ב' - הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141)

ועדת הכספים 5
13/12/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
‏יום שני, א' בטבת התשס"ה (‏13 בדצמבר, 2004), שעה 11:10

1. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004, מ/121

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
יחיאל חזן – מ"מ היו"ר
חיים אורון
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
אברהם-בייגה שוחט
אבשלום וילן (מ"מ)

חה"כ בנימין אלון
אוסקר אבו-רזאק - סגן מנהל רשות המסים, משרד האוצר
יובל כהן - מח' מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר
עו"ד יעל ייטב - יועמ"ש, רשות המסים, משרד האוצר
אופיר לוי - לשכה משפטית, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
הראל בלינדה - אגף התקציבים, משרד האוצר
ניר רייס - אגף התקציבים, משרד האוצר
דוד לביא - רשות ניירות ערך
עו"ד דניאל רימון - רשות ניירות ערך
יוסי בן-צבי - בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל
סער אבנרי - בנק לאומי, איגוד הבנקים בישראל
ראובן רשתי - מנהל אגף ניירות ערך, בנק דיסקונט, איגוד הבנקים בישראל
דרור נגל - בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל
זאב חיו - בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל
יורם סירקיס - הבנק הבינלאומי, איגוד הבנקים בישראל
עו"ד אלחנן לזר - בנק הפועלים, איגוד הבנקים בישראל
עו"ד יחיאל ברבן - בנק המזרחי, איגוד הבנקים בישראל
עו"ד ורד צהר-טואף - בנק טפחות, איגוד הבנקים בישראל
אלי בבלי - אילנות דיסקונט, איגוד קרנות נאמנות
עו"ד דן אלון - יועמ"ש, איגוד קרנות נאמנות
שרון תובל - איגוד קרנות נאמנות
רון אריאב - איגוד קרנות נאמנות
עו"ד אלדד בן-רובי - משרד "הרצוג פוקס נאמן", לשכת עורכי-הדין
עו"ד אלדד חמם - משרד "הרצוג פוקס נאמן", לשכת עורכי-הדין
עדי גרינבאום - לשכת רואי החשבון בישראל
גליה לוי - לוביסטית, לשכת רואי החשבון בישראל

שגית אפיק
לינס וקנין (מתמחה)

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת


הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004, מ/121

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004. קיבלנו אישור לפצל את החוק. אנחנו צריכים להצביע על החוק הזה. לפני כן אני רוצה לאפשר לנציגי הבנקים להעלות את טיעוניהם.

אני מנהל אגף ניירות ערך בבנק דיסקונט. אנחנו היינו כאן כבר בשני דיונים ונפגשנו גם עם נציגים של מס הכנסה (רשות המסים) בשבוע האחרון אך לא הגענו לכלל הסכמה בנוגע לקיזוזי הפסדים. אני מבקש להציג בפניכם את העמדה שלנו באמצעות דוגמה פשוטה.

על-פי האפיון של מס הכנסה, שיטת קיזוז ההפסדים בנושא ניכוי מס במקור היא שיטה של מס כנגד מס, שזאת שיטה השונה משיטת החישוב הנהוגה בפקודת המס. אני מבקש ממר אוסקר אבו רזאק לתקן אותי אם אני טועה.

בנושא הזה דיברנו על האפיון. האפיון שקבע מס הכנסה קבע שיטה ליניארית של חישוב קיזוז ההפסדים בשנת 2005. אני אתן דוגמה מספרית כדי להסביר על מה מדובר. לקוח קנה שני ניירות ערך זרים. נייר אחד הוא קנה ב-1.1.2004 ומכר אותו ב-1.1.2005, נוצר לו רווח של 1,000 שקלים; את נייר הערך השני הוא קנה גם כן ב-1.1.2004 ומכר אותו ב-1.1.2005, נוצר לו הפסד של 1,500 שקלים. למעשה ללקוח בחודש ינואר 2005 יש הפסד של 500 שקלים – בנייר אחד רווח 1,000 ובנייר שני הפסד 1,500.

בנושא ניכוי מס במקור, מכיוון שבמשך כל התקופה הלקוח היה בשיעור מס של 35%, מהרווח בסך 1,000 שקלים ינוכה לו מס של 350 שקלים, 35%, ולעומת זאת על-פי האפיון של מס הכנסה הפסד יקוזז לפי שיעור של 15% בלבד, לא 35%, למרות שבמשך כל התקופה הנייר היה במשטר מס של 35%. זה אומר שעל הנייר שהלקוח הפסיד 1,500 שקלים הוא יקבל ניכוי של 15%, דהיינו 225 שקלים. 350 שקלים פחות 225 שקלים, הלקוח ישלם 125 שקלים מס למרות שהוא הפסיד 500 שקלים. זה מצב שאנחנו לא יכולים להשלים אתו. אנחנו מסתכלים על הלקוחות שלנו ואנחנו לא נוכל להסביר להם מדוע הם הפסידו ושילמו מס, לא נוכל להסביר את התופעה הזאת.

תודה רבה. מישהו רוצה להוסיף דבר מה?

מה שאמרת יהיה רק בתקופת המעבר?

לא.

אני נציג לשכת עורכי-הדין. שתי נקודות שנוגעות גם כן לנושא קיזוז ההפסדים.

ראשית, אנחנו חושבים שהיוזמה להקדים את הפחתת שיעורי המס על ניירות ערך זרים היא יוזמה ברוכה ונכונה. הססמה שהאוצר חרת כאן על דגלו ליצירת ניטרליות בין הנכסים היא הדרך הנכונה. אבל המגבלות שקיימות בינתיים בנושא קיזוז ההפסדים – והן שתיים לדעתי – מסכלות במידה רבה את המטרה הזאת.

המגבלה הראשונה, יש סלים נפרדים לניירות ערך ישראלים וניירות ערך זרים. הסלים האלה, שבמקור היו אמורים להתבטל ב-2007 ביחד עם הביטול של כל שיעורי המס השונים, כרגע נשארים עד 2007. אנחנו לא רואים שום סיבה ליצור את הדיסוננס הזה בתקופת הביניים.

המגבלה השנייה נוגעת לשיעורי המס השונים, כפי שכבר הוסבר כאן. לגבי הפסד בניירות ערך זרים מגיע המס שהנישום מקבל עד 15%; לגבי רווח בניירות ערך זרים בגין התקופה של העבר המס ממשיך להיות 35%. הדיסוננס הזה לא מקובל.

כמה בעיות שעולות בתיקון הזה לפקודת מס הכנסה וגם שאלות.

קיזוז בין סלים – דיברנו על זה כבר קודם. יצרנו סל של ניירות ערך אחרים וסל של ניירות ערך זרים, כל אחד נשמר בפני עצמו כאילו זה מוצר אחר. למעשה מבחינת הכלכלה הנורמלית והפשוטה זה רווח הון וזה רווח הון. אני לא רואה סיבה שלא יתנו לקזז הפסד מרווח הון כנגד רווח מרווח הון. מכיוון שזה יתאפשר מ-2007, כמו שאמר מר אלדר בן-רובי, אני לא רואה סיבה מדוע מה שנכון לינואר 2007 לא יתקיים כבר היום. זאת אומרת, מי שהפסיד בסל אחד יוכל לקזז כנגד סל שני. בכלל לא צריכים להיות שני סלים, זה הכול דבר אחד, הכול נקרא ניירות ערך.

לגבי הדיווח מחוץ-לארץ, אנחנו יכולים לדרוש את הדיווח מחוץ-לארץ כמו שאנחנו דורשים דברים אחרים. מי שהוא גנב אנחנו נטפל בו כמו שמטפלים בגנבים.

יש לנו בעיה נוספת, הנושא של מגן המס. אם אני הרווחתי מניירות ערך, נדמה לי שיש כלל הקובע שאם אני מפסיד יראו את המס שהייתי צריך לשלם לו הרווחתי וזה יהיה מגן המס שלי לעתיד לבוא.

אין דבר כזה.

זה מה שאני זוכר. אולי אני זוכר לא טוב.

בכל מקרה, אם הפסדתי מנייר ערך זר – בזנן שאם זה היה רווח הייתי משלם 35% – הרי בשעה שיש לי הפסד מאותו סוג נייר ערך ההפסד שווה רק 15%, למעשה 20% הולכים לאיבוד, בשעה שבניירות ערך אחרים אם זה היה רווח הרי היינו משלמים את שיעור המס המלא. למעשה יצרתם מצב שאם זה רווח אתם גובים את ה-35% ואם זה הפסד אז כפרת עוונות, מי שהפסיד "אכל אותה". אני חושב שזה לא נכון.

דברים שלא בהכרח נמצאים בתיקון מספר 141 אבל הם לא ברורים לי:

פנה אליי אדם – אני לא מבין בזה, אני לא מכיר את זה – ואמר לי שיש איזו בעיה עם אגרות חוב של חברות ישראליות שמונפקות בחוץ-לארץ. האם זה נכון? האם המס עליהן הוא מס רווח הון רגיל של 25% ולא 15%? אגרת חוב של חברה ישראלית שנסחרת בבורסה בחוץ-לארץ מה המס שחל עליה?

היא חבה במס בשיעור 15%.

ואם זה לא נסחר בבורסה בחוץ-לארץ?

קח אגרת חוב של חברה ישראלית בישראל שלא נסחרת בבורסה - - -

זה 25%, זה רווח הון רגיל.

הוא ציין בפניי – ואני מבקש לשאול כאן כי לא היה לי זמן להתעמק בזה – אגרות חוב של חברות כמו "בזק", חברת החשמל וכן הלאה, אם הן מנפיקות אגרות חוב - - -

אגרות חוב של חברת החשמל הונפקו אך ורק לתושבי חוץ. אם חברת החשמל מכרה את זה לתושבי ישראל אז מישהו היה לא בסדר. אם אגרות החוב של חברת החשמל ייסחרו בלפחות שני ערוצי שוק אז המס יהיה 15% ולא 35%.

הורדתם לשניים?

לא הורדנו לשום דבר.

אם ישראלי רוכש בבורסה בחוץ-לארץ אגרות חוב של חברות ישראליות, כמו "פרטנר", "בזק" וכדומה.

כשתושב ישראל קונה את אגרת החוב שנסחרת בבורסה בחוץ-לארץ המס הוא 15%. יכולה להיות בעיה רק לגבי אגרות חוב שלא נסחרות בבורסה, אבל זה אותו דבר גם אם אגרת חוב לא נסחרת בבורסה בישראל, אין הבדל.

יש בעיה כללית שהיא בכלל בעיה של רווח הון, כאשר אתה מוכר נייר ערך אחרי יומיים, כאשר חולק הדיבידנד אתה מקבל על הדיבידנד 25% ואת ההפסד אתה לא יכול לקזז כנגד הרווח הזה. אבל זה לא נוגע ספציפית לתיקון מספר 141.

כמה שאלות אינפורמטיביות. אני רוצה לדעת, הואיל ובזמנו הרפורמה של בן בסט למיסוי ההון לא הועברה בשלמותה, ואני לא חושב שחקיקה שאין בה האחדה, מין חקיקה זוחלת, תמיד פותרת את הבעיה, האם שיעורי המס שאתם מציעים כאן הם גם אלו שאמורים להיות סופיים בכל רווחי הון? כלומר האם 35% ולא 30% זה מה שיהיה שיעור מס רווח הון לניירות ערך זרים או להגדרה כזאת, ו-15% ולא 20% או להיפך - - -

החל מ-1 בינואר 2005 כוונתנו שכל נייר ערך, זר או לא זר, על רווח שיצטבר החל מ-1.1.2005 המס יהיה אחיד – 15%. זאת המטרה של החקיקה הזאת.

תצטרף להסתייגות שלי, שנעשה תיקון ל-25%. חבר'ה, מה קרה? זה לא יעבור. אל תיבהלו.

מה היתה ההמלצה של ועדת בן בסט?

ועדת בן בסט הגישה דוח והחקיקה לא הגיעה לידי סיום. אחר-כך הקימו את ועדת רבינוביץ. היום אנחנו עובדים על-פי המלצות ועדת רבינוביץ, שאומרת שהמס על ההון הוא 15%. ועדת בן בסט המליצה על 25%, זה ההבדל.

25% זה נומינלי.

מיצינו את זה? האם השגתם פשרה כלשהי?

לצערי לא הצלחתי להגיע לפשרה עם הבנקים, ואני אסביר מדוע.

אני רוצה לענות למר ראובן רשתי, נציג איגוד הבנקים. אני רוצה שיובהר לכל חברי הכנסת שהבעיה שהוא הציג כאן היא רק בשלב ניכוי המס במקור. דהיינו, זה לא המס שיישאר בסוף אצל מס הכנסה. אותו נישום בדוגמה שהציג מר רשתי יכול להגיש דוח למס הכנסה ולקבל את ההחזר. יותר מזה, אני מוכן להתחייב כאן שכל נישום שיירצה מראש, כמו כל שכיר שעובד בשני מקומות, לעשות תיאום מס, יבוא ואנחנו ניתן לו תיאום מס.

הצעתי לבנקים, אני מוכן – וזה דבר שלא אפשרנו עד היום – שכל בנק שירצה לקזז הכנסה כנגד הכנסה ולא מס כנגד מס יקבל ממני את האישור. ברגע שהבנק ייחשב הכנסה כנגד הכנסה הבעיה נפתרת.

ההצעה שלך, לחשב הכנסה כנגד הכנסה, מבחינתנו זה לשנות את האפיון שמס הכנסה קבע. הבקשה שלך ברורה אבל היא לא ישימה מבחינתנו כי המשמעות היא שלאחר שנה וחצי או שנתיים של היערכות לרפורמה במס אנחנו נשנה אצלנו במנועי המס את שיטת החישוב. אתם אומרים שאנחנו נהיה למעשה גובה המס הסופי, אנחנו נהיה פקיד השומה למעשה. אנחנו כבר לא נהיה מנכי מס במקור. אחרי שניכינו מס במקור פעם אחת אתה מציע לנו אפשרות לנהל למעשה מעין שומה סופית, להיות פקידי השומה ולהריץ רטרואקטיבית את כל הפעולות שנעשו כל השנה בניירות ערך זרים.

זה יוצר, אל"ף, סיכון שאנחנו נפגע במנגנון כלל הגבייה במנוע מס, שזה לא שווה את המאמץ הזה. בי"ת, כאשר לקוח יבקש שנסביר לו מה עשינו כאן ברטרואקטיביוּת לא נוכל להסביר לו מה עשינו. היום בשיטה של מס כנגד מס אנחנו יכולים להסביר. אם נכניס גם את זה פנימה לא נוכל לתת לו הסברים.

אולי לא הבנתם. הבנתי ממר אוסקר אבו-רזאק שהגבייה הראשונית הזאת היא לא השומה הסופית. הוא אמר גם שאפשר לעשות תיאומי מס מוקדמים אם צריך. אני לא מבין למה זה מכביד על האפשרות להסביר את זה ללקוח.

הרפורמה בעצם ניחתה עלינו ונאלצנו להיערך אליה בפרק זמן קצר מאוד. אין ספק שנציבות מס הכנסה בזמנו, ורשות המסים של היום, עשו מהלך פנטסטי בהיבט של העמקת הגבייה או נקרא לזה אפילו צדק חברתי בגביית מס רווח הון. עשו כאן מהלך שצריך לברך עליו, מהלך מוצלח ביותר, ואנחנו צריכים באמת להסיר את הכובע בפניהם, וגם אמרנו להם את זה בשיחות פרטיות. עם זה אין שום בעיה.

אתה מבין שאין לך בעיה אתי בעניין הזה.

אני חושב שאין לנו בעיה בכלל. אני מנסה להגיד שכאן ההתעקשות לשנות את כל שיטת הגבייה שלנו מול הנישום – סליחה, מבחינת מס הכנסה זה הנישום, מבחינתנו זה הלקוח – אנחנו התמודדנו עם הרבה מאוד בעיות של הסברים ללקוחות. הלקוחות לא רוצים ללכת למס הכנסה. מס הכנסה אמר שכאשר יש בעיות נשלח את הלקוחות אליו. הלקוח אמר לנו: אני לא רוצה ללכת למס הכנסה, אני לא מכיר את מס הכנסה, אני מכיר אותך ואני מבקש ממך, הבנק, שאתה תחשב לי את המס כמו שצריך, אני לא הולך למס הכנסה. אני לא רואה את האנשים עומדים בתור ללכת למס הכנסה לקבל החזרים של 500 שקלים או 1,000 שקלים או סכומים כאלה.

אז אני מציע לך שאתה תעשה את זה.

אז אתה מציע לי להיות פקיד השומה.

הרי עד היום לא הייתי מוכן שאתם תתעסקו בחישוב לאחור. אני חוזר ואומר, אתה העלית בעיה. אתה רוצה להמשיך לקזז מס כנגד מס? בבקשה, האפיון נמצא אצלך, תקזז, ואם לנישום מגיע החזר יבוא אליי ואני אתן לו את הכסף. אם אתה לא רוצה שהנישום יבוא אליי או הנישום אומר לך שהוא לא רוצה ללכת למס הכנסה, אני אומר לך, כל בנק שירצה יקבל ממני אישור לעשות את זה בעצמו, אין בכלל בעיה.

על מה אתה מדבר, על תיאום מס בין מה למה?

בין ניירות ערך שונים.

נדמה לי שזה לא מתיישב עם מה שאני דיברתי עליו.

מר רשתי אומר: יש לי שני ניירות. על אחד הרווחתי 1,000 שקלים ועל השני הפסדתי 1,000 שקלים. הנייר בו הפסדתי 1,000 שקלים הוא נייר ישן. הנייר בו הרווחתי 1,000 שקלים גם הוא נייר ישן אבל המס הוא 35%. לפיכך ההפסד שווה 15%, ההכנסה שווה 35%, הוא יעביר לי 20%.

אם אתה רוצה אל תעביר לי את ה-20% כי אני התחייבתי בחוזר שהוצא על-ידי נציבות מס הכנסה שנישום כזה יבוא אליי בסוף השנה, יגיש דוח ואני אתן לו בחזרה את ה-20%.

עכשיו הוא מעלה בעיה נוספת.

אני אומר עכשיו, אני מוכן, אם מר ראובן רשתי רוצה, להחזיר לו את ה-20% מבלי שיגיש לי דוח. לא תהיה שום בעיה, יפנה אליי, יקבל ממני מכתב שמאפשר לבנק לעשות את זה.

אתה אומר למעשה שמה שהוא מהתקופה שלפני הפחתת המס שווה לך 35% גם לכיסוי בעתיד?

אם יש לך הכנסה שחייבת ב-35% – אני אתן לך.

ואם יש לי הפסד, שלו היה רווח היה שווה 35%?

אם יש לך במקביל הכנסה ששווה 35% – אני אתן לך את זה.

ואם יש לי הכנסה של 15%?

לא. זה לא בא בחשבון.

על זה אני מדבר. אז אני מדבר על משהו אחר. אני צריך לקבל תשובות על מה שאני שאלתי.

לגבי הנושא שהעלה מר אלדר בן-רובי, אמרתי בפעם שעברה על שיטת הסלים, אני לא מכיר מדינה בעולם שמוכנה שייבאו אליה הפסדים מחוץ-לארץ. שיטת הסלים נהוגה בכל העולם. בכל העולם כל המדינה היא סל וכל המדינות האחרות הן סל אחר. אני מסכים שברפורמה ב-2007 אנחנו חרגנו מהכלל הזה אבל זה שאנחנו רוצים להקדים את הפחתת שיעור המס ל-2005 זה לא אומר שצריך גם להקדים דבר שחרגנו בו. זה לא דבר חריג, ואתה יודע ששיטת הסלים מקובלת בכל העולם, והיא מקובלת גם בתוך פקודת מס הכנסה.

אבל בכל העולם מצמצמים אותה ואנחנו מרחיבים אותה.

אני גם אמרתי שמשנת 2007 אני מוכן לצמצם אותה. אני לא חריג.

לגבי מה שהעלה חבר הכנסת אהוד רצאבי, צריך להבין שאי אפשר לתת מגן מס. אני רוצה לתת דוגמה למצב בו אנחנו נמצאים. היום הורידו את מס החברות מ-36% ל-35%. אם היו לך הפסדים בשנת 2003, שאז המס היה 36%, אתה לא מקבל מגן מס של 36%. אתה מקזז את זה כנגד הכנסה שחייבת 35%. יש פסק-דין של בית-המשפט העליון, בעתירת "פרג", שם הטענה הזאת עלתה. "פרג" היתה חברה משפחתית, היה לה הפסד והכנסה שחייבת במס מופחת. הם אמרו: צריך לתת מגן מס לפי מגן המס של הנישום ובית-המשפט העליון אמר: לא, כי פקודת מס הכנסה לא עובדת על מתן מגן מס.

ואם זה היה רווח?

אבל לא יכול להיות שאצל אותו נישום אותה עסקה תסתיים גם ברווח וגם בהפסד. ה"אילו" זה רק כדי לסווג את ההפסד, האם הוא ניתן לקיזוז או לא, ולא כדי לגבות ממנו מס. אנחנו עדיין לא גובים מס על הפסדים.

אני רוצה לחזור לעניין הסלים. אני אומר שניירות ערך, בין אם הם בישראל ובין אם בחוץ-לארץ, זה עדיין רווח הון. באת ואמרת: ניירות ערך ישראלים – 15%; ניירות ערך זרים, החל מ-1.1.2005 – 15%. הבנו שלא צריך ליצור מגן מס והקדמנו את זה מינואר 2007 לינואר 2005. עכשיו אתה עדיין אומר: במידה ויש לי הפסד בסל אחד ויש לי רווח בסל שני, למרות ששניהם זה רווח הון ולמרות ששניהם משלמים אותו מס בדיוק, עדיין אני לא יכול לקזז אחד מול השני. אני לא נסעתי לארצות-הברית ופתחתי חשבון בנק ב-UBS או אני לא יודע איפה אלא ישבתי כאן אצל פקיד בנק לאומי ואמרתי לו: תשקיע לי במניות של "טבע" בארץ ובמניות של מאן דהו בארצות-הברית, הכול דרך חשבון הבנק שלי כאן. באחד הפסדתי ובשני הרווחתי. שניהם מאותו מקור, שניהם נעשים לאותה מטרה. למה אני לא יכול לקזז ביניהם?

אענה לך בלשון לא מיסויית, זה בשר וזה חלב.

זה הון וזה הון.

בכל העולם כך מקובל, זה לא רק אנחנו.

אבל עדיין אתה תעשה את זה בינואר 2007. מה ההבדל בין עוד שנתיים לבין היום?

חבר הכנסת אהוד רצאבי, השאלה היא האם יש הבנה ביניכם. אם אין הבנה אז אין ברירה, נלך להצבעה ואתה יכול להגיש הסתייגות בנושא הזה, נשמרת לך הזכות בכל מקרה ותוכל לנמק אותה במליאה ולנסות לשכנע את המליאה.

אני מנסה לשכנע את חבריי לוועדה.

אני מבקש, ברשותך אדוני, להעלות עוד שני נושאים.

כאשר אנחנו מדברים על הפחתת המס על ניירות ערך זרים מ-35% ל-15%, השאלה מה זה ניירות ערך זרים. מבחינתנו עולם ניירות הערך כולל קרנות נאמנות. השאלה האם הפחתת המס על ניירות ערך זרים משמעה שגם לגבי קרנות נאמנות בחוץ-לארץ, קרנות זרות, המס יופחת מ-25% ל-15% או רק ל-25% כי הוגדרו כבלתי סחירות? זה דבר אחד.

דבר שני, יש הבנה בין מס הכנסה לבין הבנקים, ישבנו וגיבשנו את כל נושא הפחתת המס לגבי אגרות חוב בחוץ-לארץ. אנחנו מודים על הגישה של מס הכנסה בנושא הזה, יש הסכמה והבנה בין כל הבנקים, ואני מניח שגם הברוקרים, עם מס הכנסה. הנושא שהעלה חבר הכנסת רצאבי קשור באגרות חוב ישראליות שהונפקו בחוץ-לארץ, כמו אגרת חוב של חברת החשמל, "בזק", "פרטנר" וחברות אחרות, שאליהן מתייחס מס הכנסה כאגרות חוב לא סחירות. אני רוצה לומר שבמסגרת ההבנות שיש לנו עם מס הכנסה אגרות חוב מן הסוג הזה שהונפקו על-ידי גופים בחוץ-לארץ, באותם תנאים ובאותן תכונות, ייחשבו לאגרות חוב סחירות, שזה מה שאתה התכוונת, ואילו אגרות חוב ישראליות, למרות שהן עונות בדיוק על אותן תכונות, יוגדרו כאגרות חוב לא סחירות ושם שיעור המס יהיה שונה. אני חושב שיש מקום להשוות את שיעור המס בין שני הסוגים הללו.

לאיזה סעיף אתה מתייחס? זה מופיע באחד הסעיפים כאן?

אני לא יודע כרגע את מספר הסעיף. אני מעלה את הסוגייה.

זה מופיע בהגדרות של סעיף 5 בפסקה (3).

אגרות החוב האלה הן סחירות או לא סחירות?

אגרות החוב האלה סחירות באותה מידה בדיוק שסחירות אגרות חוב אחרות שאנחנו הגענו להבנה עם מס הכנסה שהן סחירות.

רבותי, בכל הכבוד, אני לא פותח עכשיו דיון על נושא שיעלה לדיון רק בהמשך. אנחנו מדברים על שני דברים: על הפיצול שפיצלנו ועל מהות הפיצול. הרי סיכמנו שנמשיך לדון בנושאים האחרים. אם הנושאים מתייחסים למה שמופיע בפנינו, שמענו את הדברים. אם הנושאים מתייחסים לתחומים אחרים שנצטרך לדון בהם בעתיד אז אנא תתייחסו אליהם כשהם יעלו.

אני נתתי כמה ימים כדי לנסות להגיע לגישור ולהבנה. אני מבין שלא הגעתם להסכמה. לכן אין לנו מנוס אלא להצביע. חבר הכנסת אהוד רצאבי לא שלם עם העניין, הוא אומר שיש לו הסתייגות. אולי תדונו ביניכם. אם ההסתייגות של חבר הכנסת אהוד רצאבי תהיה מקובלת אז אנחנו נוכל לבקש להצביע על ההסתייגות הזאת במליאה ולהכניס אותה אל תוך החוק, אין בעיה.

יש שני תיקונים לנוסח. התיקון הראשון הוא בסעיף 1 בהצעת החוק, שלא היה בהצעת החוק שדנו בה. זה תיקון טכני של החלפת המונח "נציב" במונח "מנהל" לאור השינויים שנערכו.

התיקון השני מתייחס לסעיף ששכחנו להכניס בישיבה הקודמת וגם הוא עוסק בהפחתה. הוא מופיע בנוסח הכחול, סעיף 18, פסקאות (2) ו-(3).

"18. בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 132), התשס"ב-2002, בסעיף 89:

(2) בסעיף קטן (י), במקום "2006" יבוא "2004";

(3) בסעיף קטן (יא), במקום "א בטבת התשס"ו, 1 בינואר 2006" יבוא "א' בטבת התשס"ה, 1 בינואר 2005"."

אני עובר להצבעה. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? ירים את ידו.

הצבעה

בעד הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004 – 5
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004 נתקבלה.

אני בעד אבל תהיה לי הסתייגות.

תוכל להגיש כל הסתייגות שאתה רוצה.

תודה רבה. הצעת החוק נתקבלה. הישיבה ננעלה בשעה 11:35