הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם; צו מס בולים על מסמכים; הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה

5

ועדת כספים
6.12.2006
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי


פרוטוקול מס' 216
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ג בכסלו התשס"ה (6 בדצמבר 2004), שעה 10:30

1. הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ד-2004
2. צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת ב' לחוק), התשס"ה-2004
3. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004

חברי הוועדה: אברהם הירשזון-היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
דניאל בנלולו
יצחק הרצוג
משולם נהרי
אורית נוקד
איוב קרא
אהוד רצאבי
אילן שלגי
אברהם בייגה שוחט

דן וסלי שב"כ
דב לנדאו שב"כ
אבי גולן שב"כ
יצחק וכטל משרד הביטחון
עמרי אינגבר מנהל המרכז לקליטה במדע, משרד לקליטת עלייה
ניר רייס משרד האוצר
אירית עמיאל הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי
גידי פרישטיק עו"ד
יוסי פלד
אוסקר אבו-ראזק סמנכ"ל, אגף המסים המאוחד, משרד האוצר
יעל אביר סגנית בכירה ליועץ המשפטי לרשות המסים
יעל ייטב נציבות מס הכנסה
יובל כהן מח' מקצועית, רשות המסים, משרד האוצר
ארז עיני עוזר המשנה למנהל, רשות המסים, משרד האוצר
אופיר לוי לשכה משפטית, מינהל הכנסות המדינה
גרי אגרון,עו"ד בורסה לניירות ערך
שאול ברונפלד מנכ"ל, בורסה לניירות ערך
דניאל רימון,עו"ד רשות לניירות ערך
שמוליק האוזר כלכלן ראשי, רשות לניירות ערך
יוסי בן צבי בנק לאומי
ראובן רשתי בנק דיסקונט
אשר וידזברג בנק הפועלים
דב גלבוע בנק לאומי
שוש שחם, עו"ד לשכת עורכי הדין
צביקה פרידמן רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

סמדר אלחנני

שגית אפיק

טמיר כהן

יפעת שפרכר



הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ד-2004

אנחנו דנו לפני שבוע בהצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ד-2004, של חבר הכנסת הרצוג. הצבענו על הנושא הזה. על פי בקשה מיוחדת שהגיעה אלי - דיברתי עם מציע ההצעה, חבר הכנסת הרצוג – הסכמתי להעביר את זה לוועדה לדיון נוסף לפני שאנחנו מעבירים את זה לקריאה שנייה ושלישית. היום יהיה דיון והצבעה.

בשבוע שעבר העליתי הצעה לסדר בנושא אי קיום המו"מ עם הנמלים. אני חושב ששר האוצר רוצה עימות ורק אחריו פתרון. השבוע נחשפתי למקומות שנזקי השביתה פוגעים בהם. מי שמהמר את ההימור הזה הוא חסר אחריות. במקרה הזה מי שחסר אחריות זה שר האוצר. צריך לאכוף על הצדדים לשבת ולדבר. לא יכול להיות מצב שהעובדים אומרים שהם רוצים לדבר, אבל בפועל אף אחד לא מדבר איתם. יהיה הרי משבר נוסף. אחר כך יבואו כל התעשיינים ונקציב 400 מיליון לפיצויים. אפשר למנוע את זה. צריך לרדת מהמאבק הכוחני כי הוא ייגמר לא טוב. לא צריך לעשות את זה בעוד חודש או חודשיים, כשאפשר לעשות את זה היום.

הסכמנו לשמוע את הערות השב"כ לחוק. נמצאים פה אנשי המינהלה הביטחונית לסיוע שעושים עבודה יוצאת מן הכלל. אנחנו מקבלים פידבק מעולה מאנשי צד"ל על עבודתם.

סעיף 2 מבסס את התקבול על בסיס משכורת המבוססת על רשימות צבאיות שיינתנו על ידי צד"ל. חלק גדול - לפחות 100 במיפוי שעשינו - לא קיבלו משכורת מסודרת מצד"ל אלא מקהילת המודיעין בצורה כזאת או אחרת. זה הדובדבן שבקצפת. זאת החוליה היותר איכותית. עלול לצאת מצב בניסוח הזה שהם ייצאו הניזוקים ביותר. את זה צריך לתקן. ההצעה היא לא להסתפק ברשימות צבאיות אלא ברשימות צבאיות ורשמיות אחרות.

סעיף 3(א) מתייחס להענקת אזרחות. גם סעיף 3(א) וגם סעיף 3(ג) רחבים מידי.

אני חושב שצריכה להיות פה הגדרה לרשמיות אחרות עד תאריך מסויים.

עד איזה תאריך הרשימות אצלכם?

עד הנסיגה.

אוקיי, זה יהיה עד אותו תאריך. אין חפיפה בין שלכם לצד"ל?

יש אנשים שקיבלו גם..

אני מציע שתקבעו שמי שלא נכנס לישראל עד הנסיגה לא יהיה זכאי.

זה כתוב בחוק.

אנחנו מעריכים את התוספת לטובת האנשים האלה בכמיליון דולר נוספים. סעיפים 3(א), 3(ג) ו4(א) הם שלושה סעיפים שמתייחסים למתן זכויות של אזרחות ואישורי שהייה. זאת לא בעיה של המינהלת לשיקום סוכנים. ההערה היא יותר בהיבט הלאומי-ממלכתי. זה יכול להסתכם באלפי, אם לא בעשרות אלפי אנשים.

איך הגעת לזה?

יכול לשבת פה איש צד"ל עם משפחה שכוללת שתי נשים – אולי יותר - וילדים נשואים. זה יכול להגיע לעשרות אנשים במשפחה. נמצאים בלבנון 150 משפחות ששיקמנו מחוץ לארץ. כל אלה על בסיס ובעידוד החוק הזה יופיעו יום אחד בבוקר. אנחנו באים פה להתריע על כך שפותחים פה פתח רחב מידי שנשלם עליו מחיר. הפתרון שאנחנו מציעים ב3(א) וב4(א) הוא לסייג את זה באוכלוסייה שקיימת.

נכון ליום החקיקה.

הסכמנו לזה.

לגבי 3(ג) אין הסכמה. מדובר במתן אישור לשר הפנים לתת אזרחות לאוכלוסייה שאנחנו חושבים שהיא רחבה מידי. אנחנו מדברים על קרובי משפחה. אם אנחנו מדברים על משפחה גרעינית זה נראה לנו הגיוני, ברגע שמתרחבים למושג של קרובי משפחה, זה יכול להגיע למספרים גדולים. אנחנו מציעים גם את סעיף 3(ג) לצמצם.

בענייני צד"ל יש המון תחומים אפורים. הכנסנו סעיף שאומר, שרק כאשר שר הפנים חושב שהענקת האזרחות היא מעניינה המיוחד של המדינה. זה כל מיני מרגלים וסייענים שלא יכולים להיות בלבנון. הם באים כקרובי משפחה של לוחם צד"ל. הגבלנו את זה. אני מוכן לשקול לכתוב את המילים "שנשקפת סכנה לחייו". מה רמת התחומים האלה? מדובר במקרים מאוד בודדים. רצינו לאפשר מסלול למקרים מאוד נדירים.

יש סמכות לשר הפנים במקרים מיוחדים לאפשר ואז זה באמת מצומצם.

יש את הנושא של איחוד משפחות. כאשר אנחנו מאחדים משפחות אנחנו נותנים להן אשרת שהייה, לא אזרחות כמו שאנחנו רוצים להעניק פה בחוק. יש חריג אחד שהופעל במקרה של יונתן פולארד, שאמרו שבנסיבות מיוחדות מעניקים לו אזרחות ישראלית. חשבנו שראוי ונכון לעשות תחום אפור למקרה קיצוני. אולי נגיד שעל אף האמור בכל דין שר הפנים רשאי במקרים מיוחדים, כדי שיהיה ברור שאנחנו מדברים על מקרים ספורים.

או שנוסיף את המילים: "שנשקפת סכנה לחייו של הקרוב".

הפתרון הזה הוא לא לגמרי מושלם במובן הזה שעדיין אנחנו רואים כמה מקרים קיצוניים שכשניסחנו את הצעת החוק רצינו לאפשר להם לקבל אזרחות.

איזה מקרה ראית?

יש לנו מקרה של ילדה שנתקעה בצרפת. ללבנון היא לא יכולה לחזור כי אבא שלה נמצא כאן, ולישראל אין לה אזרחות כי היא לא היתה ביום כניסת חוק זה לתוקפו. בכזה מקרה הייתי חושב שכדאי שיהיה לנו שיקול דעת לתת את האזרחות.

הסייפה במילים "מעניינה המיוחד של המדינה" לא פותר לך את זה? מה אם נשאיר את זה פלוס המילים "נשקפת סכנה לחייו"?

אני מציע שפעם אחת יהיה מקרים מיוחדים, פעם שנייה סכנה ממשית ופעם שלישית עניינה המיוחד של המדינה. עם 3 התיבות האלו נשחק.

מקובל. הסכמנו לתיקונים ב3(א) ו4(א), שזה רק אם הוא מתגורר בישראל ביום כניסת חוק זה לתוקפו.

כל הטיפול במטופלים של משרד הקליטה אמור להסתיים או לפוג במרץ 2006. אם ההחלטה להמשיך לסייע לצד"לניקים במשרד הקליטה לא תוארך, תיווצר פה דיפרנציציה זועקת לשמיים בין המטופלים שלנו למטופלים של משרד הקליטה.

החוק הזה באופן כללי ולפרטיו יוצר איזה שהוא תקדים שעלול להכות בנו מבחינת הסקטור הפלסטיני. זה יכול לעמוד לפתחנו ולא נדע איך להתמודד עם זה.

לא עשינו שום דבר אם לא פתרנו למשוקמים את סוגיית התעסוקה והדיור. סוגיית התעסוקה קיבלה איזה שהוא ביטוי באיזו שהיא הצהרת כוונות למשרדי ממשלה להעדיף אותם או לאפשר להם קליטה במשרדי ממשלה בהיבט התעסוקתי. בחוק זה לא מופיע. הנושא הזה חשוב כי התעסוקה מאפשרת להם יכולת החזר כלכלית. יכולת ההחזר הכלכלית הזאת מקלה עלינו במתן משכנתאות.

אתה מציע שזה ייכנס לחוק?

כן.

האם החלטת הממשלה שאומרת שX דברים יהיו מוענקים לאנשי צד"ל עד מרץ 2006 בעינה עומדת?

בוודאי שכן.

זה רק מוסיף על כל דין שקיים, זה לא גורע.

החוק הזה הוא חוק טוב. אנחנו צריכים לבדוק את הדברים לא רק לגבי איך שהמחוקק יקבל את החוק או איזו תחושה טובה תהיה למחוקק, אלא איך מרגישים האנשים. אם החוק הזה לא יעגן בתוכו את הנושא של הדיור ואת נושא התעסוקה, אז בפועל מצבם של אנשי צד"ל יהיה יותר גרוע מאשר הוא היום. היום אנחנו דואגים שלכל אחד יהיה מקום לשים את הראש. היתה החלטת ממשלה, שלצערי הרב לא קוימה, שאמרה שכדי לפתור את בעיות התעסוקה החברות הממשלתיות יקבלו מכסת עובדים של צד"ל. אני לא מדבר על חברת החשמל ומקורות שגם איתם נפגשנו לאחרונה.

אני חושב שהערה שלך חשובה מאוד. אם אפשר להכניס תיקונים כאלה בגוף החוק אני אשמח.

זה צריך להיות בדרך הצהרתית. פנינו לרשות החברות הממשלתיות על-מנת לרענן את הנוהל של התעסוקה. היא הוציאה נוהל מחודש. הבעיה היא שהחברות הממשלתיות קצת מצפצפות. אין מקומות דיור ציבוריים פנויים בצפון. הלכנו לחברות המשכנות, הלכנו למל"ג. כמה מכללות כבר מוכנות לשתף פעולה. מה שחשוב זה סעיף הצהרתי, שאומר שהמדינה תעשה למציאת פתרונות תעסוקה ופתרונות דיור הולמים ללוחמי צד"ל. אני לא יכול להכניס בחוק סעיף שאומר לתת להם את הדירה הזאת והזאת, כי אין לי דרך לעשות את זה.

אני לא מייצג את העניין של יכולת או של אי יכולת. את זה מישהו אחר צריך לייצג. אני מייצג את הצד"לנקים. מצבם יהיה יותר גרוע אם נושא הדיור לא יהיה מעוגן חזק בתוך החוק.

אין בעיה לפתור את זה בחוק. תוסיפו לו 1000 נקודות זכאות על מה שמגיע לו. השאלה אם רוצים לעשות את זה. אם מגיעה לו זכאות של 1300 נקודות כמו לכל אחד אחר, אז בגין העובדה שהוא היה בצד"ל הוא יקבל עוד 1000. השאלה אם מישהו מוכן לכתוב את זה בחוק.

אי אפשר להגיד דבר כזה בלי בדיקה. לחוק הזה הוקצו המקורות התקציביים. הם סגורים וסוכמו על דעת כל הצדדים. החלטת הממשלה קבעה השתתפות בשכר דירה. היא קבעה גם סיום למועד ההשתתפות בשכר הדירה, מתוך מחשבה שאנשים צריכים בשלב כלשהו לעמוד על רגליהם ולממן את שכר הדירה.

אם הייתי יותר ציני הייתי אומר שאין שום בעיה כי בנגב יש המון דירות פנויות. עם 1000 נקודות נוספות קונים דירות בזול.

אנחנו יכולים להכניס לגוף החוק נושא הצהרתי, ובתקנות לחשוב על פתרון מעשי. זה יכול להיות איזה שהוא מוצא. אני חושב שלמשרד האוצר אין סיבה להתנגד לזה היום.

אם רוצים להמשיך לטפל בבעיית הדיור, אז צריך להיות דיון במסגרת הממשלתית. אני מצר שזה הועלה פה בצורה הזאת בלי לדון איתנו בנושא הזה קודם. אפשר לשבת על זה מול המציע ומול כל הגורמים האחרים, אבל להכניס את זה בחוק בלי לבדוק את המשמעות..

אבל הוא לא מחייב אותך, הוא רק אומר שזה יהיה בתקנות. הוא אומר שהמדינה תעשה למציאת פתרונות תעסוקה ומקומות דיור הולמים, כאשר הפרטים ייקבעו בתקנות. אתה לא מתחייב לשום דבר.

אם היינו יודעים את זה מלכתחילה והדיון היה לקראת קריאה ראשונה, אז היינו מקיימים מו"מ עם הממשלה בנושא הזה.

אין ישיבה שלא אמרתי את המשפט הזה. אמרתי את זה בפומבי פה ובחוץ, רק התעלמו מזה. זה לא נושא חדש.

האוצר יכול לטעון שזה נושא חדש ואז אצטרך להעביר את זה לוועדת הכנסת. מישהו יודע בכמה כסף מדובר?

600 משפחות נשארו בארץ. היו פה ששת אלפים ומשהו איש, נשארו 2000. ה-2000 האלה זה פחות או יותר 600 משפחות. שכר הדיור נע בין 350 ל500. אם תכפילו את זה כפול 600 המשפחות אתם תקבלו את המספרים.

אני לא חושב שיש בעיה למצוא דיור ציבורי בפריפריה.

בצפון אין כלום.

יש מקומות, אבל אלה מקומות שאף אחד לא ירצה לשקם אותם שם. יש מקומות בטבריה בשכונות שאף אחד לא ירצה לשקם אותם. למקרים בודדים נמצאו פתרונות, אבל הפתרונות היו עוול. לשלוח אותם לשכונה ששם הכל סמים זה עוול.

צריך למצוא משהו חלופי. אנחנו רוצים לגמור את הבעיה הזאת פעם אחת ולתמיד.

הפתרון הקיים של שכר דירה הוא פתרון סביר.

עד 2006.

מי שקבע שזה יהיה עד 2006 יכול גם להחליט ב2006 שזה יהיה עד 2009.

אנחנו רוצים לפתור את זה. יכול להיות שבמשך הזמן אותם אנשים יעזבו. לא כולם ירצו להישאר אזרחי ישראל.

הדיור והתעסוקה קשורים אחד לשני. אם נצליח לספק להם את העבודה נוכל אפילו לשלם משכנתאות. אם זה לא נפתר וזה לא נפתר, זה עושה את המצב..

החוק שלך, חבר הכנסת הרצוג, יתקע בסופו של דבר אם לא יהיה פתרון בנושא הדיור ובנושא התעסוקה. נושא התעסוקה צריך לפתור בחקיקה. חברות ציבוריות מחויבות לקלוט 3 עובדים לפחות.

איך אפשר לכפות על חברה ממשלתית?

אחד השרים עשה את זה. חברת החשמל עשתה את זה כי כפו עליה.

לא כל חברה יכולה.

בשביל זה אנחנו קיימים כאן. לנושא הדיור חייב להיות פתרון בחוק. אם לא יהיה הפתרון לשתי הסוגיות האלו ב2006 יהיו לנו עוד פעם צעקות ובלאגנים. יש שתי סוגיות שחייבים לפתור אותן כדי שלא יבואו לפה. אם לא תפתור את זה, אז ב2006 יהיו עוד פעם דיונים, עוד פעם נצטרך להלחם על תקציב חדש להארכת הנושא של מימון שכר הדירה. צריך לאחד אותם לגוף אחד, לא להשאיר חלק במשרד הביטחון וחלק בקליטה.

השאלה היא אם זה אפשרי בחוק.

היינו כבר בקריאה שנייה ושלישית של החוק. הורדנו את זה בחזרה למטה. עכשיו אתם רוצים לפתוח את החוק. אני לא בטוח שנוכל להגיע להסכמים, אבל שווה לעשות מאמץ בנושא הזה. יש עוד דברים שהם שנויים במחלוקת?

אין.

לנושא הזה אני מוכן לתת זמן. אני מבקש שתשבו עם קובי הבר ועם יושב-ראש החברות הממשלתיות. יכול להיות שאי אפשר לעשות את זה ואז נביא את זה רק בנושא ההצהרתי. אני מציע לתת לזה 24 שעות. אני מבקש שתקיימו את הפגישה הזאת. בואו נראה אם אפשר למצות את העניין הזה.

יש לך פה דיור ותעסוקה. יכולות להיות שתי חלופות. חלופה ראשונה היא שמאשרים את החוק כמות שהוא והוא פלטפורמה להמשך דיון. החלופה השנייה, שאני מוכן לקבל אותה כי היא סבירה מאוד, שנגיע לאיזה שהוא מבנה. האוצר לא מסתכן פה במי יודע מה. הוא מסתכן למשל בהקצאת סכום מסויים למשרד הביטחון לצורך פתרונות דיור ותעסוקה, או נושא של נקודות זיכוי. מישהו צרך לבוא עם הצעה מקורית בעניין הזה.

בחוק התקציב 2005 אין סעיף צד"ל. יש לי מכתב מהראל בלינדה על כך שהכל נמצא בסעיף קליטת עולים חדשים. צודק יוסי שבמרץ 2006 משרד הקליטה ייצא. אנשים משאירים את פצצת הזמן הזאת מתקתקת. הייתי שמח אם הייתי יודע שיש כתובת שאפשר איתה להוסיף את הדבר הזה בצורה שהמדינה לא תרגיש חשופה יותר מידי. אני עברתי שנתיים של דיונים בעניינים האלה, כשכל אחד משך לכיוון שלו.

זאת הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת הרצוג.

היא מקובלת על כל הוועדה.

אפשר להתנגד לה, אפשר לא להתנגד לה. היא עדיין זכתה ברוב. אני מוכן לתת את הארכה הזאת, כדי שנגיע לדיון מהיר ולהצבעה.

אין תהליך של 24 שעות.

חברות ממשלתיות פועלות על בסיס עסקי לחלוטין. אסור לממשלה להתערב בניהולן. יש דרך אחת שהממשלה מתערבת בניהולן, שזה על ידי כך שבאים על פי סעיף מסויים לוועדת כספים והיא מממנת את הפעולה לחברה. אם הממשלה רוצה להעביר את המשרדים של כימיקלים לישראל מתל-אביב לבאר-שבע והחברה לא רוצה, אז הממשלה יכולה לבוא לוועדת הכספים בבקשה שמדינת ישראל תשלם לחברה כסף. אפשר על בסיס של הידברות. כפייה על חברה ממשלתית זה דבר שמערער את העניין. העסק הזה יכול להיות במנגנון של הידברות עם חברה גדולה, לא במנגנון של כפייה בחוק.

אדוני היושב-ראש, תלך על הצהרה בתקנות, את המאבק נעשה אחר כך.

לסעיף הצהרתי יש משמעות. אנחנו לא יודעים איך הוא יבוא לידי ביטוי. אני חושב שאי אפשר להכניס אותו. אנחנו רוצים לקבל את החוק בנוסחו הנוכחי ושוועדת ההיגוי שמטפלת באנשי צד"ל תיקח על עצמה לרכז את משרדי הממשלה ולקדם את הנושא הזה.

אז אולי נכניס את זה לחוק. מרוב החלטות אדמיניסטרטיביות אתה לא מקדם שום דבר. אנחנו בעד סעיף הצהרתי בתקנות. אני חושב שזה מספיק הגון.

אני נגד סעיפים הצהרתיים. אם יש למישהו סעיף הצהרתי, שיגיד מה יהיו התקנות אחר כך. אי אפשר להגיד לאנשים כאילו. החוק הוא לא סוג של כאילו. עניין הדיור יכול להיות מאוד רציני, אבל זה כסף. אפשר להגיד בתקנות שהמדינה תדאג להעדפה בדיור או לשכר דירה על פי שיקול ועדה מיוחדת. זה כבר סעיף שמופיע בחקיקה. אנחנו יכולים לבוא ולהגיד בסעיף הדיור שהמדינה תאפשר ב10 השנים הקרובות למישהו שעומד בקריטריונים לרכוש דירה בהעדפה, או להמשיך לקבל שכר דירה על פי קריטריונים שייקבעו.

זה נושא חדש.

עם נוסח חדש הולכים לוועדת הכנסת. זאת לא הבעיה. הבעיה היא שהם לא מסכימים, כי הם יודעים שיש מאחורי זה כסף. אי אפשר לברוח מהסיפור הזה.

יש הצעה לכתוב את המילים "שיוקצב תקציב שנתי לעניין אנשי צד"ל". יהיה כתוב כך: "התקציב יוקצב לשם מציאת פתרונות דיור ושילוב בעבודה". לפחות יש עוגן לעניין הזה לתקופה מסויימת.

השאלה מה גודל הסעיף.

אתה משאיר את זה פתוח.

אם רוצים להעלות נושאים כבדי משקל צריך להתייעץ עם אנשי משרד השיכון. אני לא יכול להתייחס, כי אני לא יודע מה המשמעות של ההצעות האלו בלי אנשי משרד השיכון. אנחנו מתנגדים, כי יש החלטת ממשלה בתוקף בנושא של השתתפות בשכר דירה ובנושאים אחרים.

עד איזה תאריך החלטת הממשלה?

עד מרץ 2006.

כל אחד יודע שאחרי 3 שנים יהיו עוד 3 שנים. 10 שנים זה כבר איזה שהוא טווח.

הם התכוונו שזאת תהיה הארכה האחרונה. הם חשבו שזה יהיה כך.

מה הבעיה אם אנחנו מדברים על זה בלי לנקוב בסכומים?

אני לא חושב שצריך להכניס אמירות ריקות.

לא מדובר באמירות ריקות. אתה נושא סל בלי לומר כמה ביצים אתה מכניס לתוכו. אנחנו לא מחליטים כרגע כמה ביצים להכניס, אבל הסל זה איזו שהיא התחלה של פתרון יצירתי. אני לא מניח שצריך להתנגד לזה.

הכוונה של הסל היא שכשתתעורר בעיה אז יפתרו אותה.

חבר הכנסת בייגה שוחט, צריך להתנגד לסעיף כזה?

לא.

אנחנו לא נסכים לדבר הזה.

אנחנו מבקשים להכניס את הסעיף הזה.

אנחנו נוסיף סעיף הצהרתי לעניין שילוב אנשי צד"ל בעבודה ולעניין מציאת פתרונות דיור שונים. אנחנו גם נוסיף סעיף שאומר, שבחוק התקציב יוקצה סעיף מיוחד לאנשי צד"ל. הסעיף הזה יענה על אותו סעיף הצהרתי של מציאת פתרונות דיור ושילובם בעבודה.

אני מבחינת האנשים מייצג את ההחלטות. בביקורים שלי אני צריך להגיד להם שהחוק שהולך לקבל את אישור הכנסת פותר להם את בעיית הדיור.

הוא פותח פתח לפתרון הדיור. החוק הזה לא נותן לך פתרון לבעיית הדיור. אנחנו מנסים לפתוח פתח לפתרון דיור.

זאת הדרך שאני אציג את הדברים.

בסעיף 7(א) כתובות המילים "כערכם הראלי". אין מושג כזה בחוק פסיקת ריבית והצמדה. זה צריך להיות "כערכם בתוספת הפרשי הצמדה". יתווסף גם סעיף הסמכת תקנות כללי במידת הצורך.

סעיף ההסמכה הכללי זה על ידי שר הביטחון?

כן.

מה לגבי הסוגייה התקציבית של מיליון הדולר הנוספים?

זה בתוך החוק.

מי בעד הצעת חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ד-2004, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה


בעד - פה אחד
נגד - 0

אושר



























2. צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת ב' לחוק), התשס"ה-‏2004.

בשנת 1986 הוקמה רשות הדואר. בשנת 2004 בוטל התאגיד שהוקם על פי חוק, והוקמה במקומו חברה ממשלתית שנקראת חברת דואר ישראל בע"מ. חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 קבע בסעיף 115(ג), ששר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לתת פטור ממסים בגין העברת פעילויות, נכסים, חובות והתחייבויות מרשות הדואר למדינה. אנחנו חשבנו שמן הראוי לתת את זה לא רק לרשות הדואר, אלא לכל תאגיד על פי חוק שעובר שינוי מבני כזה.

בהזדמנות הזאת של הדואר אתם רוצים לעשות את זה לכל השאר.

לכל תאגיד שמתבטל וקם במקומו אחר, כמו למשל הצו שהיה בזמנו לפי בקשת חברת אל-על על הפרטה, שלא נתנו אותו רק לאל-על. לא נהוג לתת פטור ספציפי.

למה עשיתם את זה אז?

לא עשינו.

מדברים כבר הרבה זמן על כך שצו בולים צריך להיות מבוטל, ואכן ב-1 בינואר 2005 אם נאשר את התקנות שהגיש שר האוצר מס בולים יבוטל בצורה מדורגת. לא יכול להיות שהמדינה תרשה לעצמה לתת פרוטקציה לחברות ממשלתיות או לגופים ששייכים לה, כשכל שאר המשק סובל מזה. אם הייתי חותם על מסמך מכל סוג שהוא הייתי חייב במס בולים. שום גוף ממשלתי לא יבוא ויגיד לי שאני פטור ממס בולים. בעקבות התיקון של חוק מס בולים שעבר ביוני 2003, אגף המכס גובה מס בולים גם מגופים שהוא לא גבה מהם בזמנו. היום ההגדרה היא כל כך רחבה, שכל מסמך חייב במס בולים בשיעור של 4 פרומיל, לרבות מסמכים שנמצאים בתוספת א'. אלה שפטורים מנויים בתוספת ב'. אם מישהו מכאן יפתח את תוספת ב' הוא יראה שזה רק גופים אינטרסנטים שהגישו איזו שהיא תלונה ואז פטרו אותם. אני לא נגד לאשר, אני רק חושב שבסופו של דבר מדובר בהעברה של מס מכיס לכיס. אני חושב שיש פה אפליה של המשק הפרטי ושל תהליכי הגבייה שנעשים בגופים עסקיים פרטיים לעומת הממשלה.

השאלה היא אם לא כדאי לתקן את זה. מתי העוול הזה יבוא לתיקון, אם בכלל?

יש אפשרות לדחות את הנושא. גם בנושא אל-על, כאשר היתה הצעה רחבה יותר לפטור ממס בולים הוועדה שינתה את ההחלטה ומר אייל גבאי הגיע לכאן עם החלטה משופרת.

לעניין מס בולים זה לא כך.

אם יש מצב שבו אנחנו נוכל לעכב את ההחלטה הזאת ולגרום למודיפיקציה של כל נושא מס הבולים, לרבות הגבייה האגרסיבית שכרגע הולכת, אז אני מצביע נגד ההחלטה.

אני חושש ששר האוצר ינסה לדחות את ההחלה של הפטורים על מס הבולים. אני מציע שנמתין. אני מציע שגם רשות הדואר תמתין. 1 בינואר הוא בעוד 3 שבועות. אני מציע שרק אם הוועדה תמצא שההקלות ההדרגתיות נכנסות לתוקף נהיה נחמדים לרשות הדואר.

אני חושב שמס בולים הוא לא מס טוב. אני מכיר מסים של 10 מיליון שקל, של 12 מיליון שקל שאני רוצה לבטל. אומרים לי שאי אפשר, אין מאיפה. כמה זה מס בולים?

800 מיליון.

אני לא רואה צורך להפלות בין גוף ממשלתי לגוף פרטי, לכן אני ממליץ להצביע נגד.

אנחנו מבקשים שאחרי המילים "ובלבד" יבוא "שהמנהל אישר לאחר שהתייעץ עם הממונה על התקציבים".

מי בעד צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת ב' לחוק), התשס"ד-2004, ירים את ידו?


ה צ ב ע ה
בעד - 5
נגד - 2

אושר










3. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 141), התשס"ד-2004. קיימנו דיונים בנושא הזה. באה אלינו הצעה לפצל חלק מהסעיפים בהצעת החוק, ולהמשיך לדון על יתר הסעיפים. גם אם נקבל את הפיצול, ואני ממליץ לקבל את הפיצול, אנחנו נמשיך לדון בנושא הזה לא יאוחר מ-3 שבועות.

אנחנו רוצים לפצל מתוך הצעת החוק את סעיפים 5 ו19. יש לנו כאן 4 נושאים. נושא ראשון אלה תיקונים טכניים שקשורים למחיקה ולהוספה של מילים שאין להן השפעות מהותיות על החוק. הנושא השני זה השוואת שיעורי המס לגבי ניירות ערך זרים מ35% ל15%, או הורדת שיעורי המס על ניירות ערך זרים מ35% ל15%. אנחנו רוצים לדון בזה עכשיו. בשבוע שעבר עלתה הבעיה של קרנות נאמנות פטורות. הטענה היתה שהורדת שיעורי המס מ35% ל15% יכולה לייצר בעיה לגבי קרנות הנאמנות הפטורות, כי הקרנות האלו עד 31 בדצמבר 2004 השקיעו בניירות ערך זרים ובצורה הזאת עקפו את החוק שחייב מס של 35%. אנחנו אמרנו שמאחר והקרנות האלו קנו רק ניירות ערך זרים ונהנו מהפחתת שיעורי מס מ35% ל25%, אין צורך לתת להם טיפול בהשוואת שיעורי המס. אחרי טענות מהרשות לניירות ערך ומגורמים נוספים שיש להם עניין בנושא, הסכמנו להוסיף להצעת החוק את הפתרון לאותן קרנות נאמנות פטורות כדי שמצבן יושווה ליחידים שלגביהם עשינו הפחתת שיעורי מס.

זה נושא חדש.

כן. הבורסה לניירות ערך ואיגוד החברות הציבוריות העלו בעבר טענה שאומרת, שההוראה שרווח הון חייב ב25% ורווח מניירות ערך נסחרים בבורסה אצל נישומים גדולים חייב ב36% חוסמת הנפקה לבורסה של חברות פרטיות. אנחנו בתוך התיקון הבאנו פתרון לאותם משקיעים אמיתיים שרוצים לצאת לבורסה. אמרנו לגבי אותם ניירות ערך שהשקיעו בהם במישור הפרטי ועכשיו רק רושמים אותך למסחר בבורסה, שאנחנו מוכנים להוריד את שיעורי המס ל25%. הבורסה לניירות ערך וחברים נוספים מעלים הרבה מאוד הסתייגויות לגבי התיקון הזה. הם רוצים להרחיב את זה בצורה לא ראויה. ניסינו למצוא איזה שהם פתרונות. לא הגענו לפתרון מוסכם. בשבוע שעבר חבר הכנסת אהוד רצאבי העלה רעיון, שלדעתי הוא רעיון מצויין, לפצל את הצעת החוק לשני חלקים. הנושא של השוואת שיעורי מס מאוד דחוף, כי הבנקים צריכים להיערך מבחינת תוכנה ומחשוב ל1.1.2005.

אנחנו מודאגים מכמה דברים שישנם ומכמה דברים שאינם בהצעה הזאת. אנחנו יותר מודאגים מכך שאם תתקבל ההחלטה לאשר את שיעורי המס הדברים האחרים לא יתקדמו כפי שנכון לעשות. יש בעיה מאוד גדולה אחרי כל הרפורמות. אוסקר נגע בזה. שיעורי המס על דברים שרשומים בבורסה יותר גבוהים מאשר על דברים שלא רשומים בבורסה. זאת תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת במדינה שרוצה לעודד את שוק ההון, במדינה שרוצה שתהיה בורסה. ההצעות של מס הכנסה עד כה בעניין הזה היו מאוד לא נדיבות, צרות מאוד, לא פותרות את הבעיה. בעיה דומה יש לנו עם השוק שהקמנו להנפקות של חברות שרוצות לגייס אגרות חוב לא באמצעות תשקיף. אגרות החוב האלו נסחרות בבורסה. גם במקרה הזה המס יותר גבוה מאשר על הדברים שהם לא בבורסה. אני חושב שזה דורש תיקון.

כשם שהקדימו את השוואת שיעורי המס משנת 2007 לשנת 2005, כך היה צריך להקדים את האפשרות לקזז הפסדים במניות מול הכנסות מריבית על איגרות חוב. הדברים שנעשו הם לא לטובת שוק ההון. צריך לדאוג שהדברים האלה יסתדרו. אנחנו מאוד חוששים שכשהתיקון יפוצל נמצא את עצמנו עם איחוד שיעורי המס ובלי הדברים שצריכים לרכך או להחליש את המהלומה ברפורמה בשוק ההון הישראלי.

ועדת רבינוביץ קבעה שהשפעת שיעורי המס תהיה בשנת 2007, כדי שאותם שינויים שצריכים להיעשות במסגרת שוק ההון הישראלי ייעשו. מה שקורה כרגע זה שמביאים למצב שאותה השוואה שהיתה צריכה להיעשות בשנת 2007 עוברת, זאת בשעה שהשינויים לא נעשו. הדיונים בשינויים האלה מתרחשים. עד היום הם לא נשאו פרי. אני חושב שפיצול בלי דיון מהותי באותם תיקונים שצריכים להיות בשוק ההון הישראלי יפגע פגיעה עצומה בשוק המקומי.

אנחנו מברכים על הפתרון בנושא הקרנות הפטורות. בלי הפתרון נגיע למצב שהקופות יהיו בקרנות שישלמו עליהן מס יותר גבוה מכל המסים שיש בישראל. כמובן שלהגיע לכל הקופות זה בלתי אפשרי. הפתרון עדיין לא הוצג לנו. אני חושב שהפתרון של הליניאריות זה הדבר הנכון לעשות, ואז מתפטרים מאיזה שהוא פיל לבן.

המסים שיהיו בעתיד על הכנסות שנוצרו עד שנת 2004 יהיו 35%. על ההפסדים זה יהיה 15%. פירוש הדבר שלקוח שיהיה לו הפסד בשנת 2005 יוכל עדיין לשלם מס. נניח יש לקוח שיש לו שני ניירות ערך זרים, על האחד יש לו הכנסה של 1000, על השני יש לו הפסד של 1000. אם הוא ימכור אותם עד 31 בדצמבר 2004 יהיה לו ניכוי מס במקור, ואם הוא ימכור אותם ב1 בינואר הוא ישלם 2000. לקוח כזה ישלם מס. לנקודה הזאת צריך למצוא פתרון.

אני רוצה להצטרף לעמדה שהביע דב. אנחנו בשנה האחרונה עומדים מול ציבור רחב שלא הולך למס הכנסה, שלא מגיש דוחות שנתיים למס הכנסה. זה הציבור הרחב. גם היום בפקודה נוצרים עיוותים באופן שיש לקוחות שאולי במהלך השנה נוצר להם הפסד, אבל כיוון שבמהלך השנה היו חודשים שהיה להם רווח הם לא יכולים לקזז אחורה את ההפסדים שהיו להם. מי שלא מגיש דוחות כספיים משלם מס גם על הפסדים. אנחנו עומדים מול לקוחות שבאים אלינו בטענות בנושא הזה. כשאנחנו אומרים לציבור שצריך להגיש דוחות כספיים הם לא מקבלים את זה, הם חושבים שיש משהו לא בסדר.

כשנוצר ללקוח בחודש מסויים הפסד, הוא עלול לשלם מס עליו. זה דבר שאי אפשר להשלים איתו. אנחנו מבקשים שכשם שממסים רווח באופן ליניארי בשנת 2004 ב35%, כך באותה מידה אם נוצר הפסד צריך לקזז אותו בשיעור מס של 35%, לא בשיעור מס של 15%. הדבר הזה נכון גם לגבי ניירות ערך זרים. הוא נכון גם לגבי הקרנות הפטורות. לא נוכל לעמוד מול הציבור, אלא אם כן זאת תהיה ההחלטה. אנחנו חושבים שזה לא נכון לגבי הציבור הרחב. מי שכן יוכל לקבל את ההחזר אלה אותם אנשים שמגישים דוחות כספיים כי החוק מחייב אותם להגיש דוחות כספיים. אנחנו יודעים מי האנשים האלה. זה לא הציבור הרחב. אנחנו מבקשים שתהיה סימטרייה בין חיוב מס ב35% לקיזוז הפסדים לפי שיעור מס של 35%.

הנקודה השנייה מתייחסת להשוואת המיסוי לגבי קרנות נאמנות זרות. אתמול היה לנו דיון עם הנציבות. הנושא הזה עלה. אנחנו מברכים על הגישה של מס הכנסה שגם בנושא הזה הוא רוצה להשוות את המס על קרנות נאמנות זרות משיעור מס של 25% לשיעור מס של 15%. אנחנו מקווים שזה יקרה בקרוב.

השאלה שאנחנו צריכים כרגע להחליט בה היא לפצל או לא לפצל. מה שעומד לפנינו זאת השאלה אם להסכים שבכל החוק הזה נדון עכשיו, להוציא סעיפים 5 ו19. הטיעונים על הפיצול מתחלקים לשניים. חלק אומרים שזה צריך לרדת כחבילה אחת כי יש השלכות משני הצדדים, חלק אומרים שצריך לתפוס את מה שהאוצר רוצה כבן ערובה לדברים אחרים. יש לי בעיות עם בני ערובה, מה עוד שיושב ראש הוועדה אמר שהוא מתחייב לקיים את הדיון ב-3 השבועות הקרובים. על מה העימות? אם העימות הוא על הדברים המהותיים, אז נדון בהם כשנדון בסעיפי החוק עצמו. מה בדיוק הבעיה?

אולי נצביע עכשיו על הפיצול, ונקבע שהדיונים בשאר הסעיפים ייקבעו לשבוע הבא.

זה בלתי אפשרי. חייבים לסיים את הדברים שיש בהם בעיות, כי 1 בינואר בפתח. אנחנו בעד דיון בבעיות המהותיות, שזה 3 הבעיות שאוסקר העלה אותן.

הפחתת שיעורי המס מ35% ל15% עכשיו והיום, קרנות נאמנות פטורות עכשיו והיום והדברים הטכניים עכשיו והיום.

מה לא היום?

101א וסעיף 6 לחוק התיאומים. מקובל עלי שתוך שלושה שבועות נסיים את השאר.

אם הנושא של סעיף 6 לחוק התיאומים וסעיף 101א לא יטופלו ייצא מצב שמי שמחזיק בניירות נסחרים ישלם 35% במקום 25%. יכול להיות שאם לא נפצל ונגיד שהכל נכלל יימצא פתרון. אני לא יודע מתי יהיה דיון אם נחליט שאנחנו מפצלים. אם יהיה דיון, אני לא יודע מה יהיה הכוח שלנו במו"מ כאשר האוצר קיבל את כל מה שהוא רצה.

התיקונים שנכניס יבואו להצבעה.

הדיון לא יוכל להיות היום אם נצביע היום על הפיצול, הוא יצטרך קודם כל לקבל אישור מליאה. הדיון לא יוכל להיות היום, הוא יצטרך כנראה להיות בשבוע הבא.

הטענה שהאוצר לא מעוניין בסעיפים 5 ו19 היא לא נכונה. מי שהביא את סעיפים 5 ו19 זה אנחנו. אנחנו מעונינים ב5 ו19. אנחנו מעונינים באותם סעיפים שאנחנו רוצים לפצל, רק אנחנו לא מעונינים בטרמפיסטים.

שכחנו את הלגיטימיות של הוועדה הזאת לשמוע מצד אחד את האוצר, מצד שני את הגופים האחרים שיש להם טענות כאלה וכאלה. אחרי זה הוועדה בהרמת ידיים קובעת.

אנחנו דנים היום בנושאים שעומדים להיות מפוצלים. אנחנו צריכים עכשיו להחליט אם לפצל או לא לפצל.

כיוון שהפיצול מתייחס רק לנוסח שנמצא בכחול, ובנוסח שנמצא בכחול לא מעוגנת ההסכמה לגבי הוראת המעבר, קרי הסדרת הקרנות הפטורות, אנחנו מבקשים שזה יהיה ביחד..

הסעיפים שיישארו בוועדה בנוסח הכחול לאחר הפיצול הם: 9(2), 9(3), 9(4), 9(5), 9(6), 12(2), 13(1)(ב) 13(2), 14, 15, 16. בנוסח הלבן שחולק אלה סעיפים 21 ו- 22.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - פה אחד

אושר

עכשיו הצבעתם על פיצול. אני מניחה את זה רק אחרי שמליאת הכנסת מאשרת לכם את הפיצול.

תיקון 105 יג. בסעיף 105 יג לפקודה - (2) בסעיף קטן (ד) – (א) בפסקה (1) – (1) במקום הרישה עד המילים "יהיה לפי אלה:" יבוא: על אף האמור בסעיפים 91(א) , (ב) או (ב1) ו-105יב, במכירת ניירות ערך זרים או במכירת ניירת ערך אשר בתום שנת המס 2004 היו ניירות ערך זרים, שיום רכישתם עד תום שנת המס 2004, בידי יחיד או בידגי חבר בני אדם שהוראות סעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה או הוראות לפי סעיף 130א אינן חלות בקביעת הכנסתם, יהיה שיעור המס על רווח ההון הריאלי, לפי אלה:";

(2) בפסקת משנה (א), במקום "2007" יבוא "2005"

(3) בפסקת משנה (ב), במקום "לאחר שנת המס 2006" יבוא "בשנת המס 2005 ואיל", ובמקום "15%" יבוא: "השיעור הקבוע בסעיף 91(א), (ב) או בסעיף 105יב, לפי העניין;

(4) בהגדרה "חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר", במקום "ועד ליום המעבר" יבוא "ועד ליום שקדם ליום המעבר";

(5) במקום ההגדרה "יום המעבר" יבוא: "יום המעבר" – יום ז' בטבת התשס"ד- (1 בינואר 2005)";

(6) אחרי ההגדרה "יום המעבר" יבוא: "יתרת רווח ההון הריאלי – ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר";

יכול להיווצר מצב שאדם שלא יהיו לו הכנסות אלא הפסדים ישלם מס בשנת 2005 ואילך.

עד 1974 שיטת הקיזוז בפקודת מס הכנסה היתה מס נגד מס. החל מ1975 החליטו ששיטת הקיזוז של מס נגד מס היא שיטה לא טובה, השיטה צריכה להיות הכנסה נגד הכנסה. בכל פקודת מס הכנסה, במאות סעיפים הקיזוז ההתייחסות היא הכנסה נגד הכנסה, לא מס נגד מס. מפעל מאושר פטור ממס. למפעל מאושר שיש לו הפסד אנחנו לא אומרים שהוא לא יכול להעביר את ההפסד לשנה הבאה. זאת השיטה בפקודת מס הכנסה. אי אפשר לבוא לניירות ערך ולתת להם פתרון שונה מכל פקודת מס הכנסה.

לגבי הבעיה שדב מעלה אני מוכן להציע פתרון מינהלי. אנחנו במס הכנסה קיבלנו החלטה לתת לנישום, שיש לו הפסדים והכנסות עם שיעורי מס שונים, לבחור מאיפה לקזז. אין לי בעיה לתת מכתב לדב על כך שהוא יעשה לו את החישוב מחדש, לא שהנישום יבוא אלי.

זה בלתי אפשרי, כי צריך ללכת אחורה עם מערכת קיזוזי המס. יש שני פתרונות לנושא הזה. יש פתרון אחד, שאני מניח שהכנסת לא תקבל אותו, שהאוכלוסייה תגיש דוחות. מה שיקרה הוא שלאלה שלא מגישים דוחות תנכה מס במקור יותר מידי. החלק השני הוא ששיעורי הניכוי יהיו אותם שיעורי ניכוי. כאשר יגישו דוחות שיעורי הניכוי יכולים להיות שונים. כרגע זה המצב. הניכוי מס במקור הופך להיות מס סופי, כי רוב האוכלוסייה לא מגישה דוחות. את מה שהציע אוסקר נגמור אולי ב2020.

אני אעשה לו את החישוב.

לזה אני מוכן.

מי שיש לו יתרת זכות וניכית ממנו יותר מידי יבוא אלי..

הם לא באים למס הכנסה.

הנחיות שקיבלנו ממס הכנסה הוא לקזז מס כנגד מס. כך הוקמו המערכות.

לא לגבי העבר. אתה רוצה שאני אתן לך לגבי נייר ערך שהפסיד בעבר. אתה רוצה מלפני 2005. זה מה שאתה רוצה. אני לא יכול לתת לך על העבר פתרון מיוחד.

גם מערכות הקיזוזים – כך גם תכננו את המערכות - זה מס נגד מס.

לא מהעבר. הוא עובד על השוטף, לא על העבר.

אבל עדיין אנחנו עובדים מס כנגד מס. לקוח נותן במסחר הוראה אחת, כאשר בתנאי המסחר בחו"ל ההוראה יכולה להתבצע.. המצב יכול להיות שהוא ישלם מס בשיעור הרבה יותר גבוה מאשר 35%.

כמה זמן בין הוראה להוראה? ל30 יום אין לך בעיה, כי אתה יכול לחזור אחורנית.

בביצוע אחד הוא הרוויח 99, בביצוע שני הוא הפסיד 100. סך הכל יש לו הפסד.

יש לך הוראה שעד סוף החודש אתה יכול לעשות לו מה שיותר כדאי לו.

אבל עדיין אני מחשב לו את זה לפי 65 נגד 15, כאשר בהפסד אני נותן לו 15.

תעשה מה שיותר כדאי לו. אתם קיבלתם אפשרות בסוף החודש לעשות חישוב מה יותר כדאי לנישום. אני מוכן לתת את ההוראה הזאת לשנה.

המנגנון של קיזוז מס כנגד מס נעשה בתיקון הרפורמה במס. זה לא נכון לומר שאין מנגנון של מס כנגד מס. הדבר הזה קיים בפקודה. הקיזוז של מס כנגד מס הוא הכי נכון מבחינת הצדק המיסויי.

למה ועדת שחר ביטלה אותו?

היום השיטה חזרה על עצמה. בתיקון הרפורמה חזר מס כנגד מס. אם יש לי רווח בניירות ערך ואני משלם 30% מס, אז כשאני מפסיד מגיע לי שאני אקבל זיכוי ממס בגובה 30%. זאת השיטה הכי נכונה.

ואם אתה נכה 100% ויש לך הפסד של 400 אלף שקל, למי צריך להעביר את ההפסד?

בשוק ההון המנגנון ישנו.

שוק ההון לא מנותק מפקודת מס הכנסה.

ישנו מס כנגד מס. בוא ניישם אותו גם בניירות ערך זרים. כל עוד היה שיעור מס שונה בניירות ערך זרים ובניירות ערך ישראליים יכולתי להבין למה יש סלים נפרדים. אם מבדילים את 2007 ואת 2005, בואו נבדיל גם בנושא של הפסדים. אמרנו שלזרים יש דין כמו לישראליים. למה שיהיה סל נפרד בהפסדים?

אמרתי לך בשבוע שעבר שזה לא כשר.

לא רק שזה כשר, זה כשר למהדרין.

אני אקרא לכם מתוך נייר של מס הכנסה. כתוב שם כך: "על ניירות ערך זרים יחולו הכללים הבאים: יתרת מס לקיזוז שלא נוצלה עד תום שנת המס 2006 תועבר לשנת המס 2007". האם זה אומר שלא מאפסים מונים בסוף 2004 לגבי ניירות ערך זרים?

אני מוכן לתת לך לעשות את זה ב2005.

"הפסד הון מאירוע מס שהיה בשנת 2007 ואילך. המס המוכר להחזר שיתווסף לקראת קיזוז עתידי יהיה בשיעור של 15%, גם אם ההפסד שייך לתקופה שלפני תום 2006. קיזוז ההפסדים יתבצע בשיטת מס מול מס". אולי זה נעצר בוועדת בן שחר, אבל ברפורמה זה חזר אלינו וכך נערכנו. אנחנו לא יכולים עכשיו לעשות משהו אחר. "הפסדים שנמכרו אחרי 2006 יקוזזו כנגד רווח מניירות ערך נסחרים לפי הפסד בשיעור של 15% מס בלבד". רווחים 35% והפסדים 15%. זה משהו שהוא לא בסדר. הדוגמאות מראות לנו שהציבור ישלם מס על הפסדים.

אנחנו היום בתקופה של אחרי התיקון האחרון בפקודת מס הכנסה. אז אמרו שההפסד יחולק לסלים. מאחר והיום שיעורי המס של ניירות הערך הזרים מורידים את זה וזה משווה, אז אין שום סיבה לראות את ניירות הערך הזרים ואת ניירות הערך הישראלים לא באותו סל.

אין לי בעיה לתת לראובן ליישם את זה בעצמו בשנת 2005.

התוצאה תהיה שאנשים מפסידים משלמים מס.

לגבי הנושא של קיזוז הפסדים לא בסל אחד זה דבר שמקובל בכל העולם. מבחינים בין הכנסה שהופקה בישראל להכנסה שהופקה בחו"ל. שיטת הסלים נמצאת בתוך פקודת מס הכנסה, היא דבר מובנה. זה לא קשור רק לשיעורי המס. אתה לא יכול לקזז הפסד במקור בחו"ל כנגד מקור בישראל.

זה בסדר. יש כאן בעיה עקרונית של הפסדים 15% והכנסות 35%. מעבר לזה אין שום בעיה.

זה ניתן לפתרון?

זה פותח את כל פקודת מס הכנסה. אני לא יכול.

המנגנון ישנו בפקודה.

אתם בעצמך אמרת שאם יש נכה 100% אתה לא תכיר לו בהפסד. אני לא יכול לעשות דבר כזה.

היה בג"ץ על הנושא הזה. הבג"ץ החליט שתקבלו את כל האינפורמציה מהבנקים על ניכויי המס. ישלחו שיק למי שניכו לו מס בגלל 35% ו15%. זה הפתרון שנראה לי.

אם הוא יגיש דוח הוא יקבל שיק.

את הפיצול אנחנו נעלה למעלה. בנושא הזה אני מבקש שיהיו מפגשים.

אנחנו צריכים להחליט אם מקזזים לפי 35% את ההפסדים או לפי 15%. אנחנו כיום נערכים לפי 15% כי זה החוק. אם בשבוע הבא תשנו את זה ל35%, זה אומר שבשבועיים אנחנו נצטרך לבצע את כל התיקונים ולעשות בדיקות רגרסיה. זה לוקח זמן.

החוק היום אומר לכם 15%.

יש לכם זמן עד שבוע הבא להגיע לדיון המהותי בנושא הזה.

תיקון 125ב. בסעיף 125ב לפקודה – (2) בפסקה (1) – (א) בפסקת משנה (א), במקום "2006" יבוא "2004"; (ב) בפסקת משנה (ב), במקום "2007" יבוא "2005";

תיקון 125ג. בסעיף 125ג לפקודה – (1) בסעיף קטן (ב) – (ב) בפסקה (5), במקום "2007" יבוא "2005"; (2) בסעיף קטן (ד), במקום "המשתלמים" יבוא "שהופקו, שנצמחו או שנצברו" ובמקום "2007" יבוא "2004";

תיקון סעיף 129ב. בסעיף 129 ב לפקודה – (1) בסעיף קטן (ב) (א) ברישה, במקום "ביוום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)", יבוא "בשנת המס 2005"; (ב) בפסקה (1) ,במקום "2006" יבוא "2005"; (ג) במקום פסקה (2) יבוא: " (2) היה יום רכישתו של נייר הערך הזר קודם לשנת המס 2005, יהיה חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר חייב במס בשיעור של 35%, ויתרת רווח ההון הריאלי תהיה פטורה ממס."; (2) במקום סעיף קטן (ב1) יבוא: "(ב1) על אף האמור בכל דין, לענין הכנסה של קופת גמל, שמקורה בקרן נאמנות המשקיעה בניירות ערך זרים, יחולו הוראות אלה: (1) במכירה או בפדיון של יחידה כאמור עד תום שנת המס 2004, יחוייב רווח ההון הריאלי במס בשיעור של 35%;

(2) במכירה או בפדיון של יחידה כאמור שיום רכישתה היה לפני שנת המס 2005, יחויב חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר במס בשיעור של 35%, ויתרת רווח ההון הריאלי תהיה פטורה ממס; (3) רווחים שחילק מנהל קרן נאמנות בניירות ערך זרים עד תום שנת המס 2004, יחויבו במס בשיעור של 35%";

(3) בסעיף קטן (ד), בסופו יבוא: "חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר", "יום המעבר" ו"יתרת ההון ראלי" – כהגדרתם בסעיף 105 יג(ד)(1); קרן נאמנות המשקיעה בניירות ערך זרים" – קרן נאמנות פטורה או קרן נאמנות מעורבת, אשר למעלה מ-25% משווין הממוצע של השקעותיה בשנת המס הן בניירות ערך זרים."

תיקון 129ג. בסעיף 129ג(א)(3) לפקודה – (1) בפסקת משנה (ב), במקום "2007" יבוא "2005"; (2) בפסקת משנה (ג), בכל מקום, במקום "2007" יבוא "2005", ובהגדרה "חלק רווח ההון הריאלי עד ליום המעבר" ו"יום המעבר", במקום "ויום המעבר" יבוא "יום המעבר" ו"יתרת רווח ההון הריאלי"; (3) בפסקת משנה (ד), במקום "2006" יבוא "2004".

תיקון סעיף 161. בסעיף 161(א) לפקודה – (1) בפסקה (1) – (א) בפסקת משנה (א), במקום "המשתלמים" יבוא "שהופקו, שנצמחו או שנצברו" ובמקום "2006" יבוא "2004"; (ב9 בפסקת משנה (ב), במקום "המשלמת" יבוא "שהופקה, שנצמחה או שנצברה ובמקום "2007" יבוא "2005".

תחילה. תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) (להלן – יום התחילה).

הוראות מעבר 22(א) מנהל קרן נאמנות פטורה רשאי להודיע לנציב עד יום התחילה על בקשתו שהקרן תהפוך ךלקרן נאמנות מעורבת; הודיע כאמור, תהיה הקרן לקרן נאמנות מעורבת החל ביום התחילה.

(ב) הודיע מנהל הקרן כאמור בסעיף קטן (א) יראו את המחיר המקורי של כל נייר ערך שבידי הקרן כממוצע ערכו בתום שלושת ימי המסחר האחרונים בבורסה בשנת המס 2004. יום הרכישה יהיה יום התחילה.

(ג) לעניין בעל יחידה בקרן נאמנות כאמור בסעיף ק טן (א) שיום רכישתה לפני יום התחילה אשר במועד מכירת היחידה או במועד חלוקת הרווחים חלות עליו הוראות סעיף 105יח לפקודה, יחולו, בנוסף להוראות הסעיף האמור, גם הוראות אלה: (1) רווחים שחילק מנהל קרן הנאמנות עד תום שנת המס 2006 יחוייבו במס בשיעור של 25%, במקום בשיעור האמור בסעיף 105יח(א) לפקודה;

(2) חלק רווח ההון הריאלי עד יום התחילה, מכירה או מפדיון של יחידה יהיה חייב במס בשיעור של 25%, במקום בשיעור האמור בסעיף 105יח(ב) לפקודה, יתרת רווח ההון הריאלי תהיה חייבת במס בשיעור האמור באותו סעיף קטן; לעניין פסקה זו - "חלק רווח ההון הריאלי עד יום התחילה" – חלק רווח ההון הריאלי שיחסו לכלל רווח ההון הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה של היחידה ועד ליום המעבר לכלל התקופה שמיום הרכישה של היחידה ועד ליום מכירתה או פדיונה, לפני העניין;

"יתרת רווח ההון הריאלי" – ההפרש שבין רווח ההון הריאלי לבין רווח ההון הריאלי עד יום התחילה.

יש לכם זמן לבוא עם שינויים עד יום שני. ביום שני נשמע את הנוסח הסופי, גם נערוך את ההצבעה בנושא. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50












3.