הצעת חוק מאבטחים אזרחיים, הצעת חוק ממוני ביטחון, הצ"ח להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים

5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
27.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 350
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
מיום שני, ט"ו בטבת התשס"ה ( 27 בדצמבר 2004), שעה: 09:00

1. הצעת חוק מאבטחים אזרחיים, התשס"ג-2003
2. הצעת חוק ממוני ביטחון, התשס"ג-2003
3. הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון), התשס"ב-2002

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
אורי אריאל
אהוד יתום
איוב קרא

סגן ניצב רונה קדמי – עוזרת ליועץ המשפטי של המשטרה
רחל גוטליב – סגנית היועצת המשפטית, המשרד לביטחון פנים
נצ"מ זאב ולדינגר – ראש מחלקת אבטחה, המשרד לביטחון פנים
אליעזר רוזנבאום – מנכ"ל המשרד לביטחון פנים
לבנת משיח – משנה ליועץ המשפטי לממשלה (תפקידים מיוחדים),
מיכאל לוינרד – סא"ל, משרד הביטחון
רואי דיק – סגן יועץ משפטי אזור חבל עזה, משרד הביטחון
עמית שפייזמן – רפרנט בט"פ, אגף התקציבים, משרד האוצר
קרן טרנר –רפרנטית תחבורה, אגף, התקציבים משרד האוצר
אסתר אורן – יועצת משפטית רשות הנמלים, משרד התחבורה
עמי ישראל – רשות הנמלים
יהודה שטיין – הלשכה המשפטית, משרד התחבורה
ראובן קרן – קב"ט משרד הבריאות
גדעון ציבולסקי – יועץ משפטי, משרד ראש הממשלה
אברהם צדקה – מנהל אגף ביטחון, משרד החינוך
יעקב עמית – מנהל האגף לרישוי ופיקוח במשרד הפנים
אסף גרונדמן – מנהל אגף ביטחון, משרד התקשורת
יצחק שד"ר – קצין הכנסת
עמיקם שמואלי – קב"ט מינהל מקרקעי ישראל
יעקב קוינט – יועץ משפטי, מינהל מקרקעי ישראל
יוסי היילבריך – מלמ"ב
שאול כמיסה רז – ראש מועצת חצור הגלילית
פיני קבלו – השלטון המקומי
משה גת – מוסדות ההשכלה הגבוהה
שמואל מזרחי – קב"ט ארצי, שירות בריאות כללית
פרלי שר – הלשכה המשפטית, רשות הדואר
שאול צ'יטיאט – נשיא הפורום לביטחון ואבטחה
זאב גפן – מנכ"ל המכללה הישראלית לביטחון וחקירות
עמיחי הלוי – ארגון הקב"טים
יעקב היכל – יועץ לוועדת הפנים
ולדימיר סברדלוב – עמותת "צנטוריון"

מירי פרנקל שור
עידו בן יצחק ( מתמחה)

יפה שפירא

אושרה עצידה



1. הצעת חוק מאבטחים אזרחיים, התשס"ג-2003
2. הצעת חוק ממוני ביטחון, התשס"ג-2003
3. הצעת חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים (תיקון), התשס"ב-2002

בוקר טוב לכולם. אנחנו סיכמנו את כל סעיפי החוק. דברים מעטים מאוד נשארו פתוחים לבירור. אנחנו צריכים לסכם היום בעיקר את עניין הרשימות-התוספות.

הנוסח שנמצא כרגע הוא נוסח של דברים שהוסכמו שהם משולבים בתוך החוק.

כלומר, אתם הכנסתם לגופו של החוק את התוספות.

את התוספות המוסכמות. התוספות שהתבקשו הוכנסו. לגבי הוספת הגופים הנוספים לפחות מבחינת עמדתנו, אדוני ביקש שיביאו רשימות. פנה אליך במכתב השר לביטחון פנים והוא גם היה אמור לדבר איתך בטלפון, ואולי הוא עוד לא הספיק.

כנראה שהוא לא הספיק.

בכל זאת, הוא היה אמור לפנות. אנחנו חוזרים ומבקשים מהוועדה, כמו שמבקש השר, לא להכניס כרגע גופים נוספים. יתרה מזאת, בהנחה שיתנו את כל המשאבים שבעולם, ביקשנו מהמשטרה לתת לנו רשימה של גופים שייכנסו. הרשימה שקיבלנו עדיין לא בשלה על מנת להכניס אותה לחוק. זאת אומרת, זה עדיין מחייב עבודת מטה. אפילו זה לא יכולנו. אני לא יודעת מה המל"ל עשו. אני מתארת לעצמי שהם פחות או יותר באותו מצב. אנחנו לא מצויים בשלב הזה. כלומר, זה מחייב עדיין עבודת מטה. מכאן הפניה של השר לוועדה שבה אנחנו מבקשים שיינתן פרק הזמן של כמה חודשים להשלמת עבודת המטה, לקביעה מסודרת וברורה של מהם הגופים במדויק שנדרש להכניס לחוק. העבודה הזאת נעשית ביחד עם עבודה שתבחן גם את המשאבים הנדרשים עם מדרג של סדרי עדיפויות, ואז אנחנו נבוא לוועדה הזאת ונבקש הוספת גופים נוספים.

כדי שיהיה מעקב לוועדה ושלא יישכחו את הנושא, אנחנו מציעים שייכתב בחוק שהשר לביטחון פנים יגיש לוועדה דוח תוך מספר חודשים שאדוני יקבע על ההתקדמות, אלא אם כן נבוא לפני כן כבר עם הצו מוכן. אנחנו ביקשנו ממנכ"ל המשרד אליעזר רוזנבאום לבוא לכאן על מנת להבהיר לוועדה את הסטטוס של עבודת המטה הבין-משרדית שהיא באמת עבודה רצינית, על מנת לשכנע את הוועדה שזוהי הדרך הראויה והנכונה ביותר מבחינה מקצועית, כדי שלא נעשה עבודה חפוזה ולא נכונה.

קודם כל, תודה. אני לא רוצה לבלבל את הנוכחים ואני אומר מהו הקו שלנו. יש דברים שלדעתי חייבים כבר להיות. אני לפחות לא אסכים לכך שמערכת הבריאות לא תיכלל ברשימה אלא רק בתי חולים ממשלתיים. ההפרדה הזאת היא בלתי מתקבלת על הדעת. היא אכזרית, והיא פשוט פוגעת בכל העקרונות. אדם לא יכול להיות מאובטח פחות או יותר בגלל שהוא נמצא בבית חולים ממשלתי או בבית חולים פרטי שהוא יכול להיות גדול, רגיש וחשוב יותר למערכת הבריאות. אם מערכת הבריאות תקבע את העדיפויות משלה יחד איתכם ויחד עם המועצה לביטחון לאומי ותגיד שבית החולים "הדסה" ובית החולים "תל-השומר" הם יותר חשובים בגלל התפקוד שלהם, אז זה סדר עדיפויות פנימי שאנחנו כמובן צריכים להזכיר אותו. אבל לא יכול להיות שמערכות שלמות לא תהיינה בפנים. התחבורה הציבורית, חינוך כולל ההשכלה הגבוהה, מערכת הבריאות, חייבים להיות. לדעתי, גם רשתות שיווק.

אבל, לא בחוק הזה. הם יהיו במסגרת חוק רישוי עסקים.

אני הייתי כולל גם את רשתות השיווק מבחינה זאת גם במתקנים הרגישים. אנחנו רוצים שהממשלה תחליט, והממשלה זה קודם כל אתם, המועצה לביטחון לאומי. הממשלה תחליט מה בדיוק הרשימה הזאת תכלול. בתוך הרשימה יהיו סדרי עדיפויות, הנחיות פנימיות וכו'. אנחנו נאשר את זה בישיבה שתתקיים כעבור כך וכך זמן. כלומר, אנחנו הולכים לקראתכם בקטע הזה אבל לא בהכול.

אני רוצה להבין, אנחנו מייחדים את הנושא במערכת הבריאות, תחבורה ציבורית, ומערכת החינוך כולל השכלה גבוהה, על-פי רשימה שתובא על-ידי הגורמים המקצועיים. זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיד רשימה או מאפיינים שיובאו. לגבי השכלה גבוהה, אנחנו כבר נמצאים בהליך של רצון להכניס אותם לחוק.

יכול להיות שבצורה כזאת, אבל לא תתקבל פה שום הפרדה שהיא על בסיס בירוקרטי. לא איכפת לנו מי פרטי, מי ממשלתי, לאיזה מערכת הוא שייך. מה שאיכפת לנו הוא גודל האסון אם חלילה יקרה, פגיעה בתפקוד המשק והביטחון והתפשטות המחלות. כלומר, דברים שהם באמת קריטריונים אובייקטיבים. גוף כל שהוא יכול להיות היום פרטי ומחר תבוא ממשלה עם אידיאולוגיה אחרת והיא תלאים את הגוף הזה, ומחרתיים הוא יופרט. אין בכלל שום קשר בין זה לבין הדרישות לאבטחה. לדעתי, זוהי גישתנו לאורך כל הדרך.

אנחנו רואים חשיבות שבתיקון הנוכחי יוכללו לפחות כל בתי החולים הכלליים שמשולבים במערך החירום של מערכת הבריאות, שלפגיעה בהם יש משמעות לגבי קליטת נפגעים בחירום. הם חייבים להיכנס לחוק.

אני חושב שזה באותו כיוון.

לא מדובר בהרבה בתי חולים, מדובר בעוד 12 בתי חולים.

אנחנו מחזיקים 14 בתי חולים שחלקם גדולים מאוד. בנוסף יש לנו כ-1,400 מרפאות ברחבי הארץ. אני רוצה לבקש מהוועדה לתת את דעתה גם על הנושא התקציבי, מכיוון שאם אנחנו נכללים בחוק היום ואנחנו נצטרך ליישר קו לרמת האבטחה שנדרשים מוסדות מאובטחים, אנחנו נצטרך תקציב מיוחד לנושא הזה לפחות בשלב ההתחלתי כדי ליישר את הקו. אני מדבר בסדרי גודל של 12 מיליון שקל בהוצאה ראשונה, כאשר לאחר מכן אנחנו נצטרך כ-2.5-3 מיליון שקל מידי שנה. אנחנו צריכים להוסיף לתקציב הקיים היום את הסכומים האלה. אנחנו גם כך מדברים על עשרות מיליוני שקלים שאנחנו מוציאים מידי שנה לנושא ביטחון.

כאשר התקן משתנה ואתה חייב לבנות מחדש אגפים שלמים שיעמדו ברעידת אדמה, אז לזה לא מוציאים תקציב מיוחד. אלו דרישות שהן למענך בסופו של דבר, כי אתה אחר כך תישא בהוצאות האלה אם חלילה יקרה משהו. אני לא רואה את הנוקשות הנוספת בתחומים האלה בצורה דומה. אנחנו צריכים לדאוג לעצמנו. כמו שבתי קפה מעמידים היום מאבטח והם לא מבקשים מהממשלה לתקצב את זה, אז כך גם קופות החולים. אני לפוח לא רואה פתרון אחר.

רק בשבוע שעבר קיימתי דיון מאוד ארוך יחד עם המשטרה כדי לדון ברשימה, אם זה בתי חולים, ואם זה מוסדות להשכלה גבוהה, והגורמים האחרים. כפי שאמרה רחל גוטליב, אנחנו מצאנו שיש לנו עוד פער גדול בעבודה כדי להשלים.

אנחנו פועלים בהמשך לפעילות שהיתה עם חבר הכנסת יתום לנושא של הקמת רשות אבטחה. מדובר על משהו שהוא קצת שונה ממה שגובש עם השר הקודם והמנכ"ל הקודם. בשבוע הבא אנחנו אמורים להציג את הנושא הזה לשר, ובתשיעי לחודש אנחנו אמורים לשבת עם המל"ל. לאחר מכן צריך להיות דיון אצל ראש הממשלה ולסכם את הנושא הזה. אני מאמין שהנושא הזה יבוא לסיומו. הוא כבר נסחב יותר מידיי זמן. הצעת החוק של חבר הכנסת יתום היתה אחד מהמאיצים לקדם את הדבר הזה. אני חושב שבסך הכול לא מדובר בזמן רב שבמהלכו נגיע לרשימה מוסכמת.

אדוני, האם אתה מציע שלא נעביר את החקיקה?

לא, אנחנו כן רוצים להעביר את החקיקה. השאלה היא, האם אפשר להגיע לסיכום לגבי קביעת לוח זמנים מוגבל כדי גם לעשות את העבודה, וגם להגיע לרשימה מוסכמת לגבי אלו גופים צריכים להיות בחוק רישוי עסקים ואלו גופים צריכים להיות בחוק הסדרת הביטחון. לא כולם יהיו בחוק הסדרת הביטחון כי אין צורך שכולם יהיו בו. זה צריך להיעשות למען הסדר. אני חושש שבמסגרת המפגשים שעוד יש לנו עם המל"ל ולאחר מכן אצל ראש הממשלה, ייווצר עוד פעם פער שהוא לא יכוסה.

אני לא אופטימי כמוך, ורחל גוטליב מכירה את עמדתי. אני לא רואה את החוק הזה של רשות לאומית לאבטחה קורם עור וגידים בגלל אלף ואחת בעיות ומלחמות יהודים, וגם אם הוא יקרום עור וגידים הוא יהיה מסורס לחלוטין, כבר לפני שנה בערך כאשר דני ואני העלאנו את החוק הזה, התייעצתי עם יצחק שד"ר. אני בהתחלה הייתי פחות או יותר בדעתך ואמרתי שלא כדאי לחוקק חוקים קטנים כשהולכים על רשות לאומית לאבטחה שזוהי אסטרטגיה אבטחתית באמת חדשנית וחייבת להיעשות במדינה שלנו.

אני הגעתי למסקנה שלדעתי היא צודקת לפחות בשנה האחרונה, והיא שפה השר מתחלף, ושם השר לא כל כך רוצה, ופה המנכ"ל או המשרדים השונים לא כל כך רוצים. יהיו לנו מאבקים קשים מאוד בנושא של רשות לאומית לאבטחה עם השב"כ, עם המשטרה ועם הגופים המאובטחים האחרים. על כן, אני חושב שזה לא דבר שסותר אחד את השני. אנחנו צריכים לרוץ עם החקיקה הזאת כמה שיותר מהר, ובמקביל לחשוב שהחקיקה הזאת לא תהיה כאן בחמש השנים הקרובות ועל כן כדאי להמשיך את החוק הזה כאילו הדבר הזה לא קיים. בסיכומו של דבר, אם תהיה קורלצייה עם ישראל ירוויח. אני דיברתי עם סגן ראש אג"ם בדיון הקודם ואמרתי לו בדיוק את אותם דברים. אני מאוד רוצה שהחקיקה הזאת תתבצע כמה שיותר מהר. לדעתי, היא תפתור את מכלול הבעיות של נושא האבטחה. אבל, אני לא אופטימי כמוך. אני רואה בשנתיים שבהן אני נמצא בכנסת, בדיוק איך הדברים זזים, ואני אומר את זה לדאבוני. על כן, צריך לנהל את שתי המערכות האלה במקביל כאילו שזה לא קיים יש להריץ את החוק של חברי הכנסת של אורי אריאל ויורי שטרן, וכאילו שהעניין הזה לא קיים להריץ את הרשות הלאומית לאבטחה.

אנחנו מקבלים את הגישה שלכם האומרת שיש רמת פירוט ועדיפויות שהממשלה תקבע. אנחנו נציין את זה בחוק. אבל, אסור לנו להשאיר תחומים שלמים האם הם נכללים או לא עם סימן שאלה. אנחנו צריכים לציין את התחומים. את רמת הפירוט בתוך התחום אפשר להשאיר להחלטה יותר מפורטת של הממשלה שתבוא לאישור נוסף.

יכול להיות שאין מחלוקת. לא כל כך ברור מהי בדיוק הצעת הוועדה. האם אדוני מציע שאנחנו נכתוב גופים במערכת הבריאות, גופים בתחבורה ציבורית, וגופים במערכת החינוך כפי שתקבע הממשלה?

לא. אולי אנחנו נכתוב בתי חולים הכלולים במערך החירום.

לא, זו הגדרה שנשענת על הגדרה אחרת.

משרד הבריאות יהיה אחראי על החלקים שלו. כלומר, ההיררכיה נשארת.

ראובן קרן למרות שהוא נציג ממשלה, דיבר על כך בלי שהוא מודע לכך שנעשית עבודה שמנסה למפות את גופי מערכת הבריאות שראוי שייכנסו למערכת ההנחיה. אני לא יודעת אם מה שהגופים המקצועיים קבעו תואם את מה שהוא הציע פה בוועדה.

אנחנו תיכף נלטש את זה. אני שוב אומר לך, אנחנו נשתדל להגיד כמה שיותר דברים שאפשר לומר אותם בצורה ברורה ומפורשת. נשאיר את זה ונציין כך מה שצריך להשאיר לממשלה לפירוט נוסף או לתיעדוף. העיקר הוא שאם החלטתם כבר שאתם מנחים למשל את בתי החולים, בתי החולים צריכים להיות מונחים לפי סדרי גודל, לפי החשיבות שלהם במערכת, ולא לפי שייכות לקופת חולים או למשרד הבריאות.

אני רוצה להעלות ארבע נקודות. ראשית, זוהי פעם ראשונה שיושבת ועדה במשך למעלה משנה עם חברי כנסת שנותנים פה את הנשמה, עם יושב-ראש שיש לו אוריינטציה של ראיה אסטרטגית של הביטחון. אני מלווה את הוועדה הזאת באהבה ובמסירות במשך שנה שלמה, יחד עם חברי זאב ולדינגר שהוא נציג המשטרה. שום דבר לא בא בהפתעה. העבודה היא יסודית, ומסורה מאין כמוה.

שנית, כל פעם אני מוצא כאן שחקן חיזוק חדש מצד המשטרה, וכל פעם תירוץ חדש למה לדחות, למה לא לעשות. רבותיי, תתחילו למצוא למה כן לעשות. אני מלווה את החוק הזה שמונה שנים. רענן כהן העביר אותו, אבל מאז המשטרה לא עשתה כלום, מאז עברנו שתי אינתיפאדות. הגיע הזמן שהדברים ייאמרו פעם אחת.

שלישית, כל דחייה תמית את כל העבודה הנפלאה שנעשתה כאן. כל תירוץ של עוד חוק, עוד בניין, עוד מבנה הוא פשוט עוד דרך לקבור את החוק.

רביעית, עשינו חוק אחד. אני יודע איך הוא יתמסמס, ואני יודע איך הוא התחיל לחיות כאשר הוועדה הזאת התכנסה. אנא מכם, בדחילו ורחימו אני מבקש מכם שתראו את החוק הזה לטובת מדינת ישראל. תודה.

תודה רבה. האם עוד מישהו רוצה להעיר הערות עד כאן? לא.

היועצים המשפטיים של המשרד לביטחון פנים ושל הכנסת שינו את הנוסח בשביל לכלול בחוק רק את השינויים בתוספות, נכון?

אני אסביר. מה שחולק היום בבוקר לוועדה הוא הצעת נוסח שניתן להניח במליאה אם הוועדה תאשר. אנחנו עבדנו עד עכשיו על נוסח משולב של החוק עצמו. זהו נוסח שהוא לא צבעוני, זה נוסח שהוא כבר מוכן עם השינויים והתיקונים שהתקבלו בוועדה, וניתן להניח על שולחן הכנסת.

הוא רק חסר את ההוספה של מינהל מקרקעי ישראל.

כן, אתה צודק. אדוני היושב ראש, אני מציעה שנתחיל לעבור על החוק ונצביע סעיף סעיף. מי שיש לו הערה או טענה שהיו דברים שלא התקבלו או שהתקבלו ופשוט לא מובן שזהו הניסוח הסופי, יוכל להעיר אותן.

אני הבנתי שגם את הסעיף שמשרד התחבורה הציע אמורים לכלול, ולא ראיתי אותו פה.

אנחנו קיבלנו מכתב מעורכת דין, ואתה תראה את זה גם בתוספת וגם בסעיף תחילה.

לא, את סעיף 5.

אני מציעה שתעלו את כל הטענות שיש כאשר נתקדם בהתאם לסעיפים.

אני אחליף את חבר הכנסת שטרן לכמה דקות. אנחנו נתחיל לקרוא את סעיפים הצעת החוק, ומי שיש לו הערות לאותו סעיף יוכל להעיר. הדיונים הכלליים נגמרו.

תיקון סעיף 1. "בחוק להסדר הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (להלן-החוק העיקרי, בסעיף 1 –
(1) אחרי ההגדרה "גוף ציבורי" יבוא:
" " התאמה ביטחונית וסיווג ביטחוני" – כמשמעותם בחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002."
(2) אחרי ההגדרה "הוועדה" יבוא:
" מאבטח" – אדם שהתמנה לפי סעיף 13, לשם ביצוע פעולות אבטחה בגוף ציבורי".
(3) במקום ההגדרה "פעולות אבטחה" יבוא:
" " מערכות ממוחשבות חיוניות" – מערכות ממחושבות שנקבעו כחיוניות על-ידי הגוף שהוסמך לכך על-ידי הממשלה.
" פעולות אבטחה" –
(1) לעניין הגופים המנויים בתוספות הראשונה, השנייה והשלישית – פעולות אבטחה פיזית, ולעניין הגופים המנויים בתוספת הראשונה והשנייה גם פעולות לאבטחת מידע.
(2) לעניין הגופים המנויים בתוספת הרביעית – פעולות לאבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות".

לעניין הגופים המנויים בתוספת הראשונה, השנייה והרביעית, גם פעולות לאבטחת מידע.

לא, סעיף 2 מכסה לך את מה שאתה רוצה.

נכון שההגדרה של החוק כולל גם זה, אבל - - -

אין צורך לשנות את זה.

או שאנחנו מורידים שם, או שאנחנו מכניסים כאן.

גדעון, זה לא מפחית מהיכולת שלכם לעבוד. נראה לי שאתם מכוסים לגמרי. הערתם את זה בעבר וזה נמצא.

"פעולות לאבטחה פיזית" – פעולות הדרושות לשם שמירה על בטחונו של אדם או לשמירה על רכוש, במבנה או במקום של גוף ציבורי, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחת מאלה:

"פעולות אבטחה של מערכות ממוחשבות חיוניות" – פעולות הדרושות לשם שמירה על מערכות ממוחשבות, שגוף שהסמיכה הממשלה קבע שהן מערכות ממוחשבות חיוניות, והמידע האגור במערכות אלה, או מידע מסווג הקשור למערכות אלה, וכן פעולות למניעת פגיעה במערכות או במידע כאמור:

"פעולות אבטחת מידע" – פעולות הדרושות לשם שמירה על מידע מסווג של גוף ציבורי, או מידע כאמור המצוי אצלו, וכן פעולות למניעת פגיעה בכל אחת מאלה:"

(4) במקום ההגדרה "קצין מוסמך" יבוא:
"קצין מוסמך" –
(1) לעניין הגופים המנויים בתוספת הראשונה ולעניין הגופים המנויים בתוספת
הרביעית שאינם מנויים בתוספת השנייה – מי שמונה על-ידי ראש שירות
הביטחון הכללי (להלן – נציג השב"כ).
(2) לעניין הגופים המנויים בתוספת השנייה –
(א) לעניין פעולות אבטחה פיזית – קצין משטרה בדרגת סגן ניצב ומעלה,
שמינה המפקח הכללי של המשטרה (להלן-קצין משטרה).
(2) לעניין התאמה ביטחונית, פעולות אבטחת מידע ולעניין גופים המנויים
גם בתוספת הרביעית לעניין פעולות אבטחה של מערכות ממוחשבות
חיוניות – נציג השב"כ.
(3) לעניין הגופים המנויים בתוספת השלישית – קצין משטרה".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 אושר.

אין נמנעים, אין מתנגדים. אנחנו עוברים לסעיף הבא בבקשה.

" הוספת סעיף 2א. 2 אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא: אחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות.

2א. גוף ציבורי המנוי בתוספת הרביעית ימנה, באישור הקצין המוסמך ובהתאם לתנאי הכשירות וההכשרה שנקבעו על ידו, אחראי על ארגון וביצוע פעולות אבטחה של מערכות ממוחשבות חיוניות והפיקוח עליהן (להלן-אחראי), ורשאי הוא למנות את ממונה הביטחון כאחראי, אם עמד בתנאים האמורים".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 2 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

המספור קצת צריך לזוז.

אושר סעיף 2, ותיקון סעיף 4 יהיה סעיף 3.

"תיקון סעיף 4 3. בסעיף 4 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א) בסופו יבוא "ולעניין הגופים המנויים בתוספת השנייה באישור קצין משטרה ונציג השב"כ".
(2) בסעיף קטן (ג) –
(1) בפיסקה (2), במקום "21" יבוא "25".
(2) בפיסקה (3) אחרי "בשירות הביטחון הכללי", יבוא "בשירות בתי הסוהר
או ביחידת הממונה על הביטחון במערכת הביטחון"
(3) במקום פיסקה (4) יבוא:
"(4) הוא בעל תואר אקדמאי".
(4) בפיסקה (7), הסיפה החל במילים "ובלבד שבהתייחס" – תימחק.
(5) בסופו יבוא:
"(8) נקבעה התאמתו הביטחונית מקום שלמשרתו נקבע סיווגי ביטחוני"
(3) בסעיף קטן (ד) –
(1) בפיסקה (1), במקום "הראשונה והשניה" יבוא "הראשונה, השנייה
והרביעית" ובמקום "להשכלתו ולניסיונו" יבוא "להשכלתו, לניסיונו
ולהתאמתו".
(2) בפיסקה (2), בסופו יבוא: "וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו, ובלבד
שהוכח להנחת דעתו של הקצין המוסמך, כי לאור ניסיונו, הכשרתו
או השכלתו, הוא מתאים למלא התפקיד אף שלא התקיים לגביו התנאי
האמור".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

תיקון סעיף 5 צריך להיות 4.
" בסעיף 5(ב) לחוק העיקרי, אחרי "הכשרה מקצועית" יבאו "אשר אושרה על ידי הקצין

"(ב1) אישור הקצין המוסמך בסעיף קטן (ב) לרבות:
(1) אישור כשירות הגוף נותן ההכרה, בעלי השליטה בו ונתוני ההכשרה, מטעמים
הנוגעים לשלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לעניין עברם הפלילי.
(2) כשירות נותן ההכשרה.
(3) אופי מתן ההכשרה, תכניה והיקפה".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4 אושר.

הסעיף התקבל.

הסעיף הבא צריך להיות סעיף 5, תיקון סעיף 6.

"בסעיף 6 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "שלא מחמת אי התאמה ביטחונית".
(2) בסעיף קטן (א), אחרי "מועמד" יבוא "למעט מחמת אי התאמה ביטחונית"."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 5 אושר.

הסעיף התקבל.

הסעיף הבא צריך להיות סעיף 6, תיקון סעיף 7.

"בסעיף 7 לחוק העיקרי –
(1) בפיסקה (1), אחרי "עובד מדינה" יבוא "או עובד מדינה בדימוס", ובמקום "על-פי
המלצת" יבוא "בהסכמת".
(2) בפיסקה (2) במקום "על-פי המלצת" יבוא "שיקבע".
(3) בפיסקה (3) במקום "שימונה על-ידי", יבוא "שיקבע", ובמקום "הראשונה או השנייה" יבוא "הראשונה, השנייה או הרביעית".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 6 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 7, תיקון סעיף 8.

" בסעיף 8 לחוק העיקרי –
(1) במקום כותרת השוליים יבוא "ערר על פסילת מועמד שלא מחמת אי התאמה
ביטחונית".
(2) בסעיף קטן (א), אחרי "כאמור בסעיף 6(ב)," יבוא " למעט החלטה מחמת אי התאמה ביטחונית,"
(3) בסעיף קטן (ד), במקום "לפסילת מועמד" יבוא "לפסילת מועמד, או לביטול או
להתליית אישור שניתן לממונה ביטחון".
(4) בסופו יבוא:
"(ו) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בתוך 30 ימים בפני בית המשפט לעניינים
מינהליים".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 7 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

הסיפור של הנחיות מקצועיות, סיכמנו ש- - -

זה לא הנחיות מקצועיות.

סעיף 8, הוספת סעיף 8א.

"אחרי סעיף 8 לחוק העיקרי יבוא: פסילת מועמד מחמת אי התאמה ביטחונית
8א. על פסילה מחומת אי התאמה ביטחונית של מועמד לשמש ממונה ביטחון או
מאבטח יחולו הוראות סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002
והתקנות והכללים שהותקנו על פיו."

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 8 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 9 החלפת סעיף 10.

"במקום סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: סמכות קצין מוסמך לתת הנחיות ועיון חוזר

10(א)(1) קצין מוסמך רשאי לתת הנחיות מקצועיות לגוף ציבורי בכל הנוגע לפעולות
האבטחה הנדרשות ממנו, לרבות הנחיות בעניין בקרה ודיווח (בחוק זה –
הנחיות מקצועיות). השר, בהתייעצות עם השר הממונה על גוף ציבורי,
רשאי לקבוע כי הנחיות מקצועיות לגוף הציבורי יימסרו באמצעות ממונה
ביטחון של גוף ציבורי אחר הכפוף לאותו שר ממונה.

לפי הכתוב בסעיף זה יכול להיווצר מצב שחברת נמל שהיא תהיה גוף ציבורי, תיתן הוראות לחברה שמתחרה בה שהיא תאגיד מורשה על-פי חוק הספנות ונמלים, וזה מצב לא טוב. לא ייתכן שחברה שמתחרה בשנייה, תיתן הוראות. לכן, אנחנו חושבים שכאן צריך להימצא פתרון שייקבע שמי שבמקרה הספציפי הזה אם אנחנו מדברים על הנמלים, תהיה הצינור להעברת ההוראות חברת הפיתוח והנכסים שהיא זו שתחזיק את כל המקרקעין בנמלים.

למה את צריכה את זה בסעיף?

השר ישקול. מה שאת אומרת היה הנוסח שהוצע על-ידי משרד התחבורה.

שהוא לא מקובל עלינו.

לא הכנסנו אותו, ואמרנו נכתוב הוראה כללית, ונכתוב הוראה שתיתן שיקול דעת לשר האחראי. שיקול הדעת ייקח בחשבון גם את זה. מן הסתם הוא ישמע אתכם.

אז אולי שיהיה כאן איזשהו סעיף שאומר שבמקרה כזה יישמע הגוף הזה.

יש מינהל תקין. לא צריך לכתוב הכול פה בחוק.

זה נראה לי מובן מאליו. השר הממונה הוא - - -

אני מבקשת שזה יירשם בפרוטוקול כדי שפעם יוכלו להסתמך על זה.

זה נרשם. את יכולה להיכנס לאינטרנט ותראי לרשות הנמלים שאת תבעת את זה בתוקף.

אני רוצה להוסיף על הדברים ולומר שעם כל הרפורמה שאנחנו מכינים עכשיו על חברות הנמל, חשוב גם להבין שחברות הנמל על-פי חוק מחויבות להתנהל על-פי שיקולים כלכליים עסקיים. אם אנחנו אומרים להן לדאוג פתאום לביטחון של גופים אחרים, מה גם שהם מתחרים, הדבר מוסיף להם רגולציה שלא תואמת את כל המאמץ והעבודה הקשה.

תודה על העזרה.

לכן השארנו את זה לשיקול דעת השר הממונה. הסעיף הזה נוסח בגלל בעיה שיש למשטרה להעביר להרבה מאוד גופים באמצעות קב"ט אחראי אחד. עשינו את זה לבקשת המשטרה. זאב, האם זה נותן מענה או לא?

זה לא נותן מענה לכול הגופים.

אז לא באמצעות השר.

ׁ"(2) גוף ציבורי, ממונה הביטחון והאחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות
חיוניות, ימלאו אחר ההנחיות המקצועיות לביצוע פעולות אבטחה הנדרשות
ממנו, שיינתנו על-ידי קצין מוסמך או מי שהוסמך על ידו לכך.
(3) לעניין הגופים המנויים בתוספת השנייה, יינתנו ההנחיות המקצועיות לגבי
פעולות אבטחה פיזית בידי קצין המשטרה, והנחיות מקצועיות לגבי אבטחת
מידע בידי נציג השב"כ.

(2) גוף ציבורי, ממונה ביטחון ואחראי על אבטחת מערכות ממוחשבות חיוניות רשאים לבקש עיון חוזר בהנחיות המקצועיות בפני הגורמים האלה:
(1) לעניין הנחיות מקצועיות שנתן נציג השב"כ – בפני ראש אגף בשב"כ שקבע לעניין זה ראש השב"כ.
(2) לעניין הנחיות מקצועיות שנתן קצין המשטרה – בפני ראש אגף מבצעים במשטרת ישראל או סגנו.

ׁ (ג) בקשה לעיון חוזר תוגש בתוך 30 ימים ממועד קבלת ההנחיות המקצועיות,
ההחלטה בעיון חוזר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.
(ד) אין בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) כדי לגרוע מן
החובה למלא אחר ההנחיות המקצועיות שניתנו".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 9 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 10, הוספת סעיף 11.

" במקום סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא: ועדת ערר לעניין הנחיות מקצועיות.
11 (א) על החלטה שניתנה בבקשה לעיון חוזר לפי סעיף 10 ניתן לערור בפני ועדת
ערר בת שלושה חברים שתמונה על-ידי ראש הממשלה או השר, לפי העניין,
ואשר יהיו חברים בה נציג הגוף הנותן את ההנחיה עליה עוררים ושני נציגי
ציבור שימונו על-ידי ראש הממשלה או השר, לפי העניין, שהם בעלי כישורים,
ניסיון, והכשרה, האחד בתחום הביטחון והאבטחה, והשני בתחום הניהול
והכלכלה.
(2) ערר יוגש בתוך 30 ימים ממועד ההחלטה בעיון החוזר.
(3) הוועדה רשאית, לאחר שנתנה הזדמנות לצדדים להשמיע את טענותיהם
לפניה, לקבל את הערר או לדחותו, לשנות את ההחלטה בעיון החוזר או
להחזיר את העניין עם הוראות לגוף שנתן את ההנחיה המקצועית.
(4) ההחלטה בערר תינתן בתוך 30 ימים מיום הגשת הערר, אלא אם כן קבע יושב-ראש הוועדה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההחלטה תינתן במועד
מאוחר יותר, החלטת ועדת הערר תהיה מנומקת.
(5) אין בהגשת ערר על-פי סעיף זה כדי לגרוע מהחובה למלא אחר ההחלטה
שעליה הוגש הערר, אלא אם כן הורתה הוועדה אחרת".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 10 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 11, הוספת סעיף 13.
"במקום סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא " מינוי מאבטח בגוף ציבורי
13 (א) גוף ציבורי ימנה מאבטח אחד או יותר לפי דרישת קצין מוסמך ובאישורו,
דרישה כאמור תינתן לאחר שהקצין המוסמך מצא כי לשם מילוי פעולות
האבטחה בגוף הציבורי, נדרש מינוי מאבטח שהוא בעל סמכויות כמפורט
בסעיף 3.
(2) בקשה לאישור מינוי של מועמד לשמש מאבטח בגוף ציבורי תוגש בכתב לקצין המוסמך על-ידי ממונה הביטחון של אותו גוף ציבורי.
(3) קצין מוסמך יאשר כשירותו של המועמד לשמש כמאבטח אם נתמלאו בו
התנאים האמורים בסעיף 4(ג)(1), (6), ו-(8), וכן התקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא בעל רישיון לפי סעיף 18(ב) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי
שמירה, התשל"ב-1972 (להלן-חוק שירותי שמירה).
(2) הוא בעל אישור לפי סעיף 19(ב) לחוק שירותי שמירה.
(3)הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה לפי חוק כלי
הירייה, התש"ט-1949.
(4) אישר הקצין המוסמך את מינוי של מועמד כמאבטח, ימסור על כך הודעה
לממונה הביטחון.
(5) לא ימונה מועמד שאישר הקצין המוסמך כאמור בסעיף קטן (ג), אלא לאחר
שעבר הכשרה מקצועית בתחום האבטחה ותחום הסמכויות המסורות לו
על-פי חוק זה, שאושר על-ידי הקצין המוסמך.
(ו) על אישור הקצין המוסמך לעניין סעיף קטן (ה) יחולו הוראות סעיף 5(ב1)".

סעיף ג(1) המדבר על רישיון משרד המשפטים לא עובד היום. אין אישורים כאלה. משרד המשפטים לא מנפיק אישורים כאלה. לגבי כל היתר, אנחנו עומדים בדרישות המשטרה גם היום. אבל, אנחנו לא עומדים בסעיף הזה כי משרד המשפטים לא עומד בו. קובעים פה תקנה שלא נוכל לעמוד בה כגופים מונחים.

יש שלוש אפשרויות. זה אחד מאלה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 11 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 12, הוספת סעיף 13א.

"אחרי סעיף 13 לחוק העיקרי יבוא סמכויות מאבטח.

13א. למאבטח יהיו סמכויות כמפורט בסעיף 3 לצורך ביצוע פעולות האבטחה והוא
יפעל על פי הנחיות ממונה הביטחון".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 12 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 13, תיקון סעיף 14.

" בסעיף 14 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א) במקום "שומר" יבוא "מאבטח" ובמקום הסיפה החל במילים
"כממונה ביטחון" יבוא "( בסעיף זה – תעודת מינוי)".
(2) אחרי סעיף קטן 0א) יבוא:
"(א1) תוקפה של תעודת מינוי של ממונה ביטחון יהיה לשלוש שנים מיום
הינתנה, ותוקפה של תעודת מינוי של מאבטח יהיה לשנה אחת מיום
הינתנה, וזאת כל עוד מקבל התעודה משמש בתפקיד ממונה ביטחון

ממונה הביטחון רשאי להאריך את
תוקפה של תעודת מינוי של מאבטח באישור הקצין המוסמך, לתקופה
נוספת שלא תעלה על שנה.
(א2) לעניין הגופים המנויים בתוספת השנייה, תיחתם תעודת מינוי של
ממונה ביטחון גם בידי נציג השב"כ.
(3) בסעיף קטן (ב), במקום "שומר" יבוא "מאבטח".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 13 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 14, החלפת סעיף 15.

"במקום סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא: סמכויות פיקוח.
15. הקצין המוסמך, נציג השב"כ וכן שוטר או עובד המדינה שהסמיך אחד מהם, לפי
העניין, רשאי להיכנס בכל עת לגוף ציבורי כדי לבדוק אם מולאו ביחס אליו
הוראות חוק זה, התקנות וההנחיות על פיו".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 14 אושר.

הסעיף התקבל. אנחנו עוברים לסעיף הבא.

סעיף 15, הוספת סעיף 15א.

"אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא תקיפת ממונה ביטחון או מאבטח.
15א. התוקף ממונה ביטחון או מאבטח – דינו כדין תוקף עובד ציבור לפי סעיף
381(ב) לחוק העונשין התשל"ז-1977".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 15 אושר.

הסעיף התקבל. מכאן ואילך אני מעביר את הניהול ליושב ראש הוועדה.

סעיף 16, תיקון סעיף 16.

"בסעיף 16(א) לחוק העיקרי, במקום "4(ב)(3)" יבוא "4(ג)(3)".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 16 אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים.

סעיף 17, תיקון סעיף 17.

"בסעיף 17 לחוק העיקרי, האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות שעניינן אבטחת מידע ואבטח מערכות
ממוחשבות חיוניות יותקנו על ידי ראש המשלה באישור ועדת הפנים ואיכות
הסביבה של הכנסת, לעניין הגופים המנויים בפרטים 2 ו-3 בתוספת הראשונה,
יותקנו תקנות אלה גם בהסכמת שר הביטחון".

רחל, לא גם בהסכמת שר הביטחון, אלא במקום ראש הממשלה יבוא שר הביטחון.

אני מתלבטת אם לא צריכה להיות התייעצות בנושא הזה. זה נושק גם לאחריות של המשטרה, לכן נראה לי שזה צריך להיות בהתייעצות עם השר. אני הייתי כותבת בהתייעצות או משהו כזה, ברמה הכי נמוכה. זה לא תחום האחריות של המשטרה, אבל זה מאוד נושק. זה צריך להיות על ידי ראש הממשלה בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת הפנים. יכול להיות שייקבעו שם תקנות וצריך יהיה לבדוק אם זה לא פוגע. זה נושק לתחום האחריות של המשטרה, ולכן נראה לי שרמת ההתייעצות נותנת מענה.

השאלה היא לגבי הגופים המנויים בפרטים 2 ו-3 לתוספת הראשונה. אנחנו אמרנו אתמול שזה צריך להיות לא גם בהסכמת שר הביטחון, אלא במקום ראש הממשלה יבוא שר הביטחון. אם ראש הממשלה נותן הוראה לגבי סעיף 21, ראש הממשלה יוצא מהתמונה כשר ממונה, ונכנס שר הביטחון.

אין לי בעיה. גדעון, זה עניין שלך לא שלי.

ברגע שסעיף 21 מופעל, ראש הממשלה יוצא מהתמונה לגבי הגופים שמנויים בפרטים 2 ו-3.

אם באמת השב"כ יוצא מהתמונה, אין חולק. אבל, לא על זה מדובר.

נכון, אבל השאלה אם זה לא צריך להיות גם מדובר.

השאלה היא, האם אנחנו נעשה פיצול שערות כזה או שנקבע שלגבי 2 ו-3 כיוון שזה ראש הממשלה, אני לא הייתי אומרת שר.

אבל, ראש הממשלה הוא לא כראש הממשלה אלא כשר הממונה במקרה הזה. לשם מה צריך אותו?

צריך אותו כי השב"כ בתמונה. כרגע הם בתמונה.

האם אתם יכולים אחר כך לשבת ולסכם?

לא, אני בשום אופן לא רוצה להשאיר את זה לדיונים. אני מבקשת שתתקבל כאן החלטה.

כתבנו גם בהסכמה וזה נראה לי נכון. לא נראה לי הגיוני מבחינת כבוד לראש הממשלה להגיד: שר הביטחון בהתייעצות עם ראש הממשלה.

לא, השאלה היא האם ראש הממשלה צריך להיות בכלל בתמונה?

מירי, ראש הממשלה נשאר בתמונה גם אחרי 21, כי ראש הממשלה קובע שראש הממשלה יקבע את התחומים. הוא יכול לקבוע בשנת 2004 תחומים כאלה, ובשנת 2016 תחומים אחרים.

לכן, צריך להשאיר את ראש הממשלה.

אז בואו נשאיר בהסכמת שר הביטחון, נשאיר את זה כך.

בהסכמת שר הביטחון, בלי גם. לא צריך את השר לביטחון פנים גם לגבי מערכת הביטחון.

האם צריך אישור של ועדה?

הכל בא לוועדה.

גם האתרים הביטחוניים הצבאיים?

באופן עקרוני כל התקנות לפי הסעיף המקורי שמצוי היום בחוק להסדרת הביטחון, - - -

אבל מעולם לא אישרנו פה רשימה.

כיוון שמעולם לא היו תקנות. אני מציעה שנקבל החלטה על העיקרון ואת הניסוח נשאיר לאחר כך. לגבי הגופים המנויים בפרטים 2 ו-3 זה יהיה כך, ראש הממשלה בהתייעצות. רחל, האם אתם רוצים להיות שותפים לזה? זה גופים המנויים בתוספת הראשונה - -

- - שאין לנו שום עניין.

אז המנגנון יהיה: ראש הממשלה בהסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 17 אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים.

סעיף 18, תיקון סעיף 18.

" בסעיף 18 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "וסייג לתחולה".
(2) האמור בו יסומן "(א), ובו, אחרי "השר", יבוא "בהתייעצות עם השר הממונה
על הגוף הציבורי, אם יש שר ממונה כאמור", ובמקום "הראשונה והשנייה"
יבוא "הראשונה, השנייה והרביעית".
(3) בסופו יבוא:
"(ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר רשאי לקבוע לגבי גופים ציבוריים
המנויים בתוספות הראשונה, השנייה והרביעית, תחומים מסוימים
של פעולות אבטחה, שעליהם לא יחולו הוראות חוק זה.
(3) לעניין הגופים המנויים בפרטים 2 ו-3 בתוספת הראשונה – הורה
ראש הממשלה כאמור בסעיף 21, ייעשו שינויים וקביעות כאמור
בסעיפים קטנים 0א) ו-(ב), במקום "ראש הממשלה" יבוא "שר
הביטחון"."

מהם התחומים שלא יחול עליהם החוק?

אבטחת אישית, לדוגמא. זה לא מוסדר פה.

אם אנחנו רוצים את העניין הזה של תיעדוף פנימי בתוך המערכת, למשל במערכת הבריאות
שזה ייקבע על ידי הממשלה, אז אולי המקום לזה פה ולא בתוספות עצמן?

אנחנו לא כותבים את זה בתוספות.

צריך אולי להוסיף סעיף אם אנחנו רוצים לתעדף מערכות.

אני לא יודעת איך אפשר לקבוע דבר כזה.

כפי שתקבע הממשלה, ולכן צריך להוסיף את זה.

אבל, זה כשנגיע לתוספות, לא בגוף החוק. אי אפשר. אתה לא יכול לכתוב באופן כללי סעיף שזה יחול על גופים. צריך בתוספת לקבוע. היום יש שתי שיטות לקביעת גופים בתוספת. אחד, נקיבת שם. שני, בהגדרת מהות. גופי מערכת הבריאות הם הגדרה מאוד כוללת. זה ודאי אי אפשר. לכן, צריך למצוא פטנט אחר. כמו שאמר רואי: גופי מערכת הבריאות כפי שתקבע הממשלה, ובמועד שהיא תקבע, משהו כזה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 18 אושר.

אין נמנעים, אין מתנגדים.

סעיף 19, תיקון סעיף 21.

"בסעיף 21 לחוק העיקרי בסופו יבוא "הוראת ראש הממשלה לפי סעיף זה, יכול שתינתן
לגבי חלק מסמכויות הקצין המוסמך".

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 19 אושר.

אין נמנעים, אין מתנגדים.

סעיף 20, הוספת סעיף 21א.

"אחרי סעיף 21 לחוק העיקרי יבוא תחולת החוק על המוסד.
21א. (א) חוק זה יחול על המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן-המוסד),

(1) ראש המוסד או מי שהוא הסמיך לכך, ימנה ממונה ביטחון שיהיה
אחראי על ארגון וביצוע פעולות אבטחה פיזית, על פעולות אבטחת
מידע במוסד ועל פעולות אבטחה של מערכות ממוחשבות חיוניות
במוסד, וכן על הפיקוח על פעולות אלה.
(2) ראש המוסד או מי שהוא מינה לכך ישמש "קצין מוסמך".
(3) לעניין סעיף 4(ג)(3), יוכר גם קורס פיקודי של המוסד.
(4) לעניין סעיף 4(ד), יחולו הוראות פיסקה (1) בלבד.
(5) הוראות סעיפים 8, 10(ב) ו-(ג) ו-15 לא יחולו על המוסד.
(ב) ראש המוסד יקבע נהלי בקרה ופיקוח על הפעלת סמכויות בידי ממונה
ביטחון ומאבטח הממונים לפי סעיף זה".

תסבירו את סעיפים (4) ו-(5).

הסעיף הזה של המוסד נולד מכיוון שנוצר כאן מצב שהשב"כ נותן הנחיות מסוימות גם למוסד, והמוסד רוצה להיות אחראי על עצמו. הוא מבקש שהחוק יחול עליו, אבל למעט סעיפים מסוימים. נדמה לי כסעיף 8 הוא סעיף הערר על אישור קצין מוסמך. הסעיפים האלה שמפורטים בפיסקה (5) הם בעצם סעיפים שאנחנו מוציאים מתחולה על המוסד. סעיף (8) מדבר על ועדת ערר לגבי פסילת מועמד. סעיף 10(ב) זה סעיף ההנחיות המבצעיות ועיון חוזר. סעיף 15 הוא סעיף סמכויות כניסה למקומות מסוימים. אלה הסעיפים שלא יחולו על המוסד.

מי בעד סעיף 20? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 20 אושר.

אין נמנעים, אין מתנגדים.

סעיף 21, תיקון סעיף 22א.

"בסעיף 22א לחוק העיקרי –
(1) בכל מקום, במקום "כשומר" יבוא "כמאבטח".
(2) בסעיף קטן (ד), במקום "ושומר" יבוא "ומאבטח".

פשוט מחליפים את המונח של שומר במאבטח.

הסעיף הבא יהיה סעיף 22, הוספת סעיף 22ב.

22ב – גופים בתוספת הרביעית בלבד, הוראות מיוחדות.
חובת מינוי ממונה ביטחון כאמור בסעיף 2, וחובת מינוי מאבטחים
כאמור בסעיף 134, לא יחולו על גוף ציבורי המנוי בתוספת הרביעית
בלבד. מונו בגופים כאמור ממוני ביטחון או מאבטחים שלא מכוח
הוראות חוק זה, לא יהיו נתונות להם הסמכויות לפי חוק זה, ולא
יחולו לגביהם ההוראות הנוגעות לממוני ביטחון ומאבטחים לפי
חוק זה".

אני חושב שלא צריך להגיע עכשיו להצבעה בכל נושא התוספות. לפי דעתי, לא צריך להצביע איפה שכתוב התוספות, מאחר וההצהרות של התוספות עוקרו ולא הוגשו לכאן. לכן, אני לא חושב שכדאי לדון בכל נושא שקשור בתוספות.

אני רוצה להזכיר ליושב ראש הוועדה שלחוק הזה היו שתי ליבות מרכזיות. אחת היא נושא הערר, השאר זה קוסמטיקה. שניים, זה התוספות שהיו צריכות לעבור שינוי ארכיטקטוני. התוספות צריכות להיות מנותחות מקצועית, לא משפטית. מה שיש לנו עכשיו פה בתוספות שעכשיו אנחנו מתחילים לדון בהם הוא שבעצם אישרנו את התוספות שהיו, או מה שהגופים משטרת ישראל או השב"כ רצו. אני חושב שזה לא נכון.

אבל, לא אישרנו.

אנחנו מתחילים לגעת בזה עכשיו.

אנחנו בינתיים לא קיבלנו את ההחלטה שלנו בנושא הזה.

אני חושב שלא צריך לגעת בתוספות. כלומר, לא להצביע. צריך לדון על כל התוספות שהיו בהצעות של מירי ושאתם עיקרתם אותן בלי לעשות פה דיון.

אבל מבחינתנו, זה לא נמחק.

יצחק שד"ר

זה איננו פה.

זה לא אומר שלא נוסיף שוב.

האם יש התנגדויות או הסתייגויות לגופו של התיקון הזה?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 21, 22 אושרו.

אין נמנעים, אין מתנגדים.

הסעיף הבא צריך להיות סעיף 23, תיקון התוספת הראשונה.

" בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, בפרט 6 –
(1) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) חברת נמל או תאגיד מוסמך כהגדרתם בחוק רשות הספנות והנמלים,
התשס"ד-2004.
(ב1) חברת רכבת ישראל בע"מ.

(2) בסופו יבוא:
"(ה) ממן- מסופי מטען וניטול בע"מ, וכל מי שנקבע על ידי המדינה כמפעיל
שיגור מטענים מוטסים מישראל"."

נציג משרד התחבורה, האם זה בסדר?

בסדר.

אני נציגת רשות הנמלים ואני רוצה לומר שיש כאן כפילות. תאגיד מוסמך כולל גם חברת נמל. תאגיד מוסמך זה חברת נמל וחברת הפיתוח והנכסים, ותאגיד מורשה. לכן, מיותר לעשות חברת נמל או תאגיד מוסמך. זה לא נכון מבחינה משפטית. אני אקריא לכם מתוך חוק רשות הספנות והנמלים: "תאגיד מוסמך, חברת הפיתוח והנכסים, חברת הנמל, או תאגיד מורשה". מספיק שייכתב תאגיד מוסמך.

את הנוסח הזה קיבלנו מהיועצת המשפטית של משרד התחבורה, ואנחנו לא מתכוונים להיות מומחים בחוק החדש.

אנחנו עומדים על הנוסח הזה.

אני מציעה להשאיר את זה כך. הערתה של אסתר אורן תשמע, ואם יהיה צורך בניסוח, אז יתאפשר ליועצים המשפטיים.

העניין הוא שזה ניסוח וזה לא נושא מהותי.

זה לא מהות, זה רק ניסוח.

מי שמעורה ברפורמה מבין שהמקבילה לרשות הנמלים היא חברת הנכסים והפיתוח ולא חברות הנמל. אין משמעות לכתוב: חברות הנמל. אני מציעה לכתוב: חברת הנכסים והפיתוח. הם מעל חברות הנמל.

מי מתפקד עכשיו?

יש סעיף תחילה.

החוק ממשיך היום ברשות הנמלים.

אבל, אין רשות נמלים היום בחוק. התיקון עשה רכבת בלי רשות הנמלים.

זה עניין של טעות טכנית. רשות הנמלים צריכה להמשיך, וחברת הנמל או מי שזה לא יהיה, היא תיכנס לתוקף ב-15 לפברואר או בזמן ש- - -

לעניין חברות תאגיד, חברות נמל, החוק הגיע אלינו בדיעבד, כשהוא היה כבר מחוקק. נדמה לי שגם המשטרה היתה מעורבת בו רק - - - האחרון. הוא לא לקח בחשבון שום דבר מענייני הביטחון שם . אנחנו ביקשנו שמשרד התחבורה יתייעץ יחד איתנו לגבי היישום. כפי שאחד יכול להבין, חברת הנמל היא תהיה החברה הריבונית בנמל. את יכולה להבין מבחינה תקציבית, שחברת הנכסים היא זו שתהיה ממונה בנמל. אני לא יודע מי יהיה ממונה בסוף. מי קשור למי, איך זה מסתדר מחר?

אנחנו חושבים שמי שצריך לתת את המענה היא חברת הפיתוח והנכסים.

ישנו גוף שנקרא משרד התחבורה והוא ממונה על כל התחום. אם אתם רוצים לשנות את ההגדרה שניתנה לנו על ידי משרד התחבורה, תפנו בבקשה ליועצת המשפטית של המשרד התחבורה ותסכמו איתה. היא יכולה לנסח את זה אחרת דרך היועצת המשפטית של הוועדה. אני מסמיך אתכם לעשות את זה אם משרד התחבורה יקבל את דעתכם, זו של משרד האוצר אם היא שונה, וזו של רשות הנמלים.

כשאומרים חברת נמל או תאגיד מוסמך, אז חברת נמל כלולה בתאגיד המוסמך.

אין בעיה, תתאמו נוסח. אנחנו לא מבינים את החוק הזה. מה שתגידו, העיקר שזה יכסה את הרעיון.

אנחנו מחזירים את רשות הנמלים לנוסח החוק, ובתחולת החוק אנחנו נותנים תאריך שהחל ממנו רשות הנמלים נמחקת, נכון?

לא, שנכנסת לתמונה חברת הנמל או מי שזה לא יהיה.

לפי דעתי, סעיף 26 הוא מספיק.

גם אני חושבת שזה מספיק. אבל, חבל לפתוח פה את הוויכוח. העיקרון מקובל. נראה לי שאתה צודק שכמו שעשינו הוא בסדר גמור. זה אומר שהתיקון הזה ייכנס לתוקף, ועד אז יש את רשות הנמלים.

באופן עקרוני העיקרון הוא שרשות הנמלים צריכה להיות אחראית עד שמישהו בא להחליף אותה.

סעיף 23 מתקבל בתיקון הזה, בהנחיה לכם לסכם סופית את העניין הזה של רשות הנמלים, ואיך יוזכר הגוף שמחליף אותה.

אנחנו עוברים לסעיף 24.

סעיף 24 תיקון לתוספת השנייה.

"בתוספת השנייה לחוק העיקרי –
(1) בפרט 8 במקום "קווי בזק שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ" יבוא "קווי זהב
שירותי תקשורת בינלאומיים בע"מ, חברת מירס תקשורת בע"מ, וכן בעל רישיון
כאמור בסעיף 13 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אשר ניתנו לגביו הוראות כאמור בסעיף 13(ב), לחוק האמור:
(2) במקום פרט 9 יבוא: "9. רשות הדואר".
(3) פרט 14- יימחק.
(4) בפרט 15 –
(א) בסעיף קטן (ב) במקום "רשות הנמלים והרכבות" יבוא:
"(ב) חברת נמל או תאגיד מוסמך כהגדרתם בחוק רשות הספנות
והנמלים, התשס"ד-2004.
(ב1) חברת רכבת ישראל בע"מ
(2) בסופו יבוא:
"(ה) ממן – מסופי מטען וניטול בע"מ, וכל מי שנקבע על ידי המדינה
כמפעיל שיגור מטעים מוטסים מישראל, ונמצא בשטח נמל
התעופה בן גוריון".

אני רוצה להעיר הערה טכנית. אני רואה שממן מופיעה בתוספת הראשונה בלי נמל התעופה בן גוריון וכאן עם נמל התעופה בן גוריון.

זו לא טעות, זה במכוון.

אני מבקש להוסיף את מינהל מקרקעי ישראל. זה מוסכם על דעת המשרד לביטחון פנים.

כן, נתקבל. מוסיפים כי כבר הוחלט.

אני מבקשת להעיר שוב את ההערה שהערתי בישיבות הקודמות. רשות הדואר עתידה להפוך לחברת דואר ישראל בע"מ בימים אלו ממש, וזה לפי תיקון של חוק רשות הדואר במסגרת חוק ההסדרים. בתיקון הזה הוקמה חברת דואר ישראל בע"מ, והיא תחל את פעילותה ביום שייקבעו שר האוצר ושר התקשורת בצו לפי חוק ההסדרים סעיף 23. אני הייתי מבקשת להוסיף איזשהי התייחסות היות ומדובר במעבר בימים אלה.

יש לנו עמדה. אנחנו ניסינו להסדיר את רשות הדואר כמו את רשות הנמלים. אבל, יש בכל זאת הבדלים. לגבי רשות הנמלים קבע החוק תאריך מתי קם הגוף הזה לתחייה ורשות הנמלים מפסיקה לתפקד. לעומת זאת לגבי רשות הדואר, עדיין השרים צריכים להוציא בצו את מועד התאריך, וזה הבדל מאוד מהותי. כי אם תהיה דחייה לגבי רשות הנמלים או חברת הנמל וכו', יצטרכו לעשות שינוי חקיקה. באותו שינוי חקיקה שייעשה יהיה גם תיקון עקיף לגבי החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים.כאן יש רעיון, יש החלטה, אבל עדיין מועד ספציפי וקונקרטי.

לפיכך, תשובתנו אלייך פרלי היא שברגע שיהיה את הצו אתם תיפנו למשטרה. המשטרה תיפנה לוועדה, והוועדה תיתן קדימות לאלתר לאשר את הצו. אנחנו לא יכולים לשים דבר שהוא עתידי ללא שום - - -

אפשר להגיד ביום שייקבע לפי סעיף 23.

זה מועד תחילה שלא ברור לך מתי. יש לזה פתרון.

האם אי אפשר לכתוב רשות הדואר או גוף שיחליף אותו בחוק?

אני בדקתי האם אנחנו עשינו את הדבר הזה בעבר. מעולם לא היה לכך תקדים. תמיד כשאנחנו קבענו מועד תחולה מאוחר, תמיד היה לזה מועד ספציפי שהיה ניתן גם לשנות אותו בחוק. החוק נותן פתרון לדבר הזה. החוק קובע מנגנון איך משנים. תיפנה רשות הדואר מייד למשטרה, המשטרה תיפנה מייד לוועדה, ויש תרופה לבעיה.

האם זה יצטרך לעבור את כל הקריאות?

לא, רק באישור הוועדה.

אני רק רוצה שיירשם שאנחנו נגיע בזמן הקרוב. אני מבקשת שגם מבחינת המשרד לביטחון פנים - - -

זה תלוי בכם. ברגע שזה יגיע לוועדה זה יונח על סדר יומה של הוועדה.

הנושא של הכללת רשות הדואר בצו לא היה התיקון יחיד. מדובר בשנים שרשות הדואר בגלל תקלה טכנית לא היתה כלולה. עכשיו אנחנו מדברים עוד הפעם על איזשהי תקופה.

רשות הדואר נכנסת כרגע כרשות דואר. אתם בפנים, לא צריך לעשות דיון האם רשות דואר כן צריכה או לא צריכה. ברגע שאתם בפנים בתיקון הזה, שינוי השם הוא כבר הרבה פחות בעייתי.

אני רק רוצה להרגיע את הגברת, זה כבר שנים שהרכבות והנמלים זה לא רכבות ונמלים, וההנחיה ממשיכה עד לשינוי.

אני חוזר לסעיף שהיה סעיף 17 בתוספת השנייה. כגון: חברות גז, חברת נתיבי גז, תחנות כוח ומתקני מים, מתקני חומ"ס נוספים, מתקנים להתפלת מים.

אני עומד על כך שהסעיף הזה בצורה מתוקנת, מתואמת יותר עם מה שביקש המשרד לביטחון פנים ומה שהציעה המועצה לביטחון לאומי, ייכנס לגופו של החוק. נציג המועצה לביטחון לאומי, מהו הנוסח שאתם מציעים?

אנחנו מציעים: מתקנים רגישים נוספים כפי שתקבע הממשלה. אנחנו מדברים כמובן לא רק על גופי תשתית. אנחנו מנסים להגדיר מה זה מתקן רגיש.

גופי תשתיות ומתקנים רגישים נוספים כפי שתקבע ממשלת ישראל.

אין שום דבר בהצעה של המל"ל. הרי אפשרות לקבוע גופים נוספים לא רגישים, כן רגישים, קיימת כיום בחוק. אז מה אנחנו עושים כשאנחנו מוסיפים איזה מנטרה כזאת חסרת תוכן לחלוטין? לא עושים כלום. להגיד דבר כזה זה משבצת ריקה. כולנו מסכימים שנדרש להוסיף גופים נוספים. עבודת המטה נעשית. אנחנו צריכים לבוא לוועדה עם רשימה של גופים. ההצעה הזאת אין בה כלום.

אני לא מסכים איתך.

לכאורה אנחנו יכולים להגיד: בסדר, שיהיה כתוב כך. אבל, הממשלה תקבע כשהיא תקבע.

לא, לא. ראשית, אני רוצה שיהיה לזה ממד זמני. שנית, באישור הוועדה. שלישית, עצם סימון של כיוון. כלומר שזה תשתיות ועוד מתקנים רגישים, הוא כבר מחייב. אני לא רוצה להוסיף לזה סתם שהממשלה תקבע, זה ממילא גם קיים. פה יש כיוון מסוים שעליו אנחנו מדברים. אם את רוצה אני יכול לחזור לחלק מהאיזכורים פה. גופי תשתית כגון חברות נתיבי גז, תחנות כוח, מתקני מים , ומתקנים רגישים נוספים לפי החלטת הממשלה.

אבל למשל, חברת נתיבי גז היא חברה ספציפית. אני לא יודעת מה זה מתקני מים. זה יכול להיות עולם ומלואו. אם אנחנו רציניים עם החוק הזה ואנחנו רוצים שיהיו לו שיניים של ממש, מינוי ממונה ביטחון וכו', אז ההוספה הזאת או שהיא אומרת מה שאנחנו לא יכולים להסכים. למשל, חברת נתיבי גז. זה אומר שחברת נתיבי גז חייבת למנות ממונה ביטחון, אנחנו חייבים להתחיל להנחות אותה מבלי שנגמרה עבודת המטה לעניין הזה. לכן, אני מציעה לא "ללכלך" את הרשימה בהוראות כלליות כאלה, אלא לקבוע הוראה כללית כזאת כמו שהצענו בחוק עצמו, שתוך כמה זמן שאדוני ייקבע, יגיש השר לביטחון פנים ומטה לוט"ר ו/או שר האוצר, ושר האוצר, מי שרוצים, לוועדה צו או דיווח על התקדמות עבודת המטה לעניין הוספת גופים, ואפשר למנות את סוגי הגופים: גופי תשתית, בריאות, חינוך, ותחבורה ציבורית, וגופים נוספים. אין לי בעיה עם זה.

יש פה תוספת שנייה או שלישית. מערכת הבריאות ומערכת החינוך שייכות לתוספת השלישית, ואני מציע שהן יוזכרו מפורשות.

דרך אגב, זה יוצר אפליה, וגם את זה צריך לבדוק. בתי החולים הממשלתיים היום נמצאים בתוספת השנייה. האם הפרטים יהיו בתוספת השלישית?

לא.

יכול להיות שצריך להוציא בכלל את בתי החולים מהתוספת השנייה ולשים אותם בתוספת השלישית? אני לא יודעת. הם בתוספת השנייה מכוח העובדה שזה משרד הבריאות, משרד ממשלתי. ישנו עוד עניין. איזה תוספת היא ההכרעה? המשטרה למשל סבורה שחלק מהגופים צריכים להיות בתוספת השנייה, והשב"כ חולק. צריך לדון גם בשאלה איפה.

אני לא מדבר רק בשמי, אלא בשמם של כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון. קודם כל חברי הכנסת הפעילים אורי אריאל ואהוד יתום. אף אחד מאיתנו לא מסכים לאשר את החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית מבלי תוספת לתוספות, מבלי שהמערכות הנוספות תיכנסנה לרשימה. השאלה היא, באיזה צורה זה צריך להיעשות. איך אנחנו לוקחים את ההמלצות וההסתייגויות שלכם ומכניסים אותן לטקסט של החוק. אנחנו מבקשים מכם עזרה. החוק הזה לא יצא מבלי שתהיה פה הרחבה של האחריות הממשלה על תחומים נוספים שנראים לנו כחיוניים. אנחנו לא רוצים להכתיב פה דברים שטרם סוכמו במערכת המקצועית. אבל, אנחנו רוצים לחייב את המערכת המקצועית להתייחס ולהגדיר דברים מסוימים, ספציפיים מספיק כדי שאנחנו נהיה בטוחים שזה יקרה. לכן, תעזרו לי בבקשה לנסח את זה. אני מוכן לקבל כל המלצה טובה. אבל, לא המלצה שזה לא יוכנס.

אם אנחנו כן מפרטים בסעיף 23, כפי שיצחק שד"ר המליץ, את אותם שלושה או ארבעה גופים שאתה עמדת עליהם יחד עם חבר הכנסת אהוד יתום ואחרים להכניס אותם, נוכל בעוד חמש שנים או עשר שנים לבוא לשוטרים ולומר להם שאת הסעיף הזה הם לא עשו. נוכל אז לבוא ולדון עם נייר ביד, כך לא נוכל.

אני חושב שזאת גם הרגשתנו פחות או יותר. כלומר, ההרגשה היא שאם הדבר הזה מופיע בחוק אז יש לזה המשך, ואם זה לא מופיע אז אנחנו מאבדים שליטה. גם אתם מאבדים שליטה. אתם חושבים שאתם עושים עבודת מטה יסודית. אבל, אחר כך זה יכול להיתקע במסדרונות הבירוקרטים בקלות כי אתם לא בעלי הבית המוחלטים פה. משרד התחבורה או משרד הבריאות עלולים לתקוע משהו. לכן אני אומר לכם, תעזרו לנו לנסח את זה.

כדי שיהיה מענה לקושי שלנו אנחנו נכתוב ב- 17: גופי תשתית וגופים רגישים נוספים כפי שתקבע הממשלה. בתוספת השלישית אנחנו נכתוב: גופים במערכת הבריאות, גופים במערכת החינוך, לרבות השכלה גבוהה, גופי תחבורה ציבורית. לגבי כל אחד מהם יהיה כתוב: כפי שתקבע הממשלה.

בשורה אחת נכתוב כי סעיפים אלה ואלה ואלה ייקבעו בהחלטת הממשלה עד אמצע שנת - - -

לא, יהיה לזה משקל דקלרטיבי.

בעיניי, זה לא דקלרטיבי.

גם אופרטיבי, זה מחייב את הממשלה לקבל החלטה. לכן אני הייתי מבקשת שגופי רשתות השיווק הגדולות שהם מבחינתנו לפחות בשלב זה, אולי נשנה את דעתנו בהמשך. אין הסכמה שזה יהיה בחוק הזה, אלא - - -

למה את אומרת את זה? הכנסתם את זה.

לגבי היתר, גופים תשתית וגופים רגישים אין מחלוקת. גם חינוך, בריאות, ותחבורה ציבורית, אין מחלוקת מבחינתנו. לגבי גופי רשתות השיווק הגדולות, זה לא שאין מחלוקת שהם צריכים הנחיה. יש מחלוקת האם זו המסגרת או לא, האם זה צריך להיות פה או במסגרת חוק רישוי עסקים. ייתכן שבסופו של דבר נעשה אבחנה בין סוגי הרשתות. לכן ככל שיש לזה משקל, אני מציעה לא להכניס את זה פה. יכול להיות שבמסגרת סיום עבודת המטה של הלוט"ר ושל המשטרה, בסופו של דבר כן נכניס חלק מהן. אבל לפחות כרגע כי יש לנו מחויבות לכבד את מה שכתוב פה, לא להכניס.

בכל אופן, לגבי אלה שאין לגביהם חולק, אני מציעה בסעיף 17 להוריד את המילה כגון, ולכתוב את זה: גופי תשתית וגופים רגישים נוספים כפי שתקבע הממשלה. אותו הדבר לגבי סעיפים 4, 5, ו-7 שהציעה הוועדה. אפשר לכתוב את זה בשורה אחת או כל שורה בנפרד. כדי לתת לזה בכל זאת משקל אפשר להגיד שהממשלה או השר לביטחון הפנים יביא בפני הוועדה תוך כך וכך זמן צו.

אבל, לא בחוק.

יביא צו או ידווח.

אפשר לעשות סינתזה של סעיף שינוי התוספות יחד עם התוספת הזאת. כלומר, שיהיה ברור שיש דרך אחת לשינוי התוספות.

זה הדרך.

זו הדרך.

או שנביא צו שמשנה את הסעיף הזה במנגנון הקיים, או שנבוא לוועדה עוד חצי שנה ונגיד לה שעוד לא הסתיימה עבודת המטה, ונקבל על הראש. אנחנו נציג מה עשינו ומדוע הסעיף הזה כן מתאים או לא מתאים. אנחנו חושבים שהעבודה כן תיגמר. אבל, בואו נקבע את זה כאשר הציפייה שלנו שתוך כמה חודשים אנחנו נבוא עם צו במסגרת שינוי התוספות ונחליף את האמירות הכלליות האלה ברשימה מסודרת של גופים. זה הרצון שלנו.

כפי שהתרשמתי מבחינת המועצה לביטחון לאומי, רשתות השיווק או לפחות קניונים גדולים, הם יכולים להיקרא מתקנים רגישים.

יכול להיות שהם ייכנסו במתקנים רגישים, ויכול להיות שהם ייכנסו בפירוט אחר בנפרד. יכול להיות שהם ימצאו ביטוי בחוק אחר.

זה בסדר גמור שהדרישות יכולות לבוא באמצעות רישוי עסקים. אבל, ההנחיה נקבעת פה בחוק הזה.

לא. חוק רישוי עסקים גם נותן סמכות לשר לקבוע תקנות וזה תקנות שאנחנו כותבים. אבל מעבר לזה, יש סמכות למפקד משטרה לקבוע תנאים ספציפיים. בשיחה עם סגן ראש אג"ם שהיה שנים רבות איש שטח, מפקד מרחב וכו', הוא אמר שמבחינת הכלים המשפטיים ויכולת האכיפה הוא אפילו מעדיף את חוק רישוי עסקים כי חוק רישוי עסקים נותן כלים אכיפתיים מאוד טובים. יש צווי סגירה, והעמדה לדין, מה שאין לנו בחוק הזה.

צריך להבין שחוק רישוי עסקים זה לא רק משטרה מול הגורם המונחה. זה שורה של גורמים ממשלתיים אחרים. למשל, איכות סביבה וכבאות וכולם עובדים פה בשיתוף פעולה.

בשביל שהדבר הזה לא יטושטש, .האם אנחנו יכולים פה לחייב את הממשלה להתייחס לרשתות שיווק ולתת מענה?

אפשר שבאותו סעיף כללי שבו נאמר שהממשלה תביא בפני הוועדה רשימה של גופים עד לתאריך כך וכך, או תדווח על עבודת המטה, ותתייחס גם לנושא. אפשר לכתוב דד-ליין של חצי שנה. הממשלה תביא בפני הוועדה תוך חצי שנה - - -

אחת הבעיות בחקיקה הזאת היא שמשטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים שהם יישאו ברוב העומס כתוצאה מהחקיקה הזאת, הם גם אלה שמנסים להגדיר לעצמם את היקפי העבודה. זה לא טוב.

אני לא חושב שוועדת סנה היא גוף משטרתי. אנחנו מתכווננים לפיו ומנסים לעבוד.

אתה צודק. אבל אני כחבר כנסת שלא יושב בממשלה, רוצה להיות בטוח שהעבודה שאנחנו עושים תנחה את הממשלה בכיוון הנכון והמוגדר בצורה מספיק מדויקת, כדי לקבל תוצאה רצויה מבחינתנו, מבחינת מציעי החקיקה הזאת לפחות.

נדמה לי שאין חולקין על מה שאתה אומר. ישנן חולקין על דבר אחד והוא שלפני שלושה ארבעה חודשים איזשהי ועדה בבית הזאת הטילה עלינו ועל מטה לוט"ר מטלה לנסות לתת פתרון. אנחנו לא אמרנו שאנחנו מתנגדים, אנחנו לא אמרנו מה אנחנו לא רוצים. אנחנו אמרנו שאנחנו צריכים עוד פרק זמן כדי ליישם את ההמלצות של הבית הזה.

אנחנו ניתן אותו. אבל אני רוצה שפרק הזמן לא יהיה בלתי מוגבל. שנית, שהוא יתייחס לסוגיות ספציפיות, למערכות שאנחנו רוצים שהן תהיינה בתוך החקיקה. אני רוצה להגיע לתוצאה הכי טובה שהיא גם הוגנת מבחינתכם. כלומר, היא נותנת לכם את פרק הזמן הנדרש לסיים את העבודה ולהעביר את ההחלטות האלה בממשלה, לקבל את הרשימה היותר מפורטת, מקצועית יותר מזו שאנחנו מסוגלים פה לתת. אבל יחד עם זאת, זוהי רשימת הגופים בתוך מערכת הבריאות, בתוך מערכת החינוך, ללא הפרדה בין פרטי וממשלה.

ישנן רשימות מסודרות, ישנם תהליכים שהם כמעט מוגמרים גם על מטה לוט"ר.

אנחנו נקבל אותם בברכה כשהם יהיו גמורים.

אנחנו נמצאים בגופים היררכיים, צריך לקבל אישורים. אי אפשר להציג את הדברים ככה.

אני מציג את הכיוונים שבהם אנחנו הולכים בחקיקה הזאת.

אני מוכרח לומר שאני תמה על עבודת המטה המסודרת, כאשר הגוף של השלטון המקומי ואף לא הפורום לאבטחה אפילו לא הוזמן פעם אחת. אנחנו מלווים פה את הישיבות האלה במשך שנתיים. ועדת סנה המליצה להכניס את "תנובה" ואת "אנג'ל", את כל הגופים הפרטיים. אם עבודת המטה היא מסודרת, אז שזה יקרה לפחות פעם אחת. אני לא מדבר על שזה הם יהיו שותפים קבועים, כי בלי זה אני לא קונה שזאת עבודה מטה.

זאת תהיה גם המלצתנו במכתב נפרד. אני חושב שהחוק הזה מלווה באופן שיטתי בישיבות ועדה, ובהתייעצויות רבות מאוד, אולי יותר משאר החקיקות שעשינו עד כה לפחות בכנסת הזאת, בשביל באמת לקחת בחשבון גם את הראייה של המוסדות הממשלתיים, גם של הפורומים כמו המועצה לביטחון לאומי, אבל גם של האנשים שעוסקים בזה בשטח, כולל את אלה שמייצגים את המערכות הפרטיות שהן מבחינתנו נכנסות לאותה הגדרה של גופים רגישים שאתם עובדים עליהם. לכן ישנה גם ההמלצה הזאת. גברתי מנהלת הוועדה, אנחנו נכתוב מכתב גם למפכ"ל המשטרה, ולשר לביטחון פנים, ולראש המועצה לביטחון לאומי, שאנחנו מבקשים שבשאר ההתייחסויות ישולבו הפורומים המקצועיים. זה מאוד חשוב. הראייה שלכם כמו הראייה שלי או כמו הראייה שלהם, אף אחת מהן אינה שלמה ואינה כוללת את הכול. אפשר להגיע לתוצאה יותר טובה ביחד.

רבותי, כעשרים שנה הייתי מנהל אגף הביטחון ברשת שיווק ארצית, ולא היה אף חוק רציני כמו החוק הזה. אף חוק לא נאכף עליי, לא הרגשתי אותו, ולא ראיתי אותו במו עיניי, ואני מדבר על עשרים שנה. אני לא יודע מי היה בשטח ומי לא היה, אבל אני יודע שאני הייתי בשטח. אני הפעלתי 120 איש בשכר, פלוס 450 מאבטחים. שום חוק לא היה. זו הפעם הראשונה שמכניסים אותם לכאן.

מירי, האם יש לך גישה אינטגרטיבית?

בתוספת השנייה אנחנו נוסיף סעיף 17 ונכתוב: גופי תשתית וגופים רגישים כפי שתיקבע הממשלה, וזה בהתאם להצעת המועצה לביטחון לאומי.

מה עשינו עם יחידת מיוחדת ואגרה?

אין צורך. המודל שהוצע הוא לא מתאים ליישום במקרה הזה. אגרה בלי המודל הזה, אגרה סתם כמקור הכנסה למימון אנשי משטרה לפיקוח, לא מקובלת על האוצר. השיטה שאנחנו מציעים פה במסגרת אותה עבודת מטה, זה תקצוב מאוצר המדינה. ימצא האוצר את דרכי המימון של התקצוב הזה כפי שיימצא, לא בהכרח אגרה.

העמדה שלנו היא שלא צריכה להיות מוטלת אגרה. התקצוב צריך להיות ישיר. גופי הממשלה צריכים להגיע להסכמה בענייני תקצוב, הממשלה צריכה לדון בזה ולהכריע. העמדה העקרונית שלנו היא נגד אגרה.

העניין התקציבי הוא חלק מעבודת המטה, וזה ברור לכול העוסקים במלאכה, כולל האוצר וכולל המל"ל. לכן, זה גם הגיע לרוה"מ. אנחנו מצפים שייתנו את התקציבים המתאימים.

סוגיית התקציב היא חלק מהעבודה שאנחנו נמצאים בעיצומה. אי אפשר להתעלם מזה. אני מצפה גם מאדוני היושב ראש וגם מהחברים האחרים שיהיה ברור שכדי ליישם את החוק הזה ולפקח, נדרשים משאבים שאותם אנחנו נצטרך לקבל. אני חושב שמה שהצענו כאן בניסוח הזה עם פרק הזמן של שישה חודשים, גמר עבודה עם המל"ל, הצגת הנושא לראש הממשלה, וקבלת החלטה, נותן לנו את פרק הזמן לסגור את כל הדברים שטרם נסגרו, ולהגיע להסכמה תוך מציאת המשאבים. נציגי האוצר פה, והם מודעים לכך עוד מעבודות קודמות.

מה בעניין של יחידה מיוחדת?

אין צורך, יש הרי אגף.

המשרד לביטחון פנים הוא הרגולטור, ויש גם את מינהל האבטחה במשטרה וזה מספיק. לא צריך להוסיף עוד גופים. זה אותו הדבר.

אנחנו מגיעים להסדרת השוק, וברגע שיש הסדרה יש גם מנגנון מסוים של גביית היטלים, אגרות, כי אתה מקטין את התחרות ובונה תנאי סף. מי שעובר אותם כבר יש לו עדיפות בשוק והוא משלם על זה. כך זה בנוי בכל שאר התחומים, למה אתם פה מתנגדים?

יש שני אספקטים: יש אגרה ייעודית ויש אגרה כללית. אגרה כללית היא אגרה שנכנסת לאוצר המדינה ללא קשר מאיפה זה נכנס. הממשלה קובעת בהתאם לסדר העדיפויות לאן זה הולך. אין שום ביטחון שזה ילך דווקא לנושא הזה.

אפשר להטיל אגרה, אפשר להטיל עוד מס על מס חברות, אפשר להטיל מסים בכל מיני צורות. נכון שבמקרה הזה זה נראה יותר צודק, אבל עדיין יש פה איזשהי הטלת מס, ועדיין זה מגדיל את ההוצאה הציבורית. יש כאן שני עניינים שהאוצר מתנגד להם.

אתם כל פעם גוזרים גזרות מאוד קשות, במיוחד על עצמאים, אבל גם על השכירים, ופתאום פה בדיונים אתם מתבטאים כל כך יפה על אי הטלת מסים. למה אתם מבטלים למשל החזר מע"מ על רכב מסחרי לעצמאים?

יש כל מיני תיקוני עיוותים. במקרה הזה עד כמה שאני מבין אותו, נכון שאין הכרה במע"מ. מצד שני, זה כן יוכר בפחת. יש פה פריסה שונה על-פי שנים. אין פה ביטול טוטלי. ההכרה היא זו שפשוט משתנה. על פני שנים במקום בבת אחת מאחר וזה עיוות מסוים.

אני מניח שכתוצאה מהדיונים אתם תבואו גם עם הנושא הזה של היטלים ואגרות.

לא, יהיה צורך בעיגון בחקיקה.

אני לא הבנתי מה הסיכום בסוף?

אני מבין שזה צריך להיקבע כתוצאה של דיון כולל על המקורות.

זה לא נכנס בשלב זה.

אנחנו השארנו פתוח את עניין סעיף האגרה.

סעיף 17 שדיברת עליו.

לא, אני מציעה להוריד אותו. כלומר, לא להוסיף אותו לנוסח.

סעיף 17 עוד לא נוסח.

אני אחזור לזה. אני ביקשתי להוציא את חבר הכנסת אורי אריאל ואת חבר הכנסת אהוד יתום מוועדת החוץ והביטחון, ואני הייתי מעלה את הנושאים האלה מחדש איתם. אני רוצה את הסכמתם לפשרה הכואבת שאני מוכן לעשות.

אני מייצג את איגוד הקב"טים בשלטון המקומי. מדובר בגוף מרכזי משמעותי בחיים הציבוריים וזה לא נראה שהוא לא יהיה שותף פה בסעיף 23 בתוספת השלישית.

אתה צודק. בדיון הקודם אנחנו אמרנו שלהערכתנו הרשויות המקומיות הן כמו שאר הגופים הציבוריים. אני מבקש לדעת מהי הראייה של המועצה הלאומית לביטחון לגבי הרשויות המקומיות.

התפיסה שלנו מתחילה בעבודה ברובד של משרדי הממשלה. משרד הפנים מיוצג. אני לא מתעלם מהצורך להוריד את זה לרמת השטח אלא שבשלב של גיבוש התפיסה, העבודה היא מול משרד הפנים. הרשויות המקומיות מופיעות תחת משרד הפנים. להבנתנו, משרד הפנים הוא זה שצריך לעבוד ולהפיץ את המידע ולקבל in-put מהרשויות המקומיות. עם זאת, אנחנו לא מתנגדים, וודאי אנחנו נשמח מאוד לכול מעורבות של גורמי שטח, כי זה יגדיל את הסיכוי שניתן יהיה לתרגם את התפיסה ליישום כלשהו.

משרד הפנים לא מופקד על הרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות קיימות כתוצאה מבחירות. כלומר, אלו גופים לגמרי עצמאיים. אלו לא גופים של המדינה. משרד הפנים מתקצב אותם, ומסדיר את פעולתם. אבל, לא מעבר לזה. אנחנו הכנסנו את האוניברסיטאות מפני שאם לא נזכיר אותן, הן לא נכנסות למערכת של משרד החינוך.

האם השאלה היא, מהו מקומן של הרשויות המקומיות בהקשר של התוספות?

כן.

אנחנו חושבים שהן צריכות להיבחן על-פי התפיסה שלהן. אני עוד לא יודע בדיוק מה מקומן. אבל גופי מימשל, בהחלט כן.

אז בוא נזכיר אותן מפורשות.

הנושא של שלטון מקומי נבחן במסגרת העבודה. קבענו קריטריונים או הצעה לקריטריונים, אבל עוד לא עשינו את הקיטלוג לפי הקריטריונים. אני עוד לא יכול להגיד באיזה עדיפות הן יהיו, ואיפה זה יבוא לידי ביטוי מבחינה חקיקתית. אבל, בוודאי שהנושא ניבחן. אנחנו מוכנים להעביר את טיוטת העבודה גם לנציג השלטון המקומי אם הם ירצו להעיר הערות. ההערות שלהם ייכנסו פה.

אם אתם מחליטים שכן, אז לאן זה ייכנס? לאיזה סעיף ספציפי זה ייכנס?

אנחנו עוד לא יודעים.

השלטון המקומי זה העיריות, אלו הגופים שכפופים לעיריות ולרשויות.

בתוך שטח מוניציפלי של עירייה יש מתקנים רגישים. אנחנו שמים את המיקוד על המתקנים הרגישים ושואלים את השאלה, איך הרשות המקומית מופקדת או לא מופקדת על תפיסת האבטחה הכוללת של המתקנים שבשטחה. הרשות כרשות היא לא כל כך במידת העניין שלנו. אנחנו רוצים לבחון איך אפשר להסתייע ברשויות האכיפה למינהן של רשויות מקומיות כדי להגדיל את האבטחה על המתקנים שבשטחה, ושם אנחנו נותנים את המבט.

זו גישה מאוד מצמצמת. לשלטון המקומי יש מתקנים משלו. המתקנים הם חלק קטן מעשייתו של השלטון המקומי כשלטון. ראשי עיריות אולי מותקפים מכל האחרים. למאבטחים אין שום אישורים וכישורים. הקב"טים אין להם שום סמכויות. זה יהיה מגוחך שאני כקב"ט - - -

האם אתם אי פעם ישבתם עם השלטון המקומי הזה? לא. תעשו פה אבחנה בין השלטון המרכזי שיש לו זרועות בשטח, כמו למשל, למשרד החינוך יש בתי ספר, למשרד הבריאות יש פה ושם בתי חולים, לבין השלטון המקומי שהוא ישות לגמרי אחרת. הוא נבחר אחרת, הוא בנוי אחרת. משרד הפנים כלול ברשימת המוסדות השלטון שאתם מדברים איתם ואתם חושבים שהם יונחו וכו'. אבל, הוא לא ייתן לכם את זווית הראייה הזאת כי הוא גוף חיצוני מול השלטון המקומי. הוא גוף ממנה, ומבקר, אבל לא מעבר לזה. הוא גוף חיצוני לחלוטין. אתה לא יכול לקחת אותו כנציגם. לכן, בשביל להבין את המטריאה הזאת ואולי לגלות דברים שעד כה לא באו לשולחן הדיונים, אתם חייבים לשבת עם השלטון המקומי. אנחנו לא נוכל למקם את זה פה נכון כי לא נעשתה עבודת הכנה מתאימה. אבל, חשוב שאתם תכללו אותם בדיון.

יש לנו שתי המלצות שאנחנו מבקשים בקטע הזה בנוסף לחקיקה, ותרשמו את זה טוב כי אנחנו נבדוק אחר כך מה קורה. ראשית, שפורום הקב"טים ואיגוד הקב"טים ישולבו בהמשך בדיונים שמתקיימים הן במשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל, והן במועצה לביטחון לאומי. שנית, השלטון המקומי גם הוא ישולב בדיונים בשתי המערכות האלה, ובראש ובראשונה במועצה לביטחון לאומי. אני חושב שבניסיון המאוד מבורך שלכם אפשר ליצור ראייה כוללת ללא תלות בירוקרטית, ומזה לצאת להגדרות. אתם חייבים להתייחס למערכת חיונית זאת. זה לא איזשהו פרט קטן.

אני מבקש שזה לא יהיה בתוספת השנייה, שום ניסוח. זה לא יכול להופיע. זה מכיל את כל כללי שב"כ, ואת הכול של התאמה ביטחונית. זה לא יכול להיות בתוספת השנייה, אין מידע מסווג בגופים האלה.

גדעון, זה להקדים את המאוחר. בואו נראה אם בכלל תחליט הממשלה, ואחר כך כשהממשלה תחליט היא תבוא לוועדה וייקבעו רשימה. אתה מקדים את המאוחר. אם תחליט הממשלה, תשמע שם עמדתכם. כרגע לא מוחלט שזה יהיה לגבי התוספת השנייה.

השב"כ מטפל בעניינים החיוניים בתוספת הרביעית או בתוספת השנייה באופן שמי.

אני לא מבין אותך, מה עם המידע שבתחנות כוח?

אין שם מידע מסווג.

אם אין מידע מסווג וכל הגופים יהיו בלי מידע מסווג ורק תהיה אבטחה, הם יעברו לתוספת השלישית. האם אנחנו רבים על המקום?

יש חוסר הסכמה בעניין הזה בין השב"כ למשטרה, כי המשטרה אומרת חייב להיות בתוספת השנייה.

אני מקבל את עמדת המשטרה ואני אגיד לך למה. זה לא יכול לגרוע. ברגע שזה בתוספת השנייה, אז לפחות האופציה הזאת לאבטחה מצידכם פתוחה לדיון. ברגע שאנחנו אוטומטית משייכים את זה לתוספת השלישית, אז אפילו הדיון לא יתקיים.

אני אפילו לא יודע מה הרשימה שם. גם לגבי העבודה של מל"ל, אנחנו נמצאים שם מהצד. אנחנו ליד זה, כי אנחנו מטפלים בגופים באופן אחר.

אני לא מקבל את זה.

מהניסיון הקודם שלי, שירותים כמוכם תמיד נמצאים מהצד.

לא נכון. העניין הרציני פה הוא שאנחנו דוחפים להכניס את התוספת הרביעית, לקבל אחריות. זה הדבר הרציני פה. אני לא רוצה ואני לא חושב שזה נכון, כי גם בעבודה שהמל"ל מבצעת אנחנו לא במרכז העבודה הזאת, ולא לוקחים אותנו בחשבון לכול העניינים של ההנחיה. אתם אומרים בעצם שאת כל העבודה של המל"ל לשים בתוספת השנייה.

גדעון, זה לא נושא לוועדת הפנים. זה עניין ממש פנים-ממשלתי. אתם תביאו את הסתייגותכם בפני הממשלה, והממשלה תשמע ותשקול את כל ההערות שלכם ושל המל"ל ושל המשטרה, והיא תביא החלטה מגובשת.

עכשיו פתאום יש לי תפקידים נוספים.

עוד אין לך תפקיד, כיוון שהממשלה עדיין לא קיבלה החלטה.

אבל, אנחנו לא בצנטרום של העבודה הזאת בכלל. צריך לעצור את הוועדה עכשיו, אנחנו צריכים להתחיל להסתכל על הכול.

אם המשטרה לפי הבדיקה שלה חושבת שיש לכם מקום להיות מעורבים פה, ואתם חושבים שלא, אם אנחנו משאירים את זה בשלב זה בתוספת השנייה זה משאיר את הנושא הזה לדיון נוסף בינכם. בדיון לאישור פה תבוא הרשימה ויבוא הדירוג, ויבואו ויגידו: את אלה ואלה אנחנו מעבירים משנייה ושלישית, והוועדה תאשר את זה. אבל, אני לא רוצה לסגור את העניין הזה כי הוא לא סגור.

לא סוגרים דבר. זה לא בסדר.

כל עוד הנושא הזה מבחינת המשטרה מבקש השתתפותכם, הוא לא סגור בעיניי. הסגירה הסופית שלו תבוא עם החלטת הממשלה המפורטת לאישור הוועדה. ברגע שהיא תבוא יכול להיות תיקון.

במקום כבר לקבוע שגופי התשתית והגופים הרגישים יהיו כבר בתוספת השנייה, וכבר אנחנו נותנים איזשהי הנחייה לממשלה לגבי התוספת השנייה, וכבר אנחנו נותנים הנחייה לגבי התוספת השלישית לגבי גופים במערכת הבריאות, הוועדה תכתוב שהממשלה או שר שייקבע על-ידה תביא לוועדה תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה את ההחלטה לעניין הוספת גופים לתוספות. אנחנו נכתוב שהגופים יהיו גם גופי תשתית וגופים רגישים, וגם גופים במערכת החינוך. כרגע אנחנו לא נוסיף את סעיף 17, ולא נוסיף את סעיף 4 לכול אחת מהתוספות, אלא אנחנו נכתוב סעיף כללי.

מירי, אם לא תוסיפי את ארבעת הסעיפים שיושב ראש הוועדה עמד עליהם בהתחלה - - -

לא, אנחנו מוסיפים. אבל, אנחנו לא מקבעים כבר.

צריך להגדיר אותם בשמות. אם לא תגדירי בשמות לא יצא כלום.

אני מציעה את העיקרון שהממשלה או שר שייקבע על ידה תביא לוועדה תוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, את החלטתה לעניין הוספת גופים. פה אנחנו נשלב שזה גופי תשתית וגופים רגישים נוספים, גופים במערכת הבריאות, גופים במערכת החינוך ותחבורה ציבורית, הכול כפי שייקבע על-ידי הממשלה, וכן את החלטתה לעניין הנחיה ואבטחה של רשתות השיווק הגדולות. אנחנו לא נקבע לאיזה תוספת. יש לך את התוכן, ואין לך את התוספות.

כמה זמן אנחנו ניתן לכם? חמישה חודשים.

נקבע שישה חודשים, ואני מקווה שנבוא לפני.

אנחנו ניתן חמישה חודשים, בחודש מאי.

תוך חמישה חודשים ואז זה מגיע לתחילת מושב הקיץ.

מערכת החינוך לרבות מוסדות להשכלה גבוהה.

גופים במערכת החינוך, לרבות השכלה גבוהה.

כולל השכלה גבוהה, בסדר.

זה ייכנס כסעיף לחוק. אנחנו נמצא את המקום המתאים לזה. תאשר את זה.

אני אאשר את זה. אני מעלה את ההצעה הזאת כפי שהיועצת המשפטית הקריאה אותה להצבעה, כאשר המיקום המדויק שלה ומספר הסעיף יהיה בהמשך. מי בעד? איפה המתנגדים?

זה הכול סעיף 24, כולל מינהל מקרקעי ישראל?

יש לך החלטה.

אם המינהל ידאג לנו כמו שאנחנו דואגים למינהל, יהיה טוב לכולם.

אנחנו לא הצבענו על התוספת השנייה גם עם רשות הדואר, גם עם רשות הנמלים, סעיף 24, כולל מינהל מקרקעי ישראל.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
מתנגדים – אין
נמנעים – אין
סעיף 24 אושר.

אין מתנגדים, אין נמנעים.

"סעיף 25, הוספת תוספת רביעית.

"תוספת רביעית, הגופים כלהלן במקומות ובנושאים כפי שייקבע על-ידי הממשלה:

1. משרד ראש הממשלה.
2. משרד הפנים.
3. משרד האוצר.
4. נתיבי הגז הטבעי לישראל בע"מ
5. בנק ישראל.
6. חברה לבתי זיקוק נפט בע"מ.
7. חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
8. מקורות, חברת המים בע"מ.
9. חברת החשמל לשיראל בע"מ
10. בזק, החברה הישראלית לתקשורת בע"מ
11. חברת רכבת ישראל בע"מ
12. חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ.
13. מגן דוד אדום.
14. רשות שדות התעופה".

מי בעד?
ה צ ב ע ה
סעיף 25 התקבל פה אחד.

התקבל פה אחד.

סעיף 26 תיקון חוק בתי דין מינהליים.
"בחוק בתי דין מינהליים התש"ס-2000, בתוספת השנייה, בפרט 9 , במקום "סעיף 11" יבוא "סעיף 8(ו). "

סעיף 27 הוראת מעבר.
"אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכהונתו של מי שמילא בפועל את התפקיד של ממונה ביטחון ערב תחילתו של חוק זה, אף אם אין לו הכישורים לפי סעיף 2".

בכישורים של ממונה ביטחון הוועדה החליטה להעלות את הגיל ל-25 וגם תואר אקדמאי. אנחנו אומרים שמי שמכהן היום כבר כממונה ביטחון לא יחולו ההוראות.

מי בעד סעיפים 26 ו-27? אני.

ה צ ב ע ה
סעיפים 26 ו-27 אושרו פה אחד.

אין מתנגדים.

סעיף 28 תחילה. "תחילתם של פרט 6(ב) בתוספת הראשונה ושל פרט 15(ב) בתוספת השנייה יחל ביום ח' באדר התשס"ה (17 בפברואר 2005)."

זה הנושא של רשות הנמלים. הדברים הנוספים שיבואו לאישורם יבואו אחר כך ברגע שיהיה תאריך.

היתה לנו אי הבנה לגבי סעיף 10. יש שלושה רשיונות.

מספיק אחד. כתוב אחד מאלה.

אתם לא תאמינו, אבל סיימנו את החוק. הוועדה מאשרת את החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית עם שני דברים שצריכים להיות מסוכמים בין היועצים המשפטיים.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25.