כנסת פתוחה

ישיבה חגיגית לציון חלוקת המחשב ה-15,000 בפרוייקט "מחשב לכול ילד"

2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 353
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיום שני, ח' בטבת התשס"ה, (20 בדצמבר 2004), שעה: 11:00

ישיבה חגיגית לציון חלוקת המחשב ה-15,000 בפרוייקט "מחשב לכול ילד"

חברי הוועדה: מלי פולישוק-בלוך: - היו" ר
יורי שטרן

שר התעשייה, המסחר, התעשייה והתקשורת אהוד אולמרט
שר האוצר בנימין נתניהו
ג'ון גנדל - תורם לפרוייקט
ג'ורג' טים – שגריר אוסטרליה בישראל
חנן אכסף – יושב-ראש הפרויקט, נשיא מוטורולה לשעבר
אבשלום נוימן – מנכ"ל הפרויקט
אריה סקופ – מנכ"ל מייקרוסופט
תורן היים – נציג קרן ספרא
צבי אלדרוטי – מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, וחבר הנהלה
שמעון שטרית
יפה ויגוצקי
חואסן יאסין – ראש עיריית שפרעם
דני וקנין – ראש עיריית בית שמש
דוד דגו – נציג התלמידים

יהודית גידלי

אושרה עצידה
חפציבה צנעני


ישיבה חגיגית לציון חלוקת המחשב ה-15,000 בפרוייקט "מחשב לכול ילד"

שלום לכולם, צהרים טובים. אני רוצה לברך אתכם בברכה חמה, ברוכים הבאים. כיושבת ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט אני רואה את עמיתיי ואותי כשותפים נאמנים הפועלים לקידום לימודי המדע והטכנולוגיה. ברשותכם, אני אעבור לדבר בשפה העברית למען הילדים שיושבים כאן.

ילדים נכבדים אורחים נכבדים. יושבים איתנו אורחים חשובים, שר התמ"ת מר אהוד אולמרט, שגריר אוסטרליה בישראל, מר ג'ון גנדל התורם לפרוייקט חשוב זה, מר חנן אכסף יושב-ראש הפרויקט ונשיא מוטורולה לשעבר, מר אבשלום נוימן מנכ"ל הפרויקט, ועוד אנשים חשובים וראויים, ראשי רשויות, נציגי השלטון המקומי. אני מקווה שיצטרפו אלינו שר האוצר ושרת החינוך.

ובכן, אנחנו נמצאים כיום במאה ה-21 בעידן טכנולוגי מדעי. הכול ממוחשב, הכול תקשורת. כל אחד מאיתנו משתמש כל הזמן בסלולרי, במחשב, בכל הדברים שהם פרי טכנולוגיה ומדע. אפשר לומר שמי שלא מחובר בעצם לא קיים, ומי שלא מחובר הוא גם לא מתחבר למציאות של המאה ה-21. כשלא מחוברים נוצרים פערים, ואנחנו קוראים להם פערים דיגיטליים. הפערים האלה קופצים בקצב לוגריתמי.

אנחנו היום יודעים היטב שיש קשר ישיר בין הצלחה בחיים ויכולת השתלבות במקצועות מתקדמים, לבין יכולת השתכרות. אנחנו יודעים יותר מכך, שמי שהוא שכיר עם תעודת בגרות משתכר בממוצע 750 שקלים יותר משכיר בלי תעודה. זה הרבה מאוד כסף במציאות הישראלית. כשאין לך את המיומנויות ואת הכלים הטכנולוגיים של ימינו, אתה עלול למצוא את עצמך הרבה הרבה מאחור.

כדי שזה לא יקרה, כדי שנוכל לצמצם את הפערים, הקימה הממשלה עם גורמים פרטיים ועם עמותה ציבורית, את "מחשב לכול ילד". על הפרויקט ועל מה שהוא עשה עד כה אנחנו נשמע מחנן אכסף. לפני שאני אבקש ממך לומר את דבריך ולהציג את הפרויקט, אני רוצה לנצל את העובדה ששר התמ"ת נמצא איתנו, ואני מקווה ששר האוצר ושרת החינוך יצטרפו בהמשך. אני אומרת לכם שלושת השרים הנכבדים והחשובים, הנושא הזה של צמצום פערים דיגיטליים משותף לשלושתכם. אתם חייבים לעשות עבודה משותפת. יש לנו היום הרבה מאוד פרויקטים נפלאים, הרבה רצון טוב של אנשי ציבור, של חברות עסקיות, אני עוד לא הזכרתי את כל החברות, אבל בהמשך אנחנו נשמע עליהן, אנשי ממון שכל אחד מהם מקים פרויקט אדיר ונפלא כשלעצמו. בשבוע שעבר אנחנו אירחנו את חברת "אינטל" שיחד עם עמותה ציבורית אחרת, עמותת "תפוח", עושה דברים נפלאים. אנחנו מכירים את כל הפרויקטים האלה של "מייקרוסופט", של "אינטל", של "סיסקו" של "IVN", "עתידים", ויש עוד רעיונות נהדרים.

אנחנו צריכים לרכז את המשאבים האלה. אנחנו צריכים לבחור חמישה-שישה פרויקטים לאומיים ולשתף פעולה בין כולם, כי כך נוכל להגיע לא רק ל-15,000 ילדים, אלא למיליון וחצי ילדים שכולם צריכים אותנו.

ברשותך אדוני השר, יש חברות רבות שמחליפות מחשבים כל שנתיים-שלוש. אנחנו יכולים ליצור מנגנון של "החלפות" בלשון של הילדים. כלומר, אפשר לעשות שימוש במחשב בן שנתיים שהחברה העסקית לא צריכה אותו ולהעביר אותו לילד בכיתה ב' שמאוד צריך אותו. המחשבים האלה עדיין טובים מאוד לשימוש. באמצעות האינטרנט, באמצעות אנשים באוצר כמו איציק כהן ואחרים, אנחנו יכולים לעשות ספרייה ממלכתית של מיחזור ושידרוג מחשבים. אנחנו יכולים לשתף סטודנטים, ויש הרבה רצון טוב גם בקרב סטודנטים למיחשוב. אנחנו יכולים לשלב חבר'ה צעירים בחברות היי-טק. אנחנו יכולים ליצור קאדר שלם של מדרגי מחשב ומתחזקים, כאלה שנותנים את הסיוע לכם התלמידים בבתי הספר. תיכוניסטים שלומדים חמש יחידות מחשב יכולים גם הם להיות מתחזקים גם בבית הספר שלהם, וגם בבתי ספר אחרים. יש רעיונות נהדרים, יש אפשרויות רבות. רק אם נעבוד ביחד נגיע למיליון וחצי התלמיד.

אדוני השר, בבקשה.

גברתי היושבת ראש, מר חנן אכסף יושב-ראש הפרויקט או העמותה הציבורית, ידידי מר גו'ן גנדל והגברת פולין גנדל ובני משפחת גנדל, כבוד שגריר אוסטרליה בישראל מר טים, אורחים נכבדים, ובעיקר תלמידים יקרים.

הפרויקט הזה הוא הדבר הכי מובן מאליו כשאנחנו מדברים בפניה של מדינת ישראל לקראת העתיד. אנחנו גאים מאוד בעובדה שמדינת ישראל נמצאת בחזית הראשונה של ההישגים בתחום הטכנולוגיות המתקדמות. אבל, שאף אדם לא ישלה את עצמו שההישגים הללו באים מאליהם, ושהם ייחודיים לנו בגלל איזשהו הוקוס פוקוס שאנחנו מכירים אותו ואף אחד אחר לא מכיר אותו. זה הכול מתחיל בלימוד, זה הכול מתחיל ביכולת להיות נגיש להישגים שכבר הושגו. את הדברים הללו מתחילים בגן חובה, ואולי לפעמים אפילו לפני כן בעולם שבו אנחנו חיים. אם אנחנו לא נדע לתת לזה את העדיפות הנכונה, אז אנחנו נמצא את עצמנו מפגרים אחרי מדינות שלכאורה אין שום סיבה שאנחנו נדדה אחריהן.

המבצע הזה בא לתת את ההזדמנות למי שבדרך החיים הרגילה שלהם אולי ההזדמנות הזאת לא תינתן להם. זה ההישג הגדול, זאת המשמעות הגדולה, וזאת התקווה שיש במבצע הזה לילדים באזורי הפריפריה כאלה שהם באים מרקע שלא מאפשר להם את מה שהוא מובן מאליו לרבים אחרים שחיים בתנאי חיים אחרים.

כל הכבוד לכול מי ששותף לעניין הזה. אני צריך להזכיר שיש לך כמה וכמה שותפים, ביניהן הקרן של משפחת ספרא שתרמה תרומה יפה לעניין. אבל במיוחד אני רוצה לברך את ידידיי מזה עשרות בשנים בני משפחת גנדל ממלבורן שבאוסטרליה, ואת החלק הזה של הברכה אני אומר באנגלית כדי שיהיה להם יותר קל.

I would like to congratulate my dear friends Polin and Jhon and the family for making it possible for children from across the country in the different parts of the country, to have that which for many others is obvious and immediate, but for others it couldn’t be possible without their generosity. Polin and Jhon for all those of you who are not as familiar with them as I am, very much involved in promoting Jewish education, and I was honored to be the guest in the school in Melborne that they have donated for children there that one day because of the Jewish education that they are receiving in Australia will make “Aliya” and come to Israel, hopefully. But, as you can see the divide their resources and the generosity and their love between the Jewish kids in Australia and the all kids in Israel, not only the Jewish kids, in different parts of the country.

There is nothing which is of the higher priority in the life of our country. I know that on in these days when we are engaged so actively with the efforts to make political decisions and to move forwards toward this engagement and political negations. It is some what rare or dangerous or may be un head off to talk about other priorities. But let me tell you, without education, without an opportunity for children in every part of the country, without taking care of the children in the periphery where they are not always have the access to all the advantages that we can find in Jerusalem or in Tel-Aviv or in other parts of the country. There is danger that Israel will not exost its potential, and will not be come what it has to be come which is a leading country for the nest generations.

What you are doing in this project is a explored it to the well-being of the state of Israel and for the future of our country. For that on behalf of the government of Israel, of the presently narrow but future to be a in large government of Israel, in present capacity as vice
I want to congratulate you and to that you.




אני מאחל ומקווה שכול הילדים הצעירים שנמצאים כאן שלבושים באופן כל כך חגיגי, וכל כך מאיר עיניים, ידעו לעשות שימוש טוב בהזדמנות שהיהודים הטובים האלה ממלבורן נתנו לכם. תמיד תזכרו שיש אנשים טובים שאיכפת לכם מכם. גם לנו, אבל גם להם. תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה עכשיו גם לברך את אריה סקופ מנכ"ל מייקרוסופט שהוא שותף מלא לרעיון הזה.

מר חנן אכסף, הבמה שלך.

בוקר טוב לכולם, יושבת-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת חברת הכנסת מלי פולישוק, ממלא מקום ראש מממשלה עזב, יש לנו כאן שרים לשעבר, שר הכלכלה המדע, והדתות לשעבר מר שמעון שטרית, חבר הכנסת יורי שטרן, שגריר אוסטרליה. אני רואה שיושבים פה הרבה מאוד נכבדים, הגברת יפה ויגוצקי, חברת הכנסת שגם נמצאת כאן, וכמובן הרבה אורחים וילדים נכבדים.

אני רוצה להציג מאוד בקצרה מהם היעדים העיקריים של הפרויקט, מי הם היזמים, מי הם האנשים שעומדים מאחורי הפרויקט הזה ושלהם אנחנו חייבים באמת תודה.

ראשית, אתם יכולים לראות כאן את היזמים ואת ההנהלה. כיום הפרויקט הוא בעצם חיבור של שני פרויקטים, פרויקט של "מחשב לכול ילד" ו"חלון לעולם המחר", כאשר "חלון לעולם המחר" שם לו למטרה לחבר אינטרנט לכול הילדים. "מחשב לכול ילד" שם לו למטרה לתת מחשבים לילדים בבתים בניגוד לפרויקטים שדובר עליהם שבהם תורמים מחשבים לכיתות בתי הספר וכו'. הילדים בבתים חשופים למחשב בסדר גודל של כשמונה שעות ביום, ובבתי הספר שעתיים בשבוע. זה פער רציני.

כפי שאתם רואים כאן, היזמים הם כולם אנשי עסקים, אנשי אקדמיה, תורמים בין-לאומים כמו קרן גנדל וגם קרן ספרא. גם חברת "מייקרוסופט" היא אחת מהתורמים הגדולים שלנו. מנכ"לה אריה סקופ נמצא כאן, וכן החברה לישראל שהמנכ"ל שלה מר יוסי רוזן לא כאן, אבל נציגיו נמצאים כאן באולם. תורן היים שנמצא פה מייצג את קרן ספרא, ועוד הרבה אנשים נכבדים, כולל כל ההנהלה של "מחשב לכול ילד" שנמצאת פה באולם. תוכלו לשוחח איתם לאחר מכן.

האתגר בישראל – יש לנו היום שכבות של ילדים של-100% מהם יש מחשב בבית. יש ילדים שרק ל-19% מהם יש מחשב בבית. לפי הסטטיסטיקה האחרונה, כשאנחנו התחלנו את הפרויקט היו 400,000 ילדים מתחת לקו העוני. היום מוערך שיש אולי קרוב למיליון ילדים שנמצאים במשפחות החיות מתחת לקו העוני. לכן, היעדים של הפרויקט הם להגיע לפחות ל-100,000 ילדים שזה בערך כ-30,000 בתים עם 60,000 מבוגרים. היינו רוצים להגיע להרבה יותר, אבל קשה לנו כיוון שהעלויות הן די גדולות. העלויות לכול מחשב הן בסביבות כ-1,200 דולר למחשב. אנחנו מדברים על קרוב ל-50 מיליון דולר ל-30,000 בתים. אלו לא סכומים קטנים בימים אלו כשיש קיצוצים תקציביים נרחבים.

ניתן לראות מהו הפער הדיגיטלי וכיצד הוא הולך וגדל. אתם רואים שאחוז העשירון התחתון ממשקי הבית שבבעלותם מחשב, כמעט ולא השתנה. הוא עבר מ-15.9% ל-19%. זה לא שינוי מהותי. כל זה בזמן שבקרב העשירון העליון היתה צמיחה משמעותית ולמעשה כולו מכוסה היום במחשבים ובחיבורים לאינטרנט. זה מה שאנחנו קוראים פער דיגיטלי, ואותו אנחנו רוצים להקטין ככל האפשר בסיוע של הממשלה ותורמים.

הרבה אנשים לא ידעו באמת מה זה יכול לעשות, והאם זה יכול להשפיע. אבל, יש לנו ליווי מחקרי של פרופ' נאוה בן צבי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ויש לנו חברת מעקב שבודקת ועושה סטטיסטיקה. הפרויקט נמצא בבקרה מתמדת, ואנחנו רואים שיש דיווח על שינוי ניכר בדימוי העצמי של הילדים, דיווח על שימוש במחשב, דיווח על שינוי בהרגלי הפנאי, שינוי ניכר בהישגים לימודיים. כל אלה הם דברים מוכחים. כלומר, הכסף לא הולך לחינם.

חבל ששר האוצר איננו משום שהקטע של מונחי תל"ג מאוד מעניין אותו. ברור שבלי שליטה היום במחשבים, באינטרנט ובתוכנה, קשה מאוד להתקבל לתעשיית היי-טק. תפוקה של עובד בתעשיית לאו-טק, היא כ-25,000 לשנה. בהיי-טק היא כ-175,000. זאת אומרת, פער של 150,000 דולר תפוקה לנפש בין עובד בתעשיית היי-טק ללאו-טק. ישראל עם כמות קטנה של אנשים חייבת לדאוג שכמה שיותר אנשים יהיו בהיי-טק על מנת להגדיל את התוצר הלאומי הגולמי.

אם ניקח למשל 400,000 ילדים שנוכל להעביר אותם להיי-טק שזה כולל גם תשתית חינוכית ממעלה ראשונה, יצירת מקומות עבודה, השקעות, זה לא רק מתן מחשבים, אבל מחשבים מראים את הכיוון, אז זה תוספת של 60 מיליארד דולר או 50% כמעט תוספת לתוצר הלאומי הגולמי של מדינת ישראל. רוב מדינות עולם המתקדמות הבינו את העניין הזה בין אם זה ארצות-הברית, בין אם זה אירופה, אם אנחנו מדברים על כל דרום מזרח אסיה: סינגפור, יפן, הודו. כולם עובדים בכיוון הזה כי הם הבינו את המשמעות של הדבר הזה.

ישראל לצערנו, עדיין לא קלטה מול מה היא עומדת בעולם. אם אנחנו נסתכל כאן בגרף שמראה את שבדיה, הולנד, אוסטרליה, ארצות-הברית לגבי נושא חדירת אינטרנט, אנחנו נראה שלמרות שהתבשרנו שכבר למעלה משני מיליון איש בישראל מחוברים לאינטרנט, זה עדיין למטה מ-40%. תסתכלו היכן נמצאים מקומות כמו ארצות-הברית, שבדיה, ששם יש חדירה של 63% או יותר. זאת אומרת, קרוב ל-180 מיליון אמריקאים גולשים באופן קבוע באינטרנט. צריך להבין את העוצמות האלה ואת הפער שהולך ונפתח לא רק בין שכבות נמוכות לשכבות מבוססות, אלא גם ביננו לבין העולם. אתם רואים את ישראל ממוקמת למטה אי שם בסביבות ה-40%.

למרות שאנחנו חושבים שאנחנו מעצמת היי-טק, אתם יכולים לראות שלמעשה החדירה מקרב האוכלוסייה היא אצלנו 29%. אתם רואים שבבחריין זה 28%. אנחנו בהחלט לא נמצאים בין המדינות שהחדירה בהן היא גבוהה. החדירה לטעמי היתה צריכה להיות 70% ויותר, על מנת שנהיה ברמה אחת עם המדינות המתקדמות. זאת אומרת, יש לנו עוד פער דיגיטלי גדול להתקדם איתו. כמו כן, גם לגבי השימוש בעולם. אנחנו כאן לא נמצאים עדיין במצב טוב יחסית לארצות אחרות.

לכן, המשמעות הגדולה כאן היא להגיע לילדים האלה מוקדם ככל האפשר. אנחנו מטפלים בילדים מכיתות ג' ועד כיתות ז' פחות או יותר, שזוהי התקופה שבה נרכשות מיומנות ומשפיעות על הילדים. אתם יכולים לראות כאן חלק קטן ממדגם הילדים שאיתם אנחנו עובדים. היום הגענו ל-15,000 בתים, כאן יש בערך כ- 200 ילדים. אנחנו מתכוונים להגיע ל-30,000 ילדים על-ידי חלוקה של תוספת של כ-4,000 מחשבים כל שנה במשך השנים הבאות.

אני לא יכול לסיים מבלי להביע תודה לכול השותפים שלנו. מדובר על מר ג'ון גנדל שלכבודו אנחנו נמצאים כאן. הוא תורם לנו רבות. יש לנו גם את קרן ספרא שהיא תורמת לנו סכומים מאוד נכבדים. יש לנו תורמים בין-לאומיים אחרים. יש את חברת מייקרוסופט שבנדיבותה העמידה לרשותנו את כל מאגר התוכנות שבהן משתמשים הילדים ללא הגבלה. ישנו הג'וינט שתורם ושהיה בין המקימים הראשונות, והרבה חברות אחרות בתחום ההיי-טק שתורמות לנו. אבל, זה לא מספיק. אני מוכרח לציין כאן גם את כל אותם ראשי ממשלה לשעבר החל ממר יצחק רבין המנוח, כולל בנימין נתניהו, וכרגע מר שרון וממשלתו. הם כולם תומכים ונרתמים. אני רוצה לציין גם את מנכ"לי משרד ראש הממשלה החל ממר צבי אלדרוטי שנמצא כאן איתנו, גם שמעון שטרית. יש לנו כמובן גם אביגדור ליברמן, משה ליאון, אביגדור יצחק ואילן כהן שנמצא היום. הם תורמים ומסייעים לנו, ואני מקווה שהם ימשיכו, כי אנחנו צריכים עוד סדרי גודל של כ-60 מיליון שקלים להגיע ליעד של 30,000 מחשבים.

אני שוב מודה לכול אלה שתורמים ועוזרים לנו. אני מברך את כל הילדים שקיבלו את המחשבים. תיהנו, תשתמשו, ותגדלו לתפארת עם ישראל. תודה רבה.

תודה רבה למר חנן אכסף.

כפי ששמעתם הפרויקט החשוב הזה מתבצע בכל רחבי הארץ, ובמיוחד בפריפריה. אני רוצה להזמין את ראש מועצת שפרעם חוסאן יאסין לדבר.

מר אכסף, אני רוצה לספר לך ולאחרים שלצערי הרב טרם הצלחתי לשכנע את ממשלת ישראל לחבר לפחות את כל בתי הספר לאינטרנט. דחו את הצעת החוק, ואני לא אוותר להם. אני חושבת שאנחנו חייבים בראש ובראשונה לחבר את כל בתי הספר במדינת ישראל לאינטרנט. זה דבר אלמנטרי. זה עדיין לא קרה.

ממלא מקום ראש הממשלה מר אהוד אולמרט, שגריר אוסטרליה בישראל, יושבת-ראש ועדת החינוך חברת הכנסת מלי פולישוק בלוך, מר גנדל נשיא כבוד בין-לאומי שאותו הכרתי מקרוב. אדוני, אלפים מילדי המדינה יזכרו אותך לטובה. כמו כן, מר חנן אכסף נשיא מוטורולה לשעבר ויושב ראש הפרויקט, מר יאיר טורנהיים נציג קרן ספרא, וחבר הנהלת הפרויקט, מר עמי גרמן חבר הנהלת הפרויקט, מר אריה פוקס מנכ"ל מייקרוסופוט וחברת הנהלת הפרויקט, מר צבי אלדרוטי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר וחבר ההנהלה, מר יהושוע איינהורן מנכ"ל IBM לשעבר וחבר הנהלת הפרויקט, עו"ד אורי דרוקר חבר הנהלת הפרויקט, הגברת נוגה יציב מזכירת החברה לישראל וחברת הנהלת הפרויקט, אבשלום נוימן מנכ"ל הפרויקט, עמיתיי ראשי רשויות, חברי כנסת, שרים לשעבר, שלום לכולם.

קהל נכבד, ראשית אני מבקש להודות על הזדמנות שניתנה לי היום לדבר בשם הרשויות בכלל, ובשם העיר שפרעם ותושביה בפרט, כשותפים לפרויקט "מחשב לכול ילד". אני רוצה לומר לכול אלה הנוטלים חלק בפרויקט מבורך זה תודה, תודה מכל הלב.

השבוע ביקרתי במרכז "להבה" בשפרעם, שם לומדים התלמידים על המחשבים. ראיתי את השמחה הגדולה בעיני התלמידים והוריהם, וזה ריגש אותי מאוד. באתי להודות בשמם של ההורים הנוצרים, מוסלמים, דרוזים ובדווים, החיים בשפרעם. שפרעם היא עיר היסטורית שבה גרו יהודים עד שנת 1928. בית הכנסת ובית הקברות העתיק מעידים על כך. ההיסטוריה המפוארת של העיר דוגלת בשלום, באחווה ובדו-קיום. אני מודה על כל הנכונות הזאת בפרויקט המחשבים, ואני מקווה שהפרויקט יתרחב ויכלול גם יישובים אחרים. כדי לצמצם את הפער בחברה הישראלית יש לתת לכול תלמיד במדינה הזדמנות שווה ללא הבדל.

אני רוצה להודות למשפחת ספרא הנדיבה, אנחנו קראנו על שמה מרכז בשפרעם. בהזדמנות זאת, אני רוצה ומבקש לברך את ראש הממשלה שלנו. מדובר באיש גיבור שניצח במלחמות. אנחנו מקווים שבעתיד הוא ינצח גם בהבאת שלום.

אני מקווה שפרויקטים חברתיים כמו "מחשב לכול ילד", "להבה" ואחרים ירבו, במטרה לחזק את השכבות החלשות ולתפארת מדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה. הצטרף אלינו אחד האנשים שדוחפים את הפרויקט. אדוני שר בנימין נתניהו, בבקשה.

אנחנו מציינים כאן אירוע חשוב של מה שנעשה עד היום, ומה שאנחנו צריכים לעשות בהמשך. מה שנעשה עד היום הוא פרויקט שהיה לי חלק בהזנקתו, וזה ניסיון לתת חינוך של תקשוב וחישוב לכול ילד. זה לא מספיק. זה הרבה מאוד, אבל לא מספיק. זה לא מספיק משום שהפער הדיגיטלי הולך ומתרחב. אני לא מדבר בתוך הארץ, אני מדבר ביננו לבין ארצות אחרות. מדינה כמו סינגפור הולכת להשקיע הרבה יותר מאשר מאות מיליוני דולרים כדי להגדיל את הפער הזה ביננו לבינם. אנחנו נמצאים בכלכלה פתוחה, כל מה שקורה בדימונה או בכפרים הבדווים בגליל ובנגב מושפע על-ידי מה שקורה בסינגפור ובצרפת, ובגרמניה, ובהודו ובסין. חלק מהמדינות מבינות את זה ומתארגנות לזה, וחלק לא. מי שלא מתארגן לזה נופל אחורה, נסוג. סינגפור מתארגנת לזה. היא היתה מאחורנו, אבל היא השיגה אותנו.

כדי להתארגן לזה אנחנו צריכים לעשות שני דברים. דבר אחד, זה פשוט לאפשר צמיחה, וצמיחה באה רק מהסקטור הפרטי. אין דרך אחרת לייצר צמיחה. לסין היתה כלכלה של ממשלה והיא לא צמחה. הם היו ברעב שוויוני מופלא. ברגע שהם יצרו סקטור פרטי הם התחילו לצמוח במהירות עצומה, והם משיגים את כל העולם. אותו הדבר היה באירלנד, אותו הדבר היה בסינגפור. ברגע שהם יצרו סקטור פרטי הם התחילו לצמוח. ברגע שהם צומחים אנשים נשאבים למעגל העבודה, האבטלה יורדת, וגם העוני יורד.

זאת אומרת, על מנת שתהיה צמיחה ויציאה מהעוני מוכרחים מדיניות כלכלית של צמיחה. זה אומר להוריד מסים. אין דרך אחרת ליצור צמיחה כי אף אחד לא רוצה לעבוד אם אתה צריך לשלם את רוב המסים לממשלה. אף אחד רוצה להשקיע. יש להוריד מסים, ואני אגיד את זה עוד מאה אלף פעמים עד שיקלטו. צמיחה זה רק להוריד מסים, כי אף אחד לא עובד בחינם. להוריד מסים זה אומר שאנחנו צריכים להוריד את הוצאות הממשלה שהן מיותרות. אנחנו מוכרחים להוריד מסים, כדי להוריד מסים מוכרחים להוריד את הוצאות הממשלה. בממשלה יש בזבוז, המון בזבוז. קיצוץ הוא דבר קשה, כי לפעמים כאשר אתה מוריד את הבזבוז אתה גם מוריד דברים כי אתה לא יכול לחתוך בדיוק איפה שהשומן, ואתה חותך גם בשריר או בעצב החי. אנחנו צריכים לנסות קודם כל לחתוך רק בשומן. זה קשה, אבל אנחנו עושים את המאמץ. אנחנו במקביל נוריד מסים.

אנחנו רוצים שבצמיחה הזאת ההורים שלכם, ובהמשך אתם, תיכנסו למקומות עבודה ותעלו במקומות העבודה. נניח שמישהו נכנס כזבן או זבנית בחנות, אנחנו רוצים שהוא יהפוך למנהל החנות, ואחר כך למנהל הרשת. אבל, בשביל זה צריך ללמוד. להוריד מסים זה כדי שיהיו לכם מקומות עבודה, אבל כדי שתשפרו את מקומות העבודה צריך ללמוד, ללמוד, ללמוד. אנחנו רוצים שלכל מי שנמצא כאן ולכל ילד, ילדים ממגזר המיעוטים, ילדים עולים חדשים אתיופים, רוסים, ותיקים, תהיה הזדמנות שווה. כדי שתהיה להם הזדמנות שווה הם צריכים ללמוד באופן שוויוני.

לכן, אנחנו באים פה לטפל בצד הזה של הלימודים, של ההזדמנות השווה. לא של צמיחת הכלכלה, בזה אנחנו מטפלים בנפרד, אלא של ההזדמנות להשתלב בכלכלה, וזה אומר ללמוד. אני יכול להגיד ילדים שמה שתלמדו עכשיו יעזור לכם לכול החיים. כל עוד אתם יכולים ללמוד תלמדו, כי מה שאתם תלמדו עכשיו ישנה את כל המצב שלכם בחיים.

ללמוד היום פירושו ללמוד את כל הדברים שאנחנו מכירים בעבר, אבל זה להוסיף עוד משהו. כשאני הייתי בגילכם הייתי צריך ללמוד את לוח הכפל, אבל כדי ללמוד את לוח הכפל לי היו מחברות, קלמר, סרגל, ומחק. היום הקלמר והמחק והסרגל הם המחשב והאינטרנט.

משפחת גנדל עזרו לנו בפרויקט הזה בתרומה נהדרת ומתמשכת. מר חנן אכסף עסק בזה. אני מודה לך חברת הכנסת פולישוק שאת מעלה את זה כאן. הפרויקט הזה הוא פרויקט אדיר. יש פה ראשי ערים שעסקו בזה. אני רואה כאן את ידידינו דני וקנין ואחרים. זהו פרויקט יוצא מהכלל כדי להביא את המחשב אליכם.

אני עכשיו רוצה להודיע שאנחנו הולכים צעד אחד נוסף. הצעד הנוסף שאנחנו הולכים בו הוא לקחת את פרויקט "להבה" ולהפוך אותו לפרויקט הרבה יותר גדול. לפרויקט "להבה" יש מרכזים בכמה ערים. אנחנו רוצים שהוא יהיה בהרבה יותר ערים. אנחנו רוצים לשלב את זה. נציע לכם לשלב את זה עם פרויקט "מחשב לכול ילד". אנחנו באים עכשיו עם פרויקט "תקשוב לכול ילד". אבל, את פרויקט "להבה" נעשה קצת אחרת. במקום שאלה יהיו אנשי הממשלה שנותנים לכם את השירותים, אנחנו נפנה לאותו סקטור פרטי ונגיד לכול אותן חברות ולכל אותם אנשים שמתעסקים עם מחשבים במדינה, ויש לנו הרבה, שאנחנו נעשה ביניהם תחרות מי יכול לתת את השירות הטוב ביותר ללמד ילד במשך שנה, שנתיים, שלוש, הפעלה מלאה של המחשבים, התחברות לאינטרנט ומכשירים אחרים שאנחנו רוצים שיהיו בידיים שלכם. אנחנו נעשה מה שנקרא מיקור חוץ לסקטור הפרטי של פרויקט "להבה", ואנחנו נגדיל את התפוקה ואת היכולת שלכם ללמוד ולהשתמש במכשירים האלה. לכן, מה שהוחל פה בפרויקט "מחשב לכול ילד" הוא התחלה הכרחית וחיונית. אבל למעשה, אנחנו נמצאים במצב שכדי להשיג את סינגפור ולהשיג את העולם ולתת לכם ילדים, לילדים מדימונה כמו לילדים בצפון תל-אביב, את הסיכוי השווה, אנחנו הולכים להגדיל מאוד את פרויקט "להבה" ולשלב את פרויקט "מחשב לכול ילד" בתוכו. אנחנו נפנה לסקטור הפרטי ונאמר לו לבוא לעשות את העבודה שהוא יודע לעשות יותר טוב מכל דבר אחר והוא ללמד את הילדים שלנו איך לפעול בעידן המחשבים.

אני רוצה להודות לכולכם על כל מה שנעשה עד היום, ובמיוחד לכם ג'ון ופולין שאתם מלווים את הפרויקט הזה שנים רבות במאמץ אישי ובתרומה אישית חשובה. אבל, אני גם רוצה להכין אתכם לבאות. אנחנו נבוא ונבקש עוד הרבה. תודה רבה לכם.

תודה רבה. זמננו מאוד מאוד קצר ולכן ניאלץ לוותר על חלק מהדוברים. אבל אנחנו נאפשר לחבר הכנסת יורי שטרן שהיה שותף לקידום העניין במשרד ראש הממשלה לדבר.

צהרים טובים, הפרויקט הנפלא הזה כמעט ומת מוות קליני בסביבות שנת 2000-2001. לא היה בו כסף. משרד האוצר רצה לגבות ממנו חובות. היועצים המשפטיים הסבירו לנו שהוא כבר לא יתקיים כי החוזה שלו או טו טו ייגמר, ואי אפשר להמשיך אותו. כמו שהיה עם מכרזים, צריך להוציא הכול החוצה. כל מי שעבד בו כבר לא שווה. הייתי אז סגן שר במשרד ראש הממשלה ויצא לי להיכנס אליו ולהציל אותו יחד עם חנן אכסף, חנה לויט, מר אלדרוטי וכל אלה שיושבים פה, מר שמעון שטרית, כל מי שהיה אז בהנהלה הציבורית ונמצא גם היום. אנחנו ניסינו במאמץ ממושך של כמה חודשים להחזיר אותו לתחייה. לתרומתו של מר גנדל היה פה תפקיד הקריטי, ואני חייב לומר זאת פה לפני כולם. לולא התרומה הזאת של ג'ון גנדל הפרויקט הזה היה נגמר בגובה של 9,600 מחשבים, ותו לא. הכול היה מתפזר ונגמר.

לכן, אני באמת רוצה לציין את היכולת של אדם אחד לשנות מהלכים היסטוריים. מר גנדל, אני רוצה להודות לך, ולבקש משר האוצר שהסביר לנו יפה איך הפער ביננו לבין סינגפור הולך וגדל, להשקיע מאמץ דומה לזה שבסינגפור. כבוד השר, זה בידך. אתה בזמנו נתת זינוק מדהים לפרויקט "מחשב לכול ילד", ובידך עכשיו לתת לזה שידרוג אמיתי. תודה רבה.

תודה רבה. אני מצטרפת לקריאה. מר חנן אכסף, בוא תציג בבקשה את האורח שלנו.

אם אני אעבור פה על כל הרשימה של כל הדברים שמר גנדל עושה אז אנחנו נצטרך לשבת כאן עוד שעה. אני מוכרח לציין כאן בקיצור כמה דברים חשובים באמת לגבי מר גנדל שהוא בין היתר יושב-ראש קבוצת גנדל-חברות באוסטרליה. הוא הפטרון הבין-לאומי של תוכנית "מחשב לכול ילד". ג'ון גנדל יספר לכם כעת מה הוא היה רוצה לעשות עם הפרויקט הזה גם באוסטרליה. הוא גם קשור ל"יד-ושם", לאוניברסיטת תל-אביב, קרן היסוד, יושב-ראש של המוזיאון היהודי באוסטרליה. חבר בוועדת גולדה מאיר. הוא פטרון בני מצוות.

מר גנדל נמצא כאן בעיקר בגלל שהיום אנחנו מעניקים לו פרס מיוחד עם מדליה מיוחדת בגלל תרומתו. מדובר באדם מאוד מאוד נכבד. הוא תומך בנו ועוזר לנו. הוא גם עוזר לכם לקבל מחשבים. יש לי את הכבוד להזמין כעת לבמה את מר ג'ון גנדל, בבקשה.

At the end of my speech I’ll ask Chanan to do me a favor and speak a few word in Hebrew to the children here today, because my Hebrew is not very good. I did Hebrew at school, but if I try to speak I don’t think you would understand me

When Bibi walked in a little bit later, I said to Mrs. Polishook-Bloch: “Will Bibi be speaking?”, and she said: “Will any politician not speak?”. So, thank you Bibi for those kind words.

My old friends, vice prime minister and minister of trade and labor, Ehood Ulmert, who has gone already, deputy prime minister and minister of finance and the iniciator of the “computer for every child” program, Bibi Netanyahoo-

Please, I am not deputy primeminister. You can creat a crisis.

Well, you are an old friend, so I gave you a little bit extra.

Minister of education, Mrs. Limor Livnat, and other members of Knesset - Mrs. Livnat is not here yet. She is obviously delayed in Knesset business - thank you all for sharing this moment, the presentation of the 15 thousand computer, with us.

Special thanks to his eccelency, the ambassador of the common wealth of Australia, Mr. Tim George, for joining us.

Also, special welcome to Nati Tamir, the newly appointed Israel ambassador to Australia. Nati, I hope we will see you in Australia lot in the future.

I also wish to thank all of our friends from Australia, Israel and elsewhere, and especially the children here today who are inter group of our program and source of our pride.

I thank “computer for every child” for this wonderful meeting, and recognize cairman Chanan Achsaf, an old friend, treasure Ami Bergman, Avshalom Noiman and all the directors and executives of “מחשב לכל ילד”.

When Bill Gates developed an operating system for the IBM personal computer, nearly 25 years ago, it marked the beginning of the technology revolution.

How feeding that as we gather here to celebrate the exciting success of Israel “computer for every child” project, Bill Gates is again a key figure - this time as the head of Microsoft, one of the very generous sponsers together with Motorola, IBM and ather major corporates.

In the early days computers were used primarily by big business, but very quickly they spread through offices, schools and homes, and now they an integral part of every day life. When you consider the size of computers today, it’s hard to believe that when they at first invented they were so big they took up the space of a whole room. What is even more amazing is the fact the small computers found in many modern cars are more powerful that the one in 1969 that gathered Apollo 11, the spaceship, to the moon and back.

For Israel the “computer for every child” project is filling the social gaps which opened in recent years - helping to create equality, so that every Israeli youngster and family has equal opportunities to learn, develop and thrive.

This is a project that target future generations of Israelies and aimed to provide them with the skills and experties to ensure that Israel keeps pace with the rest of the world in all fields of endeavor - from education and research to business and development.

Israel has long been at the full front of technological advancement, but it must continue to educate and develop, so it is not left behind. It must maintain its’ strong position to consolidate its’ bright future.

With the most recent prospects of peace in the middle east, Israel is entering a new stage of rapid economical development. Those who are able to grasp the latest technology will be at the full front of this revolution. Today’s children will take Israel through the 21th century and beyond.

To the young people who are here: no doubt you enjoy downloading Briteny Spears’ songs and playing FIFA soccer games, but I am sure you also use your computer to help you with schoolwork and explore the information super high way.

As I look over the shoulders of my grandchildren when they are connected to the internet seeking information for school project, I’m overwhelmed by how much you can learn about every subject imaginable. We, older people, are also amazed at how easily your generation has adapted to the everchanging technology. Sometimes it seems as if you were born with an extra part of your brain. So, please try to be patient with those of us who are older and who still think a mouse is a furry little animal and the way be spiders live. Instead of us teaching you, when it comes to computers you are the ones teaching us.

On behalf of the Gendel charity trust, it’s chairman Lisa Turin my daughter, sitting here, sir Lorence Josef and the extended Gendel family here today, I am very proud and honored to be the project international patron and pay tribute to our partners - the Israeli government, local government, the Sofer foundation and many other supporters.

However, without the support and constant support of my wife Paoline, my involvement would not have been possible. Paoline, thank you for that.

We are thrilled to be here for the presentation of the 15th thousand computer. What an outstanding achievement. It is also a special occasion for our family as we celebrate the Bar-Mitsva of my grandsons, Richard and Michel, here today - both of them loving every minute of their visit to Israel.

Now more than ever, as Bibi said, philanthropic organizations, business and governments have an obligation to work together to guarantee the health and wellbeing of their nations and their people, but first they must ensure that their most precious assets, their children, are given every opportunity to maximize their potential. In Israel the “computer for every child” project is a fine example of how team effort can make a tengable difference to the lives of todays’ children, so that they will be better equiped as tommorow’s leaders. I urge all parties to continue their commendable work and call on other countries to follow Israel’s lead.

Israel is locked into the hearts of all jews in the Diaspora, but Australian jury enjoys a particularly special relationship with the jewish state, which is further enhanced by this joint project. So, it is especially gratifying that Australia has decided to follow Israel example and establish its’ own “computer for every child” project helping to give all children the same opportunities enjoyed by Israeli youngsters. My involvement in that program is an additional source of pride. Australia is about the same land area as the United States, yet it only has about 1/20 of the population. So, many people live far away from the big cities especially our Aboriginal communities. By following Israel’s wonderful example, making computers available to them, making enormous difference to their lives and to their future. I hope your computers are already making a difference to your lives.

Now, I’ll call on Chanan just to translate a little bit for me. Through out history the jewish people have always strived for excellence. This is to the children. Israel is particularly renown for its’ technological achievements, and recently Israeli scientists won the Nobel prize for Chemistry. Who knows, with the help of your computers, one of you could win a Nobel prize one day. I wish you all success in your future endeavors.

(תרגום) לאורך ההיסטוריה העם היהודי תמיד נלחם ושאף להגיע למצוינות. ישראל ידועה בעולם בעיקר בשל ההישגים הטכנולוגיים שלה, ורק לאחרונה מדענים ישראלים קיבלו את פרס נובל לכימיה. מי יודע, אולי עם העזרה של המחשבים שאתם קיבלתם, אחד מכם אולי יוכל לזכות גם הוא בפרס נובל באחד הימים.

אני מאחל לכולכם הרבה הצלחה במאמצים ובקריירה שלכם בעתיד.

תודה רבה. אני רוצה להזמין את הילד דוד דגו לברך בשם הילדים. בינתיים אני אומר לכם מה שאולי לא הודגש מספיק, ואני רוצה גם להתנצל בפני שמואל אבוהב יושב-ראש ועדת החינוך של השלטון המקומי שרצה לשאת דברים. השלטון המקומי הוא שותף מלא, בשליש, של הפרויקט. כפי שנאמר לי, מדובר בשליש תורמים, שליש משרד ראש הממשלה, ושליש הרשויות המקומיות. מגיעה להם הרבה ברכה על כך כי הם באמת בקשיים אדירים.

אני מהקבוצה הראשונה שהתחילה את פרויקט "מחשב לכול ילד" בנצרת עילית. אני קיבלתי מחשב בשנת 1997 ואחרי כמה שנים התחלתי לפרק את המחשב וללמוד איך המחשב בנוי. לאחר תקופה מסוימת, הלכתי למכללה במטרה ללמוד תכנות, ואחר כך למדתי את תוכנת ויזוא'ל בייסיק. במשך הזמן גם פתחתי עסק פרטי בבית שנקרא "עבודה שחורה".

אני רוצה להודות למר אריאל שרון ראש הממשלה, למר בנימין נתניהו שר האוצר, ולתורמים של פרויקט "מחשב לכול ילד", למשפחת גנדל, ולקרן ספרא. תודה רבה.

דוד, תודה רבה לך. עכשיו אנחנו נחלק תעודה לאברהם קסא שהוא הילד ה-.15,000. אברהם, אתה תקבל מג'ון גנדל תעודה מיוחדת. מר דני וקנין ראש עיריית בית שמש שמשם בא הילד, בבקשה אדוני.

תודה רבה לכולם. שוב תודה למר ג'ון גנדל, לכול התורמים, ולכל האנשים הנפלאים. אני באמת מודה לכולם ואני מקווה שנגיע מהר מאוד לפי שלוש ופי עשר, וכמה שיותר.

אנחנו גם מעניקים תעודה למר ג'ון גנדל.

בשם ההנהלה של פרויקט "מחשב לכול ילד" ו-15,000 ילדים שנהנו עד כה מהפרויקט, במעמד ישיבת ועדת החינוך של כנסת ישראל, בנוכחות ממלא מקום ראש הממשלה ושר המסחר והתעשייה מר אהוד אולמרט, ושר האוצר מר בנימין נתניהו, אנחנו רוצים להודות למר ג'ון גנדל ממלבורן אוסטרליה, הנשיא הבין-לאומי של פרויקט "מחשב לכול ילד", על תמיכתך ותמיכת משפחתך וסיועכם במאמץ לסגירת הפער הדיגיטלי בחברה בישראל, על תרומתך הנדיבה, מעורבותך החשובה, והתמיכה הבלתי מסויגת לפרויקט אשר קידמה את המודעות והפתיחות הציבורית וסייעה בגיוס משאבים לחלוקת 4,000 ערכות מחשב לשנה ב-50 ישובים ברחבי ישראל.

פעילותנו בהווה, תוכניותינו לעתיד, מסייעות לילדים ממשפחות מעוטות יכולת לממש את יכולתם ואת הפוטנציאל הטמון בהם, ובכך יחוזק עתידה של מדינת ישראל.

בהוקרה מכל הצוות.

תודה רבה. אני מברכת את הנכדים שבאו לחגוג איתנו בישראל בר-מצווה.

הישיבה הזאת נעולה, תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 12:00.