משנה תקנון - תיקון התקנון

4
ועדת משנה לתיקון התקנון
7/12/2004
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 14
מישיבת ועדת המשנה (של ועדת הכנסת) לתיקון התקנון
יום שלישי, כ"ד כסלו התשס"ה (7 בדצמבר 2004), שעה 11:30

תיקון התקנון

חברי הוועדה: רשף חן - היו"ר

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
ירדנה מלר-הורוביץ - סגנית מזכיר הכנסת

אנה שניידר
ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

איה לינצ'בסקי


תיקון תקנון הכנסת

בוקר טוב, נמשיך מהמקום שהפסקנו בפעם שעברה.

שלושת העמודים הראשונים הם מהישיבה הקודמת, דברנו על סימן א', איך מקימים ועדת חקירה פרלמנטארית, ובזה מסתיים התקנון.

לא נאמר בתקנון איך מסתיימת כהונתה, וגם לא נאמר מה הכנסת עושה עם המסקנות, כמו למשל לגבי מסקנות של הוועדה לענייני ביקורת המדינה, כתוב שמניחים על שולחן הכנסת מתקיים דיון והכנסת מאמצת או לא מאמצת. לגבי תקנון של ועדת חקירה פרלמנטארית לא נאמר שום דבר.

אנחנו עומדים בפתח של מסקנות ועדת חקירה פרלמנטארית של חברת הכנסת קולט אביטל בנושא איתור והשבת נכסי קורבנות השואה, זו ועדה מאד כבדה מבחינת המסקנות שלה, ואמרתי, בלי להתאמץ יותר מידי שגם כאן יצטרכו לפעול לפי הפרוצדורה הזו, זאת אומרת שהמסקנות יונחו על שולחן הכנסת והכנסת תצביע על המסקנות.

כמו בהצעות סיכום של סיעות, בתום דיון על ממצאי החקירה הפרלמנטארית.

מה היה עד עכשיו, היו ועדות חקירה שהסתיימו?

זה היה מונח כמסקנות ועדה, אין לנו שום דבר דומה לוועדה של קולט אביטל, מבחינת המעשיות. קח את הוועדה הבודקת אלימות בספורט, אני מניח שיהיו שם מסקנות כמו בוועדות רגילות.

מה אומר סעיף 22 לחוק יסוד הכנסת?

יש ועדת חקירה שהכנסת קובעת את סמכויותיה והרכבה לפי הרכב סיעתי, וזהו.

הכנסת תמנה ועדת חקירה כדי לחקור דברים שהכנסת קבעה, סמכויותיה ותפקידיה של ועדת החקירה ייקבעו על ידי הכנסת... נדמה לי שדי טריוויאלי שאם הכנסת מקימה ועדה כדי לחקור משהו היא צריכה לקבל ממצאים, אחרת בשביל מה היא עושה את זה? נראה לי שזה פירוש משפטי ולא פוליטי, נראה מה ההשלמה של זה, דנו כבר בהצעה להקים ועדת חקירה.

יש שינויים בשלושת העמודים הראשונים?

יש שינוי אחד בעמוד 68, שאם החליטו להסיר, לא יתקיים דיון מוקדם ששה חודשים. עכשיו זו מעין הצעה ראשונית שתבוא לוועדה לדיון.

זו המלצה המקצועית שלכם. בוועדת חקירה פרלמנטארית יהיו כל הסמכויות הנתונות לוועדה קבועה של הכנסת ויחולו עליה הוראות התקנות החלות על ועדה קבועה. זה לא קיים כרגע בתקנות?

אין כלום.

יש משהו כיום לגבי תקופת כהונה של ועדת חקירה פרלמנטארית?

היא נקבעת על ידי הכנסת, בהחלטת ההקמה הכנסת מתייחס וקובעת את התקופה.

זה כתוב באיזשהו מקום שהיא חייבת לקבוע לה תקופה? אני חושב שצריך להוסיף גם המועד להגשת מסקנותיה.

אי אפשר, כי לא תמיד יודעים אם היא יכולה לעמוד במועדים האלה, מספיק משך תקופת כהונתה.

מה סיכמנו לגבי תקופת הכהונה?

מה שהיה, כרגע אין, הכנסת קובעת אבל זה לא כתוב בתקנון שצריך.

לפעמים היא לא קובעת ואז זה ברור שזה למשך תקופת כהונתה של הכנסת.

כתוב שכשהכנסת סיימה, ברור שהיא לא עוברת מכנסת לכנסת.

צריך שהכנסת תדע שתמיד שכשקובעים ועדה קובעים לה גם תקופה, שיתייחסו לעניין הזה.

ואחר כך אם צריך אז מאריכים, זו החלטה נוספת.

אז הוספנו ב- 138(ג) את סמכויותיה תפקידיה ותקופת כהונתה של הוועדה, זו לדעתי תוספת של יישום מצב קיים. אני רוצה להיות מסוגל להגיד לוועדה שזה מה שיש לנו, אין שום שינוי, מה שבשחור זה מה שהיה, כולל העלאה מלמטה, אם הוספנו משהו הוא יהיה בסגול, וירוק זה משהו שצריך לחשוב עליו.

ב- 143 ב', אני לא יודע אם זה צריך להיות ב- ב' או בסעיף נפרד אבל צריך להיות סעיף שאומר שהוועדה רשאית לבקש, ממי? מוועדת הכנסת? מהכנסת כולה?

מהכנסת, אבל אולי דרך ועדת הכנסת.

ואם ועדת הכנסת לא מסכימה?

פונה ליושב ראש הכנסת כי מישהו צריך לעשות את התהליך. אין פניה ישירה למליאה.

אני לא מדבר על הצעד הטכני, אלא בפני מי מעלים את זה.

אפשר ללכת על אותו שיקול דעת שהיה לגבי עצם הקמת הוועדה, מה שהיה בוועדה היו מצביעים בעד, מיד מוקמת ועדת חקירה, ואמרו בואו נעשה שיקול דעת רציני אם צריך או לא צריך ועדת חקירה. אותו דבר לגבי הפניה, יבוא ראש הוועדה, אנחנו לא חושדים בכשרים, אני יושב ראש ועדה אני אאריך את זה בעוד שנה. אז אומרים שיהיה אותו שיקול דעת, נביא את זה לוועדת הכנסת ושיבוא וינמק למה הוא רוצה להאריך.

כרגע מביאים את זה לוועדת הכנסת לא על עצם ההקמה על אופן הקמה.

ועדת הכנסת מקבלת החלטה אם כן או לא ועדת חקירה, היא מביאה את ההצעה למליאה האם להקים ועדת חקירה פרלמנטארית.

אתם צודקים, אני מקבל את זה.

ב- 138א' בעמוד 68

נכתוב שוועדת הכנסת רשאית לפי בקשת ועדת החקירה להמליץ לכנסת להאריך את תקופת הכהונה לתקופה שתיקבע. לגבי סיום כהנה של ועדת חקירה פרלמנטארית,

144. (א) ועדת חקירה פרלמנטארית תחדל לכהן בהתקיים אחד מאלה:
(1) הכנסת סיימה את תקופת כהונתה.
(2) יושב ראש ועדת החקירה הפרלמנטארית הודיע לכנסת כי הוועדה סיימה את תפקידה.
(3) הסתיימה התקופה שקבעה הכנסת לכהונתה של ועדת החקירה הפרלמנטארית.
(4) החליטה הכנסת לפי הצעת יושב ראש הכנסת, ועדת החקירה הפרלמנטארית או ועדת הכנסת על סיום כהונתה של ועדת החקירה הפרלמנטארית ובמועד שתיקבע.

השאלה אם ב-(2) לא צריך להיות , "והניח את המסקנות"?

צריך להפריד.

זו שאלה, ברגע שהחלטת וקבעת מועד אתה יכול להגיד שאתה מתחרט ושלושה חודשים? זה לא אמור להיות כך. החלטנו ונתנו להם ששה חודשים, אז צריך לתת להם ששה חודשים.

זה מה שנעשה בכנסת הזו לגבי כל הוועדות, זה מה שהיושב ראש הכנסת הציע והכנסת החליטה שעד 31 בדצמבר הם מסיימות.

כולם זה אחרי המועד שנקבע להם. לכולם היה מועד של ששה חודשים שעבר מזמן והן פשוט ממשיכות להתקיים, וכן מאריכים להם לא מאריכים להם.

למשל הוועדה של חברת הכנסת קולט אביטל, היא קיימת משנת 2000. הקימו אותה מחדש בכנסת ה- 16 לשנה, הסתיימה השנה, הכנסת קבלה החלטה להאריך את התקופה עד סוף דצמבר 2004.

לוועדת החקירה של האלימות בספורט אני לא זוכרת שהייתה להם תקופה מלכתחילה.

הייתה ואחר כך האריכו אותה.

בכל מקרה על פי התקנון הזה תמיד הייתה תקופה.

תקופה יכולה להיות גם לכהונתה של הכנסת.

אתה יכול לקבוע תקופה ויתברר שקבעת תקופה ארוכה מידי.

אם רוצים שתהיה אפשרות לקצר, צריך לכתוב את זה.

בואו נעזוב רגע את הניסוח ונשאל את עצמנו מתי אנחנו רוצים שזה יסתיים, הראשון הוא כשהיא סיימה את העבודה והניחה את המסקנות. בניסוח שאת כתבת, יושב ראש הוועדה, אם המסקנות לא מוצאו חן בעיניו יכול לבטל את הוועדה הזו, הוא פשוט פונה ומבטל את הוועדה. היא יכולה לבקש ההארכה אבל הכלל הוא, הנורמה היא שקובעים מועד ובמועד הזה מניחים את המסקנות.

במועד הזה היא מסיימת את הכהונה. לדעתי לא צריך לערבב.

קבענו לה מועד של שנה, עברו שמונה חודשים, יש לה מסקנות והיא מניחה אותן על שולחן הכנסת, סיימה את עבודתה. הנורמה היא שלא מחכים עד היום האחרון.

למשל הייתה ועדת חקירה לאסון המכבייה, הם דנו, היה משפט, המשפט הסתיים וקבע כך וכך, הם החליטו שסיימו את תפקידם ולא הגישו דוח.

המקרה הרגיל הוא שוועדה סיימה את עבודתה ומגישה דוח. במקרה הזה הדוח שלהם הוא שאין מסקנות.

הייתה ועדת חקירה לעניין המחסור במשק המים של דוד מגן, אם היא הגישה את המסקנות שלה על שולחן הכנסת היא סיימה את עבודתה.

זה מקרה מיוחד, אבל המקרה הראשון הוא שהניחה את מסקנותיה על שולחן הכנסת. המקרה השני הוא שהוועדה ביקשה להפסיק את עבודתה. הוועדה ולא יושב ראש הוועדה. הוועדה ברוב דעות הגיעה למסקנה שהם רוצים להפסיק, אז זה מובא בפני ועדת הכנסת ומליאת הכנסת.

נעשה את זה אחרת, המקרה הראשון הוא שהכנסת סיימה את תקופת כהונתה. מקרה שני, הוועדה הניחה את מסקנותיה על שולחן הכנסת כאמור בסעיף 145. מקרה שלישי, הוועדה ביקשה להפסיק את עבודתה.

הודיעה, היא לא צריכה לבקש.

אבל צריך אישור של ועדת הכנסת ושל המליאה.

נראה לך הגיוני שיבואו לוועדה ויגידו, דווקא תמשיכו.

אפשר להחליף את האנשים. הכנסת היא זו שמינתה.

הם יכולים פשוט לא להתכנס

הכל יכול להיות אבל אתם לא חושבים שצריכים החלטה של הכנסת?

אני חושבת שמספיק הודעה.

יכול להיות שגם החלטה כזו של הוועדה שהם רוצים להפסיק, נניח שהם מתחילים לחקור ומתברר שאין מה לחקור אז יניחו כעין מסקנות, הגענו למסקנה שלא צריך יותר.

אפשר לכתוב במקרה השלישי, הוועדה החליטה להפסיק את עבודתה והכנסת אישרה את הבקשה.

תמיד זה באישור הכנסת

הכנסת היא זו שהסמיכה אותה, הכנסת צריכה לאשר את זה. "יושב ראש ועדת החקירה הפרלמנטארית הודיע לכנסת כי הוועדה החליטה להפסיק את עבודתה והכנסת אישרה את ההודעה".

אישרה הודעה זו כבר החלטה של הכנסת.

אתה לא רוצה שתהיה אפשרות ליושב ראש ועדת החקירה להודיע.

אני לא רוצה לפי הצעת יושב ראש הכנסת. סעיף (4) הוא בסדר רק בלי "יושב ראש הכנסת", "החליטה הכנסת לפי הצעת ועדת החקירה הפרלמנטארית על סיום כהונתה של ועדת חקירה פרלמנטארית".

בלי "ועדת הכנסת".

למה בלי "יושב ראש הכנסת"? יש סיבה להכנסת הסעיף הזה.

הכנסנו את זה בגלל מצב שהיה נתון עכשיו.

איך שלא יהיה הסמכות היא של הכנסת. על זה אין ויכוח. הייתה לפחות ועדה אחת שאני מכיר שלא רצתה לסיים, היא כל פעם ביקשה להאריך.

אז השלב להגיד לה לא הוא כשהיא מבקשת להאריך.

למשל יש ועדת חקירה לפשיעה בקרב הנוער, תמיד תהיה פשיעה בקרב הנוער, אבל הקימו את ועדת החקירה לנושאים מאד ספציפיים.

אז התשובה היא לא. הכנסת, על פי התקנון החדש, אף עם לא תקים ועדה סתם בלי מועד. ישאלו אתם צריכים חצי שנה, שנה ואת הזמן הזה יש להם ויושב ראש הכנסת לא יכול להגיד עכשיו התחרטתי, הכנסת החליטה, לא יושב ראש הכנסת הקים את הוועדה.

איך שלא יהיה הכנסת מחליטה, וזה ככלל.

אני גם לא חושב שיושב ראש הכנסת צריך להיות זה שמציע.

נסתפק רק בהצעת ועדת החקירה עצמה על סיום כהונתה.

האם פה אתה רוצה להכניס את עניין הדוח?

לא, על זה אני רוצה סעיף נפרד.

הסעיף הזה של זמן קצוב צריך להיות סעיף חד משמעי.

אז יהיה כך, היא תסיים אם: (1) אם הכנסת סיימה את תקופת כהונתה
(2) יהיה מה שהיום (3), הסתיימה תקופה שקבעה הכנסת...
(3) יהיה מה שאמרתם קודם, שוועדת החקירה הגיעה לכנסת והניחה את מסקנותיה על שולחן הכנסת כאמור בסעיף 145.
(4) החליטה הכנסת לפי הצעת ועדת החקירה הפרלמנטארית על סיום כהונת ועדת החקירה.

אם בשנה האחרונה בחייה של הכנסת ועדת חקירה פרלמנטארית, אתה קובע לה את השנה ומתברר שהנושא חשוב מאד. מתכנסת הכנסת מחדש הנושא עדיין נושא חשוב.

אז מקימים ועדת חקירה מחדש כי החברים שונים, הכנסת משתנה. אתה מדבר על זהות פרסונלית של חברי הוועדה. החוק ממשיך, הנושא יכול להמשיך אבל את זהות חברי הוועדה צריך לשנות. בחוק, זהות חברי הוועדה הוא לא נושא ההחלטה.

ההבדל בין 3 ל- 4 הוא שאם היא לא מניחה מסקנות, אז היא מודיעה לכנסת והכנסת צריכה לאשר לה, ואם היא מניחה מסקנות זה מספיק ולא צריך את האישור של הכנסת.

כי היא מלאה את התפקיד שלה, ואם היא רוצה לפסיק למלא את התפקיד שלה זה דבר אחר.

145. דין וחשבון

"עם סיום כהונתה של ועדת החקירה הפרלמנטארית, תניח הוועדה על שולחן הכנסת דוח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה. יושב ראש הכנסת יחליט אם לקיים בכנסת דיון בדוח הוועדה".

זה לא כל סיום כי אמרו שיש כל מיני וריאציות של סיום.

גם אם נגמרת התקופה שלה.

אם נגמרת התקופה היא צריכה להניח דוח? אין לה דוח היא עדין לא סיימה את עבודתה. אני חושב שזה צריך להיות גם סיום כהונתה של ועדת חקירה פרלמנטארית כאמור בסעיף 144(3).

ועדת החקירה הפרלמנטארית רשאית להניח.

כתוב דוח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה. אם היא לא סיימה?

שתכתוב מה היא עשתה עד עכשיו מה היא למדה?

עד היום הוועדות בסוף הכנסת היו מניחים דוח של מה הם עשו עד עכשיו?

חלק לא כולן.

אני חושב שזה לא נכון, כי אם היא לא סיימה את העבודה שלה אז היא לא סיימה את העבודה שלה, זו עובדה, אפשר לבדוק את זה לשאול ולברר ולמסור הודעה.

בכל מקרה זו אף פעם לא ועדה שיש לה סמכויות אופרטיביות

יש לה סמכות מאד אופרטיבית לחקור ולהניח מסקנות, זו המטרה שלה.

אז היא יכול להגיד שבינתיים למדנו את הנושאים האלה והאלה.

מה הטעם לזה?

אז צריך להגיד שהיא רשאית, לעשות את זה כרשות.

היא חייבת. כשהיא מסיימת את העבודה שלה, וזה לא נקטע מאיזה שהיא סיבה, אלא היא גומרת בתוך תקופת העבודה שלה מסיימת באופן תקין לגמרי, היא חייבת להניח דוח ואנחנו עוסקים בשאלה איזה דוח. אפשר לכתוב שבתוך תקופת עבודתה עד לסיום כהונתה רשאית הוועדה להניח דוח, היא חייבת להניח לא רשאית.

אם קבעו לה עד דצמבר באיזושהי שנה אז אתה כן רוצה דוח. אבל אם נגמרה הכנסת אתה לא רוצה דוח?

שכנעת אותי. היא צריכה להניח דוח בכל מקרה. מתי זה "עם סיום"? הרי היא מסיימת כשהכנסת סיימה את עבודתה.

תמיד יש פגרה שלושה חודשים קודם.

חודש לפני סיום המועד.

למה אנחנו צריכים לכתוב בכלל, אפשר להגיד, ועדת חקירה פרלמנטארית תניח על שולחן הכנסת דוח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה, לא אכפת לנו מתי, במהלך תקופת קיומה.

והיא רשאית להניח גם דוחות ביניים.

אם יצאת לבחירות, ועדת חקירה עובדת, יש פגרה, ועדת החקירה ממשיכה לעבוד. מתכנסת כנסת חדשה, יש כבר מסקנות מוכנות - - -

תניח אותם יום לפני הבחירות.

אני מכיר מצב אחד שבו בישיבה הראשונה של הכנסת העוקבת הונחו על השולחן מסקנות ועדת חקירה בעניין תאונות דרכים. אם סיימת, השאלה אם לזרוק או להניח.

אם סיימו, לא כתבנו מועד.

אלה דקויות.

התשובה היא שאם בזמן שהוועדה הזו הייתה קיימת וסוברנית היא גיבשה מסקנות והצביעה עליהם ואלה המסקנות שלה, אז השאלה מתי יונחו לא חשובה בכלל כי הם בעצם נוצרו ביום שבו היא הצביעה, היא לא יכולה להצביע לאחר שהכנסת סיימה את עבודתה כי האנשים האלה הם כבר לא חברי הכנסת הזו.

אבל אז זה יונח על שולחן הכנסת

מתי זה יונח ומתי זה יפורסם זו שאלה אחרת.

לגבי ביקורת המדינה בסעיף 18, השוני הוא שיש דוח חיצוני שדנים בו.

זה דוח חיצוני, אפשר לאמץ את הביטוי דוח ביניים פרקים - פרקים.

דוח ביניים. אז אנחנו אומרים "ועדת החקירה הפרלמנטארית תניח על שולחן הכנסת דוח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה והיא רשאית להניח דוחות ביניים".

מה הכנסת תעשה? היא תקיים דיון

ההצעה פה היא שיושב ראש הכנסת יחליט אם לקיים בכנסת דיון בדוח הוועדה, זה לא נראה לי.

צריך לקיים דיון.

ניקח דוגמא קיצונית ביותר, ועדת חקירה פרלמנטארית עושה את עבודתה נאמנה, יושבת שנתיים מזמינה מאות עדים, מניחה על השולחן אז יש דיון סיעתי והצעות סיכום. הקואליציה, שמשום מה לא נראות לה המסקנות, דוחה את מסקנות ועדת החקירה

זה יכול להיות.

כן, אם התקיים דיון והם יכולים לדחות. הכנסת מינתה ועדה כדי לחקור נושא היא לא יכולה לא לקיים דיון.

זה כמו הצעת חוק, ועדה מכינה הצעת חוק והכנסת יכולה לדחות.

אם מתקיים דיון זה ברור שצריך להצביע על המסקנות?

זה דיון רגיל. לא לכתוב רשאי יושב ראש הכנסת... אלא הכנסת תקיים דיון בהמלצות.

ולא מעבירים לממשלה לביצוע כמו מסקנות רגילות.

מסקנות ועדה אני מניח על שולחן הכנסת ומעביר לממשלה.

הכנסת מעבירה לממשלה הנחיות ביצוע בדרך אחת בלבד וזו חקיקה. אם המסקנות הן שצריך לחוקק חוק כזה או אחר, הכנסת יכולה לחוקק את החוק.

יש מסקנות ועדה שמונחות על השולחן, יוצא שמסקנות ועדה רגילות שאולי הם יותר "חפיפיות" מוועדת חקירה עוברות לממשלה, ומסקנות ועדת חקירה שהם הרבה יותר רציניות והשקיעו מאמץ אפשר לזרוק אותם בסוף.

זו הערה נכונה, באיזה סעיף זה.

ממילא יש דיון בוועדה אחרי ההנחה של המסקנות, ההחלטה תנוסח בהתאם.

מסקנות הוועדה והטיפול בהם: תביא הוועדה את מסקנותיה לידיעת חברי הכנסת על ידי הנחתה על שולחן הכנסת זולת אם החליטה הוועדה, מטעמים מיוחדים שצוין בהחלטה, שלא לפרסם, הוועדה רשאית שלא לפרסם את החלטתה. מסקנות של ועדה שיונחו על שולחן הכנסת יונחו באמצעות מסקנות המיעוט או חבר הוועדה אם היו כאלה.

בכל מקרה שאין החלטה מראש של הכנסת לקיים דיון במסקנות הוועדה רשאית הממשלה להציע לכלול דיון במסקנות הוועדה בסדר היום של הכנסת. כמו כן רשאי חברי כנסת על ידי הצעה לסדר היום להציע לכלול דיון כאמור לסדר היום של הכנסת. יושב ראש הכנסת יעביר את מסקנות הוועדה אל השר אשר העניין הנדון נמצא בתחום תפקידה ולא ברור מי השר. תוך שלושה חודשים עם קבלת המסקנות יודיע השר בכתב ליושב ראש הכנסת על כל פעולה שפעל וההודעה תונח על שולחן הכנסת. מסקנות הוועדה יצורפו לדברי הכנסת.

למה אנחנו לא יכולים להחיל את הסעיף הזה כמו שהוא על הוועדה, למעשה לא צריך לכתוב את זה כי זו ועדה ויש מסקנות ועדה וזה הכל.

הסעיף הזה מיוחד לעניין של הצעת חוק שנמסר על ידי הכנסת לדיון לאחת הוועדות.

אפשר לומר דין וחשבון עם סיום כהונתה של ועדת חקירה פרלמנטארית תניח הוועדה על שולחן הכנסת דוח המפרט את פעולותיה ומסקנותיה ויחולו הוראות סעיף 111 בדיונים המתחייבים.

בדוח כאן לא חייב להתקיים דיון. יש כל מיני מנגנונים שיוצרים את הדיון. השאלה אם אנחנו לא רוצים במקרה של ועדת חקירה ליצור דיון אוטומטי. אני חושב שההבדל היחיד שצריך להיות בין זה לבין סעיף 111 זה שבסעיף 111 יש אפשרות שאין דיון, זה אם אין החלטה מראש והוועדה לא רוצה לקיים דיון ואף חבר כנסת לא מבקש דיון והממשלה לא מבקשת לקיים דיון, אז אין דיון. אני חושב שבמסקנות של ועדת חקירה צריך להיות דיון אוטומטי.

אז עדיף במקום להפנות ל- 111 לכתוב שהכנסת תקיים דיון בדוח הוועדה.

זה מה שאני מציע, ולסיים ב"יחולו הוראות 111 בשינויים המתחייבים". את רוצה להעתיק את הכל?

לכתוב מה שאנחנו רוצים, כי זה לא אותו דבר. להעביר לשר, אתה רוצה את ג ו-ד?

סעיף 111 (ג), (ד) ו- (ה). אתם מסכימים שתמיד צריך להתקיים דיון במסקנות כאלה.

אנחנו רוצים שהיא תניח דוח ביניים, הכנסת תקיים דיון בדוח.

גם בדוח ביניים, זו המשמעות, שאת הנושא הזה היא סגרה.

גם דיון סופי וגם בדוחות הביניים ויחולו הוראות 111 (ג).

אני מציעה להחליט שכבר עכשיו נביא את העניין לוועדת הכנסת כי מדובר בפרק שאפשר להתקדם בלי קשר לפרקים אחרים שהוועדה הזו דנה בהם.

בסדר גמור.

בזמנו, שוועדת הכנסת קבעה את הפרק הראשון על איך מקימים את הוועדה, דברו על ההמשך, על הסמכויות והתפקידים, היו כל מיני רעיונות מרחיקי לכת שבגללם לא החליטו כלום שוועדה חקירה פרלמנטארית תוכל לחייב את היועץ המשפטי, תוכל לחייב את המבקר. השאלה אם רוצים לקבוע פה עוד משהו או לא.

לא צריך.

הם רצו להגיע לכוח של הוועדות בקונגרס האמריקאי. הם יכולים לזמן, יכולים להכריח.

אז נשאיר את זה כך.

ועדת יצחק לוי ממליצה שכאן יבוא כסימן א' הפרק על הרכב הוועדות, סוגי הוועדות יושב ראש ועדה וממלא מקום. נשמע הגיוני.

דנו בפרק הזה.

זה מוסכם.
מקום הישיבות. ישיבותיה של ועדה יתקיימו במשכן הכנסת, הוועדה רשאית באישור יושב ראש הכנסת לקיים ישיבות בימים שאינם ימי ישיבת הכנסת גם מחוץ למשכן הכנסת. היא לא יכולה לקיים ישיבות בימים שהם כן ימי כנסת מחוץ למשכן הכנסת? בצדק. חבר כנסת איוב קרא לא היה מודע לזה וקבע דיון ביום שני במרכז גמילה לסמים, בזמן שהייתי בוועדות, והתפלא למה לא באתי.

זה סיור.

סיור זה לא ישיבה?

האם לא צריך לכתוב, על ידי יושב ראש הכנסת או מי שהסמיכו, כי בעצם מה שקרה הוא שהיושב ראש הסמיך אותי הוא לא רוצה לטפל בדברים האלה רק אני נותן את האישורים.

זה פנימי ביניכם?

אני שואל אם זה בסדר, סוף סוף זה עולה על השולחן.

זה בסדר אתה מסייע לו, הסמכות היא בידיו.

ברור שאם הוא אמר לי לעשות את זה, אני אעשה את זה.

הוא רשאי להאציל את סמכויותיו בנושאים האלה.

לגבי סיורי ועדות, בעיני ברור שישיבה וסיור הם אותו דבר.

הכוונה פה הייתה לזה שאם ועדת הכספים יושבת בתל-אביב, אפילו אם רוב חברי הוועדה הם תל אביבים, היא לא תשב שם בימי כנסת.

זה לא מדויק שסיור ועדה וישיבה הם אותו דבר. נניח שאתה כוועדה נוסע למפעל אסם כדי לבקר בתעשיית המזון ולא מקיימים שם שום דיון.

ונניח מתקיימת ישיבה פה ולא עושים שום דבר חוץ מלראות סרט. זה אותו דבר, זה סוג של ישיבה. איך אפשר לקבוע סיור בזמן יום עבודה רגיל של הכנסת.

לא צריך לקבוע, לכן יש צורך באישור, אבל אני חושבת שסיור וישיבה הם לא תמיד אותו דבר.

זה במובן הזה שאם נקבע סיור למועד שהייתה ועדה, זה כאילו שיש לו שתי ועדות בו זמנית, סיור זה הרבה יותר מסובך.

תמיד יש לי שתי ועדות בו זמנית אבל כשזה פה בבניין אני רץ בניהם, כשאחד נמצא בפתח תקווה זה בלתי אפשרי.

(1) ישיבות ועדה יתקיימו במשכן הכנסת.
(2) הוועדה רשאית, באישור יושב ראש הכנסת לקיים ישיבות, אני מציע להוסיף "או סיורים".

סיורים זה ב- 147.

בסדר, אני מקבל את מה שאת אומרת "הוועדה רשאית, באישור יושב ראש הכנסת לקיים ישיבות בימים שאינם ימי ישיבות הנסת גם מחוץ למשכן הכנסת".

147. סיורי ועדות.

סיורי עבודה וביקורת שיזמה ועדה מוועדות הכנסת או ועדת משנה יערו בימים שאינם ימי ישיבות הכנסת - - -

האם בכלל צריך את זה, זה לא סעיף תקנון, זו החלטה.

באישור יושב ראש הכנסת ומתקציב הכנסת.

זו החלטה שהכנסתי פנימה.

למה מתקציב הכנסת זה לא מתקציב הוועדה?

לוועדה אין תקציב זו לא יחידה עצמאית, היא מתוקצבת על ידי חשב הכנסת. מטרת ההחלטה הזו הייתה למנוע מגופים אינטרסנטים לממן את הסיורים, למשל הליקופטרים ודברים כאלה.

זו החלטה טובה צריך להכניס אותה.

כשהצבא נותן הליקופטר לוועדת חוץ וביטחון, הם צריכים לשלם על זה? אף פעם לא שילמנו על הליקופטר צבאי, ויש הרבה.

אולי צה"ל זה פחות בעיה, תחשוב על ארגון המלונות שרוצה לקחת ועדה לסיור באילת.

לשניהם אינטרס לצ'פר את חברי הכנסת.

אז הכנסת צריכה לשלם אם היא חושבת שסביר וצריך לנסוע בהליקופטר.

אפשר להגיע לרוב בסיסי צה"ל בלי הליקופטר.

אבל אם עושים סיור לשלוש שעות ונוסעים גם לפיקוד צפון וגם לירושלים אז לוקחים לשם כך הליקופטר.

על חשבון הכנסת.

אני חושב שכבוד חברי הכנסת יכולים לנסוע גם באוטובוס כל הדרך עד רמת הגולן.

הצבא עשה את זה כל הזמן ואני לא מאמין שהצבא עושה את זה מתוך חשבון לצ'פר את חברי הכנסת, גם לצבא זה יותר קל כך.

הצבא עובד כמו כל גוף אחר שרוצה לשכנע את חברי הכנסת.

הסעיף הזה מאד חשוב. צה"ל זה גם ארגון ואנחנו יותר מפקחים עליהם מארגון המלונות, אבל אם יושב ראש הכנסת יחליט לאשר את זה אז שיאשר את זה.

אנחנו מפקחים גם על מבקר המדינה והוא בא לעשות ביקורת בכנסת.

אבל הוא לא מסיע אותנו בהליקופטר.

האם אנחנו רוצים שזה יהיה באישור או בתיאום.

"סיורי עבודה וביקורת שיזמה ועדה מוועדות הכנסת או ועדת משנה יערכו באישור יושב ראש הכנסת מתקציב הכנסת". אפשר להבין מהסעיף הזה שאם זה לא מתקציב הכנסת לא צריך אישור.

אבל יושב ראש הכנסת לא מתעסק בתקציב, שום יושב ראש לא מאשר נושאים שיש עליהם השפעה תקציבית.

אם היושב ראש הטיל את זה עליך זה עדיין הכנסת.

האם סיורים יכולים להיות בימי כנסת?

היושב ראש לא מאשר את הדברים האלה , אנחנו עושים את זה.

אז יש בעיה כי יש הרבה מאד חברי כנסת שחברים יותר מוועדה אחת.

שילך למה שיותר מעניין לו.

אבל אני כיושב ראש סיעה רוצה אותו גם פה וגם פה.

השאלה האם סיורים יכולים להיות בימי כנסת.

בדרך כלל הם לא בימי כנסת, אבל יש מקרים שזה בימי כנסת לפרק זמן קצר עד למליאה.

אם אני חבר גם בוועדת חוקה, גם בוועדת כנסת וגם בוועדת סמים, ואני רוצה ביום שני בבוקר להיות בוועדת הכנסת, אולי לדלג בוועדת חוקה ובמקרה הצורך להצביע בוועדת סמים, או שאני רוצה להיות בסיור כי הוא חשוב לי.

אני מציע להשאיר את זה לשיקול דעתך ולא לכתוב את זה כי אין לזה סוף, אפשר לעשות כמו בפרלמנטים אחרים שכל חבר פרלמנט חבר בוועדה אחת, בנורווגיה יש 167 חברי פרלמנט, 12 ועדות קבועות וכולם חברים בוועדה אחת בלבד.

עושים רוטציה?

נעזוב את נורבגיה. אנחנו ממשיכים. "סיורי עבודה וביקרות שיזמה ועדה מוועדות הכנסת או ועדת משנה יערכו מתקציב הכנסת ובאישור יושב ראש הכנסת".

וניתן להוסיף "ככל שניתן לא בימי ישיבות הכנסת" כדי לתת הכוונה.

אפשר לכתוב, במידת האפשר לא בימי ישיבות הכנסת.

148. ישיבות מן המניין ושלא מן המניין.

(א) ישיבות ועדה יתקיימו זמנים שקבעה הוועדה.

היום יש בלבול בתקנון מבחינת זה שסעיף 98 אומר שיושב ראש ועדה מזמין את חברי הועדה לישיבות רגילות ואחר כך כתוב שבישיבות דחופות יזומנו על ידי שליש, ויש הוראה אחרת שאומרת שמחצית מחברי הוועדה יכולים לבקש להוסיף נושאים על סדר היום ונוצר בלבול. ועדת יצחקי הציעה להבחין בין ישיבה מן המניין וישיבה שאינה מן המניין וישיבות דחופות.

הכנסת הזו מתפקדת בניגוד מוחלט לתקנון, אני בפעם הראשונה שומע שיש מועדים קבועים לישיבות. אני חבר בכמה ועדות, לא קבענו אף פעם כלום.

היושב ראש קובע.

היושב ראש צריך לקבוע ישיבות דחופות. המצב היום זה כאילו כתוב, הישיבות יתקיימו מתי שהיושב ראש רוצה.

היום כתוב שהיושב ראש קובע את סדר יומה.

סדר יומה זה התוכן לא מועד.

סדר יומה כולל גם את הזמן.

זה כוחו של יושב ראש ועדה, יושב ראש ועדה יכול לקבוע שהיום יש ישיבה של דקה אחת.

אני חייב להגיד שאם מישהו ייקח את יושב ראש הוועדה הנכבד לוועדת הפירושים או לבג"ץ, אז לא יהיה לו את הכוח הזה כי זה לא מה שכתוב פה.

אתה צריך לקרוא מסעיף 148 ונראה אם זה עונה לנו על זה.

(1) ישיבות ועדה יתקיימו בזמנים שקבעה הוועדה.

זה גם לא נכון היום.

אבל צריך לעשות את זה.

מה זאת אומרת הוועדה קבעה, היא צריכה להצביע על זה ולקבוע, זה לא יעבוד.

בתחילת הכנסת הוועדה תחליט שישיבותיה יתקיימו באופן רגיל בימים ב' ג' ו- ד' בשעה מסוימת.

אף פעם זה לא נעשה כך.

בעניין הזה אני מתכנן להגיש הצעה לוועדת הכנסת, צריך לעשות לוח שעות, צריכה לשבת ועדת הכנסת לקבוע זמנים קבועים לישיבות של ועדות, לאפשר לאנשים להיות בוועדות שהם יכולים להיות חברים בהם, זה לא מסובך.

זה לא מסובך אבל זה יכול להיות לא פרקטי. נגיד שהוועדה מתחילה לדון בחוק דחוף, יושב ראש הוועדה קובע ישיבה ב- 08:00 בבוקר ויושב עד 20:00.

יש יוצאים מהכלל, זה לא מושלם.

זה הכלל.

אני לא מסכים אתך, אפשר לקבוע זמנים קבועים לכל ועדה ולאפשר לחבר הכנסת לתכנן את זמנו. אני מציע להשאיר את התקנון כפי שהוא ולחזור ולתפקד לפי התקנון אני אדבר עם חבר הכנסת בר-און אני חושב שאנחנו יכולים לעשות את זה. זה עדיין משאיר את האפשרות להזמין ישיבה שלא מן המניין מתי שהוא רוצה אבל יש לו גם את הישיבות מן המניין.

כל שבוע משתנה האג'נדה, הכנסת מחליטה להעביר לדיון לוועדה כמה דברים שהוא צריך לדון בהם. או שבנשיאות הכנסת מחליטים על X דיונים מהירים וקבענו שדיון מהיר צריך להתקיים תוך שבוע.

אז הוא יזמין לישיבה שלא מהמניין, בשביל זה יש אותה.

אבל ברגע שאתה קובע לוח זמנים, אז הוא כבר לא יכול למשוך באותו יום כי גם למחרת יש לו דיונים אחרים. השאלה אם לא צריך לתת גמישות ליושב ראש הוועדה.

יש גמישות, כתוב שיושב ראש ועדה רשאי להזמין את חברי הוועדה לישיבה שלא מן המניין.

הוא יכול להחליט מתי ישיבה מתחילה ואתה קובע לו עכשיו מתי היא תסתיים. בהצעה שאתה מציע אתה רוצה לקבוע גם מתי ישיבה מסתיימת.

היא מסתיימת הכי מאוחר. אם הוא רוצה לעשות אחר כך עוד ישיבה שלא מן המניין, אין בעיה.

הוא בעוד שש ועדות.

יושב ראש ועדה לא בשש ועדות

חבר הכנסת פינס היה יושב ראש ועדה וחבר בחמש ועדות. אני רוצה שהתקנון יהיה פרקטי, שלא יעברו בכל יום על הוראות התקנון.

אני מסכים אתך, אבל המצב של ההפקרות המוחלטת צריך להיפסק. אני לא חושב שיש מניעה לקבוע לוח זמנים לעבודה של ועדות, לפחות לוח זמנים טנטטיבי.

למשל ועדת כנסת יושבת כל יום שני מ- 10:00 עד 12:00, בשעה 14:00 יש כבר ישיבות סיעה.

אז זה יהיה מ- 12:00 עד 14:00, לא יקרה לה כלום גם אם תתחיל מ- 09:30. אנחנו לא חייבים להתחיל ב- 11:00 ואחרי זה ישתבצו לפי משמרת אבל לפחות אנחנו נותנים לו את האופציה לעשות כמו שצריך. המצב היום שאני יכול למצוא את עצמי ביום אחד בשלוש ארבע ועדות באותו זמן.

רק תדע שוועדות מתיישבות לפי צילומי הטלוויזיה.

אני מציע שסעיף 148(א) יהיה שישיבות הוועדה יתקיימו לפי זמנים שקבעה הוועדה, השאלה אם לנסות להוסיף שוועדת הכנסת תנסה לעשות סדר בעניין הזה, או שנעשה את זה בוועדה אחרת.

(2) יושב ראש ועדה רשאי להזמין את חברי הוועדה לישיבה שלא מן המניין. הוא צריך לתת להם התראה מראש?

הוא מזמין. בוועדות כנסת אם צריכים להחליט משהו הוא יכול להזמין גם מעכשיו לעכשיו.

גם בוועדת כספים בזמן תקציב, מעכשיו לעכשיו.

למה נמחק או לפי דרישת שליש מחברי הוועדה או לפי דרישת הממשלה?

זה לא נמחק זה עבר ל- 149. סעיף 148 אומר שהישיבות הרגילות יהיו בזמנים קבועים ואם הוא רוצה בזמן נוסף הוא יכול לקבוע, זו סמכות של יושב ראש הוועדה. עכשיו אנחנו מדברים על ישיבות דחופות.

149. ישיבות דחופות
(א) יושב ראש ועדה יזמן ישיבה דחופה לפי דרישת הממשלה או לפי דרישת לפחות שלישי מחברי הוועדה, נמנע יושב ראש הוועדה מלזמן את הוועדה על פי דרישה כאמור, יזמנה יושב ראש הכנסת.

זו הצעה של ועדת יצחקי.

זו הצעה נכונה

בכנסת הזו הייתה הצעה של יושב ראש הכנסת הנוכחי, שאם יושב ראש ועדה נעדר מהארץ יושב ראש הכנסת יוכל לכנס את הוועדה, וזה לא התקבל.

יזמנה יושב ראש הכנסת ומי ינהל אותה?

תקרא את (ב).

(ב) זומנה ישיבה דחופה ונעדרו יושב ראש הוועדה וממלא מקומו, יפתח יושב ראש הכנסת את הישיבה והוועדה תבחר יושב ראש לניהול אותה ישיבה, ליושב ראש שנבחר כאמור יהיו כל הסמכויות שיש ליושב ראש ועדה בכל הקשור לניהול אותה ישיבה.

150. ישיבות ישיבה בימי פגרה

(1) ועדת הכנסת רשאית להתיר לוועדה לקיים ישיבות בפגרה, דרך כלל או במספר שתקבע.

היום כתוב "רשאית להטיל על ועדה" וזה אף פעם לא כך.

(2) הממשלה או שליש מחברי ועדה רשאים לבקש כינוס ועדה בזמן פגרה ויושב ראש הוועדה או יושב ראש הכנסת יזמן את הוועדה, לעניין זה רואים פניה של יושב ראש סיעה, כפנייתם של כל חברי אותה סיעה.

זו תוספת, ויו"ר הוועדה מודגש כי היום זה רק יושב ראש הכנסת.

יושב ראש סיעה זו תוספת של יצחק לוי, אני חושב שהתוספת לא נכונה כי זה הופך את זה לקל מידי. שיחתמו שני החברים, מה ההבדל בין להחתים שלושה חברי סיעה לבין ששה.

אבל יו"ר הוועדה ולא יו"ר הכנסת.

זו וריאציה לישיבה דחופה.

אבל זו פגרה.

לא רוצים שיושב ראש הוועדה יוכל לקבוע על דעת עצמו.

את המועד הוא קובע מתי שהוא רוצה אבל הוא מוגבל במספר.

151. המניין בישיבות ועדה.
יושב ראש ועדה רשאי לקיים ישיבת ועדה בכל מספר חברים, ובלבד שכל החברים הוזמנו וסדר היום פורט בהזמנה.

מה עם שונות?

עכשיו כשתיקנו את החוק על זימון נושא משרה, כתבנו שצריך לציין להם בזימון לאיזה נושא הם מוזמנים.

זה משהו אחר, זה ברור מאליו.

סעיף השונות לא חוקי, אפשר לכתוב שונות ולהגיד שאני מבקש להעלות בשונות את נושא התפוחים אדומים, האם יש רוב בקרב חברי הוועדה שמסכימים. אם יש רוב אפשר לקיים דיון ואם אין רוב אז לא.

אם היו חברים שהיו יודעים שנושא התפוחים האדומים עשוי לעלות אולי הם היו באים.

בהסכמת רוב הוועדה ובלבד שהדיון בהצעות האלה יהיה לאחר הדיון בסעיפי סדר היום שקבע יושב ראש הוועדה.

זה די מסוכן. נאמר שהממשלה מבקשת משהו דחוף, למשל פטור מחובת הנחה לנושא מאד דחוף. היום זה מתבצע כך, אני מקבל פקס ואתי מקבלת פקס ומיד אנחנו יורדים, אבל ההזמנה נשלחה שלשום.

תחשוב על מצב הפוך, בוועדת כספים יש העברות תקציביות רבות, יכולה להיות העברה תקציבית תמימה, שאף אחד לא יודע עליה, שזה תקציב ההתנתקות למשל. אם זה לא מופיע על סדר היום...

אני אגיד משהו טכני ואחר כך מהותי, המקום של זה הוא לא ב- 151 , סדר היום לא קשור לזה בכלל. אני חושב שבסעיף 154 בסדר היום, שם צריך לכתוב שיושב ראש הוועדה ייקבע את סדר יומה של הוועדה, אחרי זה צריך להיות שסדר היום יפורט בהזמנה לכל ישיבה שהיא לא ישיבה דחופה.

הדחיפות יכולה לבוא תוך כדי ישיבה.

ואחרי זה יש, רוב חברי הוועדה רשאים להוסיף נושאים לסדר יום שלא פורטו בהזמנה ובלבד שהדיון בנושאים האלה יהיה לאחר הדיון בסעיפי סדר היום שקבע יושב ראש הוועדה.

זה עדין לא פותר את הבעיה של הדוגמא שנתן אריה לעניין פטור מחובת ההנחה.

השאלה אם אתה מוכן לתת מעמד לממשלה בסעיף הזה, להגיד או לפי בקשת הממשלה.

אם ככה זה לא צריך להיות רוב חברי הוועדה אלא שליש מחברי הוועדה. הממשלה, שליש מחברי הוועדה, יכולים להעלות נושאים לסדר היום. השאלה היא מהו משך הזמן שאני צריך לקבל התראה מראש על ישיבה דחופה.

זמן סביר.

זמן סביר כולל גם את זה שלא יהיה מצב שלא באתי לישיבה כי לא היה שם שום דבר שמעניין אותו אבל עלה שם משהו שאני לא יודע עליו.

צריך סדר

יש את בג"ץ אליעזר רון ומזה תפיקי מסקנות.

תן לי הודעה טלפונית או בפקס אנחנו צריכים להיות בסדר גמור.

את זה אנחנו עושים.

לא עושים את זה בסעיף שונות.

סעיף שונות זו בעיה בפני עצמה שאני באופן אישי חושבת שהיא טעונת תיקון. אסור להיות נושאים, שאם היית יודע שהם יעלו היית בא.

אפשר להוסיף נושא לסדר היום בהסכמה של שליש מחברי הוועדה, או על פי בקשה של הממשלה, ובלבד שנמסרה לכל חברי הוועדה בזמן של לפחות חצי שעה מראש. אז אם רוצים להוסיף את זה, יודעים את זה בתחילת הישיבה, אז מודיעים בתחילת הישיבה שמוסיפים את הנושא, לא יחכו עד סוף הישיבה.

אפשר להודיע גם באמצע ישיבה.

ובלבד שתהיה חצי שעה להודיע, אז רצים ומודיעים לאנשים מי שלא נמצא מרימים לו טלפון, זה נשמע הגיוני?

יו"ר הוועדה מודיע, יש חצי שעה להתארגן, מה עם הצבעות.

מספיק למסור הודעות למנהלי הסיעות.

תיאורטית יכול להיות מצב שיו"ר הוועדה יושב לבד.

זה לא רק תיאורטית, זה קורה הרבה פעמים, עכשיו היו"ר לבד.

בכל ועדות המשנה שאני מנהל אני לבד, אני מניח שזה קורה הרבה. בואו נקבע את מה שחייבים לקבוע וזה את לוחות הזמנים.
154. סדר יום.
(1) יושב ראש הוועדה יקבע את סדר יומה של הוועדה.

אולי כאן צריך לכתוב, להודיע על זה מראש.

הודעה תימסר לכל חברי הוועדה לפחות 24 שעות מראש.

בישיבה דחופה זה יחייב אותך לקבוע מה זה דחוף.

לא יאוחר מהיום שקודם לישיבה.

אני מדבר על הסטנדרט, בהודעה על ישיבה דחופה, היושב ראש לא יכול להחליט על דחופה? היושב ראש לא יכול להחליט על ישיבה דחופה?

הוא יכול לזמן ישיבות שלא מן המניין. הוועדה קובעת את הישיבות והוא יכול לקבוע בנוסף לישיבה של יום שני, עוד ישיבה.

אז לא אכפת לך להוסיף בדחופה גם את היושב ראש, כי זה בעצם שלא מן המניין, הוא יכול לקבוע שלא מן המניין שהיא כן דחופה ושלא מן המניין שהיא כן דחופה.

יושב ראש ועדה יזמן ישיבה דחופה לפי דרישת הממשלה או לפי דרישת שליש מחברי הוועדה.

או לפי שיקול דעתו.
(2) הודעה על מועד הוועדה וסדר יומה תימסר לפחות 24 שעות לפני הישיבה.
(3) בישיבה דחופה שכונסה בסעיף אחר, יכול שההודעה על הישיבה וסדר יומה יימסרו חצי שעה לפני כינוס הישיבה ובלבד שהישיבה התקיימה ביום עבודה של הכנסת.

מה עם רביזיה שנקבעת אחרי עשר דקות.

אל תבלבלי בין הדברים, רביזיה זו לא ישיבה חדשה זו הפסקה והמשך של אותה ישיבה.

אם הוא קבע את הרביזיה לשש בערב זו ישיבה חדשה.

נכון, אבל זה לא הנושא. אנחנו מגיעים לתוספת לסדר היום.

ואם הישיבה הדחופה לא בימי כנסת, אם נקבעת ישיבה דחופה ליום חמישי?

החצי שעה זה בימי הכנסת, וזה על אף האמור בסעיף קטן (ב), לכן ביום שהוא אינו יום של הכנסת חל סעיף קטן (ב) וזה 24 שעות. על ישיבה דחופה צריך למסור הודעה של 24 שעות. אבל לא ייתכן שיודיעו לאנשים ביום חמישי עוד חצי שעה הישיבה בתל-אביב, צריך 24 שעות אפילו שזה ישיבה דחופה. בישיבה שנקבעה, רשאי היושב ראש להוסיף נושא שלא על סדר היום בלבד שנמסרה הודעה לחברים חצי שעה מראש, וזה רק בימים של הכנסת.

אם הוועדה מתכנסת בתל אביב ואמרו לי שהנושא הוא הבלונים הפורחים בבורמה אז לא באתי אבל עכשיו אומרים שמוסיפים את נושא היציאה מעזה ואני מוסר הודעה של חצי שעה, זה לא יכול לקרות.

אם זה לא יום של הכנסת מה ההבדל בין ישיבה דחופה וישיבה שלא מהמניין?

אין הבדל אם זה יושב ראש הוועדה, אבל ישיבה דחופה יכולים לעשות רק הממשלה ושליש מהחברים, ויושב ראש הוועדה יכול לשאול מה דחוף בזה?

אבל אם אתה מודיע 24 שעות מראש גם על ישיבה דחופה אז מה ההבדל בינה לבין ישיבה שלא מן המניין.

על ישיבה דחופה אני מודיע חצי שעה מראש.

לא ביום של כנסת.

איך אפשר לעשות ישיבה דחופה ביום חמישי, חייבים להודיע עליה 24 שעות מראש.

אפשר להחליט עליה ביום רביעי. אתם רוצים הודעה על ישיבה דחופה12 שעות מראש ולא יאוחר מהשעה 24:00.

ימי חמישי וראשון בימי כנסת הם לא ימי ישיבות ועדה? בטח שכן, אז אלה ישיבות מן המניין. ועדת כספים לדוגמא יושבת כל יום ראשון וחמישי, האם צריך 12 שעות מראש להוסיף סעיף לסדר היום למה אי אפשר להוסיף את החצי שעה כי היא כבר יושבת.

בהסכמת כל החברים אפשר לקצר את כל המועדים. לחיים יש את הדינאמיקה שלהם, אם תפרוץ מלחמה ייכנסו את הוועדה.

יש לי רושם שאנחנו מסבכים את זה. חסר לי שמישהו יגיד מה זה ישיבה דחופה? מעבר לפרוצדורה של איך מכנסים אותה.

ישיבה דחופה זו ישיבה שלא מן המניין, לא לפי החלטת יושב ראש הוועדה. זו ישיבה שמכונסת לא לפי החלטת יושב ראש הוועדה.

מה שעשוי להיות, שהקואליציה יכולה לנצל את המצב, אנחנו יודעים מה קורה בפועל, אתה יכול להריץ מה שאתה רוצה עם שליש מחברי הכנסת מהקואליציה פלוס יושב הראש.

חברי הכנסת צריכים להיות פה. לישיבה רגילה לגמרי, צריכה להיות התראה של 12 שעות ולא יאוחר מהשעה 23:00.

יש גם סבירות.

סבירות זה דבר יחסי, צריך הודעה של 12 שעות מראש וצריך לפרט את סדר היום. עכשיו יש שני יוצאים מהכלל הראשון הוא ישיבה דחופה, לישיבה דחופה צריך למסור הודעה של חצי שעה מראש, זה בימים שהם ימי עבודת הכנסת. בימים שאינם ימי עבודת כנסת צריך להודיע 6 שעות מראש, זה פותר את הבעיה של מלחמה.

נתתי דוגמא יותר פשוטה, למשל הצפות בדרום תל-אביב. יושב ראש ועדת הפנים שמע את זה בבוקר ורצה לקיים ישיבה דחופה על זה.

תוספת לסדר היום לישיבה שנקבעה, בימים שהם ימי עבודת מליאה לא צריך אישור של הוועדה, לפי החלטת יושב ראש הוועדה ניתנת הודעה של חצי שעה מראש. בימם שהם אינם ימי ישיבת ועדה, אי אפשר בכלל. לא נטרטר בן אדם אחרי שסידר את לוח הזמנים שלו, לדבר שהוא לא דחוף כי יושב ראש הוועדה קבע ועדה ועכשיו פתאום החליט להוסיף משהו לסדר היום. זה גם לא מעשי.

אתה מאפשר לו לכנס ישבה דחופה תוך שש שעות...

תודיע לו, אבל אחרי שתעשה ישיבה דחופה תוך שש שעות, זה מה שיהיה על סדר היום, לא תוסיף שם דברים. יכולה להיות ישיבה לא דחופה אלא ישיבה שקבעתי שלושה שבועות מראש, ואחרי זה יוסיפו לי נושא? עקרונית חבר כנסת חזקה עליו שבימי שני שלישי ורביעי יהיה כתוב ביומן שלו שהוא בבניין הכנסת בירושלים. כל חברי הוועדה יכולים להסכים על כל דבר, אבל זכותו גם של האחד שלא הגיע...

רק כל חברי ועדת הכנסת, כל חברי ועדת הפנים לא יכולים להחליט.

אז אני מבקש להוסיף סעיף שאומר שבהסכמת כל חברי הוועדה ניתן לחרוג מהמועדים האמורים. בימים שהכנסת כאן, אם צריך להישאר מאוחר אז שיישארו מאוחר. זו חצי שעה כל זמן שהמליאה עובדת, בימים של עבודת כנסת.

גם על ישיבה דחופה וגם על תוספת לסדר היום.

זה ביום התכנסות של הכנסת ולא יאוחר מסגירת ישיבת המליאה. באותו יום, לפני פיזור המליאה, יש לך את חצי שעה. גם לישיבה דחופה וגם לתוספת לסדר היום, רק תודיע לאנשים. דברים שנוספו לסדר היום יהיו לאחר סדר היום הרגיל.

אם יש פטור מחובת הנחה שמחייב קוורום, ויושב ראש הוועדה אומר שנדון בזה עכשיו, והוא קובע את סדר היום, מה תעשה?

אז אנחנו מורידים את (ב)?

סעיף (ב) מוחלף, במקום "רוב חברי הוועדה רשאים להוסיף נושאים לסדר היום", יושב ראש הוועדה רשאי להוסיף נושא לסדר היום ובלבד שהדיון בנושאים אלה יהיה לאחר הדיון בסעיפי סדר היום שקבע יושב ראש הוועדה, וניתנה הוראה של חצי שעה מראש כשאנחנו נמצאים ביום התכנסות מליאה והמליאה עדין לא התפזרה.

החשש שלי שחלק מהדברים האלה לא יתקיימו.

איפה הבעיה? במצב הנוכחי מישהו עלול לפנות ליועצת המשפטית של הכנסת ולבקש פשוט לקיים את התקנון. אז כדי להוסיף נושא הוא צריך רוב של הוועדה, הוא לא יכול להוסיף כלום.

אם היושב ראש לא רוצה להוסיף נושא על סדר היום ורוב חברי הוועדה רוצים, אתה רוצה להוריד את זה.

שליש מחברי הוועדה יכולים לדרוש ישיבה דחופה. נסכים שסיימנו עד סעיף 151, דנו ב- 154 ועדיין לא סיכמנו תנסי להכין טיוטא על זה ונדון על זה בהמשך. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05