ב' - הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה)


5
הוועדה לקידום מעמד האשה
15.12.2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 144
מישיבת הוועדה למעמד האשה
שהתקיימה ביום יום שלישי, ב' בטבת התשס"ה - 14 בדצמבר 2004 - בשעה 11:00

הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם) (תיקוני חקיקה),
התשס"ה-2004

חברי הוועדה: אתי לבני - היו"ר
רשף חן
גדעון סער

עו"ד אריאל כהאן, משרד המשפטים
עו"ד נועה בן-אריה, יועצת משפטית של מרכז השלטון המקומי
מיכל מודעי, יו"ר מועצת ארגוני נשים
בת-שבע שטראוכלר, הנהלת שדולת הנשים
עו"ד הלית כהן, מחלקה משפטית, שדולת הנשים
אורית רישפי-לביא, חברת הנהלה, כ"ן, כוח נשי לישראל
מרי חדייר, סגנית מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה
מרים גרייבר

הלית מגידו

דלית אזולאי

הדס דויטש


הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ייצוג הולם)(תיקוני חקיקה),
התשס"ה-2004

שלום רב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה.

חבר הכנסת גפני ביקש ללכת לפיצול, כך שבאל"ף שבו אין מחלוקת, לא תהיה מחלוקת. אין לו בעיות בתאגידים העירוניים ובחברות העירוניות. הוא ביקש לעכב את הדיון, אמרתי לו: אני לא מציע. הוא ביקש לעכב כי הוא היה צריך להישאר במשא ומתן. אני מציע כן להתקדם.

מדובר בשתי הצעות, אנו מחויבים ללכת למליאה. את החלק המוסכם – הנחה לקריאה שנייה-שלישית as is. את החלק שעדיין אינו מוסכם, אנו ממשיכים לדון בו כהצעת חוק נפרדת.

לי זה מתאים לחלוטין. מכיוון שהוא אמר לי: צא ואל תגמרו היום, אני רוצה לומר לו: אנו גומרים את זה על הדבר הזה, כי זה פייר, מבחינתי, שעל החלק שהוא לא חולק, אני מתקדם, ועל החלק שהוא חולק תהיה לו הזדמנות לבוא הנה. אני אבקש שישיגו אותו טלפונית.

אנו מכינים את הצעת החוק של חבר הכנסת גדעון סער.

עלתה הצעה מטעם חבר הכנסת גדעון סער לפצל את הצעת החוק לשני נושאים. הצעת חוק אחת תדון רק בחברות עירוניות בתאגידים עירוניים, ונדון בה עכשיו, והיא תובא לקריאה שנייה ושלישית למליאה. מתוך זה תפוצל הצעת חוק נוספת שתדון בוועדות רשות.

נגיד שהמליאה החליטה לפצל, בשנייה אחרי שהיא החליטה לפצל אני יכול להעביר את הקריאה השנייה-שלישית בחלק המוסכם, באותו יום?

לא באותו יום, אך למחרת.

למחרת או שעתיים אחר כך?

אם את רוצה שעתיים אחר כך, צריך לגשת לוועדת הכנסת. התקנון קובע יום למחרת.

לגבי הוועדות תהיה הצבעה בנפרד?

לגבי הוועדות יתקיים דיון מהטעם שזה חלק שלא היה בהצעת החוק המקורית. זה נוסף, הוא אומר: אני חולק על זה, ומסביר למה, אך תהיה לו אפשרות.

חשוב לי להבהיר שאם הוועדה תחליט להמית את זה, אנו נצטרך לגשת למליאה, ושהמליאה תאשר את המלצת הוועדה שלא לקדם את החלק הזה של הצעת החוק. להבדיל, אם בשלב הזה הוועדה מחליטה להמית את החלק של ועדות הרשות בלי ראשית לפצל לפי סעיף 121, הרי שזה במסגרת סמכותה, ואנו לא צריכים לבקש אישור המליאה בכלל.

אבהיר; לפנינו מונחת הצעת חוק עם כל מיני חלקים. שני החלקים שמעניינים אותנו הם ועדות הרשות והדירקטוריון. הוועדה מוסמכת לשנות, לתקן, למחוק, לבטל, בעצם כל דבר למעט נושאים חדשים היא יכולה לעשות כל דבר. במסגרת הסמכות הזאת אתם יכולים להחליט שאתם מבטלים, מוחקים את החלק שמדבר על ועדות הרשות לקדם לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק, רק עם האלמנט של הדירקטוריון. אז זה יובא כקריאה שנייה-שלישית רגילה. אם אתם בוחרים בחלופה האחרת, לפיה אתם מפצלים בהתאם לסעיף 121 לתקנון את הצעת החוק, הרי שמדובר בשתי הצעות חוק נפרדות. ההצעה הראשונה של הדירקטוריונים תובא לקריאה שנייה ושלישית, נניח שהיא תאושר, ירדה מהפרק, מבחינתנו. הצעת החוק האחרת תמשיך לידון בוועדה, ואז אחד משניים; או היא תאושר בוועדה, ואז היא תובא לקריאה שנייה ושלישית, אך אני רוצה להדגיש בפניכם את האפשרות האחרת, לפיה ההצעה לא תאושר בוועדה, תגיעו להסכמות, ואז זה לא שהיא מתה וזהו, היא מומתת בוועדה, ואז החלטת הוועדה צריכה להיות מובאת לאישור המליאה, הצעה להסיר מסדר היום.

זה הדרך היותר טובה, הפיצול הזה, כי זה משאיר לנו את כל הכלים.

באותה מידה אפשר לקיים ישיבה נוספת על הכל, לאשר כבר בשלב הזה את החלק הזה, ובישיבה הבאה לדון בחלק של הוועדות.

אתה רוצה לפצל?

בואו נעשה את הדיון ונחליט.

פשוט שתבינו את ההשלכות של הבחירה בחלופה של סעיף 121 לתקנון.

הנוסח שמונח לפניכם משקף את ההחלטה של הוועדה מהפעם הקודמת, והוא כולל מספר נקודות; ראשית, על פי בקשתו של חבר הכנסת סער, השתמשנו בביטוי של ייצוג הולם ככל שניתן בנסיבות העניין כדי להתאים את זה לסעיף 18 א לחוק החברות הממשלתיות- -

זו היתה תביעת שרים לחקיקה. אני נעניתי להם.

הנקודה השנייה היא שאנו החלו את העיקרון של ייצוג הולם לא רק על חברות עירוניות ותאגידים עירוניים, אלא גם על ועדות הרשות של הרשויות המקומיות, ועל כך אולי חבר הכנסת גפני מלין. הדבר השלישי הוא שהחלו את העיקרון בצורה שווה הן על עיריות מחד גיסא והן על מועצות מקומיות ומועצות אזוריות מאידך גיסא. הדבר הזה מופיע בסעיף 2. אמנם סעיף 2 נראה על פניו שהוא מתקן רק את פקודת המועצות המקומיות, אך חשוב להדגיש שאין פקודה של מועצות אזוריות, אלא יש דינים מיוחדים בהתאם לצווים נפרדים. יש צו המועצות המקומיות א, שהוא רלוונטי לענייני מועצות מקומיות, ויש צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), שבו מפורטים הדינים לעניין מועצות אזוריות. בכל מקרה סעיף 13 ג המוצע כאן מכיל את ההוראה במידה שווה על מועצות אזוריות ומקומיות כאחד. רביעית, הגבלנו את החובה למתן ייצוג הולם כך שהיא לא תחול על חברי מועצה. הדבר הזה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 6ג לחוק שיווי זכויות האשה, שמחריג את נבחרי הציבור מהחובה הכללית של הייצוג ההולם.

ולבסוף, בהתאם לבקשת הוועדה, ניסינו למצוא מנגנון שיעזור באכיפת ההוראה, והצענו להטיל את האחריות הזו לפתחו של היועץ המשפטי של הרשות המקומית, כך שהוא יניח חוות דעת שתציין שקוימה הוראת החוק בדבר קיומו של ייצוג הולם.

זה הנוסח שמונח לפניכם, בטרם ההצבעה חשוב לי שנקרא אותו.

ככל שאנו נמשיך לדון בנושא הוועדות, ואני רק לשם הפרוטוקול מעלה את זה כאן, אם כי נראה כאילו זה הולך למגמת פיצול, צריך לקבוע סעיף תחילה בחוק הזה, כי ועדות נבחרו, בוחרים אותן אחרי כינון המועצה. לכן צריך להיות כאן סעיף תחילה של הוראות החוק. אני לא בטוחה שגם אם נישאר רק עם דירקטוריונים, לא נצטרך לעשות כאן סעיף תחילה ושהוראות החוק לא יחולו על דירקטוריונים שהתחילו לכהן או נבחרו לפני ההעלאה של הצעת החוק, אולי אפילו אם נרצה ליצור חריג, קריאה ראשונה, אין בעיה.

אך כן יחולו על תחלופה.

ודאי. בדירקטוריונים יש תחלופה כזאת.

אני מוכנה לשוב ולבדוק את הנקודה הזאת - כשאני אומרת "אנחנו", אני מתכוונת ללשכה המשפטית של הכנסת יחד עם הממונה על נוסח החוק, כן חשבנו על עניין התחילה. ברור מבחינתנו שהכוונה אינה להחליף נציגים שכבר נבחרו ומכהנים בגופים השונים האלה, ודאי שלא זו הכוונה. ודאי שכן הכוונה להחיל על נציגים חדשים שייבחרו בין אם לגוף חדש ובין אם הם מחליפים של נציגים שמסיבות כאלה ואחרות הפסיקו את כהונתם.

כאשר ניסחנו את ההצעה, החלטנו שאין צורך בסעיף תחילה, כי מבחינתנו, כשאין סעיף תחילה, ברור שההוראות הן מכאן ואילך, אך מכיוון שנועה מעלה שוב את הנקודה הזאת, אני מוכנה לבחון את זה מחדש ובתיאום אתה ועם הממונה על נוסח החוק להחליט אם יש או אין צורך בסעיף תחילה, כי הכוונה, לטעמי, ברורה מאוד.

ייצוג הולם לנסיבות העניין זה 30%?

לא, ככל שזה ניתן.

בוא נגיד שזה לא מקרים ספציפיים. דירקטוריון כמו דירקטוריון.

אני חייבת לומר די בעצב, שכשאנו אומרים "נסיבות העניין", זה בהתאמה למצב קיים היום בשטח, וכמו שאנו רואים בחברות עירוניות ותאגידים עירוניים, כמו גם במועצות - אני אומרת את זה בצער - אין מספיק ייצוג.

מה שיקרה עכשיו לכאורה, אם אנו הולכים לפי חברות ממשלתיות, אנו צריכים למנות רק נשים בהנחה שבאמת יש חוסר גדול בנשים. אנו צריכים בשלוש השנים הבאות להכניס רק נשים, כדי להגיע ל-30% או יותר. האם המטרה שלנו היא 30% כמו חברות ממשלתיות?

כאן אנו לא מדברים על אחוז מסוים. אנו חותרים לייצוג הולם.

ומהו ייצוג הולם?

גם בבג"ץ הדירקטורים הוא לא אמר שייצוג הולם הוא 30% או 50%. זה השאיפה שלנו, להגיע ל-50%, זה ברור. לפני שעבר החוק שנוגע לדירקטוריונים בחברות ממשלתיות היה 7%, היום אנו ב-37%, כלומר יש השפעה מאוד חזקה, זה שזה מעוגן באופן ספציפי בחוק.

הביטוי "בנסיבות העניין" חותך לרוחב כל ההוראות של ייצוג הולם – בחוק שירות המדינה, בחוק תאגידי מים וביוב ובמגוון הוראות וחקיקה שמדברות על ייצוג הולם, רובן ככולן משתמשות בתא הזה של "בנסיבות העניין".

הערה נוספת, ואני אומרת אותה אחרי שכבר שוחחתי עם משרד המשפטים ועם הלית, לגבי חוות הדעת של היועץ המשפטי; ברור לי שצריך להיות פה גורם מאזן, גורם מפקח. אני מסכימה בהחלט עם עמדת הוועדה, אלא שאני לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה, אך דעתנו אינה נוחה עם זה שיועץ משפטי לרשות מקומית הוא זה שנותן את חוות הדעת באשר לייצוג ההולם בתוך התאגיד העירוני, שהוא - ועל כך אין מחלוקת – לא היועץ המשפטי של אותו התאגיד, הוא לא נותן שירותים משפטיים לאותו תאגיד, נהפוך הוא, הוא חב חוות נאמנות לעירייה בלבד.

נכון שהיום מקובל בתאגיד העירוני, בדירקטורים, לתת חובת נאמנות לרשות, אך יש שם עוד 50% דירקטוריון שלא חלה בהם. לכן אם צריך לבדוק בציציות את הוראות הניסוח כאן, לכתוב ברחל בתך הקטנה שחוות הדעת של היועץ המשפטי תהיה רק לעניין קיומו או אי קיומו של אותו ייצוג, כלומר זה לא יכול להיתפס כחוות דעת לגבי אותו דירקטוריון, הרכבו, מהותו וכו'. צריכה להיות כאן אמירה מפורשת – יש כאן ייצוג, אין כאן ייצוג, האם בנסיבות של מועמדים שהציגו מועמדותם ראוי להעדיף את הגבר על פני האשה או את האשה על פני הגבר מטעמים אלה ואלה, זה מספרי וזה מאוד ברור, וצריך שזה יהיה מאוד מפורש בעניין הזה. חוות דעת היועץ המשפטי בנושא תאגיד עירוני, אם אנו כבר "מטילים את התיק הזה" עליו, הסמכות היא צרה ככל שניתן.

ההערה של נועה אכן הובאה לידיעתנו עוד זמן רב טרם הדיון, ובניגוד לעמדתה, דעתי דווקא מאוד נוחה מכך שאנו משתמשים ביועץ המשפטי לעירייה, להבדיל, נניח, מהאפשרות שהועלתה בדיון הקודם, לפיה זה יהיה היועץ המשפטי של משרד הפנים, נניח, שאז הייתי מסכימה עם נועה שמדובר פה במרחק, בדבר שאינו סביר.

יחד עם זאת, היועץ המשפטי של העירייה נותן את הייעוץ המשפטי כאן לעירייה, למועצת העירייה שהיא שבוחרת את נציגיה לדירקטוריון. אין התערבות בדירקטוריון, אין שום כוונה שהיועץ המשפטי ייכנס לאישיות המשפטית הנפרדת שדיברנו עליה של החברה העירונית, כי אם אך ורק בנתיב ברור ויחיד אל מועצת העירייה שהיא זאת שממנה את נבחריה לדירקטוריון. ההפרדה היא מאוד ברורה, בעייני. אני חושבת שגם הנוסח מדבר על כך שהוא צריך לתת חוות דעת בדבר קיום ייצוג הולם בקרב הדירקטורים שהם נציגי- -

חוות הדעת שלו היא בדבר עצם קיום הייצוג ההולם, ודאי שעצם הקיום של הייצוג ההולם זה רק לעניין אותם נציגים של העירייה של הרשות המקומית, ולא בדבר נציגים אחרים, בין אם הם נבחרי ציבור, בין אם הם של גופים פרטיים אחרים. זה לחלוטין לא הסמכות שלו ולא ראוי שהוא יתערב בחוות דעתו לגביהם.

חשוב לכתוב ברחל בתך הקטנה – בקרב הדירקטורים מטעם הרשות.

לטעמי, זה מאוד ברור.

אנו הקמנו בזמנו מנגנון, וניסינו להקימו בהתאם לכל הגופים שחלה עליהם חובת הייצוג ההולם, סעיף 6 ג בחוק שיווי זכויות האשה, מופיע באמת שזה חל גם על החברות העירוניות. היה לנו דיון מאוד מעמיק וארוך, כי יש מישהו שאחראי בשלטון המקומי, הלל גרנות, והוא התנגד בתוקף, אמר: מה פתאום, כל מיני מפלגות. ואז ביקשנו את הפרשנות של משרד הפנים מהלשכה המשפטית. הם באמת הוציאו חוזר לכל הרשויות, שהוא מורה בזאת שהנושא הזה חל גם על הדירקטוריון בכל הרכב.

את זה את לא יכולה לאכוף.

אני יכולה להביא את החוזר הזה, הוא נתן פרשנות אחרת, שזה חל על הכל.

בעיניי, זה לא כזה פשוט להחיל את החובה הציבורית הזאת על דירקטוריונים שהם מטעם גוף פרטי.

למשל, אם למרצ יש ייצוג של שניים, מוטל עליהם להעדיף את האשה. אני יכולה להביא את החוזר הזה.

שוחחתי עם עו"ד אביטל שטרנברג ממשרד המשפטים בעניין הזה. אמרתי לה שגם דעתי לא נוחה מזה שרק 50% מקרב דירקטוריון בתאגיד עירוני יהיה כפוף לאותה הוראת חוק, בעוד ש-50% אחרים לא יהיו כפופים לאותה הוראה. אז היא שאלה אותי: ומה היית מציעה כפתרון? אמרתי לה שיש שני פתרונות קצה; אחד, לא להחיל את החוק הזה על התאגיד העירוני, ומנגד, הפתרון השני, הוא להחיל את החוק הזה בכללותו על כל הדירקטוריון. היא אמרה לי: עד כאן, אנו לא יכולים לאכוף על גוף פרטי או על דירקטורים פרטיים הוראת חוק כזאת של שיווי הזדמנויות, כיוון שמחר באותה מידה אני אצטרך לאכוף על דירקטוריון של חברה פרטית, שאין לה שום קשר לחובה ציבורית, למנות על פי עיקרון הייצוג ההולם.

אני הגשתי הצעת חוק על חברות ציבוריות, שגם הדירקטוריון של חברות ציבוריות, יחול עליו הייצוג ההולם. ואז היו לי חוות דעת משפטיות. בוועדת השרים לא הצלחתי, עליתי שלוש פעמים לוועדת השרים.

אגיד את זה ברור, כעמדת שלטון מקומי, וזה גם עמדת איגוד מנהלי חברות עירוניות; גם אם יש חוזר של משרד הפנים שאומר: ראוי להחיל, אנו מסתכלים על המטריה המשפטית, מה מנחה אותנו מבחינת הוראות החוק, מבחינת הדין, מבחינת עקרונות יסוד דמוקרטיים במדינת ישראל. כל עוד אלה לא שונו וכל עוד יש הפררוגטיבה למנות את מי שרוצים בתאגידים פרטיים, אנו לא נחיל את החובה הזאת על אותו חלק בדירקטוריון שאינו כפוף לחובה שמוסדרת כאן במסגרת הוראות החוק. בעניין הזה חוזר מנכ"ל נדחה מפני הוראת חוק, אין מה לעשות.

הבנתי שהיא מגיעה לתוצאה שלי. בטח שזה בסדר, זה ברור ומקובל. ייתכן גם מצב שבו 50% של הנבחרים שנבחרים באופן דמוקרטי, והם רק גברים או רק נשים, אך זה אפילו יהיה לא ישים. כל ההכנה הזאת הוצעה על בסיס העיקרון שכאשר אתה ממנה אדם, אז העיקרון של השוויון, שהוא העיקרון של המשפט המנהלי, חל עליך, אך אותו עיקרון לא חל כאשר אתה נבחר, כי הציבור יכול לבחור כך או אחרת.

אז אם ברשות המקומית נבחרו גברים על ידי המפלגה- -

אז יהיו גברים.

המפלגות היום הולכות בהתמדה לכיוון של ייצוג נשי, משריינים. המפלגות נמצאות במקום אחר, כי יש להן אוטונומיה. אני, למשל, לא יכול לומר לתנועת ש"ס, שיש לה אידיאולוגיה, יש נשים שרוצות להצביע בשבילה על אף שהיא שמה אך ורק גברים, זה גם חלק מהדמוקרטיה, כמו שאם תהיה תנועה רק של נשים, זה גם חלק מהדמוקרטיה. לכן יש פה דיפרנציאציה.

איך מתגברים על זה מבחינת החוק?

אני הצעתי בזמנו, כאשר הייתי מזכיר ועדת השרים במעמד האשה, לתגמל מפלגות שנותנות ייצוג הולם לנשים מעבר לשיעור מסוים על ידי הגדלת שיעור יחידת המימון של המפלגות שהוא מקבל, ואז המדינה לא תכפה ייצוג, אך תתמרץ ייצוג הולם לנשים. זה דבר שפעם ראשונה הבאתי, התקבלה גם החלטת ועדת שרים למעמד האשה שהפכה להחלטת ממשלה. היום ועדת שרים לחקיקה מתנגדת לזה, משרד המשפטים מתנגד לזה, אך זה כבר מטריה יותר מסובכת. ביום שזה יבוא, אצביע בעד זה.

יש הצעת חוק של מרינה סולודקין, לתת עוד יחידת מימון.

זה הצעה שלך.

הממשלה נתנה חופש הצבעה, אך כל סיעות הבית התנגדו לזה.

לא אנחנו.

זה הבטחה של ייצוג הולם בתוך מוסדות שבוחרים.

רשף, אגיד לך מה עלה קודם; יש הצעת חוק שלך, יש לך תיקון שהעלית אותו בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה. הוא נכלל בתוכן ההצעה כפי שהיא אושרה בקריאה הראשונה. באו אלינו החרדים, ואמרו: אנו מתנגדים לסעיף הזה. אנו תומכים בסעיף הזה, כלומר אנו באותו צד.

אגב, נדמה לי שהניסוח שאז עשינו הוא אמר משהו כללי מספיק כדי להכיל גם את העובדה שמפלגה שוויניסטית, בוא נאמר את הדברים בצורה בוטה, תוכל לחיות עם זה.

תכף אומר לך למה, אך לפני כן אני רוצה לתת תמונת מצב. בהתחלה הוא רצה לדחות את הדיון, כי הם עסוקים עכשיו במשא ומתן. הוא אמר: תדחה את הדיון לטובת העניין הזה, הפרוצדורה המשפטית היא של פיצול, אנו מעבירים את החלק שלא שנוי במחלוקת, אם כי גם לגביו הם ביקשו להגיש הסתייגות. מעבירים אותו לשנייה-שלישית, משאירים על שולחן הוועדה את החלק שנוגע לוועדות רשות, והם יבואו להתקוטט אתנו על זה.

מה הטעם שלהם; יש רשויות מקומיות שהן חרדיות באופן מוחלט, האוכלוסייה שלהן היא 90% חרדי, עמנואל, אלעד או אוכלוסייה כזאת. אומר: לא אכפת לי שתהיה ועדה שהיא כולה על טוהרת הנשים, בלי גברים בכלל, אך תפכה עליי לעשות מעורב. אמרתי לו: אני לא יכול למצוא פתרון משפטי לעניין הזה.

מה הם יעשו בתאגידים עירוניים?

הם אמרו שהם רוצים להגיש הסתייגות על זה.

אז למה לפצל? הם אומרים: אנו שוויניסטים, אנו רוצים חיים שוויניסטים, בישובים שלנו תנו לנו להיות שוויניסטים. אני יכול להבין את זה, אני לא מסכים עם זה.

אולי אין להם תאגידים עירוניים?

אז בישובים האלה כפתרון יעשו ועדה אחת שכולה נשים וועדה אחת שכולה גברים.

לגוף העניין, אנו באותה עמדה בשני החלקים של הצעת החוק.

שיסתייגו.

אני מציע לדחות את הדיון כדי לאפשר להם לומר את עמדתם.

היועצת המשפטית אומרת שאפשר להצביע על הכל, אפשר להגיש את ההסתייגות על הוועדות הנבחרות, ואז זה ייפול.

הם לא יסכימו.

מאחר שהם עכשיו במשא ומתן, הם ביקשו את יומם. לדעתי, נכון יותר ללכת להפרדה, כי הם אומרים לך: על זה אני לא חולק, על זה אני כן חולק. קודם כל יהיה לי הדבר הזה, שנית, הוא לא היה בקריאה הטרומית, מה אכפת לי להוסיף אותו? אני גם אתמוך בו לקריאה השנייה והשלישית.

אלא אם יהיו סיטואציות קואליציוניות שיקשו עליך.

הם גם לא ביקשו לכלול את זה במשא ומתן.

אני מבקש לא לפצל את זה. בואו נדחה את זה בשבוע ונצביע על זה יחד.

אם אתה רוצה לדחות, נדחה את הדיון, אך אתה פוגע בהצעת חוק שלי, כי אני הסכמתי- -

אני מציעה לפצל את זה.

אני לא הורג את שלך. היא נתנה אופציה להרוג את החלק שלך ולהציע לכנסת להסיר את זה מסדר יום. אמרתי: לא, לפצל באופן שזה עדיין יהיה על השולחן. אני לא רואה מה הבעיה עם זה.

לגבי הדבר הזה של הוועדות, אנו צירפנו את זה בישיבה. במקור זה לא היה.

אנו יכולים להביא הכל, ותהיה לו הסתייגות על החלק שלו, וההסתייגות יכולה ליפול.

אני אפיל לו את ההסתייגות.

אתה יכול להפיל אותו או להעביר את ההסתייגות הזאת- -

אני רוצה שהחוק יתקיים. אני מנסה לשכנע את גדעון אולי ללכת על כל המכלול. יסתייג גפני.

אבל גפני אומר: אני רוצה לדבר בוועדה, אני רוצה לשכנע את הוועדה.

הוא רצה לבוא אתי. אמרו לו: תישאר. הוא אמר לי: אז אל תגמרו היום. אמרתי לו: נראה. דיברתי אתו בכניסה, אמרתי לו: יש פתרון של פיצול.

אי אפשר מחר לגמור את זה?

הדברים נאמרו, אך צריך לרשום שהוא מסכים לפיצול, שלא יחזור בו.

יש רוב מוחלט לכל מה שאנו רוצים פה. יש פה הסמכה, מי יכול להכשיל פה משהו?

אז מחר ב-08:30.

אני מצטערת שאיחרתי.

היועץ המשפטי של העירייה כסמכות אכיפה, נראה לי בעיה קשה. אני באה מהשלולית, זה בעיה קשה מאוד.

מה ההצעה האופרטיבית שלך?

קראתי בבוקר את הדוח של מבקר המדינה- -

הוא מצדיק את מה שאני אומר, כי הוא אומר שמשרד הפנים, הוא לא מצליח לפקח על הרשויות המקומיות בהיבטים הקיימים. עכשיו בא היועץ המשפטי, התיק הוטל עליו מאת המחוקק.

ומה אומר התיק?

שהוא חייב לפני כל מינוי להניח חוות דעת בסוגייה של הייצוג ההולם.

רביבי מקומי.

אתם רוצים להקים ועדות למינויים- -

לא, היועץ המשפטי זה הפתרון הכי טוב.

טוב, אז מחר ב-08:30.

אני קוראת את הצעת החוק.

קוראת את הצעת החוק.

בסעיף 1 (3) - בקרב דירקטורים מטעם העירייה, ולא בקרב הדירקטורים יינתן ייצוג הולם.

אתה מדבר על פסקה 3? פסקה 3 להצעת החוק מבקשת להוסיף פסקה חדשה, ובה כתוב, שבסמוך לפני קביעת דירקטורים כאמור בפסקה 1. ומהי פסקה אחת - שמועצת העירייה תקבע את הדירקטורים... ודירקטורים כאמור, יכול להיות שיהיו עובדי העירייה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצת- -

תודה רבה, מחר ב-08:30, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 11:50.