פיטורי 250 עובדי רשות העתיקות

ועדת הכספים 5
13/12/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
‏יום שני, א' בטבת התשס"ה (‏13 בדצמבר, 2004), שעה 10:00

1. "דיון מהיר" בנושא: פיטורי 250 עובדי רשות העתיקות, של חה"כ אתי לבני וחה"כ אורית נוקד

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
חיים אורון
מוחמד ברכה
יחיאל חזן
אורית נוקד
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי

חה"כ בנימין אלון
חה"כ משה כחלון
חה"כ אתי לבני
חה"כ אופיר פינס-פז
גדעון אליאס - מנהל מינהלת הגמלאות, משרד האוצר
איריס גינצבורג - אגף התקציבים, משרד האוצר
משה בר-סימנטוב - אגף התקציבים, משרד האוצר
מיכאל מורג - מרכז עבודות מיידיות, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד עליזה קן - משרד המשפטים
הילה מנחם - מתמחה, משרד המשפטים
שוקה דורפמן - מנהל רשות העתיקות, משרד החינוך, התרבות והספורט
בני הרפז - סמנכ"ל כספים, רשות העתיקות, משרד החינוך, התרבות והספורט
חסן עזאלדין - רשות העתיקות,מש' החינוך, התרבות והספורט
צילה סורקוב - רשות העתיקות,מש' החינוך, התרבות והספורט
גילה גדמנש-זאודה - רשות העתיקות,מש' החינוך, התרבות והספורט
מודי אורון - סמנכ"ל רשות הטבע והגנים
יצחק גרוסמן - מנהל חטיבת כספים, רשות הטבע והגנים
עמר חביבאללה - רשות הטבע והגנים
ג'אנה גוריונוב - רשות הטבע והגנים
אריה עטיה - רשות הטבע והגנים
יעל וואיה - רשות הטבע והגנים
מושון גבאי - רשות הטבע והגנים
יוסי פלדמן - מנכ"ל המועצה לשימור אתרים
דן שגיא - סמנכ"ל המועצה לשימור אתרים
עו"ד אלדר בן-רובי - נציג "הרצוג פוקס נאמן", לשכת עורכי-הדין
עו"ד אלדד חמם - לשכת עורכי-הדין
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
שאול כמיסה-רז - ראש מועצת חצור, מרכז השלטון המקומי

שגית אפיק
לינס וקנין (מתמחה)

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת

פיטורי 250 עובדי רשות העתיקות

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. חבר הכנסת אורון ביקש הצעה לסדר לפני שאנחנו עוברים לדיון מהיר בהצעותיהן של חברות הכנסת אתי לבני ואורית נוקד. בבקשה אדוני.

לפני שבועיים, אם אני לא טועה, אישרנו תקציב לרשות השידור לחודש אחד. אנחנו נמצאים היום כבר ב-13 בדצמבר. אני מבין שהם יבואו אלינו בשבוע הבא ויגידו: המשכורות של דצמבר תלויות בכם ולכן תאשרו לנו את תקציב דצמבר כי אחרת זה יגיע ל-2005. זאת טכניקה שמתנהלת כאן כל הזמן. כאשר אישרנו את התקציב נאמר, גם על-ידך וגם על-ידי, שאנחנו רוצים בכל זאת לקיים כאן דיון על רשות השידור, למרות שאנחנו מדברים על החודש האחרון של השנה. לוח הזמנים בעצם אומר שהדיון נעשה כמעט מיותר כי מה שיהיה מונח על מצפוננו זה המשכורות של העובדים ולא כל הבלגן שיש ברשות. אני חושב שצריך להזמין לכאן את מי שצריך להזמין ולקיים דיון רחב יותר.

תודה, אנחנו נטפל בעניין.

בבקשה חברת הכנסת נוקד.

לפני שבועיים נתבשרנו על פיטורים של כ-250 עובדים ברשות העתיקות, ברשות הגנים הלאומיים ובמועצה לשימור אתרים. מדובר בעובדים שמרביתם בני 50 ומעלה, שהועסקו כבר משנת התשעים. אני חושבת שבמצב האבטלה הקיים היום זה פשוט דבר שלא ייעשה. לעובדים האלה לא יהיה לאן ללכת.

אלה עובדים מקצועיים?

אני מבקש לרשום את השאלות. בינתיים היא מציגה את הדברים.

לפני למעלה מחצי שנה יזמתי דיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בדיוק באותו נושא. הסיכום אז היה שמוצאים מימון כדי שהעובדים לא יפוטרו בשנה הזאת, ועוד נאמר על-ידי השרים הנוגעים בדבר שיימצא פתרון שורש כדי שהתופעה הזאת של מאבק או ריב על התקציב בין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לבין משרד האוצר לא תחזור על עצמה פעם אחר פעם.

מסתבר, למרות המכתבים שנכתבו על-ידי השרים, שהנושא לא הוסדר. זאת כנראה הסיבה שהעובדים פוטרו. דרשתי לקיים את הדיון הזה כדי להבין מה קורה ואולי אנחנו כוועדת הכספים ננסה לראות כיצד מסייעים.

אחרי שניסית בוועדה אחרת. כלומר אני second best אצלך.

סרח עודף.

הייתי מעריך אותה על הכנות שלה, אדוני היושב-ראש.

אתה תעריך על הכנות ואני אעריך על כך שהיא הלכה למישהו אחר.

מאחר ואני יושבת כאן בוועדה לא רציתי להטריד את אדוני.

אז למה לא המשכת בזה?

עכשיו אנחנו נמצאים בסמוך לאישור התקציב וועדת הכספים היא הוועדה הרלוונטית.

תודה רבה גברתי, אני מודה לך מאוד. בבקשה גברתי חברת הכנסת לבני.

אני רוצה להתנצל שלא באנו ישר לוועדת הכספים. זה כמובן המקום לדון בדברים האלה.

עכשיו אם אנחנו ניכשל אז אוי ואבוי לנו.

מעבר למה שאמרה חברתי חברת הכנסת אורית נוקד, היא מתייחסת לישיבה שהיתה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ביוני השנה. מתברר שהיתה עוד ישיבה באותו נושא בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, ב-8 באוגוסט. אז לא רק שאנחנו מדברים על הנושא לגופו, על כך שמפטרים אנשים שהם עובדים טובים, ועל חשיבותם לתיירות, ועל העבודות החשובות שהם עושים, ועל כך שהאבטלה תעלה, מכל הסיבות שבעולם - - -

ומשלמים להם בדלת האחורית.

ושהופכים אותם להיות עובדי קבלן, כל הנושאים האלה שעלו והראו את הכיעור שבהעסקת אותם 260 עובדים ואת החלמאות והייתי אומרת אפילו מין סוג של שחיתות. מעבר לזה, אני רוצה להציג את המצב נכון להיום, שבחצי השנה האחרונה זאת הישיבה השלישית או הרביעית בנושא הזה.

בישיבה לפני חודש מה אמרו חברי הכנסת ומה אמרו נציגי הרשויות? אמר חבר הכנסת אופיר פינס-פז: "לקח לנציגי המשרדים 4.5 שניות לסכם את העניין בלחיצת יד". חבר הכנסת כחלון אמר: "נפגשו במליאה, פתרו את הבעיה לגבי השנה הנוכחית תוך 4.5 שניות". זה מה ששמענו, שתוך 4.5 שניות הכול סודר. אבל חזרנו חודש אחרי זה ומצאנו שהכול אותו דבר.

השאלה היא איך אנחנו בוועדת הכספים, שהיא הוועדה היחידה שיכולה בצורה מחייבת לדון בעניין ולנסות לפתור אותו, מה אנחנו עושים במצב כזה, כאשר פשוט עושים מאתנו צחוק, מכל הדיונים שלנו, מכל ההחלטות שלנו, מכל ההתחייבויות עושים פשוט צחוק. כל אחד זורק את הבעיה על השני.

אני שומע איזה צליל אופוזיציוני חדש בקולך?

כן, אתה שומע.

עד לפני שבועיים היה לך נציג בממשלה. למה לא ביקשת להעלות את זה בממשלה? מה קרה פתאום? עד לפני שבועיים היית בקואליציה.

אני רוצה לתת לך מחמאה, חבר הכנסת חזן, שאני בטוחה שאתה תצטרף אליי בנושא הזה.

בוודאי, בגלל זה אני נמצא כאן. אבל אני שואל מדוע חבר הכנסת טומי לפיד לא העלה את זה בממשלת ישראל.

הנושא עלה בממשלה.

חבר הכנסת חזן, אתה נמצא כאן כי אתה חבר בוועדה אבל אל תפריע לי יותר.

אני מקווה שסביב השולחן נמצאים נציגי האוצר כי הם הכתובת שלנו לכל העניין הזה. צריך לפתור את הבעיה עד סוף השנה הזאת וצריך לפתור אותה לשנה הבאה. צריך לקבוע מדיניות לפחות לכמה השנים הקרובות, מה עושים עם האנשים האלה. האנשים האלה הם לא שק חבטות בין המשרדים, יום אחד מקבלים מכתבי פיטורים, יום שני שולחים אותם להיות עובדי קבלנים בשכר נמוך ובלי תנאים. אי אפשר להמשיך כך. אני חושבת שוועדת הכספים צריכה להתכנס לנושא הזה.

אני רוצה להזכיר לכם שהדיון הזה הוא דיון מהיר ולכן אני לא אקדיש לו שעות כי לא זאת המגמה. לכן אני מבקש שידברו בקיצור. לפני חברי הכנסת, האם מישהו רוצה להשמיע דברים?

אנחנו מייצגים את רשות הטבע והגנים, גוף שמעסיק חלק מהעובדים האלה, 107 מהם עובדים אצלנו. הם באמת עובדים מצוינים, חרוצים וטובים, שעובדים אצלנו משנת 1990. לצערי אנחנו נאלצים בזמן האחרון, מדי חודש או חודשיים, להוציא להם מכתבי פיטורים.

למה?

כי אין תקציב לנושא הזה. הנושא הזה מתוקצב על-ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד האוצר, לא מהתקציב הארגוני שלנו. חשוב להבהיר שהארגון שלנו לא מסוגל להעסיק את העובדים האלה בצורה מסודרת מתקציבו, אין לנו את התקנים האלה, אין לנו תקציב לזה. לכן נדרש כאן פתרון ארוך-טווח כדי לאפשר את ההעסקה שלהם, הן כי הם חשובים מאוד בתוך הארגון והן כדי להתחשב באנשים. אי אפשר להמשיך במצב הזה שאנשים מקבלים מדי חודש מכתבי פיטורים.

ב-1990 פנו אלינו בבקשה שנתגייס וניכנס לכיסי אבטלה גדולים – הדבר היה בנצרת עלית – ונגייס עובדים לעבודה בשימור אתרים. גייסנו את העובדים, למרות שזה היה לנו קשה, ושנה שלמה הכשרנו את העובדים במאמצים עצומים ובאמצעים רבים. אז התגייסו כל משרדי הממשלה, כולל המשרד לקליטת עלייה, הסוכנות וכולם, והכשירו עובדים, שהם עובדים נפלאים, שעשו עבודה עצומה.

אני חייב לקצר. מה קורה היום?

נאלצנו להגיש מכתבי פיטורים. אני רוצה לציין, הגשנו מכתבי פיטורים כי לא היתה ברירה. ידי רעדה בהגשת המכתבים וראיתי את הדמעות בעיניים של העובדים.

על כמה אנשים מדובר?

קרוב ל-40 אנשים. התחלנו עם 50, כעת מדובר על 40 אנשים. אני רוצה לומר כאן את התחושה שלי.

למה הפסקתם את עבודתם?

כי הפסיקו לנו את התקציב. אני רוצה לציין, הארגון שלנו הוא הארגון הקטן והדל מכל הארגונים. התקציב שלנו מסתכם בכ-3 מיליון שקל, וגם זה בקושי, ומתוך זה אנחנו חייבים היום כמיליון שקל.

אני לא הולך לפתור עכשיו את בעיות הארגון משום שזה דיון מהיר בנושא מסוים. ההגדרה היא "דיון מהיר", מה אני יכול לעשות.

אני רוצה לבקש קודם כול שימלאו את ההבטחות שניתנו בשנה שעברה, לגבי שנת 2004. דבר שני, מאחר ואין תקציב ואנחנו מתקרבים לסוף השנה, שיוחלט כאן, עד שיהיה תקציב ועד שיחליטו אחרת, שמה שהיה ב-2004 יימשך גם לשנת 2005.

אני סמנכ"ל המועצה לשימור אתרים. אם לא יימצא תקציב של 22 מיליון שקל העובדים האלה ילכו הביתה. מדינת ישראל, ממשלת ישראל תשלם על כך פעמיים: פעם אחת דמי אבטלה, השלמת הכנסה, דמי בריאות ומה שאתם רוצים, ויקבלו אזרחים ממורמרים.

נקבל. לא "יקבלו".

נקבל כולנו. גם אני נושא באחריות. נקבל אזרחים ממורמרים ומיואשים.

ופעם שנייה, השרים, סגני שרים, חברי כנסת וכל עם ישראל שיבקר באתרים האלה יכוון אצבע מאשימה כלפי הארגונים הביצועיים, כל אלה היושבים כאן, על התמוטטות, קריסה, לכלוך. ישאלו איך מחזיקים אתרים אחרי שהשקיעו במשך עשרות שנים מיליוני שקלים באתרים האלה, והאנשים האלה צריכים ללכת הביתה. למה מתעללים בהם?

אני נציג מינהל כלכלה ותכנון במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה האחראי במשרד על כל נושא עבודות מיידיות ועל העובדים הקבועים, על המימון שלהם ועל העסקתם. כיוון שאדוני אומר שהדיון הוא מהיר אני אדבר בקצרה.

העובדים האלה, שהם עובדים קבועים, מועסקים מאז שנות התשעים במסגרת פרויקט שנקרא "עבודות מיידיות". הוא נועד להעסיק עובדים לתקופה של 8 חודשים, עובדים שמתחלפים ביניהם, אנשים שמקבלים הבטחת הכנסה, להקנות להם הרגלי עבודה ושאחר-כך ימצאו עבודה בשוק הטבעי. במשך השנים, בשל סיבות שונות שאין לטעם להיכנס אליהן כעת, כ-250-260 עובדים נשארו קבועים בפרויקט ולא הוחלפו.

הם לא הוחלפו כי אף פעם לא היתה תוכנית להחליף אותם. אין להם איפה לעבוד במקום אחר. הרי אנחנו לא מתחילים רק היום את הדיון.

בשנת 2004, כפי שאמרה חברת הכנסת אתי לבני, היתה בעיה קשה להעסיק את העובדים האלה עד תום השנה. העלות שלהם היא בסדר גודל של 20 מיליון שקל בשנה, קצת יותר מזה, לכל 250-260 העובדים. הגיעו כאן להסדר, באמצעות חבר כנסת שיושב כאן, ונקבע שעד סוף השנה הזאת הם יועסקו, יימצא כסף, כאשר משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נתן מהמשאבים שלו ומכספים אחרים 5 מיליון שקלים להסדר העסקתם לחצי שנה והאוצר 10 מיליון שקלים, שדרך אגב הוא טרח להעביר אותם רק ב-28 בנובמבר שנה זאת ולכן עד אז העסקנו אותם בעצם ללא אישור כי לא היה כסף.

נקבע שיימצא הסדר לשנים הבאות. ואכן המשרד שלנו, המנכ"ל והשר, פנו למשרדי הממשלה האחראים על הגופים האמורים המופקדים אצלם – למשל משרד החינוך אחראי על רשות העתיקות ועל החברה להגנת הטבע; המשרד לאיכות הסביבה אחראי על רשות הטבע והגנים; משרד התיירות אחראי על החברה לפיתוח עכו; וכן הלאה – בהצעה שהמשרד יממן 50% מעלות העסקת העובדים הקבועים האלה כהסדר קבע לשנים הבאות, והמשרדים יחד עם הגופים עצמם יממנו את ה-50% הנותרים. כלומר בסך הכול כל משרד נדרש לתת איזה סכום.

רשות הטבע והגנים, שנציגיה דיברו כאן, התקציב שלהם הוא סדר גודל של 8 מיליון שקלים. המשרד לאיכות הסביבה אמור להקצות 4 מיליון שקלים יחד עם הגוף עצמו כהסדר קבע לשנים הבאות כדי שהאנשים האלה לא יפוטרו. מתוך 8 מיליון השקלים הנדרשים, 50% משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ייתן ו-4 מיליון השקלים הנותרים יחולקו בין המשרד לאיכות הסביבה ובין הגוף עצמו, רשות הטבע והגנים.

התקציב של החברה לפיתוח עכו הוא 2 מיליון שקלים בסך הכול ל-28 עובדים לכל השנה. ניתנה הצעה להסדר של מיליון ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומיליון שיתחלק בין החברה לבין משרד התיירות.

קיבלנו מכל הגופים והמשרדים תשובה שלילית, אין להם כסף להשתתף בעניין, הם מתנערים ממנו. עדיין, אני מוכרח להגיד, לא קיבלנו תשובה, למרות שביקשנו לקבל אותה עד 1 בדצמבר, ממשרד החינוך, התרבות והספורט באשר לרשות העתיקות והחברה להגנת טבע. אני יכול רק להניח מה היא תהיה.

זה נעשה על רקע העובדה שלשנת 2005 תקציב עבודות מיידיות כולו, כולל לעובדים הזמניים שאמורים להיות מועסקים כל הזמן, הוא כ-11 מיליון שקלים. בשנה הזאת, 2004, אפקטיבית התקציב הסתכם ב-30 מיליון שקל וב-2003 הוא היה בערך 74 מיליון שקל. גם אם היו רוצים להעסיק את העובדים הקבועים מתוך התקציב המיועד לשנת 2005 זה לא ניתן, בשעה שהתקציב הזה נועד למטרה אחרת בכלל, לסידור עובדים זמניים לתקופה קצרה. זה המצב הנוכחי.

בתקציב 2005 יש לכם אפס.

זה לא נכון, זה טעות.

אני ממונה על רשות העתיקות. כולם מדברים כאן על העובדים ואני מסכים לכל מילה שנאמרה. אלה עובדים מצוינים. המדינה השקיעה בהכשרה שלהם והם פועלים בבית-שאן ובקיסריה.

אני מבין שגם בבית-שאן יש פיטורים.

גם בבית-שאן וגם בקיסריה. זה אותה סוגייה. זה הכול אותם עובדים קבועים, שאנחנו מעסיקים כרגע 88 מהם.

כולם מדברים על איכות העובדים, שאין לי מילה רעה להגיד עליהם, שפשוט מתעללים בהם. אני לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי, כל חודש הם מקבלים מכתב פיטורים ואז הם מתקשרים אליי ב-12 בלילה ושואלים אותי אם לבוא למחרת לעבודה, כי ככה אני מתנהל.

לנו אין יכולת כלכלית להחזיק את העובדים. עכשיו אני רוצה לדבר על הצד של הארגון. היום יש לי גירעון של 16 מיליון שקל בבנק, שזה מאיים על עוד 400 עובדים קבועים שלי שלא יהיה לי כסף לשלם להם משכורות כי המדינה לא מעבירה כסף. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה חייב לי 4.5 מיליון שקל על סידור שמתייחס לשנת 2004, על אימהות חד-הוריות שאני מעסיק ולא מקבל עבורן שכר על אף שיש סידור. מבחינה ארגונית אנחנו הגענו לקצה. הבנקים לא נותנים את הכסף.

מוכרחים להסדיר את העניין הזה עכשיו פעם אחת ולתמיד. הסידור שמר מיכאל מורג מציע לחלוטין לא קביל מבחינתי כי יש דברים שאני לא חייב לעשות. למה אני צריך לעשות אותם?

ידידי הנכבד, הבנתי. אני מבין שהבעיה עמוקה יותר ממה שנראית על פני השטח.

נכון מאוד.

תודה רבה שאתם מאשרים לי את זה, אני ממש מודה לכם. תקבלו את זה גם בכתב.

תקבל את זה ברוח טובה.

על אף שזה דיון מהיר, זה לא אומר שצריך לדבר 5 דקות ולהפסיק ולא לדון יותר. אם נדרש דיון מעמיק יותר אז או שנקבע ועדת משנה שתרכז את הנושא ותדבר עליו, או שהוועדה עצמה תתכנס ותקיים דיון מיוחד ונפרד לנושא הזה כדי שכולם יוכלו לדבר בהרחבה ולראות לאיזה סוג של פתרון אנחנו יכולים להגיע. לכן אני מבקש היום לצמצם את הדברים, רק להעלות את הבעיות.

מה שאמרת משמעו שב-31 בדצמבר 88 אנשים ברשות העתיקות, שעובדים כבר 8-10 שנים ויותר, עובדים טובים מאוד ילכו הביתה. הם לא מובטלים, אל תתבלבלו, הם עובדים קבועים שלנו, זה לא סידור כזה של סלאח שבתי. הם יילכו הביתה כי אין לי כסף לשלם להם.

יש שני דברים בנושא הזה. יש דבר שדרוש לו פתרון דחוף, ויש דבר שהוא ארוך-טווח יותר. צריך להפריד בין שני הדברים האלה.

הוא אומר לך שצריך להימצא פתרון עד סוף החודש.

אתה חושב שאני לא קולט? חבר הכנסת מוחמד ברכה, מאז שנכנסת לוועדת הכספים אין לך יותר אמון בי.

האמון שלי בך מופלג, אפילו יותר מדי לפעמים, אני צריך לסנן את זה ...

אני יכול לקבל את זה בכתב? ...

זה סוג של אהבה שהיא ללא תמורה. ...

ברשותך, אדוני היושב-ראש, הבאנו לכאן כמה עובדים.

הבנתי, תודה רבה. נשמע את נציגת האוצר, מה יש לך לומר בעניין הזה.

קודם כול, כפי שאמר נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כל הסיכומים שהיו לגבי שנת 2004 התקיימו ולמעשה התקציב הועבר כדי לממן את ההעסקה של העובדים האלה עד סוף ינואר 2005. הסיכום הזה, בין משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד האוצר הושג לטווח הקצר כדי לאפשר למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה להיערך לפתרון קבע.

כפי שהזכיר נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, פתרון הקבע הוא לא רק באחריות משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כפי שנדמה לי ברור לכולם, לא משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולא משרד האוצר אמורים להיות אחראים על תשלום השכר לעובדים קבועים באותן רשויות. זאת משימה שהיא קודם כול באחריות המשרדים האחראים על אותן רשויות. התקציב שנמצא במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לביצוע עבודות מיידיות נועד להקנות הרגלי עבודה למובטלים כרוניים לפרקי זמן קצרים. כדי לנצל את התקציב ביעילות כדאי שכמה שיותר אנשים יעברו במסגרת הזאת ולא שהתקציב ישמש להעסקה של עובדים קבועים. שוב, זה לא התפקיד, לא של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולא של משרד האוצר.

מה את מציעה בנושא הזה?

יחד עם זה, אני רוצה לציין עוד כמה עובדות חשובות. התקציב הזה בשנת 2003 עמד על למעלה מ-70 מיליון שקלים. בשנת 2004 הוא עומד על פחות מ-20 מיליון שקלים במקור. נשאלת השאלה כיצד התקציב קוצץ כל-כך על אף שכפי שידוע לחברי ועדת הכספים לא בוצע כזה קיצוץ flat בסדר גודל של 80%. זאת היתה הבחירה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, לקצץ 80% מהתקציב הזה בהתאם לסדר העדיפויות שלו מעבר למה שהוא נדרש. גם את זה חשוב להגיד.

עוד נתון שחשוב שחברי הוועדה יידעו הוא העלות שמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה משלם לגופים האלה פר עובד. שמעתי כאן שאנשים מדברים על שכר מינימום. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מעביר לרשות העתיקות מדי חודש כ-7,500 שקלים עבור כל עובד. אני שואלת לאן הכסף הזה עובר, כי הוא לא עובר במלואו לעובדים וכמובן שאין ציפייה שעובדים במסגרת הזאת ירוויחו את הסכום הזה. כלומר, צריך לבדוק גם בתוך הגופים למה משמש הכסף.

יש לך תשובה לשאלה ששאלת?

מה שנאמר כאן הוא שערורייה.

תנו לה לדבר, אני רוצה להקשיב לה.

אפילו אם יימצא התקציב לממן את המשך העסקתם של אותם 250 או 260 עובדים, זה לא צריך להסתכם ב-20 מיליון שקל. זה בהחלט לא ברור לי.

כפי שנאמר, כרגע מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מוביל את הדיונים ביחד עם המשרדים האחראים על מציאה של פתרון קבע אבל כמובן שגם אנחנו במשרד האוצר לא מאמינים שפתרון האבטלה, ואפילו אם היא בפריפריה, אמור להיות בעבודות דחק. לא לזה משמש התקציב.

תודה רבה. אני מבין שנמצאים כאן נציגי עובדים. אני אתן לשניים מנציגי העובדים לדבר. בבקשה גברתי.

שלום לכולם. אני אמא ל-9 ילדים ואני עובדת ותיקה ברשות העתיקות, שמקבלת כל פעם תעודות הצטיינות אבל זה לא היה שווה. זה מכתב פיטורים שקיבלתי, הקובע שעבודתי תופסק ב-31 בדצמבר. את המכתב הזה קיבלתי ב-15 ביולי ואת המכתב הזה קיבלתי ב-30 בנובמבר. קיבלתי 3 מכתבי פיטורים.

אני מבקש ממך גברתי שתשאירי לי צילומים של כל מכתבי הפיטורים שקיבלת.

אני מייצגת את העובדים בקריית גת, כולם עובדים שמקבלים תעודות הצטיינות. גם כשאנחנו חולים אנחנו נגררים לעבודה. כשהייתי בהריון בחודש השביעי מי שהיה מנהל רשות העתיקות בזמנו, מר אמיר דרורי, הפסיק אותי ואמר לי: את לא תשברי אבנים במצבך. למה הוא היה צריך לומר את זה? כי זה מוסר העבודה שלנו.

אני מקבלת 3,100 שקל בחודש. בעלי שהוא בן 61 עובד בחברת כוח אדם ועובד יום כן, יום לא. הוא מקבל 2,500 שקל בחודש. יש לנו 9 ילדים. יש לי ילדים שהם לוחמים בצבא, ילדים באוניברסיטה, ילד בגן וכן הלאה. גם אחרי שתי משכורות שנכנסות אנחנו במינוס של 13,000 שקלים בבנק ואני לא יודע איך אני אסיים את החודש הזה. קיבלתי מכתב פיטורים ואני לא יודעת איך אסתדר. אני בת 58 וחצי, אין לי לאן ללכת. תשאל את מר שוקה דורפמן, אני באה לעבודה יום אחר יום, גם כשאני חולה, ויש עוד עובדים כמוני שיש להם 9 ילדים, 7 ילדים, כולם מעל גיל 55 ואף 60. בעלי בן 61 והוא פוטר מרשות העתיקות ועבר לחברת כוח אדם. הוא מקבל 143.5 שקלים ליום. אם אני משלמת 1,100 שקל עבור גז וחשמל, אתם תעשו את החישוב מה אנחנו צריכים לעשות ולאן ללכת.

אני צריכה שיכירו אותי לא רק בזמן הבחירות. עכשיו אני רוצה לפנות לאדון ביבי נתניהו שקובע את התקציבים. הוא אמר: תלכו לעבוד, ואנחנו רוצים לעבוד.

הפנייה שלך היא אל השר אולמרט, לא אל השר נתניהו. חבל על הדיבורים.

נכון, אתה צודק. בעדות המזרח כולם אומרים "ליכוד, ליכוד".

גברתי, אנחנו לא מדברים כאן על מפלגות. אנחנו מדברים כאן על עובדים.

פגשתי את השר אהוד אולמרט באיזה אירוע ודיברתי אתו במשך 20 דקות. הוא אמר לי: אין בעיה, אין בעיה. שלחתי לו פקס, מה לא עשיתי. 5 דקות אחרי כן פגשתי את חבר הכנסת עמרי שרון. אמרתי לו: אדוני, הרי אתה ואבא שלך קובעים והכול. למה אנחנו צריכים לעזוב את העבודה שלנו? הוא אמר לי: לא, אנחנו עושים, זה לא בעיה. אמרתי לו: את הבעיה תוכלו לפתור רק אתה ואבא שלך ואהוד אולמרט, לא אף אחד אחר. אני 21 שנים כאן ואני מכירה את החוקים. אם אני מקבלת 155 שקלים ליום אני רק מתחננת להמשיך בעבודה. תגידו לי אתם, לאן אזרוק את הילדים?

אני מבקש לדבר, יש משהו שאני חייב להגיד, אני רוצה להוציא הכול מהבטן. אני תושב עין מאהל, כפר של 11,000 תושבים. שיעור האבטלה בעין מאהל הוא 12%-17%. אני אב ל-6 ילדים, מהם שני ילדים נכים. אחד הילדים סובל מליקויי שמיעה ודיבור. עשיתי לו מכשיר שמיעה כדי לשקם אותו בחיים. אחרי שהוא נכנס לבית-ספר ועזב את הפנימייה הפסיקו לתת לו את המלגה שהוא היה מקבל קודם לכן. אמרתי: בסדר, העיקר שהבן שלי ישתלב בחברה וילמד טוב. והנה בסוף אומרים לי שאני מפוטר. מה זה? באמת מה זה? מטרטרים אותנו. בתוך 6 שנים ברשות הטבע והגנים קיבלתי כבר 7 מכתבי פיטורים. בשנה האחרונה קיבלתי שלושה מכתבי פיטורים תוך חודש. על מה כל זה? אני שואל אתכם: איפה אני אמצא עבודה? לאן אני אלך?

אני אם חד-הורית. הייתי מובטלת במשך 5 שנים לפני שהתחלתי לעבוד ברשות הטבע והגנים. הייתי מהמובטלים הכרוניים ויצאתי לעבוד. אני עובדת כבר שנתיים ו-5 חודשים. יש לי בן בצבא ובת בשירות הלאומי. אני מתנדבת במד"א, כולנו מתנדבים.

כמה את מרוויחה גברתי?

אני מרוויחה 3,000 שקל ברוטו בחודש.

תראו את מכתבי הפיטורים שקיבלתי, עוד ועוד מכתבי פיטורים. אני משאירה לכם הכול.

אני מדברת בשמי ובשם כל החד-הוריות. להיות חד-הורית זה קשה מאוד. תבינו כמה קשה זה לגדל ילדים לבד. אני יודעת שכולכם כאן בשבילנו, כולכם כאן לטובתנו. כאשר אנחנו נצא מכאן נגיע לשכבה שמתחת לקו העוני. אני לא רוצה שהילדים שלי יהיו ילדי תמחוי. אני לא הגעתי לכלום אבל אני לא רוצה שהילדים שלי גם הם לא יגיעו לשום דבר. אם אנחנו נפוטר אז הילדים שלנו יהיו השושלת שלנו, איך שאנחנו נראים כך הם ייראו. מרשות הטבע והגנים, מהגן הלאומי בית גוברין אין לי לאן ללכת. אני אשים את הילדים במערה ואשב שם.

אני מבקש לדבר מטעם מרכז השלטון המקומי.

אני מודה לכם מאוד. אני גמרתי את הדיון עכשיו. אני מצטער מאוד, זה דיון מהיר שחרג מעל ומעבר. אני אתן לחברי הכנסת לדבר עוד רגע.

אני חושב שאנחנו צריכים לעשות שני דברים. אל"ף, לקיים דיון רציני בנושא הזה ולא דיון מהיר. אני שומע שיש כל מיני היבטים ותוך כדי הדיון גם מתגלים כל מיני דברים.

מה שאני מציע, ואני מבקש את מנהל הוועדה לטפל בזה, שאנחנו נראה בתקציב של השנה הבאה מה לעשות כדי שיהיה כסף, כדי להמשיך את העסקת העובדים האלה ושלא ייזרקו לרחוב, בייחוד אחרי שאנחנו אישרנו כאן את חוק ויסקונסין שמדבר על יציאה לעבודה.

הם לא צריכים ויסקונסין.

אבל הם יצטרכו. אם הם יפלטו החוצה הם יהיו מובטלים ואז הם יצטרכו חוק ויסקונסין חדש.

בינתיים אני מבקש, ואני אדבר על זה עם מר קובי הבר, להקפיא את מכתבי הפיטורים. אני חושב שעד ינואר זה עלות של 2-2.5 מיליון שקל, האוצר יכול למצוא את זה בדרך זאת או אחרת.

יש תקציב במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

הם לא יכולים להקפיא את המכתבים כי אם אין להם תקציב, הם לא יוכלו לשלם משכורות.

אני אומר לך שיהיה להם תקציב. הרי אתה יודע שאני חבר שלך, חבר הכנסת אופיר פינס-פז, ואל תקלקל את יחסי החברות בינינו, תקשיב לי.

זה לא היה ברור עד הסוף.

אני חושב שצריך לדאוג לזה לטווח ארוך יותר. הדאגה לטווח ארוך יותר היא בזמן הדיונים על התקציב בנושא הזה. אנחנו כוועדת כספים יכולים להחליט שאנחנו רוצים להכניס את זה לתקציב כך שהם לא יפוטרו.

בינתיים יש תקופת ביניים. בתקופת הביניים הזאת צריך שלגופים יהיה כסף לשלם כדי שהעובדים לא יילכו הביתה. לכן אני מבקש ממר טמיר כהן, מנהל הוועדה, לדבר עם ראש אגף התקציבים, ובוודאי גברת איריס גינצבורג גם תדבר אתו על הנושא הזה. בסופו של דבר זאת הסמכות שלו למצוא את התקציב, שהוא לא תקציב גדול, של 2-2.5 מיליון שקל, כתקציב ביניים כדי שהעובדים לא יפוטרו. הכסף הזה יועבר לכל מי שצריך להעביר אותו כדי שיוכלו לשלם לעובדים.

אם חברי הכנסת רוצים להציע את אופן הטיפול בעניין – יכול להיות שאני אקים ועדת משנה לנושא הזה, יכול להיות כל דבר – אם חברי הכנסת שנרשמו לדבר רוצים להעלות רעיונות נוספים כלשהם, בבקשה, למרות שאני אומר לכם שיהיה דיון בנושא. אני שומע כאן על שכר של 7,000 שקל ועל שכר של 3,000 שקל. את כל הדברים האלה צריך לחקור.

לפני שבועיים הנושא הזה עלה כאן בנוכחות שר האוצר. שר האוצר בסגנון האופייני לו – סליחה על ההתבטאות החריפה – אמר: זה פתור. אני מבקש להסתכל בפרוטוקול. אני אומר לנציגת האוצר, זה היה לפני שבועיים. מבחינתי כאשר אומרים בכנסת שהכול פתור, לא מעניין אותי הוויכוח עם שרת החינוך, התרבות והספורט וגם לא עם שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. הנושא עלה כאן, הוא לא התעורר השבוע לראשונה. הוא עלה בתור דוגמה לכך שאומרים לאנשים ללכת לעבוד אבל כשהם רוצים ללכת לעבוד אין כסף לשלם להם. אז אמר לי שר האוצר, שישב על הכיסא עליו יושבת כעת חברת הכנסת אורית נוקד: "העניין פתור". אם השר אמר לוועדה שהעניין פתור, זה צריך להיות פתור.

ל-2004.

אולי הוא אמר בשקט "ל-2004" ואנחנו לא שמענו.

אני מודה שעד כדי כך הבנתי לא משגת, שכאשר שר אוצר יושב כאן לפני שבועיים, בנובמבר 2004, הוא מסביר לי שהעניין פתור לחודש וחצי. לא לזה התכוונו ולא על זה שאלתי.

אני מבקש ממנהל הוועדה לשאול את שר האוצר בשם הוועדה, כאשר הוא אמר כאן לפני שבועיים שהעניין פתור למה הוא התכוון. מוכרחה להיות כאן איזו אחריות.

דבר שני, אני חושב שלא צריך שום דיון נוסף, העניין כולו ברור. יש כאן 250 עובדים, כולם אומרים שהם עובדים טובים, כולם אומרים שהם מעל גיל 55, כולם אומרים שאין להם פתרון בשום מקום אחר. צריך לבוא לוועדה ולהגיד: זה התקציב לשנה הבאה. הרי כל הטריק, שהכסף הזה מגיע מסעיף של עובדים מיידיים – הרי היו יכולים לקחת את זה באותו אופן גם מההכנסות על הריבית. מה זה חשוב? כולם יודעים שהם לא עובדים מיידיים. כולם יודעים שהם עובדים במשך כל השנים והם עובדים קבועים. הם לא צריכים לעבור שום הכשרה כי הם כבר קיבלו הכשרה. אלה עובדים קבועים וצריך לאפשר להם לעבוד. לא צריך דיון.

מה אתה מציע?

שיבוא שר אחראי – מבחינתי שר האוצר – ויביא לוועדה פירוט של מקורות המימון ל-250 עובדים בגופים האלה בשנה הבאה.

זאת אפשרות. אבל אמרתי שאני רוצה לדון, אולי בכל אופן לעשות ישיבת ועדה כי אני שומע כאן כל מיני נתונים שונים. שמעתי שמעבירים 7,500 שקל פר עובד ואני שומע שהיא משתכרת 3,000 שקל בחודש. אני לא פותח עכשיו את הדיון אבל זה מה שאמרו כאן.

אז מה אם אמרו?

צריך לברר את העניין. אני רוצה ללמוד את העניין אם אני עוסק בו. לכן יכול להיות שכן נצטרך לקיים ישיבה. אבל זה ללא כל קשר לכך שאנחנו צריכים למצוא לזה פתרון. לכן ביקשתי ממר טמיר כהן לזמן את הממונה על אגף התקציבים, שהוא הממונה על העניין, למצוא איזה פתרון ולבוא אלינו עם דבר מוסכם.

אדוני היושב-ראש, לדעתי אנחנו עלולים להיתקל בבעיה הזאת שוב לאורך זמן אם אתה לא תוביל אותו כחוד החנית, אם לא יהיה צוות בדיקה שיישא וייתן. חשוב מאוד שמישהו מטעמך יבוא במגע עם האוצר. 50% כבר נפתר, יש תשובה של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. זאת אומרת, נותר לפתור 50%. לכן צריך אולי ללכת למהלך אקטיבי יותר.

יכול להיות, נבדוק את זה.

אני מכיר את הנושא הזה כשר התיירות והכול נאמר כאן. אתה קלעת בול כשדיברת על תוכנית ויסקונסין. אני חושב שהבעיה המרכזית של האוצר, שכאשר הוא מגיש תוכנית כלכלית הוא לא מגיש תוכנית חברתית, והנגיד העיר לו על כך, זאת לא היתה הערה שלי. סעיף כזה הוא חלק מרכזי בתוכנית חברתית שצריכה לבוא מטעם האוצר. אולי נוכל לטפל בזה בוועדת משנה, לאו דווקא בסעיף הזה אלא גם בעוד כמה סעיפים, להגיש לאוצר סדרה של נושאים חברתיים שעברו דרכנו ושאנחנו רוצים שהוא יכניס אותם כחלק מהיעדים וכחלק מהתוכנית שלו.

אני אשקול את זה.

משתמע שהעובדים הולכים הביתה.

אדוני, אתה יושב בוועדת הכספים ואתה תעיר הערה רק כאשר אני אתן לך את רשות הדיבור, בכל הכבוד. מה, אני נהגתי בך לא באדיבות?

האוצר.

האוצר? מה אני יכול לעשות. אני לא אחראי עליהם.

ראשית, אני חושב שגם אם יש סתירות בין הנתונים העובדים לא צריכים לשלם את המחיר. אני חושב שהמצוקות ששמענו עליהן פשוט זועקות לשמים וקורעות את הלב, ואני לא אומר את זה במליצה. האנשים שמפוטרים כעת אין להם סיכוי להשתלב בעבודה אחרת, לכן אנחנו לא יכולים לנקות את עצמנו מאחריות. זה דבר אחד.

דבר שני, אני לא מקבל את הגישה שאם שר האוצר לא אשם אז שר התעשייה, המסחר והתעסוקה אשם. בשבילי זה הממשלה. מה הסיפורים האלה, שאנחנו צריכים להתגלגל כחברי ועדת הכספים, או העובדים צריכים להתגלגל בין שר זה לשר אחר. יש כאן מדיניות של ממשלה.

אולי נעשה ועדת משנה שמתאמת בין משרדי הממשלה.

אני מקבל את ההצעה של אדוני היושב-ראש ואני חושב שלא צריך להסס בעניין הזה. צריכה להיות ועדה שתלווה את הנושא הזה. אני מקבל את הפתרון הזמני שהצעת.

צריך להימצא פתרון זמני ובמקביל גם פתרון קבע.

חייב להימצא פתרון זמני למתן המשכורות עד שהתקציב יועבר, ולטווח ארוך יותר אנחנו נדאג להכניס לסעיף הזה כסף באופן מיוחד. אבל חשוב שוועדת משנה תלווה את העניין.

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הוועדה, מדי פעם בפעם אנחנו נתקלים בתופעה, כמו של העובדים האלה, גם ברשויות אחרות. פעם זה עובדי הרשויות המקומיות ופעם זה עובדים של "המשקם" והיום אנחנו נמצאים עם העובדים של רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים.

האנשים האלה עושים את העבודה כבר משנת 1990. כחברי ועדת הכספים ביקרנו בקיסריה וראינו את העבודה הגדולה שהם עשו. אני חושב שאם צריכים אותם, צריך לתת פתרון קבוע ולא פתרון של פלסטר ששמים על פרונקל. כל פעם עוד 2 מיליון שקל, עוד 4 מיליון שקל, עוד 7 מיליון שקל, פחות 7 מיליון שקל.

אתה כיושב-ראש הוועדה, ואנחנו כחברים, צריכים לדאוג שבתקציב השנה הבאה יהיה פתרון קבע, נקודה. ושלא יבוא לכאן שר האוצר ויגיד: העניין פתור, ואז עוד פעם זה יעלה כהצעה לסדר, והאנשים שיושבים כאן הם שמשלמים את המחיר, ובוודאי ובוודאי כאשר הם מקבלים שכר מינימום. זאת בושה וחרפה למדינת ישראל ולממשלה שאני שותף בה.

Welcome לאופוזיציה.

זה לא נאום אופוזיציוני. מפלגתך היתה חברה בממשלה ויכולת להעלות את הנושא הזה בפני השר שלך כשהוא היה בממשלה, לדרוש לקיים דיון על העניינים האלה בממשלה.

העלינו את זה. ראית, שר האוצר אמר שהכול בסדר.

חבר הכנסת חזן, אני באתי מקופת-חולים, אני מבין קצת ברפואה. קודם כול צריך לייצב עניין, כלומר קודם כול לדאוג לכך שמחר העובדים לא יפוטרו.

אני מסכים אתך. אני רק אומר שהעניין הזה מחייב פתרון לכל השנה ושלא יהיה דיון כל כמה חודשים.

הדבר השני שאמרתי, שבתקציב השנה הבאה, שנדון עליו – ואני לא בטוח שנגמור אותו עד סוף דצמבר, ומכתבי הפיטורים הם לסוף דצמבר – ננסה למצוא לזה פתרון קבע. ביקשו חברים, ואני עומד כנראה להיעתר לבקשה, אני רוצה לשקול את זה, להקים גם ועדת משנה שתלווה את הדברים האלה כי הם חשובים מאוד. חבר הכנסת בנימין אלון הציע שהוועדה אולי תיזום גם פתרונות לדברים נוספים ואני רואה בזה ברכה. אלה שלושת הדברים שאנחנו נעשה.

אני רוצה להתייחס לדבר בעקיפין. פרט לנקודה שאתה העלית, נציגת האוצר דיברה על שכר ברוטו של 7,500 שקל ואנחנו מחזיקים בידינו תלושי שכר של 3,400 שקל. עולים דברים שלא קשורים ישירות לדיון אבל בכל זאת, מתוך עיון במסמכים, פשוט מרתיחים אותי.

יושבים כאן אזרחי מדינת ישראל, אוכלוסיות שאין להן פה ואין להן ידיים ורגליים, הם אולי אפילו לא מבינים. אני אתן דוגמה. תלוש השכר מורכב מרכיבי שכר שלא מזכים בפיצויים. גברת גילה גדמנש-זאודה אולי בכלל לא יודעת לקרוא את הדבר הזה. היא נתנה לנו כאן דוגמה של דף הבנק שלה מחודש דצמבר 2004, עם גירעון של 13,000 שקל כשהמשכורת היא 3,000 שקל, ובעלה מרוויח עוד 3,000 שקל. איזה יכולת החזר יש לה במצב כזה? בנק הפועלים נותן לה מסגרת אשראי של 10,000 שקל, כלומר היא בריבית חריגה של 3,000 שקל. היא משלמת ריבית שנתית של 13.5% על החריגה מהמסגרת? איך בכלל נותנים לדבר כזה לקרות, על ריבית חריגה לשלם 17.5% לשנה? זה שוד לאור היום. היא אפילו לא יודעת מה היא משלמת.

זה סיפור שונה.

אני יודע אבל זה פשוט מרגיז אותי. במסגרת הוועדה צריך לדון גם בכך, אחרת הנושא הזה לא יעלה אף פעם. אם היא לא היתה מביאה את הניירות האלה זה לא היה עולה כאן.

תסלח לי, זה עולה בוועדת הכלכלה. לצערי הרב הם לא הגיעו עדיין לסיכומים אבל מתקיים שם דיון כבר כמה חודשים בנושאים האלה בדיוק. אני לא אכנס לדבר שוועדה אחרת עוסקת בו. אם גברת גילה גדמנש-זאודה או כל אחד אחר רוצה, הוא יפנה לוועדת הכלכלה בנושא הזה. אם אדוני רוצה להשתתף בישיבות ועדת הכלכלה, אני חושב שחשוב שהוא ישתתף בהן משום שאלה חלק מהבעיות. אבל הבעיות האלה בפירוש נדונות בוועדת הכלכלה.

קודם כול, אני מתנצל על ההתפרצות אבל באמת הדברים של נציגת האוצר הקפיצו אותי. היא דיברה כאילו אנחנו שודדים את העובדים.

היא לא התכוונה לזה.

אני רוצה שיהיה ברור, אנחנו חתומים על חוזה שבו מפורט כל פרט, כל שקל לאן הוא הולך, עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ועם משרד האוצר.

אדוני יעביר לוועדת המשנה העתק של החוזה הזה.

אני אעביר את ההעתק.

יותר מזה, בכסף שמעבירים – ואת זה היא לא אמרה – מגולמות הסעות, כלי עבודה, חומרי עבודה, כל הדברים האלה. יש סידורים שונים. כדאי להגיד את העובדות עד הסוף. אנחנו גם שקופים לגמרי, כל דבר מדווח, אנחנו הרי רשות ציבורית ממלכתית.

לא האשמנו אתכם בשום דבר.

היא שאלה איך יתכן שמעבירים 7,500 שקלים והעובדים משתכרים 3,000 שקלים. אז היא טוענת שאני לוקח 4,000 שקל כל חודש מכל עובד?

לפני שמקבלים החלטה, אמרתי את הקשיים שלנו. אם תקבלו החלטה שלא מוציאים מכתבי פיטורים לאנשים ב-1 בינואר המשמעות היא, זה החלטה לא קבילה כי אין לנו כסף.

אדוני לא שמע מה שאני אמרתי.

שמעתי טוב מאוד, אבל אני לא מקבל את הכסף עוד מאוגוסט. על מה מדובר?

אמרתי שמנהל הוועדה ייפגש עם ראש אגף התקציבים. בכל הכבוד לגברת איריס גינצבורג שמייצגת את האוצר, היא לא יכולה היום לתת לך תשובות שאין בסמכותה לתת. היא צריכה לחזור לאוצר, לדווח על מה שקרה כאן היום ולאחר מכן יקבלו החלטות. אמרתי שאני אעשה קיצור דרך, אבקש ממנהל הוועדה לטפל בנושא. אנחנו יודעים איך לטפל בנושאים כאלה. תאמין לי, העברנו כאן תקציבים לגופים נוספים, אתה לא הראשון ולא האחרון שמקבל, לכן אנחנו יודעים איך לעשות את זה.

בעצם ההחלטה שלנו, שאנחנו מבקשים לעכב את פיטורי העובדים, משמע שאנחנו צריכים לדאוג גם לכסף שישולם להם כדי שלא יפוטרו, זה ברור לנו.

אני ראש מועצת חצור הגלילית. אני מדבר מגרונם של חלק מהעובדים שהם תושבי חצור הגלילית.

אנחנו עוסקים כאן בסוגייה לאומית. איפה היא מתמקדת? היא מתפרצת בפריפריה, כפי ששמענו. זה נזק משולש: 1) הזנחה והתרסקות של כל האתרים ההיסטוריים שמובילים מורשת; 2) פגיעה בערכים על-פיהם אנחנו מגדלים ומחנכים את הדור הבא; 3) והנזק המרכזי הוא סוגיית הפיטורים והאבטלה, וזה עומס ישיר שנופל על הרשויות המקומיות. סביבי בחצור הגלילית ובישובים נוספים אין פתרונות להתמודד מול אותה אוכלוסייה. על מי מדובר כולם יודעים. מדובר באמת בפשוטי העם, לא באקדמאים, לא בארכיאולוגים ולא בהיסטוריונים.

יש לי שאלה. האם אפשר להבין שתוך שבוע יימצא פתרון?

אי אפשר להבין שום דבר. אפשר להבין את מה שאני אמרתי, שאני מהיום מטפל בנושא הזה ואתם תקבלו תשובות. תתקשרו למנהל הוועדה ותקבלו ממנו את כל התשובות.

רבותי, אני מודה מאוד למציעות, אני מודה לכם מאוד שבאתם, אני מודה מאוד לעובדים שבאו ואמרו את אשר על ליבם. אנחנו נעשה הכול כדי לעזור לכם.

הדיון הסתיים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05