במקומות שלא היו בהם מוקדים או בשכונות או בערים שלא היו בהם מוקדים וזה, מגירודי סוף תקציב 2004.

אנחנו מכפילים את מוקדי הקליטה שלנו, על מנת לתת מענה שהוכח כמענה הכי טוב לבני הקהילה. כל זה כמובן בשילוב עם שינוי תפיסת השירות שלנו. הפעלת חממות, קורסים למיניהם ועוד תכניות אחרות.

במסגרת אגף קליטה ומדע הושמו מדענים במקומות עבודה. תכנית חדשה, פרוייקט חדש, הנתונים מצויים ולא אחזור עלייהם. פרוייקט חדש שיצא השנה זה מלגות לתלמידי מחקר. השנה התקבלו 18 עולים לתכנית הזו ויש לזה דרישה וביקוש.

במסגרת פעילות האגף ליזמות עסקית, יצאנו בתכנית חדשה שבה אנחנו לא מחכים שהעולה יגיע ארצה ואז יתחיל לעבור תהליכים הכנה לפתיחת עסק אלא להפך. אחת הדרכים לעודד עלייה זה להביא את העולה עם העסק שלו לארץ או לחילופין, לפתוח עסק חדש בארץ. כל פעילות ההכנה מתבצעת עוד בחו"ל. הוא מקבל את כל המידע. הוקם אתר אינטרנט יחד עם הרשות לעסקים קטנים. התכנית נקראת: business.il . יצאנו גם למספר ירידים. התחלנו עם תושבים חוזרים או יותר נכון עם תושבים שחיים בארצות הברית. בהמשך, הרחבנו את זה יחד עם הסוכנות היהודית לצרפת, לדרום אפריקה ובתחילת השנה, חבר העמים ועוד מקומות. חצי שנה אחרי שהתכנית הופעלה, ביקרו באתר שלנו 8000 איש שגילו התעניינות. 360 עולים פוטנציאלים נמצאים כרגע בקשר שוטף אתנו וכבר 41 משפחות עלו לארץ והקימו עסק כתוצאה מהתכנית הזאת.
החל משנת 2005, בתכנון שלנו להרחיב את האופציות, לתת הלוואות שלב ב' ולספח את העסקים, מעבר לעסקים קטנים גם לעסקים בינוניים וגדולים. יש לנו ישראלי שמביע התעניינות בהקמת פרוייקט בארץ בהיקף של 35 מיליון שקל. אני חושבת שזה בהחלט נותן את אותותיו.

בנושא של דיור - -

אני ארחיב קצת: בנושא של פתרונות דיור: הדרמה הגדולה התרחשה פעמיים: פעם אחת במעבר לחוק הדיור הציבורי, שמבחינת המלאי שהשאיר לדיור מחדש הוריד את זה לאפס. למעט במקומות פריפריאליים, שגם כשאנחנו מציעים, עולים לא באים לגור שם וגם זה צריך להיאמר. יש דירות פנויות בקרית שמונה, דירות פנויות בעוד מקומות שהעולים לא רוצים להגיע לשם, למרות שהם זכאים. לכן, אפרופו שיחתנו שהיתה במהלך התקופה והפעם גם בקטע של שר שיכון, השאלה האם נכון לבנות דירות מהסוג של דיור ציבורי או נכון לתת תחליף? יכול להיות, שהפתרון הנכון הוא באמת לתת תחליף כספי, כדי שהעולה יוכל לבחור את מקום המגורים שלו. ואז, אנחנו מגיעים למכה השניה: התחליף שהיה אמור להיות היה המשכנתאות. פה אני מדברת משני כובעי, משני היבטים שונים: עד שנת 2003 המשכנתאות כללו מרכיב של מענק. לקראת 2004 בוטלו כלל המענקים. אני דנה עכשיו בפזה אחת שלהם, שעוסקת בעולים, אבל בסך הכל, אין זכאי למענק כל שהוא במדינת ישאל. הכל הפך להלוואות גדולות יותר.

לכאורה, הטיעון היה שהריבית תרד ואז הלווה, יהיה לו נוח יותר להחזיר והפגיעה לא תהיה גדולה. לגבי שתי קבוצות התיאוריה הזאת לא עובדת, למרות שהריבית ירדה. קבוצה אחת היא קבוצת עולי אתיופיה, שכמעט באופן קבוע אני מודיעה שלא אתמוך בתקציב אם לא יינתן איקס כסף למענקים לעולי אתיופיה. זו קבוצה שכושר ההחזר שלה לא קיים. גובה המענק כמעט 95% והתוצאה, שבאותה שנה שבה בוטלו המענקים קיבלנו מאה מיליון. בשנת 2003 ל-2004 קיבלנו 100 מיליון ועכשיו, לשנת 2005 קיבלנו 250 מיליון, כשהקדמנו חלק. הקדמנו ל-2004 כי זה פשוט נשאר. זה מצב שבו כל מה שהיינו יכולים לשחרר ממרכזי הקליטה, זה פשוט יוצא. ברגע שיש לנו כסף מהאוצר הוא נגמר באותו שבוע. הפתרון קיים לציבור מסוים. הוא לא עונה על הצורך שלנו לעודד עולים בכלל ובוודאי, לא עונה על הצורך שלנו לעודד מקומות מסוימים, כמו בנגב ובגליל, שזה בכובעי האחר.

במהלך תקציב 2005, במסגרת הקרבות שמנהלים מות האוצר, מאחר וביקשתי לקבל גם לעולים, קיבלתי בסך הכל 30 מליון שקל לעודד עולים ולתת מענקים לעולים בנגב ובגליל. דבר שהוא לא משמעותי, הוא נותן פתרונות נקודתיים. אני לפחות לא הצלחתי עד עכשיו לקבל חזרה לא עבור העולים ולא עבור מקומות שרוצים לעודד איזה שהם פתרונות ברמת המענק. תחום נוסף שהיתה בו בעיה זה תחום הזכאים, שהם נסמכים, שאין להם במקרה הזה יכולת ויש להם זכות מיוחדת. אני מדברת על הקשישים והנכים. הנושא של הנכים, וכאן אני אומרת פעמיים, אני לא יודעת אם זה הגיע למשרד הזה אבל גם במשרד השיכון, זה דבר שהוציא אותי מדעתי, תסלחו לי על הביטוי. עוד כשרת קליטה, הבנתי שבמשרד השיכון התקציב ירד לאפס בנושא של טיפול בנכים. עכשיו, בתקציב 2004 לפני שאני עוזבת, ביקשתי להעביר כמה מיליונים לדירות נ"ר, שלא נותן פתרון לכל אלה שממתינים אלא נותן פתרון לעוד כמה דירות. לקחתי את זה ממקומות אחרים וייעדתי את זה לדירות נ"ר בכובע של משרד השיכון. במקביל, יצאנו בפרוייקט של שכירות ארוכת טווח לנכים. זה עונה גם לעולים וגם לרגילים, לוותיקים. זה בשני הכובעים ויש על זה שקף. מאחר והנכים, כל תקופת ההמתנה מחכים שנים לנושא של דירת נ"ר, אנחנו מדברים על פרפלגים שלא יכולים לעלות. הגענו להסדר עם האוצר, שלפיו בתקופת הביניים הזאת, אנחנו נאפשר תוספת סיוע חודשי של 1000 שקל נוספים למשפחה שיש בה נכה ו-800 שקל לשכר דירה, כי אנחנו יודעים שהמשפחה צריכה לשכור דירה מותאמת. במקרים כאלה, אנחנו אומרים שנוסיף עוד 1000 שקל למשפחה ו-800 ליחיד, כדי שאם יש לכם הוצאות, תוכלו לעשות גם איזו שהיא השקעה בהתאמת המבנה אם אתם שוכרים דירה ל-5 שנים. ואז, הסך הכל שהוא מקבל היום זה - -

תלוי. 1700 שקל,2000 שקל. זו תוספת מאוד רצינית.

זה בערך 200 ומשהו דולר.

זה מכפיל, כתוספת. הדבר העקרוני שקבענו, שמי שהולך לתהליך הזה זה לא פוגע בתור. אם אדם מחכה, העובדה שהוא מקבל עכשיו תוספת לשכר דירה ל-5 שנים, לא מוציא אותו מתור הממתינים מדירת נ"ר. חששנו שאנשים לא ירצו ללכת לשכירות כי הם יחששו שהם יוצאים מהתור ולא יקבלו את דירת הנ"ר. אז זה פתרון נקודתי. בנוסף, בנוגע לקשישים - -

104 מקרים כבר מומשו.

זה דבר שעשינו תוך חודש.

אנחנו, ביזמתנו, פנינו לכל העולים שאושרה להם דירת נ"ר והודענו להם.

כבר 100 מומשו. המצב היה באמת בלתי נסבל. עדין, זה פתרון חלקי, אבל הייתי כאן, בוועדה, בתקציב 2005 וזה פשוט דבר שהיה בלתי נתפס בעיניי.

בנושא הקשישים - התייחסנו לזה. נתנו כמעט 4500 פתרונות דיור בשנת 2005. 1336 דירות ציבוריות - -

ראשית, בשנת 2004 פתרונות הדיור שניתנו היו גם במסגרת של מקומות קיימים שאפשר היה להרחיב אותם, להגדיל אותם, לשפץ אותם ולתת עוד פתרונות במסגרות קיימות. בנוסף, אנחנו הולכים על שני פרוייקטים מקבילים. נתתי קודם את הדוגמה של שכירות ארוכת טווח לנכים. אנחנו יוצאים עכשיו בפרוייקט משוכלל של בית לקשיש, שאבהיר איך הכוונה לעשות את זה: ברמת הזכות, אנחנו ניתן תוספת לעולה הקשיש הזכאי, שישכור דירה לטווח ארוך. עולה שיבחר במסלול הזה, אני אסביר את הכשלים שהיו בעבר: בעבר, מי ששכר ל-5 שנים קיבל עוד כסף והקהילה של העולים היתה מאוד מרוצה מהעניין הזה. בדקנו ומצאנו שיש כמה בעיות בתהליך. ראשית, זה לתקופת זמן קצובה והעולה עדין הולך לשכור דירה וחולם על דיור. גם ברמת התחושה של הנה, אני הסתדרתי, האדם עדין מרגיש שהוא נמצא בתקופת מעבר. האוצר לא הסכים לתת התחייבויות שהיא התחייבות של מי שנשאר למסלול, שם הוא נשאר. אז קיבלנו התחייבות, שמי שנכנס למסלול הזה תהיה לו התחייבות מדינה לכל הזמן. דבר נוסף, הגענו למצב שבו מקצצים גם בשכר דירה. ואז, מה שקרה זה שהאוצר לכאורה לא פגע בתוספת אבל פגע בשכר הדירה הבסיסי. התוצאה היא, שבעצם לא היה להם על מה להסתמך והגענו להסכמות עם האוצר, שבמקרה שאדם נכנס למסלול הזה, לא יהיו קיצוצים במסלול הזה ואז הוא יכול להיות סמוך ובטוח שהוא נכנס למסלול שנותן לו ביטחון.

דבר שני, החלטנו לשכלל את זה ופנינו לרשויות מקומיות ואמרנו כך: היום העלויות של הדיור מאוד גדולות והתוצאה היא תוצאה מסוג הזה של ההערה שלך. אז נתנו עוד פתרונות לעוד 200 לעוד 1000. העלויות הן עלויות נוראיות מבחינת המדינה וכמה מאושרים הולכים לגור טוב, וכל השאר ממשיכים לחכות, כשאין סיכוי שבעולם שבבת אחת, בתקציב אחד, בשנה אחת אני אוכל לתת פתרון ל-50 אלף.

הבעיה היא שאנשים מחכים בתור מאז 92. זה לא בשנה אחת. אני לא שמה את זה על גבך - -

להפך, אני אומרת יותר מזה: אין סיכוי שבשנה הבאה או בעוד שנתיים, בעלויות שעולים עכשיו מקבצי הדיור, שיינתן פתרון ל-50 אלף. המדינה לא תעשה את זה, זה לא יקרה. לכן, אני באה ממקום בעייתי כדי לתת איזה שהוא פתרון. ואז, היתה סיטואציה שבה שרת הקליטה היתה גם שר השיכון והיה לה גם איזה שהוא ידע בנדל"ן מההיסטוריה ומתוך הבנה שהרשויות המקומיות גם רואות בבעיה של הקשישים בעיה שנוגעת אליהם, הבעיה היא כמעט תמיד שלגבי מחיר הבניה, אין לי מה לעשות עם זה, זה בכל מקום אותו דבר. אבל מחירי הקרקע, הם עושים הבדל עצום, בעיקר כשהעולים מחפשים לגור באזורי הביקוש. אמרתי קודם, אני מוכנה לתת עכשיו מפתח במקומות בפריפריה. העולים לא רוצים לגור שם. הם רוצים לגור ליד הילדים, הם רוצים לגור במרכזי הערים. יש קרקע שהעלות שלה היא של אפס, וזו קרקע לצורכי ציבור. המצב כרגע הוא כזה: ניתן לבנות על קרקע לצרכי ציבור שהופקעה לצורכי ציבור, מה שנקרא הוסטלים או מקבצי דיור או בית לקשיש. בית לקשיש זה השם החדש. מאחר שהקרקע הזאת היא קרקע שאפשר לעשות בה שימוש לצורך הזה, השווי שלה הופך להיות אפס. כדי לעודד את הרשויות המקומיות לעשות את זה, אנחנו מבקשים לעשות את זה יחד עם החברות הכלכליות של הרשויות המקומיות, שאז הן יוכלו לעשות את הבניה. אם יש לכם זמן, מר קצב יכול לתת סקירה. זה הולך להוריד משמעותית את העלויות מבחינת המדינה. זה יאפשר לעולים, ועכשיו אני מתחברת לשכירות ארוכת טווח, זה יאפשר לעולה שמקבל את שכר הדירה לא ללכת רק למקום של בעל בית פרטי, שהוא חושש שאולי הוא ירצה אחר כך לתת את הדירה לילדה שהתחתנה, אלא לגור במסגרות האלה לאורך זמן עם ביטחון מהמדינה, שיש לו סכום קבוע שהוא יכול לשלם בעלויות שסכך הכל העלות שלהם, זה לא משנה לעולה, אבל סך כל העלות היא הרבה יותר נמוכה, עם הרשות המקומית.

תופתעו לשמוע כמה פניות שאני קיבלתי, מאחר והצגתי ופרשתי את זה בפני ראשי רשויות. אתם לא מתארים לעצמכם. קיבלתי מכתב נזעם מראש רשות שאומר: למה לא יוצרים איתי קשר? החברה הכלכלית שלי רוצה, יש לי קרקע מתאימה, אנחנו רוצים לצאת לפרוייקטים האלה.

זה מה שלא קרה בהרצליה למשל.

בהרצליה זאת שערורייה. הסיפור הזה של הרצליה זה גועל נפש, זאת שערורייה. הרשות המקומית בנתה, השקיעה כסף ומתנערת מאחריות ומצפה שהמדינה תשלם לה כסף והבניין ריק. הצענו להם את זה. גם לעולים מאתיופיה, שהם סירבו, ויש בזה מגמה להגיד על העיר ואני לא חוסכת מלים בעניין הזה וזה מכעיס אותי. ובאים למדינה תקנו במחיר כזה ובמחיר אחר.

אמרנו להם בפנים מה אנחנו חושבים בנושא הזה.

אמרנו להם: קחו את הבניין הזה. הנה עכשיו יש כאן עולים. יש לכם את הרשימות של העולים. איך אנחנו משכללים את זה? אנחנו נפנה את העולים למקומות שבהם זה קורה. ברגע שאנחנו נותנים את הכסף הזה יש היום יזמים, שיש להם מקומות שנבנו כדיור מוגן או שהם רוצים להפוך אותם לדיור מוגן ומחכים שיצאו מכרזים ממשרד הקליטה. אני לא מוציאה עכשיו את המכרז. אני מוכנה לעשות את השידוך, אני מוכנה לעשות את עבודת התיווך בין העולה, בין רשימת הממתינים לבין יזמים שיעמדו בקריטריונים שאנחנו נקבע ונעשה את ההפניה. במקום שיבואו אלי יזמים וזה אתם בטח מכירים: הוצאתם מכרז פה, הוצאתם מכרז שם. אני לא רוצה לבחור. אני נותנת לעולים את האופציה, אני נותנת להם את הכסף. כשנראה את התוצאות, נדע אם כל הנאום הנלהב שלי נושא פרות וזה לא יקרה עכשיו אלא בעוד שנה וחצי. זה קורם עור וגידים כתכנית, אבל בפועל, נראה עד כמה זה מוריד לנו ברשימת הממתינים באופן מעשי, רק בטווח של עוד זמן. אין לי ספק שהשרים החדשים יקדמו את הנושא הזה.

לגבי שר הקליטה אנחנו לא יודעים.

אני אדלג על הנושא של פעילות בתחום סטודנטים עולים. אני אדלג גם על הנושא של הדיור כי הוא נדון כאן מספיק פעמים. אני אגיד מילה אחת על הנושא של העלייה קבוצתית. עוד תכנית חדשה, בשיתוף עם הסוכנות היהודית, שבמסגרתה אנחנו מעודדים עלייה ארצה של קבוצות של עולים שמגיעות מאותה מדינה לאותה רשות. התחלו עם צרפת והמשכנו עם חבר העמים והתכנית הזאת תתפשט גם לארצות אחרות ב-2005.

לגבי שילוב תרבויות, עשינו הרבה מאוד פרוייקטים בסגנון מה שראינו כאן הבוקר, אבל גם פעילויות שמשותפות לעולים חדשים ולישראלים ותיקים. הן צעירים יותר והן מבוגרים יותר.

מילה אחת על היעדים העיקריים לשנת 2005, שכאמור הנושא המרכזי שלנו יהיה בנושא התעסוקה באמצעות אותם וואוצ'רים והפרטות ובמקביל גם פעילות אחרת שהמשרד ימשיך אותה. דיור וחינוך, המשך של שיפור השירות וכל אותם נושאים שעסקנו בהם גם ב-2004.

רק רגע. יש לנו המון נושאים שדילגתם עלייהם. נראה לנו, כיוון שאנחנו מטפלים בהם הם נראים לנו קריטיים. היום ה-27 בדצמבר 2004. ארגוני העולים עוד לא קיבלו פרוטה השנה. אנחנו ישבנו בישיבות אין ספור. אני הגשתי הצעת חוק כתוצאה מזה וביקשנו להעביר מידע לאנשים שזכאים לאיזו שהיא תמיכה מכם, לפי הקריטריונים שלכם, שתודיעו להם עד מועד מסוים כמה יקבלו. אבל איך אנשים שהם מארגונים וולונטריים, יכולים לקיים פעילות שנה שלמה מבלי לקבל את התקציבים שלהם? מה הסיבה, אם התקציבים עברו אליכם, אנחנו מתקרבים לסוף השנה. עד כמה שאני יודעת, אחרי תאריך מסוים אי אפשר להעביר את הכספים ועוד לא העבירו אותם. זה נושא כבד ועקרוני וזה דבר שאי אפשר כל פעם לדוש בו.

דבר שני, שאני חושבת שהוא לא פחות חשוב: אתם דיברתם על פתרונות דיור. יש המון עולים שנכנסו לחובות כתוצאה מהמשכנתאות. קוצצו להם כל יתר התמיכות והם לא יכולים לעמוד בתשלומים. יש אלפי עולים כאלה לפי הערכתנו. אני חושבת, שאנחנו צריכים להתייחס לזה.

אנחנו נדון בדבר נוסף, אבל כיוון שגברתי השרה עומדת לצאת, אני רוצה להגיד לך בבושה רבה מבחינתי, שאחרי שנה שאנחנו דנים פה במצב בלתי נסבל של מה שנקרא הבניה הקלה, של בתים שלא עומדים בשום סטנדרט ושקיבלנו על זה מידע ממומחים, שזה מבנים בלתי תקניים. כל פעם אנחנו פנינו ואמרנו: אל תשימו טלאי על טלאי. צריך למצוא לזה פתרון. מדובר בקבוצה מאוד גדולה של אנשים ואי אפשר להתעלם מהסיפור הזה ולעשות עוד איזה שיפוץ בכמה גרושים, בבניינים שלא ראויים לשיפוץ. אלה שלוש נושאים שנראים לי מאוד קריטיים.

אני רוצה לומר כמה דברים: אני חושבת, שעם כל החסרונות שיש, אנחנו צריכים לשבח את שרת הקליטה שיוצאת מהתפקיד הזה. צריך לברך אותה, בגלל שהכניסה לתפקיד של משרד המשפטים, אני חושבת שזה אירוע הכי חשוב שיש. דבר שני, בשקט, הם נכנסו לתהליכים מאוד נכונים. אני מדברת על לימודים של השפה העברית והעניין של קרקע ציבורית. זה פתרון קל לדברים מאוד קשים. ממה אני מפחדת? אתם הייתם בתהליכים. אתם מצאתם פתרונות. פרות אנחנו עדין לא ראינו ואני חושבת, שאנחנו צריכים להיות בוועדה ככלב שמירה, שיהיו פרות לכל התהליכים האלה ושאנשים שנכנסים לתפקידים לא יקלקלו את התהליכים של שנתיים מאוד חשובות.

תודה רבה.

אני אענה בקצרה: הודענו לכל הארגונים על סכום הכסף שעומד לרשותם. ביקשנו מהם במקביל, להעביר דוחות ביצוע כדי שנעביר להם כספים. חלק מהארגונים, למיטב ידיעתי, כבר קיבלו את התשלומים, לא כולם עדין. את ההודעות קיבלו כל הארגונים. את הכספים לא כולם קיבלו. כולם נתבקשו להעביר לנו דוחות ביצוע, על מנת שנעביר להם את הכספים.

לפני שהם מקבלים כסף הם כבר צריכים דוחות ביצוע?

כדי שנוכל להעביר להם את התשלום, בכל מקרה, תשלום מתבצע על סמך דוחות ביצוע. אבל אני לא רוצה שיובן לא נכון. מה שקורה, בתחילת השנה התקציב של התמיכות היה נמוך מאוד. אני יכולה לצאת כבר היום בתמיכות 2005 כאשר - -

מירלה, חשוב לנו לדעת שהכסף של 2004 יועבר.

ודאי. 70% מהארגונים כבר קיבלו את הכסף.

לא נכון.

סליחה, אני יכול להביא לך נתונים. 70% קיבלו. 100% קיבלו על כך הודעות לפני חצי שנה. אנחנו ממתינים לדוחות ביצוע. אנחנו היום רודפים אחרי הארגונים, שישלחו לנו דוחות ביצוע. כל התחייבות תמומש, גם אם זה יהיה ב-2005, אנחנו נעביר את כל הכספים לכל הארגונים.

אומר לי פה יושב הארגונים, שהם לא קיבלו.

300 עמותות מקבלות מאתנו כספים.

אני מוכן עכשיו לבדוק ולתת לך את הנתונים, כמה כבר קיבלו כספים וכמה עוד לא שלחו דוחות - -

רבותיי, אנחנו שקופים לגמרי. אני מבקשת שתגישו לוועדה כמה קיבלו וכולי.

זה מופיע באתר האינטרנט שלנו.

סליחה, מר קורת, נתון נכון לעכשיו, צילום נכון לעכשיו, לא רק כמה הוא אמור לקבל, מי קביל את ההודעות? כמה קיבלו ומי לא קיבל ולמה?

אין שום בעיה.

ושאלה נוספת, אם עד סוף שנה לבריאות הם יקבלו את הכסף או שהכסף הזה ילך לאיבוד?

יקבלו אותו. כל התחייבות תמומש והם יקבלו את מלא הפיצוי.

שני דברים קטנים: תודה על המחמאות, אבל חשוב לומר גם שזה נחמד שהשר מקבל את המחמאות, אבל יושב כאן כל הצוות הבכיר של המשרד בראשות מנכ"לית המשרד. בלי זה אי אפשר ומה שהיה כאן בשנה וחצי האחרונות, זו עבודה של אנשים שרוצים להזיז, שרוצים לשנות, שרואים מול העיניים את העולים ומגיעה גם להם תודה.

האחד, לגבי העולים שמתקשים בהחזרי המשכנתא. זה קיים לא רק במקרה של העולים, זו מתחילה להיות תופעה. היום ועדה שאמורה לתת פתרונות נקודתיים למקרים הקשים ביותר. הוועדה, שהוקצב לזה סכום למספר שנים - -

50 מיליון שקל - -

25 מיליון שקל בכל שנה ל-5 שנים, 25 מיליון בסך הכל, זה לא ייתן פתרון לכולם. זה ייתן פתרון למקרים הקשים ביותר. אנחנו עמדנו על זה שבמסגרת הדיונים האלה יהיה נציג של משרד הקליטה, כי זה עוסק בעולים ולא רצינו שזה יהיה לפי הקריטריונים הרגילים של החשב הכללי.

בנושא של הבניה הקלה, נמצאים כאן גם אנשי משרד השיכון, שאמורים לתת מענה יותר מפורט מזה. גם בזה, לא נתתי פתרון ב-4,5 חודשים שאני במשרד השיכון ומשמעות של מתן מפתח חדש לבית שאנשים גרים בו. אבל עשינו בדיקה הנדסית ואני מניחה שהנתונים יינתנו, של כל בית ובית. ההערה שלך היתה נכונה בזה שהתקציב השנתי שהיה מוקצב לזה בשנים הקודמות היה בין 4 ל-5 מיליון שקל לשנה והתוצאה היתה שנוגעים במשהו וזה לא נותן מענה. בעקבות ולקראת הדיון שהיה כאן, עם כניסתי לשרת השיכון באוגוסט או ספטמבר, הנושא הובא לידיעתי. זה נראה לי שרירותי וגייסתי, והאוצר בעניין הזה הלך אתנו מתוך אותה הבנה, שכשאתה מתקן קצת, אז לא עשית כלום. קיבלנו את הכסף, 37.5 מיליון שקל חד פעמי, לעשות גוף בהתאם לצרכים, תוך הגדרה של מה שאפשר לתקן יתוקן ומה שלא, יחזרו אלינו עם תוצאות הנדסיות ויינתן פתרון אחר. אבל יש כאן את אנשי המקצוע של משרד השיכון, אני צריכה ללכת, שיתנו את כל הפירוט.

חברת הכנסת סולודקין, אני צריכה לצאת עם השרה למספר דקות. האם תואילי לנהל את הישיבה?
(היו"ר קולט אביטל יוצאת)

סליחה, את זוכרת אותי, נכון? את אמרת שעוד כמה ימים יהיה תכנית.

נכון, יש.

אין תכנית עד עכשיו.

סליחה אדוני, אתה לא קיבלת רשות דיבור. השרה צריכה לצאת, אנחנו נשמח לשמוע אותך אחר כך.

חוץ מהטון הכועס, אני חושבת שהעובדה שפנית, העובדה שנפגשתי אתך ושישבתי אתך שעה ארוכה. דנו בכל הפתרונות. חלק ממה שהוצג כאן היום כפתרונות דיור, ומר חביב קצב נשאר כאן ויוכל לתת את הפירוט ואני התייחסתי לזה, זה רעיונות שבישיבה אתך בהחלט גם נראו לך פתרונות נכונים לעניין. אז חבל על הכעס שמופגן עכשיו.