כנסת פתוחה

סיור בבתי ספר בנהרייה

2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
23.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"א בטבת התשס"ה (23.12.2004), בשעה 10:00

סיור בבתי ספר בנהרייה

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך -היו"ר

רון פרומר -ראש העיר נהרייה
מנכ"ל העירייה
ג'ני וייס -מחזיקת תיק החינוך והתרבות, עיריית נהרייה
יואל זיינר -מנהל אגף החינוך, עיריית נהרייה
דורון משה -המשנה למנהל אגף החינוך, עיריית נהרייה
רותי בן שושן -מנהלת בית ספר טרומפלדור
יהודה חזן -מנהל אולפנת הראל
שושנה כהן -מורה, אולפנת הראל
יעקב אטיאס -מנהל חטיבת הביניים, אולפנת הראל
איתן ויינריך -יו"ר ארגון ההורים
מאיר וקנין -משנה ליו"ר ועד ההורים

יהודית גידלי











סיור בבתי ספר בנהרייה


ביקור בבית ספר טרומפלדור

שלום לכולם. אנחנו רואים את בית הספר, והיינו מעונינים לדעת, מה עושים הילדים בין השעות 13:00 ל-14:00?

ישנם חוגים, כאשר כל בחירת החוגים נעשית בשיתוף עם ההורים.

האם ההורים משלמים תוספת עבור זה?

כן.

כמה הם משלמים על זה?

יש כרגע ויכוח על הנושא הזה.

250 שקלים לשנה.

כל השנים זה פעל בצורה של שליש, שליש ושליש.

בדיעבד גילינו שחייבו אותנו יותר.

זו בעיה שצצה עכשיו, וזה בבדיקה. אנחנו עובדים עכשיו על תוכנית מעבר לכיתה ו', במימון הרווחה החינוכית. הכנסנו גם תוכנית רצף בשנה שעברה. בנוסף, תוכנית מוכנות. אנחנו מזמינים את ילדי הגן לבית הספר. כרב בתחילת ינואר, מורה ויועצת בית הפר מקבלות את ילדי הגן לבית הספר בשעות אחר הצוהריים. היועצת עומדת לרשות ההורים.

האם יש גם בית ספר ממלכתי- דתי?

יש בית ספר ממלכתי- דתי שנמצא בשכונה קרובה.

הילדים נוסעים לרמב"ם.

האם בבית ספר ממלכתי-דתי לומדים בנים ובנות יחד?

באחד מבתי הספר יש הפרדה ובשני אין. מגמת המשרד היא הפרדה. בבתי הספר העל יסודיים, ישנה גם כן הפרדה בפועל.

אני רוצה להגיע לחזון אחרית הימים, שכולם ילמדו ביחד במדינת ישראל ושלא תהיה הפרדה בין אוכלוסיות שונות. האם יש אוכלוסייה דתית שלומדת בבית הספר הזה.

יש ילדים חובשי כיפה.

ישנם בתי ספר כאלה שהקים חבר הכנסת מלכיאור.

בקבוצת אנגלית אנחנו לומדים יותר טוב מאשר בכיתה. המורה יותר פנויה אלינו.

האם אתם אוהבים את בית הספר הקטן? האם זה נעים לכם?

כן. זה בית ספר קטן ואין הרבה מורים. למורים יש יותר זמן להתפנות לכל תלמיד.

יש לכם יתרון אדיר. אנחנו מבקרים בכל מיני מקומות ורואים 40 ילדים בכיתה, והמורה בקושי מגיעה לכל תלמיד. אנחנו ביקרנו בבית ספר שבו באחת הכיתות החליפו את המורה שהיתה בהריון, כי אל יכלה להיכנס במקום. לא היה מקום בין התלמידים ללוח. כשנכנסתי לפה ישר חשבתי על הילדים שם. אני מקווה שאתם מכירים תודה על כך שמשקיעים בכם כל כך הרבה. הדגש הוא על שיתוף וכבוד הדדי. האם מישהו מכם הולך לתנועת נוער?

לא.

מה אתם עושים אחרי הצוהריים?

אנחנו הולכים לחוגים.

מי אוהב לשחק במחשב?

אני.

אני מבינה שיש שיעור ספורט פעמיים בשוע.

במועצת התלמידים אנחנו מתחשבים בדעה של התלמידים בבית הספר. כל נציג שמגיש מועמדות בא ומנסה לשכנע תלמידים שילכו אחריו.

יש לנו גם כל מיני ועדות.

איך המורות מרגישות בבית הספר?

יש לנו מנהלת חדשה שעושה חייל כבר שנה שלישית. בסך הכל יש צוות ותיק שעובד הרבה שנים וחשוב לו להצליח.

איך ועד ההורים מרגיש בבית הספר?

אני כבר 6 שנים בוועד, כאשר 5 שנים אני מתפקד כיו"ר הוועד. אם אני מסתכל אחורה, אני מאוד מאושר.

בניגוד לתקופה הקודמת.

אני נהנה שהילדים האלה שותפים, יושבים כאן איתנו ואמרים את הדעה שלהם. בשנה הראשונה של רותי כאן, לא עשיתי לה חיים קלים. הגענו למסקנה שבלי שיתוף לא זזים דברים. אני מדבר על ההורים, על הילדים, המורים, ההנהלה והרשות.

אם הוא מאושר, אנחנו יכולים בנימה אופטימית לסיים את הישיבה.

זה מאוד חשוב. אני הייתי הרבה שנים פעילה בוועדי הורים, ואני לא הסכמתי שיתייחסו אליי כמי שכותב שק בלבד. אני חושבת, שצריך להקשיב להורים ולשתף אותם. ההורים צריכים להיות מעורבים, ואנחנו יודעים את ההבדל בין מעורבים למתערבים. כשעושים את הדברים האלה נכון עם המשולש שמוכרח להיות מחובר, ההורים, בית ספר ותלמידים, מוכרחים להגיע להישגים. הייתי נשארת אתכם כל היום, כי מאוד כיף פה, אבל אנחנו חייבים לראות מקומות נוספים. אני רוצה להודות לכם.


ביקור באולפנת הראל

אצלנו פעל פרוייקט מחויבות אישית. אחוז הבנות שהשתתפו בפרוייקט וקיבלו תעודת בגרות, היה 90%. זה נפסק, לצערי. עיריית נהרייה שמחה להקים מענה לבנות. לנו הקצו רק 15 מקומות. אני רוצה שכל הבנות תשתתף. היום יש פרוייקט דומה כזה בשלומי.

היה לנו פרוייקט ניצנים. סטודנטים מחיפה הגיעו לבית הספר ללמד את הילדים בשעות אחר הצוהריים, עד השעה 19:00 היו גם הסעות על חשבון הפרוייקט.

האם זה קיים עדיין?

לא, גם זה הופסק.

למה זה הופסק?

לא היו תקציבים, לא חולקו מלגות.

חשוב לציין שהפרוייקט של יעקב וייס שפעל בשנה שעברה, היה פרוייקט שמיועד לתלמידים שהיו גבוליים, כאשר המגמה היתה להובילם לקראת תעודת בגרות. במקביל לעמותת עתידים, נפתח פרוייקט, כאשר המגמה היא לחזק את המצוינים ולא את החלשים. אני חושבת, שרצוי מאוד לחשוב גם על אותם תלמידים שגרים במקומות אחרים, כמו זרעית, שתולה ושלומי, מקומות שלא תמיד המצב הכלכלי של הילדים האלה הוא טוב, ולא תמיד הילדים האלה יכולים בכוחות עצמם ללמוד או לקחת שיעורי עזר כדי להגיע לתעודת בגרות. הפרוייקט הזה לא פעם דחף תלמידים, ואפשר לומר שבזכותו הם הצליחו להשיג את תעודת הבגרות. חשוב לחשוב על מצוינים, אבל גם על הילדים האלה.

האם הקרן הפסיקה את הפרוייקט הזה?

אני רואה את זה בלשון. אם הילדים האלה לא יקבלו את מה שהם יקבלו כאן, הם לא יקבלו את זה במקום אחר.

זה ברור, אבל זה לא צריך להיות אחד על חשבון השני.

יש בתי ספר שבהם יש תקציבים פנימיים, ההורים הולכים ומשלמים, ופה אין את זה.

המועצות לקחו על עצמן את פעילויות אחר הצוהריים.

בשלומי זה הופסק לגמרי.

עכשיו פותחים.

אנחנו מקבלים כל תלמידה שרוצה ללמוד באולפנה, מבלי להסתכל על ההישג הלימודי שלה. אנחנו מאפשרים לכל תלמידה לגשת לתוכנית לבחינות הבגרות. יש לנו שני מסלולים, מסלול לכיתה עיונית וטכנולוגית, שמשתדלים להביא אותם להוציא תעודת בגרות מינימליסטית.

האם מי שרוצה לעשות יותר יכול?

בוודאי. הבנות במסלול המקצועות, מגדילות יותר מאשר מקצוע אחד. כל אחת מרחיבה מקצועי מדעי אחד ומקצוע הומני אחד. יש בנות שמוסיפות עוד מקצוע אחד, אמנות ברמה של 5 יחידות. בכיתה י' של השנה יש לנו שתי כיתות מדעים בהדרכת מנחים למחשבים וטכנולוגיה.

היום יש לנו יום עיון בנושא של אלימות במשפחה ביד לבנים. התופעה הזו לא קיימת אצלנו. ללמד בנות, זה עולם אחר לגמרי. לכן, אנחנו לא צריכים לבזבז הרבה על הצד החינוכי של הבנות.

האם הבנות נפגשות עם בנים?

בתנועות נוער.

האם כולן בבני עקיבא?

כמעט כולן. חלק מהחניכים נמצאים בבית ספר סמוך.

לזה התכוונתי. האם בין שני בתי הספר ישנן פעולות משותפות או שיש ניתוק מוחלט?

אין פעילויות משותפות. במסגרת המרכז של יעקב וייס הם היו נפגשים. אני רוצה לדבר על מועצת תלמידות. בכל שנה נבחרות נציגות למועצת תלמידות, בבחירות דמוקרטיות וחופשיות לגמרי, כך שהן מחקות את הדמוקרטיה הנכונה. השנה עשינו שינוי לעומת השנים הקודמות. בדרך כלל בחרנו מועצת תלמידות ויו"ר מועצת תלמידות אחת, אבל ראינו שאנחנו מקפחים את הקטנות שמתביישות לדבר. לכן הקמנו שתי מועצות מקבילות, כאשר הן פועלות גם ביחד וגם בנפרד. יו"ר של החטיבה העליונה היא יו"ר של כולן, אבל ישנה עוד יו"ר של החטיבה התחתונה.

כמעט כל תלמידה בבית הספר מתנדבת בקהילה. במסגרת כיתה י', במסגרת המחויבות האישית, כול תלמידה צריכה לתרום 60 שעות לקהילה, אבל אף אחת לא מסתפקת באותן 60 שעות. הן מתנדבות בזמנן החופשי וזה לא פוגע בלימודים. הן מתנדבות גם בכל בתי האבות כאן בעיר. הפעילות נעשית גם לקראת כל חג. חלקן מתנדבות בבתי חולים, או בפעילות עם ילדים במצב קשה שנמצאים במעון. יש 8 תלמידות שהתנדבו שם ועשו דברים נפלאים. לאחרונה, הצטרפתי לפעילות של הבנות באחד מבתי האבות פה בעיר. ישנם קשישים במצב קשה, והן מצליחות להוציא מהן את החיוך. הן מקבלות יותר מאשר הן נותנות. הן חוזרות עם הרבה רשמים. לדוגמא, הן חגגו יום הולדת לאדם שהגיע לגיל 100.

ישנן גם התנדבויות למען תלמידות בית הספר. תלמידות כיתה י' מאמצות את תלמידות כיתה ז'. ישנו פרוייקט נוסף שהתחלנו אותו השנה בכיתה יא', ומטרתו לדבר בגובה העיניים ללא נוכחות של מורה. יש לנו מדרשה תורנית שהיא פרי יצירתן של התלמידות. הן מכינות הפעלות ופעילויות לקראת חגים או אירועים, שאנחנו מחליטים עליהם ביחד.

אנחנו מקיימים גם שיחות אישיות עם התלמידות. אנחנו לומדים הרבה על התלמידות, וזה מסייע להן וגם לנו, להבין ולהתחשב בהן. פעם בשנה כל הכיתה יוצאת לסמינר בן יומיים. השנה העלינו את הנושא של גדולת הנשים בתנ"ך.

איפה אתם עושים את זה?

בכל שנה במקום אחר. כיתות יא'-יב' מקבלות סמינר בנושא חיי משפחה, לקראת הכנתם לחיים. מעל 80% מהתלמידות הולכות לשירות לאומי, כאשר 20% מתגייסות. בשנים האחרונות אנחנו רואים שלמרות שיש לבנות אפשרות לשרת רק שנה אחת, מבקשות לשרת שנתיים, כאשר הן מחפשות את המקומות הקשים ביותר להן הן יוכלו לתרום. הבת שלי שירתה בשערי צדק והשנה בקיבוץ לפיד.

פעם אחת בשבוע אנחנו נפגשים ביום שישי לקבלת שבת. צמצמנו את השיעור ל-40 דקות. כל שבוע כיתה אחרת לוקחת על עצמה את האחריות על ההפעלה של אותה קבלת שבת, הכוללת הצגה ושירה.

אני חושב, שנתחיל לתת לבנות לדבר. שרי אחראית על פרוייקט הבנות שמתנדבות בחטיבות הביניים.

אנחנו מאמצות את הבנות מכיתה ז' עד י'. אנחנו מדברים איתן על כל מיני בעיות שאנחנו מתמודדות איתן, שקשה לדבר עליהן עם מורים. אנחנו מזדהות עם הבעיות שלהן והתחושות שלהן. אני מעבירה לכיתה ט' פעילות כזו.

יש פה תלמידה מכיתה ט'.

הפעילות של שרי היא כיף. זה תורם לנו. אנחנו מדברות איתה על כל מיני דברים, וזה נוח לנו כי היא גם עברה את זה. היא נותנת לכל אחת חופש דיבור. היא לא באה עם טענות אלא מנסה לפתור בעיות. היא תורמת לנו מאוד. אנחנו משתחררות, וזה ממש כיף.

שרי, האם את מדריכה בבני עקיבא?

כן.

צופייה היא ראש מועצת התלמידים, והיא תציג את הדברים.

הבחירות נעשות בצורה דמוקרטית באולפנא. אני מייצגת אותן. אנחנו מתמקדות יותר על הקטע החברתי של בית הספר. התלמידים מעלים בישיבות בעיות שאנחנו מנסים לפתור.

האם ההנהלה והמורים מקשיבים לכם?

כן. עד עכשיו כל מה שביקשתי קיבלתי. זה מתבטא בתקציבים, בחדר ישיבות שקיבלנו וכו'.

האם גם לתלונות של התלמידים כלפי המורים מתייחסים ברצינות?

כן. בינתיים לא נתקלנו עדיין בתלונות רציניות.

אנחנו ערכנו השבוע דיון על חינוך סביבתי. האם אתם כאן מטפלים בנושאים האלה? האם אתם מלמדים אותם מה זו סביבה ואיך חיים בשלום עם סביבה. האם אתם יוזמים נושאים סביבתיים? אני מדברת גם על ניקיון, אבל גם על היכרות עם הסביבה ועם תופעות טבע.

זה נעשה יותר במסגרת פעילויות של של"ח, אבל זה קיים.

אני חייבת לציין, שאתן לבושות בשיא האופנה. אצלנו ברעננה לא לבושים ככה.

אני תלמידת כיתה י"א. בבית הספר יש לנו הרבה פעילויות שקשורות לשל"ח ולידיעת הארץ. בכל טיול, התפקיד של המש"ציות הוא להעביר הדרכה לתלמידות בצורה הטובה ביותר, כך שהן תגלנה עניין.

האם לא שוכרים מדריכים מבחוץ?

לא. יש לנו את המורה לשל"ח שיוצא איתנו לכל טיול. בחטיבת הביניים התלמידים יוצאים לטיול שנתי בן יומיים-שלושה, כאשר המש"ציות מצטרפות אליהם והן מעבירות את ההדרכות למשך כל הטיול, בנושא ידיעת הארץ, אהבת הארץ והסביבה.

לאן אתם נוסעים?

רמת הגולן, מדבר יהודה, אילת וירושלים.

האם מדובר רק בנסיעה אחת בשנה?

בכיתות י'-יא' יש בנוסף 6 ימי שדה בשנה ויום של סיור לימודי.

מי ממן את 6 ימי השדה האלה?

זה במסגרת של"ח. משרד החינוך ממן את הימים האלה, כאשר אנחנו ממנים רק את הנסיעות. עכשיו תדבר יו"ר המדרשה התורנית בבית הספר.

בנות בכיתות י'-יא' מתנדבות להעביר פעילויות עם מסר.

איזה סוג של מסר.

הפעילויות הן בזמני חגים. כל תלמידה בנתה סוכה עם פסול מסוים, וכך למדו את כל הפסולים שיכולים להיות בסוכה. במדרשה עצמה נבנתה סוכה כשרה.

כלומר מדובר במסרים תורניים.

אנחנו מזמינים גם את כיתות ו' וכיתות אחרות שישתתפו בהדרכות האלה.

למה את דווקא פעילה בתחום הזה ולא בתחומים אחרים?

התחברתי לזה יותר. הרב נכנס לכיתה ודיבר על המדרשה, וכל אחת בחרה במה שהיא רוצה.

אני רוצה להציג בפנייך פרוייקט נוסף שאנחנו עושים אחרי הצוהריים. תלמידי בבתי ספר יסודי מהעיר כולה באים לקבל עזרה בשיעורי בית, במסגרת פרוייקט שנקרא "מקום בלב". התלמידות שלנו מתנדבות. יעקב אטיאס יציג את הפרוייקט שהוא מוביל בבתי הספר בחטיבות הביניים.

פעם ראשונה שמדובר בפרוייקט של משרד החינוך, שבו יש תאריך סיום והתחייבות לפעילות של 5 שנים. כל אחד יודע היום מי הוא התלמיד המתקשה. פעם חשבנו שהתלמידים האלה הם ילדים עצלים וחסרי מוטיבציה, אבל היום אנחנו יודעים שאלה ילדים בעלי לקויות למידה.

משרד החינוך השקיע לאורך השנים המון כסף לטיפול בנושא הזה. גם אנחנו השקענו שעות רבות בלימוד שיעורי עזר לתלמידים המתקשים, אבל התברר, על פי דו"ח מבקר המדינה, שכל זה היתה עבודה ללא תוצאות מספקות. בדו"ח מבקר המדינה נאמר: "מחקרים מראים שקשיים של תלמידים בעלי ליקויי למידה שאינם מטופלים בזמן המתאים באופן הולם, עלולים לפגוע בהישגיהם ובכל חייהם של אותם תלמידים, גם בעתיד. איתור מוקדם, אבחונם ומתן טיפול מתאים מגדילים אץ סיכויו שלממש את יכולותיו הלימודיות, יפחיתו את הנזקים..." נקבע, כי הטיפול בליקויי למידה איננו מקצועי ומספק, למרות שמוקעים כספים ומאמצים רבים. כך גדל התסכול שלמרות ההשקעה אין תוצאה.

בעקבות דו"ח מבקר המדינה הקימה המחלקה ללקויות למידה במסגרת שפ"י, תוכנית שנקראת תוכנית "צוותא". הרעיון הוא שילד ילמד בכיתה רגילה ויקבל טיפול פרטני. לצערנו, התוכנית הזו לא הביאה לתוצאות המצופות. הקימו תוכנית מקבילה לליקויי למידה, כאשר הים איחדו את שתי התוכניות וקראו להן תוכנית אל"ע, אבחון למידה והערכה, כאשר הדגש הוא על האבחון. הגיעו למסקנה שגם אם תשקיע בילד הרבה שעות למידה באמצעות מורים מקצועיים, לא יהיה ניתן להגיע לתוצאות רצויות אם אתה לא יודע מהי הבעיה הספציפית של הילד. מהיום, כל ילד בכיתה ז' עובר אבחון.

אנחנו ערכנו בוועדת החינוך ישיבה בנושא הזה, ושמענו ממשרד החינוך את מה שאתה עכשיו מתאר. אני יודעת שאין קשר בין המחלקות השונות במשרד החינוך. אני הייתי עושה תוכנית "בצוותא" למשרד החינוך. אני חושבת שצריך להתחיל הרבה קודם באבחון התלמידים. בכיתה ז' זה מאוחר מדי.

אנחנו התחלנו לבצע את זה ביישוב כולו, כבר בכיתה ב'.

מה שקורה, הוא שמשרד החינוך מחליט על תוכנית ולא נותן בידיו כלים. אם אני אקרא את כל התפקיד של המנהל, אני לא אישן טוב בלילה.

לפי דו"ח דברת, תקבל עוד כמה סמכויות.

בתוכנית החדשה, אמרו שיתקצבו מישהו במערכת שיהיה אחראי על הנושא הזה. הוא יעשה את האבחונים, ואנחנו לא נהיה תלויים בשפ"י. היא תבוא 6 שעות בשבוע ותקבל על כך משכורת. כך לא הכל יהיה תלוי במנהל. מנהל המחוז חייב לתת בכל שנה תקציב לתפקיד הזה. שגיאה אחת נעשתה השנה, וזה שהם התחילו מאוחר. הם היו צריכים לתת מנחה קבוע לכמה בתי ספר, אבל נגמרו להם ימי ההדרכה. הבטיחו לנו שבשנים הבאות יהיה מדריך צמוד.

אני נלחמת במשרד החינוך שישקיע כמה שיותר משאבים בתחילת הדרך, בגני הילדים ובכיתות א'-ג'. גם דברת מדבר על זה. אני חושבת, שאם אנחנו נאתר ילדים בתחילת דרכם, נשקיע בהם וניתן להם את הערכים שאתם מדברים עליהם, נצטרך אחר כך לטפל בהרבה פחות בעיות. משרד החינוך אומר שזה נכון, אבל...

אני שאלתי קודם, האם יש קשר בין הבנים והבנות. ברור לי שאתם מעונינים בלימודים נפרדים בכיתות נפרדות של בנים ובנות. האם לא נכון להקים בית ספר אחד גדול יותר שבו ילמדו הבנים והבנות בכיתות נפרדות, וכך המשאבים יהיו יותר גדולים, וגם תהיה הזנה הדדית של אנשים שצריכים לחיות ביחד אחד עם השני?

לפני 15 בנים היה בית ספר של בנים ובנות יחד. הוכח במחקרים שבנות שלומדות לבד, הן בעלות הישגים גבוהים יותר.

אין לי ויכוח על זה.

אפשר לקחת מתחם כמו בית הספר באבן שוהם, ולהפוך אותו לבית ספר אחד, כאשר לכל אחד יהיה אגף נפרד.

מבחינת הערכים של החינוך הדתי, הבעיה היא המתח המיני בין שני המינים. אנחנו מאמינים בחינוך הנפרד. בשעות אחר הצוהריים יש פעילויות רבות משותפות לשני המינים.

אנחנו נפגשים בפעילויות רבות, מעבר לפעילות בבני עקיבא.

לכן אני אומרת, שגם מבחינה מעשית-פרקטית של ניצול משאבים נכון יותר של המערכת, זה נכון יותר. אתה פתחת וסיפרת על הצמצומים והקיצוצים. כאשר יש מתחם גדול יותר ואיגום משאבים, אתה מיעל את המערכת. אני בדעה שאנחנו צריכים להנמיך את החומות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, בנים ובנות, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים וכו'. יותר מדי חומות יש בנינו. כיוון שגברים ונשים צריכים לדעת לחיות ביחד במדינה מתוקנת ומתקדמת, זה יהיה גם נכון מבחינה ערכית לחיות ביחד. אני מבינה את העניין של המתח בתוך הכיתה, ולכן אפשר לשמור על המבנה של כיתות נפרדות ואגפים נפרדים.

ולו רק בשביל לתת מענה לצרכים של ילדים שלא מוצאים את עצמם במסגרות ישיבתיות. אני רוצה לספר לך שבנהרייה קיימת מסגרת אחת לבנים, שהיא ישיבתית, כאשר לא תמיד המסגרת הזו מתאימה לצרכים של הילדים. בנוסף, קיימת מסגרת של האולפנא. יש תלמידים שנופלים בין הכיסאות ונאלצים למצוא את עצמם במסגרת אחרת לגמרי. אני חוויתי את זה על בשרי. הבן שלי התחיל בישיבה ולא הסתדר, ולבסוף מצא עצמו במסגרת לא מתאימה.

אני בדעה שצריכים לפגוש את התלמידים, המורים ושאר האנשים בשטח. מראה עיניים יותר טוב מכל דבר אחר. תודה רבה לכם.





פגישה עם ראש העיר

שלום לכולם. אנחנו ביקרנו בשני בתי ספר. אני התרשמתי משני בתי הספר, במיוחד מבית הספר טרומפלדור, ששם האוכלוסייה חלשה והמבנה ישן, אבל בעזרת קוסמטיקה הצליחו להפוך אותו לבית ספר טוב. יש שם הרבה רצון טוב וזה נשמע נהדר.

לגבי האולפנא, שאני עד עכשיו לא מבינה למה לא קוראים לזה בית ספר, אני מצפה ממערכת החינוך הישראלית שתהיה מערכת חינוך ממלכתית.

הישיבה לא קשורה למערכת הממלכתית-דתית.

הבנתי שגם המערכת הממלכתית-דתית זו אימפריה נפרדת ממערכת החינוך. אולי קצת הקשיתי עליהם, אבל לא הבנתי למה בית ספר של בנות צריך להיות נפרד מזה של הבנות. אתה כראש עיר מבזבז המון משאבים על בתי ספר קטנים. בית ספר טרומפלדור זה סיפור אחר. זה בית ספר שנמצא בתוך הקהילה, ויש למבנה שלו סיבות טובות. פה מדובר בבית ספר שממוקם במרכז העיר, ולכן זה היה נראה לי לא נכון, גם מבחינה פרקטית וגם מבחינה מהותית.

אנחנו נפגשנו עם המפקחות ממלכתי-דתי, והעלינו בפניהן את השאלות האלה. גילינו כי בהחלט קיימת אפשרות כזו בנהרייה, וזאת עקב שינויים שיערכו בעיר ובניית בית הספר החדש. יתכן ויהפכו את בית ספר אבן שוהם לבית ספר ממלכתי-דתי לבנים, כאשר האולפנא תישאר באותו מקום, כך שהמבנה יהיה מבנה אחד עם אגפים שונים. אנחנו רוצים להפוך את בית הספר הזה לבית ספר אזורי לבנים, כאשר שבנים מכל האזור יוכלו להצטרף אלינו, ולא יצטרכו להגיע לעכו.

אחת המורות שהיא אישה דתייה, אמרה שצר לה שיש בנהרייה רק ישיבה, כאשר לא תמיד כל אחד מוצא את עצמו בישיבה, והעירייה צריכה לתת מענה לכל אחד שמחפש תיכון מסוג אחר. אני מבינה שיש לכם 56,000 איש. זו עיר, ולכן אתם צריכים לתת מענה גם לתיכוניסטים שהם חובשי כיפה, שלא רוצים ללמוד בישיבה.

את צודקת. בגלל איזשהו כשל, אישרו את המצב הזה שקיים כבר הרבה שנים טובות. הרבה מאוד ילדים נאלצים לגרור את הרגלים לערים אחרות, כמו עכו ומעלות. חלק מהשינוי שאנחנו רוצים להכניס למערכת החינוך בנהרייה, כולל פתרון לאוכלוסייה הדתית. אני מעדיף בית ספר מעורב של בנים ובנות. אנחנו פועלים בכיוון. ישנן בעיות מבניות, למרות שבשנה הבאה אנחנו עומדים לפתוח בית ספר תיכון חדש.

האם הוא יהיה שש שנתי?

או שהוא יהיה שש שנתי, או שאנחנו נפעיל אותו במתכונת של 7 ו-5. אני הבנתי שהגיל שבו מומלץ להיפרד מבית ספר יסודי, הוא כיתה ח'.

אבל אז זה 8 ו-4.

אבל יש לנו מגבלות פיזיות. אנחנו לא יכולים להוסיף היום שתי שכבות לבית ספר תיכון. אם נחליט לפתוח בית ספר יסודי חדש, אז זה אולי יסתדר.

כמה בתי ספר יש לכם.

יש לנו מערכת חינוך שכוללת 10,000 אנשים, כאשר בגני הילדים יש לנו 2,500 ילדים ובמערך היסודי 3,500 ילדים ובעל יסודי 250 כיתות.

יש לנו את בית ספר קריית חינוך, שמחולק לשתי חטיבות ביניים ושתי חטיבות עליונות. יש לנו בית ספר אחד של 20 כיתות ועוד בית ספר של 20 כיתות.

ויש להם מנהל אחד?

לכל יחידה יש מנהל משלו, ומעליהם יש מנהל אחד. כל הנציגים שבאו לכאן היום, רוצים לדעת מה הם יכולים לקבל ממך.

אנחנו לא יכולים להבטיח דברים, אבל אנחנו מנסים לפתור בעיות, כמו חסמים בכל מיני מערכות, או בית ספר שעומד בפני סגירה, כפי שהיה בבני ברק. מגיעים אלינו מדי יום הרבה מאוד מכתבים שמבקשים שנדאג לכל מיני בעיות. אמנם הכסף אצל השרה, אבל יש בינינו מערכת יחסים כזו שאפשר להשפיע. אם יש לכם צרכים, אתם יכולים להשמיע אותם.

יש לנו צרכים. אנחנו קודם כל שוקלים שינוי במערכת החטיבה העליונה. כרגע שוקלים את האפשרויות ומתגבשת החלטה.

ישנה תופעה ידועה של תלמידים שהולכים ללמוד בפריפריה, בקיבוצים ומועצות כלליות. מי שיכול חוטף.

קח לדוגמא את בית ספר טרומפלדור. שם מדובר בבית ספר שממוקם בשכונה בעייתית, ולמרות זאת בית הספר נראה יפה. אם אתה רוצה ליצור את אותן מערכות הלא שגרתית, זו הדרך לעשות את זה, להפנות לשם תלמידים מכל העיר. גם בחולון, הקימו בכיתות מופת דווקא בשכונות החלשות. גם בתל אביב, בית ספר של שבח מופת נמצא בשכונה שאין בה יותר ילדים שגרים בסביבה. זה היה בית ספר של האוכלוסייה הכי חלשה באזור, והיום הוא בית ספר המוביל בארץ. בחדרה, היינו בבית ספר רגיל עם אוכלוסייה מעורבת, עם רמה סוציו-אקונומית רגילה. ד"ר סמוכה הביא אותי לשם והראה לי, איך העמותה הזו עושה נפלאות, במיוחד בתחום המתמטיקה. גם באורט פתחו כיתות לתלמידים חלשים, ולהם נותנים משאבים ואת המורים הנכונים. לאט לאט מצליחים להגיע לשם תלמידים גם מערים אחרות.

השבוע דיברנו על חינוך סביבתי, אקולוגיה, ידיעת הארץ, מדעי כדור הארץ וכו'. גם זה נושא שילדים רבים מגלים בו עניין. דרך חווית הטבע, הם לומדים פיזיקה, כימיה ודברים אחרים נוספים.

דווקא בגלל המיקום של בית הספר הזה והשטח הגדול שיש לך שם, ייתכן שאתם יכולים לבנות שם בית הספר סביבתי. יש כל מיני דברים שניתן לעשות, כדי למשוך את האוכלוסייה החזקה לשם. אני בטוחה שמשרד החינוך ייתן תמיכה לפרוייקטים כאלה. אולי אנחנו נציע להקים אתר אינטרנט שבו יעלו רעיונות כאלה.

יש בצפון אתר גדול מאוד, אליו ניתן להיכנס דרך כל בית ספר. יש שם שפע של רעיונות וחומרי למידה.

אני לא מדברת על חומרי למידה. אני מדברת על רעיונות ברמה המערכתית. אני מאמינה שאנחנו צריכים לחבר את התלמידים לטכנולוגיה. ילדים צריכים לדעת איך להשתמש במחשב ובאינטרנט כמקור למידע. שמענו שעיריית נהרייה עדיין לא קיבלה את זה כפרוייקט.

אנחנו כבר מכינים תשתיות לזה.

זה בשלבי סיום.

מרגע שראש העיר עלה לשלטון, אנחנו לוקחים את הנושא הזה מאוד ברצינות.

יש לי הערה נוספת, שהעליתי בביקור בבית הספר האחרון, ואני מעלה את זה גם בכל ישיבה של וועדת חינוך, וזה הנושא של גננות וסייעות. אני חושבת שצריך לחזק את הגיל הרך. בנושא הזה, לרשות המקומית יש השפעה מאוד גדולה, כי הם המעסיקים של הסייעות. הסייעות מקבלות שכר מהנמוכים ביותר שיש בשוק, ובהתאם לכך גם כוח האדם הוא ברמה הכי ירודה שיש בשוק. אתם בעצם לא מעסיקים סייעת לגננת שאמורה ללמד את הילדים, אלא אתם מעסיקים מישהי שאמורה לנקות את השירותים של הילדים.

עבור הילדים, הסייעת היא כמו הגננת. בהרבה מאוד גנים אנו רואים שהילדים מתייחסים אליה כפי שהם מתייחסים לגננת. לכן, כאשר הסייעת לא יודעת עברית כמו שצריך ואפילו מנבלת את הפה לעיתים, אנו רואים את התוצאות. הדבר הזה צריך להשתנות מהיסוד. צריכים להתייחס אל הסייעת כמו עובד הוראה לכל דבר. גם חלק גדול מן הגננות, לא נמצא ברמה שבה היינו רוצים לראות גננת. לשם כך צריך להעביר משאבים, ועד שמשרד החינוך יזוז ייקח קצת זמן. לכן, אני מציעה שראש העיר ינקוט בפעולה על מנת לחזק את הגנים.

בעניין הזה אנחנו דווקא הגינו רעיון שאנחנו עובדים עליו כעת. אנחנו הצענו שכל עובד שנכנס לעבוד במערכת החינוך, ולא משנה אם זו מזכירה בבית הספר, איש אחזקה או סייעת, צריך לעבור ועדת מיון, שתורכב מאנשי הפיקוח, אנשי הרשות המקומית ונציגות של ועד הורים.

המקצוע היחידי שבו לא בודקים את אופי האדם ושואלים האם הוא בכלל מתאים לתפקיד, זה מקצוע ההוראה. ייתכן והאדם שונא ילדים, לא יכול לעמוד מול אנשים או שאינו בעל יכולת מנהיגות. היום עושים בחינה של גרפולוגיה ועוד אלף בדיקות אחרות לכל מזכירה ואפסנאי, אבל לא לעובד הוראה.

בעקבות דו"ח דברת, כל מורה יצטרך לעבור רישוי.

השאלה היא, מה יבחנו שם.

אני לא ראיתי התייחסות או קביעת עמדה של ועדת החינוך בנוגע לדו"ח דברת. אני חושב שיש פה איזשהו נתק. בדו"ח עצמו יש הרבה דברים שברור לכולנו שהם לא ייושמו בשטח.

אני יכולה לומר לך, שאני פגשתי את דברת כבר כמה פעמים. הם פעלו בדרך חשאית ורצו להביא את הדו"ח המסוכם, כי הם חששו שכל אחד ימשוך אותם למקום אחר. אני חושבת שאם הם היו מקיימים דיאלוג, זה היה טוב יותר. דברת יודע שכל מה שהם הולכים לעשות, מחייב שינוי חקיקה. ועדת החינוך היא השלב הראשון של יישום דו"ח דברת. בלי ועדת החינוך של הכנסת, אי אפשר לעשות שום דבר. נושאים כמו העסקת עובדים, המבנה השונה, לא ניתנים ליישום בלי ועדת חינוך. חוק חינוך חובה עומד להשתנות מהיסוד. הכל ייעשה דרך ועדת החינוך ייעשה הכל. אני פחות התייחסתי לוועדת דברת, כי לוועדה לא היתה נגיעה לכנסת.

אם את מדברת על הליכים של חקיקה, אלה הליכים מאוד ארוכים, כאשר הקטר כבר התחיל לנסוע.

כאשר מדובר בשינוי חוק יסוד, כמו כמה סגנים יהיו לראש הממשלה, זה יכול ללכת מהר מאוד.

דיברת קודם על הנושא של הסרת חסמים. זה מה שהוטל עליי לעשות. אני רואה את המחלוקות בוועדה, כאשר אנשי משרד החינוך לא תומכים.

השרה היתה אצלי כבר כמה פעמים וכך גם המנכ"לית. כאשר הן לא באות, הן שולחות את הדרג הכי בכיר שיש להן.

בנושא של הסרת חסמים, יש כמה דברים שמטילים על הרשות, כאשר מדובר בסכומים גדולים מאוד. לא צריכה להיות עמדה אחת של ראשי רשויות ועמדה שנייה של ממשלה. ועדת החינוך צריכה לעזור לנו בכך.

בנושא לש גני ילדים, לאורך כל השנים אנחנו קיבלנו 100% עבור מורים וגני ילדים, על רקע אזור עדיפות לאומית ב'. באמצע שנה שעברה, הורידו את זה ל-90%, וכך זה מתחיל. אנחנו צריכים לעודד את האנשים שבאים לכאן מאזור הקריות, ולכן כל הנטל נפל על הרשות המקומית. אחר כך צועקים על הרשות המקומית ושואלים, מדוע יש לנו גירעונות ומענקי איזון.

הדוגמא השנייה לכך, היא הנושא שההסעות. לאורך כל השנים קיבלנו סיוע במימון הסעות, כאשר הבוקר הבנו שהורידו 2,250,000 שקלים מימון הסעות תלמידים.

את מי אתם מסיעים?

יש לנו תלמידים שלומדים בחיפה, למשל. משרד החינוך נותן 5,000 שקלים למלווה בחינוך מיוחד, כאשר אנחנו צריכים להעסיק מלווה לתלמידים בחינוך מיוחד, כאשר זה עולה לנו 450,000 שקלים בשנה.

האם באזור אין מסגרת לילדים האלה?

לא, כל אחד זקוק למוסד שלו.

אם עיר כמו נהרייה היתה צריכה להקים בית ספר לכל סוג של חינוך מיוחד, היו 5 תלמידים בכל בית ספר.

הבוקר הגיעו אלי ואמרו לי שצריך להכפיל את מספר המלווים, ואנחנו אמרנו שאנחנו לא נוכל לעמוד בזה. אני לקחתי החלטה כמנכ"ל, ואמרתי מה שהיה הוא שיהיה, עם כל הצער שבעניין. אנחנו לא מסוגלים לתקצב זאת.

המצב הוא הדדי. כמו שאנחנו שולחים ילדים לחיפה, כך שולחים אלינו ילדים מטבריה ומחצור. היה לנו אפילו ילד שהגיע מקריית שמונה.

אנחנו מעסיקים אנשי סיוע, מזכירות ושרתים, ובבת אחת משרד החינוך הוריד 13%. ברור לנו שלא נשאיר את השירותים מלוכלכים כי המנקה מגיעה אחרי הצוהריים. מי סופג את זה? הרשות המקומית.

הנושא הזה עלה בישיבה שהיתה השבוע בוועדה. שרת החינוך אמרה שבמשך כל ה-15 הקיצוצים שהיו במשרד החינוך, הסעיף הזה לא קוצץ. הפעם, החליטו שצריך לקצץ גם בתחום הזה. לא היתה לה ברירה. זה היה נימוק די משכנע, אם כי כואב.

הנימוק המשכנע, הוא לבוא ולראות בשטח אם הצורך הזה קיים או לא קיים.

גם הצורך של הילדים בעלי הנכויות קיים, הצורך לשפר את רמת המתמטיקה ועוד מיליון נושאים אחרים. ב-3 שנים האחרונות היו 15 קיצוצים, ואם תסתכל כמה קיצצו בכל התחומים האחרים, תראה ש-13% זה יחסית מעט.

תקציב משרד החינוך הוא 25 מיליארד שקלים. זה התקציב השני בגודלו. העובדה היא נכונה, בעבר לא קיצצו בתחום הזה כי לא רצו לפגוע ברשויות, אבל עכשיו עשו דברים יותר חמורים. קיצצו 4.5% בשעות ההוראה בעל יסודי. שמעת שבית הספר הדתי נעזר בהתנדבות בשעות כאלה ואחרות. לא כולם מוכנים לזה. אנו משתדלים שלא לחרוג, והתוצאה בשטח.

בעניין הזה אין לך מחלוקת איתי. אני טוענת, שאת התקציב של 25 מיליארד שקל, אפשר לחלק טוב יותר. יש 718,000,000 שקלים להכשרת מורים, כאשר חלק גדול מזה מוקצה למורים חדשים אנחנו יודעים בוודאות שהם לא הגיעו למערכת הזו. חלק גדול מועבר למכללות של הכשרת מורים שמתוכם מגיעים רק מעט חורים. זה בזבוז משאבים. יש דברים נוספים. הטיולים נגמרו, סל תרבות אין והכל נופל על ההורים. האם סיור לימודים אינו חלק ממערכת החינוך? להפך. הוא מלמד יותר מאשר לשבת ולשמוע במשך 3 שעות ספרות בכיתה.

עושים את זה בחוגי העשרה.

שההורים צריכים לממן. אני חושבת שזה צריך להיות חלק אינטגרלי ממערכת החינוך. אני אמרתי לשרה שיש לה כמות ענקית של שעות הוראה, ואותן היא צריכה לחלק אחרת. יש 70,000,000 שקלים המיועדים לשכירות של מבנים. אני חושבת שזה סכום ענק. יכול להיות שחלק מהסכום הזה כבר לא צריך מזמן. המנכ"לית עצמה אמרה שהיא רוצה לקחת מבנים יותר זולים, אבל האוצר לא נותן לה לקיים את החוזה. יש חוסר תיאום וחוסר יעילות, וכאשר הדברים לא יעילים, לפעמים גם חסר כסף. אני אשמח אם תוכלו להעביר לי במסמך את כל הבעיות הספציפיות שהעליתם, כמו הנושא של ההסעות, ליווי ילדים, הקמת בית ספר נוסף. אני אנסה לפנות לגורמים המוסמכים במשרד החינוך, על מנת שיעזרו לגורמים המוסמכים שיש לכם פה במחוז. אני רוצה לדעת, מהו אחוז מקבלי תעודת בגרות בנהרייה?

60%-65%, תלוי באיזה מוסד.

אז גם אתם צריכים להשתפר.

בשנת 2003 נהרייה עמדה על 54%.

התחושה שלנו היא טובה מאוד בהתנהלות מול ראש העיר ויתר הצוות. בשנים עברו לא ישבו הורים במעמד כזה. גם לנו יש בעיות תקציביות, אבל ברגע שאנו רואים את התמונה הכוללת, קל לנו יותר לפעול. אני רוצה להודות לראש העיר ולג'ני שזימנה אותנו לכאן, ולשבח את כל מה שעשו בבית ספר טרומפלדור. אנו רואים בחיוב את המאמץ ואת ההשקעה הכספים, שלעיתים באה על חשבוננו. אנחנו בונים את דור העתיד של העיר נהרייה.

אני רוצה לשאול בנוגע לסוגיית האלימות. מהו היקף האלימות בעיר?

יש לנו בעיה, כי אנחנו נמצאים בתוך קריית חינוך מאוד גדולה ויש בה הרבה מאוד "זולות". אנחנו הולכים לפרק את המבנה הזה ל-3 בתי ספר. עכשיו התחלנו לפעול בתוכנית משותפת עם טובה בן ארי, ואנחנו מתכוונים להכניס את כל מערכת החינוך לתוך תלם שיהיה ברור ומוסכם עם דפוסי התנהגות ברורים.

האם אתם עושים את זה בשיתוף עם הילדים?

כמובן. זה ייעשה בשיתוף ההורים, המורים, ההנהלה והתלמידים.

אנחנו הראשונים בארץ שמפעילים את התוכנית הזו.

צר לי לאכזב אותך, רעננה כבר עשתה את זה. אני פתחתי את שנת הלימודים עם ראש העיר רעננה, בבית ספר שאמא שלי למדה בו והבן שלי לומד בו, ואנחנו חתמנו על אמנה של כל העיר.

ישנה בעיה של אלימות לא רק בקרב הנוער.

זה ברור. אנחנו חיים באווירה מאוד אלימה, אבל אנחנו צריכים לדאוג לכך שהדור הבא יהיה פחות אלים.

אני חושב שמה שגורם לאלימות, זה חוסר שיתוף פעולה של המערכת. אנחנו עשינו המון מהפיכות כדי להביא את הצוות הטוב ביותר לבית הספר טרומפלדור. היום אני כמעט ולא מקבל טלפונים מהורים. היום כל אחד נותן מעצמו, וכאשר יש בעיות אנחנו פותרים אותן מיד. החטיבות הן פצצת אטום וצריך לפרק אותן. אני לא ראיתי שיש מורה שנמצא בהפסקה בקרב הילדים.

זה לא שחור או לבן.

זה לא בדיוק שחור לבן. צריך לבחון את הדברים ולחזק את הדברים הטובים, ולשנות ביחד עם ההורים את הדברים הלא טובים. אנחנו רוצים להיות שותפים לצוות ההיגוי, כי בסופו של דבר אנחנו הלקוחות. יש בעיות ביטחוניות. קשה מאוד למנוע מאנשים זרים להיכנס. העלות של גדרות, היא גבוהה מאוד.

ברעננה היה בית ספר גדול שהגיע ל-1,800 תלמידים, בית ספר אוסטרובסקי, והוא השתנה ביום שהיתה לו תחרות. תחרות היא מיל המפתח. כאשר יהיה לכם בית ספר אחר עם הנהלה אחרת, יתחילו להתחרות ויפיקו את המרב.

אני רציתי להודות למלי על הביקור. חשוב שידעו שנהרייה קיימת, עובדת ומתקדמת.

תודה רבה, היה מעניין מאוד.