אישור מוסדות ציבור, תקנות החברות הממשלתיות, צו תעריף המכס, שינויים בתקציב

5
ועדת הכספים
20.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ח' בטבת התשס"ה (20 בדצמבר 2004), שעה 10:00

1. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה וסעיף 61 לחוק מס שבח
2.. תקנות החברות הממשלתיות (גמול והוצאה לדירקטור מקרב הציבור), התשס"ד-2004
3. תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי החברה כדירקטור), התשס"ד-‏2004
4. תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק בידי הרשות), התשס"ד-‏2004
5. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 4), התשס"ה-2004
6. שנויים בתקציב לשנת 2004

אברהם הירשזון-היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
רוני בריזון
יצחק הרצוג
יעקב ליצמן
ניסן סלומיאנסקי
איוב קרא
אילן שלגי

אייל גבאי יושב-ראש הרשות לחברות ממשלתיות
אביגיל זרביב,עו"ד יועצת משפטית, הרשות לחברות ממשלתיות
רחל ורמן
ערן יעקב רשות המסים
אמיר אסרף אגף תקציבים, משרד האוצר

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר




1. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה
וסעיף 61 לחוק מס שבח

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. יש לנו פה עמותות לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, וסעיף 61 לחוק מס שבח.

לכולם יש אישורים לשנת 2004, פרט לאישור לפי סעיף 61. מדובר בבית כנסת שיש לו אישור עד מרץ 2003. הם זקוקים לאישור משנת 1999, שאז הם רכשו את בית הכנסת. אני לא רואה שצריכה להיות בעיה.

אנחנו מעמידים להצבעה את רשימה 03438504, שזה סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ורשימה 03439504 בסעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין.

03438504
1.
יד יששכר ויצחק
מס': 580335560

2.
אבוקת אור
מס': 580427821

3.
המרכז הישראלי להעצמת האזרח
מס': 580410728

4.
הקרן החדשה לירושלים
מס': 580360402

5.
תיאטרון תיבת נח
מס': 580189413

6.
ארז חילוץ והצלה
מס': 580340891

7.
עמותת קליעה הפועל מחוז תל אביב
מס': 580278299

8.
עזר מודיעין
מס': 580291425

9.
אומץ –אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי משפטי
מס': 580410967

10.
ישיבת תיכונית אורות יהודה גוש עציון
מס': 580297133

11.
קהילה לקהילה
מס': 580423564

12.
מרכז להעמקת החינוך היהודי באילת
מס': 580157758

13.
בית הכנסת תפארת מלחה
מס': 580278661

14.
זרחה השמש ליעקב
מס': 580189017

15.
אורות אביב
מס': 580351211

16.
יוסף להבה
מס': 580379592

17.
נאה 2002 ע"ש שלמה בן דוד ז"ל
מס': 580392264

18.
עמותת תימורה
מס': 580394062

19.
קרן לאנשים שנשכחו
מס': 580323228

20.
כולל אור ציון יבנה
מס': 580271450

21.
תום
מס': 580382893

22.
צדק לדוד
מס': 580350866

23.
בית הכנסת המרכזי שרון הפועל המזרחי
מס': 580152023

24.
מתנ"ס חבל אילות
מס': 580344448

25.
המקהלה הקאמרית של טבעון
מס': 580103323

26.
אורות הזורעים
מס': 580394336

27.
עמותת אג'יאל באקה אלגרביה
מס': 580412229

28.
אלנדאא אלשפעמרייה
מס': 580363133

29.
אתגרים למען תלמידי מקיף ו'
מס': 580412211

03439504 לעניין סעיף 61 לחוק מס שבח מקרקעין
1.
קרית גוז'ף ופרידה נסים מיסודי של המרכז החינוכי הספרדי בירושלים
מס': 580336972

2.
בית הכנסת מוריה
מס': 580255032

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - 2

נגד - 0

אושר





















2. תקנות החברות הממשלתיות (גמול והוצאה לדירקטור מקרב הציבור)
התשס"ד-2004

תקנות החברות הממשלתיות (גמול והוצאה לדירקטור מקרב הציבור), התשס"ד-2004.

בתקנות הקיימות יש גמול שניתן לדירקטורים וליושבי-ראש לפי הדרגה של החברה והסיווג שלה. אנחנו רוצים לתמרץ דירקטורים כשהם מקבלים החלטות ממשלה..

מדובר בהחלטות הפרטה ובשינויים מבניים. התקנות בנויות כך שהדירקטור מקבל גמול פר ישיבה עד מכסה שמגיעה בחברות הגדולות ביותר למכסה של 60 ישיבות לשנה. בתקופה של הפרטה חברות כמו בזק, מקורות, חברת חשמל עובדות הרבה יותר מזה. הגענו למצב שכשהמדינה באה לעשות איזו שהיא פעולה של הפרטה הדירקטורים אומרים שנמאס להם.

המגבלה של השעות לא תהיה?

לא. אנחנו אומרים שאם הדירקטור פעל באופן שמקדם את החלטת הממשלה.. אנחנו לא רוצים לקדם את הדירקטור שאומר שהממשלה לא מעניינת אותו.

אתה רוצה להגיד לי שישבו שני דירקטורים, האחד יצביע בעד ויקבל, והשני שיצביע נגד לא יקבל?

חס וחלילה. את הדירקטורים שמשתתפים בישיבות, שמביעים את דעתם העניינית ומקדמים את הדיונים באופן ענייני אנחנו נתגמל עבור הישיבות הנוספות.

מה הכוונה?

עד 50% תוספת.

מה אתה רוצה להגדיל? את ה-60 שעות לשנה, או את העלות לכל ישיבה? אם אתה אומר לי שאתה רוצה להגדיל את ה60 שעות, אז זה סביר.

יש דירקטורים שזאת פרנסתם, לכן כל ישיבה הופכת להיות שתי ישיבות. ככה הם עושים עוד ועוד ישיבות. אמרנו שנלך לאיזון בין השניים. אמרנו שנתגמל את הדירקטוריון שנדרש לעבודה נוספת בלי קשר למספר הישיבות. בהנחה שהוא נדרש לעבוד על שינוי מבני או על הפרטה, ניתן לתגמל אותו עד 50% מהמכסה השנתית.

50% על כל ישיבה?

נניח יש מצב כמו בבזק שפתאום יש הרבה עבודה ואז אתם אומרים שלדירקטור עשוי להגיע יותר כסף עבור השקעות שהוא מקדיש או הזמן שהוא מקדיש. אחר כך המצב חוזר לקדמותו. אתם אומרים שאתם רוצים לתגמל כך וכך וכך. האם כשיש שני דירקטורים שאחד רוצה לעזור לממשלה לקדם את ביצוע ההפרטה של החברה והשני אומר שההפרטה לא נכונה, האחד ייענש והשני יתוגמל?

זה בלתי אפשרי. זה שוחד. אתה נותן למישהו תוספת כסף כדי שיצביע בעד כשהוא מתנגד.

אני רוצה להפנות אתכם לסעיף ישן בחוק החברות הממשלתיות - סעיף 22 - שהכותרת שלו היא פקיעת כהונה, כלומר מה הם המקרים שאוטומטית פוקעת הכהונה של הדירקטור. "דירקטור יחדל לכהן לפני תום התקופה שבה נתמנה באחת מאלה: הרשות קבעה כי אינו ממלא את תפקידו באופן המקדם את ביצועה של החלטת הפרטה או פעל במעשה או מחדל בדרך הפוגעת ביכולת החברה לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין לפי סעיפים 59ד". סעיף 59ד הוא סעיף שמקנה לרשות סמכות לתת הוראות לדירקטוריון של החברה להכין חדרי מידע, להכין חומר וכך הלאה.

איך בנוי חוק החברות הממשלתיות? הוא בנוי כך שלרשות החברות יש סמכויות על פי סעיף 59ד לתת הוראות לדירקטוריון, שמטרתן ביצוע נאות של החלטת ההפרטה. סעיף שבא לאחר מכן מדבר על אחריות, הוא נותן פטור מאחריות מפני תביעות לסעיף 59ו. הוא אומר שאם אתה נושא משרה או עובד שמבצע פעולה של הרשות אתה תהיה פטור, כלומר יש לך מעין חסינות מפני תביעות משפטיות. זה המשקולת.

ממי מורכב דירקטוריון של חברה כזאת? רק מנציגים של הרשות, או יש גם נציגי ציבור?

לא יושבים שם נציגי ציבור, יושבים שם דירקטורים שמונו בידי השרים. הקניין הוא של בעל המניות. זכות הקניין שלי מאפשרת לי לעשות מה שאני רוצה, כמו למשל למכור אותם לך, או אפילו לתת לך אותם במתנה. זה לא תפקיד של מנהלים בחברה להחליט מה יעשה הבעלים במניות שלו. לו היה מדובר בהחלטת הפרטה שהיתה אומרת לחברה פלונית להתקשר בעניין אספקת גז עם חברה פלונית ולא אלמונית, אז יש מקום לטיעון מהסוג שאתה טוען, אבל החלטת הפרטה היא מאוד פשוטה. החלטת הפרטה אומרת שבעל המניות רוצה למכור את המניות שלו לפלוני. מה צריכים הדירקטורים לעשות? איזו עבודה הם נדרשים לעשות? הם נדרשים להכין חדרי מידע, הם נדרשים להכין תשקיף. המון המון עבודה.

ברגע שהממשלה מקבלת החלטה להפריט את החברה, אז הדירקטורים צריכים לעשות הכל כדי להפריט אותה. ההפרטה צריכה להתנהל בצורה ההגונה והראויה ביותר. מה שאת תובעת מהדירקטורים זה שכל אחד יאמר את עמדתו בצורה הנחרצת ביותר. אם הוא trouble maker לשם trouble maker את אומרת לו שזה לא בסמכותו. מה שהייתם צריכים לעשות בהצעת החוק זה לשלב את זה לפי סעיף זה וזה.

שיקול הדעת נשאר אצלכם.

למה שלא תעשו את זה כך שתאמרו שאם הוא לא מילא את תפקידו בצורה כזאת שהוא הסתמך על החוק אז..? זה יכול להיות בסדר גמור.

יש אחד שבא ואומר שהוא נגד הפרטה. הוא גם מנסה לטרפד אותה. זה לא בסמכותו. נניח שהוא בעד הפרטה, רק הוא חושב שבהפרטה הזאת נעשים דברים שהם לא בסדר מבחינת היחס לעובדים או כל מיני דברים שזה באחריותו. נניח הוא מתעקש שלא תהיה הפרטה אלא אם כן סוגרים את כל העניין של העובדים. את באה ואומרת שנעניש אותו כי הוא לא תואם את מה שמישהו חושב?

אני רוצה להביא לכם דוגמה מבנק דיסקונט. היה ניסיון כזה בחברת חשמל. מה זה לבצע בצורה בלתי נאותה? שעובדים לא רצו להעביר את החומר הנדרש לצורך הגשת דוחות כספיים.

אבל זה לא הדירקטוריון.

אם אתה בעלים של חברה ומחר אתה מחליט להנפיק 25%, אז הדירקטוריון יכול להביע את עמדתו ולעשות הכל באספקלריה של טובת החברה. אם הוא חושב שאתה מנפיק אותה במחיר זול מידי למניה..

את לא תתני לו בונוס במידה והוא חושב כך או נלחם על זה.

הוא נלחם, אבל הכלים שלו צריכים להיות כלים לגיטימיים.

מה זה לגיטימיים?

יש בעיה כשאת אומרת לו שאם הוא יילחם הוא לא יקבל בונוס.

השאלה של מילוי הוראה לפי חוק היא שאלה של שיקול דעת.

באותה מידה יכולת לצאת נגד סעיף 22 שאומר שהרשות קבעה כי אינו ממלא את תפקידו באופן המקדם את ביצועה של..

זה מנדט של הרשות.

אני רוצה לנסות להעביר פה דברים שיהיו סבירים. מה שאת אומרת לי זה שברגע שאני מתנגד להעביר את זה אני לא מקבל גמול. לא זאת הכוונה. נניח שהייתי דירקטור פה..

צריכים לזכור שההחלטה בסופו של יום מגיעה לוועדת כספים, רק אז היא מגיעה לחברה. נניח התקבלה החלטה להכין תשקיף באל-על ויש דירקטור שלא רוצה לחתום על התשקיף..

אני מציע שישבו היועצות המשפטיות ויראו איך מקדמים את העניין, כדי שאנחנו נוכל לאשר את זה.

את כל הזמן מביאה את הסעיף שאומר שאפשר לפטר דירקטור. ראש הממשלה פיטר כמה שרים כי הוא חשב שהם פועלים בניגוד למדיניות שלו. ראש הממשלה יכול לא לפטר אותם, אבל הוא לא יכול לומר להם שהם לא יכולים להצביע נגד דעתו. החברה יכולה לפטר אותם, היא יכולה להכניס אחרים במקומם. לא יכול להיות שיכניסו אותם ולא יתנו להם לדבר. לא יכול להיות דבר כזה.

אתם אומרים שמדיניות הממשלה היא להפריט חברות. הרשות היא בסך הכל זרוע הביצוע של הממשלה.

זה צורם, זה בלתי אפשרי.

אנחנו מדברים על כל הדירקטוריון. אם הדירקטוריון ככלל פעל..

אם כל הדירקטוריון פעל נגד אתה לא נותן לו בונוס, ואם כל הדירקטוריון פעל בעד..

אני לא עושה דיפרנציציה בתוך הדירקטוריון.

עלול היה להשתמע מהטקסט שמי שבעד ההפרטה יקבל את התגמול, ומי שנגד לא יקבל תגמול. הסתבר שזאת לא הכוונה. אומרת הממשלה שאם הדירקטוריון יעשה הכל כדי לא להפריט את החברה הוא לא יתוגמל, אבל אם הוא ילך בדרך של הפרטה הוא יתוגמל.

זה לא קשור למגבלה של ה-60? האם נתגמל חברה שאין לה הרבה פעילויות של הדירקטוריון?

התגמול יהיה לפי המעמד.

האם זה קשור ל-60 שעות?

בעשות אשקלון לא הגיעו למגבלה.

האם יתגמלו אותם בגלל שהם עסקו בהפרטה?

יש סמכות לתת להם.

ואם יש דירקטוריון מאוד פעיל שמנסה להציל את עשות אשקלון, למה לא מגיע לו בונוס?

מה זאת אומרת להציל?

החברה בקשיים.

התקנות מאוד רחבות. 60 ישיבות בשנה זה 5 ישיבות בחודש. זה מאוד נדיר. חברה שהיא לא חברה בהפרטה או בשינוי מבני לא מגיעה למספרים האלה.

למה צריך לתת בונוס?

יושבים שם אנשים שמקדישים את מיטב זמנם. בדירקטוריון בזק יושבים שרי אוצר לשעבר. הם תרמו לנו הרבה במהלך של התשקיף והמכירה של גורמי שליטה.

הם מקבלים 3000 שקל לישיבה.

בחברות הממשלתיות הכי גבוה זה 1100 שקל. אנחנו לא נתקלנו, להוציא במקרים של הפרטה או שינוי מבני, בכך שעברו בצורה ניכרת..

למה שלא תלכו על זה שרק אם הם עברו את המכסה? אם הם עברו את המכסה סתם לא מגיע להם, אבל אם הם עברו בגין זה שהיה עניין של הפרטה או שינוי מבני מגיע להם.

אני לא רוצה להגיע למצב של ישיבות סרק.

למה שלא נשנה את החוק ונגיד שרק דירקטוריון שעבר את המכסה מסיבות שרשות החברות הממשלתיות קיבלה אותן יקבל בונוס?

אתה רוצה לתת יד חופשית. לא כדאי.

אני נגד בונוס להפרטה. יש מספיק נימוקים להפרטה או לאי הפרטה. אני נגד בונוס. זה בסדר אם אתם אומרים שצריך לפצות מישהו שעבד יותר.

בואו ניקח לדוגמה חברה שוועדת הכספים אישרה את הפרטתה, או שוועדת הכלכלה אישרה את שינוי המבנה שלה. האחריות על הדירקטורים בישיבות כאלו היא אחריות יותר כבדה. סך כל המאמץ שמושקע הוא מאמץ יותר משמעותי. דינה של ישיבה שבה דנים על מינוי סמנכ"ל כספים הוא לא כמו של ישיבה על עניין של מכירת מניות בבזק. הראייה של זה בתור לתת כסף לכיס היא ראייה לא נכונה. בסך הכל ניסינו להעתיק מנגנון של השוק הפרטי. בחברות כאלו בשוק הפרטי מסתכלים על עבודתו של הדירקטור בשונה מאיך שמסתכלים על העבודה של דירקטורים במהלך רגיל של עסקים של חברה. אנחנו לא רוצים ליצור מצד אחד ישיבות סרק שיוצרות עומס על הנהלת החברה, ומצד שני אנחנו רוצים לתת תחושה לדירקטוריון שהמעמד שלו והאחריות שהוא נוטל על עצמו הם דבר שהוא זוכה בגינם לתגמול. אני חושב שזה איזון ראוי.

אנחנו מצפים מהדירקטורים שישימו לב גם לניהול השוטף. לא פחות חשוב שהחברה תצליח. התנאי להפרטה הוא שהחברה תצליח. כדי שהחברה תצליח הדירקטורים צריכים להשקיע את כל מרצם. אני לא בטוח שפה הם צריכים להשקיע יותר מאשר פה. הייתי מציע לאשר את החוק בשתי המגבלות שדיברנו עליהן, זאת אומרת שלא מדובר על דירקטורים בודדים אלא על כל הדירקטוריון במידה והוא משתף פעולה, ורק במידה והוא עבר את המכסה של השעות בנושאים שקשורים להפרטה או לשינוי מבני הוא יקבל את התגמול. אם הוא לא עבר את השעות זה נראה משונה מאוד.

מדובר על כך שהם עוברים את השעות.

היא אומרת שגם אם לא עברו את השעות הם יקבלו.

תקנת משנה (ו) קובעת את המספר המקסימאלי, דהיינו שהתקנה הזאת חלה על מקום שעבר את מספר השעות המקסימאלי. אם אתם רוצים אז נחדד את זה.

המילים "על אף האמור בתקנת משנה (ו)" קובעות מגבלה של זה. אם אתם רוצים שנחדד את זה, אז נכתוב "על אף האמור בתקנת משנה (ו), ובמידה וחרג הדירקטוריון ממספר הישיבות המקסימאלי רשאי המנהל.."

זה טוב.

גברתי היועצת המשפטית, זה בסדר?

בסדר גמור.

בואו נגיד שזה חל גם על התעשייה האווירית שעוסקת בשאלה גורלית של התקשרות, או על חברת החשמל שקיימה אין סוף ישיבות בנושא הפחם. אני לא מבין למה זה מתקבל כבונוס על הפרטה. אני אומר את זה גם בהקשר לחברות שאני בעד הפרטן.

החברות ימצאו בלי סוף נושאים לעסוק בהם.

מדובר ב-5 ישיבות בחודש. אם הממשלה ממנה דירקטורים כאלה שמה שיש להם לעשות זה להרוויח 1200 שקל לישיבה סתמית, אז צריך להחליף אותם.

למה? זה רווח יפה מאוד.

איך תעשו את המענק אם אתם נותנים אותו..? זה יהיה לכל הדירקטוריון?

זה לכל הדירקטוריון.

אני מציע לאשר את התקנות בכפוף לכך שהיועצת המשפטית של הוועדה תשב עם היועצת המשפטית של רשות החברות על התיקונים שדיברנו עליהם. מי בעד אישור תקנות החברות הממשלתיות (גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור), התשס"ד-2004, ירים את ידו?


ה צ ב ע ה


בעד-2
נגד - 1
נמנע - 1


אושר




















3. תקנות החברות הממשלתיות (כללים לקביעת נציג נבחר מקרב עובדי
החברה כדירקטור), התשס"ד-2004

התקנות היום קובעות שבכל חברה מעל 100 עובדים לעובדים יש זכות למנות 2 נציגים לדירקטוריון החברה.

בעלי זכות הצבעה.

בכל חברה ממשלתית שבה יש מעל 100 עובדים יש לעובדים זכות למנות 2 נציגים לדירקטוריון החברה. דרך אגב, הם לא תמיד מממשים את הזכות הזאת. בחברה חשמל תקופה ארוכה לא היה, רק שנבחר ועד חדש. יש מקומות שקידמנו את זה, למרות שלא מדובר בחברה ממשלתית. לגבי בזק, שחדלה להיות חברה ממשלתית וירדה מתחת ל50%, שינינו את התקנון כך שבכל זאת זה יחול, כי חשבנו שזה נכון. איפה נתקלנו בבעיה? אנחנו קבענו את הרף ב75%. יש מקומות שבהם למדינה יש כוח הצבעה שהוא פחות מ75%, ויש מקומות שלמדינה יש 50%,51% ואז 2 נציגים מקרב העובדים משנים את האיזון בדירקטוריון. האיזון בדירקטוריון בינינו לבעלי המניות האחרים עלול להיפגע או נפגע ואז לכאורה התקנות שבאו להיטיב גורמות לכך שמעמדה של הממשלה נפגע. הצענו שבחברות כאלו שבהן המדינה מחזיקה פחות מ75% מכוח ההצבעה באסיפה הכללית, במקום 2 דירקטורים מקרב העובדים יהיה דירקטור אחד מקרב העובדים.

למה שלא יהיו שניים, האחד על חשבון המדינה, השני על חשבון בעלי המניות?

אני לא יכול להכריח את בעלי המניות האחרים.

יש שכל בזה.

אתה לא יכול לקחת נציגי עובדים..

זה לא להוציא אותם החוצה. במקום 2 יהיה אחד. מי שכיהן כדירקטור ערב תחילתן של תקנות אלו רשאי להמשיך בתפקידו באותה חברה בתום 3 שנים מתחילת כהונתו. אנחנו לא שולחים אף אחד הביתה.

אני לא יודע מה מקובל בעולם. אני יודע שיש הרבה מאוד מקומות בעולם שמקובל בהם לשלב גם בחברות לא ממשלתיות נציגים של עובדים בתוך דירקטוריונים. השאלה מה המשמעות של רוב הדירקטורים של הממשלה. ברגע שהדירקטור מונה הוא נאמן החברה. הנושא הזה של נציגים של עובדים בדירקטוריונים היה נושא למאבק מאוד מאוד ארוך. פה אנחנו הולכים להחליט להוריד 50% מנציגי העובדים.

חס וחלילה. זה רק בחברות שיש לנו פחות מ75%.

זה בכל זאת 75%.

אני מדבר על בין 50 ל75 אחוז.

איפה התעוררה בעיה כל כך גדולה עם זה?

בעיה יכולה להיות בבתי זיקוק לנפט. נורא פשוט לדירקטורים מקרב העובדים לנקוט את העמדה של בעלי המניות. במדרשת שדה בוקר התעוררה בעיה. שם ראינו במפורש את הכוונה לפעול כנגד האינטרסים של החברה לטובת אינטרסים צדדיים. למדינה יש לכאורה רוב, יש לה אחריות כי זאת חברה ממשלתית מוגדרת, אבל אין לה כלים אלמנטריים. הלכנו מאוד בזהירות.

העובדים בשדה בוקר הם פחות אחראים ממי שבא ל-4 שנים? לא בטוח שהקביעה שעושקים את המדינה היא מוחלטת. הדירקטורים בשדה בוקר אלה 2 דוקטורים שגרים שם, שזה מקום העבודה שלהם. הם הסיכון לחברה?

יש לי בעיה עם הורדת נציגים שמייצגים את העובדים.

יש את הבעלים שנפגע מזה.

העובדים הם הבעלים בתוך הסיפור הזה של המדינה.

לא תמיד,לפעמים יש להם אינטרסים שונים. הרבה פעמים בעל המניות השני יכול..

בדרך כלל המצב הוא שדירקטור אחד לא בא, או שאתה נמצא בחסם.

יש סיטואציה שהמכסות של הדירקטורים מטעם המדינה אינן מלאות, בעוד שהמכסות של השותפים תמיד מלאות. מצד אחד אני יכולה להבין מה אתה אומר, מצד שאני אני רוצה שתבין מה זה יוצר לפעמים בחברה. אומנם המדינה באה ואמרה שבחברות ממשלתיות יש לה נורמה אחרת מהמגזר הפרטי, היא מוכנה ורוצה שיהיו דירקטורים מטעם העובדים, אבל זה יצר קושי.

בהנחה שהכל מלא, איפה הנקודה שבא זה יכול ליצור בעיה?

אנחנו חשבנו על שלושת רבעי.

אני לא מסכים להוריד מהעובדים בגלל שהמדינה יכולה למנות דירקטורים אבל לא ממנה. אני מוכן לפתור את הבעיה במידה והמדינה ממלאת את תפקידה והדירקטורים מגיעים. למה אני צריך להוריד מנציגי העובדים כששני השרים רבים?

מה שמביא אותך לdead lock זה שני שליש.

כמה ממונים?

12 זה מספר הדירקטורים. הבעיה נוצרת כשלמדינה יש פחות משני שליש.

מה קורה אם שניים מטעם המדינה עוברים לצד השני? אתה מחליף אותם?

את העובדים לא המדינה קובעת. כנראה שוועד העובדים קובע מי יהיו הנציגים של העובדים. המדינה יכולה לבחור מראש דירקטורים כאלה שחושבים כמו המדינה. לגבי העובדים אתה לא יכול לעשות את זה.

הזכרנו שדירקטוריון של חברה ממשלתית מוגבל ל 12 דירקטורים. קו האיזון הוא כזה שאומר שאם למדינה יש שני שליש אז זה 8 דירקטורים. לבעל המניות השני יש 4 דירקטורים. עוד 2 דירקטורים מקרב העובדים יוצר מצב..

75% זה לא שני שליש, זה שלושת רבעי.

8 ו-4 . אם 2 עוברים זה 6 ו6. הגורם שבוחר בדירקטורים האלה זה לא בעל המניות באותה חברה כהגדרתו הפורמאלית בחקיקה. לא אמרנו ללכת לפתרון קצה בו מורידים את כל הדירקטורים מקרב העובדים. אנחנו עדיין משאירים את הכלל שבכל חברה ממשלתית מעל 100 עובדים חייב להיות נציג מקרב העובדים.

אתה יודע יותר טוב ממני שיש פי 10 יותר דוגמאות שבהן אין הסכמה בין השרים השונים על הדירקטוריון. יכול להיות שיש סיטואציה..

אני מסכים איתך שזה ששרים לא ממנים זאת בעיה קשה. אני יכול להראות לך עשרות פניות שלי לשרים בחברות כאלו. יש ועדה מייעצת ברשות החברות הממשלתיות שהוציאה דוח שדן בעניין הזה. זאת בעיה שאנחנו מתמודדים איתה. זה שינוי חקיקה שאני מזמין את הכנסת לעשות.

אתה מצמצם את זה לשני שלישי, לא לשלושת רבעי.

כי שם הבעיה.

אתם פותחים חזית מיותרת עם נציגי העובדים.

אני אדחה את ההצבעה בנושא הזה למחר, כי אני לא שלם עם הנושא הזה.





4. תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר הסמכת בודק בידי הרשות),
התשס"ד-2004

לפי סעיף 55 לחוק החברות הממשלתיות רשות החברות רשאית לבקש מידע, מסמכים מהנהלת החברה והדירקטוריון. החוק אמר שהאופן שבו יפעלו ויבחרו יבוא בכללים שיקבע שר האוצר. כיוון שאי מילוי בקשה לפי סעיף 55 היא עבירה פלילית שדינה שנה, אז צריכים את הכללים האלה להביא בפני ועדת הכספים. הבודק רשאי להיות ידה הארוכה של הרשות, אלא אם כן נקבע אחרת. יועסקו בעלי מקצוע מתאימים, כמו עורך דין, רואה חשבון, שמאי או יועץ כלכלי. השיקולים בהסמכת בודק יהיו היקף הניסיון, המומחיות, המקצועיות. תהיה אפשרות לחלק את הבדיקה בין מספר בודקים כדי שלא תהיה ריכוזיות, כשבנוסף כל שיקול אחר. לא יועסק מי שיכול להיות בניגוד עניינים עם החברה בתפקידו כבודק. אלה הכללים שאנחנו מבקשים לאשר.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - 2
נגד - 0

אושר




























5. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 4), התשס"ה-2004

הובא בפניכם לפני 3 חודשים צו בעניין שינוי המס לגבי הבירה. נתבקשנו להגיש תסקיר שניתן על ידנו לפני חודשיים לחברי הוועדה, שעניינו היה שינוי המס או יצירת רף מינימום של 1.30 שקל לליטר בירה. המטרה היא למנוע את התנודתיות שיש במחירים. זה עוזר לאחידות המס ולאכיפה נאותה יותר. זה בא לייצר איזה שהוא איזון בין היבוא לייצור המקומי. מצאנו לנכון ש1.30 שקל זה הרף המינימאלי הראוי. נכון להצהיר שהמס האפקטיבי לא משתנה כתוצאה מזה. אין גידול בהכנסות כתוצאה מזה. זה פשוט כדי ליצור אחידות. זה לא כדי להגדיל את ההכנסות, אלא פשוט לייצר אחידות מבחינת שיעור המיסוי.

מי בעד האישור, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה


בעד - 2
נגד - 0

אושר



























6. שינויים בתקציב

פנייה מספר 918.

מדובר בהעברה של 11 מיליון בהרשאה להתחייב לטובת עבודות פיתוח ומוסדות ציבור בעיר בית-שאן, בתמורה לביטול הטבות מס.

של שנה שעברה?

כן.

מי מאלה שביטלו לו את הטבות המס לא קיבל פיצוי? אני בעד בית שאן. תראו איך מבטלים הטבות מס. חוגגים על זה חגיגה גדולה. עושים המון סיבובים על הגב של כל מיני אנשים. לאט לאט מפצים בכל מיני מקומות.

מתקנים עיוותים.

מפצים בכל מיני מקומות ובכל מיני תרגילים. במקום אחד זה פיתוח שירותי תיירות, במקום שני זה משרד השיכון. אגב, זו לא הפונקציה של הטבות המס. הפונקציה של הטבות מס היתה לתת לאנשים שחיים במקומות האלה בונוס. מי בסוף יוצא פגוע? אלה שלא קרובים למשהו, או שלא הצליחו מספיק ללחוץ. אני מבקש משר האוצר שיבוא ויגיד לנו. אני ראיתי שקיבלו הטבות מס פה ושם. מה שקורה עכשיו הוא עיוות מוחלט. בייגה עושה לובי למען ערד, כי ערד נשארה בלי הטבות מס.

לביטול ההטבות היה תג מחיר. אני לא זוכרת אותו כרגע. נדמה לי שזה היה בין 700 מיליון למיליארד שקל. זה מתבטא בצד ההכנסות של התקציב. ברגע שאתה נותן את השיפוי, אתה בעצם מגדיל את צד ההוצאה בתקציב. צד ההוצאה היום הוא כל כך קשיח. אתה הכנסת הרשאה להתחייב. אתה החתמת את תקציב 2005 בהוצאה הזאת. אומנם זה לא סכום אדיר, אבל זה סכום. ב-11 מיליון שקל אי אפשר לגעת. אי אפשר לקצץ רוחבי או ספציפי. אתה מטיל את נטל הקיצוץ על בסיס צר יותר ויותר.

הדיון מאוד חשוב ומאוד יסודי. אני חושב שאפשר לקיים על זה דיון לא במסגרת בית שאן.

יכול להיות שההנחה במס מהצד הזה של התקציב היא יותר ספציפית.

מי בעד פנייה 918, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - פה

נגד - 0

אושר


פניות 928 ו929, 862-897, 900-915, 921, 923, 924

כל הנושאים פה דנים בתשלום דמי ההבראה ומענק היובל, בהתאם להסכם שנחתם בשבוע שעבר עם ההסתדרות על הקדמת ההסכם הקיבוצי שנחתם ב11 לדצמבר. הכסף מגיע בעיקר מרזרבות ומהתייקרויות, שכפי שאנחנו רואים לא מתממשות. התחזיות שלנו היו בין 2 ל-3 אחוז, כאשר בפועל נגמור את השנה סביב האחוז. אנחנו מעצם מנצלים עודפי תקציב להקדמת תשלומי דמי ההבראה מחודש ינואר 2005 לחודש דצמבר. היקף סך הפניות הוא כ- 900 מיליון שקל.

אתה לא הכתובת לטענות האלו. אני אמרתי בדיוני התקציב לפני שנה שסעיף ההתייקרות הוא בור, ההתייקרות לא תהיה כפי שהיא. אלה תרגילים שהאוצר רוצה. זה מתחיל בתרגילים שהפקידים עושים לשר, השר עושה לממשלה והממשלה עושה לנו.

מה עושים פה עכשיו? יש עודפי תקציב. זה הצורך היחידי שיש? אני מוכן לתת 14 נושאים שקשורים ל900 מיליון שקל. אין אפשרות לקיים על זה דיון. אם סעיף ההתייקרויות היה קטן ב-900 מיליון שקל, אז היה מתנהל פה ויכוח ציבורי במשך חודשים לאיפה הם ילכו: לתרופות, לבתי ספר, לאיכות סביבה. מה זה אומר שהגדלתם בשנה שעברה? הגדלתם בשנה שעברה מהתקציב שהיה רשום. יצרתם 900 מיליון כי התחייבתם לדברים אחרים. התקציב הוא לא אותו תקציב. למה לא באתם לממשלה ואמרתם שיש לכם 900 מיליון עודפים של אי ביצוע? אי ביצוע אמר מבקר המדינה הוא חמור כמו ביצוע עודף. מזיזים 900 מיליון, עושים הסכמים עם ההסתדרות, הציבור לא מבין מה קרה ואין שום דיון ציבורי מה עושים עם 900 מיליון. נניח אני לא רוצה לקבל את ההבראה בדצמבר אלא להוסיף 200 מיליון לתרופות, להוסיף קודים לזקנים. ככה מעבירים 900 מיליון.

סעיף ההתייקרויות יכול היה ללכת לפה כמו שהוא היה יכול ללכת לעוד 3,4 סעיפים אחרים. זכותנו להחליט לאיפה הוא ילך. מזיזים מיליארדים מצד לצד. אני הולך להצביע נגד זה, כי אני חושב שכל ההליך הזה הוא בלתי תקין. הוא לא היה בשום מקום. בשום מקום לא אמרו שרוצים להקדים את מענק היובל.

כמעט כל דבריו של חבר הכנסת אורון מקובלים עלי. אני שומע שהקדמת תשלומי דמי ההבראה לעובדים תפגע בהם כי הם ישלמו מס גבוה יותר. אני חושב שאין מה למהר לקבל החלטה כזאת, לכן אני אצביע נגד.

אני מצטרפת לדבריו של חבר הכנסת אורון. מעבר לסעיפים של ההתייקרויות אנחנו רואים שלוקחים פה מאגף הרווחה בשיכון, ממענק האיזון לחיילים משוחררים, ממענקים מיוחדים לרשויות מקומיות, וממענקי איזון לרשויות המקומיות.

הכל זה ממענקי הרזרבה להתייקרויות.

אמרתי שחלק לוקחים ממענקי הרזרבה להתייקרויות, חלק מהמענקים עצמם.

הסעיף הוא באמת תגמולים לנכים, אבל לוקחים רק מהרזרבה להתייקרויות. לוקחים את זה כי לא קרתה התייקרות.

חבר הכנסת אורון, אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל אני לא מסכים לזה. על תקציב 2004 עובדים מאפריל-מאי עד יולי-אוגוסט. תזכרו שבאוגוסט 2003 היינו צריכים לחזות מה יהיו ההתייקרויות בשנת 2004. זאת המציאות. אני היום צריך לחזות מה תהיה האינפלציה. האם תדע להגיד לי היום מה תהיה האינפלציה ב2005? אתה תפספס באחוז אחד ויישאר לך 500 מיליון שקל. אם היינו חוזים אינפלציה של 0 וגומרים את השנה ב3%, היינו באים ועושים קיצוץ כי לא עמדנו ביעד האינפלציה. מה היו אומרים לנו אז? באים אלינו בטענות על כך שלא חזינו. יעד הממשלה הוא בין 1 ל-3 אחוז. אני מבטיח לך שגם שר האוצר היה מעדיף להביא פחות קיצוץ אם הוא היה יודע שיהיה לו 900 מיליון עודפים. קשה מאוד לפגוע בדיוק.

אני טענתי בדיונים פה שיש כמה סעיפי רזרבה מנופחים שהם בורות עתידיים. אחד מסעיפי הרזרבה המנופחים היה סעיף ההתייקרויות. על זה ענית לי. קיבלתי את זה שלא יכולתם להעריך את זה בדיוק. מה קורה עכשיו? רוצים להקדים את מענק היובל. מי אמר שאני רוצה להקדים את מענק היובל? אולי אני רוצה לתת 200 מיליון שקל לתרופות? גם בממשלה לא דנו בזה. זאת הוצאה כמו כל הוצאה אחרת. ויתרו על הכנסות ב2005. אתה משלה את עצמך שאתה מנהל את התקציב. אתה לא מנהל כלום, כי בסכומים הגדולים עושים מה שרוצים. אין לנו יכולת לקבוע. זה כמו שאומרים לנו שיש עודפים בסעיפי ריבית. את כל הסעיפים האלה של סוף השנה, שזה מאות מיליונים, מגלגלים בלי שהממשלה קובעת סדרי עדיפויות. יכלו לתת לחיים רמון את התרופות מפה, לא על חשבון הפגים כמו שעשו. לא עושים את זה ככה.

לא אתה ולא אני מאושרים מכל שיטת התקצוב. אנחנו חוזרים על זה כל שנה. פתאום בסוף שנה מתגלות כל הרזרבות שישנן. כל זה צריך לעבור שינוי יסודי.

אני לא זוכר תרגיל כזה. להזיז מינואר לדצמבר בשביל לעשות חוסר שם כי התחייבו להסתדרו.. הכל לא רציני. בממשלה רבים על התרופות , על החינוך. יש פה מיליארד שקל.

על חלק מהדברים אני מסכים, על חלק אני לא מסכים. יכול להיות מצב שיהיו יתרות. לפעמים קורה ששר אוצר הולך במדיניות מסויימת והקדוש ברוך הוא עוזר ויש גביית יתר, יש שגשוג בעסקים.

זה לא שייך לגבייה.

דיברתי על מקורות אחרים. אני מסכים שיכולים להיות דברים בלתי צפויים או צפויים שלא לקחו אותם בחשבון בתקציב. אתה צריך לקחת את המצב הגרוע בתקציב, לא את המצב הטוב. אם המצב הטוב קורה אז יש לך יתרות. זה תרגיל שרוב האזרחים משלמים עליו 6%. בהבדל בין דצמבר לינואר טמון 6%, שאלה שמרוויחים 12 אלף שקל ויותר..

20 אלף שקל.

11 אלף. בדקתי את זה עם מס הכנסה.

זאת פגיעה ממשית. אתם במהלך הזה פוגעים. תמצאו את הדרך שזה לא יפגע. אם לא תמצאו את הדרך, אז נחכה עד ינואר.

נציגי האוצר אומרים שזה מ20 אלף שקל ומעלה.

זה מבירור שנעשה עם מס הכנסה.

ובאלה מותר לפגוע?

אם הפגיעה היא מ20 אלף שקל ומעלה תרצה להעביר את זה לינואר, או שחשוב לך לבדוק שמדובר ב11?

גם אם זה מעל 20 אלף צריך לחכות, כי אין שום סיבה שנפגע באנשים.

אין צורך בבדיקה.

זה בסדר שהאוצר לוקח מרווח וכאשר יש תחזית לאינפלציה הוא לא ילך על הנמוך, אבל כאשר אנחנו רואים שנותר עודף כתוצאה מאינפלציה נמוכה, מן הראוי שהממשלה והכנסת יחליטו מה עושים איתו. לא לקבל הכתבות, לא לקבל את זה בצורת סעיפים למטרה שהיא לכשעצמה ראויה. ראוי להביא את זה לדיון בממשלה ובוועדת הכספים. גם אם יימצא פתרון שהעובדים לא ייפגעו בהבדל בין דצמבר לינואר, עדיין נשאלת השאלה אם לא ראוי לשים את אותם 900 מיליון במקומות אחרים, למשל בנגב.

כל הפניות מבוססות על הסכם קיבוצי עם ההסתדרות מיום 11 לדצמבר 2004. ניסיתי לחפש את ההסכם בהודעות של האוצר, אבל לא הצלחתי למצוא אותו. מן הראוי היה לצרף אותו כמסמך נלווה לפנייה.

עשיתי בדיקה עם מס הכנסה. מענק יובל ודמי הבראה היו צריכים להיות משולמים בספטמבר. הלכו ועשו הסדר בקיצוץ כזה, במענק כזה, בעסקה כוללת בתוכנית החירום כשאמרו שזה ישולם בינואר. פורמאלית היינו צריכים לשלם את שיעורי המס האלה אם היו משלמים בזמן, אבל כיוון שעשו כל מיני דילים אז זה חלק מהדיל שייכנס לשיעורי מס יותר נמוכים. הסכום הזה היה כתוב בתקציב 2005. נלקח בחשבון שצריך יהיה לשלם את זה בינואר. אף אחד לא הזכיר את התשלום של ספטמבר 2005. בדיון שהיה בסוף אוקטובר הראיתי לכם שיש תת ביצוע של התקציב הן בבחינת ההוצאה והן מבחינת יעד הגירעון. תראו מה קורה ב--11 חודשים. ביצעו רק 55% מהגירעון כשאפשר היה לבצע 92% ממנו, ובצד ההוצאה ביצעו רק 83% שליניארית אפשר היה 92%. מבחינת יעד הגירעון היה אפשר להוציא 9 מיליארד שקל נוספים.

המגבלה היא גובה ההוצאה.

אפשר היה עוד יותר להוציא. חריגה בצד ההוצאה היא 10%. כל הוצאה שמקדימים אותה ל2004 חיובית למשק. התכנים של ההוצאה הם לשיקולכם. כל דבר שמקדימים זה חיובי, כי המשק בתת ביצוע וזה משפיע על כל דבר.

כל הזמן מתקיפים את בנק ישראל על השגת המטרה של האינפלציה מלמטה. הביקורת עליו מאוד גדולה. אני מבקשת שתתרגמו את הביקורת הזו גם להשגת יעד הגירעון מלמטה.

מרבית הכסף שנלקח כאן מגיע מאי התייקרות בשכר. אתה מוציא שכר לשכר. יש כאן סכום לא מבוטל שמגיע ממקומות אחרים, אבל משכר לשכר. הממשלה קיבלה החלטות במסגרת כוללת של שכר. אנחנו מוציאים פה את רובו של הכסף לשכר.

מה זה משנה?

הכל היה מוקפא לשנת 2004. איך יכולה להיות שם רזרבה בהתייקרויות?

בשכר?

הטענה המרכזית היא שאתם בגדול עוקפים את מקבלי ההחלטות, מונעים את ההחלטות המהותיות.

ההצבעה תהיה מחר. אני מבקש שהנושא של המיסוי ייבדק איתכם.

פנייה מספר 927.

הפנייה עוסקת בהעברת 30 מיליון שקלים במזומן ועוד 14 מיליון בהרשאה להתחייב עבור תוכנית עידוד 99 שהייתה בתמ"ת ובוטלה. נותרה בה יתרת התחייבויות לא מבוטלת. כחלק מהסיכומים בין משרד התמ"ת למשרד האוצר, בניסיון לצמצם כרגע נזקים, מתבקשת העברה של 30 מיליון שקלים.

מי בעד, ירים את ידו?

בעד - פה אחד
נגד - 0

אושר

הישיבה ננעלה בשעה 11:45