פניות ציבור בנושא התחבורה הציבורית במודיעין עילית

5
ועדה לפניות הציבור
6.12.2004

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שני כ" ג בכסלו התשס"ה, (6.12.2004) שעה 12:00

ס ד ר ה י ו ם: פניות ציבור בנושא התחבורה הציבורית במודיעין עילית – ישיבת
מעקב בהמשך לישיבת הוועדה מה-24 לפברואר 2004

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
משה גפני

נחום גבאי – מפקח על התעבורה באיזור יו"ש משרד התחבורה
מרים מיכאלי – סגן מנהל אגף לתחבורה ציבורית משרד התחבורה
הרב יעקב גוטרמן – ראש המועצה מודיעין עילית
גדעון הכהן – סגן ראש המועצה מודיעין עילית
קובי רוזנשטיין – יועץ ראש המועצה מודיעין עילית
טוביה פריינד – יועץ קהילתי לראש המועצה מודיעין עילית
הרב נחמן בן שעיה – חבר מועצה מודיעין עילית
יצחק הנאו – חבר מועצה מודיעין עילית
צבי גליק – חבר מועצה מודיעין עילית
יעקב ולנשטיין – חבר מועצה מודיעין עילית
מנחם שפירא – חבר מועצה מודיעין עילית
אלי בליליוס – חברת סופר-בוס
עמרם אוחנה – חברת סופר-בוס
חנוך הרשלר – פונה
שמעון שפירא – פונה
נחום רוזנברג – פונה

שלומית קאולמן

חבר המתרגמים בע"מ

אנחנו נפתח את הדיון בנושא התחבורה הציבורית במודיעין עלית, בעצם זאת ישיבת מעקב, המשך לישיבת הוועדה שהיתה לנו בעשרים וארבע לפברואר 2004, בערך כעשרה חודשים. בישיבה הקודמת היו חברי ועדה, בתוכם עומרי שרון, שאמרו שיכול להיות ששורש הבעיות בכל הערים החדשות שזכו לשירותי תחבורה מהחברות הפרטיות נובעת מן העובדה שהחברות האלה קטנות מידי בשביל לשרת אוכלוסיה גדולה מידי.

זאת אומרת הוא אמר, עומרי, שאולי צריך לשקול מחדש את כל העניין הזה של ההפרטה. אני אבל חסיד גדול של ההפרטה, כי לדעתי מונופול זו אחת הבעיות הקשות ביותר של החברה והכלכלה. השאלה היא רק האם אנחנו יכולים לתת בידי חברות שיש להן איקס מכוניות לשרת עשרים וחמישה אלף תושבים בבית"ר, שלושים וחמישה אלף תושבים במודיעין עלית, כאשר הן לא מספיק גדולות כדי שיהיה להן רזרבות במועדים קשים מבחינת עומס התחבורה. על זה משרד התחבורה יצטרך לחשוב, אני מדבר עכשיו במישור העקרוני הכולל, לא במישור הספציפי של מודיעין עלית בלבד. יתכן מאוד שרעיון ההפרטה צריך לעבור איזו שהיא רביזיה שיוכלו לעמוד במיכרזים חברות ואשכולות שיכולות לפרנס את עצמן, לא רק לפרנס את עצמן כלכלית אלא גם לספק את השירות לפי מספר התושבים ולא לפי מספר האוטובוסים שיש למפעיל.

עכשיו אנחנו נעבור לנושא הספציפי שאנחנו דנים עליו היום, נעשה סבב נוכחים. ח"כ הרב גפני הוא פנה אלינו בעצם ויזם את הישיבה הזאת, ביקש לקיים ישיבת המשך בנושא התחבורה הציבורית במודיעין עילית בוועדה. כרגיל ניתן את רשות הדיבור הראשונה לפונים.

ברשות ח"כ הרב אייכלר, ראש המועצה וכולם, באמת תודה רבה לחברי הכנסת ולשלומית שהזמינו את הישיבה הזאת ועשו ישיבת מעקב על הישיבה הקודמת. לפני עשרה חודשים ישבנו כאן לדון בתחבורה הציבורית במודיעין עילית. בסיכום הוועדה ניתנו מספר המלצות. בשטח ראינו שכל ההמלצות הטכניות יושמו. החברה הקימה מסוף חדש, המועצה סידרה פסי האטה, חברת האוטובוס העמידה פקח, לאחר הוועדה, בחג הפורים או בפסח, היה שיפור בתפקוד החברה, בואו נגיד כמעט לא היו בעיות בחגים האלה.

אבל מייד לאחר מכן, ביום יום התדרדר המצב וחזר לקדמותו. את הנקודות הבעייתיות הזכרנו בוועדה הקודמת. ועיקרם היה: איחורים וחיסורים של אוטובוסים עירוניים ובין עירוניים, אי עמידה בלחץ בימי שישי ומוצאי שבתות, תחזוקה לקוייה של האוטובוסים ויחס מזלזל מצד הנהגים.

לפני שלושה שבועות פרסמתי מודעה קטנטנה עם מספר פקס לתלונות בעיתון הפנימי ולרוב האנשים שנמצאים פה שלחתי חלק מהתלונות, לא את כולם. למיטב ידיעתי האנשים שיושבים פה גם קיבלו עוד עשרות תלונות שלא הגיעו אלי. אם נכפיל כל תלונה בכמות הנוסעים של האוטובוס אז ודאי שנקבל תמונה עגומה של בעיית התחבורה הציבורית במודיעין עילית.

אתה יכול גם להגיד שמי שלא שולח תלונה מרוצה. אתה לא יכול להכפיל את התלונה לפי מספר הנוסעים.

זה לא נכון, כי בקריית ספר לרובם אין פקסים. כשהיה בטלפון הגיעו הרבה יותר תלונות, כי יותר קשה לשלוח פקסים. זה מה שאנשים אמרו לי.

אבל אתה אמרת שצריך להכפיל את מספר התלונות במספר הנוסעים.

שלא שלחו את הפקסים האלה.

אני אומר שאתה יכול לעשות בדיוק הפוך, שמי שלא שלח פקס, מי שאין לו פקס יש לו דואר,

אבל אין כתובת. לא פרסמתי כתובת, רק מספר פקס.

הטענה של הפונה היתה שאנחנו צריכים להכפיל את מספר התלונות במספר הנוסעים. לי אין תואר במתמטיקה אבל לא נראה לי שכך סופרים תלונות. אנחנו כוועדה מתייחסים לתלונות שהגיעו אלינו.

אז על התלונות כבר דיברנו בפעם הקודמת, לכן הפעם אולי באמת נציג דרישות שלנו, כתושבים. דרישתנו היא לפתור היום את הבעיה מהשורש, כדי שלא נצטרך להגיע לכאן עוד פעם. ראשית על ידי שיפור מיידי של התחבורה הציבורית. שנית, הבטחה של משרד התחבורה שלא יאריכו לחברת סופר-בוס את הזיכיון להמשיך בשרות אלא יפתחו מכרז חדש בתום תקופת הזיכיון. דבר שלישי, חברת סופר-בוס תגיש תוך עשרים יום תכניות מעשיות לפתרון הבעיות לוועדה לפניות הציבור והעתקים לכל היושבים כאן. בתכניות יש גם להתייחס לשכונת חפציבה ולשכונת דגל התורה העומדות להתאכלס בקרוב, כדי להקדים תרופה למכה שלא יחזור מקרה ברכפלד.

אתה מדבר על מקרה ברכפלד בהנחה שכל חברי הוועדה והיושבים פה יודעים על מה מדובר. לפחות אחד לא יודע. אנחנו תיכף נעבור סעיף סעיף כי נדמה לי שרוב הסעיפים בוצעו.

אני אומר, אבל צריך גם שחברות האוטובוס יכירו את התכניות שיש, אחרי פסח תתאכלס חפציבה ובשלב מאוחר יותר שכונת דגל התורה.

כמה משפחות זה?

חפציבה זה כשלוש מאות משפחות. זה יגדל בעתיד, רצינו עכשיו, לא לחכות שיהיו בעיות שם, נגיד הופה, יש בעיות, בואו נכנס את הוועדה, ונתחיל עוד פעם לדון. היום מראש כבר יידעו מה לעשות.

דבר רביעי, אחרי הגשת תכניות תינתן ארכה של ששים יום. והיה אם לא ישתפר השרות יבוטל המכרז על ידי משרד התחבורה באופן מיידי והחברה לא תוכל עוד לפעול במכרז. אבל אם אכן השרות ישתפר אנחנו התושבים נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו שהחברה תזכה גם במכרז הבא.

עכשיו עוד שתי נקודות שהייתי רוצה לדון עם נציגי משרד התחבורה. אנחנו בתור התושבים שסובלים כבר שנים, רוצים לדעת איפה נמצא משרד התחבורה בכל הסיפור הזה. משרד התחבורה הוציא מכרז ולא עובדים בשטח. מה תפקידם בשלב הנוכחי, האם להמשיך להתעלם מהעובדות או שצריך להתחיל במכרז חדש.

דבר שני, במשך השנים היו מאות רבות של תלונות של תושבים שנשלחו למשרד התחבורה. מה משרד התחבורה עשה עם התלונות הללו, האם כאילו טיפל בהם או שטופלו כמו שצריך.

תודה רבה לך. נשמע עכשיו את אלי בליליוס ואחרי זה את חברי המועצה.

טוב, קודם כל אני מודה לכולם באמת שבאו ועשו מאמץ והתכנסו פה. אני חושב שהישיבות האלה הן טובות וחשובות. וזה שהיתה ישיבה לפני עשרה חודשים כל הכעסים שהיו שם וכל הבעיות סך הכל זה עזר לפתרון הרבה מתוך הבעיות. אז אם אני יושב ומסתכל על הסיכום אז יש פה מתוך הסיכום יש פה למעשה אפשר להגיד שני דברים שלא תלויים בחברה שלא התממשו.

אני אקריא. בסיום הישיבה הקודמת שהתקיימה בעשרים וארבעה בפברואר 2004,

קודם כל ההחלטה הראשונה היתה הקצאת שטח למסוף התפעולי.

אני אקריא את זה: "המועצה המקומית מודיעין עילית תקצה שטח לקביעת המסוף התפעולי של החברה".

המועצה המקומית לא הקצתה שטח אבל היא עזרה לנו לאתר שטח, אנחנו שכרנו שטח, היינו צריכים לקבל השתתפות של משרד התחבורה, לא קיבלנו אותה עדיין בגלל עניינים של בירוקרטיה. השקענו את הכסף שהיה צריך, עשינו פתיחה בחודש יולי, הזמנו את כל חברי הכנסת, מפאת הלוח זמנים הצפוף בטח לא יכלו להגיע. הקמנו שם מסוף בעלות של מאות אלפי שקלים, עם מוסך, תחנת דלק, חדר נהגים, עם כל מה שצריך, עם שרות לקוחות, עם כל מה שהיה צריך והיה חסר לנו, וזה מאוד עזר. זה הדבר הראשון.

שר התחבורה יעתיק את הפיקוח לחברת סופר-בוס. אז קודם כל לכל אורך הדרך היה פיקוח, אבל משרד התחבורה, אני חושב שהוא יגיד את זה אחרי זה, הפעיל איזו חברה שנקראת ריבה, שהיא עושה את הפיקוח היומיומי הצמוד, והוא נותנת לנו גם קנסות וגם את ההתראות על כל מיני תלונות. אז אם אנחנו מדברים, הדון הרשלר, על אי ביצוע נסיעות, אנחנו עומדים היום על משהו בין שלושה לארבעה אחוז אי ביצוע נסיעות.

למה אתה משיב בשם משרד התחבורה, תגיד רק מה אתה עשית.

אז מתוך הדו"ח של הפיקוח, הדבר הכי מעניין וההערה באמת הכי קשה זה אי ביצוע נסיעות. אנחנו עומדים על בין שלושה לארבעה אחוז אי ביצוע נסיעות. זה המון. אני אומר לכם כבר. המטרה היא להגיע לאפס, כי אפילו אחוז אחד, זה אומר ארבעה אוטובוסים ביום שלא יוצאים, אז יש ארבעה אוטובוסים של אנשים שהתעכבו עוד חצי שעה או לא נסעו בכלל.

אני אשאל את סגנית המנהלת של מנהל אגף התחבורה הציבורית, מרים מיכאלי, מה הממוצע של אי עמידה בערים אחרות?

אחוז שניים. ארבעה זה באמת גבוה.

אז ארבעה אחוז זה גבוה ואנחנו עושים הכל בשביל שלא יקרה. יש בעיות אובייקטיביות שלא קשורות אלינו, אבל אין מה לעשות, הן קורות. כי סך הכל זה שטחים, יש שם מחסומים, ויש שם הרבה פעמים מקרים שכביש 443 נסגר, יש התראה, וצריך לנסוע מכביש מס' 1. כל מיני בעיות שהן לא מעניינות את כל האנשים בחדר הזה, הן מעניינות אותי, אני צריך לדאוג מה קורה. אוטובוסים עירוניים זה עניין אחר.

לגבי ההערה השלישית, המועצה ומשרד התחבורה יפעלו לשיפור תשתיות התחבורה.

נדבר על זה, כי גם אז דיברנו על העניין של האוטובוסים,

פה היתה הערה על נושא התשתיות, היא באמת קשורה לשירות העירוני, שאנחנו לא יכולנו לתת שירות עירוני כמו שצריך כי היו פסי האטה. אז פה באמת אני רוצה להעלות למשרד התחבורה ולמועצה שבלוח זמנים די מהיר, זאת אומרת משהו כמו שלושה ארבעה חודשים הורידו את הבמפרים, התחייבו, וזה היה בסדר גמור. אני לא אגיד לכם שזה מצב אידיאלי, כי כל האוטובוסים, העירוניים והבינעירוניים, צריכים להיכנס לכל הרחובות עם הפסי האטה, זה מאיט את הנסיעה, אבל אין מה לעשות. בעקבות זה קנינו, כפי שהתחייבנו, עוד אוטובוסים עירוניים משומשים, כאשר לצערנו לא התאפשר לנו לקנות מחברת אגד, זו אומנם הערה אחרת אבל היא נכנסת גם פה,

למה אגד לא רצה למכור לכם?

אגד לא רוצה למכור או להשכיר אוטובוסים.

אבל יש הרבה אוטובוסים בשוק.

לא עירוניים. האוטובוסים העירוניים היחידים שהתאפשר לנו לקנות זה מ"דן", ומ"דן" אני עד היום קניתי כבר שבע עשרה אוטובוסים. האוטובוסים האלה לא טובים, הם לא מתאימים. זה משנה גובה האוטובוס, זה משנה הדברים הטכניים. אם האוטובוס הוא חדש והוא נמוך מידי והוא עולה על הבמפר אז הוא יידפק אחרי הנסיעה הראשונה, גם אם הוא חדש. הקטע פה שאתה צריך אוטובוס שיהיה גבוה מספיק בשביל שלא יקבל מכות. לכל רכב יש את הבעיות שלו.

עם כל הכבוד, העיר הזאת היא לא עיר שנבנתה על ידי משרד השיכון, ואין בה תנאים מסודרים, ויש הרבה כבישים שהם דרכי עפר, ויש הרבה מקומות שצריך להסתובב על המקום .יש המון המון בעיות. אם אני לוקח ואני משווה את המצב לערים אחרות, אין את מה שיש שם, את הבעיות. ואני אומר פה, וזה לא אשמה שלו, כי העיר הזאת היא כל הזמן בסלילה וכל הזמן בבנייה. אז האוטובוסים הרבה מהזמן צריכים לנסוע בדרכי עפר. אין פה חוכמות. אם אני הבאתי אוטובוס וולוו חדש לפני שבועיים לניסיון,

זה אוטובוס חדש שבא לניסיון. לא קניתי אותו, הוא בא לניסיון. אמרנו אם האוטובוס הזה טוב אולי אנחנו נקנה את הדגם הזה. בפועל האוטובוס הזה אחרי שבוע היו אתו בעיות מיחשוביות שאי אפשר לטפל בהם במקום. כי היתרון עם אוטובוס ישן שהבעיות הן כאלה שאתה יכול לטפל לו בהם במקום. אם האוטובוס חדש צריך להכניס אותו למוסך, וזה בלגן. זה גם בעיה. בקיצור, הבעיה כאן היא לא עם האוטובוס החדש.

חברת אגד שהיתה בקריית ספר לפני שנתיים וחצי קיבלה החלטה אסטרטגית שהיא לא מסוגלת להעמיד שרות כמו שצריך בפנימי בגלל התנאי שטח, אז היא נותנת אוטובוס כל שעה. אני לא נותן אוטובוס כל שעה. עד שאנחנו באנו היה כל שעה אוטובוס. אני מדבר לפני שנתיים וחצי. אנחנו מה עשינו, התחייבנו לתת במקום אחד ארבעה. אם אני צריך בשביל ארבעה להחזיק שישה, אני אחזיק שישה. זה בעיה שלי ואני אתמודד איתה. וזה לא משנה עכשיו אם האוטובוס הוא חדש או ישן, אני צריך לבצע את כל הנסיעות שעליהן התחייבתי. לא התחייבתי סתם, התחייבתי כי אני רוצה להחזיר את ציבור הנוסעים בתחבורה ציבורית, בבין עירוני, סתם בשביל לסבר את האוזן, אין "חפרים" בכלל, זאת אומרת אין איזה שהוא מצב שאנשים יסעו באמצעי תחבורה אחר, כי אין, אנחנו נותנים את כל השרות. בפנימי עדיין יש לנו מוניות מתחרות בנו. למה, גם בגלל בעיות שלנו אבל גם בגלל שיש פה עניין של עיר קטנה, זמן נסיעה של שתי דקות או שלוש דקות במונית הופך להיות באוטובוס עשרים דקות. ואין מה לעשות, מה שאתה לא עושה אוטובוס ייקח לו עשרים דקות לעשות מה שרכב פרטי עושה בשלוש ארבע דקות.

את חברות המוניות הכנסנו כדי שיהיה מענה באמת. יש ארבע חברות מוניות, עולה בסך הכל נסיעה פנימית עשר שקל. שמונה שקל. נוסעים שני אנשים בתחנה, מתחלקים, שלושה אנשים זה אותו דבר. שלושה אנשים בתחנה לוקחים מונית.

הסעיף הרביעי אומר ככה: משרד התחבורה יבחן את האפשרות להוסיף קוים של סופר-בוס באיזור רמלה-לוד, דבר שיאפשר תיגבור של אוטובוסים למודיעין עילית בימי שישי ומוצ"ש. פה זו הבעיה הכי קשה שלנו, ואין פה חוכמות, ואף אחד לא יכול להתכחש. הימים המיוחדים פה מדובר לא על שישי ומוצ"ש אלא על מאה חמישים ושישה ימים בשנה. כולל את חנוכה, את פורים, את פסח, את סוכות, את בין הזמנים הראשון, את בין הזמנים השני, את כל שישי, את כל מוצ"ש, שאנחנו לא מספיק לנו האוטובוסים שיש לנו. למה לא מספיק, הבעיה הזאת ידועה, אנחנו זכינו במכרז על רמלה וזכינו במכרז על מתיתיהו. רמלה אמור לתת בימים האלה את הגיבוי של קריית ספר, למודיעין עילית. ורמלה לא מספיק גדול כי העיר פה גדלה. אם הייתי צריך פעם, אני יודע מה, ששים אוטובוסים או חמישים בימי שישי היום אני צריך מאה או שמונים או תשעים. אז מה אני עושה בשביל להתמודד עם השירות, אני מביא קבלנים חיצוניים.

עכשיו אני אומר לכם כבר, אם אתם מגיעים ביום שישי לקריית ספר, בין שעה אחת וחצי לשתיים ורבע יש כמות של שלושת אלפים איש שיוצאים מהעיר בעת ובעונה אחת. שלושת אלפים איש, אם אנחנו מחלקים את זה לחמישים, זה שישים אוטובוסים רק מקרית ספר. שלא לדבר על החזרה.

זה שמענו בישיבה הקודמת. מה קרה מאז הישיבה הקודמת?

קרה שבשתיים ורבע, ויכולים כולם להעיד, העיר ריקה. אנחנו מרוקנים את העיר. השאלה איך אנחנו עושים את זה. יש תקלות, אין עסק שאין בו בעיות. אבל הבעיה הבסיסית היא שעשרים מתוך האוטובוסים האלה זה קבלני משנה, שזה אוטובוסים לא מתאימים לתחבורה ציבורית, זה אוטובוסים שהנהגים לא שלנו, הם לא מכירים בדרך כלל את המסלולים,

הנהג שכלא אישה באוטובוס של החברה שלכם?

זה נהג שלנו, הוא לא כלא אותה בתוך האוטובוס. אם יורשה לי להתייחס, הוא מושעה מהעבודה עד שיהיה בירור, היא לא רצתה לרדת מהאוטובוס, היא החליטה שהיא לא מוכנה לרדת מהאוטובוס. זה לא קשור. אז פה באמת השאיפה היא שיוסיפו לנו קוים נוספים שיוכלו לתת את המענה הגדול שצריך פה בכל הימים המיוחדים האלה.

בואו נעבור לסעיף הבא. חברת סופר-בוס תעמיד מפקח יועץ חיצוני שיהיה אמון על טובת הציבור.

אז לקח לנו הרבה זמן, חודשיים עד שמצאנו מישהו מתוך הציבור שיסכים, יש לנו היום איזה שהוא בחור, אברך, שעובד אצלנו כל בוקר כמה שעות, ואחרי הצהריים הוא יושב מארבע עד עשר, והוא פתוח עם מירס עד שתים עשרה וחצי בלילה, על כל בעיה שיש. וזה עובד. אני לא אגיד לך במאה אחוז, עדיין אנשים ממשיכים להתקשר אלי, אנחנו רוצים לדבר אתך. זה לא טוב, אני לא אסגור טלפון, אני נותן שרות לאנשים.

זה לא טוב, אסור שזה יהיה, כי אז אתה הופך, אמוציונלית, אתה לא יותר מבנאדם. אם אני הייתי מקבל את הטלפונים האלה, אני לא מקנא בנוסעים שלי. אתה צריך להיות מלמעלה, כמו בחברות אמריקאיות, שיש להם חברות ענק.

אני הכנסתי מנהל סניף, שהוא אחראי על הסניף יחד עם עוד שני סדרנים. הכנסנו גם את הבחור, שהוא בשירות לקוחות. זה הוריד, אני אומר לך כבר, דרסטית את כמות התלונות שמגיעות אלי. למרות זאת יש עדיין אנשים שמכירים אותי אישית, הם מתקשרים אלי. אני אומר לך כבר, אני לא חייב לתת את הטלפון שלי, אני נותן אותו, למרות שהרבה פעמים זה פוגע בי אישית, אני ממשיך לתת אותו. ועם הרשלר מתקשר אלי הוא מקבל תשובה, כל אנשי ועד הפעולה המפורסם.

הדבר הכי חשוב בקטע הזה של תלונות הציבור זה שאני עובד יד ביד עם המועצה ועם ועדת התחבורה. אפשר להגיד הכל על ועדת התחבורה. הם בעד השירות לתושבים. אם ועד הפעולה היקר, שזה האנשים שיושבים פה, שלא מזדהים בפקס שהם כותבים, יהיה מוכן וירצה לעזור לנו, אנחנו נשמח. אני כבר הצעתי להם לפני עשרה חודשים, בואו תעזרו. הם כנראה אנשים עסוקים, הם כנראה לא מבינים בתחבורה. בפועל הם לא נמצאים בשטח. מי שנמצא בשטח ופועל ועוזר זה ועדת התחבורה.

אני רוצה לסכם את הטענה שלך. הטענה שלך שהמצב טוב?

המצב לא מאה אחוז.

אז מה הפתרונות?

הפתרונות נעשים מדי יום, שעה שעה. כל מה שהחברה התחייבה היא ביצעה. יש פה שלושה דברים, שזה אחד הנושא של הוספת קוים, שתיים הנושא של אוטובוסים משומשים. שני דברים שמאוד יוכלו לעזור לנו. מעבר לזה, אני אומר לכם כבר, אני נושא במלוא האחריות לכל מה שקורה שם, לטוב ולרע. אז אם הוא אומר לך שבפסח ופורים היה טוב ואחרי זה היה שיפור גדול, אז זה גם אנחנו. ואם היתה אחרי זה ירידה, הירידה הזאת ממה היא באה, בואו יחד ננתח אותה. נגמרה עונת החגים. היה איכלוס ענק בקרית ספר, ונהיה פתאום איזה מצב של עומס יתר על האוטובוסים. אוטובוסים התחילו ליפול, הוספנו אוטובוסים, אנחנו מייצבים את המצב.

אותו דבר בימי שישי, ברגע אחד השתנה לך השעון, ומשעה ארבע של אוטובוס אחרון לשעה שתיים או לאחת חמישים. אתה צריך להתארגן לזה. זה לא לוקח יום. אז אחרי שבועיים של בעיות התארגנו. ובשלושת השבועות האחרונים אני רוצה להגיד לכם הקריה, אני לא מדבר על שני אנשים פה שני אנשים שם, הקריה, עשרים וחמש דקות אחרי זמן היציאה של האוטובוס האחרון, שזה המסלול של האיסוף, הקריה היתה ריקה. וזה אומר שלושת אלפים איש. זה לא הולך ברגל. זה לא עשרה אוטובוסים ,זה שבעים אוטובוסים שיוצאים בתוך חצי שעה, עם כל הכבוד. שאני מביא אותם. האוטובוסים האלה נמצאים.

עכשיו רשות הדיבור לראש המועצה. אני רוצה שאתה תביע את דעתך בעניין.

קודם כל אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה הרב אייכלר ולרב גפני על היוזמה להעלות את הנושא לסדר היום הציבורי. אצלנו הנושא של תחבורה במודיעין עילית, אני חושב כדגם בכלל של הערים החרדיות, זה מיצרך חיוני לצורך קשר בין העיר לעולם החיצוני. כי אין כלי רכב, וכולם בעלי משפחות שנוסעים להורים, וכמו שאמר אלי ביום שישי העיר מתרוקנת, כולם זוגות צעירים ויוצאים עם מזוודות, עם העגלות, וזה מחזה שאם באים ורואים חושבים שזה הפגנה אחת גדולה, כל העיר נמצאת.

אתה חי איתו בסדר?

אני משתדל לחיות אתו טוב, אבל אני נאלץ לפעמים לא, בואו תשמעו. יש מצב שגם כשאתה רוצה,

כי שהיה פה בוועדה לפניות הציבור יישוב אחר אז שמה הם רבו כסאח,

אני רוצה להגיד שאני חושב לטובת המטרה. אני לא יודע אם כדאי לריב אתו כדי להגיע לתוצאה הטובה. כל אחד והטקטיקה שלו. אני חושב שצריכים לשתף פעולה. אם נריב זה רק יביא לפיצוץ. אני לא יודע אם יהיו לזה תוצאות. השאלה אם בלית ברירה אם לא יהיה באמת שינוי, אולי נגיע לפיצוץ. אבל זה נשאיר ככלי המלחמה האחרון, שיהיה לנו עם מה לאיים עוד עליו.

אבל כרגע המצב הוא של התחבורה במודיעין עילית, אנחנו שומעים פה על שיפור וכל מיני דברים, הרב הרשלר ציין פה שנתן קרדיט לחברה ששיפרה את המצב בפורים ובפסח. אני חושב שצריכים להסתכל על המצב האמיתי. המכרז הזה נכשל. אין פה שיפור ואין פה טוב, המכרז לא מתאים לעיר כמו שלנו. לא יכול להיות שאנחנו, הוא מנסה להתגבר על ידי קבלנים. אז יום שישי אחד הלך, יום שישי הבא בתור, עכשיו מגיע חנוכה. אי אפשר להתייחס לתחבורה בצורה של פתרונות ארעיים. צריך לתת משהו בסיסי, יסודי, שיהיה אמיתי. לא כל פעם למצוא איזה תירוץ או פתרון זמני. וכרגע אין מענה לתחבורה ציבורית הולמת במודיעין עילית.

אני אחלק את זה לשלושה חלקים. קודם כל התחבורה הפנימית. אין תחבורה פנימית למודיעין עילית. אין. לוח הזמנים שיצא לציבור, שאצלנו כל אחד עם הסידור הולך גם כן עם לוח זמנים צמוד, שזה למעשה, קודם כל זה דבר לא נורמלי שלוח הזמנים הוא וירטואלי. הוא לא קיים בכלל במציאות. אז להגיד שיש בעיות בבין עירוני, חסימת כבישים או מחסומים, אפשר למצוא תירוצים. אבל בתוך העיר, מה חוסם את העיר, מה בתוך העיר יכול להיות שלוח הזמנים הוא לא אקטואלי.

אז או שיתן תחבורה בלי לוח זמנים, מתי שיגיע האוטובוס יגיע, ואנשים ידעו שכמו בירושלים או בתל אביב, מגיע אוטובוס בבני ברק, מגיע מתי שמגיע. אבל למה לחלק לוח זמנים אם לא מתכוננים לקיים את לוח הזמנים. אני מתאר לעצמי שיש לו בעיות. אז שלא יחלק לוח זמנים. אין קשר בין לוח הזמנים לנושא הזה.

עכשיו הסיפורים האלה של קוים פנימיים, גבוה, נמוך, מה זה מעניין אותנו. כן מוצא אוטובוס, לא מוצא אוטובוס, משרד התחבורה, אנחנו לא יכולים להיות בני ערובה בעניין הזה. מה זה מעניין אותנו בכלל הסיפור הזה, כן אוטובוס גבוה, מה זה משנה לנו. אנחנו צריכים פתרון לתחבורה הפנימית. ואני מודיע, אם לא תהיה תחבורה פנימית אני אדאג שתהיה גם תחבורה, עכשיו יש ארבע חברות מוניות, נביא גם חאפרים. אנחנו דאגנו שלא יהיו חאפרים, יחד עם הרבנים. האנשים שלנו, מטעם הרבנים עמדו וזרקו את החאפרים מהעיר. אבל אם זה לא יעזור אנחנו נביא חאפרים.

דיברו פה על בראכפלד, זו שכונה שמתאכלסת, ופתאום יש קריסה. בטח, עכשיו יש שלוש מאות משפחות רק בחסידות ויז'ניץ לבד שבאים עכשיו להתאכלס. חלק כבר באו, חלק עכשיו בימים אלו. וכל יום מודיעין עילית מתאכלת וגודלת. זה לא משהו זמני כמו בערים אחרות שיש תקופה של איכלוס. אצלנו יום יום גומרים בניינים. זה לא מכירות של משרד השיכון שזה מגיע במכה. כל הזמן הקבלן בונה בניין, מאכלס אותו. כל הזמן מתווספים.

כמה תושבים יש היום?

שלושים וחמישה אלף. כשהם באו למכרז היה שנים עשר וחצי אלף.

זאת אומרת פי שלוש.

כן, אבל הם ידעו מזה. בברכפלד התחילו לעשות, יש תחרות בין שתי השכונות. יש בעיה אצלנו, קרית ספר השכונה הותיקה, ברכפלד השכונה החדשה. ושהאוטובוס יתחיל לנסוע בין השכונות, כמו בבני ברק וירושלים, אצלנו זה בעיה. זה מאריך את המסלול ואנשים לא רוצים לנסוע באוטובוס בתוך העיר. אז היה מצב, זו שכונה ותיקה, היה דין תורה על העניין הזה, זה הגיע גם להכרעה רבנית, הלכתית, מי עדיף עלה, לא אכנס לעניין הזה פה. מה שקרה בפועל שבברכפלד שהתארגנו אנשים, עשו תחבורה אלטרנטיבית, אחרי שבוע הוא ביצע את הנסיעות. למה צריכים להגיע למצב הזה, אנחנו לא רוצים להגיע לאלימות, אנחנו לא רוצים להגיע למצב של בכוח. אנחנו רוצים להגיע מתוך הבנה, מתוך שיתוף פעולה. אבל אנחנו יודעים את הדרך השניה גם. ואנחנו כמועצה אנחנו נדאג לזה. זאת אומרת אנחנו נדאג לתחבורה אלטרנטיבית לתושבים. לא נשחק בהפגנות ולא בשריפות צמיגים, אנחנו לא דרכנו בכך, אבל אנחנו נביא תחבורה אחרת. ועשינו את זה בעבר ונעשה את זה גם בעתיד אם לא יהיה פתרון. והיום יש גם בתחבורה הפנימית חברות מוניות שאין באף ערים אחרות, למה, מפני שאנחנו דאגנו לזה. ובאמת זה במחיר מוזל שמאפשר לקשר בין השכונות בתחבורה הפנימית.

בנושא הבין עירוני, צריכים לחלק אותו בין א' עד ה'. בין א' עד ה' יש דילוגים. ובמכרז ההתחייבות של החברה להעמיד סדרנים ופקחים בירושלים בבני ברק ובמודיעין עילית. לא בוצע העניין. הרוצה לאבד נכסיו יעמיד פועלים ואל ישלם להם. לא יכול להיות שתחבורה ברמה כמו אצלנו לא תהיה פיקוח סדיר ורציף על מתי בא האוטובוס, מתי יוצא האוטובוס. אני לא צריך לשלוח אנשים לוועדת התחבורה להסתכל באיתורן מתי יצא אוטובוס ומתי הוא חזר. היום יש איתורן, כל דבר אתה יודע מתי יוצא, אני לא צריך ראיות מתי יצא אוטובוס, מתי הגיע אוטובוס. יש איתורן, אני מקבל מייד דיווח מתי הגיע, מתי לא יצא. אבל אי אפשר להתחיל להתמודד עם זה.

ואז אנחנו מגלים שיש דילוגים. ואז צריך לייצר שני דברים. צריך קודם כל סדרנים שידאגו שיהיו רציף התחבורה ויבוצע לוח הזמנים. דבר שני חייב להיות ספר, רזרבי, שני אוטובוסים לירושלים, שני אוטובוסים לבני ברק ושני אוטובוסים למודיעין עילית. שני האוטובוסים האלה יתנו גם מענה לבני ברק וירושלים. זה נכון שמודיעין עילית זה מקום מיוחד שקיימת שם תחבורה סדירה גם לבני ברק וגם לירושלים. לא רק לצד אחד או לעיר אחת. צריך אוטובוסים רזרביים. כשיש בעיה, נתקל במחסום, יש בעיה בכביש ,שיהיה מייד רזרבי, שיצא מייד. מי יתן לו את הדיווח, הסדרן. וזה דבר שמחר בבוקר אפשר לעשות. לא צריך לחכות לקניית אוטובוסים וכל מיני סיפורים. זה מחר בבוקר אפשר לעשות. צריך סדרן גם בבני ברק, גם בירושלים. אם יש בעיה, איך הוא יידע, הנהג שמחכה בשעה שתיים ועשרה שיידע לצאת בשתיים ועשרים ולא יחכה לנסיעה בשעה שלוש.

אז בוא אני אגיד לך משהו שאולי הוא לא ידוע לאף אחד. בני ברק וירושלים אין תחנה מרכזית. אין. אז גם דן וגם אגד וגם אני וגם לא יודע מי, בית"ר תור, אין לו איפה לשבת. זה לא שהאוטובוס בא אל הרציף, ואם הוא לא הגיע הוא יוציא אוטובוס אחר. אין לך איפה לשבת. אתה נמצא בשטח. אז לכן אין לך את האפשרות הטכנית להעמיד שם את הסדרן. עכשיו זאת השיטה אצל כל האוכלוסיה החרדית, שאין את התחנה המרכזית. אם היה את התחנה המרכזית בירושלים, שבה כל החרדים היו מתאספים, היה לנו קל, אז לא היתה בעיה. או בבני ברק.

אגד שם מכונית קטנה עם פקח.

זה אתה יכול לעשות בשעות העומס. אם אני עושה קו למשל מרמלה לתל אביב אז יש לי פה אחד שמשלח ופה אחד שמשלח.

הנושא של המפקחים אני פתרתי אותו באופן אישי. לי יש במשך כל יום נוסעים ארבעה מבני המשפחה שלי באוטובוסים. אשתי ושלושה ילדים. אז אני יודע כל שעה בבוקר וגם אחר הצהריים מתי מגיע האוטובוס, ומתי הוא מאחר ומתי הוא מדלג. יש עדות חיה, אותנטית.

מה הפתרון שאתה מציע כראש מועצה? קודם א' וה', מה הפתרון שלך?

יעקב גוטרמן

א' וה' הבעיה שלו שאין לו אוטובוסים. עכשיו הוא יש לו ויכוח עם משרד התחבורה, או על ידי הוספת קוים באיזור רמלה לוד, שיהיה לו אפשרות אחר כך לממן ימים מיוחדים, אבל א' וה' זה לא פתרון. הוא צריך לקנות אוטובוסים. ואנחנו לא נהיה בני ערובה בויכוח בינו לבין משרד התחבורה. הוא זכה במכרז, הוא נותן לנו שירות,

כמה אוטובוסים עוד צריך בעיר הזאת?

לדעתי בסופי שבוע הוא צריך מינימום עוד עשרה אוטובוסים, וביום חול עוד חמישה אוטובוסים. זה מינימום. אבל מה, היות שאנחנו לקראת איכלוס של שכונות חדשות הוא כבר היום צריך להזמין. אם הוא יזמין היום אוטובוס הוא לא יקבל אותו היום. אני גם בימים אלה, היות שהתחילו הבעיות, וגם לקראת האכלוס החדש, אני מיוזמתי יחד עם גב' נחום ממשרד התחבורה פנינו לחברה שעושה תכנית אב לתחבורה, פתרון שורשי, עם סקרים, משהו מקצועי. זה הפתרון. לעשות עבודת מחקר יסודית וגם לדעת מה הצרכים של כל שכונה ושכונה, ולדעת מה מעדיף כל תושב. והציבור מתבקש לשתף פעולה. צריך שלא נהיה בני ערובה. אני לא רוצה להרים פה את הקול ולצעוק ולהפוך שולחן. צריך למצוא פתרון מיידי, וגם פתרון לטווח הארוך.

יש פה גם הרבה חברי מועצה. אני ממש לא מאשים את אלי בליליוס, אני חושב שהוא דווקא בסדר גמור, הוא זכה במכרז והוא עושה את עבודתו. אני מניח שהוא גם לא מפסיד. יש לי טענות נגד משרד התחבורה, ואת הטענות האלה אני לא מתכוון להגיד בקול שקט, מכיוון שזה כבר הופך להיות בלתי נסבל, מבחינתי פשוט בלתי נסבל. אני ישבתי עם השר בשבוע שעבר. אם זה לא היה ציבור חרדי מה שקורה במודיעין עילית היה בראש החדשות, במבט, בערוץ השני, בכל המקומות. נשים, גברים, טף, פשוט סובלים, זה בלתי ניתן לתאור. יכולים להגיד שיש מכתבים יזומים, יכולים להגיד הכל. פשוט בלתי נסבל. זה הופך להיות דבר, משרד התחבורה כשל באופן מוחלט בכל מה שקשור לתחבורה הציבורית בציבור החרדי. רק אתם נושאים באחריות. אין לי טענות לאלי בליליוס. הוא זכה במכרז שאתם עשיתם, לא לקחתם בחשבון על מה מדובר, לא בבית"ר, לא במודיעין עילית, לא באלעד, לא לקחתם את הדברים האלה בחשבון. ואני אבוא חשבון עם משרד התחבורה על העניין הזה. אני מייצג ציבור שנוסע כמו עדרי בקר.

אלי בליליוס, אני לא יודע מה אנחנו דנים אתו פה על כל העניין הזה. הוא חוזר על כל המנטרה שהוא חזר בפברואר כאן בוועדה. מספר לי סיפורים אם המועצה, וכן המועצה ולא המועצה. בכלל, שראשי המועצות וחברי מועצה צריכים לבוא לדיון על תחבורה ציבורית. בתל אביב זה היה קורה? רון חולדאי היה יושב עם ראשי דן על תחבורה ציבורית בתל אביב?

אני לא מתכוון לעבור על העניין הזה לסדר היום. פשוט נמאס לי, אני עוסק בדברים אחרים, אני לא יכול כל יום לקבל תלונות ממודיעין עילית על התחבורה הציבורית. כל יום. אז יכולים להגיד אחד מכוון, והשני מכוון, והשלישי מכוון. כל יום. הנהג הזה היה צריך להיות בכלא. הנהג שסגר אשה בהריון ברכב.

אני מסכים אתך.

זה שאתה מסכים איתי זה בכלל לא מוסיף לי שום דבר. אתה יודע איפה הוא עכשיו הנהג?

הנהג הושעה.

אם זה היה קורה בצפון תל אביב זה היה בראש החדשות.

הוגשה תלונה במשטרה.

אף אחד לא יודע מזה. יודעים מזה כמה פקידים במשרד התחבורה ויודעים את זה במועצה וזה הכל. יושבים פה שווי נפש מול המצב הבלתי נסבל הזה. הוא מבחינתי הגיע לקו האדום. אני לא מתכוון לשתוק לשר התחבורה על העניין הזה. אני מציע לקיים דיון עם שר התחבורה. לבקש את שר התחבורה, אני לא יודע אם זה במסגרת הוועדה, או שאנחנו נשב אתו. זה לא יכול להימשך. את המכרז הזה צריך להפסיק. חברת סופר-בוס לא תעמוד במצב הזה שכל חצי שנה מתאכלסים עוד כמה אלפי משפחות. היא לא תעמוד בזה. היא לא פנוייה לעניין הזה. היא יכולה להביא את רמלה, והיא יכולה להביא מצידי גם את שדה התעופה בלוד. היא לא תעמוד במכרז הזה בשום מקרה, בשום צורה.

מי כן יעמוד? לא לצעוק עלי, אני לא עשיתי רע לאף אחד. אני רק עושה טוב. לא רע. ואין פה עדרי בקר, יש פה שלושים איש ממוצע על אוטובוס, לא ששים וחמש כמו בתל אביב. בתל אביב מעל ששים וחמש. ברמלה אצלי מעל שמונים בבוקר.

אם אני הייתי יושב ראש הוועדה לא הייתי נותן לך להפריע לחבר כנסת.

אני מקבל את ההערה. תשמע, אני לא חבר של אלי בליליוס, אבל אני רוצה להגיד לך מה אני חש עכשיו, אם אני הייתי במקומו, צריך להוביל שלושים וחמש אלף איש, עם כמות האוטובוסים בחברה הקטנה שיש לי, הייתי מתוסכל יותר ממנו. לכן אל תפגע בו, זה לא הוא הבעיה, אתה צודק, זה משרד התחבורה.

הרב אייכלר, הרי אמרתי והקדמתי ואמרתי, אין לי טענות לחברת סופר-בוס. אמרתי, לכן הוא התערב סתם,

הוא מרגיש את עצמו נפגע קצת,

אני מתנצל בפניך. אין לי שום טענות נגדך, אתה עושה את המקסימום שאתה יכול. מעבר לזה אתה לא יכול. אתה יכול להתאמץ עוד קצת, וזהו. אין לך את היכולות לזה, אין לי טענות אליך, באמת. אין לי דיון אתך בכלל. הדיון שלי יהיה רק עם משרד התחבורה. משרד התחבורה, אני חוזר ואומר, אין לי טענות אליך, אתה עושה את מה שאתה יכול לעשות ואני מתאר לעצמי שהרבה פעמים אתה גם מרגיש מתוסכל עם העניין הזה. אתה מנסה להתמודד, לפעמים גם אין לך את ה יכולות, אוטובוס נעצר במחסום, ואוטובוס אחר נתקע במועצה באיזה במפר, פסי האטה שהעליתם והורדתם, ויש לך בעיות, אין לי טענות. ובדיוק מרמלה אתה לא יכול להביא שני אוטובוסים בגלל שבדיוק היה שם משהו וכו'.

לכן אין לי טענות, צריך לקיים דיון עם משרד התחבורה. המציאות הזאת שבה חוזר על עצמו אותו דיון שהתקיים כאן בפברואר, ממשיך להתקיים גם עכשיו וביתר שאת, מאז מה שקרה קרתה החמרה מבחינת הפניות של התושבים אלינו, כחברי כנסת. התלונות, האיכות של התלונות, מבחינת הרמה של החומרה שלהן, גבהה. היום אנחנו מקבלים תלונות שקודם לא קיבלנו. הישיבה שהיתה בפברואר לא הקטינה את המימדים, הגדילה אותם והגבירה את החומרה שלהם. לכן משרד התחבורה צריך את כל המכרזים האלה לבחון מחדש. מאוד יכול להיות שאין מציאות כזאת שהבעיה הזאת תיפתר. ואני מציע לקיים את הדיון עם משרד התחבורה. במציאות הזאת אני לא מתכוון לחיות עם זה יותר. אני מתכוון להילחם על זה בכל הכוח יחד עם החברים שלי. אנחנו לא נסבול שהאנשים אצלנו יסעו כמו עדרי בקר.

אני רוצה לענות לו. הוא העלה פה האשמות שאני חייב לענות עליהן.

אבל הוא אמר שהוא לא מדבר אליך אלא למשרד התחבורה.

כשאומרים לא מסוגל אז זה אני. סך הכל אני חושב שבשנתיים וחצי האחרונות הוכחנו שאנחנו מסוגלים לתת שירות יותר טוב מאגד, שאגד היה מפעיל קודם לזה שאנחנו נכנסנו. אנחנו מבצעים כפול נסיעות ממה שביצע אגד, לא בגלל,

מה אתה עושה עכשיו, שיווק לעצמך?

מעט לפני עשרה חודשים היה פה שיפור גדול מאוד, שאתה מתעלם ממנו וגם אדון הרשלר אמר אותו. הכי קל זה שיהיה במה כדי לבוא ולצעוק הכל מתמוטט ועדרי בקר. יש פה ממוצע של בין עשרים ושמונה לשלושים נוסעים באוטובוס. אין דבר כזה בכל מדינת ישראל. תבדוק בבית"ר, תבדוק באלעד, בבית"ר יש כפול.

גם באלעד.

נכון. אצלנו זה לא המצב. אצלנו יש יותר נסיעות ממה שצריך. אנחנו נותנים יותר ממה שאנחנו צריכים. יש פה בעיות בשוליים. לקנות עוד עשרה אוטובוסים,

רק תיקח בחשבון שאנחנו אנשים אינטליגנטיים.

עומרי שרון היה פה בישיבה האחרונה והוא אמר שוליים, אז אני אומר השוליים הם הרזרבות.

חברה גדולה יכולה להעמיד עשרה אוטובוסים בזמן לחץ ואתה והחברות הקטנות לא מסוגלים. אין לך עוד עשרה אוטובוסים לשים בזמן לחץ. זו הבעיה.

יש לי, אבל אני מביא אותם מקבלנים, אני לא יכול להחזיק אותם בצי. גם משרד התחבורה יש לו קשיים. הוא לא יכול לתת לך דברים שהם לא היו במכרז. אין פה חוכמות. המטרה שלנו משותפת, לא נילחם אחד בשני. גם אני עם אדון הירשלר וקרלי במשך שישה חודשים היחסים היו מצויינים. מה קרה, שחודש אחד גרוע, אז לכנסת. בסדר, כנסת.

בשביל זה שולחים אנשים לכנסת, כי אין מי שיזעק את זעקתם. בשכונות אחרות, למשל ברמלה אם היה קורה אותו דבר, אז מישהו כבר היה חוסם את הכביש.

יש הבדל אחד בין רמלה לפה. ברמלה המתכננים מתכננים עיר ובונים ומחליטים איזו תחנה כן, איזו תחנה לא, איזה רחוב כן, איזה רחוב לא. כמה תחנות יהיו ברחוב. שעות עומס, לא שעות עומס. במודיעין עילית לא. אני חושב שצריך לעבור תכנון, גם על הבנייה, גם על העתיד של המקום.

הראש מועצה מקודם אמר שיהיו שניים רזרביים לכל מקום, לירושלים, במודיעין עילית ובבני ברק. אם אפשר לשאול אותו איזה קו הוא יעשה את זה. איזה קו יהיה הרזרבי. זו אחת הבעיות. השבוע נסעתי עם מאתיים עשרים, ועשר עמדו. הקו הבא שלו, איזה קו הוא יהיה. כל זמן שלא יהיה מסלול מרכזי, בשעות מסויימות, ברור שיש שעות שצריך לחלק את הקוים, צריך לבדוק את זה, כל זמן שלא יהיה מסלול מרכזי, אף חברה לא תעמוד. עם אגד היה לנו שני אוטובוסים היום.

הבעיה פה שיש שלושה מסלולים, כל שכונה בנפרד, בגלל סכסוך שהיה שהוא אמר אותו בין השכונות. אם הייתי עושה מסלול אחד אז היה לי מלחמות ביישוב.

יש שכונות מסויימות שהאוטובוס מלא, יווצר מצב שבגלל הבעיה שאנחנו לא בסדר, כאילו יש פה בעיה. הבעיה היא שמשרד התחבורה והמפעיל צריך להביא אוטובוסים. אחר כך נסתדר בינינו בין השכונות.

מה אתה מציע?

מסלול מרכזי.

מה זה נקרא מסלול מרכזי?

שכל אוטובוס יעבור בכל השכונות.

אף אחד לא ירצה לנסוע באוטובוס כזה. אין דבר כזה בשום מקום בארץ.

תראו, לי זה כאילו הכי טוב ואני מתנגד לזה. למה אני מתנגד לזה, כי אני יודע מה שיהיה. יום אחרי זה יהיה מלחמות, הפגנות, השכונה הזאת לא ירצו לעלות לשכונה הזאת. לי זה היה הכי קל. לי זה יכול לחסוך המון המון אוטובוסים והמון המון כסף. כי במקום שיסעו שלושה בשעות שפל ייסע אחד. אבל אני יודע שזה לא ישים. זה לא יילך.

אתה יודע מה, אני מציע ככה, היות ואתה חבר מועצה, ויש פה את ראש המועצה, תסדרו את המסלולים בתוך המועצה, ואנחנו כוועדה,

דבר ראשון אני רוצה להודות לאלי בליליוס ולרב גוטרמן ולכל אלה שעשו את הקו החדש לרחובות, שזה היה מסלול מרכזי וגם שמו לזה הרבה רגליים, מאיפה ייצא האוטובוס, לא משנה, האוטובוס לקוח מקוי רמלה. הוא מסיע עשרים וחמישה נוסעים. העבודה שלך עכשיו זה לעצור בצומת שילת, כשאני דיברתי אתך פעם ראשונה,

גם זה תסגרו במועצה, זה עניין פנימי.

אני רוצה להתייחס לשני דברים. לגבי ימי שישי, יכול להיות שהנקודה הזאת, הנקודה הרביעית, לדאוג שבאמת אוטובוסים זמינים בימי שישי, כי זה לדעתי בעיקר הבעיה. דבר שני מדבריו של בליליוס היה נשמע כאילו העיר הזאת כל הכבישים הם פרימיטיביים ואי אפשר לנסוע עם האוטובוסים והכל נהרס. אני חושב שמצב הכבישים הוא די טוב, גם המועצה משקיעה הרבה לשפר את הנושא של הכבישים. במקומות הרגישים אני חושב שהם לא בדרכים של האוטובוסים. ואני גם לא מכיר מתי אוטובוסים ריקים שיש רק שלושים נוסעים. אולי זה תוצאה מכך שאנשים די מזלזלים בתחבורה הציבורית כתוצאה מכל הסבל שיש להם.

זאת אומרת שאם השירות יהיה יותר טוב האוטובוסים יהיו יותר מלאים.

אני רוצה לחזק את דברי ראש המועצה הרב גוטרמן, שהוא באמת אמר את הדברים כמו שצריך, על הבעיות הרציניות שיש ביישוב. אני חושב שאלי בליליוס לא התייחס לעובדה שלמה הוא לא מוסיף עוד קוים בימי שישי. הוא לא שוכר מספיק מפעילים, קבלני משנה. בתכל'ס אנחנו רואים שאנשים מגיעים אחרי הצפצוף או עשר דקות לפני הצפצוף, זה אומר שהם לא הצליחו להגיע בזמן.

היה לנו אוטובוס אחד שנתקע,

זה לא היה רק אוטובוס אחד, זה מקרה שחוזר על עצמו כמעט כל יום שישי. עד לפני שלושה שבועות זה חזר על עצמו כמעט כל יום שישי, שעשרות אנשים הגיעו אחרי הצפצוף. הטענה שהוא טוען בדרך כלל, שאין לו עוד קבלנים, ובדרך כלל הוא שוכר רק את הקבלנים שהאנשים שקונים ממנו אוטובוסים, אפשר לראות את זה על סוג האוטובוסים שהוא מביא,

איזה האשמות יש פה, משהו משהו. אני שוכר ממי שאני יכול לשכור. לא קונים ממני אוטובוסים יותר. אני לא מוכר אוטובוסים כבר ארבע שנים.

אלה שעוד חייבים לך כסף על הקנייה אתה מקבל מהם את הנסיעות.

הרב אייכלר, אבל לא דיברנו על העניין של הנהגים הערביים.

אסור בוועדת כנסת לדבר על נהגים ערביים או יהודים או צ'רקסים. מותר לדבר על נהגים טובים או נהגים רעים.

אני רוצה להתייחס לקוים הפנימיים. יש היום, כמה רחובות יש במודיעין עילית, יש איזה שלושים רחובות, שלושים וחמישה רחובות. יש קו פנימי אחד. זה כמו ברמות יעשו קו שלושים וחמש. לא יהיה שלושים ושש, לא יהיה שלושים ותשע. כל הקוים שנוסעים לרמות. עכשיו יבואו ויגידו לי שיש כמה קוים, יש קו שלוש, קו שמונה, קו שבע. אז יש לפניי את רשימות הזמנים. קו שלוש זה משש עד שמונה. קו שבע זה מתשע עד שתים עשרה. קו שמונה, זה שיש חילוקי שעות זה לא הכוונה שיש כמה קוים פנימיים. כשאני רוצה להגיע למועצה בבוקר אני צריך לנסוע בערך עשרים וחמש דקות. מהרחוב שלי, שבהליכה זה אותו דבר, הוא נוסע לי כמה סיבובים בכל העיר. וכשאני רוצה להגיע לברכפלד אני צריך לנסוע בשני קוים. זה כמו לנסוע לרחובות ומרחובות לנסוע אני לא יודע לאיפה. אני רוצה שיוסיפו כמה קוים פנימיים, שיהיה כמה מספרים. אלי, מסכים או לא?

טוביה, תעצור שניה, אני רוצה להגיד לכם, אתם חסרי ניסיון עם העניין הזה ואתם חוטאים למטרת הישיבה הזאת. תאמינו לי. מה אתם רוצים, לפתור את הבעיות של התחבורה הציבורית הפנימית במודיעין עילית, זה לא המקום. יש בשביל זה מועצה מקומית. אתם רוצים לפתור את בעיות התחבורה, אם המסלול יעבור בברכפלד או לא יעבור בברכפלד, תקשיב לי שנייה, יש לי יום וחצי ניסיון יותר ממך. אם אתם רוצים לפתור את הבעיות האלה המקום זה המועצה, יש ועדת תחבורה.

יש פה בעיה, שבגלל זה הרב אייכלר כינס את הוועדה וכבר פעם שנייה. הנושא הוא אחד ויחיד וזה הדיון היחיד. חברת סופר-בוס וגם משרד התחבורה שמחים על הדיון הזה לאן שאתם מובילים אותו. יש דיון אחד, האם החברה עומדת בעומס ובלחץ שיישוב מתפתח כמו מודיעין עילית יכול לעמוד בו, כן או לא. זאת השאלה היחידה. לזה הוועדה התכנסה. עזוב את הקוים הפנימיים.

סליחה, העומס הכוונה גם לקוים פנימיים. מי שלא צריך לצאת כל בוקר לירושלים צריך להגיע לעבודה.

תודה רבה. עכשיו דבר, לא אישית, אבל דבר הנאשם, שזה משרד התחבורה. למה נאשם, אני אגיד לך למה, כי יותר ויותר אנחנו חוזרים ורואים עוד פעם ועוד פעם שרעיון ההפרטה, כפי שהוא נעשה עכשיו, עם חברות קטנות בערים מאוכלסות, נכשל. השאלה היא האם יש לכם דרך לשנות את המכרזים או לאחד חברות או ליצור חברות חדשות, אני לא יודע מה. תגיד לי מה אתם מתכוונים לעשות כדי שאנשים יוכלו לנסוע גם בבית"ר אבל בעיקר במודיעין עילית.

קודם תרשה לי, מאחר ואני עובד מדינה אני מנוע להרים את הקול שלי. אני ברשותך רוצה להתייחס קודם כל לסיכום של הוועדה הקודמת. פשוט כדי שהציבור יידע מה אנחנו עושים ומה לא עושים.

המועצה המקומית מודיעין תקצה מסוף תפעולי, ואכן הדבר הזה נעשה. אנחנו הקצבנו מאה אלף שקל למטרה הזאת והתחייבנו והעברנו את הכסף למועצה. אני מנוע להעביר לך את הכסף, אתה לא רשות, אתה גוף פרטי, אני לא יכול העביר לך כסף, לכן העברתי את זה למועצה. המועצה היא שצריכה להעביר לי את הקבלות כדי שאוכל לשלם עבור המסוף הזה.

משרד התחבורה יהדק את הפיקוח על חברת סופר-בוס. אני רוצה להקריא דו"ח,

אני כמו שהוא לא יכול להעביר לו, אני לא יכול להעביר לאדם בלי מכרז, יש לי בעיה עם הקריטריונים איך להעביר לו את הכסף. הוא עשה עבודות, הוא יגיד מה פתאום הוא עשה, יש חובת המכרזים, אני לא יכול לתת לאדם יחיד.

הרי המאה אלף שקל האלה הם שלי, נכון, אני הוצאתי, הוצאתי ארבע מאות,

יש מסוף תפעולי?

יש, השקענו אנחנו את הכסף,

אתם מרוצים מהמסוף התפעולי?

הוא חסך לנו דבר אחד, שהאוטובוסים לא יסתובבו ברחובות, והילדים לא יסתובבו בין האוטובוסים האלה. יש חניון מסודר.

ההחלטה של הוועדה הקודמת של בניית מסוף תפעולי מומשה?

מומשה.

בסדר. עכשיו לגבי המאה אלף שקל נעשה ועדת ביקורת המדינה. זה לא נוגע לעניין הזה. העיקר שהמסוף עובד.

אני רואה את זה כמסוף ביניים כי לדעתי עדיין צריך להקים תחנה מרכזית.

עכשיו משרד התחבורה ייהדק את הפיקוח על חברת סופר-בוס. אנחנו שכרנו חברה מיוחדת בשם ריבה, והיא עשתה ביקרות. אני אתן לכם נתונים. משמיני ליולי עד אחד עשרה לנובמבר היא עשתה ככה: מאתיים ושמונה ביקורות על נסיעות לאורך המסלול. ארבע מאות ותשע ביקורות על נסיעות בתחנות מוצא. ובמקומות של תחנות מוצא ארבע עשרה. אני רוצה לתת לכם מספר נתונים לגבי ממצאים בהשוואה לשנה שעברה. בתקופה יולי עד דצמבר 2003 בהשוואה ליולי עד דצמבר 2004. ניקח סעיף סעיף. הקדמה, נסיעות שברחו לפני הזמן, ארבעה אחוז מהנסיעות בתקופה הקודמת נסעו לפני הזמן, בתקופה ה נוכחית רק שני אחוזים מהאוטובוסים יצאו לפני הזמן. איחור שש דקות ומעלה, תשעה אחוז, גם הפעם תשעה אחוז. פה בנושא הזה נכשלנו ואנחנו הולכים להשיג יעד להוריד את הרמה לשלושה אחוז. אי ביצוע נסיעות – שמונה אחוז ב-2003, עכשיו ארבעה אחוז. והיעד שלנו שאנחנו מתכוונים להשיג זה שני אחוזים. שזה הממוצע הארצי. התאמות אוטובוסים לקו – שני אחוזים. עכשיו הגענו לרמה של אחוז אחד. מסלול נסיעה ועצירה בתחנות – עשרים ושבעה אחוז חריגות מסך הנסיעות שהיו בקוים. היום הגענו לתשעה אחוז.

כמה זה בממוצע הארצי?

בממוצע הארצי יש שמונה, שבעה אחוז. יש פה בעיה עם עצירה בתחנות, בגלל מוניות שחוסמות את הציר, בגלל דברים כאלה. חריגה אחרת באופן כללי, חריגות, מתוך ארבעה אחוז ב-2003 יש לנו באחוז אחד.

למה יש חריגות?

כי בסופו של דבר הוא משכלל, הוא כל חתך הוא אומר את האחוזים שלו. שייקח את כל החריגות של בנאדם שחיכה לאוטובוס, בסך הכל זה מגיע. רבותי, זו חברה אובייקטיבית שמקבלת כסף מאיתנו, לכן היא לא שייכת לא לאלה ולא לאלה.

עכשיו דעו לכם דבר אחד, כל חריגה מתנאי הרישיון הוא ניקנס, אדון בליליוס. בהסכם איתו יש סעיף שאומר אם לא יצא בזמן הוא צריך לשלם כך וכך.

אני משלם. אני רק מפסיד. מיום שהגעתי לעסק הזה הפסדתי עשרים מליון שקל. עשרים מליון שקל הפסדתי בעסק הזה שנקרא הפרטת תחבורה ציבורית, עם כל הכבוד לאדון שפירא. מצידי שיחזור אגד מחר, ישלמו לי עשרים מליון שקל, אני קם והולך. כל הכבוד לכם, כסף לא קנה אותי. ראיתי כסף לפני שנולדת ואני לא רוצה לדבר אתך על כסף. אני רק הפסדתי פה בעסק הזה. עם כל הכבוד לכולם. כולם חושבים שאני מתעשר על חשבונם.

האם לא נכשלה שיטת ההפרטה לחברות קטנות והאם אתם מתכוונים לשנות את המדיניות בעניין הזה, או להגדיל את החברות,

התקופה של ההפרטה היא קצרה מידי כדי לבחון אם היא הצליחה או לא הצליחה. יש מחלות ילדות. תחבורה ציבורית זה לא שאתה קונה משהו והוא לא מתאים לך. תחבורה ציבורית זה תהליכים. תהליכי התאמת אוטובוסים לאוכלוסיה, צרכים של האוכלוסיה, הרגלי נסיעה של אוכלוסיה. פה מדובר במפעילים שהם נכנסו חדשים לענף. אגד לקח שבעים שנה עד שאגד הפך להיות כמו שהוא.

אבל אנשים צריכים לסבול עכשיו שבעים שנה?

דן שבעים שנה מפעילה תחבורה ציבורית והיא עדיין מתנהגת כמו מכולת, מה לעשות. זה ככה.

איפה התלונות הכי קשות עם התחבורה הציבורית מבחינה יישובית, איזה יישובים בהם יש את התלונות הכי קשות בנושא של התחבורה הציבורית?

אנחנו כל תלונה בודקים.

האם יש לך איזה שהוא מדד?

אני חושבת שהציבור החרדי מתלונן הכי הרבה כי הוא באמת צרכן מאוד כבד והוא גם תלוי בתחבורה הציבורית. הציבור החילוני, אם האוטובוס לא מגיע אז הוא נוסע עם חאפר, או נוסע ברכב פרטי. הציבור החרדי בגלל שהוא תלוי בתחבורה הציבורית הוא דורש תחבורה מצויינת והוא המתלונן הכי כבד. וזה בסדר גמור, לכן הוא צריך לקבל את השירות הכי טוב.

יש יישובים שיש תלונות דוגמת מודיעין עילית?

בית"ר.

בית"ר אנחנו יודעים, הרב אייכלר קיים על זה כבר כמה דיונים.

אין לי יישובים עם כמות כזאת של תלונות.

זאת אומרת שכל הניסוי נעשה על אוכלוסיה מסויימת. איך במקומות אחרים?

האוכלוסיה החרדית, אני אומר לכם דבר, כנראה אנחנו במשרד התחבורה לא למדנו מספיק את האוכלוסיה החרדית. יש לנו ניסיון רב בחברה הלא חרדית, אנחנו יודעים את הרגלי הנסיעה והצרכים של האוכלוסיה הזאת, את היעדים שלהם, את הזיקות שלהם. באוכלוסיה החרדית היא עקומה שהולכת ומשתנה בהתאם לכל מיני אירועים. אני עובד בשוהם, אני עובד ברמלה, אין פתאום מצב של מאסה.

הפתרון, היום אנחנו מנסים ללמוד את האוכלוסיה ומנסים לייצר מודל שבו נוכל לדעת אחת ולתמיד מה הצרכים של האוכלוסיה הזו. למשל כמה נוסעים יהיו באוטובוס, איך נערך, המפעילים ייערכו לאירועים מסוג זה או אחר. אנחנו מקוים שנצליח להציע מודל שפחות או יותר יתן לנו את התשובות איך לפתור את הבעיות של התחבורה לאוכלוסיה החרדית. ובהתאם לזה אז גם נתפור את המכרזים ואז גם נחייב את המפעילים.

יש צוות במשרד התחבורה, צוות היגוי שיושבים בו גם אנשים חרדים?

אני הצעתי בפורום האחרון שלנו, פורום תחבורה ציבורית במשרד, הצעתי להקים ועדה ציבורית. אני עוד לא קיבלתי אישור על זה לכן מותר לי לדבר על זה. הצעתי לשלב אנשים ממיגזר החרדי, עם אנשי מקצוע שלנו, ויהיה פורום שיבנה את המודל הזה. זה מה שהצעתי, עדיין לא קיבלתי אישור לזה, לכן זה לא פורמלי.

אני הצעתי את זה לשר פה בשבוע שעבר, וגם לפני כן, והצעתי את זה לאיווט ליברמן ולשרי תחבורה קודמים.

מנהל אגף בכיר בתחבורה הציבורית "נדלק" על הרעיון. וכבר אנחנו עובדים ומכינים נקודות להתייחסות לנושא הזה. אני מעריך שהדבר יבוא לאישורו של השר וודאי השר יבחן וישקול ויתן אישור. כמובן יש היררכיה, קודם מנהל אגף תחבורה ציבורית, שהוא הממונה עלי המקצועי, אחר כך המשנה למנכ"ל, המנכ"ל והשר ולאחר מכן יוחלט מה שיוחלט. אנחנו בינתיים עושים את העבודה הזאת.

דרך אגב, אם זה היה בטלויזיה יום יומיים כל ההיררכיה הזאת היתה מתקצרת.

אני מקווה, אם זה באמת ירוץ כל העניין הזה נדע אחת ולתמיד מה הבעיות וננסה לפתור אותן.

מתי אתה חושב שזה יקרה?

אנחנו עכשיו בניסוח הראשוני של נקודות התורפה. זה עבודה פנימית שלנו, של שניים שלושה,

תוך כמה חודשים?

אני מתכוון דרך אגב בעזרת השם באחד מימי שישי בשעות השיא לבוא לקריית ספר לראות.

אם נקבל את האישור ונקבל אור ירוק להמשיך, תוך שלושה שבועות ננסח את הנקודות, ננסה לאתר את הבעיות, אחרי זה נביא את זה לפורום הזה, אם נקבל את האישור של הפורום נתקדם הלאה. ואחרי זה ודאי נגיע שוב פעם לשר עם זה ובודאי נרצה לשתף,

אני רוצה לסיים, על ההשקעות שאנחנו משקיעים בעיר הזאת, בניגוד, ואני אחראי על ההשקעות האלה כי אני מטפל ביהודה ושומרון, מודיעין עילית קיבלה בשנתיים האחרונות חמישה מליון שקלים ממני לשיפור הבטיחות בעיר הזאת.

בפעם הקודמת אמרת את זה גם על בית"ר.

לא, בית"ר לא קיבלה. אתה טועה. אולי מישהו אחר אמר, לא אני. בית"ר קיבלו סך הכל שש מאות ששים אלף.

הרב אייכלר, שעתיים לפני שבאנו לישיבה הזאת קיימנו דיון עם אלי בליליוס ועם כבוד הרב יעקב ידידי. סיכמנו ככה, קודם כל הוא דרש את עזרתנו לתת להפעיל את השרות. זה הבסיס לדעתו תוספת אוטובוסים. אנחנו הבהרנו לו באופן חד משמעי, אנחנו נשמח לעזור לו, אני פשוט מצטט את מנהל אגף בכיר תחבורה ציבורית, יהודה אלבז, הוא אמר לי נשכב על הגדר כדי להיענות לבקש שלהם ובלבד ותבטיח שתוכיח לי שאתה באמת מטפל בתחבורה הציבורית באופן יסודי. אתה תביא אוטובוסים לשרות הפנימי, אתה תביא אוטובוסים לשרות העירוני ואתה תפתור את הבעיה של ימי שישי. יש פה שלושה ארבעה עדים שישבו בישיבה הזאת. מרים, אלי, הרב גוטרמן.

לכן המגמה של משרד התחבורה שלנו, לסיכום, כן לסייע לאלי בליליוס, כן לתת לו, אל תשכחו, זה לא תמיד בידי משרד התחבורה. משרד התחבורה אין לו קופה של קוים שהוא מחלק אותה. רוב הקוים תפוסים על ידי אנשים. כדי לתת למישהו אחר צריך להזיז מישהו אחר. זה לא כל כך פשוט בנסיבות הקיימות.

אבל הוא חייב להגדיל את החברה כדי שיהיה לו רזרבות.

זה ייקח זמן. זה לא מהיום. אתה לא הולך קונה עגבניות. אתה מזיז אנשים. אני רוצה להגיד דבר אחד, לפני שבועיים קיימנו דיון לגבי ימי שישי, והבהרתי לאלי, ואלי תשמע את זה, הבהרתי לאלי שאם בימי שישי לא יהיה פתרון אני אאלץ, עם כל הצער, לבקש ממפעיל אחר שיסייע לו.

למה זה עם הצער, למה זה צער?

כי אני לא רוצה לפגוע, כי גם הוא צריך להרוויח,

אבל נחום, לא הבנתי. אלי כל הזמן אומר שהוא מפסיד,

אני מדבר על ימי שישי,

אני מדבר על ימי שישי. הוא מפסיד מכל העניין. עכשיו אם קורה שהוא לא עומד בעניין ביום שישי אז גם הוא מפסיד כסף וגם אין לו יכולת להביא אוטובוסים,

אמרתי לצערי, עכשיו אני אומר לשמחתי, ניסיון של שבועיים אחרונים, אני מקבל טלפון, כל יום שישי ברבע לשלוש, דיווח, יצאו האוטובוסים בשלום. טלפון מאלי בליליוס, מאוחנה והפקחים שלי. הכל מתרוקן. העיר בשתיים וחצי,

רציתי להגיד בקטע הזה של חברות קטנות שהמטרה של הממשלה היא לא ליצור חברות קטנות דוגמת סופר-בוס אלא לשנות ולהוות אלטרנטיבה לאגד ודן. לכן לטווח הרחוק המטרה היא באמת להגדיל את הפלח ואת הנתח המשורת על ידי אותן חברות קטנות על מנת שהחברות יהיו יותר מבוססות ויותר כלכליות ויותר איתנות ושלא יקרה מצב כזה באמת שאין לו רזרבה, אין לו אפשרות לספק שירות.

אבל מה עושים בינתיים?

כשאני מוציאה מכרז אין לי גוף שיכול להרים אשכול כזה גדול. לכן זה לוקח זמן. אני מקווה שעם השנים חברת סופר-בוס, עד עכשיו היה רק אגד ודן במדינה.

זה בסדר, אבל תחייבו מינימום מספר של אוטובוסים,

אבל מי ייגש למיכרז?

שיילכו כמה ביחד. אולי תוציאו מכרז לשבע מאות אוטובוסים, יש בעולם מספיק משקיעים שיתאחדו כקבוצה, ויקימו חברה.

עכשיו ברצוני להקריא את המלצות הוועדה, על דעת ח"כ הרב משה גפני ועל דעתי.

הוועדה פונה לשר התחבורה בבקשה למצוא דרך משפטית לשנות את תנאי העסקת החברה על בסיס המכרז הקיים ולהתאים אותו לגידול האוכלוסיה במצב הנוכחי ולאור הצפי לגידול האוכולסיה בשנים הבאות.

הוועדה מבקשת לשקול עריכת מכרז למפעיל נוסף שייתן שירותי תחבורה ציבורית במודיעין עילית, בעיקר שייתן מענה לתחבורה הציבורית הפנימית בעיר.

הוועדה תיזום פגישה דחופה עם שר התחבורה בעניין התחבורה הציבורית במודיעין עילית.

הוועדה דורשת מחברת סופר-בוס לשפר באופן מיידי את שירותי התחבורה הציבורית במודיעין עילית ולהעמיד אוטובוסים רזרביים שיוכלו לתת מענה בזמן בעיות ולא להסתמך רק על קבלנים.

הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה להכין תכנית חומש לתחבורה הציבורית בעיר מודיעין עילית תוך התאמת התחבורה הציבורית לגידול האוכלוסיה בעיר.

הוועדה פונה למשרד התחבורה בבקשה להדק את הפיקוח מטעמו על פעילות חברת סופר-בוס.

הוועדה פונה לחברת סופר-בוס בבקשה להעמיד סדרן גם בבני ברק וגם בירושלים שיפקח על לוח הזמנים באופן שוטף.

הוועדה פונה לחברת סופר-בוס בבקשה לרכוש באופן מיידי עשרה אוטובוסים שיוכלו לתת מענה מיידי לצורך הקיים כיום וכן לאור הצפי לגידול האוכלוסיה העתידי הצפוי בעיר.

הוועדה פונה למשרד התחבורה לחייב את חב' ריבה שתפקידה לפקח באופן שוטף על שירותי התחבורה הציבורית במודיעין עילית להצליב תלונות אזרחים במודיעין עילית וכן להזמין תושבי מודיעין עילית לפנות לחברה.

הוועדה פונה למשרד התחבורה ליצור מודל מתוכנן להולכת תחבורה ציבורית במגזר החרדי וזאת בהתחשב בהרגלי הנסיעה ומועדי ההסעה ההמונית שמאפיין אוכלוסיה זו. כן יש לקחת בחשבון את תלותו של הציבור החרדי בתחבורה הציבורית.

אם אפשר להוסיף סעיף שהוועדה פונה לסיעת יהדות התורה לקחת את שר התחבורה, ואז אתה תראה, יהיו מהר מאוד פתרונות.

כל מה שאני התחייבתי עשיתי. את זה לא כתבתם בשום מקום. זו עובדה, כל מה שהחברה התחייבה, היא עשתה.

הרב גפני, אתה חושב שראוי שהוועדה תציין את השיפורים שחב' סופר-בוס עשתה?

כל מה שהתחייבנו ביצענו.

הוועדה מציינת את השיפורים שעשתה חב' סופר-בוס ומשרד התחבורה מאז הישיבה הקודמת ומבקשת להמשיך ולבצע את החלטותיה.

אי אפשר לטפל בתלונה כאשר המתלונן לא מופיע. הם לא מוכנים לבוא להעיד.

אתם נותנים במה לכל האנשים האלה, שיבואו לעבוד. דברים לא קורים מזה שאתה תשב בבית.

רבותי, הישיבה הזאת כונסה על זה שהמטרה שלה שחברת סופר-בוס או משרד התחבורה, שהתושבים לא יהיו בני ערובה במאבקים או באי-יכולות לפתור בעיות. זה שמשרד התחבורה וחב' סופר-בוס עושים מאמצים צריך לציין את זה. אבל קודם כל צריך לציין את העובדה הזאת שהתושבים נכון להיום, וזה בכלל לא משנה אם המכתבים יזומים או לא יזומים, נכון להיום התושבים הם בני ערובה כתוצאה מהמצב הקיים היום.

אני מוסיף שתי המלצות לפרוטוקול ובזה נסיים את הישיבה.

הוועדה מציינת את השיפורים שבוצעו על ידי חב' סופר-בוס מאז הישיבה הקודמת שנערכה בנושא לפני כשנה.

הוועדה תובעת ממשרד התחבורה לפתור את בעיות התחבורה באופן שהתושבים לא יסבלו בגלל קשיי החברה.

תודה רבה לכולכם.






הישיבה ננעלה בשעה 13:40