משותפת כספים-עבודה-כלכלה - פעילות לעידוד רכישה של תוצרת כחול- לבן


2
ועדה משותפת לוועדת הכלכלה, ועדת הכספים וועדת העבודה, הרווחה והבריאות
21.12.2004
הכנסת השש- עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול

מישיבה משותפת לוועדת הכלכלה - מס' 329
ועדת הכספים
וועדת העבודה, הרווחה והבריאות - 311
יום שלישי, ח' בטבת התשס"ה (21.12.04), שעה 12:00

פעילות לעידוד רכישה של תוצרת כחול- לבן

חברי הוועדה: אברהם הירשזון- יו"ר ועדת הכספים
שאול יהלום- יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
שלום שמחון - יו"ר ועדת הכלכלה
רוחמה אברהם
אילנה כהן
מיכאל נודלמן
מלי פולישוק- בלוך

ממלא מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת אהוד אולמרט
סיגל אבנרי, עוזרת דובר, התאחדות התעשיינים
גבי אופיר, מנכ"ל רשות שדות התעופה
דוד ארצי, יו"ר מטה כחול לבן, התאחדות התעשיינים
עופר איתני, מנכ"ל שטחי כרמל
טובה ארז, קלינאית תקשורת ראשית, שירותי בריאות כלכלית
אילנה בונהרט, מועצת ארגוני נשים
גיזה בורשטיין, מועצת ארגוני נשים
יצחק ביר, מפעלי ביר בע"מ, יצרני יודאיקה מכסף
יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים
שרית בן-ג'ורה, דוברות, משרד התמ"ת
בינה בר-און, מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי
מאיר בר-אל, סמנכ"ל התאחדות התעשיינים
יצחק גרופ, חבר הנהגת ההסתדרות
רן גרשפלד, בל קומפוזיט
צביה דורי, מנהלת מנהל סחר פנים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
אורנה דריזין, מנכ"ל הרשות הלאומית להסמכת מעבדות
טלי הראל, מנהלת התאחדות התעשיינים בצפון
זאב חזן, התאחדות התעשיינים
ישראל חזקיה, התאחדות התעשיינים
רן טוטנאור, יו"ר התאחדות התעשיינים, מרחב ירושלים
עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים
אלי כהן, מנכ"ל "תרמוקיר" תעשיות
דניאלה לוטון, משרד הביטחון
גלית לוי, מנהלת התאחדות התעשיינים בירושלים
דן לוין,
שלמה לוסטיג, סמנכ"ל שיווק, "נגב"
אברהם לזרוב, U.P.C
דני ליש, דובר, התאחדות התעשיינים
אורי לעדן, מנכ"ל סולמות חגית, חבר מטה כחול- לבן, התאחדות התעשיינים
מיכל מודעי, יו"ר מועצת ארגוני נשים בישראל
תומר מוסקוביץ, יועמ"ש משרד התמ"ת
יוסי נשרי, ראש עיריית קריית אונו
מיכל סגל, סכל- אלובין, תעשייה
חגי סרי- לוי, עיתונאי, מקור ראשון
נירית פייביש, התאחדות התעשיינים
רנה פנס, בנקאית
אסי קליין, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עידו קליין, תשלובת אמקה
בני רגב, ראש עיריית לוד
שלמה רוטמן, יו"ר דירקטוריון, חברת החשמל
אייל רונן, התאחדות התעשיינים
דורון שופן, יועץ שר התמ"ת
מוטי שחר, הלשכה המשפטית, משרד האוצר
עודי שינטל, משנה למנכ"ל, משרד התמ"ת
יאיר שירן, עוזר מנכ"ל המינהל לסחר חול, משרד התמ"ת
יעקב שמאי, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות החדשה
נירה שמיר, ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים

טמיר כהן

לאה ורון

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ






פעילות לעידוד רכישה של תוצרת כחול- לבן

רבותי בוקר טוב, אני מבקש לפתוח את הישיבה של מטה כחול לבן, בכנסת בישראל. אני רוצה לקבל בברכה את שר התמ"ת, אהוד אולמרט, את חבר הכנסת לשעבר יעקב שמאי, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות החדשה, את נשיא התאחדות התעשיינים, אני מבקש לקדם את כולכם בברכה.

אני רוצה לפתוח את הדיון הזה, אני נעתרתי לבקשה לקיים את הדיון, על מה שנקרא הנושא של הייצור המקומי, שכחול- לבן הוא אחד הדברים החשובים ביותר. אני רוצה לומר לכם שבנסיעותיי, בפגישותיי בעולם, עם שרים אחרים ועם חברי פרלמנט, לא ראיתי אותם מתביישים לבוא ולהיות לוגיסטיים של הייצור המקומי שלהם. נדמה לי שבמדינת ישראל, יש לנו איזה מן יראה ופחד לבוא ולומר אנחנו רוצים לקדם את הייצור שלנו.

הייצור שלנו הוא טוב, הוא לא נופל מאשר מה שקורה במדינת ישראל ולכן אני חושב שמחובתנו, כל מי שעוסקים בדבר הזה, לדאוג לכך שהייצור המקומי במדינת ישראל ילך ויגדל. ילך ויגדל מקומי, לא תהיה אבטלה במשק. אני חושב שזה מאוד יעורר את השוק המקומי ויביא לירידת אבטלה.

אנחנו נמצאים היום בתקופה של שווקים חדשים ולא השווקים המסורתיים שהיו לנו ולכן מדינת ישראל צריכה להיערך לכך, היא צריכה להיערך לכך בכל התחומים כדי שאנחנו נוכל לעודד את הייצוא של השוק המקומי. אנחנו מאחלים לכם הצלחה ואני שמח לארח אתכם פה בכנסת בירושלים ואני הייתי מבקש את שר התמ"ת, ממלא מקום ראש הממשלה, מר אהוד אולמרט להיות ראשון הדוברים בכנס הזה. בבקשה אדוני.

רבותיי, יושבי ראש ועדות הכנסת, אדוני יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת הירשזון, יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת יהלום, חברי הכנסת והוועדות, יושב ראש, או ממלא מקום יושב ראש ההסתדרות החדשה, מר שמאי, נשיא התאחדות התעשיינים, ידידי עודד טירה, נציגי הארגונים הארציים שמכבדים אותנו בנוכחותם, ראשי הערים וכמובן אנשי המשרדים הממשלתיים ששותפים לדיון ובעיקר למבצע לחיזוקה של תוצרת כחול- לבן.

יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת הירשזון, בפתח דבריו, אמר בעצם את תמצית העניין שלשמו אנחנו מתכנסים פה היום. אנחנו מאמינים בתוצרת כחול- לבן, אנחנו גאים במה שאנחנו יוצרים כאן בארץ, ברוך השם. אבל דרך ארוכה במדינת ישראל מאז שכמעט באופן ספונטאני היה נדמה שכל מה שמיוצר בחוץ הוא טוב, וכל מה שמיוצר אצלנו זאת תוצרת נחותה.

הימים הללו, אני מאמין, חלפו ובלי שוב, לא רק בגלל איזה שהוא רגש פטריוטי טבעי שגם הוא חשוב מאוד, אלא משום שמדינת ישראל מייצרת במגוון עצום של תחומים תוצרת שהיא באיכות וברמה שאינם נופלים ממה שמיוצר באיזה שהיא מדינה בעולם. מדינת ישראל, צריכה ויכולה להיות גאה בתוצרת כחול- לבן, בכל תחומי היצירה והתעשייה, יש תחומים, אני לא צריך לומר כאן, זה מן המפורסמות שבהן, היכולות שלנו הן לא רק ברמה גבוהה מאוד אלא הם אולי אפילו ברמה הגבוהה ביותר בהשוואה לכל מקום אחר בעולם.

אני היום רוצה לדבר על כל יתר הדברים, על כל אותם דברים שהם חלק משגרת חיי היום יום שלנו, שמיוצרים בארץ ושלפעמים בהיסח הדעת, אולי מתוך איזה שהוא חוסר תשומת לב מספיק, אולי כתוצאה מאיזה שהיא שיגרה שאנחנו הרגלנו, נדמה לנו שאנחנו צריכים להוריד מהמדף תוצרת שחתום עליה שהיא מיוצרת באיזה שהיא מדינה אחרת ולאו דווקא מה שמיוצר אצלנו.

אנחנו חיים בתקופה של שווקים חופשיים ואנחנו בעד התפיסה הזאת שחושפת את התוצרת הישראלית לתחרות. ואין לנו כוונה ואין לנו רצון באיזה שהיא צורה למצוא לנו מוגבלות של התחייבויות שאנחנו התחייבנו, להסכמים שיש לנו עם מדינות שונות שחושפים את מדינת ישראל לייבוא מתחרה ממדינות שונות.

הכוונה של המפגש הזה איננה ליצור מגבלות פורמאליות, או לעודד יצירת מגבלות פורמאליות כאלה שתחייבנה בעצם או תיצורנה מצב בלתי נמנע, אזרחים מחויבים לקנות תוצרת הארץ, שאינו מוערך בהשוואה לתוצרת שמגיעה אלינו מחוץ לארץ.

אני מדבר על משהו אחר לגמרי, אני מדבר על הגאווה שלנו למה שאנחנו מייצרים בארץ, על העדיפות שאנחנו נותנים לאיכות הגבוהה של המוצרים שאנחנו מייצרים כאן ועל הרצון שלנו לקנות את התוצרת הזו משום שקנייתה מחזקת את הכלכלה הישראלית יותר מכל דבר אחר.

שאנחנו מוכרים מתוצרת מקומית במיליון שקל, אנחנו יוצרים 1.5 מקומות עבודה חדשים שאנחנו מוכרים במיליארד שקל, זה 1500 מקומות עבודה חדשים. שאנחנו מוכרים במיליארד דולר, כלומר שאנחנו מייצאים, אז תכפילו את זה, זה כבר 7500 מקומות עבודה חדשים, זה 7500 משפחות שמתקיימות מיצירה ישראלית יום יום. אין קצבאות, לא מאבטחת הכנסה, לא מסיוע של ארגונים מתנדבים, לא מבתי תמחוי, אלא מעבודה, מיצירה וממכירה של התוצרת הישראלית שלנו, בארץ ובחוץ לארץ.

לכן חיזוקה של התודעה הזאת, ואני מדגיש עוד פעם, שהיא גדלה בסופו של דבר על מרכיבים שחייבים תמיד להדגיש אותם. קודם כל שאנחנו מדברים על איכות ועל רמה שעומדים בתחרות מול תוצרת שבאה מחוץ לארץ. אנחנו לא ניצור שום הגבלה פורמאלית, אנחנו לא נשנה את החוקים, אנחנו לא נשנה את התקנות, אנחנו לא נחזור לימים שהיינו מסבסדים בהם תוצרת ישראלית, בין היתר על ידי בניית חומות מכס גבוהות שנתנו יתרון מלאכותי לזמן קצר לתעשייה ישראלית אבל שבודדו אותנו מהעולם וגם שמנעו מאיתנו את היכולת להכיר את הידע שלנו והאיכות שלנו ולהתחרות גם בשווקים הבינלאומיים, דבר שבסופו של דבר הביא לחיזוק אדיר של התעשייה וכלכלה הישראלית.

אנחנו מדברים על משק תחרותי, אנחנו מדברים על סביבה שבה מותר לייבא ללא הגבלה כמעט, ברוב המקרים כמעט ולא. אנחנו מדברים על זה שאנחנו, הצרכן הישראלי, הקניין הישראלי, כל אחד מאיתנו שהולך למכולת, שהולך לסופר, שהולך לחנות, שישאל את עצמו לפני שאני שולח את היד להוריד מהמדף את תוצרת החוץ, בוא נבדוק רגע אם יש תוצרת הארץ ומה האיכות של תוצרת הארץ. אנחנו נגרום לכך שנוכל לחזק את המוצר הישראלי, את המשקיע הישראלי שמייצר בארץ.

אז קודם כל אני פונה לכל אחד מאיתנו, לכל אחד מהאזרחים, אבל כמובן שכדי שאנחנו נבסס ונחזק את התוצרת כחול- לבן, אנחנו ממשלה וגופים ציבוריים, צריכים לעשות הרבה יותר ממה שאנחנו עושים עד היום. אחד הדברים שאנחנו צריכים לשנות אותו, הוא הדגש שאנחנו נותנים לרכישת תוצרת ישראלית גם במכרזים ובתוכניות של גופים ציבוריים, אנחנו לא עושים את זה מספיק.

אני למשל, נתקלתי בדבר של שראיתי שבמשרדי על השולחן מונחים בקבוקי מים מינרלים שכתוב עליהם סאן פאלגרינו, אז אין לו שום דבר סאן פאלגרינו, או כל מיני מוצרים כאלה שמיובאים ממעיינות במדינות שונות. הרי יש לנו את מי עדן ויש לנו את נביעות והמים האלה הם טובים והם מרווים והם נהדרים, למה אנחנו צריכים לעשות את זה, לא יכול להיות שהם יותר זולים. אז למה? אז אני צריך להסביר את עצמי, זה כאילו פרט קטן ושולי, הוא הלך רוח מסוים, שאולי הוא הדבר שאנחנו צריכים לעשות בנושא הזה.

אנחנו לאחרונה החלטנו לשדרג את המעמד של הרשות לפעולה תעשייתית שהגברת רינה בראון מופקדת עליו במשרד התמ"ת. הרשות הזאת היא הרשות, אנחנו חותמים הרבה מאוד הסכמים בחוץ לארץ, שבהם אנחנו קונים תוצרת שאין לנו ברירה אלא לקנות אותה. אבל בעולם מקובל שכשמדינה שיש רכישה ציבורית שמתבצעת בחוץ לארץ, יש מנגנון, אתה מאפשר לחברה לזכות ברכש שאנחנו צריכים לעשות, מציע דרך מכרזים כמובן, אבל התוצאה היא שאנחנו מעדיפים חברה מסוימת מחוץ לארץ שיש רכישה בהיקפים אדירים שאנחנו רוכשים ממנה.

אנחנו צריכים לרכוש תוצרת ישראלית, כלומר זה דברים שהם טבעיים, הם מתקיימים במדינות שונות. הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי קיבלה הנחיות להפעיל את כל הסמכויות הפורמאליות שיש לנו כדי להתערב במכרזים ציבוריים וממשלתיים על מנת להבטיח שבכל אחד מהמכרזים הללו הזכות למכירת דגמים, או החובה למכירת דגמים ארץ תתקיים ותתבצע בהיקפים המקסימאליים שמוטל עלינו, כדי שהתוצאה תהיה שאנחנו נמכור את תוצרת הארץ לאלה שמוכרים לנו את תוצרת החוץ.

אני רוצה לספר לכם שבשנה האחרונה, היקפי קניות הדגמים בישראל הגיעו ל-1.7 מיליארד דולר. זה תחום מרכזי מאוד בהיקף הכולל של היצוא התעשייתי שלנו, היצוא התעשייתי של ישראל הוא 20 ומשהו מיליארד בשנה, כלומר 1.7 מיליארד מתוך 22 מיליארד דולר שאנחנו מוכרים מתוצרת תעשייתית, הוא תוצאה של הגורמים הללו. זה מקומות עבודה רבים של אנשים שמתפרנסים במדינת ישראל, של משפחות שמתקיימות מזה, של כלכלה שמתחזקת.

אנחנו חייבים, לפעמים יש לנו נטייה בגופים ציבוריים שלנו, כולל ממשלתיים, לקחת יועצים זרים. היה לי מקרה כזה שהיינו צריכים להתמודד איתו לאחרונה, אנחנו לקחנו יועץ זר שלא מכיר את המציאות הישראלית ולא מכיר את היכולות של המפעלים הישראלים. הוא קבע סטנדרטים שהם לא חיוניים, אבל שהתוצאה שלהם הייתה שהמפעל הישראלי לא היה יכול לעמוד בהם, אבל כתוצאה מזה היינו צריכים לאפשר למפעלים זרים לרכוש, לזכות במכרז של הייצור שאנחנו משווקים כאן בארץ, שיכולנו להשתמש בתוצרת של המפעל הישראלי, מבלי לפגוע באיכות ולשפר את תנאי המחיר.

אנחנו נשקול במשרד סדרה של צעדים שהיא יכולה לחזק את התודעה וגם את הביצוע בפועל של רכישת תוצרת ישראל. ואני אומר, חקיקה למניעת הפליה של מוצרים מתוצרת הארץ במכרזים, כמובן תוך התאמה להסכמים הבינלאומיים שמדינת ישראל מחויבת בהם, אני מדגיש את זה שוב ושוב כדי שחס וחלילה לא ישתמע מכאן שאני מציע באיזה שהוא אופן, באיזה שהיא צורה, אפילו הקלה ביותר.

אנחנו באנו והפעלנו מימון כחול- לבן במשרדי הממשלה השונים, כדי שהתעשיות הישראליות יוכלו לפנות לכל אחד מן המשרדים שמתקשר בהסכמים, במידה ויתברר שיש סטייה מאלה שנותנים עדיפות לרכישת תוצרת ישראלית או שיוצר אפליה לרעתה של התוצרת הישראלית. אנחנו נפעל לחתימה על אמנת כחול- לבן עם חברות וגופים מייצגים, חברות ממשלתיות, חברות שקשורות לשלטון המקומי. עוד פעם, על מנת לחזק את המודעות והפתיחות לרכישת תוצרת ישראלית.

אנחנו כמובן נותנים גיבויי מלא לגופים המייצגים, להסתדרות הכללית החדשה, לאיחוד התעשיינים שהובילה ומובילה במשך שנים רבות את מבצעי כחול- לבן כי אנחנו חושבים שצריך להיות פה מאמץ מקיף, מרוכז וכולל של כל המערכות הציבוריות והממלכתיות שלנו כדי להגיע בסופו של דבר להשגת היעדים שהעמדנו לפני עצמנו בנושאים הללו. אני מאוד מקווה שהכנסת תתגייס לסייע לנו במאמץ הזה, ואני מודה לאדוני היושב ראש שזימנת את המעמד החגיגי הזה כחלק מהמאמץ של התאחדות התעשיינים, של ההסדרות החדשה, ושאנחנו כמשרד התעשייה עושים בנושא הזה.

תודה רבה גם לך אדוני השר, הדובר הבא הוא חבר הכנסת שאול יהלום, יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, בבקשה אדוני.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, מר שמאי, ממלא מקום יושב ראש ההסתדרות החדשה, גברתי נשיאת התאחדות התעשיינים, אנחנו מודים לכם. אנחנו נמצאים כאן בכנסת והיום הזה, היום כחול- לבן, הוא קודם כל יום של תודעה, אנחנו באים וקוראים לכל הציבור בישראל להעדיף כחול- לבן, אתה נמצא בחנות, אתה רואה שני מוצרים, לפעמים אפילו באותו המחיר, שלא נדבר, בדרך כלל הם אפילו באיכות שווה, אבל תסתכל איפה זה נעשה ואיפה זה נעשה ואתה תעדיף את הכחול- לבן. וכל זאת לומר שאתה אזרח קונה כחול- לבן, אתה מחזק את המדינה שלך, אתה מחזק את המדינה שלך, אתה מצמצם את האבטלה, אתה מגביר את התעסוקה וזה המפתח באמת הראשון והראשי בו אנחנו נהיה שותפים בו ביום הזה, בכל הסברה שתהיה ובכול מערכה שתהיה.

אבל אנחנו הכנסת, אנחנו נותנים את ידינו ומוכנים לכל יוזמה שתהיה מצד אחד כלכלית רצינית, זאת אומרת שלא יוצר כיסוי של אבטלה, או כיסוי של אבטלה סמויה, או כיסוי של עדיפות כלכלית בלתי בריאה, כפי שלפעמים בעדיפות זה יוצא. אבל ברגע שמדובר בעדיפות שמשתלבת עם הצמיחה, משתלבת עם כלכלה נכונה, אנחנו נהיה שותפים לכל חקיקה ולכל הסדר שהתעשיינים יציעו לנו ונעשה את הכול כדי לקבל. אתם מוזמנים להציף אותנו בחוקי יסוד כדי שאנחנו נוכל לחוקק ולבחור את החוקים הטובים ביותר ואנחנו נשמח, בוודאי הוועדה שאני עומד בראשה ואני בטוח שאני מדבר בשם כל הוועדות שעוסקות, בוודאי בשם היושב ראש של הישיבה כאן, יושב ראש ועדת הכספים לעסוק בנושא הזה.

צריך גם להבין שיש גם עניין שלפעמים חודר עד לשורש הכבוד הישראלי, אני חושב שלנופף דגלים, גדל ישראל, ולדעת שהדגל הזה יכול היה להיות מיוצר בארץ ובכל זאת מיוצר בסין, אני חושב שזה קשה מאוד לנופף את הדגל הזה. אז נכון שעלות הייצור בדגל הזה בזירה הישראלית, הוא היה כמה עשרות אחוזים יותר מאשר סין וזה גם כן צריך לבדוק מדוע.

אבל חלק מהסיבות, כל אחד מאיתנו יודע, אי אפשר מצד אחד לדבר גבוהה גבוהה על חוקי העבודה ולדרוש שכל שכר יהיה שכר מינימום ושלא יעסיקו מעבר לשעות, שלא יעסיקו נוער בעבודות שאסור להם לעבוד או בשעות שאסור להם לעבוד, או בימים שהם צריכים ללכת לבית הספר ולדרוש להעסיק את המוגבלים כי אנחנו חברה שרוצה לתת עבודה לכולם ואת כל הדברים האלה לעשות כאשר בסין שכר העבודה הוא יותר נמוך, אין לי ספק בזה ולכן הם יכולים לייצר.

אבל את כל הדברים האלה יש להם סיבות, אתה לא יכול מצד אחד לבוא ולומר אני רוצה להיות חברה נאורה, חברה טובה, חברה מוסרית אבל מצד שני אני קונה את הדגלים שלי שמיוצרים בסין, או מעביר את כל הטקסטיל לירדן משום שכאן אני חייב לשלם שכר מינימום. אז אני רוצה שאני עומד על כך, שאני אקנה, שאני הולך לקנות לי חולצה, אני אבחר דווקא חולצה תוצרת הארץ ואם זה יעלה לי עשרה שקלים, אני לא אקנה פה, אני חושב שאף אזרח לא יתמוטט מההפרשים ובלבד שהדברים האלה ייוצרו במדינת ישראל ולא בכל מיני מדינות אחרות, שאפילו כל אחד היום לפי החוקים כבר יכול לדעת את זה על סמך התוויות.

אני חושב שעשתה נכון הממשלה במדיניותה בנושא עובדים זרים, מעבר לנושאים המאוד חשובים שאנחנו חייבים בהם, ואני יודע שחלק מהתעשיינים בוודאי ובוודאי באים ודורשים את העובדים הזרים כי אחרת הם לא יפעלו ואני במקרים החיוניים תומך בעמדתם, בוודאי ובוודאי בתחום הסיעוד שחלק מהחיסכון של המדינה, ללא ספק, נעשה על ידי עובדי סיעוד זרים שעובדים ישראלים לא היו עושים את העבודות האלה של 24 שעות סביב החולה הסיעודי, הקשיש הזקוק לעבודה.

אבל, צריך לדעת בכל שאר הדברים, לא. והעובדה באמת שאנחנו רואים ירידה מתמשכת, אין לנו ספק שאם הירידה תמשיך, אנחנו נגיע למינימום ההכרחי וכל עובד זר שיוצא מכאן, הרי שחלק, בסטטיסטיקה אומרים 50%, אבל בוודאי מתמלא על ידי עובד ישראלי.

אנחנו צריכים להיות גאים במדינתנו, ואם במדינתנו רק הכנסת השאירה לנו מקום למחקר, היום היא מראה לנו איך, רק בימים האחרונים, מערכת ביתית לתרופות אורולוגיות, וכולי וכולי, אצלנו המוח היהודי והמוח הישראלי בכלל עובד וממציא המצאות ובעניין הזה אנחנו קיבלנו מתנה יוצאת מן הכלל על ידי גלי העלייה וגל העלייה מברית המועצות לשעבר שמתוכו יש אנשים שהם ממש גאונים וחלקם עוסקים בחממות משרד התמ"ת והוסיפו לפתח את ההמצאות שהאנשים האלה מביאים לנו ולתת להם את מלוא העזרה, כדי שכל אדם בעל רעיון באמת, יוכל לפתח את הרעיון ולהביא אותו לידי גמר בכל תחום שהוא שאנחנו מכירים.

אנחנו גם, אני רוצה לבוא ולומר, שכל התחומים שהזכיר כאן שר התמ"ת, השיתוף פעולה, נושא של רכש, הנושא של הרשות לעסקים קטנים שמעודד עסקים קטנים, אנחנו באמת רואים תופעה מאוד מדאיגה שנסגרו עסקים, בשנת 2002 נסגרו 61 אלף עסקים, כאשר נפתחו רק 50 אלף. בשנת 2001 נפתחו יותר, הפתיחות של שתי השנים האלה, אינן מגיעות להפרש הגדול בסגירה שמגיעה לידי 12 אלף וכמובן אין לנו עדיין את הסטטיסטיקה של 2004, אבל אין ספק שאנחנו, אם המדדים של הצמיחה נכונים, אז ייתכן שגם נגיע גם לפה. בכל אופן אנחנו יודעים שמשרד התמ"ת עוזר לעסקים הקטנים וחייב להמשיך בייחוד בתקופות של אבטלה, להמשיך ולעזור.

כפי שאני אמרתי, אנחנו עומדים על כך שגופים ציבוריים יעדיפו את תוצרת כחול – לבן ואנחנו במידת הצורך גם נתעסק בדברים האלה, כולל מה שצריך במכרזים ומה שצריכים בחוקים ועד שיבואו ועדת התעשיינים של התאחדות התעשיינים ותמסור לנו את אותם רעיונות ואנחנו נבוא ונעשה.

לסיום, אני רק רוצה לבוא ולומר, אנחנו גם צריכים לחשוב על תחומים, אני אומר את זה אדוני היושב ראש, עדיין בתפקידך הנוכחי כיושב ראש ועדת הכספים, שאני יודע עד כמה אתה מודע, ואני אומר אנחנו לא צריכים להזניח תחום שלא הוזכר כאן וזה תחום הבריאות. אנחנו נמצאים היום במערכת בריאות עם דברים קשים מאוד של התמוטטות בכמה דברים, זה חלק מההסתכלות של כחול- לבן, אם אנחנו היינו מסכימים לבנות במדינת ישראל את מערכת הבריאות עם כל הידע שיש לנו, כל מה שצריך זה אותם אמצעים כדי להביא לכך שאנשים בכל העולם, במקום שהם יחפשו חדרי ניתוח בכל ארצות הברית וקנדה ואירופה, הם יבואו לישראל.

לצערי הרב נוכח המחסור החמור בתחומים קשים, כמו טיפול נמרץ, כמו רדיו טרפיה, דברים שהם קשים מאוד, ואדם לא ילך לעשות ניתוח במדינת ישראל ובמקרים רבים הוא יחפש את הניתוח בחו"ל. ולכן אנחנו צריכים לחשוב איך תחום הבריאות יכול להפוך לתחום שכל העולם יבוא לכאן בגלל המוח שנמצא כאן בתחום הרפואה ואני חושב שעל כך גם צריך לחשוב, זה יכול לתת תנופה רבה לתעסוקה בכל הענף הגדול של התיירות ובתי החולים.

אני מבקש את מר יעקב שמאי, בבקשה אדוני.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש, ידידי חבר הכנסת, ואני מאחל לך כבר בשבוע הבא להיות שר בממשלת ישראל, ואתה תצא מהישיבה כאן וכאשר אתה תוביל את גם המהלך בקרב שרי הממשלה והממשלה במודעות גדולה של רכישה של תוצרת הארץ.

אדוני, ידידי שר התמ"ת, מר אהוד אולמרט, נשיא התאחדות התעשיינים, מר עודד טירה, ידידי שאול יהלום יושב ראש ועדת העבודה והרווחה. אנחנו נמצאים כאן בכינוס של שלושה ראשי ועדות, ושר התמ"ת והתאחדות התעשיינים ואנחנו בעצם מדברים בנושא אחד, עידוד רכישה של תוצרת הארץ והשאלה כאשר אומרים רכישה של תוצרת הארץ, למה בעצם מתכוונים? מתכוונים שהציבור מבין שצריך ללכת לקנות, או שאנחנו צריכים לעשות מהלכים נוספים מעבר לכך על ידי כך שאנחנו צריכים להיות ערים למודעות גבוהה של איגוד תעשיות הארץ.

יש עוד נתון אחד, להבדיל מרכישה של תוצרת הארץ מול רכישה של תוצרת חוץ, תביא להעסקה של 10 אלף עובדים, בואו נוריד את זה למטה, 100 אלף שקל של רכישה על ידי אזרחי מדינת ישראל, מכניסים עוד עובד אחד למעגל התעסוקה, זה בעצם ההסבר. ואני רוצה להבין ולשאול את עצמי האם תושבי ישראל לא מבינים את זה, מבינים. האם אנחנו עשינו מספיק בעניין הזה? האם אנחנו עודדנו אותם להבין את המשמעות שבעצם 100 אלף שקל רכישה מגבירים את תעסוקה של עוד עובד ישראלי אחד. אם כל אחד היה חושב על זה בצורה הפשוטה כמו שאני מצייר אותה, היה אומר לעצמו בעצם, אני לא בסדר, אני שולט בתוצרת הארץ או המדינה וכך זה חוזר למדינה ולממשלה.

אם זה נכון, וזה נכון, כך אומרים הנתונים, שבגלל הגדלת הרכישה מביא למצב של 10 עובדים בתעסוקה ואני לא מדבר על זה שהמדינה אשמה, כי גם לממשלה יש תקציבים וכאשר שרים רוצים לנוחיותם ליצור עודפים תקציביים למטרות אחרות, ואם צריך לקנות תוצרת חוץ. אז נשאלת השאלה האם הממשלה בוודאות מבינה שכאשר היא לא רוכשת תוצרת זרה במקום תוצרת ישראלית, היא גורמת לכך שעל ידי כך מספר העובדים הישראלים המועסקים נעשה גדול יותר, ואם לא, צריך להביא את זה לידיעת הממשלה ולומר את זה מפעם לפעם עוד פעם ולכל שר ולראש הממשלה ולכל חבר כנסת, ללא יוצא מהכלל.

כמו שאני בא ואני אומר שהמודעות שרכישת תוצרת הארץ היא בעצם, כי אנחנו כל אחד מאיתנו, שנמצא בשווקים והולך לקנות, גם אם הוא מעדיף מותג כזה או מותג אחר, מודים שעל ידי רכישה גורמים להעסקת נוסף. אז אם אנחנו מביאים את זה למודעות, היו גומרים לכך שמאות עובדים ישראלים היו מחפשים עבודה מחר בבוקר.

איך מביאים למודעות? חינוך למודעות זה לא עולה כסף, זה בעצם צריך לפתוח בהסברה, במערכות מסודרות, כאשר כל הגופים לוקחים חלק בזה, צריך לערב בתקשורת בעניין הזה. חברי הכנסת צריכים להבין שכל חברי הכנסת שגרם לכל אזרח ישראלי לרכוש בעוד מאה אלף בשנה, הוא בעצם מעסיק עוד עובד ישראלי נוסף למעגל העבודה של מדינת ישראל.

אגב, לממשלה ולממלא מקום ראש הממשלה, אתה משמש גם כשר התמ"ת ואתה גם שר התעסוקה בעניין הזה, אם באמת היינו צריכים להביא לכך שמספר העובדים היה גודל כתוצאה מהרכישות של ישראלים כחול- לבן, אז בוודאי ובוודאי שלא צריכה להתאמץ, אתם מחפשים פתרונות של הגברת התעסוקה באיגודים שונים ושונים, זה אולי היה חוסך גם את הכסף הזה, ואת הכסף הזה היה אפשר לנצל למטרות אחרות.

ברור שכאשר מדברים על עידוד תעסוקה, אני רוצה לומר עוד משהו, עובדים זרים, עובדים זרים זה דבר טוב, זה עובדים זולים, זה עובדים חרוצים, יש כאלה שמנצלים אותם בצורה בוטה, והעובדים הישראלים מאשימים אותם בעצם שהם לא רוצים לעבוד. בעידוד נכון של תעשיה בתשלום, להעסיק עובד ישראלי, חוסכים בעצם, אדוני השר, חוסכים את הכסף שהעובד הזר לוקח גם במטבע חוץ וגם הוא לא קונה בארץ, הוא מעודד בעצם את התעשייה שלו.

זאת אומרת אם נעשה חישוב של סך הכול ההכנסה שאותו עובד זר ומעבירים אותם למדינותיהם, היינו רואים שבעצם בכספים האלה שהעובדים הזרים לוקחים למדינותיהם. בעצם כל מי שמביא עובד זר שבמקומו אפשר לקלוט עובד ישראלי, הוא בעצם גורם לפטורי עובד ישראלי נוסף, נוסף לזה שהוא לא קולט עובד ישראלי, הוא גם פוגע בעובד הישראלי על ידי כך שהכסף לא נשאר בשווקים בארץ, לא מתפתחת רכישה נוספת שמעודדת בעצם העסקה נוספת.

עכשיו אני יכול לומר לכם, אני גאה בתוצרת הישראלית, היא מתחרה בכל תוצרת אחרת, אין בכלל ויכוח על זה. אז מדברים על הייצור, אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי הייצור, אני לא בדקתי את זה לפרטים, אבל אני פעם נתקלתי בבעיה שבמסגרת החוקים שלי, מבטלים חוקים, מבטלים הוראות, מבטלים תקנות ובעצם מעבירים פה תוצרת זולה. עכשיו, אם מביאים תוצרת זולה לארץ, בעצם פוגעים בתוצרת הישראלית ויש גם מושג כזה שמדבר את הנושא, אחד הדברים הקשים ביותר וזה בעצם גזר דין שקובע שבשכר עובדים ברגע שהם החליפו תוצרת בהצף מספר העובדים המפוטרים הוא גדל, אין מה לעשות.

התעשיין צריך לעקוב אחרי היבואן שיבדוק בארץ המוצא של התוצרת ולעקוב אחריה, הוא לא יכול לקבל את החשבוניות, הוא לא יכול לראות את המספרים, כלום הוא לא יכול לראות. ואם הוא לא יכול לראות, מבקשים ממנו בעצם להעסיק סוללה של עורכי דין כדי להוכיח שיש הצף, ואם יש הצף אז זה צריך להגיע לבית המשפט, לא כאשר מגלים, אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל צריך להקל בחקיקה הזו ובנוהל הזה שחובת ההוכחה לא תהיה על התעשיין הישראלי, כי ברגע שתוצרת הצף תהיה בארץ וכולם מבינים את המשמעות שלה, היא בעצם גורמת לפיטוריי עובדים.

אם אנחנו נסכים ואני מאמין שאכן כך אפשרי ולפי כל הסוללה שיושבת כאן של הגופים השונים, שיש לנו בעצם מכנה משותף מדהים, המכנה המשותף שלנו הוא תעסוקה בעצם, לא רכישה. אבל כאשר אנחנו מדברים על רכישה, זה בא לידי ביטוי גם בתעסוקה ואם בזה עסקינן, אז אני חושב שהדרך הטובה היא בעצם להביא למצב שקודם כל, בראש ובראשונה, שהמוסדות הציבוריים, הממשלתיים והציבוריים, יקבעו לעצמם כלל, כל תוצרת ישראלית שהיא לא נופלת באיכותה מתוצרת זרה, היא תירכש בארץ.

ואם אנחנו בכלל מדברים על חינוך למודעות, מה רוצים מהאזרח הישראלי, שכאשר הוא נכנס לחנות, הוא צריך לראות חולצה או כל דבר אחר ולהגיד, אני מעוניין בזה, גם אם אני משלם חמישה שקלים נוספים. הרי הממשלה שיכלה לגרום לכך שבאותם מיליארדים שהיא רוכשת, לא תוצרת שהיא חייבת לרכוש, עובדים ישראלים, מה אתם רוצים ממני, שאני בא, בחולצה שאני קונה או בקומקום החשמלי שאני קונה, בכל מוצר אחר שאני קונה, אני בעצם גורם לפיטורים.

זה כאשר מדברים על חינוך למודעות של רכישת תוצרת הארץ והשלכותיה והשפעותיה ולאן היא מובילה ואיך היא מגיעה, ומה היא עושה ומה התוצאה הסופית שלה, כאשר כל אחד מאיתנו בעצם גורם לכך שמחר כל אחד מאיתנו יכול להיות מועמד לפיטורין כתוצאה מרכישה של תוצרת ישראלית.

ועל כן, מה שאני פונה פה, בראש ובראשונה זה לממשלה, ובאמצעותך אדוני השר וממלא מקום הממשלה, לעשות מקום שמדינת ישראל לא תכלול לרעה את התוצרת הישראלית גם היא לפעמים יותר יקרה. אני רוצה לומר לך שאני מכיר את המאבקים הנחושים שלך בכל נושא ויש גם פעם ראשונה, זה אחת הפעמים הבודדות שיש נושא משותף בין היסודות ובין התאחדות התעשיינים, אז בוא נמצא גם מקום משותף של הורדת מספר העובדים הזרים, הגדלת מספר המועסקים הישראלים ועל ידי כך אנחנו זוכים פעמיים, פעם אחת עובד ישראלי יעבוד ופעם שנייה הכסף של העובד הישראלי שיישאר בשווקים הישראלים, יגביר את התעסוקה של עובדים נוספים.

תודה רבה אדוני, אני אבקש את נשיא התאחדות התעשיינים, מר עודד טירה, לשאת את דבריו.

ממלא מקום ראש הממשלה, שר התמ"ת אהוד אולמרט, תודה על דבריך ותודה על היוזמה, יושב ראש ועדת הכספים אברהם הירשזון, גם לך תודה על היוזמה וגם לך שאול יהלום, יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, יעקב שמאי, מלי פולישוק, פרופסור נודלמן, רוחמה אברהם שעוסקת בעסקים הקטנים ונותנת להם דחיפה גדולה, גברת מיכל מודעי.

אנחנו בתעשייה מעסיקים לא יותר מ-1400 עובדים זרים, יעקב שמאי, אז אם תשאל אותי על סיפור אחר, בתעשייה יש 1400 וכל אחד ממלא את תפקידו. עכשיו אני עושה קצת פרסומת אישית, תסתכל החוצה מהחדר, החוצה לכיוון מזרח, יש קיר זכוכית ענק, שעל כל הקיר יש 500 אלף נקודות, אם תוריד נקודה אחת, אתה לא יכול לעשות את זה, ישר מבחינים בך, את הזכוכית הזאת אי אפשר להשיג בכל העולם, יש קו יצור מיוחד בעולם, ייצרנו את זה.

80% מהזכוכית בבן גוריון היא כתוצאה ממאמץ גדול שנעשה לאחר התהליך הזה. עשו מאמץ גדול לפני חמש או שש שנים, ו-20% סכום טורקי, למה? כי הקבלן שנבחר לעשות את זה היה טורקי. צריך מנהל מהשטח שיודע, ואנחנו שניהלנו שיחות וכך ש-80% מהזכוכית.

עכשיו, המטרה ביצור של מוצרים ישראלים היא להקטין את היבוא, היא להביא בסופו של דבר לגידול בתוצרת המקומית וגם להקטין את האבטלה. וכל זה מבלי לפגוע ביחסי הסחר והסכמי הסחר שיש לישראל עם העולם. מהם האמצעים, הצמיחה הפרטית בישראל היא 70 מיליארד דולר, ותיקחו אחוז וחצי מתוכה, עשיתם הבדל של קרוב ל- 10 אלף מקומות עבודה, אחוז וחצי זה הכול.

ותיקחו בתקציב ותסיטו אחד וחצי אחוזים מהתקציב לכיוון של התעשיות הישראליות על חשבון רכישות ממשלתיות לחו"ל הסיכוי שיש 12 אלף מקומות עבודה, זה לא דבר שבשמים, זה דבר שניתן לעשות אותו. אז במקום לתקצב את האבטלה, את דמי האבטלה, לתקצב את אבטחת ההכנסה, תיקחו את התוצרת הישראלית אליכם ואז למעשה אותו תקציב הולך לשמירה על הכבוד, תקציבו את הכסף.דרכים נוספות זה השקעת הון, הענקת הטבות במענקי ההון, בתעשיות, כל הדברים האלה היו צריכים לעשות במקביל כדי להעדיף משקיעים ישראלים על פני משקיעים מחוץ לארץ.

במבחן התוצאה לא עמדנו, שימו לב מה קורה פה, יש פה גידול ביבוא של מוצרים שאפשר לקנות אותם בארץ. בשנת 2000 גידול של 37% ברכישה מחוץ לארץ לעומת רכישה מהארץ. בשקף האחרון נראה לכם גידול, הגרף התחתון הוא הגידול בצמיחה והגרף העליון הוא הגידול ביבוא מוצרי הצמיחה ותראו שהגידול ביבוא גדול יותר ממה שהגידול בצמיחה, זאת אומרת שכל מה שנמצא בין הקו העליון לקו התחתון זה השטח שבו אנחנו פשענו, כל השטח הזה יכולנו לרכוש מחברות מקומיות ורכשנו מיובאת.

אני רוצה להביא את היוזמה ואני מאחל לכולנו שנעשה ככל יכולתנו ותאמינו לי אפשר לעשות הרבה יותר כי כולם עושים את זה, אל תשלו את עצמכם, האמריקאים עושים את זה, הצרפתים עושים את זה, כולם בדרך כזו או אחרת מגדילים את השימוש בתשומות המקומיות, הם לא מתביישים בכך. תודה רבה.

תודה רבה, אנחנו עכשיו נשמע את חברי הכנסת שנמצאים פה איתנו, חברת הכנסת רוחמה אברהם בבקשה.

שני משפטים, ממלא מקום ראש הממשלה, אדוני יושב ראש הוועדה, מר עודד טירה, יושב ראש התאחדות התעשיינים, מר יעקב שמאי, חבר הכנסת לשעבר, חברי הכנסת, אורחים נכבדים. אני רוצה לומר שני משפטים כיושבת ראש הוועדה למשנה לעסקים קטנים ובינוניים ומה הערך של היום החשוב הזה, בעצם עידוד הרכישה של תוצרת כחול – לבן למגזר הזה.

המגזר הזה הוכח שלמעשה הוא המגזר הכי גדול במשק הישראלי והוא, קודם כל אבטלה שיכולה לקבוע את ההישגים שלה. אני חושבת שזו תוצרת שאנחנו יכולים להתגאות בה, בעצם הטמעת הרכישה של התוצרת של כחול – לבן, היא למעשה גם מחזקת את עמוד השדרה של הכלכלה הישראלית, אני מברכת על היוזמה הזו, אני חושבת שהיא לא מספיקה, ואנחנו צריכים לגבות אותה גם בחקיקה, אם בהגבלה במכרזים כאלה ואחרים, תוך כדי התאמה מלאה לכל הסכמי הסחר העולמיים.

אני רוצה לסיים בסיפור קטן, באחד מהפגישות של ראש הממשלה עם נשיא ארצות הברית לשעבר, נשיא ארצות הברית לא התבייש לשאול את ראש הממשלה, נתניהו אז, ולומר לו, מה קורה אם עסקה כזו או אחרת, דובר על רכישת מכוניות אמריקאית שישמשו את השרים, זה נאמר בפגישה פרטית, אם הם מתגאים בתוצרת שלהם, על אחת כמה וכמה אנחנו יכולים לעמוד על שלנו ובכל פגישה כזו או אחרת לדרוש בהסכמים כאלה ואחרים שגם התוצרת שלנו תימכר לא רק בארץ, אלא יותר בחו"ל.

ושוב, תודה על היוזמה הזו ומברכת עליה, אדוני שר התמ"ת ממלא מקום ראש הממשלה, תבורך על כל הגיבוי שאתה נותן לי בנוגע למשרדך בעידוד כל הנושא של עסקים קטנים ובינוניים והוכח שבקרן שפועלת, רק לסדר את האוזן, זה קרן תבור, שעל ידי רק נתינת הלוואות שמוחזרות למדינה, בתום שנת פעילות אחת, הוכח שעל ידי מתן הלוואות בסדר גודל של כ-200 מיליון שקלים, אנחנו הצלחנו לשמור על כ-11 אלף מקומות עבודה מצד אחד ולייצר כאלף מקומות עבודה חדשים, על אחת כמה וכמה אם אנחנו נצליח לעודד ולאשש את קניית תוצרת כחול – לבן. תודה רבה.

תודה רבה, חברת הכנסת אילנה כהן, בבקשה.

אני רוצה רק לברך את כל הנוכחים, אני אגיד דבר שיכול להיות שירגיז אתכם, אני חושבת שאם אנחנו נלך לאגף המלונאות, הרי כל אזרח במדינת ישראל מקבל קצבה של בית הבראה, ואם היינו מכירים בזה במס, בהפחתת המס והיינו מעודדים במקום לנסוע לתורכיה ולכל המקומות האלה, שאנשים יממשו את הזכות להם להבראה בארץ, כלומר רק מי שיממש את זה בארץ היו נותנים לו את הפחתת הארץ. אין ספק שלפי דעתי, שזה יגביר את כל ההבראה בארץ.

אני רוצה להגיד לכם שעכשיו חל איזה שהוא שחרור, אין ספק שפה אני נותנת לשר אולמרט באמת את היוזמה הזאת לעשות, כי בסך הכול להכיר איזה חלק, לא את הכול, מהקצבת ההבראה שאנשים יוכלו לממש את זה בארץ, תאמין לי שזה יניע גלגל כזה גדול, כי זה מסעדות וזה לבוש וזה אחת הדוגמאות. צריך להיות מודעות של כל מקומות העבודה, המון מקומות רוכשים מתנות לחגים ופה אני חושבת שדווקא את עובדי המדינה, שאפשר יש את החלק של המעביד לרכוש תוצרת הארץ, אבל יחד עם זאת, גם מי שרוצה שירכשו תוצרת הארץ, אז זה לא צריך להיות עם האף למעלה ולהתאים את המחירים שלו.

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל נודלמן.

אני גם רוצה להגיד תודה, לממלא מקום ראש הממשלה ולכל האנשים מהתעשייה. אני רק רציתי להגיע שאני תומך במה שאמר עודד טירה, שהכי גבוה זה הממשלה והממשלה צריכה לפנות לתעשייה ישראלית יותר. מזמן אני רציתי להגיד שפה מדברים, מחיר אחד, כולם צריכים לקנות את מה שמיוצר היום בישראל, זה לא הולך ככה, צריך לבנות תדמית לתעשייה שהם ברמה גבוהה ומתי שיקנו את היצור שלנו בחוץ, אתה תראה איך יקנו בארץ.

תדמית זה הדבר הכי חשוב, על התדמית, כולם יודעים שיותר טוב, כולם יודעים שזה יותר טוב, אצלנו יש משהו יותר טוב. אנחנו צריכים לבנות תדמית שכל אזרח ישראלי ידע שזה יותר טוב בעולם, מכל המייצרים בעולם. רק ככה אפשר להכריח שאנשים ישראלים יקנו את מה שמייצרים בישראל.

תודה רבה, פרופסור נודלמן, נפתח את הנושא של הנשים. אנחנו, נשים בכלל, שעוסקות בכחול לבן, אז אנחנו רוצים גם לעודד, ככל שנעודד את התעסוקה, נעודד גם את הנשים, שוב, שנוצר מצב שאם אנחנו מסתכלים על כלל המשק, אז הנשים בכלל המשק, אלה 46% מכוח העבודה, לעומת גברים שהם 56% מכוח העבודה. לעומת זאת בתעשייה, חלקם של הנשים הרבה יותר קטן, רק 26% לעומת 74% הגברים. לכן חשוב מאוד, אם אנחנו מעודדים כחול – לבן, מעודדים את התעשייה של כחול – לבן, הרי שאנחנו בוודאי ובוודאי מגבירים את כוח העבודה הנשי וכך ביום הזה אנחנו נדרשים לשמוע גם את דבריו מועצת ארגוני הנשים, על ידי יושבת הראש, מיכל מודעי.

ממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט ושר התמ"ת, ועודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים, חבר הכנסת שאול יהלום, יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות ומר יעקב שמאי ממלא מקום יושב ראש ההסתדרות החדשה. אני חושבת שאנחנו כולנו מוכנים לחתום על כל מילה שנאמרה כאן, אבל השאלה היא מה אנחנו עושים כאן, מה אנחנו עושים.

הייתה לנו ישיבה עם התאחדות התעשיינים, שאני אומרת אנחנו זה מועצת הארגונים הנשיים, ואנחנו הבטחנו, עשינו זאת גם לפני כמה שנים, כאשר שרת התמ"ת הייתה דליה איציק, אבל איך שהוא הדבר לא התאפשר ותמיד נתקע בדבר אחד כל כך סגור. כדי להזיז את העגלה הזאת, אבל היום תחשבו איך מועצת הנשים יכולה לעזור לכם.

אבל, בעיניי, אחת הבעיות הקשות ביותר זה הלך הרוח שקיים בארץ, הצורך בתוצרת חוץ, אפילו תוצרת סין שכולנו יודעים שזה בדרך כלל באיכות מאוד נמוכה. מדובר כאן הרבה על גאוות יחידה, ואני מבטיחה לכם שאני מאוד מקנאה באמריקאים, אצל האמריקאים גאוות יחידה זה דבר מובן מאילו. אם לא מתביישים לומר קודם כל תוצרת ארצות הברית. ואנחנו אין ספק שיש לנו תוצרת טובה, אבל כפי שאני רואה את זה, אחת הדרכים זה שטיפת מוח, האוכלוסייה אצלנו.

אנחנו יודעים שכדי להצליח במשק, צריך להשקיע ואני חושבת שהיום צריך להשקיע על מנת שלציבור בישראל יהיה ברור כל אותם דברים חשובים, אני לא חושבת שהאזרח הרגיל, האזרח אינו יודע, בוודאי אינו יודע מספרים, אבל אפילו מה קורה עם תוצרת ישראל או תוצרת חוץ ואת זה אנחנו חייבים להביא לציבור בדרך זו או אחרת. דרך הארגונים שלנו, בארץ ובחוץ לארץ יכולה להיות לנו השפעה גדולה.

צה"ל עד עכשיו היה קונה מכוניות ותמורת זאת, צה"ל החליט לעבור לשיטת סחר מכר, כל מיני החלטות שאתה לא רואה ברגע הראשון שפוגעות או לא פוגעות בשוק אבל יש להם משמעות. השוק התיכוני המשתנה השפיע הרבה מאוד על הסכומים המתקבלים תמורת חשבוניות. קיבלנו לפני חודש את רכישת האף 16 האחרונה, הם רכשו במיליארד וחצי דולר בשש שנים, במקום בעשר שנים הם עשו את זה בחמש שנים.

אבל מטוס הקרב העתידי, זה מטוס שלא יבנה יותר בשיטה של רכש לאומי, אלא כל מדינה שהשקיעה בפיתוח, תבנה חלק ממנו, מדינת ישראל את הקסדה, אבל במטוס עצמו, רכישת המטוס עצמו לא תהיה רכש לאומי, שוק הרכש הלאומי.

רק המספרים ככה בשביל לסדר, יש חברות שעושות מעל ומעבר ואני רוצה לציין אותם לטובה, ג'י. אי. רוכשת ממדינת ישראל למעלה ממיליארד ורבע דולר, סימנס במיליארד יורו, ג'י. אם 80 מיליון דולר, בוינג, מיליארד דולר, אי. בי. אם, 500 מיליון דולר, אינטל כתוצאה מהמענק שקיבלה, מיליארד דולר ופיג'ו, דוגמה מתחום הרכב, 20 מיליון דולר בשנה. זאת אומרת יש לנו מה למכור וכדאי לנצל את המנוף הזה.

אני יושב ראש התאחדות התעשיינים החדש של מרחב ירושלים, גם בית שמש, חוץ מזה אני גם תעשיין גדול בירושלים של מכשור רפואי. 230 עובדים, עשרות מיליוני דולרים. אני רוצה קצת להגיד כמה מילים, כי אי אפשר להשאיר את המתוק הזה, המתוק הזה הוא יותר מידי ותיק. אני רוצה להסביר שאמנם נכון, משרד התמ"ת והעומד בראשו כמובן, נתן דחיפה גדולה מאוד בנושא התעשייה, אבל עדיין זה מעט מידי ולצערי, זה לא יורד למטה.

ואני כבר מדבר שנים שהפקידות במשרדי הממשלה, היא זאת שתוקעת כל דבר, ואם אנחנו לא נעשה מאמץ להוריד את זה עד אחרון הפקידים, שידע את המסר הזה, של, לא ממלא מקום ראש הממשלה, שלך, של חברי הכנסת, זה לא יתבצע, וזה ימשיך להיות החלם והטיפשות שמר דוד ארצי השמיע לנו לפני שנייה וחצי. ולכן אני מבקש מכם לקחת את זה ולראות שאחרון הפקידים מבין את המסר, אחרת שום כלום, דבר ראשון.

דבר שני, אני רוצה להגיד לגבי העובדים הזרים שאתם מדברים עליו, עוד פעם, בתעשייה יש 1400 עובדים, העובדים האלה חיוניים כי הם נותנים את העבודה ל-400 אלף איש שמועסקים על ידינו וזה באותם מקצועות שישראלי לא נמצא, אין השתלמויות במדינת ישראל, רק שתדעו, אין השתלמויות טכנולוגיות במדינת ישראל כדי להוציא את אותם רתכים ואת אותם לטשים ואותם חרטים וכולי, אין, לכן אנחנו צריכים את אותם 1400 עובדים זרים.

הדבר הכי חשוב, פה אני פונה לחברת הכנסת כהן ולמר שמאי, אני לא יודע, אתם מדברים כל הזמן על עבודה עברית, אתם רוצים עוד עובדים ועוד עובדים. אני אקח את המקרה של השבתת המנהלים שכל השביתות שהיו לנו בשנים האחרונות והשביתה האחרונה. השביתה האחרונה הביאה לידי כך, בסקר נכון של התאחדות התעשיינים של שליש מחברינו, עזבו את מדינת ישראל והקימו מפעלים בחוץ לארץ כיוון שהלקוחות הכריחו אותם.

אני לא ראיתי, אותך גברת כהן ואותך מר שמאי, יוצא, ויכול להיות שהמאבק שלכם על האלף איש האלה במנהלים, היה מוצדק, אני לא נכנס לזה, אנחנו מעסיקים 400 אלף איש ומסביב בשירותים יש עוד 400 אלף איש, לא ראיתי, וגם אני פונה אליך, כבוד יושב ראש ועדת הכספים, לא ראיתי שיצאתם וניסיתם לטרפד את השביתה הזאת או לגמור את השביתה הזאת, אחרי שבוע, אחרי יום, אחרי יומיים, כי שביתות בדרך כלל צריכות להיות כדי להזיז משהו.

אבל חודש ימים הייתה שביתה, איבדנו לקוחות, אין חזור, איבדנו עסקים, איבדנו עובדים, הלקוחות מכריחים אותנו לייצר בחוץ לארץ, שליש, מישהו מבין פה מה זה שליש? שליש מהמפעלים בארץ ישראל מעבירים את הקווים לחוץ לארץ, ועכשיו אני לא אומר מי ומדוע ולמה, לא נכנס לנושא השביתות, אני מאוד מצפה מכם שאתם תחשבו על 800 אלף איש ולא רק על אלף איש.

עוד מילה אחת, יש צפי לשביתה בינואר, אם תתקיים השביתה הזאת, אני מודיע לך שרוב רובה של התעשייה הישראלית, נגמרת, זהו זה, אני מבקש ממך לקרוא לצדדים לשבת ולגמור את העניין הזה בלי הצורך בשביתה, כיוון שזאת תהיה שואת הכלכלה הארץ ישראלית.

תודה רבה על דבריך ואני מבין שהקטע הכואב נאמר בכאב לב גדול ואני חושב שיש לזה סיבה, אני רק רוצה לתקן במעט את דבריך, גם ההסתדרות וגם יושב ראש ועדת הכספים ניסו לבלות ימים כלילות כדי לנסות למצוא פתרון. אני רוצה לומר לך עוד דבר, אני גם ביקשתי את הצדדים לבוא אלי לוועדת הכספים עכשיו כדי לנסות לגבש פתרון כי כולנו חושבים ששביתה למדינת ישראל, היא נושא רע, גרוע, פוגע באושיות התעשייה של מדינת ישראל ואנחנו מזדהים עם עצם דבריך בנושא הזה. השר נוסע מחר לירדן, יעביר את זה לעקבה וגמרנו את העניין.

רבותיי, תודה, אני אומר לכם אני מבין את הבעייתיות, אני יודע את הבעייתיות בעניין הזה, אני לא מזלזל בה ואני מציע שלא נפתח דיון בנושא הזה, למרות שאני חושב שהנושא הזה הוא חשוב, השביתה שהייתה היא כבר הייתה, מה שאנחנו צריכים לנסות לדאוג, שלא תהיה שביתה נוספת בינואר או בפברואר, זה לא ברור עוד מתי. ולכן בנושא הזה, אנחנו צריכים לעשות את כל הדברים שלא תהיה השביתה הזאת כדי שהתעשייה לא תפגע שנית.

אני מבקש לסכם את הפגישה ברשותך, אדוני מנכ"ל משרד התמ"ת רוצה לומר מילים לסיכום, בבקשה.

אני רק אומר מילה אחת בעקבות הדברים של רן, כי הדברים שלו נשמעו כאן קודם. אנחנו קיימנו בימים האחרונים מפגש, גם רשות הנמלים, בנינו איזה שהיא תשתית של תוכנית עבודה משותפת, באמת כדי לעשות הכול כדי ששביתה כזאת לא תגרום נזקים נוספים. אני לא יכול בשום אופן להבטיח תוצאות, כי כידוע זה תלוי בעוד כמה גורמים, אבל מה שבטוח הוא שהתחלנו איזה שהיא עבודה משותפת שאני מקווה שתיתן פירות גם במונחים של תוכניות משותפות.

תודה, לפני שאני אתן לשר לסכם, אתה לא רוצה. ראשית, עצם קיום הפגישה הזאת בכנסת צריך להראות שהכנסת חשוב לה הנושא הזה של כחול – לבן ושהכנסת רוצה להירתם. שמעתי בהקשבה את דברי הדוברים, אני חושב שהדברים הם לא פשוטים, אני חושב שהדברים הם סבוכים מאוד והם גם בפנים שונים שצריך לטפל בהם. לכן, אם נסתפק בפגישה הזאת, אז זה בסדר, הייתה פגישה טובה.

אני הייתי מציע בכל אופן, שיקום פורום של ראשי ועדת הכספים, הכלכלה, והעבודה והרווחה, כדי שהפורום הזה של יושבי ראש הוועדות, יהיה הכתובת בכנסת כדי לטפל בבעיות של מטה כחול – לבן ושל כל הבעיות של התעשייה במדינת ישראל היא סובלת מהם או צריכה את עזרת הכנסת בהם. ולכן, אם יהיה פורום כזה, לא תצטרכו לבוא פעם אחת לוועדת הכספים, פעם אחת לוועדת עבודה ורווחה, פעם אחת לוועדת הכלכלה ויד ימין לא יודעת מה שעושה יד שמאל וכל אחד עושה בנפרד.

ולכן אם נצא מתוך הישיבה הזאת שהוקם הפורום הזה של שלושת ראשי הוועדות שאני גם אדבר עם יושב ראש הכנסת רובי ריבלין כדי שיסכים לכך, אני חושב שהפורום הזה יכול להיות כתובת של הכנסת לכל הבעיות שלכם. אני חושב שאז תוכלו להיעזר בו, גם להעברת חוק זה וגם לבעיות אחרות נוספות. רבותי, אני עוד פעם מודה לכולכם ואני מבקש לסיים את הישיבה הזאת, תודה רבה לכם.



הישיבה ננעלה בשעה 13:30